גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם הבנקים המרכזים עושים טוב לכלכלה?

קשה להתעלם בתופעות לוואי מזיקות של הריבית הנמוכה, אך חלקן לא ממשיות אלא קיימות בעיקר בתחזיות פסימיות שצופות משברים קשים בעתיד ● יחד עם זאת, התועלת הקיימת של מדיניות זו ברורה ומיידית ● דעה

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס
ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

יש הרבה ביקורת על מדיניות הבנקים המרכזיים בעשור האחרון. הריבית האפסית ומגוון צעדים לא שגרתיים, כגון ריבית שלילית או רכישות אגרות החוב, גרמו לתופעות שליליות רבות כמו מניפוח השווקים הפיננסיים, עלייה במחירי הנדל"ן, פגיעה מערכת הבנקאית, פגיעה בחוסכים בפנסיה והגברת אי-שוויון בין אלה שנהנו מעלייה במחירי הנכסים לבין אלה שאין להם נכסים.

רבים מסכימים שבשלב התחלתי של המשבר לפני עשור היה הכרחי לנקוט מדיניות אגרסיבית על-ידי הבנקים המרכזיים כדי למנוע פגיעה עוד יותר גדולה בכלכלה. אולם הימשכות מדיניות זו עד עצם היום הזה, שבו האבטלה נמצאת בתחתית, והכלכלות בעולם צומחות בקצב סביר, נחשבת לטעות לפי הדעה של רוב מכריע של המומחים.

אולם היתרונות של הריבית הנמוכה בנסיבות הקיימות של אינפלציה נמוכה עולות משמעותית על חסרונותיה. הרבה מאוד דברים טובים לא היו קורים בעולם אלמלא הבנקים המרכזיים לא היו ממשיכים לפעול במתכונת זו.

לדוגמה, המהפכה של הפקת הנפט בטכנולוגיה פצלי שמן לא הייתה מתממשת אם עלות המימון ליזמים, בעיקר בארה"ב, לא הייתה זולה בזכות הריבית הנמוכה של הבנקים המרכזיים. טכנולוגיה זו הפכה את ארה"ב למפיקה הנפט הגדולה בעולם, הורידה מחירי הנפט בעשרות אחוזים והחלישה מאוד את הקרטל אופ"ק. קשה להפריז בחשיבות של הורדת עלות האנרגיה לכלכלה העולמית.

במבט רחב יותר, ספק אם ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית של העשור האחרון הייתה מתרחשת באותה מהירות, אם עלות המימון לא הייתה יורדת בצורה משמעותית ומאפשרת גיוס מקורות מימון לגופים הפועלים בתחום.

המימון הזול הגביר מאוד השקעות לא רק בשוק הסחיר, אלא במיוחד בלא סחיר, כולל בקרנות השקעה פרטיות. למרות תדמית אגרסיבית של קרנות אלה, בסופו של דבר תרומתן לשיפור ביעילות החברות, להקצאת משאבים אפקטיבית ולהגברת תחרותיות היא גדולה מאוד. המקורות המושקעים בקרנות השקעה פרטיות מייצרות יותר תועלת לכלכלה ריאלית מאשר הכספים שזורמים למניות הקיימות של החברות הציבוריות.

אי-אפשר לשלול את התרומה של המדיניות המוניטארית למצבם של שוקי העבודה בעולם. האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה של עשרות שנים בארה"ב, בגרמניה, ביפן ובמדינות אחרות רבות, כולל בישראל. בזכות תמיכת הבנקים המרכזיים המחזור הכלכלי נמשך יותר זמן מבעבר, מה שמאפשר לשכר העבודה להעלות לאורך זמן.

גם אם קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע לא היה הכי גבוה בהיסטוריה בשנים האחרונות, השכר עלה לאורך שנים רציפות ללא משברים במקביל לאינפלציה נמוכה. זה יצר מצב שהעלייה המצטברת של השכר הריאלי בגרמניה, בארה"ב וביפן בשנים האחרונות הייתה כמעט חסרת תקדים היסטורי. גם בישראל ב-40 השנים האחרונות היו רק שתי אפיזודות קצרות, בתחילת שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים, בהן שיעור עליית השכר הריאלי המצטבר בחמש השנים היה דומה לזה הנרשם בחמש השנים האחרונות.

