גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מרחיבים מעט את הפעילות: כך יפעלו בתי המשפט החל מיום ראשון

מנהל בתי המשפט פרסם עדכון למתכונת החירום: חלק מבתי המשפט ייפתחו לקבלת קהל, אחרים יישארו סגורים ● בבתי הדין הרבניים יתקיימו רק דיונים דחופים

איור: Shutterstock

קנתה את הבית, החליקה על הרצפה בחוץ, ותבעה את המוכר. מה קבע ביהמ"ש?

מעבר לתשלום בגין ליקויי הבנייה: החלקה בחצר בשל ריצוף חוץ פגום הסתיימה בחיוב המוכר בפיצוי של 226 אלף שקל

גדי אליקם, מנכ''ל סלע קפיטל נדל''ן / צילום: אבישי פינקלשטין

החברה שגילתה: לקנות נדל"ן מבנקים זה לא ממש משתלם

בנק מזרחי עוזב את מגדל "משה אביב", ושיעור התפוסה של סלע נדל"ן בחלקה בבניין צפוי לצלול ל-50% ב-2027 ● בחברה אמרו לגלובס כי "זו הערכה שמרנית", וציינו כי מתנהל מו"מ עם שוכרים אחרים ● אחרי שהחברה מחקה שווי של 180 מיליון שקל על "בית מאני", אותו רכשה מבנק לאומי, כעת היא צופה קפיצה בתפוסה בשנה הבאה ל-75%

ספינה של משמרות המהפכה נעה במפרץ הפרסי / צילום: ap, Vahid Salemi

מה מחירו של טיל פטריוט?

מהן שלוש חברות התעופה הגדולות בארה"ב, מהו מקצועו של גיבור ספרו האחרון של הרלן קובן "תחשוב פעמיים", ומיהו האדם הראשון שקדח ושאב נפט בארה"ב? ● הטריוויה השבועית

האימהות ל''נעלמים'' צועדות במחאה על העונשים לחונטה, בואנוס איירס 1985 / צילום: ap, Eduardo DiBaia

בצל הניסיון להפיל שלטון דכאני: כשהספרות הופכת לכלי הנשק האחרון נגד המשטר

אסופת סיפורים של כותבים ארגנטינאים שגדלו תחת דיקטטורה בוחנת כיצד משטר מייצר שתיקה, וכיצד הספרות מתעקשת להשיב לאנשים את קולם • בשפה ישירה, חסכנית ונטולת מלודרמה, "גורמים חתרניים" מזכיר לנו שההיסטוריה נוטה לחזור על עצמה

הבורסה בת''א שוברת כל שיא אפשרי: האם כדאי להעביר אליה את כל כספי החסכון? / צילום: Shutterstock

אלטשולר שחם מזיז את הספינה: האם זה הזמן להשקיע רק בישראל?

מדדי הדגל של ת"א הציגו תשואה תלת ספרתית בשנה וחצי, אך רק שבריר מהכסף המנוהל בקרנות ההשתלמות מושקע במסלולים המתמחים בת"א בלבד ● בין שמות מעורפלים כמו "משולב סחיר" ל"עוקב מדדי מניות", תגלו שמציאת מסלול מקומי המקביל ל–S&P 500 האמריקאי היא משימה לא פשוטה ● מה כדאי לדעת על הטרנד החם, ומה ממליצים המומחים

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

"אף אחד לא עושה את זה": המחליף של באפט בהתחייבות מדהימה

גרג אייבל שנכנס בתחילת ינואר לתפקיד מנכ"ל ברקשייר האת'ווי הודיע כי ירכוש בכל משכורתו מניות של החברה שבראשה הוא עומד ● ומה חשב על כך באפט?

השבת הצבים בשבוע שעבר לפלוריאנה. עדות לכוחו של המדע המודרני / צילום: Reuters, Latin America News Agency

אי קטן, 158 צבי ענק ומשל אחד על גמישותו של הטבע

ברגע אחד מכונן, 158 צבי ענק צעירים פסעו על אדמת האי פלוריאנה שבארכיפלג גלפגוס, לאחר כמעט 200 שנות היכחדות ● צבים–צאצאים בעלי מטען גנטי תואם התגלו באי אחר והציתו פרויקט שאפתני: "זיקוק" מחדש של הזן המקורי

צעדת מחאה נגד מלחמת וייטנאם / צילום: Reuters, ZUMA Press

כשהאמריקאים מתערבים במלחמות: מווייטנאם ועד דאעש

העימות עם איראן מחזיר לוושינגטון ויכוח ישן: האם התערבויות צבאיות שנועדו להיות קצרות וממוקדות הופכות שוב ושוב לעימותים ארוכים ויקרים ● מבט היסטורי על מלחמות כמו וייטנאם, אפגניסטן, עיראק והמאבק בדאעש מגלה דפוס חוזר של הסלמה בלתי צפויה והשלכות פוליטיות שמלוות את ארה"ב שנים ארוכות

כלי טיס נערך לנחיתה בבסיס הבריטי אקרוטירי שבקפריסין, לאחר שהותקף השבוע / צילום: Reuters, Yiannis Kourtoglou

היבשת שמעדיפה לצפות מהצד במלחמה המתנהלת בחצר האחורית שלה

ניסיון להתרחק מהאש בכל מחיר, הבלגה על פגיעות בשטח ריבוני ודבקות בחוק הבינלאומי: אירופה מקריבה את יחסיה עם ארה"ב ומטילה בספק את בריתות ההגנה שלה עם מדינות המפרץ ● בזמן שהמזרח התיכון בוער, היבשת מאמצת מדיניות פייסנית שמשדרת לעולם תדמית הססנית של מנהיגות המתחמקת מהכרעה

זירת הסייבר: מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן / אילוסטרציה: גלובס (נוצר באמצעות Adobe Firefly)

מתקיפות אקראיות למבצע מתוזמן: כך השתנתה זירת הסייבר בצל ההסלמה מול איראן

בזמן שעיני הציבור נשואות לשמיים, זירת הסייבר רותחת עם זינוק חד במספר המתקפות על ישראל ● תוך ניצול החרדה והלחץ הציבורי, התוקפים יוצאים במבצעים מורכבים הכוללים אפליקציות מזויפות והודעות פישינג מתוחכמות ● המומחים ממליצים: "להניח שכל הודעה היוצרת תחושת דחיפות היא חשודה עד שיוכח אחרת"

ספינת מטען / צילום: ap, Noah Berger

הרוכשת של צים מקפיצה את מחירי התובלה לארץ. והיא לא היחידה

בימים האחרונים הפעילו רוב חברות הספנות הבינלאומיות הגדולות את הסעיפים בחוזים, שמאפשרים להם להטיל "תוספות חירום" למחירי הובלת המכולות והמטענים בשל מצב המלחמה במזרח היתכון ● התאחדות התעשיינים – "המדינה צריכה לקחת אחריות"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

דיווח: גרמניה בדרך לעסקת נשק דרמטית של 6 מיליארד אירו עם אלביט

מדובר בעסקה שתיפרש על פני השנים הבאות כאשר הייצור ייעשה בגרמניה על ידי שותפות מקומיות ● דנמרק, הולנד וגרמניה כבר רכשו את המערכת לשיגור רב-קני של רקטות

הפגנת תמיכה במלחמה. שיתוף הפעולה יהיה פרק חשוב בסיפור ההצלחה / צילום: Reuters, Stefano Ronchini

כמה זה ביליון? שיתוף פעולה הוא נס מבצעי ולוגיסטי גם כשכולם דוברי אנגלית

התיאום המוצלח בין ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" נראה כמעט מובן מאליו, אך ההיסטוריה מלמדת שפערי שפה ותרבות בין בעלות ברית הם מתכון לכאוס ● מבלבול סביב "ביליון" דולר ועד לחישובי דלק מוטעים: אי־הבנה עלול להוביל לכישלון לוגיסטי ולעלות בחיי אדם

מי בעל השליטה שהרוויח "על הנייר" 5 מיליארד שקל ביומיים?

המתקפות של איראן על דובאי תפסו בהפתעה את האירופאים הרבים שגרים שם - מדוע הם היגרו לשם, וכמה כסף נכנס לקרנות הנאמנות ביום שני - יום המסחר הראשון מתחילת המערכה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

תקיפות של חיל האויר בטהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

תקיפות עזות בטהראן: צה"ל מפציץ לראשונה מאגרי נפט

הערכה בירושלים: מוג'תבא, בנו של ח'ימנאי חי - אך פצוע • הנחיות פיקוד העורף נשארות ללא שינוי: ניתן לעבוד - אבל אין לימודים • שני לוחמי צה"ל נפצעו בינוני בדרום לבנון • טראמפ: "השמדנו 42 ספינות של הצי האיראני" • צה"ל מאשר: פעלנו בלבנון בניסיון לאתר את עצמותיו של רון ארד, לא התגלו ממצאים • כטב"ם נפל במרכז הרפואי בנהריה ● עדכונים שוטפים

סמארט 5 פרימיום / צילום: יח''צ

עם מעל 360 כוח סוס: סמארט החדשה דומה למקור הקטנטן רק בשם

לחשמלית החדשה של סמארט 5 פרימיום, מבית ג'ילי ומרצדס, יש ממדים נכבדים, תא נוסעים מפואר ועמוס בטכנולוגיות ומפרט הנעה אטרקטיבי ● העיצוב החיצוני דורש הסתגלות אבל האטרקציה היא אבזור ואיכויות גרמניות במחיר סיני

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

ת"א ננעלה ביציבות; מדד הנפט קפץ על רקע הזינוק במחירים בעולם

מדד ת"א 35 ננעל ללא שינוי ● מניית הבורסה נופלת, על אף התוצאות החיוביות שפרסמה לשנת 2025 ● וול סטריט ננעלה בירידות אתמול, במקביל לזינוק המחודש במחירי הנפט ● בדיסקונט מעריכים כי לעליית מחירי האנרגיה בעולם תהיה השפעה מתונה על האינפלציה בישראל ● וגם: בנק אוף אמריקה מחדש את הסיקור שלו על מניית טסלה עם המלצת קנייה

מטוס של פליי דובאי ממריא מנתב''ג / צילום: דני שדה

בעקבות פגיעת הכטב"ם בשדה התעופה: טיסות פליי דובאי לישראל הוקפאו

לאחר יירוט כטב"ם מעל נמל התעופה בדובאי והשהיית הפעילות בשדה, חברת התעופה האמירתית הקפיאה את הטיסות שהיו אמורות להתחיל לצאת ממחר לתל אביב ● במקביל נבחנת חלופת חילוץ דרך אתונה עבור הישראלים שנותרו במדינה

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

המדד שכדאי להכיר כשמחיר הנפט גבוה – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית ● 
המדד האנרגטי שהניב למשקיעים בת"א תשואה של 433% בחמש שנים ● נביא הזעם שדווקא אופטימי לגבי ישראל ● ומנהלת ההשקעות שמעדיפה את הבורסה בת"א, גם אחרי העליות החדות