גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ראש הממשלה נתניהו מציג את תוכנית ה־AI, השבוע. מימין לו: ראש מטה ה־AI תא''ל (מיל') ארז אסקל / צילום: מעיין טואף / לע''מ

משימה לכריש: מי יחלץ את תוכנית ה-AI של ישראל

תוכנית לאומית רביעית לבינה מלאכותית הוצגה השבוע בליווי מינויים מתוקשרים ומטה נוצץ ● אלא שבניגוד לתוכניות העבר השאפתניות, הפעם מדובר בעיקר בצעדים מינוריים ללא פירוט תקציבי ● כך נדחקו הצידה סוגיות ליבה כמו מחשוב־על, פיתוח מודל שפה עצמאי ומצוקת החשמל

להפקיד מיליון שקל בשנה, וליהנות מהיתרונות של קרן השתלמות

קרן השתלמות אומנם מציעה הטבות מס משתלמות במיוחד, אך הן כפופות לתקרת הפקדה שנתית של כ-20.5 אלף שקל ● אלא שלעתים יש לה יתרונות נסתרים, שהופכים גם הפקדה של סכומים גבוהים יותר למשתלמת במיוחד ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

נעילה שלילית בוול סטריט; ה-S&P 500 והנאסד"ק סגרו שבוע שלישי רצוף של עליות

הנאסד"ק ירד בכ-0.3% ● רדדיט קפצה לאחר שנודע כי היא תיכלל ב-S&P 500 בשבוע הבא ● סנדיסק זינקה אחרי המלצה מג'יי. פי. מורגן ● בורסת פרנקפורט טיפסה בכ-0.5% ● בורסת סיאול קפצה במעל 2%, בתמיכת סמסונג ו-SK Hynix ● מעל 90% מחברות ה-S&P 500 פרסמו דוחות לרבעון השני, צמיחת הרווחים עומדת על סביב 50%

מלי וליאל יהלומי / צילום: שגרירות ישראל בווינה

מאחורי תוכנית ההימלטות של מלי וליאל: ההכנות שבוצעו לקראת ההימלטות והשיחה המסתורית לקונסוליה

שבוע לאחר שנותק עמן הקשר בווינה, מלי וליאל יהלומי אותרו בדרום אמריקה בתום מבצע מודיעיני חובק עולם שנוהל מסביב לשעון • האם והבת תכננו את ההימלטות במשך חודש, טשטשו עקבות ומחקו איכונים, כך עולה מחקירת משטרת ישראל ● מה עמד מאחורי תוכנית הבריחה של מלי וליאל יהלומי שאותרו בארגנטינה?

טסלה Y לונג / צילום: יחצ

החל מ-306 אלף שקל: שנים חיכינו לרכב הזה, האם הוא גם משתלם?

אחרי הרבה שנות המתנה, לטסלה יש סוף סוף קרוס־אובר חשמלי שימושי למשפחות מורחבות עם ממדים נכבדים, ביצועים נמרצים ותא נוסעים איכותי, למרות כמה פשרות ● הנדסת האנוש עדיין לא לכל אחד וגם לא המחיר

רנדל ליין, העורך הראשי לשעבר בפורבס / צילום: ap, Mary Altaffer

סערה בעולם העיתונות הכלכלית: עורך פורבס פוטר, לאחר שקיבל במתנה 6 מיליון דולר

לפי דיווח בניו יורק טיימס, רנדל ליין, העורך הראשי של מגזין פורבס, פוטר מתפקידו בחודש שעבר, אחרי שקיבל את הסכום ממייסד של חברה שעשתה עסקים עם המגזין ● מקורב לליין אמר שליין ראה בתשלום כמתנה בתמורה לייעוץ שסיפק למייסד לאורך השנים ● ליין עבד בפורבס במשך קרוב ל-16 שנים, וקרוב לעשור כעורך ראשי

דורון קמפל / צילום: יונתן בלום

האיש שתכנן לחסל את סדאם חוסיין - והיום רוצה להגן עליכם ברחובות

היזם הסדרתי דורון קמפל רוצה לחדור לשוק הישראלי עם חברת בונד, שמשתמשת בסוכנים דיגיטליים כדי להילחם בפשע ● מי שהיה כסגן מפקד סיירת מטכ"ל מספר בראיון בלעדי לגלובס על אבטחת מיליוני עובדים באפל ובוולמארט, האקזיטים בכ־820 מיליון דולר והאחריות שהוא נושא מאז אסון צאלים ב'

אילוסטרציה: Shutterstock

מה שלא לימדו אותנו: כך תוציאו הרבה יותר מ"חיסכון לכל ילד"

התשואה בחיסכון לכל ילד היא לא בהכרח העיקר ● החלום על ספורה נדחק הצדה ● ואיך באמת מקדמים שוויון ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חיים כץ, בצלאל סמוטריץ' ובנימין נתניהו מציגים את ההטבות החדשות, השבוע / צילום: מעיין טואף / לע״מ

הבלוף והסכנה מאחורי הטבות הנדל"ן החדשות למילואימניקים

השבוע הציגה הממשלה הרחבת ההטבות בדיור למילואימניקים: כולל כ–20 אלף יח"ד חדשות והגדלת העדיפות בהגרלות ● הבעיה היא שלא כל משרת מילואים רוצה לממש הטבה דווקא כך ● והתוצאה? כמו שכתבו בעליון לפני 15 שנה: "רק חיילי מילואים בודדים 'גורפים את כל הקופה'"

