גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

פורצי דרך ומתקדמים לגיוסי ענק: הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ובאופק שלהן הנפקה לציבור ● הרשימה המלאה

קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי / צילום: ap

דרמה דיפלומטית: ישראל מנתקת את הקשרים עם שרת החוץ של האיחוד

שר החוץ גדעון סער הודיע על ניתוק הקשרים עם קאיה קאלאס, האחראית על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, בעקבות דיווח לפיו השוותה בין מדיניות ישראל בשטחים למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה ועל רקע החרפת העימותים בין ישראל לאיחוד סביב סוגיית ההתנחלויות

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לקוחות לאומי קיבלו סמס בהפתעה: 700 שקל בדרך לחשבון הבנק שלכם. מי בזכאים?

הבנק יעניק 700 שקל לחלק ניכר מלקוחותיו, לאחר שעשה מהלך דומה באוקטובר האחרון ● זאת, במסגרת מתווה ההטבות שיזם בנק ישראל, ובו נדרשו חמשת הבנקים הגדולים לחלק לציבור הטבות בסך מצרפי של שלושה מיליארד שקל ● בין תנאי הזכאות: העברת משכורת של לפחות 5,000 שקל בממוצע

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

עליות בוול סטריט; אינטל מזנקת בחדות, הדולר בעולם בשיא של מעל שנה

הנאסד"ק עולה בכ-0.8% ● מניות השבבים מזנקות, אינטל קופצת בעקבות עסקת ענק מסתמנת עם אפל ● הדולר מתחזק לשיא של מעל שנה, אחרי החלטת הריבית הניצית של הפד אמש ● הקוספי והניקיי רשמו אבני דרך היסטוריות ופרצו את רמות ה-9,000 וה-71,000 נקודות ● מחירי הנפט יורדים בעקבות החתימה על מזכר ההבנות בין ארה"ב לאיראן

קווין וורש, מינויו של טראמפ ליו''ר הפד / צילום: Reuters, Ann Saphir

הפד הותיר את הריבית ללא שינוי ומאותת: העלאת ריבית הפכה לאפשרות ממשית

כצפוי, ועדת השוק הפתוח הותירה את הריבית על 3.75% ● בתרשים ה"נקודות" שמאגד את תחזיות חברי הפד לריבית, חצי מהם צופים שהריבית תעלה ● וורש שלא סיפק תחזית ריבית: "הפד מסוגל להשיג אינפלציה של 2%, וזה בדיוק מה שאנחנו הולכים לעשות"

כרטיס FlyAll של כאל / צילום: יח''צ כאל

כאל מכריזה על 50 אלף מצטרפים לפליי אול, אבל הדרך לנתוני פליי קארד עוד ארוכה

חברת כרטיסי האשראי הגיע בפחות משבועיים ל-50 אלף לקוחות בכרטיס שמחליף את שיתוף הפעולה שלה עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על, שעבר לישראכרט ● כאל השקיעה כ-8 מיליון דולר במתנות הצטרפות במטרה למשוך לקוחות

ספינות מתחילות לנוע לכיוון מצר הורמוז / צילום: Reuters, Stringer

מצר הורמוז נפתח? "אף אחד לא יודע איך זה יעבוד"

מעל 500 ספינות משדרות את מיקומן באיזור מצר הורמוז על פי הנתונים הגלויים, אך כמות הספינות בפועל עשויה להיות כפולה ● מומחים מעריכים שייקח זמן רב לתנועה בהורמוז לחזור לשגרה ● נכון להיום, ארה"ב לא פרסמה את התנאים המלאים של ההסכם ובתעשיית הספנות מבולבלים

עו''ד משה שמעוני, יו''ר מקורות / צילום: שלומי יוסף

מקורות גייסה 1.75 מיליארד שקל באג"ח; ביקושים פי 3 מהמתוכנן

המרווח כ־77 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתיות במח"מ דומה ● הכספים יממנו את ההשקעות של החברה במשק המים, לרבות חיבור אזורים מרוחקים ומנותקים ● היו"ר משה שמעוני: "הגיוס יאפשר לחברה להמשיך את תוכנית ההשקעות הקריטית לפיתוח משק המים בתקופה המאופיינת באתגרים אקלימיים"

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

למה הבורסה יורדת כבר 3 ימים? מה חושבים המומחים ואיפה ההזדמנויות

ההסכם בין ארה"ב לאיראן התקבל באופטימיות בשווקים ברחבי העולם - חוץ מבישראל ● הבורסה המקומית היא היחידה במערב שנסחרה בירידות בשבוע האחרון, בהובלת מניות הבנקים, הביטוח והאנרגיה ● האם זו תחילתה של מגמה או ירידה נקודתית בלבד?

בנייה בישראל / צילום: Shutterstock

מחירי הקרקעות צנחו ב-25%: מה עומד מאחורי המדד החדש של הלמ"ס

הלמ"ס השקיעה באופן רשמי מדד מחירי הקרקעות שיפורסם בכל יוני ● בין 2004 ל-2025 מדד הקרקעות עלה פי 3.5 לעומת מחירי הדירות

אופק הלפרין / צילום: עידן מרזוק

הוא הפסיד 30% מהתיק ואז נפל לו האסימון. מאז הכסף הוכפל

אופק הלפרין התחיל להשקיע לפני הצבא כשפתח קופת גמל להשקעה, אבל אז הגיעה הקורונה והתיק שלו קרס ב־30% ● "נפל לי האסימון שאני נותן לאנשים שאני לא מכיר לנהל את הכסף שלי והם מפסידים לי אותו" ● המשקיעים החדשים, מדור חדש

סבסטיאן קורץ ושלו חוליו / צילום: Courtesy: eclipse media

הגיוס שמקפיץ את חברת הסייבר של שלו חוליו לשווי של 3 מיליארד דולר

חברת הסייבר דרים סקיוריטי שהקים שלו חוליו עם קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, הגיע לשווי של 3 מיליארד דולר עם גיוס הון חדש של 260 מיליון דולר ● על פי ההערכה, קצב ההכנסות השנתי של החברה חצה לאחרונה את רף 100 מיליון הדולר

אתר בנייה / צילום: תמר מצפי

היתרי הבנייה זינקו לשיא. זו העיר שמובילה

בין החודשים אפריל 2025 למרץ 2026 הונפקו היתרים עבור כ־82,570 יחידות דיור • היקף התחלות הבנייה החדשות גבוה – אך פחות מהשיא של שנת 2025 • תל אביב־יפו מובילה את טבלת התחלות הבנייה בערים ● אזור הצפון אחראי רק על 20% מהתחלות הבנייה

בית במושב / אילוסטרציה: Shutterstock

האם נישלה את בנה מנחלה במושב. ביהמ"ש לא אהב את זה

40 שנה אחרי שמונה כבן ממשיך ובנה את ביתו במשק, גילה הבן כי אמו המנוחה נישלה אותו והעבירה את הזכויות לאחותו ● השופטים קבעו כי מוסד "הבן הממשיך" חזק יותר מצוואה והותירו את הנחלה, השווה מיליונים, בידי הבן ● "חזרה ממתנה אינה נעשית בסתר"

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

נתניהו במסר לטראמפ: "לא נצא מרצועת הביטחון בדרום לבנון - כל עוד צורכי הביטחון של ישראל מחייבים זאת"

נתניהו במסר לטראמפ: "לא נצא מרצועת הביטחון בדרום לבנון - כל עוד צורכי הביטחון של ישראל מחייבים זאת" ● הותר לפרסום: רס"ר במיל' אלכסנדר פילין נהרג מפיצוץ מטען בדרום לבנון, 7 לוחמים נפצעו ● ארה"ב ואיראן חתמו על מזכר הבנות לסיום המלחמה, שנכנס לתוקף באופן מיידי ● לבנון במרכז הסעיף הראשון בהסכם; בצה"ל מתריעים שלישראל אסור להסכים לחיבור הזירות ● עדכונים שוטפים

משה סובל, נשיא ביהמ''ש המחוזי בירושלים / צילום: רפי קוץ

המחוזי ירושלים קורס תחת העומס. הסיבות: זינוק בתיקים ומשפט נתניהו

נתונים שהגיעו לידי גלובס מגלים כי מספר התיקים האזרחיים טיפס ב-24% בתוך שנתיים ● בין הסיבות: תביעות נפגעי המלחמה וקיפאון בוועדה הבוחרת ● התוצאה: התארכות דרמטית בדיונים

מתקן לאחסון גז טבעי / צילום: Shutterstock

לראשונה זה שנים: חיפוש גז פעיל בישראל יתחיל בספטמבר

אחרי שנים של קיפאון בחיפושי הגז, אונייה סייסמית צפויה להגיע לישראל בספטמבר ולפתוח את שלב האקספלורציה הראשון בבלוק של ניו מד, BP וסוקאר ● אם יימצאו מאגרים חדשים, הם עשויים לשנות את תמונת האנרגיה של ישראל בעשורים הקרובים

איור: Shutterstock

הסכם הממון לא אושר - אך האישה קיבלה חצי מדירת הבעל

בית המשפט לענייני משפחה הכיר בהסכם ממון שבו התחייבו בני הזוג לשתף זה את זה בכלל נכסיהם, לרבות נכסים שנרכשו לפני הנישואים - זאת על אף שההסכם לא אושר בבית המשפט כמתחייב החוק ● נקבע כי התנערות הבעל מהתחייבויותיו בהסכם נעשתה בחוסר תום-לב

מנכ''ל אפל היוצא, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

אפל צפויה לייקר את מוצריה. טים קוק: "העלאות מחירים הן בלתי נמנעות"

מנכ"ל אפל היוצא אמר בראיון לוול סטריט ג'ורנל כי הזינוק בביקוש לשבבי זיכרון עבור מערכות בינה מלאכותית הקפיץ את עלויות הרכיבים והוביל את החברה להיערך להעלאות מחירים ● קוק לא פירט מתי ייכנסו ההתייקרויות לתוקף והן עשויות לחול על אייפונים, מחשבי מק ואייפדים ● לפי הדיווחים, הצפי להתייקרות הוא עד כ-270 דולר במכשירי אייפון פרו העתידיים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

אוקראינה תמורת הורמוז? תמימות דעים מפתיעה בין טראמפ לאירופה בפסגת ה-G7

היו מי שהעריכו כי מאחורי הקלעים של ה-G7 התרקמה עסקת "אוקראינה תמורת הורמוז" ● טראמפ לא ידרוש יותר מדי מאוקראינה, ימשיך לאפשר לאירופאים לקנות נשק אמריקאי בעשרות מיליארדים לחימושה, ובתמורה האירופים יסייעו לו "לנקות" את הבלגן במפרץ הפרסי