גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מקום הפיגוע בשומרון / צילום: מד''א

פיגוע בשומרון: מחבל דקר צעיר ישראלי וחוסל לאחר מרדף

אזרח ישראלי כבן 20 נפצע קשה בפיגוע דקירה במרחב עוצרין ● ישראל מעמיקה אחיזה ברכסים השולטים בדרום לבנון; 15 מנהרות הושמדו יחד, 11 נהרגו; גורם ביטחוני: "חיזבאללה מבין שאין לו מה לעשות" ● צה"ל תקף בעזה לאחר שכלי הנדסי עלה על מטען במרחב הקו הצהוב; אין נפגעים לכוחותינו ● נציב האו"ם לזכויות אדם: קורא לשוב מיד למו"מ עם איראן ● משרד הבריאות הפלסטיני: בן 20 נהרג מירי מתנחלים בכפר חג'ה שבאזור ליליה ● עדכונים שוטפים

ירון רוקמן, מנכ''ל אשטרום נכסים, בוועידת ישראל לנדלן / צילום: כדיה לוי

ירון רוקמן, אשטרום נכסים: "שוק המשרדים ממציא את עצמו מחדש כל הזמן"

לדברי מנכ"ל אשטרום נכסים בוועידת ישראל לנדל"ן, פיטורים בהייטק אמנם מקשים על שוק המשרדים, אך בינתיים תעשיות אחרות חוות צמיחה ● על הקצב השנתי של הקמת משרדים בישראל שירד בכ-50% נכון לרבעון הראשון: "השוק מגלה בגרות" ● עם זאת, החברה נוקטת גישה זהירה ומתחילה בבנייה לאחר שיווק בשיעור משמעותי

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

עשרות טיסות נוספות: החברה שמרחיבה את פעילותה בישראל

חברת הלואו קוסט Wizz Air מחדשת חמישה קווים מנתב"ג - לונדון, קטניה בסיציליה, ונציה, קלוז' ויאשי ברומניה, ובמקביל מרחיבה את תדירות הטיסות השבועיות שלה במספר קווים קיימים לאירופה

אסף רפפורט, מייסד וויז / צילום: נתנאל טוביאס

יותר מ־26 מיליארד דולר: ההשקעות הזרות בישראל בשיא כל הזמנים

היקף ההשקעות הזרות הישירות בישראל זינק ב־78% בשנת 2025 ועקף את השיא מ־2021, כך לפי דוח הכלכלן הראשי באוצר ● ההון העתק שזרם לישראל נבע בין היתר ממספר רכישות ענק, בראשן וויז ● המגמה החיובית נמשכה גם ברבעון הראשון של שנת 2026

יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ''ל אאורה, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

יעקב אטרקצ'י: "אני לא מצליח להבין את הקמצנות והטיפשות של המדינה בתוכניות התחדשות עירונית"

בוועידת ישראל לנדל"ן, אמר יעקב אטרקצ'י, בעלים ומנכ"ל של חברת אאורה, כי רכישות דירות ב-2 עד 3 מיליון שקל מובילות את השוק ● לגבי תוכניות ההתחדשות העירונית אמר כי "חלק גדול מהתוכניות, מאות אלפי דירות, לא יקרו" ● בנוסף אמר כי "גם אם יחזירו את כל הפועלים הפלסטינים - נעבוד רק עם זרים. לא עובדים עם מחבלים"

כביש חוצה ישראל / צילום: עינת לברון

2.1 מיליון שקל: רשות החברות אישרה בונוסים לבכירים בחוצה ישראל

רשות החברות תעניק תגמול של 2.14 מיליון שקל ל־28 בכירים בחוצה ישראל עבור ביצועי 2025 ● במקביל, הרשות מקדמת את מיזוג חוצה ישראל לתוך נתיבי ישראל, תוך העברת פעילותה לחברות התחבורה הממשלתיות

