גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אפיקי החיסכון התאוששו מהר מחודש קשה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"השווקים מתמחרים סיום מלחמה": אפיקי החיסכון התאוששו במהירות מחודש קשה

החודש שעבר היה גרוע לחוסכים בישראל, אבל באפריל התחוללה "התאוששות מטורפת - לא הספקת למצמץ והשווקים חזרו לשיא", אומרים באנליסט, שנפגע פחות במרץ ● ומה הלאה? "ארה"ב פחות יקרה ונראית בתמחורים סבירים", אומרים במור, שגם בלט לחיוב ● ומי בתחתית?

בניין שנפגע מטיל איראני בערד. הפער הגבוה ביותר שנמצא בבדיקה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הדירות נהרסו מטיל איראני, וערכן יעלה במאות אלפי שקלים

חוק השיקום מעמיד את בעלי הדירות שנפגעו במלחמה בפני דילמה כלכלית: מכירה מיידית ליזם בתוספת "מענק יציאה" או המתנה לדירה חדשה במסלול מואץ ● ניתוח שמאות חושף פערים של מאות אלפי שקלים וזינוק של עד 50% בשווי הנכס באזורי הפריפריה

נושאת המטוסים הבריטית המלכה אליזבת' / צילום: ap, Ana Brigida

המדינה שיוצאת מובכת מההתמודדות מול הצבא האיראני

המלחמה עם איראן הביכה מאוד את בריטניה מבחינת יכולותיה הצבאיות ● המערכת של חברת סנטריקס הישראלית, שנרכשה ע"י אונדס האמריקאית, תאבטח את המונדיאל ● אוסטרליה מתכננת להגדיל באופן משמעותי את תקציבי הביטחון ● וחברת JISDA היפנית מציעה כטב"ם במחיר של 450 דולר בלבד ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ישראייר / צילום: מוני שפיר

בעקבות התייקרות הדלק: ישראייר מעלה את מחירי הטיסות

בתוך כך, ישראייר נערכת להפעלת הטיסות לארה"ב, כאשר טיסת ניסוי שבוצעה למטוס החברה במקסיקו מקרבת את כניסתה לשוק הטיסות ארוכות-הטווח ● הקו לניו יורק צפוי להתחיל כבר בסוף חודש יולי, בכפוף לאישורי רשות התעופה האזרחית ● כמה זה יעלה?

תחנת דלק בלונדון / צילום: ap, Frank Augstein

10 מיליארד אירו זה רק ההתחלה: האיחוד האירופי במשבר אנרגיה

על פי נתוני האיחוד האירופי מחירי הנפט והגז המונזל זינקו ב-60%-70% מאז תחילת המלחמה עם איראן ● לפי חישובי הנציבות האירופית, מדינות האיחוד הוציאו 24 מיליארד אירו יותר ממה שהיה צפוי על אנרגיה מאז פרוץ המלחמה

יאיר שניר, שותף מנהל בקרן ההון סיכון של מייקל דל Dell Technologies Capital / צילום: רמי זרנגר

"תגמול למי שנשאו בנטל": העובדים והמשקיעים ירוויחו הון מהחברה שגייסה לפי שווי דמיוני

ואסט דאטה, העוסקת באחסון ועיבוד מידע ל-AI, גייסה השבוע מיליארד דולר לפי שווי דמיוני של 30 מיליארד דולר - הגבוה בתולדות ההייטק הישראלי ● המשקיע יאיר שניר היה שם עוד לפני "בום" הבינה המלאכותית ● "הבנו שיש כאן משהו מעניין, אבל אלו לא סדרי גודל שדמיינו"

נדב פרי / צילום: יח''צ

עם כ-12 מיליון שקל בכיס: נדב פרי עוזב את תשובה

נדב פרי כיהן מעל לעשור כסמנכ"ל הרגולציה וקשרי החוץ של שותפות ניו-מד אנרג'י ● עפ"י הערכות, עלות שכרו המצטברת בחברה עמדה על כ-12 מיליון שקל

מייסדי Ryft. מימין: גיא גדון, יובל יוגב ויוסי רייטבלט / צילום: עומר הכהן

הסטארט-אפ הישראלי שנמכר ביותר מ-100 מיליון דולר, אחרי שגייס 8 מיליון בלבד

הסטארט-אפ Ryft, שהוקם לפני כשנה וחצי בלבד, נמכר לחברת אבטחת הדאטה Cyera ● החברה הנרכשת מפתחת פתרונות לניהול דאטה עבור סוכני AI

גדעון בריקמן / צילום: יח''צ-אסף לב

גדעון בריקמן, מוותיקי ענף הפרסום, הלך לעולמו

בריקמן, מייסד משרד הפרסום בריקמן ומוותיקי הענף, הלך לעולמו בגיל 83 ● הפרסומאי גיל סמסונוב ספד לו: "גדעון היה מראשוני הפרסום הישראלי, גידל וליווה מאות פרסומאים מימי הפרינט ועד העידן הדיגיטלי"

החשכ''לית מיכל עבאדי־בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

הבנקים שהובילו את רכישת אג"ח המדינה בהנפקות ברבעון הראשון

בתקופה שכוללת את מבצע "שאגת הארי" הבנקים הגדולים היו בצמרת הטבלה בשוק הראשוני, בכל הפרמטרים, לאומי היה במקום הראשון והפועלים שני ● רכישות החוב בוצעו גם ע"י בנקים זרים כגון בנק אוף אמריקה, ג'יי פי מורגן, סיטי בנק וגולדמן סאקס

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בגלל איחור של שבוע: פאלו אלטו לא תיכנס במאי למדדי בורסה

לפי רשימת השינויים במדדים שפורסמה הערב, מגה אור, קנון ומניית הבורסה עצמה מצטרפות למדד ת"א 35 ● פאלו אלטו נשארה מחוץ למדדים בגלל שהחלה להיסחר בת"א לפני פחות מ-60 יום ותיכנס כנראה בעדכון המדדים הבא

הדיון בבג''ץ בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי ה-7 באוקטובר / צילום: דוברות הרשות השופטת

השופט סולברג: "האם יש להשאיר את המלאכה לממשלה לאחר הבחירות?"

בג"ץ דן היום, בהרכב מורחב של 7 שופטים, בעתירות להקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח ה-7 באוקטובר, זאת לאחר שהממשלה החלה לקדם הצעת חוק להקמת ועדה פוליטית ● הדיון מצולם בשידור חי ללא נוכחות קהל ● נציג הממשלה לבג"ץ: "היום לא הזמן לחקור"; השופטת וילנר: "רק לאחר סיום הלחימה בכל החזיתות יתחילו לחקור?"

אילוסטרציה: Shutterstock

אריכות ימים מתחילה כאן: 4 חברות ישראליות שרוצות לעשות מהפכה

מאיברים להחלפה ועד חיסון ואתחול מחדש של מנגנונים בגוף - גלובס מציג ארבע חברות מקומיות מבטיחות, המבוססות על מדע פורץ דרך ● וגם: מה יעזור להישאר צעירים עד שהמוצרים יגיעו לשוק? לחוקרים יש תשובות ● פרויקט מיוחד

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

התוכנית שדלפה: כך תיראה המתקפה הבאה של טראמפ באיראן

לא רק בסיסים: רשימת ה"מטרות הדינמיות" של הפנטגון - והחשש מהמחסנים שהתרוקנו ● הנשיא האמריקאי הודיע על הארכת הפסקת האש בלבנון, לאחר שבמהלך הלילה נשמעו אזעקות בשתולה בעקבות ירי לגליל המערבי ●  צה"ל בתגובה תקף משגרים בדרום לבנון • מוקדם יותר מחבלים שיגרו רחפן נפץ לעבר כוחות צה"ל, לוחם נפצע קל ●  צבא ארה"ב הודיע על כניסת נושאת מטוסים נוספת למזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי / צילום: AP-Alex Brandon, ויקיפדיה-defenseimagery,

עוד מלחמה בדרך לסיום? המסר המפויס של פוטין לזלנסקי

פוטין מציב תנאי לסיום המלחמה עם אוקראינה: לחתום על הסכם • יפן חוזרת לייצא נשק ויש כבר עסקאות על הפרק • ומדוע משבר האקלים מאיים על ההליך הדמוקרטי?

שיין פאריש

איש הביון שהפך לגורו קבלת החלטות בוול סטריט

שיין פאריש, שעבד 15 שנה בגוף ביון קנדי, החל לעסוק בקבלת החלטות אחרי אסון התאומים ● בספרו "חשיבה צלולה" הוא מתרגם את מה שלמד מחתן פרס נובל פרופ' דניאל כהנמן וממנהל ההשקעות צ'רלי מאנגר לסדרת כללים שיעזרו לשפר ביצועים ● לגלובס הוא מסביר למה החלטות יומיומיות יותר חשובות לפעמים מאלה שנחשבות הרות גורל

קאליבאף. השפעה רחבה על תהליכי קבלת ההחלטות / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

יו"ר הפרלמנט האיראני קליבאף התפטר מצוות המו"מ בעקבות ההתערבות של משמרות המהפכה

דיווחים על משבר בצמרת השלטון בטהרן ● שר הביטחון בתום הערכת מצב: "הפעם המתקפה תהיה שונה" ● בתקשורת שמזוהה עם המשטר האיראני עוקצים את טראמפ: "ההכרזה החד-צדדית על הארכת הפסקת האש היא כישלון אחרי שלא השיג תוצאה במלחמה" ● דיפלומט פקיסטני לערוץ הסעודי: יש קיפאון ממשי במו"מ ● דיווח: הקונגרס עודכן - ייקח כחצי שנה לנקות לחלוטין את הורמוז ממוקשים ● בזמן הפסקת האש: ארה"ב קוראת לאזרחיה בלבנון ובאיראן להתפנות ● עדכונים שוטפים

יוסי בן ברוך, מנכ''ל מגדל אחזקות הפורש / צילום:  יוסי צבקר

יוסי בן ברוך, מנכ"ל מגדל אחזקות, פורש מתפקידו

מנכ"ל החברה האם של מגדל ביטוח, הנחשב למקורבו של שלמה אליהו, פורש בתום 12 שנים ומספר תפקידים בכירים בקבוצה. ● בעבר, ניסה אליהו למנותו ליו"ר מגדל ביטוח – ללא הצלחה ● בן ברוך: "אני חש כי זהו המועד הנכון עבורי לעבור לאתגר הבא"

איוניק 3 של יונדאי

בגלל ארדואן: המכונית הזולה שלא תגיע לישראל

האיוניק 3 אמורה להיות החשמלית המשפחתית הזולה של יונדאי באירופה ולהתחרות ישירות בדגמים סיניים ● אלא שהייצור במפעל החברה טורקיה והחרם של ארדואן משאירים את ישראל מחוץ לתמונה - לפחות לעת עתה

מי הגוף הפנסיוני שמוביל בתשואות מתחילת השנה

מהו המס החדש שמבקש ראש עיריית ניו יורק החדש להטיל, ואשר עורר סערה סביבו? וגם: איזה נתח שוק תופסים הרכבים הסיניים מכלל המסירות של כלי רכב חדשים בישראל? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש