גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם חברה צריכה "להיענש" על גרירת רגליים של מרכז ההשקעות?

פסק דין שניתן לאחרונה מתאר איך בכל הקשור למשיכת משקיעים זרים לארץ, המדינה מדברת בשני קולות: מעניקה הטבות בחוק, אך שוללת אותן בפועל ע"י גרירת רגליים ואי-קבלת החלטה האם להעניק או לשלול הטבה ממשקיע חוץ – במקרה הזה, במשך לא פחות מ-16 שנים

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו
פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

במשך השנים נמתחה ביקורת רבה על התנהלות המדינה בכל הקשור למשיכת משקיעים זרים לארץ. פעם אחר פעם טענו גורמים בשוק - אנשי עסקים, מיצגיהם וחברות שונות - כי המדינה מבריחה מכאן משקיעים זרים, בין היתר בשל הביורוקרטיה הרבה וחוסר היכולת לקדם עסקים, זאת בניגוד גמור לגאוות המדינה מחוקי עידוד ההשקעות שלה ומסלולי ההטבות שעוגנו בחוק.

פסק דין חדש שניתן לאחרונה מציג את מקרה הקיצון של הביקורת הזאת ומתאר איך המדינה מדברת בשני קולות: מעניקה הטבות על הנייר, בחוק, אך שוללת אותן בפועל על-ידי גרירת רגליים ואי-קבלת החלטות האם להעניק או לשלול הטבה ממשקיע חוץ - במקרה הזה, במשך לא פחות מ-16 שנים.

הסיפור הזה מתחיל בפברואר 2001, אז פנתה חברת אכסקליבור מערכות בע"מ - חברת הייטק ישראלית בבעלות משקיע זר, יהודי-אמריקאי - אל מרכז ההשקעות בישראל, בבקשה כי יגדיר אותה "כמפעל המאופיין במחזוריות טכנולוגית גבוהה", בהתאם לנוהל לעידוד חברות הייטק. התואר היה מזכה אותה בהטבות מס משמעותיות, אך תגובת מרכז ההשקעות מיאנה להגיע.

בינתיים, רשות המסים הוציאה לחברה שומות מס המחייבות אותה במיליוני שקלים, ללא זכאות להטבות המס. חמש שנים חלפו, ומרכז ההשקעות עדיין לא הגיב לבקשת החברה. מתי כן הגיעה התשובה המיוחלת? לאחר עשור ממועד הגשת הבקשה - בשנת 2011 - הודיע מרכז ההשקעות לחברה כי הוא דוחה את בקשתה, כיוון שהנוהל שונה, והיא כבר לא זכאית ליהנות מהוראותיו.

הבעיה היחידה הייתה שהנוהל השתנה 10 חודשים אחרי שהוגשה הבקשה המקורית של החברה. כלומר: בשעה שהוגשה הבקשה, אכסקליבור הייתה זכאית ליהנות מההטבות של הנוהל.

האם החברה צריכה להיענש על גרירת הרגליים של מרכז ההשקעות? בית המשפט המחוזי בירושלים סבר כי התשובה לכך שלילית. בפסק הדין שנתן החודש ביטל השופט יורם נועם את החלטת מרכז ההשקעות ומתח ביקורת חריפה על התנהלותו וגרירת הרגליים במשך 16 שנים.

השופט ציין בהכרעתו כי "בטיפול בבקשת העותרת נפל פגם של עיכוב בלתי מוצדק ולא סביר, בכך שמרכז ההשקעות נמנע מלדון בבקשת העותרת במשך כ-10 חודשים. אלמלא שיהוי בלתי מוסבר ובלתי סביר זה, הייתה הבקשה מאושרת, אף לשיטתם של המשיבים (מרכז ההשקעות, מנהל מרכז ההשקעות וועדת הערר של מרכז ההשקעות, א' ל"ו), זאת הואיל ועד לשינוי המדיניות הפרשנית של הנוהל בסוף שנת 2001, נהג מרכז ההשקעות להחיל את הנוהל באורח רטרואקטיבי החל משנת המס 1996, מבלי לצמצם את החלתו לתוכניות ש'שנת ההפעלה' שלהן הייתה 1996 ואילך".

עוד ציין השופט כי גם המשך הטיפול בבקשה "לקה בעיכובים ממושכים ביותר - בלתי סבירים ובלתי מוצדקים".

החוק לאי-עידוד השקעות הון

השופט ציין כי "לפסק הדין אין 'השלכות רוחב', שכן לא נמצאו חברות נוספות במצבה של אכסקליבור מערכות, אשר בקשותיהן להחלת נוהל השחיקה היו תלויות ועומדות במשך כ-10 חודשים, עד לשינוי המדיניות הפרשנית של מרכז ההשקעות, ושבעניינן גם היה עיכוב ממושך, לא מוצדק ובלתי סביר"; וגם אם היו כאלה, אין להם סיכוי לממש את הזכויות שלהן, כיוון שמדובר בשומות של שנות מס "סגורות", מלפני כשני עשורים, שלכאורה אין באפשרותם החוקית של נישומים דומים להשיג עליהן.

עבור אכסקליבור מערכות המשמעות היא מיליוני שקלים רבים, לאחר שהיא הצליחה "להחזיר את הזמן" לשנת 2001 מבחינת הזכויות שלה, ושומות המס שלה יתוקנו כך שהיא תהיה זכאית להטבות המס הרלוונטיות מכוח הנוהל הישן.

עו"ד זיו שרון, שייצג את אכסקליבור מערכות, מסר כי "לפסק הדין יש השלכות מס של מיליוני שקלים, ואין ספק כי פסק הדין הופך את יישום המדיניות על-ידי מרכז ההשקעות בדרך של שינוי שם החוק ל'חוק אי-עידוד השקעות הון'. אין ספק כי נקיטת דרכים אלה, בלשון המעטה, לא מעודדת משקיעי חוץ לשים את כספם בישראל".

עוד כתבות

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות