גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מח"ש שילמה מאות אלפי שקלים למכוני פוליגרף בלי מכרז, ובדיעבד

ממידע שהגיע ל"גלובס" ולפי בדיקה של עו"ד אלעד מן מעמותת "הצלחה", המחלקה לחקירות שוטרים העסיקה שתי חברות תוך מעקף לכאורה של חוק חובת מכרזים, העדפת ספקים והעברת תשלומים שלא בהתאם לחוק • מח"ש: "פועלים בתיאום מלא עם הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים"

המחלקה לחקירות שוטרים / צילום: רפי קוץ
המחלקה לחקירות שוטרים / צילום: רפי קוץ

המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים (מח"ש) העסיקה לאורך העשור האחרון שתי חברות שסיפקו לה שירותים של בדיקות פוליגרף, תוך לכאורה מעקף של חוק חובת מכרזים, העדפת ספקים והעברת תשלומים שלא בהתאם לחוק. כך עולה ממידע שהגיע לאחרונה לידי "גלובס". 

מח"ש היא הגוף שאחראי על חקירות של שוטרים וקציני משטרה שעולה חשד כי ביצעו עבירות פליליות ועל העמדתם לדין, אם החשד מתבסס בראיות. במסגרת החקירות, שלא אחת מקבלות חשיפה תקשורתית משמעותית, עושה מח"ש שימוש בבדיקות פוליגרף (מכונת אמת") לחשודים ולעדים. את בדיקות הפוליגרף לא מבצעת מח"ש בעצמה אלא באמצעות מכוני פוליגרף חיצוניים שהיא שוכרת את שירותיהם. 

בעשור האחרון, משנת 2010, שכרה מח"ש את שירותיהן של שתי חברות חיצוניות שזהו תחום התמחותן. שתי החברות שהעסיקה מח"ש הן "ש. ברוק בע"מ", חברה בבעלות שלמה ברוק, לשעבר יושב ראש איגוד הפוליגרף הישראלי ומנהל תחום הפוליגרף במשטרה, ו"פוליגרף שגיא" שבבעלות נתי שגיא, יוצא השב"כ. 

"ש. ברוק בע"מ" סיפקה למח"ש שירותי בדיקות פוליגרף בשנים 2016-2010 והחל ממרץ 2018 ואילו "מכון פוליגרף שגיא" נשכר למתן שירותים למח"ש בתקופת הביניים, בין השנים 2016 ל-2018. לפי המידע שבידי "גלובס", בתקופת ההתקשרות שולמו לברוק כ-400 אלף שקל, לתקופה של חמש שנים, ולשגיא כ-461 אלף שקלים, כאמור, לתקופה בת שנתיים. 

עד כאן הכול טוב ויפה. אלא שבדיקת האופן שבו נשכרו שירותי שתי חברות הפוליגרף והעסקתן בידי מח"ש במשך כעשור מעלה חשש שהדברים נעשו שלא בהתאם לדין ולכאורה תוך שימוש ב"תרגילים" שנועדו לעקוף את הוראות החוק. הבדיקה מעלה, בין היתר, כי מח"ש שכרה את שירותי שתי החברות ללא מכרז פומבי, אך גם ללא קבלת פטור ממכרז מהגופים הרלוונטיים. יתר על כן, לפי המידע שבידינו עולה חשש כי כדי להתחמק מהצורך לבקש פטור מחובת המכרז, יצרה מח"ש מנגנון של תשלומים רטרואקטיביים (תשלומים "בדיעבד") לשתי החברות.

מעקף שיטתי של דיני המכרזים

כדי להבין את המקרה לעומקו צריך תחילה להבין מהן החובות החוקיות שחלות על גופים ציבוריים כמח"ש, בבואם לשכור שירותים של חברות חיצוניות. הדין המרכזי שעוסק בנושא הוא חוק חובת מכרזים והתקנות שהותקנו על-פיו. אלה מחייבים גופים ציבוריים לרכוש שירותים (כגון שירותי בדיקות פוליגרף במקרה הזה) בדרך של מכרז פומבי. 

