גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הבית הלבן, ארה''ב / צילום: Shutterstock

בית המשפט הפדרלי הורה לממשל טראמפ לבטל את החרם שהטיל על כמה כלי תקשורת

לאחר שבשבוע שעבר טראמפ שלל את הכניסה לבית הלבן מנציגי CNN, MS NOW ו-Politico, בית המשפט הפדרלי הורה להשיב להם את הגישה ● השופט הפדרלי טימותי קלי: שלילת אישורי העיתונאים נעשתה ללא "הליך הוגן מספק מבחינה חוקתית" ● משרד המשפטים: כלי התקשורת "סיכנו את הביטחון הלאומי"

שדה התעופה סכיפהול בהולנד / צילום: Shutterstock

נוסעים להולנד? תבדקו מה יש לכם במזוודה

כותרות העיתונים בעולם: בהולנד מאיימים בקנס או במאסר אם ימצאו מוצרים מההתנחלויות במזוודה בכניסה למדינה, סין נותנת כסף וטכנולוגיה לאיראן, וסופרת יהודייה גורשה מפסטיבל בספרד ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

ירידות בוול סטריט; תשואת האג"ח ל-30 שנה מזנקת לשיא של 22 שנה

סקטור הטכנולוגיה מושך את וול סטריט לירידות ● אורקל צונחת ב־5.4% לאחר ששלחה הודעת "כוח עליון" בנוגע לפרויקט חוות שרתים בניו מקסיקו ● שעות לפני פגישת המנהיגים בוושינגטון, שתי המעצמות מסכימות להאריך את "שביתת הנשק" בסחר בחודשיים ● הברנט חוצה את רף ה-105 דולר לחבית ● ירידות קלות באירופה

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

כיצד מוכיחים בבית הדין הרבני טענות על הנעשה "בחדרי חדרים"

בית הדין הרבני נדרש להכריע בטענות על התנהלות אינטימית שקשה להוכיח בראיות, לאחר שהאישה טענה כי בעלה כפה עליה יחסי אישות בעת נידתה ● הבעל הכחיש ועבר בדיקת פוליגרף, אך בשיחת ההכנה הודה כי לחץ עליה לקיים יחסים בתקופה זו ● שלושת הדיינים נחלקו - והכריעו בעמדת הביניים

איך לקבל יותר מהבנק שלכם? / אילוסטרציה: Shutterstock

הפיקדון שלא הכרתם: אפשר לקבל יותר ריבית אפילו בלי לעבור בנק

הישראלים נוטים לסגור פיקדון בבנק שבו מתנהל חשבונם, גם כשבנק אחר מוכן לשלם יותר ● אולי זו הנאמנות שהופכת רבים ללקוחות שבויים, אף שאפשר לפתוח פיקדון בבנק אחר בלי להעביר את העו"ש ● ומי שמסתפק בהצעה הראשונית, עלול להשאיר "כסף על השולחן"

האם נתניהו יוכל לדחות את הבחירות הכלליות? / אילוסטרציה: Shutterstock

רע"מ, בל"ד והרשימה המשותפת נפסלו: מה יקרה עכשיו?

דיוני הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית הפכו לפסטיבל פוליטי ותקשורתי. אבל חשוב לזכור: זה לא סוף פסוק ● המשרוקית מסבירה

סוכה בבניין / צילום: תמר מצפי

השכן בנה סוכה שחוסמת את החניה. מה אפשר לעשות?

המפגש בין חופש הדת והמסורת לבין הזכות לקניין, נוחות ומניעת מטרדים בבית המשותף או במרחב הציבורי והאישי מעורר לא מעט שאלות, ובהן: האם אפשר לבנות סוכה בכל מקום שרוצים? מה אפשר לעשות אם הסוכה מפריעה לגישה לחניה או למדרכה, והאם כל השכנים יכולים להשתמש בסוכה שנבנתה בחצר המשותפת? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פיצוי מצטבר של מאות מיליוני שקלים: הסכם פשרה ענק הושג נגד חמש חברות ביטוח

בתום מאבק משפטי ממושך, הושג הסכם פשרה בתובענה ייצוגית מול חמש חברות ביטוח - ובהן הראל, כלל, הפניקס, מגדל ואיילון - אשר לטענת התובעים הפרו את חוק חוזה הביטוח בכך שלא צירפו ריבית לתגמולים ששולמו בחלוף 30 יום ממסירת התביעה ● כמה תשלם כל חברה?

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון / אילוסטרציה: Shutterstock

לקנות ולמכור מניות מסביב לשעון: בבורסות העולם נערכים להארכת המסחר

בזמן שבנאסד"ק מתכוונים להשיק מסחר של 23 שעות ביממה כבר בחודשים הקרובים, שורה של בורסות ברחבי העולם, מסיאול ועד ת"א, בוחנות מהלכים דומים להרחבת שעות המסחר ● מה עומד מאחורי המהלך, מי ירוויח ממנו, ומדוע יש לו גם מתנגדים ● וגם: כיצד נערכים בבתי ההשקעות המקומיים לשינוי, ואיך יושפעו ממנו המשקיעים בישראל

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

ירידה בפיגורי המשכנתאות: 345 מיליון שקל נמחקו בתוך שלושה חודשים

היקף הפיגורים במשכנתאות ירד ב-345 מיליון שקל בתוך שלושה חודשים, לאחר זינוק חד מאז פרוץ המלחמה, ומעורר הערכות כי הבנקים הרחיבו את ההסדרים עם לווים שהתקשו לעמוד בהחזרים

מימין: עו''ד יורם נוה, מנכ''ל כלל ביטוח, ויקטור שמריך, ווליו בייס ועידו נויברגר, ווליו בייס / צילום: סיון פרג', תומר יעקבסון

600 מיליון שקל: מה הוביל לקפיצה בשווי בנק ההשקעות של ויקטור שמריך ועידו נויברגר

יותר מעשור לאחר מכירת החיסול של כלל פיננסים: יורם נוה מקדם השקעה בווליו בייס של ויקטור שמריך ועידו נויברגר לפי 600 מיליון שקל ● מהלך ההשקעה שנתקע בעבר בעקבות חקירת ני"ע, יוצא כעת לדרך בשווי גבוה בהרבה, על רקע הגאות בשווקים ומחירי שיא לבתי השקעות

מגדל בראשית / צילום: נוי מאיה

מגדל היוקרה נתקע: כמחצית מהדירות נמכרו אחרי 10 שנות שיווק

מגדל בראשית בבבלי - מה שאמור היה להיות אחד ממגדלי היוקרה המבוקשים בתל אביב הפך לזירת מחלוקות ותביעות של מיליארדים, בעוד המכירות רחוקות מהיעדים המקוריים ● התוצאה: רק 91 דירות נמכרו (מהן 15 לבני משפחה) מתוך 168, עשור לאחר תחילת השיווק ● מוטי כוזהינוף: "מדובר במשפחה אמידה, היא יכולה לשאת בנזקים העצומים שנגרמו, ואינה לחוצה למכור בכל מחיר"

אפי שקדי, מנכ''ל אפי קפיטל / צילום: אוהד דיין

אפי קפיטל מוכרת קרקע ברעננה שבה זכתה לפני כשנה – ותישאר עם רווח של כ־4 מיליון שקל

חברת אפי קפיטל זכתה בקרקע עבור 221 יח"ד במכרז "מחיר מטרה" ברעננה באפריל 2025 תמורת כ־163 מיליון שקל ● חברת שמואל ברוך השקעות רוכשת ממנה כעת את הקרקע תמורת כ־194 מיליון שקל – אבל בשורה התחתונה העסקה צפויה להניב רווח של כ־5 מיליון שקל לפני מס

אושר עד / צילום: יונתן כיתאין

אייפון חדש בהנחה של אלף שקל. איך אושר עד עושה את זה?

האייפון החדש רק נחת בישראל, ובאושר עד כבר מציעים אותו בהנחה של אלף שקל ● מה ההבדלים ביחס למוצר של היבואן הרשמי?

חברת השבבים מיקרון / צילום: Shutterstock, Valeriya Zankovych

"שדה הקרב של וול סטריט": כוכבת ה-AI שזינקה במאות אחוזים - ועדיין מתומחרת בחוסר

הזינוק ביותר מ-230% מתחילת השנה לא שכנע את המשקיעים, ומניית מיקרון עדיין מתומחרת בחסר עמוק ● אנליסטים בבנקי ההשקעות המובילים מעריכים כי השוק טועה: ביקושי ה-AI הקשיחים וגל רכישות חוזרות במיליארדי דולרים עשויים לקחת את המניה לשיאים חדשים

מגי טביבי, מגישת המהדורה המרכזית של ערוץ 14 / צילום: צילום מסך מאתר הערוץ

כבר לא "ערוץ זעיר": הרשות השנייה הודיעה לערוץ 14 על שינוי מעמדו לרישיון שידור רגיל

ההחלטה התקבלה לאחר שבדיקת הרשות השנייה העלתה כי הכנסות ערוץ 14 ב-2025 חצו את רף 80 מיליון השקלים ● המשמעות: החלת שורת חובות ורגולציות חדשות, שמהן הערוץ היה פטור עד כה ● ברשות מתחו ביקורת חריפה על התנהלות הערוץ, שסיפק את המידע הנדרש אך סיווג את ההכנסות בלי שום ביסוס

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

הדרישה של רשות התחרות שעשויה לטרפד את עסקאות המיזוג הבאות

מאחורי התנאים של רשות התחרות למיזוג יוניון והראל עם חברת כאל, שהפילו את המיזוג, עומד חשש מזליגת מידע בין החברות ● מומחים בתחום מסבירים: "מידע על משתמשים הוא דרמטי והוא נכס שחברות קונות"

מנכ''ל משרד הביטחון, אלוף (מיל’) אמיר ברעם / צילום: אלעד מלכה, משרד הביטחון

המגעים על כספי הסיוע האמריקאים תקועים, בצל בחירות האמצע בארה"ב

במשרד הביטחון ניסו להאיץ השנה את המגעים כשההסכם הנוכחי הוא עד תום 2028 ● ההערכה בירושלים: הטיפול יידחה לאחר בחירות האמצע ● מערכת הביטחון מקדמת מתווה ללא רכש אמריקאי

תומר לוינסקי / צילום: גיל נחושתן

משקיע מיליונים בנדל"ן ורק עשרות אלפי דולרים בשוק ההון: "אני עדיין לומד אותו"

תומר לוינסקי התוודע לשוק ההון רק לפני שנתיים (בגיל 35), הוא משקיע בעקבות המלצות ומעדיף להתרחק ממניות שכולם מדברים עליהן ● "הרווחתי כ־30 אלף דולר בשנתיים, מצחיק אותי לדבר על זה כרווח. אני לא בונה על הכסף הזה", הוא משתף

מפעל התפלה מים שורק / צילום: איל יצהר

השבתת מפעלי ההתפלה חשפה: רזרבות המים של ישראל בסכנה

השבתת המתקנים חשפה את מצבם המדלדל של מי התהום ● אם החורף יהיה שחון, החקלאים בסכנת קיצוץ בסבסוד והקטנת מכסות