התלונה הנפוצה נגד הריבית הנמוכה גורסת כי היא עודדה נטילת חובות. הטענה נכונה - אבל רק חלקית. אכן החובות של הממשלות ביחס לתוצר עלו כמעט בכל המדינות המפותחות. אולם החובות (ביחס לתוצר) של המגזר העסקי ובמיוחד הצרכנים דווקא ירדו. יחס החוב לתמ"ג של הצרכנים ירד בעשור האחרון בארה"ב בצורה דרמטית מ-96.6% ל-75%, ובגוש האירו מ-63.5% ל-57.8%. הירידה נרשמה גם ביפן, בריטניה ובמדינות נוספות. 

בחברות הלא פיננסיות יחס החוב לתמ"ג ירד ביפן, באיטליה, בספרד, בבריטניה, באוסטרליה ועוד. בישראל ירד היחס בצורה חדה. לעומת זאת, בארה"ב ובכל גוש האירו החובות של החברות הלא פיננסיות עלו ביחס לתמ"ג.

אולם הירידה בריבית גרמה לכך שלמרות העלייה בחובות החברות בארה"ב, עלות שירות החוב (הוצאות ריבית ותשלומי הקרן ביחס להכנסות) נמצאות ברמה יותר נמוכה מאשר לפני עשור כשהחוב היה גבוה יותר.

עוד טענה שנשמעת, ובצדק, היא שמחירי הנדל"ן במדינות רבות זינקו בסיוע הריבית הנמוכה. אולם הוזלת עלות המשכנתאות ושיפור בשוק העבודה קיזזו חלק מהפגיעה ביכולת הכלכלית לרכוש בית. הריבית הממוצעת על המשכנתה השקלית בריבית קבועה ירדה בין 2011 ל-2019 מ-5.8% ל-3.3%. הדבר מאפשר להגדיל את המשכנתא בכ-18% ולהישאר עם אותו החזר חודשי. אם נוסיף לכך שגם ההכנסה נטו של משק-הבית עלתה באותה התקופה בכ-40% (בזכות עלייה בשכר, גידול במספר המפרנסים וירידה במסים), נקבל שיכולת השגת דירה שמחירה עלה בתקופה זו בכ-45% לא נפגעה יותר מדי.

קשה להתעלם מתופעות לוואי מזיקות של הריבית הנמוכה, אך חלקן לא ממשיות אלא קיימות בעיקר בתחזיות פסימיות שצופות משברים קשים בעתיד. יחד עם זאת, התועלת הקיימת של מדיניות זו ברורה ומיידית. ממש לא בטוח שהסיכונים הפוטנציאליים גוברים על התועלות הממשיות. 

הכותב הוא כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש

­­­­­

עוד כתבות

נאוויטס פטרוליום / צילום: נאוויטס פטרוליום

עם הנפט ממפרץ מקסיקו גם המזומנים יזרמו? רגע האמת של נאוויטס מגיע

לאחר שסיפקה למשקיעים תשואה פנומנלית של יותר מ-1,500% מאז ההנפקה, שותפות האנרגיה בראשות גדעון תדמור משאירה מאחור את שלב פיתוח המאגרים עתיר המזומנים, ונכנסת להפקה מאסיבית ויצירת תזרים חופשי ● האם מחירי הנפט מותירים למניה עוד אפסייד? ● מדור חדש

מוניות בדרכים / צילום: Shutterstock

האם כניסת אובר לישראל מצדיקה פיצוי של 4 מיליארד שקל?

