גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

המפולת בוול סטריט והשאלה שמטרידה את השוק ביחס לטראמפ

וול סטריט סגרה אמש שבוע חלש נוסף ובשוק תוהים - האם טראמפ איבד את האפשרות לומר למשקיעים את מה שהם רוצים לשמוע? ● אנליסטים בברקליס מזהים: המסרים הסותרים שמגיעים מהבית הלבן מתחילים "לערער באופן משמעותי" את יעילות ההתבטאויות של טראמפ

נמל פיראוס / צילום: Shutterstock

הפתרון לזינוק במחירי התובלה - מטענים שמגיעים דרך נמל פיראוס

רוב התובלה האווירית לישראל מתבצעת בבטן מטוסי נוסעים, לכן, עם עצירת רוב הטיסות האזרחיות בשבועות האחרונים, נחתכה גם קיבולת המטען ואלפי טונות של סחורות נתקעו ברחבי העולם ● הקומה השלישית של קניון רמת אביב טרם הושקה רשמית, אבל קבוצת פקטורי 54 של משפחת אירני כבר פתחה את מתחם הדגל שלה החדש שם ● אירועים ומינויים

בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון / צילום: דני שם טוב - דוברות הכנסת, שלומי יוסף

הנקודה שמטרידה את בנק ישראל בתקציב והסעיף שקפץ בחדות בגלל המלחמה

תקציב 2026 עלה להצבעה כשבתוכו גירעון תופח, כספים קואליציוניים והוצאות ביטחון ענקיות, אך ללא בשורת צמיחה ● במקביל, בנק ישראל יפרסם תחזיות מעודכנות וצפוי להותיר את הריבית בלי שינוי ● האם השמרנות של הנגיד תצליח לאזן את כלכלת הבחירות של האוצר?

החנות החדשה של פקטורי 54 בקניון רמת אביב / צילום: עמית גורן

רוני אירני: "מכבד את המאבק מול הקניונים, אבל לא מצטרף אליו"

בהשקעה של כ־30 מיליון שקל, הקבוצה של משפחת אירני השיקה מתחם חדש של פקטורי 54 הכולל מותגי יוקרה בינלאומיים ובהמשך גם שירותים כמו סטיילינג אישי והתאמות ותיקונים - לצד בר יין ● המהלך מגיע בתקופה מאתגרת עבור ענף האופנה, שמתמודד עם השלכות המלחמה לצד מחלוקות מול הקניונים על שכר דירה

ספינת קרב איראנית סמוך למצר הורמוז בעת ''מלחמת המכליות'', אוגוסט 1987 / צילום: Reuters, Ulli Michel

איראן שלפה טריק ישן: אימפריות נלחמות על מצר הורמוז כבר מאות שנים

היוונים, העות'מאנים והפורטוגלים ניסו בעבר לשלוט בנתיב המים הפרסי ● הצצה להיסטוריה של המקום שהיה רוביקון שנשיאים אמריקאים ניסו לחצות

מעבר הגבול עם ירדן, מסוף יצחק רבין / צילום: ויקיפדיה

שערי היציאה הולכים ונסגרים: מה עומד מאחורי החלטות ירדן ומצרים?

מאות ישראלים תקועים בעקבה בשל שינוי במדיניות בירדן, שבין היתר משפיעה על פעילות מטוסים אירופאים שארקיע חוכרת ● במקביל, מצרים מעלה שוב את אגרת המעבר בטאבה

חיילים בגבול לבנון / צילום: דובר צה''ל

צה"ל הגיע לליטאני; בטהראן מדווחים על הפסקות חשמל נרחבות

שיגורים מאיראן לדרום, לגוש דן, לשפלה ולצפון: פגיעה במפעל בנאות חובב בנגב, חשד לדליפת חומרים מסוכנים; רסיסים אותרו באזור חיפה וקריית אתא ● במקביל: ירי מלבנון לצפון; נתניהו: הנחיתי להרחיב את רצועת הביטחון בדרום לבנון ● יו"ר הפרלמנט האיראני: ארה"ב מדברת על מו"מ - אבל מתכננת פלישה חשאית ● הותר לפרסום: סמל משה יצחק הכהן כץ נפל בקרב בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

בין יומיים לשבועיים: כך צפוי להיראות מבצע קרקעי באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן אולי נפגעה אבל עדיין מסוגלת להסב נזק, האיים שעוזרים לאיראן לשלוט במצר הורמוז, והסכנה הגדולה מהצטרפות החות'ים למערכה • כותרות העיתונים בעולם

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

"הממשלה יצרה כאן שתי מדינות": העסקים מסלימים את המאבק במתווה החל"ת

כ־100 בעלי עסקים מענפי המסחר, התיירות, התרבות והמסעדנות התכנסו לישיבת חירום, ובאיגוד לשכות המסחר מאיימים בצעדים, כולל קריאה שלא לשלם שכירות ● ברקע, המתווה שאישרה הממשלה מפצה את עובדי המגזר הפרטי דרך חל"ת ולא דרך שכר, בעוד שההכנסות של עובדי המדינה נשמרות

הרצליה (הצילום להדמיה בלבד ואינו קשור לאירוע) / אילוסטרציה: Shutterstock

בית המלון שופץ בתוך יממה? הפוסט של עיריית הרצליה שעורר שאלות

גולשים רבים בפייסבוק תהו כיצד אפשר לתקן נזקי הדף מנפילת שברי יירוט במהירות רבה כל כך - בתוך פחות מיממה, ואף תהו אם מדובר בתמונת AI ● בעירייה מבהירים כי מדובר בתמונה אמיתית, אך גם אנשיה וגם נציגי בית המלון לא מנדבים פרטים נוספים

המשרוקית. על הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים / צילום: Shutterstock

הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים חריגה ביחס למערב. איך זה נראה שם?

העברת החוק להרחבת הסמכויות של בתי הדין הרבניים והשרעיים בישראל יצרה סערה, אז בדקנו אם יש הסדרים דומים במדינות אחרות ● הבדל משמעותי אחד הוא שבמערב לא מדובר במוסדות של המדינה ● ולמרות זאת, גם שם לא בהכרח מרוצים מההסדר ● המשרוקית של גלובס

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

הבורסות בטוקיו וסיאול נופלות ביותר מ-4%, הנפט לא עוצר

המדדים המרכזיים ביפן ובדרום קוריאה נופלים בחדות ● מחיר חבית ברנט ממשיך לטפס וחוצה את רף ה-116 דולר ● החוזים על וול סטריט ואירופה מצביעים על ירידות

חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר

מנכ"ל ארית על נפילה של 34% במניה הביטחונית החמה

החברה הביטחונית מסכמת שנת שיא עם זינוק של מאות אחוזים בהכנסות ברווחים, אך המניה מאבדת לאחרונה גובה — ירידה של 2.5 מיליארד שקל מהשווי בשיא ● המנכ"ל חיים שטפלר בונה על צמיחה בחו"ל: "המרעומים שלנו הפכו לרכיב חיוני ומבוקש במערך ההתחמשות העולמי"

פרופ' נוריאל רוביני / צילום: Reuters, Fred Prouser

"שווה את הסיכון": הכלכלן הנודע בטוח - זה מה שטראמפ עומד לעשות עכשיו

הכלכלן פרופ' נוריאל רוביני, סבור שטראמפ יגדיל את ההימור וימשיך את המלחמה בעוצמה, ולא יסכים להפסקת אש בתנאים שיגרמו לו להיראות כמו "לוזר" ● איך תיראה לדעתו המשך המלחמה ומה הסיכון?

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Altaf Qadri

החברה היוונית ש"הגניבה" 4 ספינות דרך הורמוז תחת האיום האיראני

במשדר כבוי, וללא תשלום הכופר בן 2 מיליון הדולר שדורשת איראן עבור מעבר במצר הורמוז - החברה היוונית דינאקום הצליחה להעביר כבר 4 ספינות בין המיצרים, תוך שחברי צוות הספינה חשופים לתקיפה איראנית ● על פי דיווח ב-WSJ, הצוותים שבוחרים לבצע את החציה המסוכנת מקבלים על כך "תוספת סיכון"

דיון של ועדת הכספים בחוק ההסדרים, פברואר האחרון / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

השתיקה של שומר הסף: האם אגף התקציבים איבד את המושכות?

כיצד השתתק מי שנחשב לסמן של שומרי הסף, בזמן שהמסגרות נפרצו והכספים הקואליציוניים זרמו למרות המלחמה? ● תהליך ההחלשה של אגף התקציבים הוא עקבי: משר שמעדיף לעקוף אותו, דרך חוק הסדרים שרוקן מתוכן ועד לביקורת חריפה על ניהול הרזרבות ● בתווך נותר הממונה החדש, שטרם שבר את שתיקתו ומדיניותו נותרת בגדר תעלומה

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

החות'ים מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

החות'ים הצטרפו בסוף השבוע למעגל הלחימה, ונשאלה השאלה למה דווקא עכשיו ● ענבל נסים לוטון, מומחית לתימן, סבורה כי הדבר עשוי להיות קשור לאולטימטום האמריקאי לאיראנים, ואף לתחושה שהמלחמה קרובה לסיומה והחות'ים מנסים לשדר שלקחו חלק בה ● כך או כך, העיתוי ואופן התגובה המדוד מאותתים לאיראנים: רק אנחנו מחליטים

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הריבית לא צפויה להשתנות היום. אבל כל השוק מחכה לנתונים האלו

האנליסטים והכלכלנים צופים שהריבית תישאר על רמתה - 4% בעקבות המלחמה באיראן וחוסר הוודאות הביטחונית ● הבנק יפרסם גם את התחזית המעודכנת שלו לאחר שהאחרונה פורסמה בחודש ינואר, והיא תראה את רמת הריבית שבנק ישראל מעריך שתהיה בסוף השנה, הצמיחה והגרעון הממשלתי

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי היום במסחר, ואילו סקטורים יהיו המרוויחים הגדולים ביום שאחרי המלחמה?

הבורסה בת"א תפתח את השבוע לאחר שרשמה ביום שישי את הביצועים החלשים ביותר מזה שנה ● מדד הביטחוניות בלט לשלילה עם ירידה שבועית של כ-12% ● השווקים הגלובליים הפכו אדישים להצהרות של טראמפ, וירדו בחדות למרות הארכת האולטימטום לאיראן ● בנק ישראל צפוי להשאיר מחר את הריבית ללא שינוי ● וגם: האנליסט שמעריך: הסקטורים שירוויחו ביום שאחרי המלחמה ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

הדקלים 73 במרכז פרדס חנה / צילום: שלומי יוסף

בשכונה מבוקשת: קוטג' בפרדס חנה נמכר במחיר נמוך יחסית

האזור נחשב חסין יחסית לטילים ומחיר הבית מעט נמוך מהמקובל, ככל הנראה מכיוון ששטח המגרש קטן יחסית