גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

פיירבלוקס הישראלית מפטרת כ-70 עובדים בעולם ובישראל

חברת הפינטק הישראלית, המפתחת תשתיות לניהול ואבטחת נכסים דיגיטליים, מפטרת כ-7% מכוח האדם שלה במסגרת שינוי מבני ● מדובר בסבב הפיטורים השלישי של החברה בשנים האחרונות, לאחר שביצעה צמצומים גם ב-2023 וב-2024 ● פיירבלוקס: ״החלטה קשה אך הכרחית״

נתב''ג / צילום: Shutterstock

מנתב"ג לקלפי: כמה ישראלים הגיעו מחו"ל להצביע?

הרשתות החברתיות התמלאו בימים האחרונים בפוסטים של אנשים שחזרו להצביע, אבל המספרים של רשות שדרות התעופה קצת פחות חד משמעיים ● צללנו לנתונים

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

להתמודד עם סנקציות באמצעות קריפטו? האמירה של נתניהו שעוררה סערה

ראש הממשלה נתניהו התייחס בראיון לערוץ 10 לאפשרות של סנקציות כלכליות על ישראל, וסיפק אמירה שהעלתה לא מעט תהיות ● אבישי עובדיה, מומחה לקריפטו: "זו הדרך הכי גרועה להזיז כסף כדי לטשטש עקבות"

GAC AION UT / צילום: יח''צ

רכב עם אבזור יוצא דופן ב-117 אלף שקל בלבד

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

איראן "הגבירה משמעותית" מאמצים לפגיעה בבכירים אמריקאים

המודיעין האמריקאי מגלה כי התוכניות האיראניות להתנקש בחיי נציגים במזרח התיכון וברחבי העולם הגיעו לשלבים מתקדמים ● בכירים אמריקאים: המידע המודיעיני הוא אחת הסיבות לצמצום אנשי השגרירויות ● מחשש לתקיפות מחודשות של החות'ים: ארה"ב מעדכנת את אזהרת המסע לישראל ● בכיר איראני: לא נאפשר לכלי שיט צבאיים אמריקאים להיכנס למפרץ הפרסי "בשום תנאי לעולם" ● עדכונים שוטפים

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה אתמול לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

מתן אהביה / צילום: סאשה בנימינוביץ'

הוא התחיל בהשקעה במדדים, עבר לנדל"ן ושש שנים אחרי מחזיק 3 דירות

מתן אהביה התחיל להשקיע ב־S&P בגיל 28, אבל הבין שעם ההון העצמי שהיה בידיו - כדאי לו לחפש אפיק משתלם יותר ● אחרי רכישת דירה בדימונה, שאותה מכר ברווח גדול, הוא רכש כבר עוד שלוש דירות

הפנטהאוז בפרויקט ''בריזה'' של חברת אפגד באשקלון / צילום: ירון בן יצחק

פנטהאוז באשקלון נמכר פעמיים ב-7.5 מיליון שקל

תושבי חוץ קנו פנטהאוז באשקלון ב־7.5 מיליון שקל, לאחר שעסקה קודמת בוטלה ● מדובר בפנטהאוז בן 6 חדרים, בשטח 188 מ"ר, עם מרפסת בשטח 115 מ"ר

חיים אהרונוב, מנכ''ל אופיס דיפו / צילום: פרטי

באוויס הפך הפסד לרווח של יותר מ-100 מיליון. עכשיו הוא מוביל מהפך בחברה חדשה

"אוויס הפכה מקבוצת רכב שמרוויחה מיליונים בודדים לקבוצת שירותים שמרוויחה יותר מ-100 מיליון שקל בשנה. היא רכשה את אופיס דיפו, ונקראתי לעשות שם את אותו ריקברי" ● שיחה קצרה עם חיים אהרונוב, מנכ"ל אופיס דיפו, רשת לציוד משרדי וטכנולוגיה

פיטורים / אילוסטרציה: Shutterstock

פיטורים של מעל עשרת אלפים עובדים הוכרזו רק השבוע

ברקליס, אמריקן אקספרס, וולוו ו־eBay הודיעו השבוע על תוכניות לקיצוץ של כ־12 אלף משרות ברחבי העולם ● הסיבות נעות מהתייעלות באמצעות בינה מלאכותית ועד להיחלשות הביקוש ולארגון מחדש - ובחלק מהמקרים, הפיטורים מגיעים לצד תוצאות כספיות חזקות

ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארגנטינה חאבייר מיליי / צילום: קובי גדעון, לע''מ

דיווח: אחרי הסנקציות הבריטיות - שינוי המדיניות בישראל והתמיכה בארגנטינה

נתניהו קבע כי ישראל תתמוך בדרישה של ארגנטינה לקיים שיחות על הריבונות שחלה באיי פוקלנד ● השינוי בעמדה הישראלית מגיע אחרי הסנקציות שהבריטים הטילו על התנחלויות בישראל

