גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

החוק להגבלת תפקיד היועמ"שית אושר לקריאה שנייה ושלישית

החוק לצמצום כוחו של היועץ המשפטי לממשלה אושר בוועדת החוקה ● בהצעת החוק נכתב כי בניגוד למעמד שהיה עד היום, שנקבע בפסיקה, הממשלה תהיה רשאית לקבוע שחוות-דעתו של היועמ"ש לא תיחשב כמשקפת את הדין הקיים ● עוד נקבע כי היועמ"ש יהיה נתון לפיקוח של שר המשפטים ● ח"כ אלהרר: "מטרת החוק - כוח מוחלט ללא רסן"

מלון בזל בתל אביב / צילום: ICNQ DESING

120 מיליון שקל לשני פרויקטים ברחוב הירקון: מי עומד מאחורי העסקאות?

שתי עסקאות ביצוע חדשות צפויות להוביל להתחדשות של שני נכסים של איש העסקים מקסים מלול בקו החוף של תל אביב: מלון בזל הוותיק יעבור הסבה למלון יוקרה, ובמקביל יוקם פרויקט מגורים חדש בסמוך לשגרירות שווייץ ● חברת המשכנתאות BlackEdge קיבלה רישיון אשראי מורחב ותצא לדרך עם מסגרת מימון של 580 מיליון שקל ● והשף יובל בן נריה פותח פופ-אפ "קפה טאיזו" במלון דן קיסריה ● אירועים ומינויים

הלוגו של בריטיש איירווייז בתמונת הפרופיל של נורוויג'יאן / צילום מסך

"בא לכם להתערב?": שתי חברות התעופה שכבשו את הרשת

בריטיש איירווייז ונורוויג'יאן אייר התערבו על המשחק בין אנגליה לנורבגיה במונדיאל ● המפסידה החליפה את תמונת הפרופיל באינסטגרם שלה ללוגו של המתחרה ● המהלך מדגים כיצד מותגים יכולים להפוך יריבות ספורטיבית לנכס שיווקי שנראה בכל העולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראש הממשלה בנימין נתניהו ויו''ר ש''ס אריה דרעי / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, אוליביה פיטוסי - ''הארץ''

בליץ החקיקה האחרון: ביטול מעצרי עריקים בפנים, הכלכלה נשכחת מאחור

יש תאריך: הבחירות ייערכו ב־27 באוקטובר, והשבוע הקרוב יהיה קריטי לאישור סופי של חוקים ● שורת רפורמות כלכליות ומבניות שהוגדרו ע"י הדרג המקצועי כחיוניות נותרו מחוץ לסדר היום ● במקומן מאיצה הממשלה חקיקה שמקורה בדילים פוליטיים - מחוקי דת וגיוס ועד לשינוי מעמד הייעוץ המשפטי והסדרת שוק התקשורת

ניתוח חברה - כפרית / צילום: יח''צ

חוסן מקומי, צמיחה עולמית: ההזדמנות שטומנת חברת התעשייה הקיבוצית

חברת התרכיזים לתעשיית הפלסטיקה התאוששה מהפגיעה הכואבת ב־7 באוקטובר, ורצה הלאה לגיוון הפעילויות ותחומי ההתמחות שלה ולהתרחבות גלובלית מסקרנת ● כיצד היא מגדרת מפני התחזקות השקל, והאם המהלכים שלה הם יותר משינויים קוסמטיים? ● ניתוח חברה, מדור חדש

מייקל קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיז / איור: גיל ג'יבלי

7 דקות של התנצלויות: בעל השליטה שהעלים כספים מגיב

"טעות בתום לב": מייק קוהאן, בעל השליטה בקוהאן פרופרטיס, שלקח 9.6 מיליון דולר כדי לפרוע חובות אישיים, טען בפני המשקיעים כי "הסיבה שזה קרה היא שהמבנה של החברה שלי לא היה תקין" ● קוהאן הבטיח שהחזיר את הכסף לחברה, שזה לא פגע בפעילות העסקית, והתחייב: "זה לא יקרה יותר לעולם"

ביג פאשן גלילות / צילום: דרור מרמור

תמורת כ־60 מיליון שקל: פיצה הר סיני במגעים למכירת מחצית מהרשת

לאחר שורת עסקאות והשקעות בענף המסעדנות, גם "פיצה הר סיני" במגעים למכירת 50% מהרשת לאיש עסקים שזהותו לא נחשפה ● במקביל, המסעדן והבעלים, דוד טור, מקדם תוכנית להתרחבות ארצית לצד פלטפורמת משלוחים עצמאית

מייקל קוהאן, בעלי קוהאן פרופרטיז / איור: גיל ג'יבלי

שליש מהכסף שגייסו שתי חברות אג"ח זרות שהסתבכו - מבית השקעות אחד

פעמיים בחודשיים: בדיקת גלובס מגלה כי בית ההשקעות מור אחראי לנתח ניכר מהכספים שגייסו שתי חברות האג"ח שהסתבכו ● הגופים שנפגעו מצניחת האג"ח, הרווחים העצומים של חתמי ההנפקה מאי.בי.אי, ואיפה (שוב) היו רשות ני"ע וחברת הדירוג

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

רשות שוק ההון עולה שלב במאבק במשיכת חסכונות פנסיוניים

רשות שוק ההון במהלך רחב למאבק בתופעת שידול למשיכה מוקדמת של כספי פנסיה ● הגופים המוסדיים יחויבו בשורת צעדים אקטיביים טרם אישור כל בקשת משיכה ● משמעות המהלך היא כי רשות שוק ההון תקשה על גופים שמנסים לשדל למשוך מוקדם את כספי הפנסיה

הנפקת חברת SK HYNIX / צילום: Reuters, Angelina Katsanis

ההנפקה הזרה הכי גדולה בהיסטוריה של וול סטריט, הקשר לישראל והצפי להמשך

חברת שבבי הזיכרון SK Hynix גייסה כ־26.5 מיליארד דולר בוול סטריט והפכה להנפקה הזרה הגדולה אי־פעם ● החברה הקוריאנית נהנית מזינוק במכירות ובמחירי המכירה עקב הביקוש העצום לרכיבי זיכרון עבור תשתיות AI ● וגם: המוסדי מישראל שהשקיע בה טרם ההנפקה

קלפי / צילום: איל יצהר

יש תאריך: הבחירות יתקיימו ב-27 באוקטובר

הכנסת הנוכחית תמלא את ימיה - אירוע שלא קרה מזה 38 שנים • אבל עד כמה באמת קשיח התאריך הזה, והאם הקואליציה תוכל לדחות אותו בהמשך? • המשרוקית עושה סדר

מליאת הכנסת, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ברוב של 63 ח"כים: אושר חוק יסוד לימוד תורה

מליאת הכנסת אישרה את החוק במסגרת הדיל עם החרדים ורגע לפני שהכנסת מתפזרת ● לפני ההצבעה: ראשי מפלגות באופוזיציה פרסמו הודעה משותפת נגד החקיקה ● עד הפיזור שצפוי בסוף השבוע, הקואליציה ממשיכה בבליץ במטרה להספיק לאשר כמה שיותר חוקים ● מחוק יסוד לימוד תורה - ועד חוק העריקים והחוק להחלשת תפקיד היועמ"ש: הרשימה המלאה - ותמונת המצב הפוליטית

קרנות ביטקוין. הניבו תשואות גבוהות בהרבה מאלה שהשיגו המשקיעים בהן / צילום: Shutterstock

המשחק הפסיכולוגי שהמשקיעים לא מצליחים להפסיק לשחק

לקנות את מה שחם מרגיש כמו ההחלטה הנכונה באותו רגע, אבל לעתים קרובות מדי זה נגמר בדמעות

שלמה קרעי שר התקשורת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בג"ץ בדיון על חוק השידורים: העתירה מוקדמת, הליך החקיקה טרם הסתיים

