"אנחנו צריכים להתמודד עם תוצאותיו של משבר שלא אנחנו יצרנו", זעק קארלן זקרס בן ה-16 בפסגת האקלים של האו"ם, כשהוא מביט במנהיגי העולם ובעיתונאים שהגיעו לסקר את האירוע. "המדינה שלנו אחראית רק על 0.00001% מפליטות הפחמן בעולם, אך הבית שלנו הוא רק שני מטרים מעל גובה פני הים, ואנחנו נמצאים בסכנה". חודשים ספורים לאחר שאחת המדינות הנמוכות ביותר בעולם, איי מרשל, הכריזה על מצב חירום אקלימי - זקרס הצעיר סיפר לקהל במדריד, בקול רועד, על התפשטות של מחלות אפידמיות בשל משבר האקלים, כגון קדחת דנגי - שכבר גבתה את חייהם של תושבים במדינת האם שלו.
העלייה בשכיחות ובעוצמה של אירועי גשם קיצוניים, יחד עם עליית הטמפרטורות, עלולים להגביר את קצב הריבוי של יתושים ושל פרוקי רגליים אחרים, שמעבירים מגוון מחלות. במחקר של המרכז למחלות מדבקות בארה"ב נמצא כי מספר החולים במחלות הנגרמות מקרציות ויתושים, יותר משילש את עצמו בשנה החולפת לעומת שנת 2004. באירופה, קנדה, מרכז אמריקה ועוד, צפויה להתרחב תפוצת מחלות הנישאות באמצעות יתושים כגון קדחת דנגי. עד 2050 יהיו עוד כחצי מיליארד אנשים בסיכון וב-2080 הנתון יזנק לכמיליארד בני אדם שיהיו בסיכון למחלות שמופצות על ידי יתושים, בכפוף להיקף פליטות גזי החממה.
"באירופה לא ראו המון שנים העברות מקומיות של דנגי, ובעשור האחרון התחילו לראות את ההעברות האלו. ההערכה היא שזה נובע מכך שיש יותר יתושים, וב-20-30 השנים הבאות זה יתפשט לעוד מדינות, בגלל ההתחממות. יתושים אוהבים לרוב טמפרטורות גבוהות יותר. כשהקיץ מתארך מספר החודשים שבהם הם פעילים גדל", אומר ד"ר אורי אובלסקי מאוניברסיטת תל אביב, "גם מים עומדים מגדילים את תפוצתם, וכשמדברים על אירועי קיצון של מזג אוויר, מדובר גם על מקרים של שיטפונות שיכולים ליצור מאגרי מים עומדים שהופכים להיות מקום להטלת ביצים. אם נצליח למתן את פליטת גזי החממה, ההתפשטות תהיה נמוכה יותר ומדובר בהבדל של מאות אלפי אנשים.
מה לגבי ישראל?
"אין תחזיות לגבינו בגלל שאנחנו פיקסל קטן מאוד במפה".
זיהומים והשפעות תזונתיות
תפוצת הדנגי היא רק סימפטום של בעיה עולמית. בנובמבר 2018 ארגון הבריאות העולמי הכריז כי משבר האקלים הוא משבר בריאותי, והגדיר אותו כאתגר הגדול ביותר לבריאות במאה הנוכחית מאחר שהוא משפיע על כל ההיבטים של בריאות האדם וביטחונו. הארגון מסווג את ההשלכות הבריאותיות של שינוי האקלים לשלוש: תוצאות ישירות שבדרך כלל מתרחשות בעקבות אירועי מזג אוויר קיצוני, תוצאות שנובעות משינויים סביבתיים ואקולוגיים ותוצאות של טראומה, זיהומים, השפעות תזונתיות ופסיכולוגיות. מי שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר הם אוכלוסיות חלשות ומהגרים.
לטענת הארגון, התמודדות עם שינויי האקלים יכולה להציל מיליוני בני אדם ולחסוך מאות מיליארדי דולרים עד 2050. הארגון הציג בפסגת האקלים במדריד סקר עולמי שביצע בנושא "בריאות ושינויי האקלים". לפי חישוביו, הסיכונים הסביבתיים הנגרמים בשל שינויי האקלים מובילים ליותר מ-12 מיליון מקרי מוות בשנה.
אילו היו מיושמים הצעדים שנקבעו בהסכם פריז, ניתן היה למנוע את מותם של יותר ממיליון בני אדם מדי שנה. הארגון מעריך כי בין השנים 2030-2050 צפויים שינויי האקלים לגרום לכ-250,000 מקרי מוות נוספים בשנה, כתוצאה מתת תזונה, מלריה, גלי חום ועוד. הנזק הישיר לבריאות מוערך ב-2-4 מיליארד דולר בשנה עד שנת 2030.
לפי ארגון הבריאות הפאן-אמריקאי (PAHO), צריך להוריד את כמות פליטות הפחמן כדי להפחית את הפגיעה במערכות האקלימיות ולשפר את איכות האוויר. לפי הערכות הארגון, בשנת 2015 העלות הגלובלית של התמודדות עם ההשפעות הבריאותיות של זיהום האוויר הייתה כ-5.3 טריליון דולר, יותר מסך כל תקציבי הבריאות של ממשלות העולם. הדוח קובע כי מאמץ מתואם להורדת הפליטות ייצור אפקט חיובי על מצב הבריאות הגלובלי.
הבעיה המובהקת ביותר הקושרת את משבר האקלים לבעיות בריאותיות היא זיהום האוויר הנוצר משריפת דלקים מאובנים. בזמן שהמדינות מתמהמהות ולא עושות די בכדי לצמצם את השימוש בדלקים מאובנים, שמחמירים לאין שיעור את משבר האקלים ויוצרים זיהום אוויר חמור בעת שריפתם, הן נדרשות למצוא דרכים להתמודד עם ההשלכות הבריאותיות הנוצרות כתוצאה מהפגיעה הכוללת במערכות האקולוגיות, ולהיערך להסתגלות למצב שבו כדור הארץ מתחמם מעבר למצופה.
בין אם מדובר ב-7 מיליון אנשים שמתים מדי שנה בגלל זיהום אוויר או במי שנפגעים מאירועי קיצון דוגמת גלי חום והתפשטות מחלות הקשורה בהתחממות גלובלית - ברחבי העולם מתחילים להבין את הקשר ההדוק בין בריאות הציבור ומשבר האקלים.
"אחד הסיכונים העיקריים של שינוי אקלים הוא פגיעה בבריאות הציבור. ההשפעה העיקרית צפויה במדינות מתפתחות, בגלל העלייה בטמפרטורה ובשל אירועי קיצון כגון שריפות, שיטפונות, בצורות והוריקנים כמו ההוריקן שפקד את מוזמביק במרץ והותיר שלושה מיליון אנשים חסרי בית והתפרצות כולרה. אלו אירועים שהולכים להיות עוצמתיים יותר ולהתרחש בתדירות גבוהה יותר", אומרת ד"ר מיה נגב, חברת סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה. "זה שינוי הדרגתי, אבל אנחנו כבר רואים עלייה בתחלואה ותמותה בשל שינוי אקלים, ועלייה בתפוצה של מחלות מדבקות. בנוסף לתחלואה שמועברת באמצעות יתושים וחרקים המשגשגים בחום, בשל שינויי העונות ועליית הטמפרטורה, אנשים שסובלים מאלרגיות סובלים יותר וצפויה עלייה באלרגנים מצמחים".
העניים פגיעים יותר
תקופות של טמפרטורות קיצוניות עלולות להחריף מספר מחלות כרוניות לרבות מחלות לב, שבץ, מחלת ריאות חסימתית, אסטמה ודלקת פרקים. שיעורי התמותה ממחלות לב, למשל, נוטה להיות נמוך יותר כאשר טווח הטמפרטורה היומית הוא בין 20-15 מעלות צלסיוס, וגבוה כאשר הטמפרטורה הממוצעת נמצאת מעל או מתחת לטווח זה. ההשפעות של משבר האקלים על בריאות הציבור רבות ומגוונות ומידת חומרתן תלויה במיקום, בדמוגרפיה, במצבה הסוציו-כלכלי של האוכלוסייה ובמידת היערכותה לתופעות השונות.
באשר לישראל, העלייה בשכיחותם ובעוצמתם של גלי חום מסכני חיים חוזרת על עצמה בשנים האחרונות באגן הים התיכון, 2,220 אנשים מתים בשנה מזיהום אוויר, וגם אם קדחת דנגי נדירה יחסית - מחלות אחרות שמועברות באמצעות יתושים עלולות להתרחב, למשל קדחת הנילוס.
"מחקרים מראים שמחלות המועברות על ידי חרקים מתפשטות בעשור האחרון במדינות דרום אירופה ובאגן הים התיכון, ביניהן ניתן לציין את קדחת מערב הנילוס שמופיעה בישראל מאז 2010, וכן את הלישמניה ששכיחותה עולה בישראל ובמדינות שכנות", אומרת פרופ' שלומית פז, קלימטולוגית וראש החוג לגיאוגרפיה ולימודי סביבה באוניברסיטת חיפה.
"קדחת מערב הנילוס הופיעה בישראל לפני שנים לאחר גל חום כבד ומאז מופיעה מדי שנה בעונה החמה. עיקר השינוי בשנים האחרונות הוא התפשטותה לאזורים חדשים ברחבי אגן הים התיכון ואירופה. הלישמניה מתפשטת בישראל בעיקר בעקבות שינויים בשימושי הקרקע - יצירה מלאכותית של בתי גידול, למשל מסלעות בגלל בניה מואצת, לשפני הסלע שהם נשאי הטפיל. ככל הנראה, לעליית הטמפרטורות השפעה על התרחבות התפוצה של זבובי החול המעבירים את המחלה".
לדברי פז, מקבלי ההחלטות בישראל צריכים להקדיש תשומת לב לנקודות החולשה המקומיות, ולייצר פתרונות צופים פני עתיד: "למדינת ישראל כמה נקודות חולשה ראויות לציון: פערים סוציו-כלכליים בין ישובים ובתוכם פערים המוגדרים מהגבוהים במדינות ה-OECD, הטרוגניות רבה של האוכלוסייה וכן עלייה בגודלה של אוכלוסיית הקשישים שרגישה מאוד למזג אויר קיצוני ביחס לכלל האוכלוסייה. בנוסף, העובדה שישראל היא 'אי אנרגטי', כלומר, אינה יכולה לקבל סיוע של אספקת חשמל ממדינות שכנות במקרה של קריסת מערכת החשמל, מעמידה אותה במצב של סיכון ניכר במקרה של התמודדות עם טמפרטורות קיצוניות".
גם ד"ר נגב מדגישה כי ישראל לא חסינה מפני השפעת שינויי האקלים על בריאות הציבור: "בישראל יש כמה ביטויים של השפעת משבר האקלים על בריאות הציבור. יהיו כאן גלי חום ארוכים, חזקים ורבים יותר שקשורים לעלייה בתחלואה ובתמותה, כתוצאה של קריסת מערכות הגוף מטמפרטורה גבוהה. זה יפגע בעיקר באוכלוסיות רגישות כגון קשישים וחולים, באוכלוסיות עניות, ובעובדים שלא נמצאים בתוך מקומות ממוזגים כמו עובדי חקלאות, בניין ואבטחה. גם אם ישראל היא מדינה שיכולה להיערך לשינוי אקלים, המדינות השכנות נמצאות בנקודת התחלה גרועה, וכבר היום הן מתמודדות עם מחסור קיצוני במים ומים מזוהמים. כשהן יושפעו זה ישפיע גם עלינו - גם מבחינה בריאותית. לכן החשיבה על הערכות לשינוי אקלים צריכה להיות אזורית".
"השפעת יכולה להפתיע אותנו"
בשבועיים האחרונים המונים צבאו על סניפי קופות החולים בישראל בכדי להתחסן מפני שפעת, שהופיעה השנה בישראל בצורה חריגה. אין מחקרים רבים בנושא, אך לאחרונה מנסים חוקרים לבחון את הקשר בין החמרת השפעת ותפוצתה לבין שינויי האקלים. מחקר של ארגון הבריאות העולמי, שנערך באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה, בחן את התפרצות השפעת במדינה בעונת 2018-9, אז נרשם מספר שיא של מקרי שפעת מאומתים מעבדתית - 85,286 חולים, פי חמישה מהממוצע התלת שנתי, ובנוסף עלייה במקרי אשפוז ואף עלייה בכמות מקרי מוות כתוצאה משפעת, כשבמקביל המחלה מתפרצת בכל עונות השנה ולא רק בחורף.
"יש קשר בין תפוצת השפעת ובין שינויי האקלים", קובע פרופ' חגי לוין מהמרכז הרפואי הדסה והאוניברסיטה העברית, שחוקר בימים אלו את הקשר בין שינוי אקלים ובריאות והקשר בין מחלות זיהומיות ושפעת עונתית במזרח התיכון ובישראל, בשיתוף פעולה עם מומחי אקלים. "מחקרים הראו שנגיף השפעת מושפע מתנאי האקלים - הטמפרטורה והלחות. מצד שני, מחקרים אפידמיולוגיים מראים שיש עונתיות חזקה להופעת השפעת, והיא מושפעת גם מהאקלים. דווח לאחרונה בספרות המדעית על התפרצויות שפעת בין עונתיות באוסטרליה ותחילת עונת שפעת מוקדמת מהצפוי. גם בישראל עונת השפעת החלה מוקדם משמעותית מהצפוי".
איך מתמודדים עם זה?
"תחום הבריאות הוא תחום יחסית שמרני, אבל שינויי האקלים מאלצים אותנו להיערך ולהשתנות. לדוגמה, אנחנו בישראל עושים ניטור של שפעת רק בעונת השפעת, ולא לאורך כל השנה. יכול להיות שצריך לנטר אותה לאורך כל השנה ולשלב נתונים אקלימיים במערכת הניטור, כי השפעת יכולה להפתיע אותנו. יכול להיות שנצטרך לתכנן באופן שונה את ההיערכות ואת מבצע החיסון. השפעת היא רק דוגמה. אנחנו גם רואים שינוי בתפוצה של מחלות מעיים זיהומיות ובמחלות נוספות כדוגמת מחלות שמועברות על ידי וקטורים. שינוי האקלים משליך על הבריאות באופן דרמטי, זה לא עניין עתידי, ההשפעות קורות כאן ועכשיו.
