גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הספורט הישראלי: מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר - אבל לא מספיק בכלל

האם ב-10 השנים הבאות הספורט הישראלי ימשיך לפגר בהשוואה לעולם או שימשיך במגמת התקדמות כפי שעשה בעשור החולף • "גלובס" אסף שלושה מנהלים בכירים לשיחה על בעיות השורש בספורט הישראלי וכיצד ניתן לפתור אותן ● פרויקט מיוחד

הספורט הישראלי בעשר השנים הבאות / צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל ורויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הספורט הישראלי בעשר השנים הבאות / צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל ורויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אי אפשר להגיד שהספורט הישראלי לא התקדם בעשור האחרון. חמישה אצטדיוני כדורגל משמעותיים הוקמו או שופצו, נוסף אולם כדורסל ענק ברמה אירופית בירושלים, קבוצות כדורגל ישראליות שיחקו במפעלים האירופיים והפכנו למעצמה בהתעמלות אמנותית ובג'ודו.

הספורטאים האולימפיים המשיכו לזכות במדליות באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים. נבחרת העתודה היא שם דבר בכדורסל האירופי. ואף אחד לא היה מאמין בתחילת העשור, שישראל תצליח לארח אירוע בינלאומי יוקרתי כמו הג'ירו דה איטליה.

אבל כשמסתכלים החוצה להשוואה הבלתי נמנעת של הדרך שעשו מדינות אחרות - התחושה היא חמוצה. ישראל היא לא מדינת ספורט. וגם אם אנחנו מתקדמים אז העולם נע בצעדים מהירים יותר.

בניסיון להבין לאן הולכת ישראל בעשור הבא כינסנו לשיחה שלושה מנהלים בכירים בספורט הישראלי: מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי; יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל ארז כלפון - נציג הענף הפופולרי בישראל; ואת גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל - הגוף שיוציא בקיץ 2020 לטוקיו את המשלחת הישראלית הגדולה אי פעם למשחקים האולימפיים שתכלול כ־85 ספורטאים.

משרד הספורט: "אין לנו תרבות ספורט בישראל"

במשרד הספורט מציינים בעיה אחת מרכזית שתישאר עימנו גם בעשור הבא. "אין לנו תרבות ספורט בישראל", קובע מנכ"ל המשרד יוסי שרעבי. במהלך העשור האחרון שכר משרד הספורט את שירותיה של המומחית הבלגית פרופ' וירל דה־בושאר. המטרה הייתה בין היתר לנסות ולהגיע למסקנות ברורות יותר לגבי מה צריך לעשות בספורט הישראלי. "המחקר של פרופ' בושאר מלמד שאין נוסחה מנצחת", אומר שרעבי. "אתה רואה מדינה שחזקה מאוד במחקר ובפיתוח אבל לא מביאה שום הישגים אולימפיים, ומצד שני מדינה שחזקה בתחום הזה אבל כן מביאה הישגים. כשבחנו לעומק את ישראל בעקבות המחקר של דה־בושאר, הבנו שיש לנו כמה בעיות עיקריות - הראשונה היא שאין פה תרבות ספורט, כי דרך החינוך שלנו לא תומכת בהשקעה בספורט, אין בבתי הספר תשתיות ספורט ואין תשתיות ספורט ליד הבית. וכמדינה צעירה, תרבות הספורט היא לא דרך החיים שלנו".

מכאן והלאה נפתחים הפערים. "זה משליך לגבי כמות האנשים שעוסקים בספורט תחרותי. בכל הנוגע לכמות העוסקים בספורט תחרותי אנחנו הרבה מאחור בהשוואה למדינות המפותחות בעולם".

מה אמור לקרות בעשור הקרוב כדי שיהיו יותר ספורטאים או הישגים? שרעבי נוגע בנקודה אחת קריטית שעומדת בפני שינוי. "אין בישראל מאמנים ברמה גבוהה, פשוט אין. אם עד היום שמנו את האנרגיה שלנו על הגדלת מספר הספורטאים דרך קבוצות ילדים - אז אני לא חושב שזה נכון, ועכשיו שינינו את זה. הפוקוס צריך להיות על המאמן, הוא כבר יביא את הילדים לעסוק בספורט". מעבר לזה, הוא אומר ש"אחת המסקנות של המחקר היא שאנחנו לא יכולים יותר ללכת על המאסה בהקשר של ספורט הישגי. אנחנו חייבים לאתר את הטאלנטים שלנו, לטפח אותם וללוות אותם מגיל צעיר".

לגבי אפשרות של שינוי סדרי עדיפויות תקציביים, כך שענף הכדורגל שלא הוכיח את עצמו מבחינה הישגית יפסיק להיות מתוקצב ביד נדיבה והפוקוס יעבור לענפים אחרים שישראל טובה בהם יותר, אומר שרעבי כי זה לא יקרה. הכדורגל ימשיך לסחוב את העגלה גם בעשור הקרוב. "הכדורגל זה דת, זה הספורט הכי פופולרי שמביא הכי הרבה אוהדים וילדים, וזה הספורט הכי חברתי".

שורה תחתונה: איפה ישראל צריכה להיות ב־2030?

"50,000 ילדים שיתווספו לספורט בעשור הקרוב זה ריאלי. אני חושב שלהפוך את ישראל למעצמת ספורט טכנולוגית זה גם ריאלי. ומבחינה הישגית ישראל צריכה להיות עם לפחות חמש מדליות אולימפיות במשחקים בסוף העשור ועם נבחרת קבוצתית באולימפיאדה, כי כבר היינו שם בעבר עם נבחרת הכדורגל והכדורסל".

תחרויות אולימפיות: "אין לנו מה לעשות - לא נוכל להיות מהירים כמו הג'מייקנים"

מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג נוקט בגישה שלפיה יש למקד את כל הכוח והמשאבים בעשור הקרוב במקומות שיש לנו בהם יתרון יחסי, ולוותר מראש במקומות שבהם אנו חלשים. "אנחנו אומת הסטארט־אפ", אומר לוסטיג. "בשנתיים האחרונות התחלנו להכניס אצלנו חזק לספורט האולימפי את הנושא הטכנולוגי והמדעי. כאן נמצא היתרון היחסי שלנו על מדינות אחרות - בחדשנות ובטכנולוגיה. גם בגלל שאנחנו יודעים לשתף גופים שרוצים להתחבר אלינו, כמו הטכניון ששם הקמנו מרכז מחקר אולימפי ומכון ויצמן".

איך אמור לבוא עניין החדשנות והיתרון הטכנולוגי לידי ביטוי מבחינת תוצאות בעשור הקרוב? "צריך ללכת על ענפי ספורט שמעורבים בהם ציוד, כי עליהם אתה יכול להשפיע יותר מבחינת חדשנות וטכנולוגיה והם לא קשורים לגנטיקה הפיזית. הכוונה היא לענפים שספורטאים משתמשים בהם בסירות, גלשנים, כלי נשק, קיאקים, חתירה - כל המקומות שהציוד הוא משמעותי בתוצאה הסופית. שם אנחנו יכולים לצמוח ולהצליח, כי בכל הקשור לעניינים של גנטיקה אין לנו מה לעשות - לא נוכל להיות מהירים כמו הג'מייקנים. נצטרך ללכת למקצועות יותר טכניים".

לוסטיג אומר שגם בעשור הבא אסור לישראל להישאב לרצון להצליח בכל הגזרות, אלא לחדד את העשייה רק לענפים בודדים. "הייתי מתמקד בענפים שבהם יש לנו אפשרות להשיג יתרון יחסי טכנלוגי, ובענפים שבהם יש לנו מאמנים ברמה גבוהה ומסורת של הצלחות, לקבוע סדרי עדיפויות, לא להתפזר כלכלית - להשקיע בג'ודו, בשיט, בהתעמלות אמנותית, ובשחייה ואתלטיקה שהם ענפים מובילים בתנועה האולימפית".

מבחינת לוסטיג העשור הקרוב חייב לעשות קפיצת דרך בעיקר בתחום תשתיות הספורט. "אם יש משהו שאנחנו מפגרים בו באמת - זה נושא התשתיות. אנחנו מאחור 'ביג טיים'. זה בא לידי ביטוי גם במגרשי כדורגל ובמתקנים לענפים האישיים. אין מספיק אולמות, אין אולמות התעמלות, אין בריכות, אין אצטדיוני אתלטיקה. כשספורטאים מגיעים לרמה הגבוהה כבר יש להם מתקנים וגם לא חסר כסף, הבעיה היא בגילאים הצעירים שאין להם איפה להתאמן".

שורה תחתונה: איפה ישראל צריכה להיות ב־2030?

"ברמה ההישגית - עם חמש מדליות אולימפיות במשחקי לוס אנג'לס 2028".

ענף הכדורגל: תוכנית לאומית אחת לכדורגל שתטפל פעם אחת ותמיד בענף

בענף הפופולרי בישראל המצב ידוע, מורכב ובעיקר מייאש. את העשור האחרון מסיימות קבוצות אירופיות שבעבר הסתכלנו עליהן בגובה העיניים - כמו דינמו זאגרב, ברוז' או זלצבורג - עם הופעות מעוררות השראה בליגת האלופות. זאת בזמן שאצלנו לא נרשמה בשנתיים האחרונות אפילו העפלה למפעל השני בחשיבותו, הליגה האירופית. על נבחרת ישראל אין מה להרחיב את הדיבור.

יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל ארז כלפון טוען שכדי שהתקדמות תיעשה בעשור הקרוב ברמת הקבוצות חייבים קודם כל להתקיים שני תנאים - הקמת אצטדיונים והפחתת רגולציה שתאפשר משיכת בעלי הון לכדורגל.

"ברמת התשתיות חייבים באופן מיידי להקים שני אצטדיונים - באזור השפלה והשרון. אבל במהלך העשור כולו אנחנו מדברים על צורך בשישה אצטדיונים. היום למשל, משחקות באצטדיון המושבה בפתח תקווה חמש קבוצות", אומר כלפון.

"הדבר השני שאני רואה כצורך הוא להביא משקיעים לכדורגל. יש לנו את מיטש גולדהאר, אלונה ברקת ויעקב שחר, אבל צריך עוד. רק ככה, דרך בעלי ההון, נוכל להשקיע יותר ולפתח גם את מחלקות הנוער. כדי שזה יקרה צריך להפוך את ההשקעה הזאת לאטרקטיבית עבורם דרך פתרונות מיסוי. אם לא יהיו צעדים של הפשרת רגולציה בתחום המיסוי לבעלות על קבוצת כדורגל - אז לא יהיה שינוי".

אבל את השינוי הגדול ביותר שחייב לקרות בעשור הבא מגלגל כלפון לכיוון הממשלה, אחרת כל השינויים הקטנים ברמת אצטדיון או בעלים יהיו קוסמטיים בלבד. "צריך להעביר החלטת ממשלה פעם אחת ולתמיד לגבי הכדורגל. תוכנית לאומית אחת לכדורגל שתטפל פעם אחת ותמיד בענף, כדי לחולל שינוי כמו שקרה במדינות כאיסלנד ואחרות. ההחלטה צריכה לכלול בנייה של יותר מגרשים, אפילו על שטחים חקלאיים שלא מנוצלים. אני מדבר על לצבוע כאן כסף דרך החלטת ממשלה, כמו שעושים בתוכניות ממשלתיות לחקלאים, לעוטף עזה או לסיוע לבני העדה האתיופית. אני מעריך תוכנית ממשלתית כזאת במיליארד שקל על פני העשור הקרוב".

שורה תחתונה: איפה ישראל צריכה להיות ב־2030?

"אני חושב שנראה קבוצה ישראלית בליגת האלופות במהלך העשור. אני מעריך שגם נראה הישג של נבחרת ישראל - עלייה למונדיאל או יורו. אבל זה יקרה רק אם יטופלו הדברים הללו ותהיה תוכנית ממשלתית ייעודית לכדורגל".

עוד כתבות

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

קרנות הגידור התמודדו עם המבחן האולטימטיבי / אילוסטרציה: Shutterstock

"ביקוש כבוש וחוסר נזילות": מנהלי קרנות גידור מנתחים את הרנסנס בבורסה בת"א

בקרנות המיועדות למשקיעים המתוחכמים השיגו בדרך כלל תשואת נאות מתחילת השנה, אך התקשו להכות את ביצועי מדד הדגל המקומי ● מנהל הקרן שהניבה 31% למשקיעיה: "לאחר החודש האחרון, הדרך הפכה להיות הרבה יותר ברורה והכיוון להערכתנו הוא למעלה"

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק