גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

וויקס עדכנה כלפי מטה את תחזית ההכנסות; המניה נפלה

בחברת האינטרנט עדכנו את התחזית בעקבות פיטורי הענק ובעקבות האטה בצמיחת עסקי הפרטנרים של וויקס ● קצב החיסכון השנתי ממהלך הרה-ארגון יהיה 150 מיליון דולר ● המניה נפלה במסחר בוול סטריט לשפל של מעל תשע שנים

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

אבולה בדרך לישראל? הנה מה שצריך לדעת

משרד הבריאות נערך לאפשרות של הגעת אבולה לישראל, לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על ההתפרצות בקונגו ובאוגנדה כמצב חירום בינלאומי ● עד כמה המחלה מדבקת, למה ההתפרצות הנוכחית בעייתית במיוחד, והאם יש סיבה לחשוש מהגעת הנגיף לישראל? ● גלובס עושה סדר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

איך הפכה תוכנית החומש לחברה הערבית לקופה הקטנה של הממשלה

מאז השקתה ב־2022, נגרעו יותר מ־15 מיליארד שקל מתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית ● כעת, המשרד לביטחון לאומי והמשרד לשוויון חברתי פועלים להסיט כמעט מיליארד וחצי שקל מהתוכנית הכלכלית לפיתוח החברה הערבית, לטובת תקציב המשטרה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

תשואות האג"ח מאותתות: סבב הלחימה לא יעצור את הפחתת הריבית ביולי

בשוק האג"ח חוזים בוודאות כמעט מוחלטת כי בנק ישראל יפחית את הריבית בחודש הבא - חרף הלחימה ● במקביל, שער הדולר יישר קו עם האופטימיות כי מדובר בסבב קצר ואיבד גובה ● כך, כוחות העומק של המשק מוכיחים בינתיים שהם חזקים יותר מהטלטלה הגיאו־פוליטית

פעילות במחנה קיץ של סימד / צילום: מצגת החברה

הקרנות נאלצו למכור - ואג"ח סימד התרסקו בחצי

לאחר שחברת מחנות הקיץ הגישה בקשה לחדלות פירעון ודירוג האג"ח שלה הורד, קרנות הסל המחזיקות בהן נאלצו למכור ומחירן צנחו ל-29 אגורות בלבד ● החברה שקרסה בפתאומיות לאחר שבעליה רוקנו את קופת המזומנים שלה עדכנה כי התקבלו הצעות לא מחייבות וראשוניות לרכישת נכסיה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Jonathan Ernst

מכה לטראמפ: בית המשפט בלם את האגרה שהטיל על ויזות העבודה

בית משפט פדרלי במסצ’וסטס קבע כי לממשל טראמפ לא הייתה סמכות להטיל אגרה חריגה של 100 אלף דולר על מעסיקים המבקשים ויזות H-1B לעובדים זרים מיומנים ● השופט קבע כי מדובר למעשה במס שלא אושר בידי הקונגרס ● בשלב זה לא ברור אם הממשל יערער על ההחלטה, אך הפסיקה מהווה מכה למדיניות ההגירה המצמצמת שמקדם טראמפ

טים קוק , מנכ''ל אפל, על במת כנס WWDC / צילום: ap

שדרוג לסירי ושיתוף פעולה עם גוגל: כל ההכרזות מאירוע הדגל של אפל

שדרוג מקיף לסירי הכולל אפליקציה ייעודית, שיתוף־פעולה עם גוגל, יכולות בינה מלאכותית חדשות במצלמה והכנות למכשירים עתידיים: אפל מעמידה את ה־AI במרכז כנס המפתחים השנתי שלה שהתחיל היום ● במקביל, עבור טים קוק, שפורש אחרי 15 שנה מתפקיד המנכ"ל בספטמבר הקרוב, מדובר גם בהופעה האחרונה על במת WWDC ● עדכונים שוטפים מקליפורניה 

יריב יוריסטה, מנהל השקעות בקרנות הנאמנות האקטיביות של מיטב / צילום: באדיבות מיטב

מנהל ההשקעות שמסמן שני סקטורים שמומלצים דווקא עכשיו

יריב יוריסטה, מנהל השקעות בקרנות מיטב, מזהיר מיכולת מוגבלת של המוסדיים לספוג את גל ההנפקות המתרגש על וול סטריט ות"א ● על רקע הטלטלה בשווקים, הוא מציע דרכים להתמודד עם המצב בטווח הקצר והארוך ● וגם: למה הוא מאמין דווקא עכשיו באטרקטיביות של הבנקים ושל חברות התשתיות

מיצרי באב אל-מנדב / צילום: Shutterstock

"מטרות צבאיות": האיום החדש של החות'ים בים האדום

המורדים החות'ים הודיעו על "סגירת הים האדום" בפני אוניות ישראליות או כאלו שמקושרות לישראל ● האיום עשוי להשפיע גם על ייצוא הנפט הגולמי מסעודיה דרך הים האדום

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים: כ-3.75% מהתוצר

לפי האוצר, בחודש מאי לבדו עמד הגירעון על 8.3 מיליארד שקל, בדומה לגירעון בחודש מאי אשתקד ● הכנסות המדינה בחודש מאי עמדו על כ-48.2 מיליארד שקל

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יוסי כהן

מילה של נגיד שווה יותר מ-800 מיליון דולר

בנק ישראל חשף היום כי התערב באופן מינורי אך חשאי בשוק המט"ח במהלך חודש מאי ● אלא שדווקא אמירה של הנגיד לאחר מכן השפיעה הרבה יותר על שער החליפין

עסקים סגורים בזמן המלחמה עם איראן / צילום: טלי בוגדנובסקי

סבב הלחימה הציף מחדש את החורים הקיימים במתווה הפיצויים

בעקבות מלחמת ה-7 באוקטובר ושני הסבבים מול איראן, גובש סוף-סוף מתווה סיוע לעסקים ולעובדים, שאמור להישלף אוטומטית בעת הצורך, ללא דיונים נוספים ● אבל ההתחדשות הנוכחית של הלחימה מול איראן חושפת שוב את אותן שאלות שלא קיבלו מענה גם בפעמים הקודמות

מימין: עדי סופר־תאני, מטא; מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; מיכל ברוורמן־בלומנשטיק, מיקרוסופט / צילום: רמי זרנגר, דוברות משרד האוצר, נתנאל טוביאס

"האם השכר יכול לרדת?": השאלה של האוצר שהקפיצה את ההייטקיסטים

בפגישה טעונה, שנערכה בזום וללא נוכחות השר סמוטריץ', הביעו באוצר נכונות למספר מהלכים שיקלו על חברות ההייטק שנפגעו מצניחת הדולר ● עם זאת, יוזמות כמו הפחתת ארנונה או הקלות בנקודות זיכוי במס ירדו מן השולחן ● סמוטריץ' צפוי להצטרף למפגש הבא

חלק טיל איראני שנפל ביו''ש / צילום: Reuters, Ammar Awad

המשקיעים בת"א יצאו לקנות, וגם סבב לחימה עם איראן לא עצר אותם

ביום המסחר שלאחר התקיפה האיראנית, המשקיעים בבורסה בת"א שוב הפגינו בגרות - בדומה לעימותים צבאיים קודמים ● הנפילות בפתיחה נמחקו בזמן קצר, וגורמים בשוק מסבירים: "אם לא היית פותח טלוויזיה, לא היית יודע בכלל שיש אירוע צבאי עם איראן"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

בזמן הלחימה: המגעים החשאיים בין אינטל ואפל לאנשי האוצר על שער הדולר

נציגי מרכזי הפיתוח הגלובליים השתתפו בפגישת זום עם נציגי האוצר ורשות המסים ● על הפרק: הקלות בחבות הביטוח הלאומי למעסיקים, הטבות מס חדשות לעובדים ודרישה שלא נפסלה על הסף - תשלום מסים ישיר בדולרים

מושגים לאזרחות מיודעת. ארביטראז' / צילום: Shutterstock

מהם פערי הארביטראז' שמזיזים את הבורסה?

כשלנכס אחד יש שני מחירים שונים, נוצר פוטנציאל לגרוף רווחים • אבל כשהמתחרים בשוק הם אלגוריתמים, קשה מאוד לזכות בכל הקופה • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טיל איראני שנפל הבוקר באזור יהודה ושומרון / צילום: ap, Mahmoud Illean

מומחים מעריכים: זו הסיבה שאיראן החליטה לשבור את הכלים דווקא עכשיו

בצל מה שנראה כהתחדשות המלחמה עם איראן, עולה השאלה מדוע טהרן החליטה לתקוף את ישראל, וגם כיצד יגיב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● לאן טראמפ חותר, איך יושפע המו"מ עם איראן, ואיך משפיע המונדיאל?

מליאת הכנסת (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מה אומרים הכללים לגבי עבודת הכנסת בחירום?

דווקא בזמן חירום הפרלמנט צריך לתפקד. האם הכנסת ערוכה לזה? ● המשרוקית מסבירה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה מעורבת בתל אביב; מדד הביטוח זינק, השקל התחזק

מדד ת"א 35 טיפס בכ-0.3%, ת"א 90 איבד כ-1.1% ● המדדים המובילים סגרו את היום במגמה מעורבת, לאחר שהתאוששו מירידות של מעל 2% ● מחירי הנפט טיפסו ● מניית תדהר, אחת ההנפקות הגדולות בבורסה, סיימה את יום הבכורה שלה בתל אביב בירידה ● דלק רכב צפויה למחוק את רוב השקעתה בהיילו טכנולוגיות

חיים זגורי / צילום: יח''צ

"אייפונים בסופרמרקט? זה לא יחזיק מעמד. מפסידים על זה כסף"

חיים זגורי התחיל כמוכר אייפונים באינטרנט, והיום הוא מחזיק ברישיון שיווק רשמי של אפל, עם שבעה סניפים לרשת iStore ועוד אחד בדרך והסמכה כמעבדה רשמית ● "האתגר הכי גדול שלנו הוא ההתייקרויות הבלתי פוסקות", הוא אומר. "ראינו גם לקוחות ממגזר ההייטק והסטארט-אפים נסגרים או מצטמצמים"