"מערכת הבריאות צריכה להכשיר את הצוותים להיערך לשינוי האקלים, ולהיערך בהתאם כדי לתת מענה. אנחנו הרופאים, צריכים להשמיע את קולנו בנושאים החברתיים הבוערים, והנושא הבוער ביותר הוא שינוי האקלים. הרופאים, שרואים את ההשפעות האלה, צריכים לעמוד בחזית של המאבק למען בריאות הציבור בעידן של שינויי אקלים. השיתוף בין קלימטולוגים לבין רופאים הוא הכרחי. צריך צוות רב מקצועי להערכת, ניהול ותקשורת סיכוני אקלים. יש צורך ביצירת תנאים מתאימים לשפה משותפת ושיתופי פעולה בין מערכת הבריאות למערכות נוספות".
"להתמודד עם המשבר כמו עם האיידס"
דוח של אוניברסיטת סטנפורד מציע סט כלים להתמודדות עם המשבר הבריאותי שמגיע בעקבות משבר האקלים. בדוח מציעים החוקרים השקעת כספים בהקמת "כוח משימה" ממשלתי ייחודי, בדומה לכוח המשימה שהוקם בשנת 2003 בארה"ב להתמודדות עם נגיף האיידס. לדבריהם, גוף זה, שתוקצב באופן ייעודי ותכלל באופן הוליסטי את כל הצרכים ודרכי הפעולה להתמודדות, עזר להציל מילוני בני אדם ממוות בארה"ב לבדה.
לפי סטנפורד, המשימה הראשונה צריכה להיות פיתוח תוכנית מעקב אחרי שינויי אקלים, ויצירת מפות וכלי מדידה להבנה וחיזוי משברי בריאות כתוצאה מהמשבר האקולוגי, אפיון תוכניות להסתגלות לשינויי אקלים, חיבור בין מדע הרפואה ומדע האקלים, ולבסוף עזרה ותמיכה במדינות שנמצאות בסיכון גבוה של מחלות מדבקות, בעיות סניטציה ומים.
בנוסף, מערכת הבריאות צריכה להשתפר ולהתאים את עצמה לעתות משבר. בתי חולים צריכים להבין שעליהם להתמודד עם אסונות אקלימיים כמו גלי חום ועד התפרצות מחלות מדבקות הנישאות על יד יתושים וקרציות. לדוגמה, בתי חולים בשיקגו ובניו-אורלינס לא נערכו נכונה לעומס גלי החום, וחולים רבים שמילאו את חללי בתי החולים יצרו עומס רב על מערכת מיזוג האוויר - מה שגרם להרעת מצבם.
מה קורה בישראל? בשנים האחרונות, נדרשו משרדי הממשלה הרלוונטיים לנושא האקלים והשפעתו על בריאות הציבור בשתי תוכניות לאומיות. האחת, "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית", אומצה על ידי הממשלה בקיץ 2018. השנייה, "תוכנית לאומית לבריאות וסביבה", שכתיבתה הסתיימה במרץ 2018, טרם הובאה לאישור.
"שתי התוכניות אינן מותירות ספק באשר לצורך בהיערכות. ישראל אמנם תורמת כמות מועטה של גזי חממה לעולם, אך היא חשופה לכל המפגעים שההתחממות הגלובלית מביאה עימה - ולכן נדרשת היערכות מידית", אומרת ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "כמובן, שללא קשר להשפעות ההתחממות הגלובלית, הפחתת השימוש בדלקים פוסיליים תגרום להפחתה בפליטות מזהמים אשר פוגעים בבריאות הציבור. מכאן משתמע שישנן תועלות מרובות, הן של פליטות מזהמים והן של פליטות גזי חממה, במהלך של סילוק הדלקים הפוסיליים מהכלכלה הלאומית והגלובלית.
"ההיערכות שנדרשת מתמקדת בפעולות קריטיות כגון ניטור בזמן אמת של מקרי תמותה ותחלואה, טיפול מניעתי בקרב קבוצות סיכון, בניית מערך נתונים אינטגרטיבי מרכזי שמאגד מידע מסוג שונים וממקורות שונים, למשל קופות חולים ובתי חולים ושיתוף פעולה בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי. בנוסף, חשוב לקדם בנייה ועדכון של בסיס הידע המדעי לצורך קבלת החלטות, חינוך, העלאת מודעות והנגשת ידע והסברה לציבור הרחב ותקצוב מחקרים אפידמיולוגים מקומיים בהקשר של שינוי אקלים".