יחד עם זאת, החוק מאפשר לגופים לקבל פטור ממכרז במקרים מסוימים. הפטור המרכזי ממכרז יכול להינתן לגוף ציבורי שמתקשר עם ספק בסכום שאינו עולה על 50 אלף שקלים לשנה. במקרים חריגים ובכפוף לקבלת אישורים מתאימים, בתום שנה, ניתן להאריך את ההתקשרות הפטורה ממכרז ב-50 אלף שקל נוספים לכל היותר, ובלבד שלא ישולמו לספק אחד יותר מ-100 אלף שקלים בתקופה של שנה אחת. 

אף שמח"ש היא גוף ציבורי שכפוף לחוק המכרזים, רק בשנת 2018 פרסמה לראשונה מח"ש (שהוקמה ב-1993) מכרז לקבלת שירותים של בדיקות פוליגרף. לאחר פרסום המכרז, פנתה תנועת "הצלחה" לקידום חברה כלכלית הוגנת, באמצעות יועצה המשפטי, עו"ד אלעד מן, למשרד המשפטים (שכאמור ממונה על מח"ש) בבקשה לקבל מידע על אופן העסקתם של שני מכוני הפוליגרף "מכון פוליגרף שגיא" ו"ש. ברוק בע"מ", במשך השנים שקדמו למכרז.

ב-14 בנובמבר 2018 השיב משרד המשפטים כי בתקופה שקדמה לפרסום המכרז "ההתקשרות לקבל שירותי פוליגרף נעשתה בסיווג של פטור ממכרז, על-ידי הגשת הצעת מחיר ולאחר אישור ועדת המכרזים של משרד המשפטים". התשובה הזאת של משרד המשפטים לא סיפקה את תנועת "הצלחה" בעיקר לאור העובדה שדי היה במבט חטוף על המידע שהועבר כדי להיווכח שחברת "מכון פוליגרף שגיא" קיבלה לידיה ממח"ש סכום גבוה פי שניים מן הסכום המותר בחוק בשירותים מסוג פטור ממכרז. 

לאור האמור פנתה "הצלחה" שוב למשרד המשפטים ב-23 בדצמבר 2018 וביקשה לקבל לידיה מידע מפורט ביחס להתקשרות של מח"ש עם ברוק ושגיא משנת 2010. ב-14 במרץ 2019 השיב משרד המשפטים לתנועת הצלחה ומסר, בין היתר, כי ביחס לשנים 2012 ועד תום שנת 2018 ההתקשרות עם ברוק ושגיא נעשתה באופן הבא: נערך הליך של הצעות מחיר, לאחר מכן בוצעה הזמנת רכש של שירותי בדיקות הפוליגרף, וככל שתקציב הזמנת הרכש נגמר לאחר "פרק זמן קצר יחסית", ההתקשרות עם הספק הוארכה. עוד מסר משרד המשפטים כי במקרים שבהם התקציב נגמר בתוך תקופת ההארכה "נמשכה העבודה עם הספקים והחשבוניות אושרו לתשלום בדיעבד". למעשה, מהתשובה האמורה עלה לכאורה שמח"ש נקטה מעקף שיטתי של דיני המכרזים תוך העדפה ברורה של שני הספקים, ברוק ושגיא, שעבדו איתה באופן בלעדי. 

ונסביר: לפי החוק, כאמור, לאחר מיצוי המסגרת התקציבית המותרת ברכישת שירותים בפטור ממכרז, היה על מח"ש לסיים את ההתקשרות עם הספק ולפרסם מכרז פומבי. ואולם, מתשובת משרד המשפטים עלה כי מח"ש פעלה בדרך אחרת - היא המשיכה לעבוד עם הספקים מבלי לשלם להם, עד אשר מגבלת הסכומים והזמנים הקבועה בחוק חלפה, ולאחר מכן פנתה למשרד המשפטים בבקשה לשלם לספקים בדיעבד. 

חמור מכך, לפי המידע שסיפק משרד המשפטים, לא אחת, החוב שנצבר לספקים והסכומים שאושרו לתשלום בדיעבד - חרגו בעצמם באופן משמעותי מן המותר בחוק. בדרך זו שילמה מח"ש לשני הספקים המועדפים עליה קרוב כ-850 אלף שקל תוך מעקף של הוראות החוק המחייבות.

ברוק: המניפולציות החלו ב-2014

עבור כמה בדיקות פוליגרף הועברו התשלומים האמורים? מהנתונים שהעביר משרד המשפטים עולה עוד כי ברוק ביצע 370 בדיקות פוליגרף עבור מח"ש בתקופה של חמש שנים. לעומתו, שגיא ביצע 504 בדיקות פוליגרף בתקופה של כשנתיים, מהן 323 בדיקות בשנת 2017 לבדה. גם כאן עולות תהיות: איך ייתכן שבשנת 2017 מח"ש נזקקה לפתע לכמות בדיקות פוליגרף דומה לזו שלה נזקקה במשך חמש שנים? 

כאשר בודקים בנפרד כל שנה שבה צרכה מח"ש את שירותי שני הספקים מגיעים אל הנתונים הבאים: בשנים 2010-2012 קיים "חור שחור" בנתונים ולא ניתן לדעת מה היקף השירותים שברוק נתן למח"ש וכמה כסף שולם לו בעד שירותיו. 

משה סעדה, סגן ראשת מח"ש  / צילום: ליאור מזרחי

במרץ 2013, לפי המידע שהועבר ממשרד המשפטים, נמסרה לברוק הצעת רכש בסכום של 42 אלף שקל בפטור ממכרז. לגבי שנת 2014, במרץ נמסרה לברוק הצעת רכש בסכום של 44,533 גם היא בפטור ממכרז.

על-פי הסכומים שנמסרו ממשרד המשפטים, נראה כי בשלב זה החלה המניפולציה לכאורה בעניינו של ברוק. סכומן המצרפי של החשבוניות מטעמו לשנת 2014, כפי שנמסר ממשרד המשפטים, עומד על 51,297 אלף שקלים. כלומר, פער של 7,000 שקל מהצעת הרכש (המסגרת התקציבית) וכן, סכום החורג מן הפטור במכרז (כאמור, עד 50 אלף שקל). 

התמונה העולה אם כן היא שמח"ש המשיכה לצרוך שירותי בדיקות פוליגרף מברוק גם לאחר מיצוי המסגרת התקציבית של 2014 שניתנה לה בפטור ממכרז ללא הליך תחרותי, ללא הזמנה מאושרת וללא מסגרת תקציבית מוגדרת. בדרך זו מח"ש יצרה לכאורה מצג שלפיו היא פועלת בהתאם למסגרת המותרת בחוק, אולם למעשה חרגה ממנו והסתירה זאת כדי לחמוק מקיום חובתה לצאת למכרז. 

בפברואר 2015, לפי מידע שהעביר משרד המשפטים, נמסרו לברוק שלוש הזמנות רכש בסך כולל של כ-130 אלף שקל, שאחת מהן בסך 35,400 אלף שקל, היא תשלום בדיעבד, כלומר, בעד שירותים שניתנו למח"ש בשנת 2014 ובתחילת 2015. 

בפברואר 2015 התייצבה מח"ש בוועדת הרכש של משרד המשפטים עם בקשת פטור ממכרז עבור שירותיו של ברוק. ועדת הרכש אישרה פטור בתוך גבולות החוק, אולם התריעה בפני מח"ש כי "לא יינתנו ארכות נוספות עם הספק לעניין זה". באוגוסט 2015 מוצתה המסגרת התקציבית הנ"ל ומח"ש שבה לוועדת הרכש בבקשה להאריך את ההתקשרות עם ברוק. הפעם הבקשה נדחתה. לאחר מכן מח"ש לא חזרה עוד לוועדת הרכש בעניין של ברוק אלא עברה לשיטת התשלום "בדיעבד". באוגוסט 2016 נמסרה לברוק הזמנת רכש בסך כ-81 אלף שקל שהוגדרה כולה כתשלום בדיעבד.

