גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מכשירי אייפון וגלקסי של סמסונג / צילום: יחצ

המשימה הכי מסובכת בטלפון החדש: להעביר את הישן

רכשתם סמארטפון חדש? לפני שאתם מעבירים את המידע מהטלפון הקודם, אל תשכחו לעשות גיבוי ● אם אתם עוברים מהאקו–סיסטם של אפל לאנדרואיד, או להפך, כדאי שתכירו עוד כמה כלים שיעזור לכם לא לאבד נתונים

חידוש רצפות בשדרת הכוכבים של הוליווד / צילום: Shutterstock

דלויט הביאה ראיות מרשיעות: לתעשיית הבידור כבר לא משנה התוכן

שני דוחות שפורסמו לאחרונה חושפים מהפך בתעשיית המוזיקה: אלגוריתמים של בינה מלאכותית מנפחים האזנות וגוזלים תמלוגים מאמנים בשר ודם ● במקום להכתיב טעם, הוליווד נכנעת לאלגוריתם ומנסה להדהד את מה שהקהל ממילא צורך בפורמט של 15 שניות

ראסל אלוואנגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: מיכה בריקמן

הוא אחד המנכ״לים הוותיקים בת"א, אבל השנה הוא הרוויח יותר מאי פעם

הזינוק במחיר מניית השבבים טאואר, מגיע גם לכיסו של המנכ"ל הוותיק, ראסל אלוונגר, שנהנה אשתקד משכר בעלות שנתית של מעל 15 מיליון דולר ● בכך, הוא ניצב בצמרת מקבלי השכר בבורסה בת"א, שני רק למנכ"ל טבע

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

איך צחי נחמיאס השאיר אבק לחברות הכי גדולות בבורסה

מי עקף את תשובה ושטראוס ● ההצעה שמדלגת מעל הבלגן ● והשיא שנשבר השבוע ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

זאבים בצ'רנוביל / צילום: Reuters, Vasily Fedosenko

40 שנה אחרי, האם אסון צ'רנוביל נגמר?

התאונה הגרעינית הגדולה שהתרחשה באפריל 1986 בצפון מערב אוקראינה עדיין משמשת מושא למחקר של מדענים מתחומים שונים ● מה מצא המחקר הישראלי על הניצולים שעלו לארץ, מדוע הג'וקים לא עמדו בציפיות ואיך משמשים נתונים מהאזור את שני הצדדים בוויכוח על הקמת כורים גרעיניים חדשים ● וגם: כטב"מ רוסי אחד הראה שהאירוע כנראה לא הסתיים

בתים על שפת המצוק בארסוף / צילום: איל יצהר

מצוקי החוף בסכנת קריסה: "התרחיש שאדם ייפול קיים תמיד"

קריסות מצוקים שאירעו לאחרונה בנתניה ובהרצליה מזכירות שרבע מקו החוף של ישראל מצוי בסכנה להידרדרות ● הרשויות המקומיות אחראיות לפתרונות הגנה על המצוק, אך אין להן תקציב ייעודי לכך

מנכ''ל אינטל, ליפ-בו טאן / צילום: ap, ChiangYing-ying

"לא מכרנו, ידענו שהמניה תעלה": כך נראה מבפנים המהפך באינטל

מאז כניסתו לתפקיד, מנכ"ל אינטל ליפ־בו טאן הוביל שינוי בגישה הניהולית של החברה: פחות בירוקרטיה, יותר מיקוד ● התוצאות כבר משתקפות בנתונים: המניה טסה מתחילת השנה ביותר מ־150%, ההכנסות קפצו, שיתופי פעולה חדשים על הפרק - וגם העובדים בישראל מעידים על השינוי ● אבל לא הכול ורוד: המשבר האחרון, שכלל קיצוצים כואבים, עדיין נוכח ו־TSMC נושפת בעורפה של אינטל

עבודה של עומרי גולדזק (''בת גלים 14'') / צילום: דניאל חנוך

מחשבות על בית ומשמעות העמל: האירוע שחושף מה מעסיק את האומנים בישראל בימים סוערים

הביאנלה לאומנויות ולעיצוב שעלתה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב עמוסה לעייפה ביצירות מקוריות, חכמות ומרגשות, כולן מתחקות אחר משמעות היצירה בעת של מלחמה וטלטלות

עמרי גלר / צילום: יונתן בלום

שירת שמונה שנים במשרד ראש הממשלה - ואז עשה אקזיט לאנבידיה במאות מיליונים

עמרי גלר חלם להיות מייקל ג'ורדן ואפילו נשא את מספרו על חולצת השחקן שלו ● אבל חיים לצד אבא מנכ"ל ואמא דוקטורית לניהול הביאו אותו למקד את המשאבים אחרת ● הסטארט–אפ שהקים נמכר לאנבידיה במאות מיליוני דולרים וזיכה אותו בתפקיד סגן נשיא בענקית השבבים ● פרויקט 40 עד 40

TANK, מותג הפנאי–שטח  של גרייט וול

זירת היבוא מסין מתלהטת עם מותגים חדשים של גרייט וול ורכבי שיאומי

יצרני הרכב הסינים נערכים להצפה של אירופה עם דגמים היברידיים זולים כבר במחצית השנייה של 2026 ● במקביל, יבואנים ישראלים נאבקים על זיכיונות ביבשת, ומהלכים אלה צפויים להשפיע גם על שוק המקומי ● וגם: הדגמים החדשים שהגיעו לארץ ● השבוע בענף הרכב

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם בריכה ומגרש טניס בבניין: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים ליד הים בנתניה?

דירת 3 חדרים בשטח של 84 מ"ר נמכרה תמורת 2.08 מיליון שקל ● הקונה הוא תושב ארה"ב שבא לסיור בארץ, ובמהלך המשא ומתן השקל התחזק והעסקה הפכה ליקרה יותר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

פרופ' גל מרקל יו''ר מכון סמואלי, פרופ' איתן ורטהיים מנכ''ל שירותי בריאות כללית, ד''ר סוזן סמואלי וד''ר הנרי סמואלי / צילום: קובי קואנקס

תרומת שיא למחקר בבית חולים בישראל: 50 מיליון דולר לבילינסון

ד"ר הנרי וד"ר סוזן סמואלי מוסיפים תרומה של 50 מיליון דולר למכון סמואלי למחקר וחדשנות בבית החולים בילינסון ● מערכת AI המדמה מפגשי יזמים עם משקיעים שזכתה החודש בפרס החדשנות של האיחוד האירופי ● ומנהלת התפעול הראשית של מיקרוסופט קיבלה תפקיד חדש ● אירועים ומינויים

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

אפל היכתה את ציפיות ההכנסות והרווח, אך פספסה במכירות האייפונים

אפל דיווחה על הכנסות של 111.2 מיליארד דולר, לעומת תחזיות האנליסטים שעמדו על 109.72 מיליארד דולר ● הרוויחה 2.01 דולר למניה, מעל התחזית ● הכנסות מאייפון הסתכמו ב־57 מיליארד דולר, פחות מהצפי ● המניה עולה בכ-2% במסחר המוקדם

אימונים של חטיבת מילואים בגבול הצפון / צילום: דובר צה''ל

המענק הגדול לחיילי המילואים בדרך ויגיע לעד 50 אלף שקל ללוחמים

המענקים שיתקבלו מחר צפויים לזנק באלפי שקלים, ועשויים להגיע עד ל־50 אלף שקל במקרי קיצון ● אלא שבהיעדר מחשבון מעודכן מטעם צה"ל, המילואימניקים נותרים באפלה לגבי גובה התשלום ומועד הפקדתו המדויק ● כל מה שצריך לדעת על התגמול הנוסף

40 מתחת ל-40: הכירו את נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס לשנת 2026

הבכירה שמנתבת לישראל השקעות במיליארדים, הזכיינית שהפכה רשת כושלת למותג מצליח והכדורסלן שעשה אקזיט לאנבידיה ● יותר מ־500 מועמדים הגישו מועמדות לפרויקט המנהיגות הצעירה של גלובס ● לאחר שלושה שלבי מיון וכ־60 מומחים, קבלו את 40 הנבחרים

אאודי Q3 40 קוואטרו / צילום: יח''צ

במחיר הזה יש גדולים וחזקים ממנו, אבל מותג היוקרה הגרמני מצליח להפתיע

אאודי Q3 40 קוואטרו, הדגם רב המכר של אאודי, עובר חידוש חיצוני ופנימי מקיף ● עם תא נוסעים איכותי ויכולת דינמית מלוטשת, הוא יסב הנאה רבה למי שידע להעריך אותה - ויהיה מוכן לשלם את המחיר

מייסדי מג'סטיק לאבס: מאסומי ריינדס (מימין), עופר שחם ושאה ראבי

"יעיל פי 50 מהשרת של אנבידיה": הטכנולוגיה מאחורי חברת השבבים הישראלית

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מג'סטיק לאב של עופר שחם - מי שהיה בעבר בכיר במטא ובגוגל - ושותפיו האמריקאים חושפת לראשונה את הטכנולוגיה שעומדת מאחורי חברת השבבים  ● כך היא עוקפת את האתגרים מתחום הזיכרון שיאפשרו ללקוחות שלה לספק שירותי AI יעילים יותר

חיילים גרמנים / צילום: Shutterstock

המדינה שרוצה להפוך לצבא החזק באירופה עד 2039

בתקציב הביטחון של ארה"ב עלתה דרישה לתקצוב 4.2 מיליארד דולר עבור תוכנית "תשתית הבינה המלאכותית הריבונית" ● במבצע שאגת הארי השתמשה ארה"ב בטכנולוגיות שהניסוי המבצעי המהותי הראשון בהן היה דווקא באוקראינה • המדינה באירופה שנהנית ממכירות בשווקים שישראל לא נמצאת בהם ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מי התמנה השבוע לתפקיד ראש מערך הדיגיטל הלאומי? / צילום: Shutterstock

מי התמנה השבוע לתפקיד ראש מערך הדיגיטל הלאומי?

מהי התקפת טרומפווסקי, מהי המילה העברית לטראומה, ומי היה הנשיא האמריקאי הראשון שהתגורר בבית הלבן? ● הטריוויה השבועית

דיון בוועדת הכספים בנושא מתווה פיצויים בעקבות המלחמה / צילום: דני שם טוב-דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים על "שאגת הארי" יוצא לדרך: מתי הכסף יגיע ומי זכאי?

ועדת הכספים אישרה אתמול (ד') את מתווה הפיצויים לעסקים שנפגעו ב"שאגת הארי", בעלות כוללת של כ-7 מיליארד שקל ● מי זכאי לפיצוי, על איזה סכום הוא עומד ואיך פתרו את המחלוקת העיקרית? ● גלובס עושה סדר