גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משרד התקשורת מגיב לעתירה נגד מכרז הדור החמישי

טוען כי המכרז נכתב בשיקול דעת ובהיוועצות עם טובי המומחים והוא נועד למנוע מצבים של התנהגות לא רציונלית של מתחרים כדי שהמחירים לא ירקיעו לשמים

דור חמישי בסלולר, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
דור חמישי בסלולר, אילוסטרציה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

משרד התקשורת הגיש את תגובתו לבקשה של סלקום, גולן טלקום ואקספון להוציא צו ביניים נגד מכרז הדור החמישי בסלולר, וזאת במסגרת רחבה יותר לבטל את המכרז ולתקן את תנאיו. כזכור החברות עתרו לבית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, לאחר שהתקרב המועד שבו החברות אמורות היו להגיש לאישור המשרד את ההסכמים שכרתו לצורך ההתמודדות המשותפת במכרז.

בעקבות העתירה ובקשות שהופנו אליו הסכים המשרד לעכב במעט את הגשת ההצעות אך במקביל עמדתו היא שאין לעכב את המכרז והוא מתכוון להוציאו לפועל במהלך חודש פברואר.

בית המשפט סירב להוציא את הצו במעמד צד אחד וביקש עד היום את תגובת הצדדים לעתירה.

נזכיר כי החברות טענו בעתירה שהמכרז בנוי בצורה כזו שעשויה להוביל לפריצת ההצעות הסבירות, כלומר להביא לכך שאחת החברות תחליט שהיא מציעה הצעות גבוהות במיוחד על מנת לפגוע בשחקן אחר ובמלים פשוטות תריץ הצעות סרק כדי לייקר את המחיר ביודעה שהמכרז בנוי כך שהיא תשלם את מחיר ההצעה השניה בתור.

לדברי המדינה מטרת המכרז אינה השאת התמורה המקסימלית למדינה מתשלום דמי הרישיון של חברות הסלולר, אלא קידום והאצת פיתוח רשתות התקשורת בישראל, ובכלל זאת פריסת הדור ה - 5 לרווחת כלל הציבור. בהתאם, המכרז נבנה באופן כזה שיעודד את משתתפות המכרז להפנות את משאביהן לטובת השקעה בתשתיותיהן ופיתוח הדור ה - 5 בישראל.

לדברי המשרד פריסת דור 5 בסלולר החלה במספר מדינות בעולם וצפויה להוות תשתית מרכזית לפיתוח יישומים נרחבים מעבר לשירותי הסלולר המסורתיים הידועים לנו היום, לרבות תחבורה חכמה, בריאות חכמה, חקלאות חכמה, ועוד . יישומים אלו ישפיעו על אורחות חיי הציבור ועל האופן שבו ניתנים שירותים בשלל תחומים . מהלך זה צפוי להביא לגידול משמעותי בצמיחת המשק במונחי תוצר, ולא בכדי יש הרואים בו את "המהפכה התעשייתית "של זמננו.

עוד נאמר בתגובה כי "בשים לב ליעדיו האסטרטגיים של המכרז דנן, המכרז עוצב באופן שונה ממכרזי התדרים שפרסם משרד התקשורת ב - 15 השנים האחרונות. כך למשל, בעוד שבמכרזים הקודמים שפרסם משרד התקשורת נכלל לרוב תחום תדרים אחד לגביו הוגשו הצעות, במכרז זה מוצעים במקביל פסי תדרים מכמה תחומי תדר שונים, כאשר בשלב התיחור במכרז יתכנו קומבינציות רבות ומגוונות של תחומי התדרים".

"בהתאם, נדרשה ועדת המכרזים לבחור מודל מכרזי שיגשים בצורה מיטבית את יעדי המכרז ויצליח במקביל לנטרל או לצמצם ככל האפשר את המורכבויות והאתגרים שמציב מכרז מסוג זה. כן נתנה הוועדה את דעתה על כך שהמודל שבו תבחר יידרש להתאים למאפייני שוק הסלולר במדינת ישראל ולמצאי התדרים המוגבל במסגרתו".

עוד נאמר בתשובה כי ועדת המכרזים בחרה את המודל המכרזי לאחר ששקלה ודנה בכובד ראש באמצעות צוות משנה כלכלי ומומחה לתורת המשחקים מטעמה במספר מודלים מכרזיים, ובחנה איזה מודל מגשים בצורה הטובה ביותר את מטרות המכרז . לצורך בחינת החלופות למודל המכרזי הסתייעה כאמור ועדת המכרזים בצוות משנה מהדרג המקצועי במשרד התקשורת וכן במומחה לתורת המשחקים, ד"ר ליעד בלומרוזן, מהאוניברסיטה העברית בירושלים.

"לאחר שצוות המשנה המקצועי והמומחה לתורת המשחקים בחנו ודנו במספר חלופות למודלים מכרזיים, לרבות ביתרונות ובחסרונות של כל חלופה, בחרה הוועדה שיטת מכרז ממשפחת "מכרזי השעון הקומבינטוריים" הכוללת הליך תיחור כספי המבוסס על נוסחת התשלום לפי שיטת ויקרי".

לדברי המשרד "מכרזים קומבינטוריים הם מכרזים המיועדים למצבים בהם יש אוסף של מוצרים, חלקם שונים זה מזה, העומדים למכירה. בענייננו, שיטת השעון הקומבינטורי מאפשרת למתמודדים להתחרות במקביל על כל תחומי התדר, ולהציע הצעות משולבות אשר ימקסמו את תועלתם ויביאו לתוצאה הטובה ביותר מבחינת הקצאת התדרים".

עוד נאמר כי "נוסחת התשלום על פי מודל ויקרי, אף היא משרתת את מטרות המכרז כיוון שהיא מבוססת על כך שהזוכה לא משלם את הצעת המחיר שהציע אלא את "שווי הנזק" שגרם הזוכה בתור משתתף במכרז לרווחת האחרים (שכן עקב ההשתתפות במכרז המחיר למוצר עלה). שיטה זו דומה לשיטת "המחיר השני" המוכרת במכרזים אחרים, והיא נועדה להביא לכך שהמציע יבטא את המחיר האמיתי שהוא מוכן לשלם עבור התדרים הנרכשים, שכן התשלום עבור התדר נקבע על בסיס הצעתו וביחס להצעות המשתתפים האחרים. כך למעשה ניתן ליצור הקצאת תדרים יעילה . החלטת ועדת המכרזים לבחור בשיטת המכרז הנדונה היא החלטה מקצועית "טהורה" אשר מצויה ב"גרעין הקשה" של שיקול דעת הרשות. לפיכך, על הביקורת השיפוטית על ההחלטה במישור זה להיות מוגבלת במיוחד".

בקרב העותרות נטען כי תגובת המשרד האומרת שמדובר בתרחיש לא סביר שהמתמודדים יתנהגו בצורה לא רציונלית היא נשוא המחלוקת כאשר לדעת החברות האפשרות והמוטיבציה לפגוע במתחרים על ידי הגשת הצעות פוגעניות היא התנהגות רציונלית.

עוד כתבות

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים / צילום: "פלאש 90".

"הביצועים של הראל ראויים להערכה בגלל שאיכות נשמרת בעקביות ולאורך זמן"

כך אמר ראש מחלקת המחקר בלאומי שוקי הון, אייל דבי, על קבוצת הביטוח הראל, שמציגה "צמיחה אדירה בנכסים" ● "זה לא דבר של מה בכך, שהרי מכאן נגזרת בסופו של יום השורה התחתונה"

משה כחלון / צילום: רפי קוץ

תדברו על זה בליל הסדר: הגרלה מחודשת ל-418 דירות מחיר למשתכן

אחרי שבהגרלות קודמות של מחיר למשתכן לא היה להן ביקוש, משרד הבינוי והשיכון מוציא להגרלה חוזרת 418 דירות ב-11 ערים

משה ברקת / צילום: רפי קוץ

בשל הקורונה: האוצר ורשות שוק ההון יתירו לבנקים לספק ייעוץ פנסיוני מרחוק

הצעד נועד לסייע לענף הייעוץ הפנסיוני שהיקפו הצטמצם בשנים האחרונות ●  נכון לסוף 2018 ומאז 2007 ניתן ייעוץ פנסיוני בבנקים לכ-444.2 אלף איש, שלהם נכסים בהיקף של 187.5 מיליארד שקל

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

"העליה החדה תימשך": הגירעון בתקציב המדינה הגיע ל-4% במרץ

מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר ● ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019

נתניהו וכחלון / צילום: מארק ישראל סלם - ג'רוזלם פוסט

דעה: כדי להתמודד עם המשבר, ובכלל - חייבים להגדיל את היחס חוב תוצר

בניגוד למבקרים הקבועים, הגדלת החוב היא הדרך הנכונה להבטיח את השיקום הכלכלי של המשק הישראלי עם תום המשבר, מבלי לייצר צמצום נוסף בשירותים החברתיים שיחבל בסיכוייה של ישראל להתמודד עם משברים עתידיים

גליה רהב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

האחראית על מתחם הקורונה בשיבא: "הבעיה שלנו תהיה להחליט את מי להנשים ואת מי לא"

היא מנהלת את המכון למחלות זיהומיות בשיבא כבר שנים והתמודדה עם התפרצות האיידס, אבל אף אחד לא הכין את פרופ' גליה רהב לאתגר הרפואי הגדול ביותר שידענו. ועכשיו היא גם נבחרה להדליק משואה ביום העצמאות ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל ● ליידי גלובס

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

ת"א נעלה את יום המסחר האחרון השבוע בעליות חזקות; מדד הנפט והגז נסק ב-11.5%

ת"א-90 זינק ב-5.1% ● מדד ת"א 35 התחזק בכ-2.4% בהובלת נסיקה של 34% במניית פתאל ● מניית קבוצת דלק נסקה ב-17%, יחידות דלק קידוחים קפצו ב-34%, ואלו של רציו הוסיפו 20% ● מחזור המסחר הסתכם בכ-2.8 מיליארד שקל

שלמה קרמר / צילום: בז רטנר, רויטרס

קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ומייסד חברת האבטחה אימפרבה (Imperva) ואחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי

חדווה בר / צילום: יונתן בלום

דאגה בבנק ישראל: נסיקה חדה בשיעור הצ'קים החוזרים והמבוטלים בשל משבר הקורונה

שיעור הצ'קים החוזרים זינק ב-140% - מכ-2.5% מסך הצ'קים שהוצגו לפירעון בשגרה לכ-6% ● במקביל הוכפל כמעט פי חמישה שיעור הצ'קים המבוטלים, מ-0.35% ל-2% ● בנק ישראל מתריע: "יש לכך השלכות שיכולות להוביל לסנקציות"

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הסגר החל; משרד הבריאות ירחיב את מספר הבדיקות בבתי האבות

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00 לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד יום שישי ב-6:00 ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,248; מספר המתים - 65

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

עוברת אורח מסתכלת בנייד כשברקע גרפיטי בבריטניה על ההסטריה בצל הקורונה / צילום: Massimo Paolone/LaPresse, Associated Press

מצבו של ג'ונסון השתפר קלות; בספרד שוקלים לצאת מהסגר ב-26 באפריל

החום ממנו סבל בוריס ג'ונסון במשך קרוב לעשרה ימים ירד, והוא נושם בסיוע חמצן ● ברוב מדינות אירופה מספר הקורבנות ממגפת הקורונה נמצא בירידה, בבריטניה המספר ממשיך לשבור שיאים

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

האותיות הקטנות שכדאי לעצמאים לקרוא בדרך למענק והמקרה השבדי: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה