גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הספורט הישראלי: מהר יותר, חזק יותר, גבוה יותר - אבל לא מספיק בכלל

האם ב-10 השנים הבאות הספורט הישראלי ימשיך לפגר בהשוואה לעולם או שימשיך במגמת התקדמות כפי שעשה בעשור החולף • "גלובס" אסף שלושה מנהלים בכירים לשיחה על בעיות השורש בספורט הישראלי וכיצד ניתן לפתור אותן ● פרויקט מיוחד

הספורט הישראלי בעשר השנים הבאות / צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל ורויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
הספורט הישראלי בעשר השנים הבאות / צילום: באדיבות הוועד האולימפי בישראל ורויטרס, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אי אפשר להגיד שהספורט הישראלי לא התקדם בעשור האחרון. חמישה אצטדיוני כדורגל משמעותיים הוקמו או שופצו, נוסף אולם כדורסל ענק ברמה אירופית בירושלים, קבוצות כדורגל ישראליות שיחקו במפעלים האירופיים והפכנו למעצמה בהתעמלות אמנותית ובג'ודו.

הספורטאים האולימפיים המשיכו לזכות במדליות באליפויות עולם ובמשחקים האולימפיים. נבחרת העתודה היא שם דבר בכדורסל האירופי. ואף אחד לא היה מאמין בתחילת העשור, שישראל תצליח לארח אירוע בינלאומי יוקרתי כמו הג'ירו דה איטליה.

אבל כשמסתכלים החוצה להשוואה הבלתי נמנעת של הדרך שעשו מדינות אחרות - התחושה היא חמוצה. ישראל היא לא מדינת ספורט. וגם אם אנחנו מתקדמים אז העולם נע בצעדים מהירים יותר.

בניסיון להבין לאן הולכת ישראל בעשור הבא כינסנו לשיחה שלושה מנהלים בכירים בספורט הישראלי: מנכ"ל משרד הספורט יוסי שרעבי; יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל ארז כלפון - נציג הענף הפופולרי בישראל; ואת גילי לוסטיג, מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל - הגוף שיוציא בקיץ 2020 לטוקיו את המשלחת הישראלית הגדולה אי פעם למשחקים האולימפיים שתכלול כ־85 ספורטאים.

משרד הספורט: "אין לנו תרבות ספורט בישראל"

במשרד הספורט מציינים בעיה אחת מרכזית שתישאר עימנו גם בעשור הבא. "אין לנו תרבות ספורט בישראל", קובע מנכ"ל המשרד יוסי שרעבי. במהלך העשור האחרון שכר משרד הספורט את שירותיה של המומחית הבלגית פרופ' וירל דה־בושאר. המטרה הייתה בין היתר לנסות ולהגיע למסקנות ברורות יותר לגבי מה צריך לעשות בספורט הישראלי. "המחקר של פרופ' בושאר מלמד שאין נוסחה מנצחת", אומר שרעבי. "אתה רואה מדינה שחזקה מאוד במחקר ובפיתוח אבל לא מביאה שום הישגים אולימפיים, ומצד שני מדינה שחזקה בתחום הזה אבל כן מביאה הישגים. כשבחנו לעומק את ישראל בעקבות המחקר של דה־בושאר, הבנו שיש לנו כמה בעיות עיקריות - הראשונה היא שאין פה תרבות ספורט, כי דרך החינוך שלנו לא תומכת בהשקעה בספורט, אין בבתי הספר תשתיות ספורט ואין תשתיות ספורט ליד הבית. וכמדינה צעירה, תרבות הספורט היא לא דרך החיים שלנו".

מכאן והלאה נפתחים הפערים. "זה משליך לגבי כמות האנשים שעוסקים בספורט תחרותי. בכל הנוגע לכמות העוסקים בספורט תחרותי אנחנו הרבה מאחור בהשוואה למדינות המפותחות בעולם".

מה אמור לקרות בעשור הקרוב כדי שיהיו יותר ספורטאים או הישגים? שרעבי נוגע בנקודה אחת קריטית שעומדת בפני שינוי. "אין בישראל מאמנים ברמה גבוהה, פשוט אין. אם עד היום שמנו את האנרגיה שלנו על הגדלת מספר הספורטאים דרך קבוצות ילדים - אז אני לא חושב שזה נכון, ועכשיו שינינו את זה. הפוקוס צריך להיות על המאמן, הוא כבר יביא את הילדים לעסוק בספורט". מעבר לזה, הוא אומר ש"אחת המסקנות של המחקר היא שאנחנו לא יכולים יותר ללכת על המאסה בהקשר של ספורט הישגי. אנחנו חייבים לאתר את הטאלנטים שלנו, לטפח אותם וללוות אותם מגיל צעיר".

לגבי אפשרות של שינוי סדרי עדיפויות תקציביים, כך שענף הכדורגל שלא הוכיח את עצמו מבחינה הישגית יפסיק להיות מתוקצב ביד נדיבה והפוקוס יעבור לענפים אחרים שישראל טובה בהם יותר, אומר שרעבי כי זה לא יקרה. הכדורגל ימשיך לסחוב את העגלה גם בעשור הקרוב. "הכדורגל זה דת, זה הספורט הכי פופולרי שמביא הכי הרבה אוהדים וילדים, וזה הספורט הכי חברתי".

שורה תחתונה: איפה ישראל צריכה להיות ב־2030?

"50,000 ילדים שיתווספו לספורט בעשור הקרוב זה ריאלי. אני חושב שלהפוך את ישראל למעצמת ספורט טכנולוגית זה גם ריאלי. ומבחינה הישגית ישראל צריכה להיות עם לפחות חמש מדליות אולימפיות במשחקים בסוף העשור ועם נבחרת קבוצתית באולימפיאדה, כי כבר היינו שם בעבר עם נבחרת הכדורגל והכדורסל".

תחרויות אולימפיות: "אין לנו מה לעשות - לא נוכל להיות מהירים כמו הג'מייקנים"

מנכ"ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג נוקט בגישה שלפיה יש למקד את כל הכוח והמשאבים בעשור הקרוב במקומות שיש לנו בהם יתרון יחסי, ולוותר מראש במקומות שבהם אנו חלשים. "אנחנו אומת הסטארט־אפ", אומר לוסטיג. "בשנתיים האחרונות התחלנו להכניס אצלנו חזק לספורט האולימפי את הנושא הטכנולוגי והמדעי. כאן נמצא היתרון היחסי שלנו על מדינות אחרות - בחדשנות ובטכנולוגיה. גם בגלל שאנחנו יודעים לשתף גופים שרוצים להתחבר אלינו, כמו הטכניון ששם הקמנו מרכז מחקר אולימפי ומכון ויצמן".

איך אמור לבוא עניין החדשנות והיתרון הטכנולוגי לידי ביטוי מבחינת תוצאות בעשור הקרוב? "צריך ללכת על ענפי ספורט שמעורבים בהם ציוד, כי עליהם אתה יכול להשפיע יותר מבחינת חדשנות וטכנולוגיה והם לא קשורים לגנטיקה הפיזית. הכוונה היא לענפים שספורטאים משתמשים בהם בסירות, גלשנים, כלי נשק, קיאקים, חתירה - כל המקומות שהציוד הוא משמעותי בתוצאה הסופית. שם אנחנו יכולים לצמוח ולהצליח, כי בכל הקשור לעניינים של גנטיקה אין לנו מה לעשות - לא נוכל להיות מהירים כמו הג'מייקנים. נצטרך ללכת למקצועות יותר טכניים".

לוסטיג אומר שגם בעשור הבא אסור לישראל להישאב לרצון להצליח בכל הגזרות, אלא לחדד את העשייה רק לענפים בודדים. "הייתי מתמקד בענפים שבהם יש לנו אפשרות להשיג יתרון יחסי טכנלוגי, ובענפים שבהם יש לנו מאמנים ברמה גבוהה ומסורת של הצלחות, לקבוע סדרי עדיפויות, לא להתפזר כלכלית - להשקיע בג'ודו, בשיט, בהתעמלות אמנותית, ובשחייה ואתלטיקה שהם ענפים מובילים בתנועה האולימפית".

מבחינת לוסטיג העשור הקרוב חייב לעשות קפיצת דרך בעיקר בתחום תשתיות הספורט. "אם יש משהו שאנחנו מפגרים בו באמת - זה נושא התשתיות. אנחנו מאחור 'ביג טיים'. זה בא לידי ביטוי גם במגרשי כדורגל ובמתקנים לענפים האישיים. אין מספיק אולמות, אין אולמות התעמלות, אין בריכות, אין אצטדיוני אתלטיקה. כשספורטאים מגיעים לרמה הגבוהה כבר יש להם מתקנים וגם לא חסר כסף, הבעיה היא בגילאים הצעירים שאין להם איפה להתאמן".

שורה תחתונה: איפה ישראל צריכה להיות ב־2030?

"ברמה ההישגית - עם חמש מדליות אולימפיות במשחקי לוס אנג'לס 2028".

ענף הכדורגל: תוכנית לאומית אחת לכדורגל שתטפל פעם אחת ותמיד בענף

בענף הפופולרי בישראל המצב ידוע, מורכב ובעיקר מייאש. את העשור האחרון מסיימות קבוצות אירופיות שבעבר הסתכלנו עליהן בגובה העיניים - כמו דינמו זאגרב, ברוז' או זלצבורג - עם הופעות מעוררות השראה בליגת האלופות. זאת בזמן שאצלנו לא נרשמה בשנתיים האחרונות אפילו העפלה למפעל השני בחשיבותו, הליגה האירופית. על נבחרת ישראל אין מה להרחיב את הדיבור.

יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל ארז כלפון טוען שכדי שהתקדמות תיעשה בעשור הקרוב ברמת הקבוצות חייבים קודם כל להתקיים שני תנאים - הקמת אצטדיונים והפחתת רגולציה שתאפשר משיכת בעלי הון לכדורגל.

"ברמת התשתיות חייבים באופן מיידי להקים שני אצטדיונים - באזור השפלה והשרון. אבל במהלך העשור כולו אנחנו מדברים על צורך בשישה אצטדיונים. היום למשל, משחקות באצטדיון המושבה בפתח תקווה חמש קבוצות", אומר כלפון.

"הדבר השני שאני רואה כצורך הוא להביא משקיעים לכדורגל. יש לנו את מיטש גולדהאר, אלונה ברקת ויעקב שחר, אבל צריך עוד. רק ככה, דרך בעלי ההון, נוכל להשקיע יותר ולפתח גם את מחלקות הנוער. כדי שזה יקרה צריך להפוך את ההשקעה הזאת לאטרקטיבית עבורם דרך פתרונות מיסוי. אם לא יהיו צעדים של הפשרת רגולציה בתחום המיסוי לבעלות על קבוצת כדורגל - אז לא יהיה שינוי".

אבל את השינוי הגדול ביותר שחייב לקרות בעשור הבא מגלגל כלפון לכיוון הממשלה, אחרת כל השינויים הקטנים ברמת אצטדיון או בעלים יהיו קוסמטיים בלבד. "צריך להעביר החלטת ממשלה פעם אחת ולתמיד לגבי הכדורגל. תוכנית לאומית אחת לכדורגל שתטפל פעם אחת ותמיד בענף, כדי לחולל שינוי כמו שקרה במדינות כאיסלנד ואחרות. ההחלטה צריכה לכלול בנייה של יותר מגרשים, אפילו על שטחים חקלאיים שלא מנוצלים. אני מדבר על לצבוע כאן כסף דרך החלטת ממשלה, כמו שעושים בתוכניות ממשלתיות לחקלאים, לעוטף עזה או לסיוע לבני העדה האתיופית. אני מעריך תוכנית ממשלתית כזאת במיליארד שקל על פני העשור הקרוב".

שורה תחתונה: איפה ישראל צריכה להיות ב־2030?

"אני חושב שנראה קבוצה ישראלית בליגת האלופות במהלך העשור. אני מעריך שגם נראה הישג של נבחרת ישראל - עלייה למונדיאל או יורו. אבל זה יקרה רק אם יטופלו הדברים הללו ותהיה תוכנית ממשלתית ייעודית לכדורגל".

עוד כתבות

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט / צילום: ap, Seth Wenig

בארה"ב מאיימים: ללא הסכמים עד סוף החודש, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהוטלו באפריל

שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט אמר בריאיון לרשת פוקס כי אם מדינות לא יגיעו להסכם חדש עם ארצות הברית עד 1 באוגוסט, המכסים ישובו לרמות המקוריות שהטיל הנשיא דונלד טראמפ באפריל ● לדברי בסנט, "זה הולך לדחוף את העניינים קדימה בימים ובשבועות הקרובים"

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

"יש אלפים כמוהו": המהנדס שעבד בכמה עבודות במקביל והסערה

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

קשת טעמים / צילום: באדיבות קשת טעמים

לקבל את המשכורת באמצע החודש: המהלך המפתיע של קשת טעמים

מכללת גל נבחרה להוביל את תוכנית "צומחים" לחוסן תעסוקתי, התוכנית כוללת ייעוץ אישי למעסיקים וסדנאות לעובדים ● הסטארט-אפ Payro מודיע על שיתוף פעולה עם קמעונאית המזון קשת טעמים, שתאפשר לעובדיה למשוך עד 2,000 שקל או  30% משכרם במהלך החודש

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

מפעל אינטל בקריית גת / צילום: אינטל

אינטל מפטרת, אנבידיה מגייסת: האם ההייטק הישראלי בדרך למהפך

נראה שאנבידיה בדרך להישג נוסף שיאפיל על זה של אינטל ● ובכל זאת: מי תורמת כלכלית יותר לישראל? נראה שדווקא אינטל שנמצאת במצוקה ● הסיבה: התרומה של מפעל ייצור למדינה היא לאין שיעור גבוהה יותר מאשר מרכז פיתוח

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

חדשות הביומד / צילום: תמי בר ישי

ההשקעה החדשה של אסף גרניט: טכנולוגיה שמפחיתה את עליית הסוכר בגוף

ההשקעה החדשה של אסף גרניט היא בחברת כאליטק שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לאכול ולהפחית את עליית סוכר בגוף ● חוקרים אבחנו במחקר חדש פרקינסון בשעוות האוזן ● אסקלה מדיקל גייסה 4.5 מיליון דולר לטיפול בצניחת רצפת האגן ● הלך לעולמו אחד מממציאי טכנולוגיית ה-CAR-T ● השבוע בביומד