משרד התקשורת הגיש את תגובתו לבקשה של סלקום, גולן טלקום ואקספון להוציא צו ביניים נגד מכרז הדור החמישי בסלולר, וזאת במסגרת רחבה יותר לבטל את המכרז ולתקן את תנאיו. כזכור החברות עתרו לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, לאחר שהתקרב המועד שבו החברות אמורות היו להגיש לאישור המשרד את ההסכמים שכרתו לצורך ההתמודדות המשותפת במכרז.
בעקבות העתירה ובקשות שהופנו אליו הסכים המשרד לעכב במעט את הגשת ההצעות אך במקביל עמדתו היא שאין לעכב את המכרז והוא מתכוון להוציאו לפועל במהלך חודש פברואר.
בית המשפט סירב להוציא את הצו במעמד צד אחד וביקש עד היום את תגובת הצדדים לעתירה.
נזכיר כי החברות טענו בעתירה שהמכרז בנוי בצורה כזו שעשויה להוביל לפריצת ההצעות הסבירות, כלומר להביא לכך שאחת החברות תחליט שהיא מציעה הצעות גבוהות במיוחד על מנת לפגוע בשחקן אחר ובמלים פשוטות תריץ הצעות סרק כדי לייקר את המחיר ביודעה שהמכרז בנוי כך שהיא תשלם את מחיר ההצעה השניה בתור.
לדברי המדינה מטרת המכרז אינה השאת התמורה המקסימלית למדינה מתשלום דמי הרישיון של חברות הסלולר, אלא קידום והאצת פיתוח רשתות התקשורת בישראל, ובכלל זאת פריסת הדור ה - 5 לרווחת כלל הציבור. בהתאם, המכרז נבנה באופן כזה שיעודד את משתתפות המכרז להפנות את משאביהן לטובת השקעה בתשתיותיהן ופיתוח הדור ה - 5 בישראל.
לדברי המשרד פריסת דור 5 בסלולר החלה במספר מדינות בעולם וצפויה להוות תשתית מרכזית לפיתוח יישומים נרחבים מעבר לשירותי הסלולר המסורתיים הידועים לנו היום, לרבות תחבורה חכמה, בריאות חכמה, חקלאות חכמה, ועוד . יישומים אלו ישפיעו על אורחות חיי הציבור ועל האופן שבו ניתנים שירותים בשלל תחומים . מהלך זה צפוי להביא לגידול משמעותי בצמיחת המשק במונחי תוצר, ולא בכדי יש הרואים בו את "המהפכה התעשייתית "של זמננו.
עוד נאמר בתגובה כי "בשים לב ליעדיו האסטרטגיים של המכרז דנן, המכרז עוצב באופן שונה ממכרזי התדרים שפרסם משרד התקשורת ב - 15 השנים האחרונות. כך למשל, בעוד שבמכרזים הקודמים שפרסם משרד התקשורת נכלל לרוב תחום תדרים אחד לגביו הוגשו הצעות, במכרז זה מוצעים במקביל פסי תדרים מכמה תחומי תדר שונים, כאשר בשלב התיחור במכרז יתכנו קומבינציות רבות ומגוונות של תחומי התדרים".
"בהתאם, נדרשה ועדת המכרזים לבחור מודל מכרזי שיגשים בצורה מיטבית את יעדי המכרז ויצליח במקביל לנטרל או לצמצם ככל האפשר את המורכבויות והאתגרים שמציב מכרז מסוג זה. כן נתנה הוועדה את דעתה על כך שהמודל שבו תבחר יידרש להתאים למאפייני שוק הסלולר במדינת ישראל ולמצאי התדרים המוגבל במסגרתו".
עוד נאמר בתשובה כי ועדת המכרזים בחרה את המודל המכרזי לאחר ששקלה ודנה בכובד ראש באמצעות צוות משנה כלכלי ומומחה לתורת המשחקים מטעמה במספר מודלים מכרזיים, ובחנה איזה מודל מגשים בצורה הטובה ביותר את מטרות המכרז . לצורך בחינת החלופות למודל המכרזי הסתייעה כאמור ועדת המכרזים בצוות משנה מהדרג המקצועי במשרד התקשורת וכן במומחה לתורת המשחקים, ד"ר ליעד בלומרוזן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
"לאחר שצוות המשנה המקצועי והמומחה לתורת המשחקים בחנו ודנו במספר חלופות למודלים מכרזיים, לרבות ביתרונות ובחסרונות של כל חלופה, בחרה הוועדה שיטת מכרז ממשפחת "מכרזי השעון הקומבינטוריים" הכוללת הליך תיחור כספי המבוסס על נוסחת התשלום לפי שיטת ויקרי".
לדברי המשרד "מכרזים קומבינטוריים הם מכרזים המיועדים למצבים בהם יש אוסף של מוצרים, חלקם שונים זה מזה, העומדים למכירה. בענייננו, שיטת השעון הקומבינטורי מאפשרת למתמודדים להתחרות במקביל על כל תחומי התדר, ולהציע הצעות משולבות אשר ימקסמו את תועלתם ויביאו לתוצאה הטובה ביותר מבחינת הקצאת התדרים".
עוד נאמר כי "נוסחת התשלום על פי מודל ויקרי, אף היא משרתת את מטרות המכרז כיוון שהיא מבוססת על כך שהזוכה לא משלם את הצעת המחיר שהציע אלא את "שווי הנזק" שגרם הזוכה בתור משתתף במכרז לרווחת האחרים (שכן עקב ההשתתפות במכרז המחיר למוצר עלה). שיטה זו דומה לשיטת "המחיר השני" המוכרת במכרזים אחרים, והיא נועדה להביא לכך שהמציע יבטא את המחיר האמיתי שהוא מוכן לשלם עבור התדרים הנרכשים, שכן התשלום עבור התדר נקבע על בסיס הצעתו וביחס להצעות המשתתפים האחרים. כך למעשה ניתן ליצור הקצאת תדרים יעילה . החלטת ועדת המכרזים לבחור בשיטת המכרז הנדונה היא החלטה מקצועית "טהורה" אשר מצויה ב"גרעין הקשה" של שיקול דעת הרשות. לפיכך, על הביקורת השיפוטית על ההחלטה במישור זה להיות מוגבלת במיוחד".
בקרב העותרות נטען כי תגובת המשרד האומרת שמדובר בתרחיש לא סביר שהמתמודדים יתנהגו בצורה לא רציונלית היא נשוא המחלוקת כאשר לדעת החברות האפשרות והמוטיבציה לפגוע במתחרים על ידי הגשת הצעות פוגעניות היא התנהגות רציונלית.
