גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מלחמה ללא חיילים: כך ייראה שדה הקרב בשנים הקרובות

שדה הקרב העתידי יהיה מהיר יותר, מדויק יותר וקטלני ויזמן לישראל שלל אתגרים - מטילים הנעים במהירות הגבוהה ממהירות הקול ועד זליגה של טכנולוגיות מתקדמות לארגוני טרור • המענה של צה"ל והתעשיות הביטחוניות מתבסס גם על בינה מלאכותית ואוטונומיות מלאה או חלקית ● פרויקט מיוחד

גם בעוד עשור צה”ל לא יהיה צבא של רובוטים, ואת ההחלטות יקבלו מפקדים בשר ודם / איור: איל אונגר, גלובס
גם בעוד עשור צה”ל לא יהיה צבא של רובוטים, ואת ההחלטות יקבלו מפקדים בשר ודם / איור: איל אונגר, גלובס

העמדה המוצלת שמשקיפה אל שטח האימונים של בסיס אליקים בצפון הייתה צפופה במיוחד באותו בוקר לוהט של אוגוסט האחרון: בכירים ביחידות צה"ל, ראשי גופי הפיתוח של מערכת הביטחון, נציגי צבאות זרים וראשי התעשיות הביטחוניות התייצבו שם, מי עם משקפת, מי בלעדיה, כדי לחטוף מבט בלתי אמצעי אל העתיד.
שלוש התעשיות הביטחוניות הגדולות, רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית, קיבלו ממשרד הביטחון נגמ"שים מיושנים מדגם M-113, כדי להדגים באמצעותם כיצד אמורות לעבוד הטכנולוגיות שעליהן יבוססו כלי הרכב הקרביים של לוחמי העתיד של צה"ל.

הצצה אל הטכנולוגיות שפיתחו מהנדסי החברות ל"תוכנית הכרמל" (כלי רק"מ משוריין ליבשה) שמובילה המינהלה לפיתוח אמצעי לחימה ותשתיות טכנולוגיות (מפא"ת) שבמשרד הביטחון, מלמדת על האופן שבו תיראה הלחימה בעשור הקרוב: יותר מדויקת, יותר מהירה, ויותר קטלנית, בהתבסס על טכנולוגיות פורצות דרך, בינה מלאכותית, ואוטונומיות מלאה או חלקית.

את הרכב הקרבי העתידי של צה"ל יפעילו שני אנשי צוות בלבד, מתא לחימה מתקדם שמזכיר קוקפיט של מטוס. מסכי מגע מימין, משמאל ומלפנים, ישקפו לשני המפעילים את כל מה שצריך לעניין לוחם באמצע קרב בשכונה עזתית: ממידע מודיעיני רלוונטי שיזרום בזמן אמת ממגוון רחב של אמצעי איסוף מתקדמים, ובהם מל"טים ולוויינים, ויתריע על איומים במרחב; ועד תצוגה פנורמית על כל המתרחש מכל צד של הכלי המסתער. חיישנים ומערכות אוטונומיות יבחרו לצוות הפעלת הכלי את המסלול המועדף בדרכם ליעד; ומערכות הגנה אקטיביות מתקדמות יפעלו באופן אוטונומי, בזמן שלעבר הכלי ישוגרו טילים ורקטות - יירטו אותם מבעוד מועד, ואחר-כך ימטירו מכת אש מדויקת על האויב.

אלביט מערכות, שהציגה קונספט שמבוסס על קסדות מתקדמות שיחבשו מפעילי הרק"מ העתידי, סבורה שאם טייסי ה-F-35 יכולים לקבל כל פרט מידע רלוונטי על נתוני הטיסה והמטרה היישר אל משקף הקסדה שהם חובשים - גם טנקיסטים וחי"רניקים יכולים ליהנות מאותה קידמה.

למקרה של צורך בהשלמת מידע חזותי על המתרחש בזירת הקרב בזמן אמת, הכינו מהנדסי אלביט גם מנחת ייעודי על גבי המשוריין העתידי, שממנו ימריא ובו ינחת רחפן שמצויד במצלמות מתקדמות, במגוון אמצעים לאיסוף מודיעין וביכולות נוספות.

בחודשים האחרונים יצאו התעשיות הביטחוניות מגדרן, כדי לשווק לצה"ל ולמשרד הביטחון את טכנולוגיות-העל שפיתחו בדרך לרכב הקרבי העתידי. אלא שמבחינת מערכת הביטחון ניכר שבאתגר הזה כולן ניצחו: לצה"ל לא נותר אלא לקחת את הטוב שבכל קונספט שפיתחה כל חברה, ולהטמיע את הטכנולוגיות המובילות במשוריינים העתידיים. חלק מהן יוטמעו כבר בקרוב בטנקי "המרכבה סימן 4 ברק", שנמצאים בתהליכי ייצור, ובנגמ"שים החדשים מסוג "איתן" המיועדים לשימוש הכוחות הרגליים.

לוחם בסביבה טכנולוגית

לפי התוכניות המתגבשות בקריה, בעשור הקרוב צה"ל יעבור שינוי דרמטי, מקצה לקצה: מי שלבש מדים בשורותיו לפני שני עשורים, יופתע כבר היום כשיפגוש כוח לוחמים באחד משטחי הכינוס לקראת מבצע.
האמצעים שעומדים לרשותם שונים מאלה שעמדו לרשות הלוחמים מהמילניום, שינוי שעוד ילך ויצבור תאוצה. על שינוי כזה דיבר הרמטכ"ל אביב כוכבי אחרי שנכנס לתפקידו, שינוי שיממש את חזונו לצבא מהיר, מדויק וקטלני.

אחד הנדבכים המרכזיים בדרך להגשמת החזון של כוכבי הוא הקמת חטיבת החדשנות שילו"ח (שיטות לחימה וחדשנות), שבפיקודו של תא"ל ערן ניב, לשעבר מפקד אוגדת איו"ש. שילו"ח, שעדיין נמצאת בשלבי הקמה, תעסוק בשיטות לחימה רב-זרועיות חדשניות בהתבסס על חדשנות טכנולוגית ובהכנת התשתיות הטכנולוגיות שיעמדו לכלל זרועות הצבא לקראת המלחמות וסבבי הלחימה שעוד יבואו.

"גם בעוד עשור צה"ל לא יהיה צבא של רובוטים, ואת ההחלטות יקבלו מפקדים בשר ודם", מבהיר קצין בכיר בשיחה עם "גלובס". "לא נזניח את הפיקוד, המנהיגות ואת הלחימה. עם זאת, ההכשרות הטכנולוגיות יתרחבו, חיילים יצטרכו לדעת יותר. אני, למשל, התגייסתי לצה"ל לפני הרבה שנים; והיכולת הטכנולוגית של לוחם בצה"ל של 2020 הרבה-הרבה יותר טובה מזו שהייתה לי: הלוחם מגיע כשהוא הרבה יותר מוכן לסביבה הטכנולוגית, רואה מחשב משימה בטנק - ולא מתרגש מזה. מבחינתו, זה מובן מאליו, כי הוא נולד לסביבה של ממשקים טכנולוגיים".

אחד האתגרים הגדולים שיהיו למפקדי חטיבת שילו"ח, יהיה לשמר את היתרון האיכותי היחסי של צה"ל על האויב - בעידן שבו העולם שטוח וטכנולוגיות-עילית שבעבר היו נחלת מעצמות נעשות נגישות יותר לכול, וגם לארגוני טרור. "צה"ל ייצר דיאלקטיקה בינו לבין האויב כדי להבין לאן הוא מתפתח, ולפי זה יבנה את היכולות שלו, בשאיפה למצות את היתרון היחסי שלו על האויב", אומר קצין בכיר.

עושר של מידע מודיעיני

גם אלה שמרשים לעצמם להתמסר לדמיון הפרוע, ולנחש כיצד ייראו הקרבות שבהם כוחות צה"ל יהיו מעורבים ב-2030, מודים שגם אז שדה הקרב ימשיך ויהיה ממלכת אי-הוודאות. עם זאת, החיבוריות והקישוריות הן שיעשו את ההבדל הגדול, תוך שימת דגש על שילוב של כוחות בים, באוויר, ביבשה ובמרחב הסייבר.
לחייל שנמצא בקצה המבצעי, היכולות האלה יזמנו מידע מודיעיני מדויק ואיכותי שנחוץ לביצוע המשימה בהצלחה; מידע שיזרום אליו ממגוון רחב של אמצעי איסוף, וישפיע על הקרב בזמן אמת. "המציאות הזאת לא דומה לזאת שאפיינה את מלחמות העבר", אומר קצין בכיר. "אם במלחמת יום הכיפורים נלחמו חטיבות, גדודים ופלוגות באויב עם מה שיש להם, אנחנו שואפים שבקרב העתידי יעמדו ללוחמים כל היכולות המבצעיות של צה"ל מכל עולמות התוכן, והן יגיעו לשם הרבה יותר מהר, יותר מדויק ועם עוצמת אש קטלנית".

את עושר היכולות האלה, מישהו יצטרך לנהל; כי החלופה השנייה היא הצפת הכוח שבקצה המבצעי בכמויות אדירות של מידע. אחד מאתגרי הדרגים הפיקודיים, יהיה בראש ובראשונה, להבטיח זרימת מידע רלוונטי בלבד לכוחות הטקטיים בשטח - שהם אלה שיצטרכו לקבל בסוף החלטות מהירות, וללחוץ על ההדק.

הגנה רב-שכבתית מטילים ומרקטות

גם בשמיים לא צפוי להיות שקט, ולא רק ממטוסי ה-F-35 שבהם צה"ל ימשיך ויצטייד בעשור הקרוב. בעשור החולף בנתה ישראל, והרבה בזכות סיוע אמריקאי כספי נדיב, את מערכת ההגנה הרב-שכבתית הטובה והמהודקת בעולם מפני טילים ורקטות.

לאיומים בשכבה העליונה, המתאפיינים בטילים בליסטיים שבכוחם לשאת ראשי-קרב במשקל מאות טונות, מערך ההגנה האווירית מייעד את טילי היירוט "חץ 3" ו"חץ 2".

לטילי שיוט ורקטות כבדות, שחלקם מצויים בידי חיזבאללה ואיראן, התשובה הישראלית צפויה לבוא באמצעות מערכת ההגנה "שרביט קסמים" המכונה "קלע דוד"; ואילו לסוגי הרקטות המשוגרות חדשות לבקרים לעורף הישראלי, בעיקר מכיוון רצועת עזה - תענה מערכת "כיפת ברזל" שמאז היירוט המבצעי הראשון שלה עברה, וסביר שעוד תעבור, שורת שדרוגים. בסבב הלחימה האחרון בעזה היא הוכיחה יכולות יירוט מרשימות עם כ-90% הצלחה.

טילים מדלגים בין כדה"א לחלל

איום הטילים והרקטות ימשיך ויעסיק את גופי הביטחון בישראל גם בעשור הבא, והתעשיות הביטחוניות שוקדות על פיתוח גרסאות עדכניות למערכות ההגנה. זאת, באופן שיאפשר להן לענות לאיומים החדשים שצפויים להיכנס למרחב. לפי גורמים ביטחוניים ומומחים בתחום, זה הולך להיות כאב-ראש לא קטן.

המעצמות - בעיקר סין ורוסיה, אך גם ארה"ב - כבר חושבות רחוק קדימה, ומשקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח דורות חדשים של טילים שאמורים להביס כל מערכת הגנה מערבית מוכרת: הם יהיו מהירים הרבה יותר מטילי היירוט, חמקמקים וקטלניים במיוחד, שיטוסו במהירות שגבוהה בהרבה ממהירות הקול.

הטילים האלה משתייכים למשפחת הטילים ההיפר-סוניים, כלומר, טילים על-קוליים: "למעשה, גם טילי הסקאד מדגם C ומדגם D הם טילים היפר-סוניים, שחודרים לכדור-הארץ דרך האטמוספירה במהירות שגבוהה ממהירות הקול", אומר ד"ר עוזי רובין, מומחה טילים בעל שם עולמי, ולשעבר ראש מינהלת חומה של משרד הביטחון.

אלא שכאן, המעצמות שמות את יהבן על טילים שיתפוצצו במדויק על מטרות מרוחקות, ובמהירויות שכיום נתפסות כדמיונית, של פי 25-30 ממהירות הקול. אחד האיומים המרכזיים שעולה מטילים כאלה מתייחס לטילי דאון על-קוליים, שבשנים הקרובות עשויים להיות מבצעיים בכמה מעצמות. מדובר בטילים בעלי רמת דיוק של טילי שיוט, ויכולת לתעתע במערכות הגילוי, הזיהוי והיירוט.

"לטילים האלה אין מסלול בליסטי ברור כמו שיש לטילים אחרים, ועד שהוא צולל אל המטרה שלו, אתה לא יכול להבין לאן הטיל הזה מכוון ואיפה הוא עשוי לפגוע", מזהיר ד"ר רובין. "הפעילות שלו מתאפיינת בכך שהוא מדלג בין הארץ לבין החלל מספר פעמים. המצב הזה עלול להקשות מאוד על בניית תוכנית הגנה. ניתן ליירט אותם, אבל רק בשלבים האחרונים במסלול שהם עושים; וזאת רק אם יש פריסה מוקדמת עם כיסוי מרבי של מערכות הגנה. אבל יש לטילים האלה מגבלות, כי הקפיצות שהוא עושה תוך כניסה לכדור-הארץ ויציאה ממנו לחלל כמה פעמים, מאיטות את המהירות שלו".

האיומים המתהווים בתחום הטילים ההיפר-סוניים מוכרים גם לגורמי הפיתוח בתעשיות הביטחוניות בארץ. "המענה יבוא בכמה צורות, בעיקר תוך היתוך נתונים באמצעות שילוב של מערכות שליטה ובקרה, שיאפשרו תשובה אופטימלית לכל איום", אומר בכיר בתעשיות הביטחוניות.

אלא שהדרך להשגת מענה כזה תחייב הרבה עבודה מצד התעשיות, כי תרחישי הלחימה העתידיים לא מדברים רק על גידול בטילים וברקטות שישוגרו בו-זמנית לעבר מטרות ספציפיות, אלא גם על הרוויית מערכות ההגנה ב"עצמים מטעים". "המערכות שלנו יצטרכו לדעת לזהות מה מבין העצמים השונים שייקלטו הם האיום הנכון, ובשביל זה המערכות יצטרכו להתבסס על אלגוריתמיקה מאוד מתקדמת", אומר הבכיר. "התרחישים האלה יחייבו אותנו לעשות קפיצת מדרגה הן ברמת החיישנים שמגלים את האיום, והן ברמת הטילים המיירטים שיצטרכו להיות הרבה יותר מהירים".

יירוט טילים בלייזר חשמלי

אחד הפתרונות לתרחיש כזה יכול לבוא בצורת נשק לייזר רב-עוצמה ש"יבשל" רקטות וטילים בעת מעופם - ובמהירות האור. מדובר ביכולת יירוט המבוססת על קרני לייזר רבות עוצמה, משהו שחשבו עליו בעבר, ושבשנים האחרונות חלה פריצת דרך משמעותית בתחום.

בתעשיות הביטחוניות מקפידים על שתיקה בכל הקשור לתוכניות הפיתוח שלהן בתחום הלייזר החשמלי. לפי גורם ביטחוני בכיר, "יכולות היירוט העתידניות האלה, שעד כה היו יכולות להיות נחלתם של סרטי מדע בדיוני, הן רק פונקציה של כסף. כמה מיליארדים טובים - וכללי המשחק משתנים שוב לטובתנו".

התקדמויות משמעותיות לכיוון נשק הלייזר ביצעו בשנים האחרונות כל התעשיות הביטחוניות הגדולות, ומשאבים משמעותיים הוקצו לנושא באלביט מערכות, בתעשייה האווירית וברפאל. גם תעשיות ביטחוניות גדולות בעולם, בהן לוקהיד-מרטין ובואינג, פועלות בנושא והשיגו יכולות שמומחים בתחום הגדירו כ"מרשימות ביותר". זאת, באופן שיכול לענות לאיומי תלול-מסלול קצרי טווח, כמו רקטות ופצצות מרגמה, אך גם לאיום הרחפנים שמתעצם בשנים האחרונות ושצפוי להתרחב בשנים הבאות.

אף שהוא עתיד להוזיל, כנראה משמעותית, את העלות של יירוט בודד, מומחים בתחום מעריכים שנשק הלייזר יהווה רק נדבך משלים במערך שלם של הגנה אווירית, שיהיה מבוסס גם על טילי יירוט. ובעידן שבו האויב ירווה, ככל שמתאפשר לו, את מערכות ההגנה בכמויות גדולות של טילים ורקטות בכל מטח, ובעצמים שונים שאמורים לבלבל את אותן מערכות - יושם דגש משמעותי על פיתוח יכולות מודיעין שיאפשרו לנטרל את איום הטילים עוד לפני שהם משוגרים למטרות. במקרה ששוגרו, התעשיות הביטחוניות יידרשו לתת מענה אחר, לאפשר את יירוטם עד כמה שניתן בסמוך למועד שיגורם.

באחרונה השלימו התעשייה האווירית ומינהלת חומה של משרד הביטחון ניסוי מקיף למערכת טילי "החץ 3" באלסקה. היכולת ליירט באמצעות טילים אלה טילים תוקפים שמשוגרים לישראל כבר בחלל, תמנע פיזור של נשורת רעילה באטמוספירה, במקרה שמדובר בטילים שנושאים ראשי קרב בלתי-קונבנציונאליים. אך מעבר לכך גם אמורה לאפשר לישראל את הזדמנויות היירוט השנייה ואולי גם השלישית, במקרה שטיל ראשון החמיץ את המטרה. "העשור הבא יהיה עמוס", אומר בכיר ביטחוני. "אנחנו נכנסים לתקופה שבה כל האתגרים כולם על הפרק, ואנחנו נצטרך להיות מספיק יצירתיים וטובים כדי להישאר דור אחד מעל כל האיומים שיופנו אלינו". 

עוד כתבות

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

מערכת הלייזר ''מגן אור'' שתיקרא מעתה ''אור איתן'', על שמו של סרן איתן אוסטר ז''ל שנפל בלבנון / צילום: דובר צה''ל

כל יירוט יעלה דולרים בודדים: הושלמו הניסויים בקרן הלייזר

המערכת השלימה את סדרת הניסויים בטרם העברת המערכת לצה"ל, ונמסר כי היא הוכיחה את יעילותה מול טילים, רקטות ופגזי מרגמה ● המערכת תיקרא "אור איתן", על שמו של סרן איתן אוסטר ז"ל שנפל בלבנון

עבד אל-מלכ אל-חות'י, המנהיג הרוחני של החות'ים / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

מסלול הנשק של החות'ים נחשף, והסנקציות עולות מדרגה

בצל הפסקת האש בתימן, הממשל האמריקאי מגביר את הלחץ הכלכלי על ארגון הטרור החות'י באמצעות סנקציות על ספינות, חברות ואנשי מפתח - כמו הקפאת נכסים ואיסור ביצוע עסקאות עימם ● זאת כדי לבלום את הרשת הכלכלית החות'ית לייצור אמל"ח, בין היתר בסיוע חברות שבסיסן בסין

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

הפגנה פרו־פלסטינית ברומא / צילום: Reuters, Anadolu

האשמת ישראל הפכה למנוף עולמי לרווח פוליטי והסחת דעת מצרות פנימיות

כמעט "שנתיים של חקירה מדוקדקת" היו נחוצות כדי להחיל על ישראל 4 קטגוריות של רצח עם ● חוקרי האו"ם מייחסים זאת להכרזת נתניהו מ־7 באוקטובר על עונשה הצפוי של "עיר הרשע" ● הם שוללים מישראל רמז של שעת חסד ומסתמכים על תרגום עברי לא מדויק

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

השותפים ארנון דינור, גיל גורן ויורם שניר והשותפה הבריטית לורל באודן / צילום: 83North

למרות האקזיטים הגדולים: קרן ההייטק הישראלית שהודיעה על סיום דרכה

ארבעת המשקיעים מאחורי קרן ההון סיכון 83North הודיעו כי הקרן הגיעה לסוף דרכה וכי לא יגייסו קרן המשך ● "אף אחד מאיתנו לא חושב שאנחנו מדהימים בניהול ובבניית הדור הבא", אמר ארנון דינור ל-Institutional Investor

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

פרופסור אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המאבקים בבנק ישראל מחריפים: הנגיד תקף פומבית את הוועד, שלא נותר חייב

לאחר הפרסום בגלובס על המאבק הפנימי בבנק ישראל, העימות עלה מדרגה והפך לפומבי, כאשר הנגיד אמיר ירון התעמת חזיתית עם ועד העובדים החדש ● על רקע המשבר העמוק הכולל עזיבות בכירים ומשבר אמון חסר תקדים, היחסים המתוחים במוסד הגיעו לסף פיצוץ

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

הנפקת ריסקיפייד, אוגוסט 2021 / צילום: CRC MEDIA

הנפקת הסייבר הגדולה של השנה מגיעה לוול סטריט. ואיפה הישראליות בתחום?

הנפקת נטסקופ, שתצא לדרך השבוע בניו יורק, נבחנת בזכוכית מגדלת ע"י תעשיית הסייבר כולה ● אחרי שנים שבהן חברות ישראליות ובינלאומיות העדיפו להימכר לרוכשים אסטרטגיים ולא לצאת לבורסה - ואלו שכן הונפקו בעיקר מאכזבות - בשוק מקווים לנקודת מפנה

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?