גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מותו המדומה של האקטיביזם כקטגוריה ציבורית משמעותית

המאמץ לחזור ולהכפיף את ביהמ"ש למערכת כללים סדורה עודנו בראשיתו • תיאור מאמץ זה בתור אקטיביזם הוא זריית חול בעיני הציבור • האקטיביזם הרדיקלי שולט בכיפה, וראוי שיעמוד במוקד הדיון הציבורי • ניסים סופר מגיב לטורם של ד"ר אפי צמח וד"ר עמרי בן-צבי ● דעה

נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק / צילום: איל יצהר
נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק / צילום: איל יצהר

בהתפצלות מעניינת מהוויכוח המתמשך בנושא הלכת אפרופים, העלו המשפטנים ד"ר אפי צמח וד"ר עמרי בן-צבי טענה מעניינת ביחס לביקורת הציבורית על האקטיביזם ("גלובס", 26.12). שני החוקרים טענו כי הפסיקה של פרופ' אלכס שטיין בעניין "ביבי כבישים" היא "ביטוי מזוקק של אקטיביזם, שכן היא סותרת מסורת פסיקה ארוכה ומנסה להביא לסטנדרט משפטי חדש". התמיכה שקיבל פסק הדין של שטיין מצד מתנגדי האקטיביזם השיפוטי "מרוקנת מתוכן (במידה מסוימת) את קטגוריית ה'אקטיביזם' והופכת אותה לפחות רלוונטית ומעניינת בדיון הציבורי החשוב על מקום בית המשפט".

עם כל הכבוד לחוקרים המלומדים, טענה זו היא זריית חול בעיני הציבור. לאקטיביזם שיפוטי קיימות הגדרות רבות, אבל ישנם שני עמודי תווך לגישה זו: הרצון לקבוע לחברה את ערכיה והגדלת מידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטות הרשויות האחרות - מטרת-העל של האקטיביזם והאמצעי להשגת אותה מטרה בהתאמה. צודקים שני המשפטנים בטענתם כי סתירת מסורת פסיקה ארוכה ויצירת סטנדרט משפטי חדש הן סממן של אקטיביזם. הם רק שכחו להזכיר שזו תוצאת לוואי של הגישה ולא עיקרה.

בחינת פועלו של פרופ' אהרן ברק, הקיצוני באקטיביסטים שכיהנו בבית המשפט העליון, מלמדת מהו ההקשר בו צריך לבחון יצירת סטנדרטים משפטיים חדשים יש מאין. התכלית האובייקטיבית במשפט המינהלי בעניין מיכל אפרת, מתחם הסבירות בפסק דין דפי זהב, השפיטות הנורמטיבית לצד ביטולה בפועל של זכות העמידה בעניין רסלר, המהפכה החוקתית בפסק דין בנק המזרחי וכלים משפטיים רבי-עוצמה נוספים, אשר נוצרו על-ידי ברק והאקטיביסטים הרדיקליים האחרים, יצרו סטנדרטים משפטיים חדשים בסתירה למסורות פסיקה ארוכות.

למעשה, ברק אחראי יותר מכל אחד אחר לכך שההסתמכות על התקדים המחייב ועל דוקטרינות משפטיות שפותחו בעבר, איבדה ממעמדה בשיטת המשפט הישראלית. הטכניקות האקטיביסטיות שברק עצמו פיתח מאפשרות לשופטים להסתמך על מתחם הסבירות או על התכלית "האובייקטיבית" של החוק כדי לפסוק ככל העולה על רוחם.

אבל ריסוק מסורות הפסיקה שהיו מקובלות בתורת המשפט הישראלית במשך שנים רבות, מעולם לא היה מטרה בפני עצמה. שנתיים לפני שמונה לשופט בבית המשפט העליון, כבר אמר ברק מה היא מטרת-העל המנחה אותו: "כמשפטנים, איננו מוגבלים לפירושו ולהפעלתו של הדין הקיים. אנחנו חוד החנית של השאיפה לדין רצוי יותר וטוב יותר. אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי. לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר. אנחנו איננו רואים את תפקידנו כמוגבל לטכנאות המשפטית; אנחנו רואים את תפקידנו ככולל את המדינאות המשפטית".

