גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם הבנקים המרכזים עושים טוב לכלכלה?

קשה להתעלם בתופעות לוואי מזיקות של הריבית הנמוכה, אך חלקן לא ממשיות אלא קיימות בעיקר בתחזיות פסימיות שצופות משברים קשים בעתיד ● יחד עם זאת, התועלת הקיימת של מדיניות זו ברורה ומיידית ● דעה

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס
ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

יש הרבה ביקורת על מדיניות הבנקים המרכזיים בעשור האחרון. הריבית האפסית ומגוון צעדים לא שגרתיים, כגון ריבית שלילית או רכישות אגרות החוב, גרמו לתופעות שליליות רבות כמו מניפוח השווקים הפיננסיים, עלייה במחירי הנדל"ן, פגיעה מערכת הבנקאית, פגיעה בחוסכים בפנסיה והגברת אי-שוויון בין אלה שנהנו מעלייה במחירי הנכסים לבין אלה שאין להם נכסים.

רבים מסכימים שבשלב התחלתי של המשבר לפני עשור היה הכרחי לנקוט מדיניות אגרסיבית על-ידי הבנקים המרכזיים כדי למנוע פגיעה עוד יותר גדולה בכלכלה. אולם הימשכות מדיניות זו עד עצם היום הזה, שבו האבטלה נמצאת בתחתית, והכלכלות בעולם צומחות בקצב סביר, נחשבת לטעות לפי הדעה של רוב מכריע של המומחים.

אולם היתרונות של הריבית הנמוכה בנסיבות הקיימות של אינפלציה נמוכה עולות משמעותית על חסרונותיה. הרבה מאוד דברים טובים לא היו קורים בעולם אלמלא הבנקים המרכזיים לא היו ממשיכים לפעול במתכונת זו.

לדוגמה, המהפכה של הפקת הנפט בטכנולוגיה פצלי שמן לא הייתה מתממשת אם עלות המימון ליזמים, בעיקר בארה"ב, לא הייתה זולה בזכות הריבית הנמוכה של הבנקים המרכזיים. טכנולוגיה זו הפכה את ארה"ב למפיקה הנפט הגדולה בעולם, הורידה מחירי הנפט בעשרות אחוזים והחלישה מאוד את הקרטל אופ"ק. קשה להפריז בחשיבות של הורדת עלות האנרגיה לכלכלה העולמית.

במבט רחב יותר, ספק אם ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית של העשור האחרון הייתה מתרחשת באותה מהירות, אם עלות המימון לא הייתה יורדת בצורה משמעותית ומאפשרת גיוס מקורות מימון לגופים הפועלים בתחום.

המימון הזול הגביר מאוד השקעות לא רק בשוק הסחיר, אלא במיוחד בלא סחיר, כולל בקרנות השקעה פרטיות. למרות תדמית אגרסיבית של קרנות אלה, בסופו של דבר תרומתן לשיפור ביעילות החברות, להקצאת משאבים אפקטיבית ולהגברת תחרותיות היא גדולה מאוד. המקורות המושקעים בקרנות השקעה פרטיות מייצרות יותר תועלת לכלכלה ריאלית מאשר הכספים שזורמים למניות הקיימות של החברות הציבוריות.

אי-אפשר לשלול את התרומה של המדיניות המוניטארית למצבם של שוקי העבודה בעולם. האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה של עשרות שנים בארה"ב, בגרמניה, ביפן ובמדינות אחרות רבות, כולל בישראל. בזכות תמיכת הבנקים המרכזיים המחזור הכלכלי נמשך יותר זמן מבעבר, מה שמאפשר לשכר העבודה להעלות לאורך זמן.

גם אם קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע לא היה הכי גבוה בהיסטוריה בשנים האחרונות, השכר עלה לאורך שנים רציפות ללא משברים במקביל לאינפלציה נמוכה. זה יצר מצב שהעלייה המצטברת של השכר הריאלי בגרמניה, בארה"ב וביפן בשנים האחרונות הייתה כמעט חסרת תקדים היסטורי. גם בישראל ב-40 השנים האחרונות היו רק שתי אפיזודות קצרות, בתחילת שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים, בהן שיעור עליית השכר הריאלי המצטבר בחמש השנים היה דומה לזה הנרשם בחמש השנים האחרונות.

התלונה הנפוצה נגד הריבית הנמוכה גורסת כי היא עודדה נטילת חובות. הטענה נכונה - אבל רק חלקית. אכן החובות של הממשלות ביחס לתוצר עלו כמעט בכל המדינות המפותחות. אולם החובות (ביחס לתוצר) של המגזר העסקי ובמיוחד הצרכנים דווקא ירדו. יחס החוב לתמ"ג של הצרכנים ירד בעשור האחרון בארה"ב בצורה דרמטית מ-96.6% ל-75%, ובגוש האירו מ-63.5% ל-57.8%. הירידה נרשמה גם ביפן, בריטניה ובמדינות נוספות. 

בחברות הלא פיננסיות יחס החוב לתמ"ג ירד ביפן, באיטליה, בספרד, בבריטניה, באוסטרליה ועוד. בישראל ירד היחס בצורה חדה. לעומת זאת, בארה"ב ובכל גוש האירו החובות של החברות הלא פיננסיות עלו ביחס לתמ"ג.

אולם הירידה בריבית גרמה לכך שלמרות העלייה בחובות החברות בארה"ב, עלות שירות החוב (הוצאות ריבית ותשלומי הקרן ביחס להכנסות) נמצאות ברמה יותר נמוכה מאשר לפני עשור כשהחוב היה גבוה יותר.

עוד טענה שנשמעת, ובצדק, היא שמחירי הנדל"ן במדינות רבות זינקו בסיוע הריבית הנמוכה. אולם הוזלת עלות המשכנתאות ושיפור בשוק העבודה קיזזו חלק מהפגיעה ביכולת הכלכלית לרכוש בית. הריבית הממוצעת על המשכנתה השקלית בריבית קבועה ירדה בין 2011 ל-2019 מ-5.8% ל-3.3%. הדבר מאפשר להגדיל את המשכנתא בכ-18% ולהישאר עם אותו החזר חודשי. אם נוסיף לכך שגם ההכנסה נטו של משק-הבית עלתה באותה התקופה בכ-40% (בזכות עלייה בשכר, גידול במספר המפרנסים וירידה במסים), נקבל שיכולת השגת דירה שמחירה עלה בתקופה זו בכ-45% לא נפגעה יותר מדי.

קשה להתעלם מתופעות לוואי מזיקות של הריבית הנמוכה, אך חלקן לא ממשיות אלא קיימות בעיקר בתחזיות פסימיות שצופות משברים קשים בעתיד. יחד עם זאת, התועלת הקיימת של מדיניות זו ברורה ומיידית. ממש לא בטוח שהסיכונים הפוטנציאליים גוברים על התועלות הממשיות. 

הכותב הוא כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש

­­­­­

עוד כתבות

מל''ט מסוג הרמס / צילום: אלביט מערכות

המדינה שהצהירה שלא תרכוש נשק ישראלי גילתה שהיא לא יכולה בלי

ממשלת הפיליפינים הצהירה כי בשל סירובה של ישראל להכיר בגבולות המים הכלכליים שלה בים סין הדרומי, היא תפסיק לבצע הזמנות חדשות של ציוד ביטחוני מישראל • בארגנטינה מעוניינים לרכוש 72 מערכות ארטילריה, כחלק ממגמת המודרניזציה של הצבא ● ברוסיה הציגו מערכת הגנה אווירית רובוטית נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● וגם: בעקבות מחסור חריף, החלה באוקראינה לייצר פגזי 155 מ"מ ו־105 מ"מ, עם סיוע טכני מהתאגיד הצ'כי CSG ● השבוע בתעשיות הביטחונית

פרויקט 'מבנה הסוללים' בתל אביב / צילום: באדיבות החברה

חברת ההייטק ששוכרת 13 אלף מ"ר במתחם הסוללים

עוד רכישה בעולם ההתחדשות העירונית: מהדרין רוכשת את פי הנדסה ובנייה תמורת 27 מיליון שקל ● חברת ההייטק פיירבלוקס נכנסת לשטחי המשרדים במתחם הסוללים ● קריית גת בדרך להתרחבות ● וגם: העיר הערבית השנייה בישראל שמוכרז בה פינוי־בינוי ● חדשות השבוע בנדל"ן 

משה ינאי / צילום: רחל ינאי (מתוך ויקיפדיה)

כיצד הגיע משה ינאי לפשיטת רגל ומדוע הדירות והמסוקים שעל שמו לא עזרו?

היזם הסדרתי, שמכר בעבר חברות לענקיות IBM ודל, מצוי במרכזו של מאבק משפטי בישראל ובארה"ב לאחר שנפתח נגדו הליך כינוס נכסים ● קרן האשראי שינטילה דורשת לממש נכסים ודירות בשווי עשרות מיליונים, וטוענת כי ינאי מכר מניות בניגוד להסכם איתה ● ינאי מאשים את הקרן בריביות מופרזות על ההלוואות ומבטיח: מכירת אינפינידט תכסה את כל החובות

איור: Shutterstock

מתי כדאי למכור נכס ואיך להיערך לחזרתו של מס הרכוש: מדריך למיסוי השקעות נדל"ן

פחות מחודשיים לסוף השנה, גלובס יוצא בסדרת כתבות על ההטבות והתכנונים שיעזרו לכם לחסוך במס על ההשקעות שלכם. והפעם - נדל"ן להשקעה ● איך להעביר אליכם נכסים מחברה מפורקת, כיצד לבחור מסלול לתשלום מס על השכרה, ומה לעשות במקרה שמס רכוש יחזור ● כתבה רביעית בסדרה

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

שוק הביומד מתעורר? מורי ארקין מגייס קרן של 40 מיליון דולר

בין המשקיעים בגיוס של קרן ארקין דיגיטל נמצאות הקרנות וינטג' פרטנרס וקבוצת הראל ● הסכום אומנם לא גדול מאוד, אך מדובר בחדשות משמעותיות לסקטור הביומד בישראל, בו גויסה מתחילת המלחמה רק קרן אחת

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

שיא של 15 שנים: מה הוביל למחזור המסחר החריג כל כך בבורסה?

היום בנעילת המסחר ביצעה הבורסה את עדכון המדדים הגדול בתולדותיה, כתוצאה מכך, רשמה מחזור עצום בנעילה ● מיהן החברות שיצאו או שנכנסו למדדים? ● ולמה אנרג'יאן זינקה למרות שנשרה ממדד ת"א 35? ● שאלות ותשובות

ירושלים. עלות המימון שחישבה שפיר גבוהה מהעלות שהוערכה בבדיקה הכלכלית / צילום: Shutterstock

העירייה ביצעה התאמות במכרז, אבל האם זה יספיק כדי להציל את פרויקט הדיור להשכרה בירושלים?

העירייה הזמינה הצעות להקמת פרויקט דיור בר־השגה במתחם בית העם, אך ההצעה היחידה, של חברת שפיר, הייתה גבוהה ביותר מ־55 מיליון שקל מאומדן העירייה ● כעת המכרז מפורסם שוב, עם יותר דירות ועם אומדן מעודכן למענק ההקמה

פרופ' בועז המאירי / צילום: יח''צ אוניברסיטת תל אביב

החוקר שקיבל 2 מיליון דולר כדי לגלות איך אפשר לפתור סכסוכים אלימים

פרופ' בועז המאירי, ראש התוכנית לניהול סכסוכים וגישור באוניברסיטת ת"א, קיבל לאחרונה מענק יוקרתי ממועצת המחקר האירופית ● המטרה: לבחון אילו התערבויות מועילות בסוגי סכסוכים שונים בין קבוצות אוכלוסייה ● המחקר ייערך בין השאר בקולומביה, בניגריה ובארה"ב ● האם ממצאיו יוכלו להועיל גם לחברה הישראלית?

