גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

טסלה Y החדשה / צילום: יח''צ

האם הטסלה החדשה שווה תוספת של 40 אלף שקל?

טסלה Y החדשה מאיצה ל־100 ב־3.5 שניות, מתנהגת כמו מכונית ספורט ומצוידת במודל AI שמנהל שיחה חופשית בעברית ● במחיר של 334 אלף שקל וממשק נטול מתגים היא לא לכל אחד

רון דניאל, מייסד ליקווידיטי / צילום: אריק סולטן

"הם חיפשו שעיר לעזאזל": חד הקרן קרס, עכשיו הנושה שלו מדבר לראשונה

אחרי שנקלע לקרב משפטי על השבת החוב של אופן ווב, שהייתה אחת מחברות הפרסום המובילות בישראל, מייסד קרן ליקווידיטי רון דניאל מגיב לראשונה לטענות הגבייה האגרסיבית שהטיחה בו החברה ותוקף את בעלי השליטה: "לא נפסיד שם דולר" ● בראיון לגלובס הוא מספר על החיבור לאלי ברקת, מסביר איך מעריכים סיכון של סטארט־אפ ומזהיר מפני התפוצצות בועת ה־AI

ירידות חדות בוול סטריט / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מזינוק חד ל"פאניקה אמיתית": מה קרה בוול סטריט ב-24 שעות?

לאחר הראלי ברביעי, וול סטריט נצבעה אמש (ה') באדום בוהק: מדד הנאסד"ק צלל ונכנס לטריטוריית תיקון, וענקיות השבבים מחקו טריליוני דולרים משוויין ● ברקע לנפילות: החשש מהשלכות "הגל הכחול" על הקמת חוות שרתים, ורוטציה למניות ערך ● האנליסטים מזהירים מהאטה בהשקעות ה-AI, אך מרגיעים: "התעשייה כאן כדי להישאר, היא פשוט תהפוך ליקרה וריכוזית יותר"

חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

אינטל התרסקה ב-42% - האם עסקת הרכישה של קלאסיק בסכנה?

ביום שני שעבר הכריזה אינטל על רכישתה של קלאסיק (Classiq) הישראלית - בעלת נתח השוק הגדול ביותר בתחום מחשוב הקוואנטי ● אולם מאז יום שלישי שעבר, ירדה מנית אינטל ב-42% על רקע תוצאותיה לרבעון וגל הירידות בעקבות החשש מבועת ה-AI ● האם עסקת הקוונטום הגדולה ביותר אי פעם נמצאת בסכנה?

הטנדר החשמלי, ''סייברטראק'' / צילום: יח''צ

מאסק: טסלה תצמצם את ייצור הסייברטראק בשנה הבאה

מאסק אמר כי בטסלה יצמצמו בהדרגה את ייצור הסייברטראק במפעל שלה בטקסס ● בפוסט ב-X כתב כי סיום הייצור במפעל הענק יפנה מקום לייצור מונית הרובוטים שלה, הסייברקאב ● מאסק לא ציין אם החברה תייצר את הסייברטראק במתקן אחר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות חדות ביום הטוב ביותר מאז מרץ; הדולר נסחר ביציבות

על רקע הירידות החדות אתמול בוול סטריט, המסחר בת"א התנהל בעליות שערים חדות ● ת"א 35 קפץ בלמעלה מ-3% ● המדדים שמובילים את המגמה ביום המסחר היו אלו החשופים יותר לכלכלה המקומית ● בעולם, בורסות אסיה רשמו ירידות חדות, הניקיי ביפן נכנס לטריטוריה של שוק דובי ● וגם: בנק הפועלים נותן פרמייה של יותר מ־60% למניה הדואלית שהולכת לגל פיטורים

צילום: Shutterstock

הנתון שישפיע על כיוון השווקים השבוע, והפרט החריג שמסתתר בו

אחרי שבוע של ירידות חדות במניות הטכנולוגיה, המשקיעים ממתינים לפרסום מדד המחירים לצרכן בארה"ב ביום שלישי • דוח התעסוקה החזק הגביר את החשש מהעלאת ריבית נוספת, ונתון אינפלציה גבוה מהצפוי עלול להחריף את הלחץ בשווקים • אלא שהפעם יחסר בדוח אחד המספרים החשובים ביותר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל ומייסד אנבידיה / צילום: ap, Markus Schreiber

המודיעין האמריקאי: סוכנות הביון הסינית גייסה אשת עסקים המקורבת למנכ”ל אנבידיה

תחקיר חדש של הניו יורק טיימס חושף כי לפי הערכת המודיעין האמריקאי, אליס הואנג, אשת עסקים סינית שקיימה קשרים עם מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, גויסה כדי לאסוף עליו מידע ואולי אף להשפיע על מדיניות יצוא השבבים האמריקאית לסין ● הממצאים הופצו לבכירים בממשל טראמפ, וכעת דורשים בכירים רפובליקאים בקונגרס ממנכ"ל אנבידיה להתייצב לתדרוך בדלתיים סגורות

אייל רוזן / צילום: אתר החברה

הסגרה מפורטוגל, רצח בנצרת ותעלומה אחת: לאן נעלמו 200 מיליון שקל?

הסגרתו של אייל רוזן, לשעבר מנהל בחברת האשראי גיבוי אחזקות, הזכירה כי אחת מהקריסות הגדולות שידע הסקטור הפיננסי בישראל עדיין רחוקה מסיומה ● יותר מארבע שנים לאחר התפוצצות הפרשה, מעל 200 מיליון שקל טרם אותרו ובשוק חוששים כי רוב הכספים אבודים: "חלק מהלווים נרצחו או ברחו"

פרסומי המבצעים מהתקופה האחרונה. מוקש פיננסי

פתאום כולם מציעים נדל"ן בחינם: הסכנות הגדולות ברכישה עם 0% הון עצמי

יזמי הנדל"ן התחילו לאחרונה לחלק נכסים כמעט בחינם, באפס הון עצמי, רק תבחרו ● מגבלות המימון הנוקשות של בנק ישראל גידרו את יציבות המערכת הבנקאית, לא את הכיס שלנו ● את הפער שנוצר ממלאים היום בשוק האפור–בהיר של האשראי החוץ-בנקאי והלוואות קבלן

נווה שאנן. המחירים למ''ר בפרויקטים חדשים גבוהים משמעותית מאלה שבבניינים הישנים / צילום: Shutterstock

מה קורה למחירים בנווה שאנן בתל אביב?

מחירי הביקוש לדירות ישנות בשכונה ירדו ב–10%–15% בשנה האחרונה, אך יש פערים עצומים במחיר בין דירות ברחובות שונים

צילום: Shutterstock

לא כמו שלמדנו: אין לנו מפת טעמים בלשון

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: פרשנות שגויה של נתונים הפכה למפת טעמים מטעה שהשתרשה בספרי הלימוד

ישיבת ממשלה. השרים מתחלפים, הבעיות נשארות / צילום: מעיין טואף / לע״מ

החסמים המבניים שתוקעים את המדינה, והדרכים לשחרר אותם

שרים מתחלפים וממשלות נופלות, אבל אותן תקלות חוזרות שוב ושוב ● מסמך מדיניות חדש של המרכז להעצמת האזרח מסביר מהם החסמים המבניים שמכשילים את התיקונים הנקודתיים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי החסמים הקבועים בעבודת הממשלה

טלטלה בשווקים | אילוסטרציה: Shutterstock

נפגעי הטלטלה בשווקים: ההפסדים, הפיטורים והחשש שהגרוע עוד לפנינו

אחרי שנים של תשואות מרשימות, גרג קופי רשם את החודש הגרוע בתולדות הקרן שלו • בקרן אחרת נמחקה תשואה של 44% והפכה להפסד, ובענף כולו מתרבים הפיטורים • מנהלי ההשקעות מגלים שהשוק כבר לא סולח על טעויות: "שרדתי, בינתיים"

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

הרווח התפעולי של ברקשייר ירד ברבעון, ויש מניה אחת שהיא לא הפסיקה לקנות

ברקשייר האת'ווי דיווחה על ירידה של 6% ברווח התפעולי ברבעון השלישי, לצד צניחה של 28% ברווח הנקי ● למרות הירידה ברווחים, ענקית ההשקעות האיצה את הרכישה החוזרת של מניותיה והשקיעה בכך 9.6 מיליארד דולר ברבעון, יותר מפי שניים לעומת הרבעון הקודם ● במקביל, הר המזומנים של החברה הצטמצם לכ־357 מיליארד דולר

משרדים בתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות ההייטק משלמות ארנונה נמוכה יותר - אבל מכניסות לעיריות הרבה כסף

ניתוח של מכון גיאוקרטוגרפיה חושף פערים בתעריפי הארנונה לחברות הייטק ולבתי תוכנה בין הרשויות המקומיות, ומראה מדוע תל אביב והרצליה מצליחות לייצר הכנסות גבוהות מעסקים למרות הנחות משמעותיות

התייעצות על הרכבת הממשלה בבית הנשיא / צילום: הילל בן אור

ספירת הממליצים היא לא הסוף: הצעדים שיכריעו אם יהיו בחירות או ממשלה

נציגי המפלגות מגיעים בזה אחר זה לבית הנשיא ומציגים את המועמד שלהן לקבלת המנדט ● אבל מספר הממליצים רחוק מלהיות השיקול היחיד שיקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל ● התחנות בדרך לקואליציה חדשה, והאפשרויות לחזור לקלפי ● המשרוקית של גלובס 

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

מה מניע את שער הדולר-שקל שזינק לשיא של כמעט שנה, ומתי תתהפך המגמה?

הדולר התחזק הבוקר מול השקל בכ-2% והגיע לרמה של 3.22 שקלים, על רקע טלטלות בשווקים הבינלאומיים וירידות חדות בוול סטריט, אך בהמשך העלייה התמתנה ● להתחזקות תרמו גם אי-הוודאות הפוליטית בישראל, החששות מפגיעה ביחסים עם ארה"ב ועלייה בפרמיית הסיכון של המדינה

פרופ' עופר מרין, מנכ''ל בית החולים שערי צדק / צילום: דוברות שערי צדק

עם תרומה של מאות מיליונים, מנהל בית החולים שמקים מגדל אשפוז חדש

"המקרים שנצרבו בי הם של מטופלים שלא הצלחנו להציל בפיגועים. לשבת אחר כך עם המשפחה ולבשר להם - שואב כוחות נפש אדירים" ● שיחה קצרה עם פרופ' עופר מרין, מנכ"ל בית החולים שערי צדק

לפי נתוני הלמ''ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים? / צילום: Shutterstock

לפי נתוני הלמ"ס, באיזה מחוז בארץ יש הכי הרבה יערות, חורשות ופארקים?

לאיזו מועצה אזורית משתייך קיבוץ כפר חרוב, מי הגה את שם הקואופרטיב "אגד" כשנוסד ב-1933 ועל שם מי נקראת הנסיכה זלדה בסדרת משחקי הוידאו של נינטנדו "האגדה של זלדה"? ● הטריוויה השבועית