גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: האם הבנקים המרכזים עושים טוב לכלכלה?

קשה להתעלם בתופעות לוואי מזיקות של הריבית הנמוכה, אך חלקן לא ממשיות אלא קיימות בעיקר בתחזיות פסימיות שצופות משברים קשים בעתיד ● יחד עם זאת, התועלת הקיימת של מדיניות זו ברורה ומיידית ● דעה

ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס
ג'רום פאוול, יו"ר הפדרל ריזרב / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

יש הרבה ביקורת על מדיניות הבנקים המרכזיים בעשור האחרון. הריבית האפסית ומגוון צעדים לא שגרתיים, כגון ריבית שלילית או רכישות אגרות החוב, גרמו לתופעות שליליות רבות כמו מניפוח השווקים הפיננסיים, עלייה במחירי הנדל"ן, פגיעה מערכת הבנקאית, פגיעה בחוסכים בפנסיה והגברת אי-שוויון בין אלה שנהנו מעלייה במחירי הנכסים לבין אלה שאין להם נכסים.

רבים מסכימים שבשלב התחלתי של המשבר לפני עשור היה הכרחי לנקוט מדיניות אגרסיבית על-ידי הבנקים המרכזיים כדי למנוע פגיעה עוד יותר גדולה בכלכלה. אולם הימשכות מדיניות זו עד עצם היום הזה, שבו האבטלה נמצאת בתחתית, והכלכלות בעולם צומחות בקצב סביר, נחשבת לטעות לפי הדעה של רוב מכריע של המומחים.

אולם היתרונות של הריבית הנמוכה בנסיבות הקיימות של אינפלציה נמוכה עולות משמעותית על חסרונותיה. הרבה מאוד דברים טובים לא היו קורים בעולם אלמלא הבנקים המרכזיים לא היו ממשיכים לפעול במתכונת זו.

לדוגמה, המהפכה של הפקת הנפט בטכנולוגיה פצלי שמן לא הייתה מתממשת אם עלות המימון ליזמים, בעיקר בארה"ב, לא הייתה זולה בזכות הריבית הנמוכה של הבנקים המרכזיים. טכנולוגיה זו הפכה את ארה"ב למפיקה הנפט הגדולה בעולם, הורידה מחירי הנפט בעשרות אחוזים והחלישה מאוד את הקרטל אופ"ק. קשה להפריז בחשיבות של הורדת עלות האנרגיה לכלכלה העולמית.

במבט רחב יותר, ספק אם ההתקדמות הטכנולוגית המטאורית של העשור האחרון הייתה מתרחשת באותה מהירות, אם עלות המימון לא הייתה יורדת בצורה משמעותית ומאפשרת גיוס מקורות מימון לגופים הפועלים בתחום.

המימון הזול הגביר מאוד השקעות לא רק בשוק הסחיר, אלא במיוחד בלא סחיר, כולל בקרנות השקעה פרטיות. למרות תדמית אגרסיבית של קרנות אלה, בסופו של דבר תרומתן לשיפור ביעילות החברות, להקצאת משאבים אפקטיבית ולהגברת תחרותיות היא גדולה מאוד. המקורות המושקעים בקרנות השקעה פרטיות מייצרות יותר תועלת לכלכלה ריאלית מאשר הכספים שזורמים למניות הקיימות של החברות הציבוריות.

אי-אפשר לשלול את התרומה של המדיניות המוניטארית למצבם של שוקי העבודה בעולם. האבטלה נמצאת ברמה הנמוכה של עשרות שנים בארה"ב, בגרמניה, ביפן ובמדינות אחרות רבות, כולל בישראל. בזכות תמיכת הבנקים המרכזיים המחזור הכלכלי נמשך יותר זמן מבעבר, מה שמאפשר לשכר העבודה להעלות לאורך זמן.

