חברת התרופות אסטרהזנקה השיקה לאחרונה את BeyondBio, הסכם שיתוף פעולה בישראל לאיתור, פיתוח והשקעות בתחום הבריאות הדיגיטלית. מדובר בתוכנית השקעות שנולדה במסגרת שיתוף פעולה עם קרן ההון סיכון JVP, עמותת יוזמה לאומית ומכון קסם - קאהן סגול מכבי. במסגרת הפרויקט, יעניקו אסטרהזניקה וקרן JVP תמיכה וליווי לחברות סטארט-אפ ויאפשרו גישה ישירה למאגרי נתונים ולגופי המחקר והאקדמיה המובילים את תחום הבריאות הדיגיטלית בישראל.
בשיחה עם "גלובס", מספר קראן אורורה, ראש תחום הדיגיטל בחטיבה המסחרית של אסטרהזנקה, על הצורך להרחיב את הפעילות בתחום זה ועל המוצרים שכבר נמצאים בפיתוח.
"פעם הייתי במפגש עם חולי אסתמה", פותח אורורה, "וחולה סיפר לי שבזכות התרופה שלנו, הוא ישן היטב אחרי תקופה ארוכה שבה לא הצליח לישון. אמרתי לו, 'זה בטח מדהים'. הוא אמר 'נכון. אבל מתי אוכל להפסיק לקחת את התרופה?'. חשבתי, 'לא אמרת הרגע שבזכותה אתה מרגיש טוב? אז למה שתפסיק?'. זה היה רגע מכונן עבורי".
אורורה הבין ברגע הזה שטובות ככל שיהיו התרופות של החברה שבה הוא עובד, אנשים לא באמת מעוניינים לצרוך אותן לאורך כל חייהם. "הממשלות והמשלמים רוצים יותר הוכחות לתוצאה, כלומר, האם אתה משפר את חיי המטופל באמת? חברות התרופות הבינו שמרשם לבדו לא יניב שיפור, אם לא יהיה טיפול כולל יותר טוב בחולה. היום אנחנו לא באמת מטפלים באיכות החיים של החולים. למעשה, היוזמה לעבור לעולמות הדיגיטליים לא הייתה תלויה רק בחברות התרופות. זהו השוק עצמו שמבקש מאיתנו להשתנות, כך שהמוצרים הדיגיטליים יהיו חלק מהמודל העסקי שלנו".
חוזים התקפי לב ומנבאים אסתמה בעזרת חיישנים
אורורה נותן דוגמה לשני מוצרים של החברה בתחום הניבוי - זיהוי חולים בסיכון ללקות בהתקף אסתמה או התקף לב בטווח הזמן הקרוב. "אנחנו עובדים עם חברות ביטוח בריאות ועם חברות המפתחות חיישנים למשאפים. על ידי ניטור דפוס השימוש בתרופה בתקופות של הפוגה בהתקפים, אנחנו יכולים לראות פתאום עלייה בתדירות או בעוצמת השאיפה, ולהגיד למטופל שמצבו חורג מהרגיל ונדרש ביקור אצל רופא.
"המוצר למחלות לב, שנמצא בפיילוט, שונה. אנחנו בוחנים מגוון פרמטרים בבדיקות לפני שחרור מבית החולים, כדי להעריך מהו הסיכון שבו החולה נמצא, ומה רמת המעקב הנדרשת. התופעה שבה אנשים חוזרים תוך זמן קצר עם התקף לב נוסף מוכרת, והיום בתי החולים נקנסים אם זה קורה".
מה הערך עבור אסטרהזנקה במוצר כזה?
"איסוף המידע מאפשר לנו להוכיח את יעילות התרופה, וכיום זה הופך להיות הבסיס הדרוש לקבלת שיפוי ביטוחי. בנוסף, המידע עוזר לוודא שהחולים עומדים במשטר הטיפול, ואנחנו גם מתבססים על המידע הזה בפיתוח מוצרים חדשים".
זהו החזון. עד כמה אנחנו באמת קרובים אליו בתחומים השונים?
"בעתיד, להערכתי כל מרשם יגיע עם אלמנט דיגיטלי. בעתיד הרחוק, הניטור ייעשה באמצעות חיישנים מושתלים, כדי לעקוב ממש אחר הפעילות של התרופה בגוף, כשהמטרה היא מניעה".
מהם המוצרים הכי מעניינים שראית בעולם הבריאות הדיגיטלית, מלבד המוצרים שלכם?
"אני אוהב את המוצרים שמבחינת המשתמש הם הכי פשוטים ומפשטים את החיים. מוצר כמו WeChat שדרכו מנהלים את כל החיים במקום אחד - תשלום חשבונות, בדיקות מעבדה, כי חצי מהמאבק של הצרכן בעולם הרפואי הוא הבלבול".
מנכ"ל חממת סנארה: "להגדיל מבחר המשקיעים"
אורורה היה אחד הדוברים בכנס שארגנה זרוע הבריאות הדיגיטלית של מכון היצוא בראשות אסף ברנע, מנכ"ל החממה הטכנולוגית סנארה. באירוע זה יצר אורורה קשר בין היתר עם מכון קסם ועם רשת החדשנות הדיגיטלית של שיבא. "יש להם מידע הומוגני ולרופאים יש גישה אינטואיטיבית טובה לחדשנות בתחומי המידע", הוא אומר.
לדברי ברנע, בישראל יש פחות מ-20 משקיעים לתחום הבריאות הדיגיטלית. "זה המון למדינה בגודל שלנו, אבל חשוב לנו להגדיל את המבחר. אנחנו רוצים לייצר ארבעה ורטיקלים של פעילות - ארה"ב, אירופה, ישראל ואסיה".