גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הפגיעה במפעל אירוסול בפ''ת. בעיגול: רועי ברגיל, מנכ''ל הרוכשת, ולוריקס / צילום: AP- Zwigenberg Ohad, התעשייה האווירית

המנכ"ל שקנה את מפעל הרחפנים רגע לפני שנפגע מטיל: "מעז יכול לצאת מתוק"

ולוריקס הבורסאית דיווחה בשבוע שעבר על רכישת השליטה באירוסול הפרטית ● שיגור מאיראן שפגע במפעל זירז מבחינתה את המהלכים לקדם את האופרציה שתציע "מוצר ישראלי מקצה לקצה" ● מנכ"ל ולוריקס: "מרוץ החימוש האמיתי יחל עם תום המלחמות באיראן ובאוקראינה"

בנגקוק, תיאלנד / צילום: Shutterstock

אפקט השמיים הסגורים: כרטיס לבנגקוק ב-2000 דולר לכיוון אחד ביום העצמאות

גלובס בדק כמה יעלה כרטיס טיסה בחברות התעופה הישראליות בשבוע של יום העצמאות ● מחירי הכרטיסים אמנם הכי זולים באל על אך היא טרם מאפשרת רכישה, ואילו המחירים בארקיע גבוהים משמעותית משתי המתחרות

מצב המדע / צילום: כפיר זיו

נתונים חדשים מציגים פגיעה מתמשכת במדע בישראל. איך משנים את התמונה?

בקרוב צפויה האקדמיה הצעירה למדעים לפרסם דוח מעודכן על מצב המדע בשנות המלחמה ● הנתונים שעולים ממנו ומדוחות קודמים מציירים פגיעה מתמשכת ● איך משנים את המגמה, ואיפה בכל זאת יש נקודת אור?

רחפני FPV של חיזבאללה / צילום: דובר צה''ל

כך הצליח חיזבאללה להפוך את הרחפנים שלו לחסינים מפני יירוט

רחפני FPV של חיזבאללה, שעולים כ-500 דולר בלבד, משוגרים לעבר טנקים נגמשים וציוד הנדסי ישראלי על בסיס יומי בלבנון ● האתגר: אל כלי הנשק מחובר סיב אופטי שמספק לו הגנה מלאה מפני יירוט באמצעות שיבוש תקשורת ● מומחים מזהירים: "קלות ההכנה והשיגור מבשרת שהנשק הזה צפוי להיות נפוץ בשדה הקרב"

פרויקט של אאורה בנתניה. שיתוף פעולה עם מועדון חבר / צילום: evolve media

מבצעי הקבלנים בלמו את קריסת הביקוש, אך ההאטה בשוק המגורים מחריפה

מבט לעומק על התוצאות של חברות הבנייה למגורים מגלה שהגידול במכירות של חלק מהחברות מטעה ● איך השפיעו מגבלות בנק ישראל על מבצעי ה־80/20, ולמה מבצע הטרייד־אין של אב־גד לא הביא כמעט קונים? ● שלוש נקודות על מצב השוק

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הרגע שבו מבצע החילוץ הדרמטי באיראן כמעט נכשל

מקורות אמריקאים סיפרו לרויטרס כיצד כוחות מיוחדים של צבא ארה"ב כמעט נתקעו על אדמת איראן, על ההחלטה הלא שגרתית שהתקבלה ועל מבצע ההטעיה בשטח

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מקביל בגודלו ל"כריש" בישראל: מאגר גז חדש התגלה במצרים

חברת הגז ונפט האיטלקית ENI הודיעה על גילוי שדה גז חדש במצרים בנפח של כ-2 טריליון רגל מעוקבת ● מדובר במאגר בינוני, המקביל בגודלו ל"כריש" בישראל ● מצרים נשענת רבות על מאגר "לוויתן" הישראלי, ושכשנסגר ל-32 יום בשל המערכה מול איראן, מצרים סבלה ממחסור בחשמל ונאלצה להחשיך עסקים ותאורת רחוב

תחנת הכוח הגרעינית בבושהר / צילום: ap, Asgaripour Majid

"מספיק לפגוע רק בחלק": האיום של טראמפ מעביר את המלחמה לשלב הבא

האולטימטום האמריקאי מתקרב לפקיעה, והמסר ברור: פתיחת מצרי הורמוז - או מעבר לתקיפת תשתיות ● המשמעות עלולה להיות שיתוק כלכלי וצבאי באיראן ובמקביל הסלמה אזורית רחבה ● לכן, לדברי מומחה בנושא, "הפגיעה חייבת להיות נרחבת ומהירה - לא הדרגתית"

מכלית בריטית במצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

חברת מחקר שלחה אנליסט למצרי הורמוז. מה הוא ראה?

