גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מגדלי הארבעה / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

הסדר החוב אושר: פרטנרס תמשיך לפעול, 6 מיליון שקל יועברו לנושים

חברת פרטנרס המספקת שירותי השכרת משרדים לעורכי דין עצמאיים, אשר נקלעה לאחרונה לקשיים, הודיעה כי הסדר החוב בעניינה אושר בהסכמת 100% מהנושים ● ההסדר מעניק לחברה מתווה של שיקום ומאפשר את המשך פעילותה כ"עסק חי"

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מנכ"ל ישראייר על הנהירה מחו"ל: "המגמה בנתב"ג ברורה"

"בימים האחרונים אנו עדים למגמה ברורה בנתב"ג", כתב הלילה מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס ● "מספר הנוסעים המגיעים לישראל גדול ממספר הנוסעים היוצאים ממנה" ● הפער בין הנחיתות להמראות אומנם ניכר, אך יש לציין כי מספר הנחיתות לא גבוה באופן משמעותי מהשגרה ומזמנים מיוחדים

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשקיעים בורחים ממניות בודדות - אבל מסתערים על הקרנות האלו

לקוחות בנק אוף אמריקה משכו בשבוע אחד סכום שיא של 14.8 מיליארד דולר ממניות בודדות, אך במקביל הזרימו כמעט 19 מיליארד דולר לקרנות סל טכנולוגיות • שנת 2026 מסתמנת כשנת שיא להנפקת קרנות סל נושאיות (Thematic ETFs) הממוקדות בתתי-סקטורים של ה-AI • מנהלי השקעות מזהירים: "קשה לדעת אם אנחנו רוכבים על הגל או קונים בשיא"

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

מצב השווקים: נשיא ברזיל בדרך לעוד קדנציה, והמשקיעים מודאגים. וגם - השקל לאחר ״סערת הקריפטו״

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: מגמה מעורבת באסיה, מניות יצרניות השבבים הדרום־קוריאניות נסחרות בשינויים קלים ● השקל נחלש מול הדולר לקראת הבחירות ● מחירי הנפט יורדים ● בעקבות בחירתו מחדש של הנשיא לולה: שוק המניות הברזילאי צלל ● וגם: גולדמן זאקס חתך בחדות את התחזית שלו לבורסה בסיאול - אך עדיין מאמין שהיא מהווה הזדמנות השקעה

אזרחית ברחוב בטהרן (ארכיון) / צילום: ap, Vahid Salemi

אוגרים מזון, נמנעים מנסיעות מיותרות: כך אזרחי איראן נערכים לחידוש המלחמה

בעקבות החשש הגובר מהסלמה נוספת, אזרחי איראן פוקדים את תחנות הדלק, מושכים מזומנים ומודיעים שהם חולים כדי שלא להגיע לעבודה ● הרמטכ"ל זמיר ביקש דיון מעמיק לפני ביצוע הנחיה שקיבל, וכן אסמכתאות חוקיות וחתימות של הדרג המדיני ● גורמים בקיאים בפרטים: בצבא חוששים מניסיון לנצל את הסוגיה האיראנית לתנופה פוליטית ● עדכונים שוטפים

ניתוח חברה: נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

אחרי צניחה של 50%: שני תרחישים יהפכו את המניה הביטחונית הזאת להזדמנות נדירה

יצרנית המצלמות לרחפנים, שזינקה באלפי אחוזים עד למרץ האחרון, איבדה מאז מומנטום ● למול מימושי מניות נרחבים ואיומי תחרות, החברה מבססת מנועי צמיחה בינלאומיים ומגדילה כושר ייצור ● האם היא תדע להרוויח מהשינוי המבני בשוק הביטחוני העולמי ● ניתוח חברה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א 35 ות"א 125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1. 7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

Apple Watch Series 12 / צילום: יח''צ

המכשיר החדש של אפל שהשתפר במיוחד

ענקית הטכנולוגיה מציגה את הדור ה-12 של השעון החכם שלה, עם חיישנים מתקדמים ופיצ'רים בתחום הבריאות ● בניגוד לדורות קודמים, הפעם הוא כולל גם יכולות בינה מלאכותית הודות ל-Siri AI החדשה

תשתיות תקשורת תת-קרקעיות / צילום: תומר פדובה

מנכ"ל בזק: תעבורת הנתונים עשויה להכפיל את עצמה בתוך שלושה חודשים

בזק מדווחת על זינוק של פי שלושה בפעילות הבינה המלאכותית בקרב לקוחותיה הפרטיים בתוך שלושה חודשים בלבד ● בסיור במנהרות התקשורת שלה, הציגה החברה את ההיערכות לביקוש הגובר למידע ואת ההכנות לתרחיש שבו חלקים נרחבים מישראל יישארו ללא חשמל

מפעל טלרד / צילום: אתר טלרד

כשהאקזיט יצא לדרך הבטיחו ש"הפעילות בישראל תתרחב". מאז 1,000 עובדים הפכו ל־70

ארבע שנים לאחר שחברת ציוד התקשורת נמכרה לליקוויד האפריקאית תמורת 200 מיליון שקל, ובעליה צפו "התרחבות משמעותית", לגלובס נודע כי רוב הפעילות נמכרה ובישראל נותרו רק כמה עשרות עובדים ● ליקוויד: "מתמקדים בתחומים שתואמים את אסטרטגיית הליבה"

המיזם של הדסה בקפריסין / צילום: דוברות הדסה

שם ישראלי, רופאים מקומיים: מה עושה הדסה בקפריסין ולמה משרד הבריאות התרגז

הדסה כבר הקים מרכזים רפואיים תחת שם בית החולים ברוסיה, וטוענים שם כי מדובר במימוש של חוזה ישן, אבל במשרדי הבריאות והאוצר כועסים ● וגם: מי הישראלים שעומדים מאחורי היוזמה, מה היקף הפרויקט ועד כמה ייהנו הקפריסאים משירותי הרפואה של בית החולים

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

המודל הסינגפורי יגיע לקיבוץ יזרעאל? איך קרן פימי מתכוונת להציל את מיטרוניקס

הקרן של ישי דוידי מציעה להשקיע 200 מיליון שקל תמורת 50% מיצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שנקלעה למשבר ● חברי קיבוץ יזרעאל יידרשו להכריע אם לוותר על השליטה בחברה שאיבדה 97% משווייה בשיא, לטובת הקרן שצפויה להוביל מהלכי התייעלות ובהמשך התרחבות

טילי ספייק של רפאל. מיועדים גם לצבא ארה''ב / צילום: דוברות רפאל

המכשול בשיחות הסיוע: ארה"ב דורשת שליטה בידע הטכנולוגי של ישראל

על רקע הערכת רה"מ נתניהו כי ישראל לא תוכל להסתמך על הסיוע הביטחוני מארה"ב בתכונתו הנוכחית, לגלובס נודע שסלע המחלוקת נוגע לדרישה האמריקאית להעברת ידע ישראלי וניהולו ● עבור ירושלים, מדובר בפגיעה ביתרון הטכנולוגי של התעשיות הביטחוניות המקומיות

מושיק בן פורת / צילום: יח''צ

"אנחנו בטירוף על עוקץ הפנסיות": נשיא לשכת סוכני הביטוח מדבר על הכול

מודל העמלות של סוכני הביטוח הוא אחת הסוגיות הבוערות בשוק ההון בצל טענות לניגוד עניינים ● מי שבולם את הניסיונות לרפורמה בתחום הוא נשיא לשכת סוכני הביטוח, מושיק בן פורת, שטוען כי "העמלה היא מודל תגמול עסקי לגיטימי" ● בראיון ראשון בתפקיד הוא מסביר למה הוא מתנגד למעבר לשכר־טרחה: "בבריטניה 70% מהציבור לא קיבלו טיפול" ● וגם: איזו פירצה לדעתו מאפשרת לנוכלים את עוקץ הפנסיה?

הפגנת תמיכה בחות'ים בתימן. אחד המפגינים מחזיק דגם של הכעבה הקדוש לאיסלאם / צילום: ap, Osamah Abdulrahman

החות'ים תקפו את המקומות הקדושים לאסלאם - ובסעודיה מסלימים את הטון

כותרות העיתונים בעולם: 94 סנקציות על ישראל בתוקף, עיתון סעודי קורא להכיר בחות'ים כארגון טרור בעקבות המתקפות על המקומות הקדושים לאסלאם, ואזרחי איראן משלמים יותר על אינטרנט איטי ומוגבל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

עופר וינטר / צילום: ויקיפדיה / נדב מרגלית

עמך ישראל: נגד העלאת מסים, אך לא מוכנים לקצץ בביטחון

התנגדות לפיקוח מחירים, עידוד ההיצע בדיור והסרת חסמי יבוא ● המפלגה מציגה מדיניות שמסתייגת ממעורבות ממשלתית, ותומכת בריסון החוב ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד 

איתמר בן גביר / צילום: Reuters, AMMAR AWAD

עוצמה יהודית: שוק חופשי גרסת בן גביר - פיקוח מוגבר על מוצרים

המפלגה תומכת בשוק חופשי ללא התערבות, אך בעד פירוק מונופולים, אך גם בפיקוח על מחיר מוצרי יסוד ● מבטיחה לדאוג לכוחות הביטחון ולהקל על הקבלנים בפריפריה ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד  

עמית גל / צילום: שלומי יוסף

החל מפברואר: ההנחות בביטוחי החיים למשך עשור לפחות

רשות שוק ההון החליטה שאם חברת ביטוח נותנת הנחה בביטוחי חיים, כדי למשוך מצטרפים חדשים, ההנחות יימשכו עשור לפחות ● אלא שבחוזר המקורי הרשות רצתה שההנחות יהיו לכל החיים ● בנוסף, ההוראות ייכנסו לתוקף בפברואר 2027, במקום בעוד חודש

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

"לואו קוסט במחיר מלא": השינוי שהכעיס את נוסעי אל על

אל על הודיעה לנוסעים שרכשו כרטיסים לפראג כי טיסותיהם יופעלו ע"י חברת-הבת סאן דור ויועברו מטרמינל 3 לטרמינל 1 ● נוסעים המבקשים לבטל את ההזמנה נדרשים לשלם דמי ביטול בהתאם לתנאי הכרטיס, ובמקביל נבחנת האפשרות להגשת תביעה ייצוגית ● למרות השינוי, באתר אל על הטיסות עדיין מוצגות כמופעלות ע"י החברה

תחבורה ציבורית בישראל / צילום: Shutterstock

אתם רואים פקקים והם רואים דולרים: איך הפכו דווקא חברות האוטובוסים להשקעה לוהטת

בשנים האחרונות זוכות חברות תחבורה להשקעות גדולות מצד שחקנים פיננסים גדולים ● כך נוצר פער בלתי נתפס בין המצב בשטח, שכולל איכות שירות ירודה לציבור ומצוקת כוח־אדם - לבין הצפת ערך של מאות מיליוני שקלים למשקיעים בתחום ● מנכ"ל קיסטון: "אנחנו מחפשים תשתיות במשבר, ואנחנו לא היחידים שרואים את ההזדמנות"