גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: מותו המדומה של האקטיביזם כקטגוריה ציבורית משמעותית

המאמץ לחזור ולהכפיף את ביהמ"ש למערכת כללים סדורה עודנו בראשיתו • תיאור מאמץ זה בתור אקטיביזם הוא זריית חול בעיני הציבור • האקטיביזם הרדיקלי שולט בכיפה, וראוי שיעמוד במוקד הדיון הציבורי • ניסים סופר מגיב לטורם של ד"ר אפי צמח וד"ר עמרי בן-צבי ● דעה

נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק / צילום: איל יצהר
נשיא העליון לשעבר, השופט בדימוס אהרן ברק / צילום: איל יצהר

בהתפצלות מעניינת מהוויכוח המתמשך בנושא הלכת אפרופים, העלו המשפטנים ד"ר אפי צמח וד"ר עמרי בן-צבי טענה מעניינת ביחס לביקורת הציבורית על האקטיביזם ("גלובס", 26.12). שני החוקרים טענו כי הפסיקה של פרופ' אלכס שטיין בעניין "ביבי כבישים" היא "ביטוי מזוקק של אקטיביזם, שכן היא סותרת מסורת פסיקה ארוכה ומנסה להביא לסטנדרט משפטי חדש". התמיכה שקיבל פסק הדין של שטיין מצד מתנגדי האקטיביזם השיפוטי "מרוקנת מתוכן (במידה מסוימת) את קטגוריית ה'אקטיביזם' והופכת אותה לפחות רלוונטית ומעניינת בדיון הציבורי החשוב על מקום בית המשפט".

עם כל הכבוד לחוקרים המלומדים, טענה זו היא זריית חול בעיני הציבור. לאקטיביזם שיפוטי קיימות הגדרות רבות, אבל ישנם שני עמודי תווך לגישה זו: הרצון לקבוע לחברה את ערכיה והגדלת מידת ההתערבות של בית המשפט בהחלטות הרשויות האחרות - מטרת-העל של האקטיביזם והאמצעי להשגת אותה מטרה בהתאמה. צודקים שני המשפטנים בטענתם כי סתירת מסורת פסיקה ארוכה ויצירת סטנדרט משפטי חדש הן סממן של אקטיביזם. הם רק שכחו להזכיר שזו תוצאת לוואי של הגישה ולא עיקרה.

בחינת פועלו של פרופ' אהרן ברק, הקיצוני באקטיביסטים שכיהנו בבית המשפט העליון, מלמדת מהו ההקשר בו צריך לבחון יצירת סטנדרטים משפטיים חדשים יש מאין. התכלית האובייקטיבית במשפט המינהלי בעניין מיכל אפרת, מתחם הסבירות בפסק דין דפי זהב, השפיטות הנורמטיבית לצד ביטולה בפועל של זכות העמידה בעניין רסלר, המהפכה החוקתית בפסק דין בנק המזרחי וכלים משפטיים רבי-עוצמה נוספים, אשר נוצרו על-ידי ברק והאקטיביסטים הרדיקליים האחרים, יצרו סטנדרטים משפטיים חדשים בסתירה למסורות פסיקה ארוכות.

למעשה, ברק אחראי יותר מכל אחד אחר לכך שההסתמכות על התקדים המחייב ועל דוקטרינות משפטיות שפותחו בעבר, איבדה ממעמדה בשיטת המשפט הישראלית. הטכניקות האקטיביסטיות שברק עצמו פיתח מאפשרות לשופטים להסתמך על מתחם הסבירות או על התכלית "האובייקטיבית" של החוק כדי לפסוק ככל העולה על רוחם.

אבל ריסוק מסורות הפסיקה שהיו מקובלות בתורת המשפט הישראלית במשך שנים רבות, מעולם לא היה מטרה בפני עצמה. שנתיים לפני שמונה לשופט בבית המשפט העליון, כבר אמר ברק מה היא מטרת-העל המנחה אותו: "כמשפטנים, איננו מוגבלים לפירושו ולהפעלתו של הדין הקיים. אנחנו חוד החנית של השאיפה לדין רצוי יותר וטוב יותר. אנחנו הארכיטקטים של השינוי החברתי. לנו הכישורים לבנות שיטה משפטית טובה יותר, צודקת יותר. אנחנו איננו רואים את תפקידנו כמוגבל לטכנאות המשפטית; אנחנו רואים את תפקידנו ככולל את המדינאות המשפטית".

כארכיטקט של שינוי חברתי, ברק חתר לקבוע לחברה הישראלית מהם הערכים בהם היא צריכה להאמין. כדי להשיג מטרה זו יצר ברק כלים משפטיים רבי-עוצמה שיאפשרו לו לעקוף את המנגנונים הדמוקרטיים של שיטת המשטר הישראלית.

הביקורת על האקטיביזם הרדיקלי של ברק מתמקדת רק בפגיעה בעיקרון שלטון העם ובמנגנוני ההכרעה הרובנית הנובעים ממנו דוגמת בחירות והליכי חקיקה. אבל לא רק הדמוקרטיה הפרוצדורלית עמדה בדרכה של המהפכה הברקית, אלא גם הדמוקרטיה הליברלית. זו לא הייתה מקריות גרידא שברק ניסח את תפיסתו המשטרית בתור "דמוקרטיה מהותית" במקום דמוקרטיה ליברלית. שכן שלטון החוק ועיקרון הפרדת הרשויות, שני מנגנונים של דמוקרטיה ליברלית המיועדים לרסן את כוחו של הרוב, רק הפריעו לברק לכפות את ערכיו על החברה הישראלית.

אקטיביסטים רדיקליים מסוגו של ברק מייחסים חשיבות מועטה לחוקים. לשיטתם, החוק צריך לשרת ערכים "נכונים", ואם החוק אינו משרת ערך נכון, אפשר לעקוף אותו או להתעלם ממנו בשם "שלטון החוק המהותי".

גם עיקרון הפרדת הרשויות היוצר ריסון הדדי בין הרשויות כדי שאף רשות לא תצבור יותר מדי כוח על חשבון האחרות, אינו מקובל על האקטיביסטים, למרות שהם נוהגים לנצל אותו באופן אורווליאני. האקטיביסטים הרדיקליים גורסים כי על בית המשפט העליון להפקיע סמכויות מהרשויות האחרות לעצמו ולחזק את כוחו השלטוני עד אין-קץ.

האקטיביזם הרדיקלי נע אפוא בדפוס פעולה ליניארי. מסורת הפסיקה היא לא יותר מאבן-נגף שיש לעצב מחדש כדי להקנות לבית המשפט כלים משפטיים רבי-עוצמה. את עוצמתו המשפטית מנצל בית המשפט העליון האקטיביסטי כדי להציב בפני שתי הרשויות האחרות עוד ועוד מגבלות, מעל ומעבר לדרישות החוק, ולבנות את עצמו כרשות-על. בית המשפט העליון האקטיביסטי משתמש בכוח השלטוני שהוא יוצר לעצמו כדי לכפות את ערכיו על החברה ולקבוע מדיניות בתחומים בהם אין לו שום הבנה או נשיאה באחריות.

כאשר שטיין ומשפטנים לא-אקטיביסטים אחרים מנסים להחזיר משהו מהריסון המשפטי שהיה נהוג בעבר, ברי כי עליהם לפרק במעט את הבניין המשפטי העצום בגודלו שבנו ברק ויתר האקטיביסטים הרדיקליים על יסודות הבניין הקדום שהחריבו. לקרוא לזה "אקטיביזם" זה לעג לרש. לפיכך, בניגוד להמלצה של צמח ובן-צבי, חובה עלינו להמשיך ולהעמיד את האקטיביזם השיפוטי במוקד הדיון הציבורי, קל וחומר את האקטיביזם הרדיקלי של אהרן ברק ושל ההולכים בדרכו. 

הכותב הוא תלמיד מחקר בחוג ללימודי האסלאם והמזרח התיכון באוניברסיטה העברית

עוד כתבות

פליקס בייקר / איור: גיל ג'יבלי

האחים שהמתינו 20 שנה עד שהשקעה של מיליונים הפכה ל־8 מיליארד דולר

משקיעים בקרן גידור של האחים פליקס וג'וליאן בייקר זכו לאחרונה להכנסה מפתיעה, מהגדולות ביותר שחולקו אי פעם בתעשייה, בעקבות עסקת ביוטק ● זה קרה כשהאחים מכרו החזקה היסטורית בחברת הטיפול לסרטן, סיג'ן, לענקית התרופות פייזר

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המפקח על הביטוח עושה סדר וקובע כללים ברורים לבעלי שליטה לקבלת היתר אחזקה

עמית גל, ממלא מקום הממונה על שוק ההון, מציג מתווה שיאפשר לקרנות הזרות ששולטות בחברת הביטוח הפניקס למכור את השליטה בה בחלקים ● הקרנות סנטרברידג וגלאטין רכשו את אחזקותיהן בחברה ב-2019, ומאז הוכפל שווי הקבוצה

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

האוניברסיטה שהפכה למוקד הפגנות פרו פלסטיניות סגרה את שעריה: "הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי"

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר שוטרים מסביב כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

נתב''ג בליל התקיפה האיראנית. השמיים נסגרו במפתיע / צילום: Reuters, Nir Keidar

הטיפים והטריקים: איך לקנות ביטוח נסיעות לחו"ל?