יגאל עוזרי / צילום: שיר עוזרי

“אני לא מתבייש לספר, אני מרוויח יפה”: האומן הישראלי שמוכר ציורים בעשרות אלפי דולרים

לפני 35 שנה נסע יגאל עוזרי לניו יורק ועשה לו מוניטין, וציוריו הנראים כצילום נמכרים היום גם במאה אלף דולר ● תערוכה חדשה שלו בת"א מתמקדת באמריקנה, בצד מחווה לאומנים שנרצחו ב–7 באוקטובר ● הוא מודה שמאס בביקורת ("עם הצלחה קשה להתווכח"), מלין על היחס לאומנים יהודים ("אנטישמיות צרובה"), ומתגאה: "אני עובד קשה, אבל ערך השוק שלי מבוסס"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מדד ת״א 35 סוגר שבוע שלילי. ומי הסקטור שהוסיף 4.5%

המסחר בת"א ננעל בירידות שערים בהובלת מניות השבבים שנגררו מטה בעקבות וול סטריט • בסיכום שבועי, המגמה מעורבת: ת"א 35 נחלש, אך ת"א 90 זינק בזכות סקטורי הנדל"ן והבנייה • בגזרת החברות: קרן פימי מציעה לרכוש 50% ממיטרוניקס, תחנת הכוח דליה גוררת את שותפויות לוויתן לבוררות בלונדון, וסופר פאוור רוכשת את פז גז אנרג'י • הדולר נחלש קלות ונסחר סביב 3.105 שקלים.

עוז כהן / צילום: אסף כהן

הוא רק בן 14.5 וכבר הכפיל את ההשקעה "ברוב המניות בתיק"

עוז כהן, תלמיד חטיבת ביניים, נחשף לשוק ההון והחל להשקיע בגיל 11 ומאז הוא מתחזק תיק מנייתי פעיל ● מה מושך אותו לזה, איך הוא עוקב ולומד את התחום, איזה הפסד ספג במניה הספורטיבית, לאן הוא שואף ומה ההמלצה שלו לבני נוער כמוהו ● המשקיעים החדשים

סקר הסקרים: נתניהו או איזנקוט? למי יש סיכוי גדול יותר להרכיב ממשלה

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת • מי מתחזק, מי נחלש ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בין המחנות? • והפעם: הנתונים מגלים מי המועמד שיחזיק ביתרון עד פתיחת הקלפיות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

הקריפטו והסנקציות: נתניהו מצית סערה כלכלית רגע לפני הבחירות

ראש הממשלה אמר בראיון לערוץ 10 כי ביקש להכין תוכנית שתאפשר לישראל להתמודד עם סנקציות בנקאיות, בין היתר באמצעות בלוקצ’יין ומטבעות דיגיטליים ● האם ניתן לעקוף סנקציות בדרך הזו, מה עושות מדינות שכבר מנסות להשתמש בקריפטו כדי להתמודד עם סנקציות, ומה יקרה לבנקים בישראל בתרחיש כזה? ● גלובס עושה סדר

חיפוש עבודה / אילוסטרציה: Shutterstock

בוגר דוקטורט מפרינסטון הגיש מועמדות ל־2,300 משרות. הוא עדיין לא מצליח למצוא עבודה

הקיפאון העמוק בשוק העבודה פוגע במיוחד בעובדים בעלי השכלה אקדמית

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' מיכאל גלעד / צילום: שחר שחר, דוברות אונ' תל אביב

האם אפשר לנבא את תוצאות הבחירות? החוקר שבדק מיליון הימורים ומוכן להמר בעצמו

שיחה עם פרופ' מיכאל גלעד מבית הספר לפסיכולוגיה ומדעי המוח באוניברסיטת ת"א ● על הדיוק המפתיע של שוקי הניבוי, איך אמוציות מטות תחזיות ביטחוניות - ולמה לפני הבחירות לא כדאי להסתמך על פולימרקט

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Associated Press, Ronen Zvulun

מאיראן ועד קוריאה הצפונית: הכלכלות שנשענות על שוק הקריפטו

ההתבטאות של ראש הממשלה נתניהו להתארגן "לכלכלה עוקפת" הנשענת על שוק הקריפטו, מפנה את הזרקור למדינות שכבר מימשו את המודל • כך הכלכלה המבוזרת הפכה לתשתית הישרדות שמבוססת על נכסים לא מפוקחים

הפגנה בעד דיור בר השגה בברלין, בחודש שעבר / צילום: Shutterstock

הלאמה, פיקוח על שכר הדירה והעלאת מסים: הקואליציה החדשה בברלין מתכוונת להילחם בבעלי הדירות

מפלגת השמאל חוזרת להנהגת בירת גרמניה עם הבטחה אחת ברורה לבוחרים: להוריד את מחירי השכירות בכל מחיר, גם אם זה אומר עימות חזיתי עם הממשלה הפדרלית