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המהלך שיפתח את שוק הפיקדונות לתחרות מגיע לכנסת. בבנקים צפויים להיאבק בו

האם בקרוב נראה עוד "בנקים קטנים" שמציעים פיקדונות? תזכיר חקיקה בנושא פורסם לראשונה, וכעת האירוע עובר לידי הכנסת ● המועמדים העיקריים לנגוס בנתח של הבנקים הם המוסדיים וחברות כרטיסי האשראי, אך ההיסטוריה מלמדת שהשלמת החקיקה לא תהיה פשוטה

מייסדי וויז. מימין: רועי רזניק, עמי לוטבק, אסף רפפורט, וינון קוסטיקה / צילום: אבישג שאר ישוב

האקזיט הגדול בתולדות ישראל עולה שלב: עסקת גוגל־וויז קיבלה אור ירוק בארה"ב. התחנה הבאה: אירופה

עסקת הענק בסכום של 32 מיליארד דולר עברה ציון דרך משמעותי עם אישורה ע"י הרגולטור האמריקאי ● אלא שהאישור הוא רק שלב ראשון בדרך להשלמתה, והיא תצטרך לעמוד בדרישות מחמירות של רשויות בעולם, בראשן אירופה, עליהן העסקה משפיעה בתחום הענן ● וגם: כמה צפויה ישראל להרוויח מהרווח של המייסדים?

סניף יוחננוף / צילום: ישראל כהן

תתחרה בחקלאים? המהלך של יוחננוף לגידול פירות וירקות שיימכרו ברשתות

כפי שנחשף באתר גלובס, רשת יוחננוף תשקיע כ־30 מיליון שקל ברכישת קרקע חקלאית ● ב־IBI מעריכים כי המהלך "יקטין את התלות ביבוא ויצמצם את עלויות שרשרת האספקה" ● מה עומד מאחוריו, עד כמה הוא חריג, והאם יש לו פוטנציאל להתרחב מעבר?

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

טבע עקפה את ציפיות האנליסטים והרגיעה את החששות לגבי ההכנסות בארה"ב; המניה זינקה

ענקית הפארמה דיווחה על הכנסות בגובה של 4.5 מיליארד דולר ורווח נקי של 78 סנט ● מניית טבע נמצאת במגמה חיובית בחודשים האחרונים, ועלתה בכ-60% מאז השפל השנתי האחרון שאליו הגיעה בחודש אפריל ● המניה זינקה במעל 17% בת"א וב-20% בוול סטריט

עלמה זק ואסי כהן בקמפיין מאוחדת / צילום: צילום מסך

דאבל בינה מלאכותית, דאבל אסי כהן: השחקן האהוב מוביל את הפסקת הפרסומות

הפרסומת האהובה ביותר שייכת לקופ"ח מאוחדת, שכהן הוא הפרזנטור הקבוע שלה, ובמקום החמישי בזכירות נמצאת בזק שהחתימה אותו כעת כפרזנטור - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת לבנק מזרחי טפחות

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

שיא של 20 שנה במספר המפוטרים באוקטובר האחרון בארה"ב

בחברת ההשמה Challenger מסבירים כי לאחר גל הגיוסים הגדול בתקופת הקורונה, חברות רבות "מתקנות מסלול" על רקע אימוץ מואץ של טכנולוגיות בינה מלאכותית, האטה בהוצאות הצרכנים והעסקים ועלויות תפעול גבוהות ● "מי שמפוטר כיום מתקשה יותר למצוא עבודה במהירות"