זום גלובלי / צילומים: AP - Christophe Simo, Shutterstock

הסדק הראשון? לבנון שינתה את החוק, בניגוד לעמדת חיזבאללה

לבנון הופכת למדינה הערבית הראשונה שמבטלת את עונש המוות ● סטודנטים פלסטינים בקולומביה תובעים את האוניברסיטה על אפליה ● ופרויקט התשתית הבריטי שנכנע למאבק של מעריצי הארי פוטר ● זום גלובלי

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

כ"ץ: סמכויות האכיפה האזרחית ביו"ש יעברו מצה"ל למשטרה

צה"ל יתחקר את אירועי קוסרה ● וושינגטון מזהירה מ"צעדים שלא נעשו מעולם"; צבא ארה"ב איבד 45 מל"טים בשווי של כ-1.3 מיליארד דולר ● תצפיתניות בעוטף מזהירות מזיהוי מחבלים בקו הצהוב: "מרגישות כמו ב-6 באוקטובר" ● קושנר ימריא לשיחות עם המתווכים בקהיר; הרצוג קורא להרחבת הסכמי אברהם ● עדכונים שוטפים

ג’יין סטריט / צילום: Reuters, Anirban Sen

כך הפסידה אחת החברות הגדולות והסודיות בוול סטריט 15 מיליארד דולר

ג’יין סטריט, ענקית מסחר שפועלת מתחת לרדאר ובכלים מתוחכמים, הפסידה ביולי סכום עתק, חלקו הגדול מהשקעות בקרן ה-AI שקרסה ● למרות זאת רשמה הכנסות אדירות מתחילת השנה

אייפון / צילום: Shutterstock

האם בקרוב נראה אייפון מתקפל? עושים סדר בשמועות

לקראת האירוע השנתי של אפל בספטמבר, כלי התקשורת הבינלאומיים והאנליסטים הבכירים מציפים את הרשת בהערכות, הדלפות ודיווחים ● איך ייראו השדרוגים של אייפון 18, שצפוי לכלול שלושה מכשירים? צללנו לדיווחים

גלידה מאצ'ה של וניליה בשיתוף עם PerfectTed / צילום: יחצ

וניליה נכנסת לטרנד המאצ'ה ותוציא סדרת גלידות בשיתוף עם המותג הבריטי

רשת הגלידריות תשתף פעולה עם שסטוביץ, יבואנית מותג המאצ'ה הבריטי PerfectTed ● בניין שנפגע מטיל איראני בבני ברק ב-2025 נהרס השבוע לקראת הקמת פרויקט מגורים חדש ● סודקסו ישראל מרחיבה פעילות עם לקוחות חדשים לשירותי ההסעדה, ביניהם מזרחי טפחות ● ויצרנית המשאיות הסינית FAW יוצאת בקמפיין השקה בישראל בהיקף של כ-3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

מה קרה לעונות וג'אמפ? / אילוסטרציה: AI

מעסק קטן שצמח לאימפריה, לחובות של 38 מיליון שקל: כך קרסה רשת האופנה

רשת האופנה למידות גדולות עונות וג'אמפ החלה כעסק משפחתי בדירת חדר וכעת נמצאת במרוץ למציאת רוכש לחברה עם חובות של כ-38 מיליון שקל ● על ימי הזוהר ונורת האזהרה וגם על מותו של המייסד, שטלטל את החברה ● האם מדובר רק בטרגדיה מקומית או בסיפורו של ענף שלם?

יניב אלעד + הסוס שלו ליברטי / צילום: יח''צ

ניהיליזם פיננסי: כשהימורי ספורט מחליפים את תיק ההשקעות של דור ה-Z

הצלחת הענק של פולימרקט היא רק חלון ראווה לתופעה רחבה הרבה יותר בקרב דור ה-Z ● סקר חדש מראה כי רבע מהצעירים תופסים הימורי ספורט כחלק מתכנון העתיד הכלכלי ● פרשנים מזהירים מ"ניהיליזם פיננסי": תחושת ייאוש ופסימיות כלכלית הדוחפת לנטילת סיכונים קיצוניים עם הכסף ● המומחים מבהירים: השקעה היא משחק בסכום חיובי - הימורים הם הפסד בטוח

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית מוצקין שפוצלה לשתי יחידות דיור?

דירה להשקעה בקריית מוצקין נמכרה ב־1.15 מיליון שקל לאחר ארבעה חודשים על המדף עם מחיר התחלתי של 1.35 מיליון שקל ● הדירה מפוצלת לשתי יחידות המושכרות יחד ב־4,500 שקל בחודש, ובעלי הדירות חתמו עם יזם על קידום תוכנית פינוי־בינוי ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

בירה / צילום: Shutterstock

השיטות האלו לא יעזרו להימנע מהנגאובר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: משקאות חריפים יצרו שלל מיתוסים בצל השלכותיהם השליליות. חלקם מופרכים לחלוטין

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

השוכרים מתפשרים על איכות הדירות, ומעמד הביניים נוטש את השוק

ניתוח של מדדי הדירות ברבעון השני של 2026 מעלה כי מעמד הביניים מעדיף בימים אלה שלא לרכוש דירה, וכי שוכרים פונים לשכור דירות זולות יותר ואיכותיות פחות ● המחיר הממוצע לדירה שנרכשה ברבעון הגיע ל-2.435 מיליון שקל - שיא של כל הזמנים

לואיג'י מנג'יוני בבית המשפט, השבוע / צילום: ap, David Dee Delgado

כמעט שנתיים לאחר הרצח: לואיג'י מנג'יוני הודה באשמה

מנג'יוני, שהואשם ברצח מנכ"ל יונייטד הלת'קר בריאן תומפסון בסוף 2024, חשף בהודאתו לבית המשפט כי התחזה למשקיע כדי לאשר את מיקום בית המלון בו התקיימה ועידת המשקיעים, שבסביבתו ביצע את המעשה