עדכון תוכנה במכונית / צילום: יח''צ

מי מקשיב לכם? 350 אלף מכוניות בישראל משדרות לשרתים מעבר לים

מספר כלי הרכב החכמים ומקושרי הרשת מתוצרת סין שנעים כיום בישראל עשוי להגיע בשנה הבאה לחצי מיליון ● אבל למרות הפוטנציאל לסיכון הביטחון הלאומי, הנובע מהעברת מידע לשרתים בחו"ל, התקנות שפרסם משרד התחבורה נמנעות מלתת הנחיות מחייבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חלל תקשורת מזנקת ב-16%, דלק רכב נופלת ב-6%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.7%, ת"א 90 יורד ב-0.6% ● טאואר מזנקת ב-7% ● 
דירקטור בחלל תקשורת מבקש לרכוש מיורוקום את מניותיה בחלל ● טבע מתכוונת לגייס חוב באמצעות הנפקת אג"ח חדשות בדולרים ובאירו ● השקל נסחר ביציבות מול הדולר, 3 שקלים

השקל הפך אדיש להפחתות הריבית / אילוסטרציה: Shutterstock

השקל הפך אדיש להפחתות הריבית: אלה הכוחות ששומרים על עוצמתו מול הדולר

גם שורה של הפחתות ריבית לא החלישו את כוחו של המטבע המקומי ● אילן גילדין, קרני פמילי אופיס: "חשיפה חסרת תקדים של המוסדיים לחו"ל, מגמדת את השפעת פער הריביות מול ארה"ב" ● המרות מט"ח ע"י יצואניות ביטחוניות תורמות ל"עודף היצע משמעותי של דולרים"

שר הפנים לשעבר, משה ארבל / צילום: משרד הפנים

שר הפנים לשעבר חושף: כך נפל אחד מפרויקטי התקשורת הגדולים של ישראל

פרויקט פריסת הסיבים האופטיים בסמוך לצינור הנפט של קצא"א מאשקלון ועד אילת, יועד כאלטרנטיבה לסיבים האופטיים המחברים כיום בין הים האדום לים התיכון, והיה יכול להפוך את אשקלון ואילת להאב של העברת מידע ו-AI ● בעוד ששר הפנים לשעבר משה ארבל לקח אחריות אישית על אי קידום הפרויקט בתקופתו, יועצו הכלכלי של רה"מ פרופ' אבי שמחון, הטיל את האחריות על פקידי אגף התקציבים, פקידי משרד האנרגיה ומפלגות האופוזיציה

אילוסטרציה: Shutterstock

מה יקרה למס הרכישה? האינטרסים מאחורי המהלך שישפיע על מחירי הדירות

הוראת השעה שהעלתה את מס הרכישה למשקיעים ל־8% תפוג בתחילת 2027, וההכרעה תעבור לממשלה הבאה ● אנשי המקצוע במשרד האוצר דוחפים לקיבוע המצב הנוכחי, בעוד שגורמים פוליטיים מעדיפים לחזור לשיעורי מס נמוכים שיניעו את השוק ● בינתיים המשקיעים מחכים על הגדר והקבלנים לוחצים להפחתה

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; בורסת סיאול זינקה במעל 4% בהובלת מניות השבבים

בורסת פרנקפורט יורדת בכ-0.3% ● הין מתחזק מול הדולר לרמתו הגבוהה ביותר מאז פברואר, על רקע הציפיות הגוברות להעלאת ריבית במדינה ● בורסת סיאול זינקה במעל 4%, בהובלת ענקיות השבבים SK Hynix וסמסונג ● הנפט נסחר ביציבות ● בוול סטריט לא יתקיים מסחר בשל יום הפועלים ● וגם: אורקל תדווח בסוף השבוע - ומנייתה עשויה לנוע במעל 10% בעקבות הדוחות

פרויקט duo של אפריקה מגורים בתל אביב / הדמיה: 3d Vision

הבנקים אופטימיים לגבי הענף. האם זה הזמן להשקיע במדדי הנדל"ן?

מדד ת"א־בנייה איבד 15% מתחילת השנה, בעוד ת"א־35 זינק ב־22% ● שלוש הורדות ריבית כבר מאחורינו, ושתיים נוספות צפויות בשנה הקרובה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר למה התמחור הנוכחי נוח, ומה ההבדל המהותי בין שלושת מדדי הנדל"ן בבורסה

יהודה סבן, מנכ״ל עדן - החברה לפיתוח כלכלי בירושלים / צילום: כדיה לוי

מהפכת התשתיות של ירושלים: "תהיה כאן מסה קריטית שהייתה חסרה"

יהודה סבן, מנכ"ל החברה לפיתוח כלכלי בירושלים, אמר בוועידת ישראל לנדל"ן כי מהפכת התשתיות בכניסה לירושלים צפויה להפוך את הבירה למוקד עסקים חדש, עם מגדלי ענק, תחבורה מתקדמת והטבות למשקיעים

תמונה מתוך סרטון התעמולה של ש''ס שנוצר ב־AI / צילום: צילום מסך מאתר ''זה ב־AI''

כשגנץ אתגר את סולברג: האם מותר להשתמש בילדים לא אמיתיים בתעמולת בחירות?

הליכוד ממשיכה להוביל את השימוש בבינה מלאכותית, מפלגת "ישר" מצטננת, והמפלגות הקטנות נכנסות לוואקום • ש"ס ובן גביר בקמפיין נגד היועמ"שית, והקביעה של סולברג שסימנה את הגבול לגנץ • ה-AI שמאחורי הבחירות, מדור חדש

אמיר ברעם, ערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל''ן / צילום: שלומי יוסף

מתי יהיה הסבב הבא מול איראן? זה מה שחושב מנכ"ל משרד הביטחון

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם חשף בערב הפתיחה של ועידת ישראל לנדל"ן מה הוביל אותו לקבוע קוד אתי לתעשיות הביטחוניות מול לקוחות מחו"ל ● לדבריו, לצד התחרות, היצוא הביטחוני מאפשר לישראל להעמיק שיתופי פעולה אסטרטגיים, כפי שממחישה עסקת הענק עם יוון, ואפילו להתמודד עם מגבלות התקציב של צה"ל • על המערכה מול איראן: "ישראל מנצחת. היא אולי עוד לא ניצחה, אבל היא מנצחת"

ניו יורק / צילום: Shutterstock

בשורה לטסים: ישראייר מצטרפת מוקדם מהצפוי לקו לניו יורק, והזרות שחוזרות

לאחר קבלת כלל האישורים הרגולטוריים בישראל ובארה"ב, ישראייר פותחת את מכירת הכרטיסים לקו ניו יורק ומקדימה את טיסת הבכורה ל-15 בספטמבר ● החברות האמריקאיות דלתא ויונייטד יחזרו לטוס לארה"ב, לראשונה מאז מבצע "שאגת הארי"

משמאל לימין: יואב תורג׳מן, מנכ''ל רפאל מערכות לחימה מתקדמות; אולף ליס, ראש ממשלת סקסוניה התחתונה; ותומר יעקב, שותף מייסד קרן אוריליוס — במהלך טקס חתימת הסכם שיתוף הפעולה במפעל פולקסווגן אוסנברוק, ספטמבר 2026. / צילום: פריסו גנטש

עכשיו זה רשמי: רפאל מתכננת לייצר רכיבים לכיפת ברזל בגרמניה

בתום חודשים ארוכים של משא ומתן חשאי ומסובך, חברת רפאל מאשרת את ההסכם המתגבש ● העסקה עוקפת את התנגדות קרן ההשקעות הקטרית, המחזיקה ב-10% ממניות פולקסווגן, לשתף פעולה עם רפאל ● מנהיג מדינת המחוז סקסוניה תחתית:"הצהרת הכוונות מעניקה לאתר פולקסווגן באוסנבריק הזדמנות לעתיד"

מארק אנדריסן, מבעלי קרן ההון סיכון אנדריסן-הורוביץ, ומאחוריו: מייסד גרנולייט אסף עזרא ומייסד Walnut יואב וילנר / צילום: רויטרס-Beck Diefenbach,  יח''צ, איל יצהר

הקרן הבינלאומית שגייסה כוכבים ישראלים כדי למצוא סטארט־אפים מבטיחים

אנדריסן הורוביץ, מקרנות ההון סיכון הגדולות בארה"ב שמאחורי אינסטגרם וספייס X, הרחיבה את פעילותה בישראל וגייסה דמויות בולטות בתחום ● מייסד גרנוליט אסף עזרא גויס כשותף ● בנוסף, רשת הסקאטורים המקומית הוכפלה ולשורותיה הצטרף גם מייסד Walnut יואב וילנר

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים ציפתה למיליארדים, ונחלה אכזבה קשה

למרות הציפייה להכנסות של 2 עד 3 מיליארד שקל, נוהל הגילוי מרצון הסתיים עם דיווחים על הון בהיקף 1.89 מיליארד שקל ומס משוער של 152.6 מיליון שקל בלבד ● גם משקיעי הקריפטו, שהיו קהל היעד המרכזי, הגישו בקשות בהיקפים נמוכים מהצפוי