זוהרן ממדאני. מגלם דור חדש / צילום: Reuters, Jose Luis Magana

ממדאני הוא רק סימפטום? כך מתגבש הדור החדש באקדמיה האמריקאית נגד ישראל

ניצחונו של זוהרן ממדאני בבחירות לראשות עיריית ניו יורק מגלם דור חדש ביחסו העוין לישראל, ונוכח בשני צדי המפה הפוליטית בארה"ב ● מומחים מזהירים: אם בעבר האמריקאים חשו הזדהות איתנו, כעת פריחת הגישה הפוסט־קולוניאליסטית באוניברסיטאות מצמיחה איבה כלפינו

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

היועמ"שית תעביר את החקירה בפרשת הפצ"רית לפרקליט המדינה; לוין: הנציב קולה יטפל

שעות לפני הודעתה הצפויה של בהרב-מיארה לבג"ץ, ולפיה היא לא תטפל בחקירת הפרשה אלא תעביר אותה לעמית איסמן, הודיע שר המשפטים כי נציב תלונות הציבור על השופטים יטפל בפרשה ● מפכ"ל המשטרה: נמשיך בחקירה ונמתין להכרעת בג"ץ מי ילווה אותה

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

בציפייה להסכמי אברהם: משלחת של רשות החברות תצא לקזחסטן

משלחת רשמית של רשות החברות הממשלתיות ונציגות מעשר חברות - בהן מקורות, קצא"א ונתג"ז - תצא לקזחסטן בשבוע הבא יחד עם השר דוד אמסלם ● על רקע הצטרפותה האפשרית של המדינה להסכמי אבהרם, בישראל מזהים הזדמנות לשיתוף פעולה בעיקר בתחום תשתיות המים, וכן בתחומי האנרגיה והסייבר

ממדאני לאחר נאום הניצחון שלו בניו יורק / צילום: Reuters, Jeenah Moon

אוטובוסים חינם, מס על עשירים: ההבטחות הגדולות של ממדאני יעמדו למבחן המציאות

הניצחון ההיסטורי של זוהרן ממדאני מבוסס על תוכניות כלכליות־חברתיות שאפתניות ● תומכיו רואים בהן עתיד חדש ומזהיר לעיר ניו יורק, המבקרים מזהירים מפער מסוכן בין הבטחות למציאות ● האם החזון הסוציאליסטי של ממדאני ישים? דוח של חברת ההשקעות ג'פריס בדק את התנאים החוקתיים והכלכליים למימושו

מה עוד מביא לטלטלה בשוק הקריפטו / צילום: Shutterstock

אחרי השיאים הגיעה הנפילה: למה מטבעות הקריפטו משנים כיוון?

אחרי שמתחילת השנה רשם הביטקוין שיאים חדשים בזה אחר זה, בחודש האחרון ניכר במטבע הדיגיטלי המוביל שינוי מגמה ● בשוק מייחסים זאת להשפעות מאקרו ולשינויים מבניים, ומזהירים מפני המשך ירידות בתקופה הקרובה ● אך יש גם מי שמזהים הזדמנות בטווח הארוך

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

בעלי המניות אישרו: אילון מאסק יקבל את חבילת השכר הגדולה בתולדות וול סטריט

בעלי המניות של טסלה אישרו את חבילת השכר ההיסטורית של המנכ"ל אילון מאסק, שעשויה להגיע לטריליון דולר במניות בעשור הקרוב ● המתנגדים הזהירו מפני תלות מוגזמת באדם אחד - אך טסלה בחרה להמר עליו שוב ● כעת יצטרך מאסק להוכיח שהיעדים שהציב, בהם מיליון רובוטים לשימוש מסחרי והגעה לשווי של 8.5 טריליון דולר, הם לא חלום רחוק