במשרד התחבורה בוחנים פיצוי בהיקף 4 מיליארד שקל לנהגי המוניות בשל קידום הכנסת חברות שיתופיות בינלאומיות לשוק ● מדובר בסכום גבוה יותר בהשוואה למהלכים דומים

מושגים לאזרחות מיודעת.המדד לפעילות המשק / צילום: Shutterstock

לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בנק ישראל פרסם לאחרונה מדד חודשי חדש לפעילות המשק ● איך הוא בנוי, ומי אמור להיות מושפע ממנו? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ינקי קוינט, מנהל רשות מקרקעי ישראל / צילום: תמר מצפי

בצעד חריג, רמ"י רכשה קרקע בירושלים ב־30 מיליון שקל

רשות מקרקעי ישראל רכשה זכויות בקרקע פנויה בת 17.2 דונם בצפון רמות במכרז של כונסי נכסים, בסכום של 30 מיליון שקל ● הצעד יוצא הדופן מאפשר לקדם תוכניות בניין עיר ולשווק את השטח במכרזים

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

הבלגן ב־i24NEWS: זעם בעלי המניות, קיצוצי התקציב וחוסר הוודאות באולפנים

ההודעה על העברת הבעלות ב־i24NEWS מחברת אלטיס ארה"ב לידיים הפרטיות של משפחת דרהי הכניסה את עובדי ומנהלי ערוץ החדשות לבלבול רב ● הסערות בחודשים האחרונים סביב החברה־האם, כולל תביעה מול JP מורגן, עשויות ללמד מה עומד מאחורי המהלך

מטוס קרב F-15 / צילום: דובר צה''ל

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

במערכת הביטחון העלו חשש, ההבנה: "חבית הנפץ" עלולה להתלקח מחדש ●  אלי פלדשטיין: "אחרי 7.10 המשימה הייתה למחוק את מושג האחריות סביב רה"מ" ●  איזנקוט מאשים: "נתניהו, אתה לא ראוי להוביל את המדינה. ישראל חייבת ללכת לבחירות ולנקות את קודש הקודשים ● דיווחים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

דוח חדש חושף: שיא כל הזמנים להיקף הגיוסים בדיפנס טק הישראלי

היקף ההשקעות והאקזיטים עלה ב-2025, אך מספר סבבי הגיוס ירד, וההון מתרכז בעסקאות גדולות בתחומי הסייבר וה-AI ● גם בנטרול סבבי ענק, היקף הגיוסים בסייבר בשנה החולפת גבוה מזה של 2021

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

המניות שעלו ב־65%, והבכיר באנליסט ש"לא רואה משהו יותר אטרקטיבי מהן"

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● וממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל"

טעינת רכב חשמלי / צילום: Shutterstock

מי ימצמץ ראשון? המאבק על מס הקנייה שעלול לעלות ביוקר לבעלי הרכב הצמוד

המחלוקת בנוגע למס הקנייה על רכב חשמלי ושווי השימוש נמשכת ● ועדת הכספים והאוצר מתבצרים בעמדתם, מה שעלול להביא לכך שלמעלה מ-150 אלף עובדים ישלמו החל מינואר 500-1,500 שקל יותר על שווי השימוש החודשי

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

החזרי מס / צילום: Shutterstock

כך תבדקו אם מגיע לכם החזר מס לפני שיהיה מאוחר מדי

הזכאות לקבלת החזרי מס בעבור שנת 2019 תפקע בינואר הקרוב ● נכון להיום רק מעטים פונים לרשות המסים, בין השאר מחשש לגילוי חובות קודמים ● מתי הגשת הבקשה רלוונטית, וכיצד ניתן להגיש אותה? ● גלובס עושה סדר

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

נתב''ג / צילום: טלי בוגדנובסקי

היצע הטיסות גדל משמעותית, מה יקרה למחירים בפסח בקרוב?

חזרת החברות הזרות והגברת התדירויות בקווים מבוקשים יוצרות תחרות מחודשת לקראת החג ● חלק מהמחירים כבר בירידה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, אך ביעדים אחרים ההיצע עדיין מוגבל ● דחיית החופשה לשבוע שאחרי פסח עשויה לחסוך עשרות אחוזים

הנפקת סולראדג' בנאסד''ק / צילום: נאסד''ק

אחרי ההתרסקות: תוצאות סולאראדג' משכנעות את השוק שהיא מתאוששת

מעטות החברות שעברו טלטלות כמו סולאראדג' ● מתואר הישראלית הגדולה בעולם ומקום של כבוד במדד S&P 500 - להתרסקות מפוארת עם מחיקה של 95% מהשווי ● כעת נראה כי המניה שינתה כיוון, וגם התוצאות מדהימות את השוק ● האם זו תחילתו של זינוק מחדש?