גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הפגנת חוסכי סלייס מחוץ לביהמ''ש / צילום: עמירם גיל

נפגעי סלייס ערערו על סגירת התלונות: "מחדל של המשטרה"

לובי 99 הגיש את הערר בשם שני חוסכים שהגישו תלונות פרטיות למשטרה בטענה כי שודלו להעביר את כספם לסלייס בדרכי עורמה ● שלוש שנים לאחר חשיפת הפרשה שבה נעלמו מאות מיליוני שקלים, בלובי 99 טוענים כי המשטרה לא מקדמת חקירה פלילית למרות המידע שברשותה

יוסי כהן / צילום: שלומי יוסף

הקידום שקיבל ראש המוסד לשעבר יוסי כהן בבנק ההשקעות היפני סופטבנק

ראש המוסד לשעבר, ששימש מנהל הפעילות הישראלית, ירחיב את סמכויותיו לזירה הבינלאומית ויפעל בצמוד למייסד סופטבנק מאסיושי סאן וההנהלה הבכירה ● הוא יתמקד בתחומי העיסוק החדשים של הקרן: מימון ופיתוח חוות שרתים לעיבוד AI וענן והשקעה בחברות שבבים

אילוסטרציה: Shutterstock, Rita Kapitulski

השכר במשק עולה בקצב מהיר. מי נשאר מחוץ לממוצע?

הביקוש לג'וניורים בהייטק התכווץ, צעירים רבים נשארים מחוץ למעגל העבודה, וכרבע מיליון עובדים פשוט "נעלמו" ● השכר הממוצע במשק עלה אומנם ב־7%, אבל בפועל זה כמעט לא מורגש בכיס ● למה זה קורה, וכמה המלחמה השפיעה על הנתונים?

פייסבוק / צילום: Shutterstock

"הונאה": תביעה לא שגרתית של בנק לאומי נגד מטא

בנק לאומי תובע 26 מיליון שקל מענקית הרשתות החברתיות, בטענה ל"תופעה רווחת" במסגרתה פרסומי הונאה ממומנים עולים בפלטפורמה של מטא ויוצרים מצג כוזב כאילו מדובר בפרסומים מטעם הבנק ● לטענת לאומי, מטא גרפה לכיסה כספים רבים מפרסומים אלה, "תוך עצימת עיניים לכך שמדובר בפרסומים בלתי לגיטימיים ומזיקים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו מצביע בפריימריז בליכוד, אתמול (ב') / צילום: חיים גולדברג, פלאש90

ספירת הקולות הסתיימה: כך נראית רשימת הליכוד החדשה

קרב הפריימריז הדרמטי במפלגת הליכוד הסתיים - וארבעה שרים נדחקו למקומות לא ריאליים ● צפו ברשימה המלאה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ שיגר מסר לאיראן - ומאיים להפציץ את עומאן

טראמפ איים על משטר האייתוללות: "הם שחקני פוקר טובים אבל מתים"; הוא שיגר איים מפתיע גם לעומאן: "אם הם יפריעו לנו - נפציץ אותם" ● גורם רשמי במועצת השלום: "הפגישה של קושנר עם נתניהו הייתה פורייה מאוד - סיכמנו על מתווה להמשך הדרך ● בכיר איראני לרויטרס: טהרן החליטה לעבור ממצב של מדיניות הגנתית למצב של מדיניות התקפה מלאה • עדכונים שוטפים 

סין משקיעה משאבים רבים ביצירת המידע שלומדים מודלי ה־AI / צילום: Reuters, Cheng jiabei

עד שנת 2028: התוכנית של סין להשתלט על התשובות שהצ'אט מספק

אנשים נעזרים ב־AI כדי לענות על שאלות במגוון רחב של נושאים ● אבל מאחורי התשובות שמתקבלות מתנהל מאבק בין המדינות השונות על התוכן עליו מתבססים המודלים ● כדי לנצח במלחמת הנרטיבים סין מוכנה להשקיע הון, ועד כה זה עובד לה

כהן, לארי, פרידמן, לוי, ענתבי / צילומים: יח''צ, תמר מצפי, אורן דאי, איל יצהר, שלומי יוסף, ענבל מרמרי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מכונת הרווחים של הבנקים: 8.5 מיליארד שקל ברבעון, למרות המס וירידת הריבית

הגדלת תיק האשראי, התייעלות ורווחים בשוק ההון, איפשרו לבנקים הגדולים להציג שיפור ברווח המצרפי ברבעון ● בנק לאומי מעל כולם ברווח, בתשואה על ההון וביחס היעילות, הבינלאומי עם דיבידנד יוצא דופן ● נורת אזהרה: גידול רבעוני דו-ספרתי בהפרשות להפסדי אשראי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

מטריקס צמחה אך נפגעה מהשקל; הצמיחה באורבניקה נשענה על שטחים ולא על מכירות

שתי החברות מדווחות על קפיצה חדה ברווח הנקי ברבעון השני - 36% במטריקס ו-70% באורבניקה-הודיס • במטריקס, התחזקות השקל חתכה יותר מחצי מצמיחת ההכנסות ● באורבניקה-הודיס הצמיחה נשענת על פתיחת סניפים, בעוד המכירות בחנויות הקיימות בירידה

בורסת נאסד''ק בניו יורק / צילום: Shutterstock

בנאסד"ק נערכים למסחר של 23 שעות ביממה החל מדצמבר הקרוב. כך זה יעבוד

בנאסד"ק הסבירו כי המהלך מגיע כדי לעמוד בביקושים הגלובליים למסחר במניות אמריקאיות ● ככל שהשינוי יאושר על־ידי ה-SEC, לוח הזמנים החדש יכלול "רצועות מסחר" חדשות בין 21:00 בערב ל-4:00 לפנות בוקר, וכן בין 4:00 לפנות בוקר עד 9:30 בבוקר (שעון מזרח ארה"ב) ● ואיך יושפעו המניות הדואליות? ● גלובס עושה סדר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

הגאות בשוק ההון הקפיצה את רווחי מיטב: "הרווח בשנת 2026 יגדל ביותר מ-25%"

בבית ההשקעות הגדול בישראל הציגו ברבעון האחרון צמיחה בהכנסות וברווח הנקי, הודות לעלייה בהיקף הנכסים המנוהלים ובדמי הניהול שהיא גובה בקרנות הפנסיה, הגמל והנאמנות ● מנכ"ל מיטב, אילן רביב: "בטוחים ביכולתנו לעבור את התחזית השנתית שלנו"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Shutterstock

ג'יי.פי מורגן עשוי להפוך לבנק הראשון בשווי 1 טריליון דולר - והיד עוד נטויה

אנליסט בכיר בוולס פארגו מעריך: ג'יי.פי מורגן בדרך להפוך לבנק הראשון בהיסטוריה בשווי של 1 טריליון דולר - ועשוי אף להגיע ל-2 טריליון תוך 8 שנים ● בוולס פארגו העלו את מחיר היעד ל-390 דולר בהמלצת "משקל יתר", ברקע רווחי שיא וזינוק של 21% במניה

צילום: מיטל וייזברג

ישי דוידי בוחן קפיצה לבריכה של קיבוץ יזרעאל, ומניית מיטרוניקס זינקה בכ-40%

קרן פימי במגעים ראשוניים להשקעה של מאות מיליוני שקלים עבור השליטה במיטרוניקס, לאחר שמניית החברה צנחה ב-98% מהשיא ● בהתאמה לכך, עושרו של כל חבר קיבוץ התכווץ מ-17 מיליון שקל לכמה מאות אלפים