עשרות אלפי ישראלים נותרו ללא טיסות אחרי ששורת חברות הודיעו על ביטול הטיסות לארץ וממנה ● האם הכיסוי לביטול נסיעה שמציעות חברות הביטוח יבטיח לכם פיצוי? מה קורה אם גויסתם למילואים? וגם: מתי כדאי לרכוש את הביטוח והטיפ שיחסוך לכם מאות שקלים בהשכרת רכב בחו"ל

הירידות הנוכחיות מגיעות אחרי שנה ורבע חלומיות למשקיעים בשווקים בחו''ל / צילום: Shutterstock

אפריל האדום: וול סטריט יורדת בחדות, וזה מה שצפוי לקרות לחיסכון שלכם ולשקל

הבורסה האמריקאית פתחה את 2024 בסערה עם תשואות מרשימות במדדים המובילים ● אלא שכעת הקערה התהפכה, ומתחילת אפריל נמחקה יותר מחצי מהתשואה ● מי החוסכים הישראליים שייפגעו במיוחד, ומהן ההשלכות של המגמה השלילית על שער הדולר?

אמיר כהנוביץ' / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בריאיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

הפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, אתמול (ש') / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"ארגון טרור השתלט": גל הפגנות נגד ישראל באוניברסיטת קולומביה

ביום חמישי האחרון, נעצרו מעל מאה סטודנטים שהשתתפו בהפגנה פרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה, וההפגנות מאז נמשכות במלוא עוזן ● פרופ' שי דוידאי מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה צייץ בעקבות האירועים: "ארגון טרור השתלט על האוניברסיטה והמדינה צריכה להתערב ולהשתלט על הקמפוס"

מפגינים פרו פלסטינים באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Lev Radin

ההפגנות הפרו-פלסטיניות באוניברסיטאות העלית בארה"ב צוברות תאוצה

כניסתו של פרופסור שי דוידאי, ישראלי המרצה באוניברסיטת קולומביה, נחסמה ● עשרות נעצרו באוניברסיטת ייל לאחר שהקימו מחנה אוהלים בקריאה לשחרור עזה

ראש אמ''ן, אלוף אהרון חליוה / צילום: דובר צה''ל

ראש אמ"ן האלוף אהרון חליוה הודיע על פרישה מצה״ל

חליוה הודיע היום על פרישה, חצי שנה אחרי המחדל המודיעיני העמוק של ה-7 באוקטובר ● במכתב שחיבר לרמטכ"ל, כתב כי "אגף המודיעין בפיקודי לא עמד במשימה עליה אנו אמונים. לעד אשא עימי את הכאב האיום של המלחמה"

איסמאעיל הנייה / צילום: ap, Lebanese Official Government

מומחים מסבירים: אלו הסיבות שבגללן בכירי חמאס שוקלים לעזוב את קטאר

בסוף השבוע האחרון, התפרסמו דיווחים על כך שההנהגה הפוליטית של חמאס שוקלת לעזוב את קטאר ולהעתיק את בסיסה לעומאן או לטורקיה ● שני חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי מסבירים מה עומד מאחורי הדיווחים, ואיך הדבר קשור לתפקיד שממלאת קטר במשא ומתן לשחרור החטופים

בעולם מתפעלים מישראל: "הראתה שהיא יכולה לתקוף מתי שהיא רוצה"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בוושינגטון פוסט מתפעלים מהמתקפה שמיוחסת לישראל באיראן, ובאיראן מנסים להקטין את האפקט שלה וגם: אייפ"ק פותח בקמפיין נגד פוליטיקאים אנטי-ישראלים בבחירות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם 

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

בג"ץ הגיוס: היועמ"שית אישרה ייצוג נפרד לממשלה בשל פערי העמדות

הממשלה תקבל ייצוג נפרד בבג"ץ הגיוס שיתקיים ביוני בהרכב מורחב של תשעה שופטים ● הסיבה: הפערים הגדולים בין עמדת הממשלה לבין עמדת היועמ"שית בהרב-מיארה ● הממשלה צפויה לשכור עו"ד פרטי 

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר