איך ייראה הכסף שלנו ב־2030 / צילומים: shuttrstock, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
בנק חדש נולד
בחודש ספטמבר 2019 התרחש אירוע דרמטי בעולם הפיננסים המקומי. בפעם הראשונה, אחרי ארבעה עשורים, אישר בנק ישראל להקים בנק חדש בישראל. הרישיון הוענק לבנק דיגיטלי שאותו מובילים מריוס נכט, ממייסדי צ'ק פוינט ואמנון שעשוע, ממייסדי מובילאיי וכיום סגן נשיא בכיר באינטל. נכט ושעשוע הם שניים מענקי ההייטק המקומי, בעוד שהבנק האחרון שהוקם בישראל היה בנק פועלי אגודת ישראל. השוני בין הזהות של שני הבנקים האחרונים שקיבלו רישיון מבטא את הדרך שעברה ישראל בעשורים האחרונים ובנוסף מייצג מגמה עולמית.
ההחלטה של בנק ישראל לא התקבלה בחלל ריק. חדוה בר, המפקחת על הבנקים שתפרוש בקרוב מתפקידה, סיפרה ל"גלובס" על הרקע. "לפני מספר שבועות", אמרה, "חזרנו הנגיד, פרופ' אמיר ירון, ואני, מביקור עבודה בהודו. יש היבטים שבישראל אנו בפיגור לעומתם - מערכת התשלומים היא אחד מהם. שם בדוכני רחוב משלמים באמצעות הארנק הדיגיטלי בסמארטפון. לשוק הזה נכנסו שחקנים טכנולוגיים לא בנקאיים, שמאפשרים העברת כספים, כמו ווטסאפ, גוגל פיי וגם חברת סלולר מקומית שמספקת שירותי תשלומים".
איך ייראה הכסף ב-2030? את התשובה ניתן למצוא בהודו, סין ובמדינות נוספות שמוותרות בהדרגה על המזומן לטובת שימוש בארנק דיגיטלי. המגרש שבו שיחקו בעבר בנקים ובתי השקעות נפתח לרווחה וכיום מתחרות בו ענקיות טכנולוגיה וחברות פינטק צעירות, רזות וזריזות שחולמות לשנות את תחומי הביטוח והתשלומים.
ריבית ממוצעת של 1%
ארנקים דיגיטליים שמשמשים לתשלום נחשבים לכסף קטן יחסית. הכסף הגדול נמצא בשירותים פיננסיים, מונח שמתייחס בעיקר לביזנס העיקרי של הבנקים - הלוואות. כמה גדול העסק הזה? ביולי השנה דיווח בלומברג שהבנק הדיגיטלי של מייסד עליבאבא והאיש העשיר באסיה ג'ק מא, הלווה בארבע שנות קיומו סכום של 290 מיליארד דולר למגזר העסקים הקטנים.
המיזם הדיגיטלי הזה משגשג במידה רבה הודות לפגיעה בזכויות האזרח של תושבי סין. היכולת להעמיד הלוואות בהיקף עצום ללווים לא מתוחכמים מתבססת על האפשרות לעקוב אחרי היסטוריית התשלומים וניטור של כ-3,000 פרמטרים, כולל הפעילות ברשתות החברתיות.
בלי חקיקת פרטיות מגבילה, הצליח הבנק לספק הלוואות לכ-16 מיליון חברות קטנות, בריבית ממוצעת של אחוז אחד בלבד, ולשפוך חביות של דלק אל תוך מנוע הצמיחה של הענק האסיאתי.
המהפכה הפיננסית שעוברת סין מתנהלת במקביל לדיון שנערך במערב על פרטיות ורגולציה. אחת הדוגמאות לכך היא ליברה, המטבע הקריפטוגרפי שהשיקה פייסבוק עם קואליציה של תאגידים, שכרגע עתידו לוט בערפל.
תהליך נוסף שהתרחש בעשור החולף הוא צמיחת הביטקוין. המטבע הקריפטוגרפי הראשון לא נעלם לשום מקום. להיפך. על פי נתונים שפורסמו בחודש מאי, מספר העסקאות בביטקוין שבר את השיא שנקבע בימי ה"הייפ" בנובמבר 2017. נבואות הזעם על הונאת פונזי והטענות שלפיהן "הבנקים לא ירשו", התגלו כתלושות מהמציאות.
לאן הולך הביטקוין? בשנה החולפת התפרסם מאמר מכונן פרי עטו של כותב המכונה PlanB שמעריך שבעתיד הנראה לאין הביטקוין ינצח את הזהב ויהפוך לנכס היציב והמבוקש ביותר על פני כדור הארץ.
את הביטקוין ייסד סטושי נקמוטו - שם עט של איש או קבוצת אנשים שאיש לא יודע מי הם. ככל שעובר הזמן מתברר שנקמוטו, יהיה מה שיהיה, הקדים את זמנו. הביטקוין מציע אלטרנטיבה לשיטה הקיימת שמבוססת על הר של חובות. בחודש החולף ההר הזה גבה בעוד שלושה טריליון דולר וטיפס לרמה מבהילה של 188 טריליון דולר.
הביטקוין במקום הדולר?
הזירה הפיננסית מבעבעת והעתיד צופן בחובו סערות. האם הביטקוין או המטבע הסיני יואן (רנמינבי) ייטלו את הבכורה מהדולר? האם ענקיות הטכנולוגיה ייטלו את הבכורה מהבנקים או שהן יפעלו לצידם ויציעו למשתמשים פעולות כלכלית שטרם הכרנו?
שאלה נוספת היא האם השינויים יתרחשו באופן הדרגתי או ינבעו ממשבר נוראי? כך או כך, הפור נפל. הכסף מונח על השולחן ומתנהל סביבו דיון ציבורי והעובדה הזאת היא סוג של מהפכה.
בעשורים האחרונים היחס לשיטה הכלכלית והמוניטרית מצד הציבור הרחב, היה במידה רבה כאל דבר מה טבעי. בעבר הלא רחוק יסודות השיטה המוניטרית היו נושא לדיון ציבורי וסוגיה פוליטית חשובה. קיימת אפילו טענה שדרך האבנים הצהובות עליה צעדה דורותי בספר "הקוסם מארץ עוץ" היא בעצם משל כלכלי מתוחכם.
האם בעשור הקרוב יגלו ההמונים ממה בנוי הכסף וכיצד הוא זורם, וייצאו בשל כך לרחובות? קשה להאמין. עם זאת, לא בטוח שיש בכך צורך. כל עוד המידע זורם באופן חופשי, נקווה שהוא יאפשר למערכת לתקן את עצמן באופן טבעי.
***גילוי מלא. מריוס נכט הוא בן זוג לשעבר של ענת אגמון, מבעלות השליטה ב"גלובס".
רוצים להתעדכן בענייני בלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים? הצטרפו לערוץ הטלגרם קריפטו גלובס.