העותרים נגד חוק השידורים של השר קרעי טענו לשרשרת פגמים בהליך החקיקה ● הייעוץ המשפטי לממשלה התנגד גם הוא לקידום החוק וטען כי הוא לוקה בפגמים מהותיים ומסכן את התקשורת החופשית ● הנשיא עמית תהה בדיון האם יש מקום שבג"ץ יתערב: "יכול להיות שהחוק יעבור, ויכול להיות שהוא לא יעבור"

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח חדש: משרות פיתוח התוכנה בארה"ב עלו בכ־15% מאז השקת קלוד קוד ב־2025

בדוח מדגישים כי אין בכך כדי להוכיח שכלי ה־AI החדשים הם שגרמו לעלייה בביקוש, אולם מציינים כי העיתוי בין התפשטותם של כלי Agentic AI לבין ההתאוששות בגיוסי מפתחי תוכנה בולט במיוחד

יונתן קולבר, אלפרד אקירוב, שמואל חרל''פ / צילום: ענבל מרמרי, כדיה לוי, כפיר זיו

אנשי העסקים שמציגים: פגישה עם איזנקוט וערבות של מיליון שקל

מבט ברשימות הערבים למפלגות החדשות מגלה את אותם אנשי עסקים שמתייצבים בכל מערכת בחירות מחדש - פעם לצד גנץ, פעם לצד סער והפעם עם איזנקוט או בנט ● אלפרד אקירוב ושמואל חרל"פ לא לבד: התורמים הסדרתיים שמנווטים מיליוני שקלים מדברים

צילומים: רויטרס ושאטרסטוק

הפיזיקאים שמערערים על כל מה שידוע לנו על היקום

מאמר שפרסמו לאחרונה שלושה פיזיקאים מעלה את האפשרות שהזיכרונות שלנו הם לא יותר מאשליה שנוצרה בעקבות יקום כאוטי ● שניים מכותביו מסבירים לגלובס איך זה קשור לאפשרות שהזמן נע לא רק קדימה, לפיזיקאי שהתאבד ב־1906 ולבינה המלאכותית

תחנת כוח / צילום: באדיבות החברה

מכון המחקר של הכנסת: הפרטת תחנות הכוח הוזילה את מחיר החשמל במעל 10 מיליארד שקל

לפי מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מכירת תחנות הכוח של חברת החשמל ליזמים פרטיים תרמה להפחתת תעריף החשמל בכ־6.2% בין השנים 2020–2025 ולשיפור בזמינות התחנות ● עם זאת, המחקר מזהיר כי מחסור בתחנות חדשות ותחרות מוגבלת מאפשרים ליצרנים פרטיים ליהנות מרווחיות גבוהה על חשבון הצרכנים.

פגיעת כטב''ם אוקראיני בבית זיקוק רוסי / צילום: Reuters, VANTOR

אוקראינה תקפה בלב רוסיה, ואלה חדשות טובות לשתי חברות ישראליות

תקיפות אוקראיניות ברוסיה בחודש האחרון השביתו חלקית את בתי הזיקוק של רוסיה ● כאחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ההשבתה משאירה ואקום בשוק העולמי, שגם בזן ובז"א נכנסות אליו ● אבל לשינוי בשוק יש גם מחיר יקר לצרכנים

תקיפות באיראן, ארכיון / צילום: ap, Vahid Salemi

סוכנות הידיעות אירנא: פיצוצים נשמעו באזור בנדר עבאס שבדרום איראן

דיווח: אחרי התקיפה בצנעא - החות'ים שיגרו טילים לעבר נמל תעופה בסעודיה ● ארה"ב הודיעה - המצור הימי על איראן יחל מחר ב-23:00 ● בתום שנים של לחצים: ממשלת בריטניה הכריזה על משמרות המהפכה כארגון טרור ● דיווח: חילופי אש במצר הורמוז ופיצוצים בבושהר ● עדכונים שוטפים