ג'ארד קושנר / צילום: Shutterstock, Alex Brandon

נתניהו וקושנר לא הצליחו לפרוץ את המבוי הסתום. עכשיו הם מנסים לקנות זמן

כותרות העיתונים בעולם: פגישתם של ג'ארד קושנר וראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים הסתיימה בהתקדמות מועטה בלבד, המלחמה בהורמוז החזירה את הפיראטים לסומליה, וגם: השאלה האם מחירי הנפט הגבוהים יישארו עמנו אל תוך שנת 2027 הפכה לציר המרכזי סביבו מעריכים כלכלנים את ההשלכות העתידיות של הלחימה במצר הורמוז • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

הדרישה יוצאת הדופן מהמוסדיים: דווחו על כל הצבעותיכם ב־3 השנים האחרונות

רשות שוק ההון דורשת מהגופים המוסדיים את נתוני ההצבעות באסיפות החברות הציבורית ב־3 השנים האחרונות ● מדובר במאות הצבעות מכל גוף, והמוסדיים פנו לגוף המייעץ להם בהצבעות על נושאי שכר, כדי שיסייע להם לעמוד בדד־ליין של הרשות

חשבון החשמל בישראל צפוי לגדול / צילום: Shutterstock, Xiangli Li

השיטה החדשה של רשות החשמל, וההשפעה על החשבון החודשי שלכם

ברשות החשמל ובחברת נגה מפרסמים שימוע לשיטת תמחור חדשה ליצרני החשמל הפרטיים • התעריף יעלה, לצד צמצום פיצויים ותשלומים שהם מקבלים היום • הרציונל: הגברת הוודאות שתאפשר הגדלת כושר הייצור בטווח הבינוני והארוך • ההשלכות בטווח הקצר: התייקרות אפשרית לצרכנים של ספקי החשמל הפרטיים

אלכס סקלר וצביקה נווה / צילום: תמר מצפי, איל יצהר

צביקה נווה שוב תובע את סקלר: דורש מיליון שקל ואת הסרת הפרסומים המכפישים

עניינה של התביעה הוא בשישה פרסומים מתוך מה שמכונה "מסע הכפשה" שמנהל המיליונר אלכס סקלר נגד צביקה נווה, בעל חברת המודיעין העסקי CGI, שנשוי כיום לגרושתו של סקלר ● תביעה זו מתווספת לתביעה קודמת שנווה הגיש מול סקלר בסך 10 מיליון שקל, אשר עדיין מתנהלת ● סקלר בתגובה: "שקרים, ספינים ומצגי שווא"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה באדום, בצל המתיחות הגוברת מול איראן והעלייה במחירי הנפט

ה-S&P 500 נחלש בכ-0.5% ● ברקע למסחר: פקיעת הפסקת האש בת ה-60 יום בין ארה"ב ואיראן והתגברות במתחים בין השתיים ● מחירי הנפט טיפסו, תשואת האג"ח הממשלתית ל-30 שנה עלתה לשיא של כשני עשורים ● דיווח על תוצאות כספיות ראשוניות חזקות של חברת ה-AI אנתרופיק הקפיץ את מניות השבבים

הכניסה למכון דוד של רפאל בקריית ים / צילום: דוברות רפאל

העירייה דרשה מרפאל 1.2 מיליארד שקל. בית המשפט פסק אחרת

המחוזי בחיפה קיבל את עתירת רפאל נגד עיריית קריית ים וביטל דרישת תשלום של כ־1.2 מיליארד שקל בגין היטלי פיתוח במתחם "מכון דוד" ● לצד זאת, ביהמ"ש הורה לעירייה לבחון מחדש את התחשיבים ולערוך, ככל שיידרש, דרישת תשלום חדשה ומתוקנת

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

חמשת הבנקים הגדולים יוצאים למאבק משפטי נגד ההכרזה עליהם כקבוצת ריכוז

הבנקים הגישו ערר לבית הדין לתחרות נגד החלטת הממונה להכריז עליהם כקבוצת ריכוז וכן נגד ההוראות שנקבעו בתחום הפיקדונות ● בענף מעריכים כי ההליך המשפטי עשוי להימשך אף שנתיים ● מה יתרחש בתקופת הביניים עד להכרעה, ומהם הסיכויים לביטול ההחלטה?