שגיא: ועדת הרכש הורתה לצאת למכרז

בשנים 2017-2018 שולמו לשגיא 461 אלף שקל עבור אספקת שירותי בדיקות פוליגרף למח"ש. ארבע מתוך שש הזמנות רכש שנמסרו לו כללו תשלומים בדיעבד בסכומים חריגים שהם, כשלעצמם, לכאורה אינם מאפשרים רכש בפטור ממכרז. למשל, הזמנות רכש בסך 122 אלף שקל ו-135 אלף שקל. לשם ההשוואה, בתקופה בת חמש שנים שולמו לברוק 400 אלף שקל. כלומר, ברוק לכאורה עבד תקופה כפולה מזו של שגיא אך הכניס חצי ממנו. 

גם כאן נקטה לכאורה מח"ש את שיטת התשלום "בדיעבד" כדי להתגבר על "בעיית הפטור ממכרז". ב-9 ביוני 2016 התירה ועדת הרכש למח"ש להתקשר עם שגיא בפטור ממכרז בסכום שאינו עולה על 50 אלף שקל.

המסגרת התקציבית הסתיימה תוך זמן קצר ובדצמבר 2016 דחתה ועדת הרכש בקשה נוספת של מח"ש להאריך את ההתקשרות עם שגיא תוך שכתבה כי "יש לפעול ליציאה למכרז פומבי".

כלומר, מהמידע שמשרד המשפטים העביר עלה כי ועדת הרכש אישרה למח"ש התקשרות אחת ויחידה עם שגיא בפטור ממכרז בסכום של עד 50 אלף שקל, ודחתה ניסיון של מח"ש להאריך את ההתקשרות עמו. הכיצד שולמו בסופו של דבר לשגיא 461 אלף שקלים עבור שנתיים? התשובה נראית ברורה לכאורה - באמצעות התשלומים בדיעבד.

ביוני 2019, פנתה תנועת "הצלחה" ליועמ"ש, אביחי מנדלבליט, ולפרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, והעלתה בפניהם את חששה לאי סדרים חמורים בהתנהלות מח"ש. לאחר שלא נענתה, פנתה "הצלחה" שוב בימים האחרונים ליועמ"ש. ואולם, ככל הידוע ל"גלובס", עד היום לא נפתחה בדיקה או חקירה של ההתנהלות במח"ש.
ולבסוף אנחנו נותרים עם שאלה אחת גדולה. בארץ ישנם הרבה מאוד מכוני פוליגרף. מדוע, מאז 2010, בחרה מח"ש לשכור דווקא את שירותיהם של ברוק ושגיא, ללא מכרז כדין, ותוך נקיטת שיטה של העברת תשלומים "בדיעבד"? במח"ש מסבירים כי שני ספקי הפוליגרף המוזכרים בפנייה עמדו בתנאים אשר כללו בין היתר סיווג ביטחוני אפשרות לבצע בדיקות בשפה הערבית ועוד... בעוד שהספקים האחרים לא עמדו בכל התנאים.
בסופו של דבר נערך השנה המכרז ולא קשה לנחש מי זכה בו: ברוק. לדברי מח"ש, "כיוון שהיה המועמד היחיד שעמד בתנאי המכרז".

מח"ש: "עד 2016, הסכומים לא חייבו מכרז"

המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) מסרה בתגובה לטענות שהועלו נגדה בכתבה כי "מח"ש, כמו כל יחידות משרד המשפטים, פועלת בתיאום מלא עם הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים בנוגע להתקשרויות ותשלומים לספקים, תוך התחשבות בשיקולי ובצורכי היחידה. 

"בהתאם לכך, הנהלת מח"ש גם היא אינה עוסקת בהתקשרות עם ספקים חיצוניים, וכל ההחלטות בעניין מתקבלות אך ורק על סמך הנחיות ואישורים של הגורמים המוסמכים במשרד המשפטים. בניגוד לנטען, הנהלת מח"ש הקודמת פעלה להוצאת מכרז שיאפשר הכשרת חוקרים במח"ש לערוך בדיקות פוליגרף, מה שהיה גודע את ההתקשרות עם בודקים כאלה או אחרים שהעניקו שירותי קבלן למח"ש". 

באשר לתחילת 2012 ועד תום 2018, מסרה מח"ש כי "שיטת ההתקשרות עם ספקי הפוליגרף נעשתה באמצעות הגשת הצעת מחיר ולאחר אישור ועדת המכרזים של משרד המשפטים. יובהר כי עד 2016 לא היה צורך במכרז כיוון שהתקשרות עם ספק נעשתה בסכומים אשר מאפשרים פטור ממכרז. לכן בתקופה זו, כאשר הסכומים לתשלום היו נמוכים יותר, התקשרות עם ספקים נעשתה באמצעות הגשת הצעות מחיר". 

לדברי מח"ש, "בהמשך, בתקופה שבה בוצעו יותר בדיקות פוליגרף בחקירות, הוחלט לקיים הליך של מכרז, אשר ארך זמן ממושך ורק לאחרונה אושר. בשנים 2017-2016 הנהלת מח"ש פעלה לכך שחוקרי מח"ש יוכשרו לבצע בדיקות פוליגרף כדי להוזיל עלויות. בהמשך, לאחר שהתחלפה הנהלת מח"ש, הוחלט כי לאור העובדה שמדובר בהליך הכשרה ארוך מאוד וכן ביישום מורכב, הפתרון הנכון יותר יהיה לצאת להליך מכרז מול ספק פוליגרף.

"במקרים שבהם הסתיים תקציב הזמנת הרכש ולא בוצעה הארכת התקשרות על-ידי ועדת הרכש המשרדית, נמשכה העבודה עם הספקים בהתאם לצורכי היחידה, והחשבוניות אושרו לתשלום על-ידי חשב המשרד או סגנו, בדיעבד. מח"ש היא יחידה מבצעית שצריכה לתפקד באופן שוטף ולהגיב לאירועים תוך זמן קצר, והאישור בדיעבד נעשה עפ"י הכללים החלים על אישור מעין זה. במסגרת הליך הצעות המחיר בשנים 2018-2012 - שני ספקי הפוליגרף המוזכרים בפנייה עמדו בתנאים אשר כללו בין היתר סיווג ביטחוני, אפשרות לבצע בדיקות בשפה הערבית ועוד... בעוד שהספקים האחרים לא עמדו בכל התנאים".

בעלי פוליגרף שגיא, נתי שגיא, מסר בתגובה כי "בזמנו בוצע מכרז פנימי של מח"ש ומספר בודקי פוליגרף הגישו הצעת מחיר. הצעתי עמדה בכל הדרישות של מח"ש וכנראה גם הייתה ההצעה הנמוכה ביותר".

בעלי ש. ברוק בע"מ, שלמה ברוק, מסר בתגובה: "אני נותן שירותים מקצועיים למח"ש ולגופים ממלכתיים אחרים. בחירתם בי נעשתה על בסיס הידע והכישורים המקצועיים שלי בשילוב עלות השירות. ברצוני להדגיש כי הזמנת העבודה והתשלום המתקבלים ממשרדי הממשלה הרלוונטיים שלהם אני נותן שירות, מתקבלים כנגד חשבונית ותשלום מס כחוק. למיטב ידיעתי מח"ש כמו גופים ממלכתיים אחרים שלהם אני נותן שירות הם גופים מבוקרים המתנהלים על-פי חוק".

עוד כתבות

מנכ''ל בלקרוק, לארי פינק / צילום: בלקרוק

ענקית ההשקעות שממליצה: תשכחו מהטווח הארוך. הכללים בשווקים השתנו

בבלקרוק סבורים שקשה היום יותר מבעבר, לחזות את העתיד הכלכלי, בשל השינויים המבניים שמובילה ארה"ב ושינוי זה "מחייב גישה חדשה כלפי סיכון" ● במקום שבע המופלאות, ענקית ההשקעות ממליצה על יצרניות החומרה ועל מגזר שירותי התשתיות

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

מנכ''ל הבורסה לני''ע, איתי בן זאב / צילום: ניקי וסטהפל

שתי בעלות המניות הגדולות בבורסה לני"ע מוכרות מניות ב-700 מיליון שקל

קרן מאניקיי האוסטרלית וקרן נובו נורדיסק, שתי בעלות המניות הגדולות של הבורסה לניירות ערך, מוכרות חלק גדול מהחזקותיהן בסכום מצטבר של 700 מיליון שקל

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מאות שקלים בנטו: ביטול הטבת השכר לכוחות הביטחון נדחית

רשות המסים דחתה עד סוף 2025 את ביטול "הסכם דוקלר", שמעניק הטבות מס ייחודיות לאנשי למערכת הביטחון ● המשא ומתן עם צה"ל לא הבשיל להסכמות, וסמוטריץ' מתרחק מהסוגיה הרגישה בעיצומה של המלחמה: "למרבה הצער, לשר אין סמכות חוקית להתערב"

היזם בני לנדא / צילום: איל יצהר

עובדים בחברת הדפוס של לנדא מתנגדים למהלך עיכוב ההליכים

25 מהעובדים בחברת הדפוס של בני לנדא הגישו בקשת התנגדות לעיכוב ההליכים, שלטענתם ימנע מהם קבלת פיצויים מהביטוח הלאומי ● כמו כן, מתנגדים העובדים למינוי מנהלים לתהליך העיכוב - עורכי הדין של נושי החברה, וכן מתנגדים למעמד המשקיעים כנושים מובטחים

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

סמל יניב מיכלוביץ ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סמל יניב מיכלוביץ, בן 19 מרחובות, לוחם שריון בחטיבה 7 נפל בקרב בצפון רצועת עזה

שורת תקריות ברצועה: 2 לוחמים נפצעו קשה באירועים שונים ● ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

מתקרבים לגיל פרישה? החיסכון שיכול לתת לכם קצבה פטורה ממס

"תיקון 190" נשמע טכני, אך הוא מאפשר ניהול כסף פרטי דרך קופת גמל - עם שיעור מס שונה, גמישות בהשקעה וגם כמה מגבלות שחשוב להכיר ● למי הוא מתאים ומתי זה משתלם? לפני שמפקידים - חשוב להבין את כל המשמעויות

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ סוחט ניצחון דחוק: הסנאט אישר את "החוק הגדול היפה" שלו במחיר כבד

החקיקה שמוביל הנשיא פוערת גירעון ענק בתקציב האמריקאי: עד 5 טריליון דולר בעשור הקרוב ● במרכזה עומדים קיצוצי מסים, לצד הקצאות למניעת הגירה והוצאות ביטחון ● הפוליטיקאים ממשיכים מסורת של 40 שנה, ומשתמטים מטיפול במשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז ומעולם

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

טקס זיכרון ל-45 ההרוגים באסון מירון / צילום: ap, Oded Balilty

פשרה: משפחות נספים באסון מירון יפוצו בכ-2 מיליון שקל

המדינה הגיעה להסכם ולפיו תשלם בשלב הראשון את הסכומים למשפחות הנספים מתחת לגיל 24 – בנוסף לכ-500 אלף שקל ששולמו למשפחות כמקדמה ● יימשכו המגעים לגבי פיצוי למשפחות נוספות

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"