חברת המחקר, שתרחיש אפוקליפטי שפרסמה הפיל רק לאחרונה את השווקים, מודיעה על מהלך לא שגרתי ● שלחה אנליסט למצרי הורמוז בשיא המלחמה, הנקודה שבה מתפתח משבר אנרגיה עולמי

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות, על רקע התקווה להפסקת אש; מחירי הנפט חזרו לטפס

מדד ה-S&P 500 עלה בכ-0.4% ● הנשיא טראמפ: "אפשר להשמיד את איראן בלילה אחד, וזה עלול להיות מחר בלילה" ● בסוכנות הידיעות הממשלית של איראן דווח כי היא דוחה את הצעת ארה"ב להפסקת אש זמנית ● מחירי הנפט עלו; נפט מסוג ברנט נסחר במחיר של 110 דולר לחבית ● באירופה, בסין ובהונג קונג לא התקיים היום מסחר לרגל חג הפסחא

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

צילומים: Shutterstock, AP-Alex Brandon

רגע לפני פקיעת האולטימטום: ההפתעה הגדולה של המלחמה וההשלכות

ההערכה הרווחת ערב המלחמה שקרסה ● ביבשת הצומחת בעולם גילו לפתע שנתיב שייט אחד יכול להביא למשבר מזון ● תגובת השווקים ביחס למשבר האנרגיה של שנות ה-70 ● והמוניטין שקרס למדינות המפרץ ● ההפתעות הכלכליות בסיכום חמישה שבועות של מלחמה ● טור אורח

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

שנה ראשונה מתגמלת: מנכ"ל צ'ק פוינט קיבל 7.5 מיליון דולר

התגמול שקיבל מנכ"ל חברת הסייבר נדב צפריר מבוסס ברובו על רכיב הוני. בכירים נוספים תוגמלו במיליונים - בזמן שמניית צ'ק פוינט נחלשת מתחילת השנה ● מניית האב סקיוריטי צנחה ב־26% לאחר התפטרות מיידית של המנכ"ל ● וגם: מעל 70 אלף ימי התנדבות נרשמו לחניכי מכינות מאז תחילת המערכה ● אירועים ומינויים

ג'יימי דיימון, מנכ''ל גיי פי מורגן / צילום: ap, Alex Brandon

נביא הזעם של השווקים פרסם את המכתב השנתי. מה מטריד אותו?

מנכ"ל בנק השקעות הגדול בעולם כתב כי הטלטלות בזירה הגאו־פוליטית הן הסיכון המרכזי העומד בפני הכלכלה העולמית כעת ● דיימון כתב כי התפרצות אינפלציונית עלולה להיות "בואש במסיבה" בשנה הקרובה וציין כי נותרה אי־ודאות גבוהה באשר להשפעות המכסים ● ובאשר ל-AI: "בזכותו אנשים יחיו חיים ארוכים ובטוחים יותר"

הפגנה למען דיור נגיש במדריד. הביקוש הגבוה הוביל לעליות מחירים / צילום: Shutterstock

ספרד מבטלת את חוק השכירות שהפך לתסריט האימים של המשקיעים הזרים

במהלך מגפת הקורונה עברה בספרד תקנה שהקשתה מאוד על פינוי דיירים, גם אם הם לא שילמו את דמי השכירות או את החזרי המשכנתא ● במדינה שגשג שוק משני של דירות שנתפסו, אבל כעת נאלצה הממשלה לבטל את החוק, ובעלי דירות שעליהן השתלטו דיירים נושמים לרווחה

קרנות נאמנות / צילום: Shutterstock

הלהיט של קרנות הנאמנות מגלה: המשקיעים מהמרים על השקל

לפי ניתוח זרימת הכספים של מיטב, הציבור בורח מהתנודתיות אל האפיקים הסולידיים: קרנות כספיות ואג"ח מדינה ● פדיונות גדולים נרשמו בקרנות הסל על חו"ל לטובת קרנות מחקות על נכסים בישראל

יוסי אבו , מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

נתיב נפט שיעקוף את הורמוז - דרך ישראל: החזון של יוסי אבו ליום שאחרי המלחמה

בזמן שמצר הורמוז הופך לנקודת חנק עולמית, מנכ"ל ניו מד אנרג'י יוסי אבו מזהה הזדמנות היסטורית בתוך המערכה מול איראן ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע משבר הגז חמור בהרבה מהטלטלה בנפט, ומשרטט חזון שבו ישראל הופכת ל"חלון לים התיכון" עבור האנרגיה מהמפרץ ● על ההשקעות הצפויות מערב הסעודית, השיחות שניהל בחדרים עם בכירים מצרים והסיכוי לנורמליזציה דרך צינורות הנפט

יהוא עופר, מנכ''ל אודיסייט / צילום: שלומי יוסף

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לת"א

אודיסייט, המפתחת פתרונות מבוססי AI לניטור ותחזוקה של רכיבים, תשתיות ומכונות, הונפקה אשתקד בנאסד"ק ● בין לקוחותיה חיל האוויר הישראלי וסוכנות החלל האמריקאית

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה