ג'רום פאואל, יו"ר הפדרל ריזרב (מימין), ואריק רוזנגרן, נשיא הבנק הפדרלי של בוסטון / צילום: Brendan McDermid, רויטרס
ג'יימס בולדווין היה סופר ופעיל זכויות אדם אפרו-אמריקאי, שנולד ב-1924 ועסק רבות בפערים הגזעיים בארה"ב בתקופת חייו. בהתייחסו לעוולות שמבצעים בני אדם, הוא כתב כי ילדים אינם יודעים להקשיב למבוגרים, אבל יודעים טוב מאוד לחקות אותם. אחת הסיבות לכך היא שאצל ילדים יש אי-ודאות גדולה מאוד ביחס לעתיד ולאופן שבו צריך לפעול, ואופן ההתמודדות הפשוט והנפוץ ביותר שלהם הוא פשוט לחקות את מה שעשו לפניהם, לטוב ולרע.
היכולת של ילד, בתנאי אי-ודאות, לקבל החלטה שצריך לפעול אחרת, היא פעולה שמצריכה אומץ רב. אומץ מהסוג הזה הוא תופעה שמתרחשת אחת לתקופה ארוכה. לעם ישראל האמירה הזאת ברורה, מעצם כך שרק לאחר 2,000 שנות גלות קם דור של ילדים שהחליט לפעול אחרת מהוריו. אבל במשך 2,000 שנה, איש לא העז לשבור את מעגל הקסמים. ייתכן כי כלכלנים וילדים אינם שונים באופן מהותי בדפוסי ההתנהגות שלהם.
מדיניות הבנקים: עוד מאותו דבר?
העליות החדות בשווקים הפיננסיים בעשור החולף בכלל, ובשנה החולפת בפרט (עלייה של 31.5% ושל 36.75% במדדים S&P 500 ונאסד"ק, בהתאמה), נשענו לא מעט על התערבות של בנקים מרכזיים בשווקים הפיננסיים באמצעות הגדלת מאזני הבנקים המרכזיים כדי לרכוש מוצרים פיננסיים. בהיבט המעשי, מדובר בהגדלת נטל החוב העתידי לטובת סיוע לשווקים הפיננסיים בהווה.
כשבנקים מרכזיים החליטו להפסיק לתמוך בשווקים, או גרוע מכך, להקטין את מאזניהם באופן פעיל, תגובת השווקים הפיננסיים היתה אגרסיבית ומהירה. ב-2015, כשהבנק המרכזי של סין הקטין את היקף המאזן שלו בכ-10%, ירד מדד המניות של שנגחאי בכ-45% בתוך חודשיים וחצי. ובארה"ב, כשבשווקים הפיננסיים האמינו כי הבנק המרכזי (הפדרל ריזרב) מתכוון להקטין את מאזנו באופן עקבי, נפלו מדדי המניות המובילים בניו יורק בכ-20% במהלך שלושה שבועות בתחילת דצמבר 2018; נפילות אלה לבדן הספיקו לבנק המרכזי בארה"ב לשנות כיוון ב-180 מעלות, לעבור ממתווה של העלאת ריבית להורדת ריבית, ולחזור למתווה של הגדלת מאזן הבנק.
בתגובה לכל נפילה בשווקים הפיננסיים, כלכלנים ובנקאים בבנקים מרכזיים נקטו פעולות דומות לאלה שנקטו קודמיהם, ולעתים אף עלו על קודמיהם בהיקף המעורבות בשווקים, במסגרת "הנגיד שקדם לי ייסר אתכם בריבית אפסית, ואני אייסר אתכם במאזן אינסופי".
בטור הקודם שלי ב"גלובס" התייחסתי למה שצפוי בשנה הקרובה, בהינתן העובדה שמדובר בשנת בחירות בארה"ב. שאלת ההשקעות לעשור הקרוב היא שאלה שרלוונטית לכל מי שיש לו חסכונות לתקופה ארוכה, קופות גמל, קרנות השתלמות, וכל סכום אחר שצפוי להיות חשוף לשווקים הפיננסיים במהלך השנים הקרובות.
שאלת השאלות היא האם הבנקים המרכזיים יוכלו להמשיך ולתמוך בשווקים גם בעשור הקרוב. אבל הנגזרת של השאלה הזאת היא האם המשקיעים ימשיכו להאמין ביכולת של בנקים מרכזיים לתמוך בשווקים הפיננסיים גם בעשור הקרוב. שאלת האמון היא שאלה טריקית, משום שאמון נבנה במשך זמן רב, ויכול להיעלם ברגע.
המשך המעורבות של בנקים מרכזיים אינו ודאי ביחס לתקופה כה ארוכה של 10 שנים, לאחר שנראה כאילו כבר השתמשו בכל התחמושת האפשרית בעשור הקודם. מכיוון שלא ניתן לבנות על כסף ציבורי, שיציל את השווקים הפיננסיים למשך כל העשור הקרוב, רצוי לבחון השקעות במדינות שצפויות לצמוח ב-10 השנים הבאות, אם ובלי קשר לתמיכה של בנקים מרכזיים. מכיוון שמדובר במדינות בינוניות או קטנות, לא ניתן לרכז השקעה משמעותית במדינה אחת, ויש צורך לפזר את ההשקעה על פני כמה מדינות.
כדאי לבחון אג"ח של מדינות צומחות
איגרות חוב ממשלתיות (שאינן נקובות במטבע המדינה שלהן) נסחרות בדרך כלל במינימום לרכישה בהיקף של 100 אלף דולר ערך נקוב ומעלה. בעוד שמשקיע מוסדי יכול להיחשף למדינות צומחות באופן ישיר, היקף ההשקעה המינימלי הנדרש להשקעה במדינה פרטנית, מחייב את המשקיע הפרטי להיחשף לשווקים אלה באמצעות תעודות סל וקרנות השקעה, המתמחות בשווקים אלה.
מכיוון שאני עוסק בהמלצות פרטניות, ולא מכיר את מנהלי הקרנות ותעודות הסל באופן אישי, למשקיע הפרטי מומלץ לפנות ליועצי ההשקעות שמלווים אותו, כדי שאלה יכווינו אותו לתעודה הרלוונטית.
ענף פעילות שניתן לשקול הגדלת חשיפה אליו בעשור הקרוב, אחרי שספג לא מעט מהלומות בעשור הקודם, הוא ענף הקמעונאות. השיח בקרב כלכלנים הוא שענף זה צפוי להיעלם מהעולם, שכל הקמעונאות תעבור לאינטרנט, ושחנויות בגדים, נעליים וכדומה ייעלמו מהנוף. באופן אישי, אני ספקן בנוגע לשאלה אם ענף הקמעונאות אכן ייעלם בעשור הקרוב, ואם נעבור לחיות ברחובות של דירות מגורים ומשרדים, ולכל היותר חנויות מזון, משום שאת כל השאר נרכוש באינטרנט. לדעתי, זה עולם שמתאים יותר לפרק בסדרת הטלוויזיה "מראה שחורה" מאשר לחיים האמיתיים.
לפיכך, מעבר להמלצה כללית על חשיפה למדינות צומחות, שהיא אמירה נכונה לעשור הקרוב, בדיוק כפי שהיתה נכונה בעשורים הקודמים, איגרות חוב שרצוי לשקול להיחשף אליהן הן של חברות בתחום הקמעונאות (ראו טבלה). שתהיה לנו שנת השקעות מוצלחת, וגם עשור השקעות מוצלח.
הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלה שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.