כארכיטקט של שינוי חברתי, ברק חתר לקבוע לחברה הישראלית מהם הערכים בהם היא צריכה להאמין. כדי להשיג מטרה זו יצר ברק כלים משפטיים רבי-עוצמה שיאפשרו לו לעקוף את המנגנונים הדמוקרטיים של שיטת המשטר הישראלית.

הביקורת על האקטיביזם הרדיקלי של ברק מתמקדת רק בפגיעה בעיקרון שלטון העם ובמנגנוני ההכרעה הרובנית הנובעים ממנו דוגמת בחירות והליכי חקיקה. אבל לא רק הדמוקרטיה הפרוצדורלית עמדה בדרכה של המהפכה הברקית, אלא גם הדמוקרטיה הליברלית. זו לא הייתה מקריות גרידא שברק ניסח את תפיסתו המשטרית בתור "דמוקרטיה מהותית" במקום דמוקרטיה ליברלית. שכן שלטון החוק ועיקרון הפרדת הרשויות, שני מנגנונים של דמוקרטיה ליברלית המיועדים לרסן את כוחו של הרוב, רק הפריעו לברק לכפות את ערכיו על החברה הישראלית.

אקטיביסטים רדיקליים מסוגו של ברק מייחסים חשיבות מועטה לחוקים. לשיטתם, החוק צריך לשרת ערכים "נכונים", ואם החוק אינו משרת ערך נכון, אפשר לעקוף אותו או להתעלם ממנו בשם "שלטון החוק המהותי".

גם עיקרון הפרדת הרשויות היוצר ריסון הדדי בין הרשויות כדי שאף רשות לא תצבור יותר מדי כוח על חשבון האחרות, אינו מקובל על האקטיביסטים, למרות שהם נוהגים לנצל אותו באופן אורווליאני. האקטיביסטים הרדיקליים גורסים כי על בית המשפט העליון להפקיע סמכויות מהרשויות האחרות לעצמו ולחזק את כוחו השלטוני עד אין-קץ.

האקטיביזם הרדיקלי נע אפוא בדפוס פעולה ליניארי. מסורת הפסיקה היא לא יותר מאבן-נגף שיש לעצב מחדש כדי להקנות לבית המשפט כלים משפטיים רבי-עוצמה. את עוצמתו המשפטית מנצל בית המשפט העליון האקטיביסטי כדי להציב בפני שתי הרשויות האחרות עוד ועוד מגבלות, מעל ומעבר לדרישות החוק, ולבנות את עצמו כרשות-על. בית המשפט העליון האקטיביסטי משתמש בכוח השלטוני שהוא יוצר לעצמו כדי לכפות את ערכיו על החברה ולקבוע מדיניות בתחומים בהם אין לו שום הבנה או נשיאה באחריות.

כאשר שטיין ומשפטנים לא-אקטיביסטים אחרים מנסים להחזיר משהו מהריסון המשפטי שהיה נהוג בעבר, ברי כי עליהם לפרק במעט את הבניין המשפטי העצום בגודלו שבנו ברק ויתר האקטיביסטים הרדיקליים על יסודות הבניין הקדום שהחריבו. לקרוא לזה "אקטיביזם" זה לעג לרש. לפיכך, בניגוד להמלצה של צמח ובן-צבי, חובה עלינו להמשיך ולהעמיד את האקטיביזם השיפוטי במוקד הדיון הציבורי, קל וחומר את האקטיביזם הרדיקלי של אהרן ברק ושל ההולכים בדרכו. 

הכותב הוא תלמיד מחקר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם