אורי גבע, נשיא מדיאל ארלי סיין / צילום: איל יצהר, גלובס
בשנת 2009, כמה שנים טובות לפני באז הבריאות הדיגיטלית ובימיו הראשונים של באז ה"ביג דאטה" ולמידת המכונה, כבר החל ניר קלקשטיין, מאנשי העסקים המסקרנים בישראל, לחשוב כיצד יכול אלגוריתם של בינה מלאכותית להשפיע על תחום הבריאות.
ההתחלה של קלקשטיין הייתה דווקא בפיתוח טכנולוגיית בינה מלאכותית ככלי למסחר בניירות ערך, במסגרת חברת פיינל, מחלוצות התחום. קלקשטיין אחראי לפיתוח הטכנולוגיה של החברה והיה איש המחקר והאלגוריתמיקה המוביל שלה. החברה וקלקשטיין עצמו שמרו על פרופיל תקשורתי נמוך, אבל לפי פרסומים שונים נראה שהפיתוח שלו הפך אותו למיליארדר. בעבר פורסם שפיינל הרוויחה ב-2009 כ-230 מיליון דולר, וב-2018 - כ-350 מיליון דולר. החברה, על פי הדיווחים, סירבה לאקזיט של 4 מיליארד דולר.
בהמשך הקים קלקשטיין את מטאולוג'יק, חברה נוספת בתחום המסחר, שלקחה את הביג דאטה צעד קדימה: ניצול יכולות החיזוי המדויקות של מזג האוויר לעשיית כסף ממסחר בבורסה. חיזוי מזג אוויר נחשב אתגר ביג דאטה מוביל, וקלקשטיין ידוע כמי שאתגרים טכנולוגיים מפתים אותו.
ב-2009 קלקשטיין חיפש דרך לנצל את הידע הייחודי שנוצר בחברה ואת הכסף שצבר לטובת האנושות, וכך הקים את מדיאל ארלי סיין, יחד עם הפסיכולוג והיועץ הארגוני עופר אריאלי, המשמש כיו"ר החברה, ועם אורי גבע, יזם בתחומי האינטרנט והמכשור הרפואי, עם עבר עשיר בתחום טכנולוגיות עיבוד המידע מהצבא ומחברות מסחריות. גבע שימש עד לאחרונה מנכ"ל החברה, והיום הוא הנשיא שלה. קלקשטיין, ממציא האלגוריתם, משקיע בחברה.
ההתחלה בגראז'
"התחלנו בגראז'", מספר גבע בשיחה רשמית ראשונה של החברה עם העיתונות הישראלית. "בחיי שזה היה גראז', אבל לא שלנו אלא של משפחה שהשכירה אותו. החברה יצאה לאור ב-2013, אחרי שכבר התחלנו לראות את הבינה המלאכותית מתממשת בתחומי המסחר האלקטרוני והפיננסים, והבנו שבתחום הבריאות היא יכולה לעשות מהפכה של ממש. היום עובדים איתנו אנשים שרובם מגיעים מכל 'המספרים הנכונים' בצה"ל ויכלו להשתלב בתעשיות רבות, אבל בחרו בזו שיש לה השפעה חיובית על האנושות".
מהיכן הגיע המידע שבו השתמשתם כדי לפתח את המוצר בשלב הראשון?
"היה צריך להסביר לגורמים שאיתם רצינו לעבוד את הסיפור שלנו מההתחלה. בתי החולים היו רגילים אז לעשות העברת טכנולוגיות של פטנטים או להשתתף בהקמה של חברות, אבל לא ידעו איך לשתף מידע. היו מקרים שבהם יכולנו להגיע למידע אבל הרגשנו שיהיה לא אחראי להוציא אותו מבית החולים, משום שהאנונימיות לא הייתה מובטחת מספיק.
"ב-2012, הבנו שבעצם אנחנו מנסים לעבוד עם בית החולים, אבל היתרון האמיתי שלנו דווקא יכול להיות בעבודה עם הקהילה. פגשנו את ורדה שלו, מנהלת מכון המחקר בקופת החולים מכבי (מכון קסם - קאהן סגול מכבי - ג"ו), אישה בעלת חזון. היא הציעה את האפליקציה של חיפוש סרטן המעי באוכלוסיה הכללית, והחלטנו להמר על כך".
הכלי שפיתחה ארלי סיין עם מכון קסם הוא ייחודי בעולם. קהל היעד שלו הוא אנשים שכלל לא יודעים שהם בקבוצת סיכון לחלות בסרטן המעי, אך הם מסכימים שבדיקות הדם השגרתיות שלהם ינוטרו על ידי החברה. באמצעות שינויים מסוימים בבדיקות שגרתיות, בעיקר ספירת דם, שבוצעו מסיבות אחרות, כמו איתור סוכרת, כולסטרול גבוה וסיבות לאנמיה, חושפים אנשים שהם בסיכון לסרטן המעי הגס ומזמינים אותם לקולונוסקופיה".
עד היום, כלי האבחון של סרטן המעי הגס שיושם במכבי סייע לזהות ממצאים ביותר מ-300 אנשים, שלא היו מתגלים באופן אחר, ובהם כ-50 מקרים של סרטן וטרום-סרטן.
ב-2013 נחשף שהחברה קיבלה השקעה מקרן הורייזון של המיליארדר לי קה שינג מהונג קונג. החברה הגיעה אליו בזכות העובדה שהחלה לפעול מסחרית בהונג קונג. "אחד המקומות העיקריים שבהם סרטן מעי בר גילוי בכל זאת הורג הוא סין. האבחון הוא יחסית מאוחר", אומר גבע. "היה לנו קשה להשיג מידע בסין עצמה, אז התחלנו לעבוד בהונג קונג, וכך נחשפנו לקרן הון הסיכון של לי קה שינג, שבאותו הזמן החליט להקדיש 10 מיליארד דולר, שליש מהונו, להשקעות אימפקט. הוא משקיע בעיקר בתחומי נשים וחינוך, במיוחד בעיר של הוריו. הגענו תחילה לסולינה צ'או, מנהלת הקרן, כדי לנסות להגיע דרכה למידע מאוניברסיטאות שהקרן עובדת איתן. התוצאה הייתה שהקרן החליטה להשקיע בנו, וכך גייסנו את 20 מיליון הדולר הראשונים, מעבר להשקעה הראשונה של ניר (קלקשטיין - ג"ו)".
ההשקעה השנייה, שהתקבלה ב-2018, הייתה בהיקף של 30 מיליון דולר, בהשתתפות לי קה שינג וקרן aMoon של מריוס נכט וד"ר יאיר שינדל (גילוי מלא: מריוס נכט הוא בן הזוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס").
ב-2013, שנת ההקמה הרשמית של ארלי סיין ועדיין ימי הינקות של תחום הבינה המלאכותית ברפואה, החברה כבר הייתה בתהליך פיתוח מתקדם בתחום סרטן המעי הגס בסין ובתחום הסרטן של החלחולת, הנפוץ מאוד באסיה. במקביל החלה לעבוד בבריטניה, וחתמה על שיתופי-פעולה עם NHS, ארגון הבריאות הלאומי שלה. ב-2017 חתמה על הסכם עם קייזר פרמננטה, חברת ביטוח הבריאות הגדולה בארה"ב, שהיא גם מבטחת וגם ספקית של שירותי בריאות.
"הבנו בשלב מסוים שאנחנו חייבים להיות בארה"ב, כי מובילי הדעה נמצאים שם. גם הסינים רוצים מוצר שעבר ולידציה בארה"ב, לפני שהם מאמצים אותו. גם יש שם גורמים פרטיים שיכולים לקבל החלטות מהירות יחסית לתחום הרפואה, לעומת מערכות ממשלתיות, ובתחום הרפואה יש שם הרבה יותר כסף. לכן חשוב לפעול שם, למרות מורכבות מערכת הבריאות שם וביזור המידע, שיכולים להיות מאתגרים.
"לעומת ארה"ב, בסין המידע עדיין לא מאורגן ברמה שמתאימה לחלק מהדברים שאנחנו רוצים לעשות, ואנחנו גם תלויים שם יותר בשותפים. בארה"ב, אפשר להתקדם יותר מהר באופן עצמאי".
מתבססים בארה"ב
אחד ממובילי הדעה שהחברה גייסה הוא ד"ר ג'רמי אור, רופא משפחה, אפידמיולוג וחוקר, בעל ניסיון בתפקידים בכירים בכמה חברות מידע רפואי. היום הוא משמש כמנכ"ל החברה. "הייתי בתחום הדאטה עוד לפני שהוא היה ביג, כשחשבנו ש-300 אנשים זה הרבה מידע. היום נאמר זאת על 3 מיליון", אומר היום אור ל"גלובס". אז הוא עבד עבור קייזר פרמננטה, שהחלה בעצמה לבחון טכנולוגיות של בינה מלאכותית מהר יחסית.
"במקביל לעבודתי, עשיתי אז דוקטורט בתחום הבינה המלאכותית ברפואה. כשפגשתי את ארלי סיין הם אמרו לי - 'היי, אנחנו מתקדמים בערך בעשור ממה שאתם עושים באקדמיה ואנחנו גם מיישמים את זה'. הייתי המום ממה שהם כבר הספיקו לעשות.
"לאורי מגיע המון קרדיט לגבי האופן שבו החברה בנויה. הם בנו את המוצר שלהם כמוצר רפואי לכל דבר. לגבי כל רכיב הם עורכים ניסויים קליניים, עוברים רגולציה, עושים QA ברמה הרפואית. האתגרים הכי גדולים בתחום הזה הם לעשות את הוולידציה כמו שצריך, ואחר כך ההטמעה בתוך מערכת הבריאות. את החלק הראשון הם עושים מצוין. אני מנוסה בבניית חברה בארה"ב, וזה החלק שיכולתי להשלים עבורם".
גבע: "היום כבר גייסנו את הלקוחות הראשונים שלנו במערכת הבריאות האמריקאית, ולראשונה מתחילים לגייס גם לקוחות שהם לא מאמצי חידושים טכנולוגיים בדרך-כלל. אנחנו מעוררים עניין לא רק מצד בתי החולים ומערכות הבריאות, אלא גם מגורמים נוספים, כמו חברות אבחון. אבל הבסיס שלנו הוא מערכות הבריאות, כי הכול בסופו של דבר מבוסס על קבלה על ידיהן".
בתהליך ההטמעה, היו כיוונים שגיליתם שצריך לשנות כי לא הבנתם את המערכת נכון?
גבע: "לא בדיוק, אבל אחד הדברים שלמדנו הוא שמערכות בריאות פחות אוהבות להטמיע אלגוריתם שהוא 'קופסה שחורה'. לכן אנחנו מספקים יחד עם המוצר גם הסבר לגבי הפרמטרים שאנחנו מודדים ולגבי האופן שבו כל אחד מהם תורם לתוצאה. כך נוצר אמון במוצר שמקל על ההטמעה".
קריאה להתחסן
בקרוב מתכננת החברה להשיק אלגוריתם חדש לאבחון סיכון לסרטן ריאות, המבוסס על שילוב בין היסטוריית עישון ובדיקת תפוקת ריאות ובדיקות תקופתיות. היום מבצעים צילום ריאות באנשים שכבר יש להם תסמינים קליניים, והתקווה היא שבזכות הבדיקה של ארלי סיין יגיעו לאבחון גם מי שעדיין לא פיתחו תסמינים.
החלטה נוספת שהחברה קיבלה לאחרונה היא לפעול גם מחוץ לתחום הסרטן. בימים אלה היא מפתחת כלים לאבחון וניבוי ההידרדרות במחלות כרוניות. היום היא כבר מציעה אבחון מוקדם של אוכלוסיה בסיכון מיוחד לסוכרת, ואבחון של חולי סוכרת המועדים לפתח גם מחלת כליות, על בסיס בדיקות דם שגרתיות, שאינן מיועדות מראש למטרות אלה.
גבע: "הבנו שאנחנו חייבים לעשות את זה, כי אם מערכת הבריאות לא תטפל במחלות כרוניות לפני שהן הופכות לחמורות, כל המערכת תקרוס. כשליש מן המבוגרים הם פרה-סוכרתיים. אנחנו מאתרים אותם על בסיס משקל ובדיקות מעבדה".
אנשים במצב קדם סוכרתי לא יודעים שהם הולכים בכיוון הזה?
גבע: "יש הבדל בין לומר למישהו שהוא בקבוצת סיכון לבין לומר לו שיש לו סימנים מוקדמים של מחלה. זה הערך שאנחנו מביאים. אנחנו קוראים לזה 'אלגו מרקר', סימן אלגוריתמי, שהוא כמו 'ביו מרקר', סמן ביולוגי. זה לא גורם סיכון אלא סימן לכך שמשהו כבר מתחיל להתרחש, אבל הסימן הזה הוא לא תסמין קליני שמעיד על פגיעה בלתי הפיכה".
עוד בדיקה עתידית נועדה לאתר אנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר לשפעת, אך אינם בקבוצת סיכון מוגדרת מראש ולכן פחות סביר שיגיעו להתחסן ביוזמתם. הפרויקט הזה נמצא כעת בפיתוח, בשיתוף-פעולה עם מכבי וגם עם קייזר פרמננטה.