גם אם קצב העלייה השנתי של השכר הממוצע לא היה הכי גבוה בהיסטוריה בשנים האחרונות, השכר עלה לאורך שנים רציפות ללא משברים במקביל לאינפלציה נמוכה. זה יצר מצב שהעלייה המצטברת של השכר הריאלי בגרמניה, בארה"ב וביפן בשנים האחרונות הייתה כמעט חסרת תקדים היסטורי. גם בישראל ב-40 השנים האחרונות היו רק שתי אפיזודות קצרות, בתחילת שנות ה-90 ובתחילת שנות האלפיים, בהן שיעור עליית השכר הריאלי המצטבר בחמש השנים היה דומה לזה הנרשם בחמש השנים האחרונות.

התלונה הנפוצה נגד הריבית הנמוכה גורסת כי היא עודדה נטילת חובות. הטענה נכונה - אבל רק חלקית. אכן החובות של הממשלות ביחס לתוצר עלו כמעט בכל המדינות המפותחות. אולם החובות (ביחס לתוצר) של המגזר העסקי ובמיוחד הצרכנים דווקא ירדו. יחס החוב לתמ"ג של הצרכנים ירד בעשור האחרון בארה"ב בצורה דרמטית מ-96.6% ל-75%, ובגוש האירו מ-63.5% ל-57.8%. הירידה נרשמה גם ביפן, בריטניה ובמדינות נוספות. 

בחברות הלא פיננסיות יחס החוב לתמ"ג ירד ביפן, באיטליה, בספרד, בבריטניה, באוסטרליה ועוד. בישראל ירד היחס בצורה חדה. לעומת זאת, בארה"ב ובכל גוש האירו החובות של החברות הלא פיננסיות עלו ביחס לתמ"ג.

אולם הירידה בריבית גרמה לכך שלמרות העלייה בחובות החברות בארה"ב, עלות שירות החוב (הוצאות ריבית ותשלומי הקרן ביחס להכנסות) נמצאות ברמה יותר נמוכה מאשר לפני עשור כשהחוב היה גבוה יותר.

עוד טענה שנשמעת, ובצדק, היא שמחירי הנדל"ן במדינות רבות זינקו בסיוע הריבית הנמוכה. אולם הוזלת עלות המשכנתאות ושיפור בשוק העבודה קיזזו חלק מהפגיעה ביכולת הכלכלית לרכוש בית. הריבית הממוצעת על המשכנתה השקלית בריבית קבועה ירדה בין 2011 ל-2019 מ-5.8% ל-3.3%. הדבר מאפשר להגדיל את המשכנתא בכ-18% ולהישאר עם אותו החזר חודשי. אם נוסיף לכך שגם ההכנסה נטו של משק-הבית עלתה באותה התקופה בכ-40% (בזכות עלייה בשכר, גידול במספר המפרנסים וירידה במסים), נקבל שיכולת השגת דירה שמחירה עלה בתקופה זו בכ-45% לא נפגעה יותר מדי.

קשה להתעלם מתופעות לוואי מזיקות של הריבית הנמוכה, אך חלקן לא ממשיות אלא קיימות בעיקר בתחזיות פסימיות שצופות משברים קשים בעתיד. יחד עם זאת, התועלת הקיימת של מדיניות זו ברורה ומיידית. ממש לא בטוח שהסיכונים הפוטנציאליים גוברים על התועלות הממשיות. 

הכותב הוא כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב דש

­­­­­

עוד כתבות

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

צפרדע חץ / צילום: Shutterstock

יותר מתוחכם ויותר אכזרי: הצפרדע שחיסלה את נבלני הייתה פעם תקוותו של עולם המדע

הכותרות דיווחו כי בגופו של מנהיג האופוזיציה הרוסי נמצאו עקבות אפיבטידין – רעלן קטלני שמקורו בצפרדעי חץ זעירות מאקוודור ● בעבר מדענים קיוו שזו תהיה תרופת הפלא של המאה ה-21, אך גילו שהמרחק בין מינון מרפא לקטלני הוא זעיר באופן מסוכן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים