גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טחינה אסור, מילקי מותר: מה המשמעות של סימון מוצרי המזון של משרד הבריאות

היום תיכנס לתוקף רפורמה מרוככת של משרד הבריאות לסימון מזון • מוצרים שיחרגו מהסף בתכולת הסוכר, המלח או השומן יקבלו מדבקה אדומה, והיצרניות יורשו לסמן במדבקה ירוקה מוצרים אחרים • אז איך זה שמוצרים כמו במבה וביסלי חמקו מהסימון האדום? ● "גלובס" עושה סדר

סימון מוצרי המזון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
סימון מוצרי המזון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

הרוחות סערו, היצרניות התנגדו, ואחרי שנים של מאבקים - היום (ד'), 1 בינואר 2020, תיכנס לתוקפה רפורמת סימון המזון, בגרסה מרוככת. הצרכנים ייתקלו במדבקות אדומות על גבי מוצרי מזון ומשקאות שמכילים כמויות גדולות של נתרן, שומן רווי או סוכר, ומוצרים בריאים יזכו למדבקה ירוקה.

השלב השני של הרפורמה, שייכנס לתוקף בעוד שנה בדיוק (ינואר 2021), ילך עוד צעד אחד ויפחית את ערכי הסף שיחייבו סימון על מוצרים.

"מטרת סימון המזון לסייע לאזרחי ישראל לשמור על תזונה נכונה ומניעת השמנה, סוכרת ותחלואה. מהיום זה בידינו, ובכך נגביר את מודעות הציבור צורך בשינוי הרגלי תזונה, בייחוד לילדים", אמר שר הבריאות יעקב ליצמן.

אז אילו מוצרים יסומנו, והאם מדובר פה במהפכה? "גלובס" עושה סדר.

תמרור אזהרה: מה משמעותה של מדבקה אדומה?

מדבקה אדומה מסמלת חריגה מערכי הסף בשלושה רכיבים: סוכר, מלח (נתרן) ושומן רווי. אחרי לחצים שהפעילו יצרניות המזון, הוחלט להגדיר את ספי הכניסה לחובת הצמדת המדבקות בצורה מדורגת - וגם כדי להרגיל את החך של הצרכנים למוצרים שישתנו בעקבות הפחתה בערכים בהתאם.

החובה להצמיד מדבקה אדומה חלה על חריגה בכמויות במדדים: יותר מ-500 מ"ג נתרן, 13.5 גרם סוכר ו-5 גרם חומצות שומן רווי ב-100 גרם מוצק. הערכים ל-100 מ"ל מזון נוזלי הם מ־400 מ"ג נתרן, 5 גרם סוכרים ויותר מ-3 גרם חומצות שומן רווי.

בשלב ב', שייכנס לתוקף בינואר 2021, סף הסמל האדום יירד ל-400 מ"ג נתרן ב-100 גרם מזון מוצק ול-300 מ"ג ל-100 מ"ל מזון נוזלי; הסוכרים יירדו לסף של 10 ו-5 גרם בהתאמה; וחומצות השומן הרווי יירדו ל-4 ול-3 גרם בהתאמה. 

מה יכילו המוצרים שיסומנו בסימון אדום*

האם כל המוצרים שעל המדף יצטרכו להיות מסומנים?

החוק מתייחס למוצרים שמיוצרים אחרי 1 בינואר 2020. מוצרים שיוצרו לפני כן ושנכנסים לקטגוריית הסימון האדום, יוכלו להמשיך להימכר ללא הסימון עד שיפוג תוקפם. מבחינת משרד הבריאות, ההערכות הן שתוך חודשיים-שלושה כל השוק יישר קו עם הדרישות.

המדבקה הטובה: מה מסמל הסימון הירוק?

אור ירוק שמודיע כי המוצר עונה על המלצות התזונה העולמיות. המדבקה אמורה לעודד צרכנים להעדיף מוצרים אלה. הצמדת המדבקה הירוקה היא וולנטרית, אבל יש להניח כי היצרניות לא יפספסו את הפריבילגיה לסמן מוצר במדבקה ירוקה. ברשימה של המוצרים שזכאים לקבל את הסימון הירוק נמצאים מוצרי חלב (גבינות עד 5%), יוגורט, טופו, שמנים צמחיים, זרעים ואגוזים, ביצים, דגים, עופות ארוזים, פירות וירקות ועוד.

הקריטריון העיקרי להיכלל בקטגוריה הירוקה הוא התבססות על מזונות מהצומח והעדפה למזון לא מעובד, ורוב הסימונים האדומים יהיו על מזונות אולטרה מעובדים, אבל משרד הבריאות הוא בגישה של "לא אומרים אל תיגע במוצר מעובד, אלא לאכול במידה". טחינה, למשל, היא יחסית מוצר בריא, והיא יכולה להיות מסומנת על תוספת מלח, ומצד שני היא יכולה גם לקבל מדבקה ירוקה.

אילו מוצרים פטורים?

תוספי תזונה, תרכובות מזון לתינוקות עד גיל שנה, אריזות קטנות ומזון שמורכב מרכיב אחד בלבד (למשל פירות, שמן זית). פטורים מסימון גם אגוזים שמגיעים כמוצר בודד באריזה אחת, אולם אם הם מגיעים בתערובת של כמה סוגים, הם עשויים לקבל את הסימון האדום.

הסימון האדום חל רק על מוצרים ארוזים שיש עליהם טבלה של ערכים, ולכן לא כולל את המוצרים שנמכרים במעדנייה או בתפזורת: בורקסים, רוגלך, סוכריות ושוקולדים, נקניק וגבינות, שנמכרים ללא אריזה. 

משה בר סימן טוב ויעקב ליצמן / צילום: שלומי יוסף

האם הסימון על מוצרי המזון נהוג במדינות נוספות?

משרד הבריאות נשען על המלצות ארגון הבריאות העולמי, שממליץ על סמלים שיפוטיים בחזית האריזה כחלק ממהלכים מקיפים לקידום תזונה בריאה. לפי נתוני המשרד, יותר מ-42 מדינות תמכו בפיתוח הרעיון של סימול מוצרים, חלקן התחילו עוד במאה הקודמת: שבדיה, סלובקיה וסינגפור. הרשימה כוללת גם את צרפת, אוסטרליה, בריטניה, קרואטיה, דרום קוריאה וצ'ילה - שעל בסיס המודל שלה פותחה הרפורמה בישראל.

ממצאי הנעשה בצ'ילה משמשים כדוגמה שדרכה כל צד מושך לכיוונו. בכתבה שפרסמה שני מוזס ב"גלובס" באוגוסט האחרון הובאה צ'ילה כדוגמה לטענות שהשמיעו יצרני המזון במסגרת המאבק נגד הרפורמה. איגוד המזון והמשקאות הצ'יליאני עלה בקמפיין דיגיטלי שמשתתפים בו שחקנים וידוענים כדי לתקוף את הרגולציה החדשה, שאינה מידתית ואינה חד-ערכית, על סוגי המוצרים. משרד הבריאות מצידו מציג נתונים המצביעים על עלייה במודעות לתכולת המזון דרך סקר שנערך בצ'ילה ב-2017 בקרב אמהות ובני נוער והצביע על הפחתה ניכרת בצריכת מוצרים "אדומים", בהם עוגיות (69%), משקאות (27%), צ'יפס (17%) ועוד.

האם ההכרזה השפיעה על היצרניות?

יצרניות שונות כבר שינו הרכב של מוצרים בהתאם לערכי הסף. לפני כחודש חשפה אסם כי כ-300 ממוצריה עברו שינוי, ולפי החברה "רק" 25% ממוצריה יקבלו סימון אדום - ברשימה הזו לא נכללים, באופן מפתיע למדי, חטיפים כמו במבה, ביסלי ואפרופו. בייגלה, מנגד, שנחשב כחטיף טוב (יחסית), יזכה לסימון אדום גם אחרי הפחתה של 15% משיעור הנתרן בתכולתו. כך גם דגני הבוקר, שנהנו לאורך השנים מדימוי של מזון בריא למדי.

האתגר שבגינו חולקה הרפורמה לשתי פעימות היא הטעם של הצרכנים, שהורגלו לאהוב מזון מלוח ויידרשו לוותר על הטעם בהדרגה. בקטגוריות שונות אסם תציג שתי גרסאות לבחירת הצרכנים, עם שיעורי נתרן משתנים.

הסנקציות ליצרנים או יבואנים כוללות קנסות כספיים שמשרד הבריאות רשאי להטיל עליהם, לרבות הורדת מוצרים מהמדפים. צרכנים יוכלו להגיש תביעות ייצוגיות נגד המפרות.

האם גם מוצרים שנמכרים אונליין יוצגו עם סימון?

בסעיף הזה נכנסה לתמונה הרשות להגנת הצרכן: החוק התייחס ליצרנים וליבואנים שעליהם חלה החובה להצמיד מדבקות למוצר, אבל לא מתייחס לשיווק מקוון. מכתב שהפיץ עו"ד מיכאל אטלן, ראש הרשות להגנת הצרכן, נוגע לפירצה הזו. גישת הרשות היא שהסימון התזונתי מהווה מידע חיוני לצרכן, והוא חייב להיות מוצג בתמונת המוצרים שנמכרים אונליין בדומה למדפי החנויות, אלא שלטובת ההיערכות, הרשות העניקה לקמעונאים שמוכרים באונליין "גרייס" של חצי שנה להחלפת תמונות המוצרים. הגרייס הזה לא חל על מוצרים של המותג הפרטי.

האם הצרכן ירוויח מהמהלך?

מי שאמור להיות המרוויח הגדול הוא הצרכן, שיקבל מידע על איכות המזון שהוא צורך. הבעיה היא שישנם מוצרים שמסומנים "בעל-כורחם", דוגמת טחינה, שנחשבת למוצר בריא אולם מסומנת עקב שיעור המלח; או קוטג', שזכה למדבקה האדומה אף שהוא לא נחשב למזון מזיק כמו חטיף. מנגד, חטיפים כמו במבה ואפרופו דווקא לא יסומנו, וכמוהם גם מילקי רגיל.

לצרכן הנבון כדאי להתייחס לסימונים כאל התוויה כללית, אבל עדיין להקפיד לקרוא את הרכיבים ולהבין בדיוק מה יש במוצר.

ומה המדינה תרוויח?

הנתונים של משרד הבריאות על שכיחות ההשמנה בקרב בני נוער (17.4% מתלמידי כיתות ז' מוגדרים כבעלי משקף עודף ו-12.9% מוגדרים כבעלי השמנת יתר) ונתוני הלוקים במחלת הסוכרת, ששיעורם כמעט 10% מהאוכלוסייה, הם גורם סיכון למחלות, שעלותם הכלכלית גבוהה למדינה. נתון אחר מלמד כי כ-43% מבני הנוער בישראל צורכים באופן יומי משקאות ממותקים.

משרד הבריאות צופה כי רפורמת המזון תביא לירידה של 30% בצריכת סוכר, נתרן ושומן רווי, ובכך תימנע תמותה של כ-2,200 אנשים בשנה, וייחסכו כ-600 מיליון שקל בהוצאות מערכת הבריאות. בתרחיש השמרני יותר מדובר על הפחתה של 20% בצריכה, הימנעות מ-16.3 אלף מקרי מוות וחיסכון של 4.5 מיליארד שקל על פני עשור - 1,630 איש בשנה בממוצע ו-450 מיליון שקל בשנה.

עוד כתבות

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות עקב מכסי טראמפ; מניות התוכנה והבנקים נפלו

וול סטריט הגיבה לראשונה להעלאת המכסים הגלובליים של טראמפ מ-10% ל-15% ● ה-S&P 500 ירד בכ-1% ● מחירי המתכות היקרות עלו, תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב ירדו ● נובו נורדיסק צללה במעל 15%, לאחר שדיווחה על תוצאות מאכזבות בניסוי של זריקת הרזיה חדשה שלה ● הביטקוין ירד ונסחר סביב רף ה-64 אלף דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

מתחם ביג גלילות, בשבוע שעבר / צילום: גלית חתן

שנה לביג גלילות, בשוק עדיין מורגשת "רעידת האדמה"

מתחם הענק בגלילות של רשת המרכזים המסחריים ביג עורר עניין עוד לפני הפתיחה, אבל אחרי ההייפ של החודשים הראשונים, הפדיון היומי ירד כצפוי בעשרות אחוזים ● רשימת ההמתנה עדיין קיימת, אך בשוק מספרים גם על תנאים מקלים לשוכרים ● על כמה עומד הפידיון היומי ומה קרה למתחרים?

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

לורד פיטר מנדלסון / צילום: ap, Ben Birchall

פרשת אפשטיין בבריטניה מסתעפת: גם השגריר לשעבר בארה"ב נעצר

לורד פיטר מנדלסון, לשעבר שגריר בריטניה בארה"ב, נעצר בחשד שהדליף לג'פרי אפשטיין פרטים על המדיניות הכלכלית של בריטניה ● פיטר מנדלסון הוא אחת הדמויות הבכירות ביותר במפלגת הלייבור ● במסגרת חקירת הפרשה, בשבוע שעבר נעצר בממלכה הנסיך לשעבר אנדרו

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר