גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

התחרות על הטסים גוברת והמחירים צונחים / צילום: Shutterstock

אלה כנראה מחירי כרטיסי הטיסה הטובים ביותר שתמצאו מאז תחילת המלחמה

חברות התעופה האירופיות חוזרות לנתב"ג, לצד ענקיות זרות שמתחילות לפעול בישראל לראשונה ולצד חברות ותיקות שמגבירות את תדירות הקווים ● העלייה בהיצע הביאה להוזלה דרסטית של הטיסות ליעדים מבוקשים ● איך מושפעות החברות הישראליות, שעד כה נהנו כמעט מבלעדיות?

מתחם ''מומה'' / צילום: גלובס

צרות במגדל היוקרתי בשכונת פלורנטין בתל אביב

בתחילת השבוע נותק זרם החשמל בשני הבניינים במתחם "מומה" בפלורנטין בעקבות חוב כספי שלטענת הדיירים נאמד בכ־220 אלף שקל ● בקבוצת חג'ג' מאשימים את חברת הניהול, שטוענת כי "קבוצת חג'ג' ואלקטרה, הקבלן המבצע, היו מחויבות לשלם חלק משמעותי מחשבונות החשמל" ● אלקטרה: "בניגוד לנטען, חשבון החשמל הוא על שם ועד הבית של הבניין והאחריות לתשלום הינה על חברת הניהול ׳יקיר׳"

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אינטל עקפה את צפי האנליסטים, המניה מזנקת במסחר המאוחר

אינטל דיווחה על הכנסות בהיקף של 13.7 מיליארד דולר, מעל לצפי, אך פרסמה תחזית מעט חלשה מן הצפוי לרבעון הרביעי ● תוצאות הרבעון השלישי עדיין לא מביאות לידי ביטוי את שלל העסקאות עליהן חתמה החברה בחודשים האחרונים, מול סופטבנק, אנבידיה וממשלת ארה"ב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ הטיל סנקציות על חברות הנפט הגדולות ברוסיה; הנפט מזנק בכמעט 3%

משרד האוצר האמריקאי מסר כי הצעד נובע מ"חוסר המחויבות של רוסיה" להפסקת המלחמה באוקראינה ● לפי הודעת הממשל, העיצומים נועדו "לפגוע ביכולת של הקרמלין לגייס כסף עבור המלחמה" ● טראמפ: "ביטלתי את הפגישה עם פוטין. זה לא הרגיש לי נכון"

אירורי (גריל פחמים יפני מסורתי) ב''אסא'' / צילום: דן פרץ

טוקיו בתל אביב: "אסא" היא חגיגת אוכל עכשווית ואנרגטית

האנשים מאחורי "הלנה" ו"צ'אקולי" עושים את זה שוב, הפעם ביפנית, עם מנות שובבות וכיפיות ותמחור נוח שמאפשר לשחק ולטעום הכול

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

עכשיו זה רשמי: אלה המניות החדשות במדד ת"א 35. ומה השינויים בשאר המדדים?

הבורסה לניירות ערך פרסמה את רשימת השינויים שיבוצעו במדדים המובילים בבורסה בעדכון הקרוב, שייכנס לתוקף בסוף יום המסחר של ה-6 בנובמבר ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן ומגדל ביטוח יצטרפו למדד ת"א 35 ● בתי ההשקעות מור ומיטב ייכנסו למדד ת"א 90 ● וגם: אלו המניות שייכללו בשלושת המדדים החדשים של הבורסה

מייסדי פיירבלוקס. מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יח''צ

אקזיט כחול־לבן בקריפטו: היוניקורן שרוכש סטארט-אפ צעיר ב-90 מיליון דולר

דיינמיק פיתחה תשתית המאפשרת להטמיע ארנקים דיגיטליים באפליקציות תוך ימים ספורים בלבד ● לפי פיירבלוקס, הרכישה מסמנת מהלך אסטרטגי חדש של החברה, שנכנסת מעולמות הבנקים והבורסות לעולם הצרכני והפינטק

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

הקלות מס ומענקים: התוכנית של משרד האנרגיה לתימרוץ העברת בז"ן לנגב

הממשלה מקדמת תוכנית לפינוי מפרץ חיפה עד סוף 2029, תוך שמירה על יכולת זיקוק הנפט המקומית, באמצעות מעבר בזן למישור רותם ● בתכנון: הקלה בהיטלי השבחה והארכת קצא"א

מסוף הרכב בנמל ג'בל עלי בדובאי / צילום: יח''צ

האם בקרוב יגיעו לישראל רכבים מדובאי ואיזה סגמנטים יושפעו?

משרד התחבורה בוחן מתן אישורי יבוא לרכב בתקינה של מדינות המפרץ, סין והודו – מהלך שעשוי להוזיל מחירים ולפתוח שווקים חדשים אך גם לעורר ביקורת בינלאומית ● דיפאל משיקה קרוס־אובר חשמלי חדש במחיר תחרותי ● ניסאן מתכוננת לקאמבק בישראל ב־2026 ● וגם: ועדת הכספים דורשת מתווה להצלת נמל אילת ● השבוע בענף הרכב

יובל סמו בקמפיין הפניקס סמארט / צילום: צילום מסך

נהג המונית יובל סמו מסיע את הפניקס סמארט לפסגת הפרסומות האהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי, על אף שכלל לא הייתה באוויר, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר השבוע, כמיליון שקל, שייכת לבנק הבינלאומי - שבסיוע האחים סוויסה מתברג במדד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

נתניהו וסמוטריץ' דנו היום בתקציב 2026: מה נמצא על הפרק?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הציג היום לראש הממשלה בנימין נתניהו, את תקציב המדינה לשנה הבאה וזאת על רקע היציאה מהמלחמה הממושכת והפסקת האש ● מדובר בתקציב של שנת בחירות ולכן השיח על "הטבות מס" צפוי להיות בו דומיננטי

הקשר הכלכלי והביטחוני בין קהיר לבייג'ינג מתהדק, נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters, Tingshu Wang

כך סין רוצה להשיג דריסת רגל ברצועת עזה

​מסמך של האו"ם בנוגע לשיקום עזה חושף כי סין מבססת את נוכחותה הכלכלית באזור, אם בהשתתפות ישירה במכרזים ואם באמצעות חברות המשתמשות בתוצרתה ● סובסידיות ממשלתיות רחבות, כמו גם שיתופי־פעולה עם מצרים, מעניקים לה יתרון משמעותי ● וגם: כך הסינים מעבירים סחורות לרצועה באמצעות גורמים בעלי השפעה, ובהם איש העסקים איברהים אל־אורגני, המקורב לבנו של הנשיא א־סיסי

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לצד מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, בירושלים / צילום: Reuters, Ronen Zvulun

ראש הממשלה נועד עם מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו

ראש הממשלה נתניהו לצד מזכיר ההגנה האמריקאי רוביו: "רוצים לקדם שלום אבל יש לנו אתגרי ביטחון" ● טראמפ: אם ישראל תספח את השטחים - היא תאבד את תמיכת ארה"ב ● נורמליזציה עם סעודיה? סמוטריץ': "לא תודה, שימשיכו לרכוב על גמלים במדבר" ● צה"ל תקף אתר לייצור טילים מדוייקים של חיזבאללה בלבנון ● עדכונים שוטפים

הגירוש מבית הקפה בגלל עברית והחלום האולימפי שעלול להיגנז


גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: פירוק חמאס מנשקו צפוי להיות הבעיה הגדולה ביותר של הסכם הפסקת האש שנחתם בעזה, החרם על ישראל עלול לגנוז את חלום האולימפיאדה של אינדונזיה, וכמה אמריקאים סבורים שהפסקת האש תקרוס בתוך שנה? • כותרות העיתונים בעולם 

יעקב ויינשטיין / צילום: אייל טואג

אחד השחקנים הוותיקים בשוק ההון המקומי מציג - חמש תחזיות ואזהרה חמורה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● יעקב ויינשטיין, מוותיקי שוק ההון המקומי, מזהיר כי "אנחנו בשלבים המאוחרים של 'שוק שורי' שנמשך כבר 40 שנה" ● בכל זאת, הוא צופה המשך עליות בשנתיים הבאות:"ה-S&P 500 יכול לעלות מעל 10% בשנה הקרובה, אבל זה יביא אותו למכפיל 25, שזה למתוח את הגומי יותר מדי" ● ממליץ לא להשקיע במניות בישראל, ולהיערך למשבר כלכלי גדול בסוף העשור

סמי קצב, תעשיין נשק / צילום: כדיה לוי

איש העסקים הישראלי שימכור רובים במיליארדים להודו

חברת PLR Systems, מיזם משותף של מפעלי נשק ישראל (IWI) שבה שולט סמי קצב ותאגיד אדאני מכר לצבא הודו 425 אלף רובי סער מדגם CQB קרבין ● העסקה מוגדרת תחת קטגוריית “Buy (Indian)”, שמשמעותה: המוצר חייב להיות מתוכנן ומיוצר בהודו, עם לפחות 50% תוכן מקומי

כלי רכב חדשים בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

היבואנים יצטרכו להיפרד ממותגים? הרפורמות שנבחנות בשוק הרכב

המלצות שגיבש משרד התחבורה להגברת התחרות בענף הרכב ונותרו עד כה חסויות, נחשפו השבוע בדוח מבקר המדינה ● ביניהן: דרישה מיבואנים גדולים להיפרד מחלק מהמותגים ומחברות ליסינג

בורסת תל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה חיובית בתל אביב; מדדי הנפט והנדל"ן הובילו את העליות

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.6% ● חברה לישראל קפצה בכ-5% ● וול סטריט ננעלה אתמול בירידות בעקבות ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ● איי.בי.איי: "הציפיות להפחתת ריבית חדה בישראל הן אופטימיות מדי" ● מחירי הנפט זינקו בעקבות הסנקציות של טרמאפ על רוסיה

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

הדד-ליין יפוג הלילה, חברת החשמל ומאגר תמר בדרך לבוררות בלונדון

הלילה יפוג התוקף להצטרפות של חברת החשמל לעסקת הגז מול מאגר התמר, ובכך למעשה תקרוס העסקה שהייתה אמורה למתן את מחירי הגז ולתת ודאות למשק ● כעת, בית הדין לבוררות בלונדון הוא זה שיקבע האם תהיה עליית מחירים ● מה האינטרס של הצדדים ואיך תיפעל חברת החשמל?

מייסדי GammaTime: אלכס מונטאלבו, סלבה מודריך וביל בלוק / צילום: GammaTime Inc

גם הקרדשיאנס בפנים: החברה הישראלית שמגייסת כדי לייצר את הדור הבא של הטלויזיה

החברה צפויה להשיק אפליקציה תחת המותג GammaTime שתאפשר צפייה במיקרו-סדרות בתשלום מהטלפון ● בנוסף לבנות משפחת קרדשיאן, משקיע בחברה מייסד רדיט אלכסיס אוהניאן, כאשר את הגיוס בחברה הובילו בעיקר קרנות ישראליות: פיטנגו פירסט, הקרן של פיטנגו המיועדת להשקעה בסטארט-אפים צעירים וקרן vgames