שופטי בג“ץ עוזי פוגלמן (מימין), אסתר חיות וחנן מלצר / צילום: ברני ארדוב, וואלה!
עמדת שופטי בג"ץ, שהתבטאה היום (ד') במסגרת הדיון בעתירה שהוגשה נגד הטלת הרכבת ממשלה על חבר כנסת תחת כתב אישום, הייתה ברורה: אין זה מתפקידו של בג"ץ לעשות "פרה-רולינג" להחלטות עתידיות שהנשיא אולי יידרש לקבל.
לאורך מרבית הדיון, השופטים - נשיאת העליון אסתר חיות, חנן מלצר ועוזי פוגלמן - יותר מרמזו כי אין בכוונתם להעביר ביקורת שיפוטית על הפעלת הסמכות של נשיא המדינה להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על חבר כנסת מסוים (בשל היותו מואשם בפלילים). זאת, טרם שהנשיא קיבל החלטה כזו, בשלב שבו כלל לא ברור האם החלטה כזו תתקבל אי-פעם, וכשאנחנו לא יודעים מה יהיו תוצאות הבחירות.
עמדת אי-ההתערבות המוקדמת בסמכות הנשיא, לה יותר מרמזו שופטי בג"ץ היום, אינה חריגה וגם לא אמורה להיות מפתיעה. הנטייה של שופטי בג"ץ תמיד היא לדחות עתירות שהן תאורטיות במהותן, בנימוק שהן מוקדמות מדי, ולא לסבך את עצמם בדיונים תאורטיים שלא לצורך.
כך למשל, ביולי 2015 דחה בג"ץ עתירה שביקשה להאריך את השימוע הציבורי בעניין מתווה הגז, בנימוק שאין הצדקה להתערבות בג"ץ בשלב זה, "נוכח ההליכים (באותו עניין) העתידים להתקיים בוועדת הכלכלה של הכנסת".
העמדה המסתמנת הזו של שופטי בג"ץ היא לא רק נכונה משפטית, אלא גם מחויבת המציאות. אמון הציבור במערכת המשפט הוא גם ככה בשפל. החלטה של בג"ץ בעתירה הרגישה טרם הבחירות הייתה מולידה עליו מתקפה קשה. מתקפה שלמעשה החלה עוד לפני שהשופטים דנו בשאלה המקדמית האם לדון בעתירה.
האמירות נגד הנשיאה חיות
בשבוע שעבר תקף כאן גיל ברינגר במאמר ב"גלובס" ("המקרה המוזר של שיבוץ שלושה שופטים בלבד בעתירה נגד ראש הממשלה נתניהו" - 27.12.2019) את החלטת נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לשבץ לדיון בעתירה נגד המשך כהונתו של נתניהו כראש ממשלה תחת כתב אישום, הרכב שכולל שלושה שופטים בלבד. "הבחירות הקרובות אמורות היו להיערך על שאלה אחת: בהינתן כתב האישום נגדו, האם תם עידן נתניהו? אלא שהדיון שחיות עומדת להוביל ייתר (אולי) את השאלה הזו. לא הציבור יכריע בו, אלא השופטים", כתב ברינגר, והוסיף: "מצופה היה שבדיון בשאלה דרמטית שכזו ישתתף מספר גבוה של שופטים, ובכל זאת קבעה חיות כי שלושה שופטים בלבד מספיקים כדי לקבל את ההחלטה".
ברינגר לא עצר כאן: "זה לא רק הזלזול הבוטה שבית המשפט משדר כאן ביחס לסוג ההכרעה שהוא נדרש לקבל; וזו גם לא רק ההשפעה הדרמטית שעומדת להיות להחלטה שלו על הזכות הכי אלמנטרית של ציבור במדינה דמוקרטית - לבחור את העומד בראש מדינתו. ההרכב הקטן הזה מציב סימן שאלה גדול ביחס לתמימותה של פעולת השיבוץ".
אלא שהיום התברר, כאמור, כי הנחת המוצא של ברינגר ושל אחרים שחשבו כמותו, לפיה הנשיאה חיות מעוניינת לקבל בשלב הזה הכרעה דרמטית שתשפיע על גורל הבחירות - כל-כך רוצה עד שהיא כביכול דואגת לשבץ להרכב שדן בעתירה שופטים שכביכול חושבים כמוה - הייתה ככל הנראה מוטעית מיסודה.
גם היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, יוצא צודק מהדיון שהתנהל היום בבג"ץ. על מנדלביט נמתחה ביקורת על כך שהוא נמנע מלתת חוות-דעת בסוגיה שהעתירה עוסקת בה. אבל הדיון היום הבהיר כי מנדלבליט פעל בחוכמה רבה: לו היועץ המשפטי לממשלה היה כותב חוות-דעת שבה הוא מביע דעתו בסוגיה הנדונה, ואז בג"ץ היה קובע כי העתירה עודנה מוקדמת - מעמדו היה נפגע קשות. מנדלבליט נמנע מליפול לבור הזה, הוא גלגל את תפוח האדמה הלוהט לפתחו של בג"ץ.
הציבור זקוק להחלטה מקדמית
ועדיין, צריך לומר שלהימנעות הצפויה של בג"ץ מלהכריע בשלב הזה בשאלת מעמדו של חבר כנסת מכהן תחת כתב אישום, יש גם מחיר לא פשוט. כך זה עובד תמיד. מקרים קשים מולידים הכרעות שיפוטיות גרועות, ובמקרה הזה מקרה קשה של ראש ממשלה מכהן תחת כתבי אישום שמתמודד שוב על תפקידו, הביא לכך שלכל החלטה שתתקבל או לא תתקבל, יהיו השלכות בעייתיות.
תארו לכם מצב שבו הליכוד בראשות נתניהו מנצח בבחירות, הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על נתניהו, ואז הסוגיה התאורטית הופכת למעשית, ובג"ץ צריך לדון בה והפעם גם להכריע. במצב כזה, קביעה של בג"ץ שלא ניתן להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו, תהיה עוד יותר דרמטית מאשר קביעה כזו היום.
לכן, עם כל הכבוד לנשיא המדינה ולסמכויותיו, מי שהכי זקוק לפרה-רולינג, להחלטה מקדמית שתבהיר את מצבו של נתניהו, הוא הציבור הרחב. ציבור שעומד ללכת למערכת בחירות שלישית ברצף מבלי שיש לו כלים להבין מה יהיו ההשלכות המלאות של הבחירה שלו.