גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB/Ole Berg-Rusten

רבעון שחור לקרן העושר הנורבגית: הפסד של 30 מיליארד דולר בשל הטלטלה בשוק האג"ח

קרן העושר הריבונית הגדולה בעולם, שבשנים האחרונות הסיטה השקעות מחברות ישראליות, ייחסה את ההפסד העצום לביצועים הגרועים של שוק האג"ח ברבעון ● הקרן הודיעה בחודשים האחרונים כי תפנה יותר משאבים לתחום המניות ואף תסיט השקעות מאג"ח ממשלתי אמריקאי

''מפגש הדייגים'' / צילום: ספיר פארמן

סוף סוף יש על שפת הכנרת מסעדת דגים מצוינת

"מפגש הדייגים" בעין גב מגישה דגים מהכנרת באווירת טברנה משוחררת ● מומלץ לבוא בשקיעה למרפסת ולתת לנוף לעשות את כל השאר

GAC AION UT / צילום: יח''צ

במחיר של משומשת בת 3 תקבלו רכב זריז ומאובזר

החשמלית העירונית של GAC אינה חפה מבאגים באגף הדינמי ● אבל במחיר של משומשת בת שלוש היא מציעה תא נוסעים משפחתי מרווח, טווח שימושי, ביצועים זריזים ואבזור של מכוניות שעולות כפול

מייסדי פיירבלוקס, מימין: פבל ברנגולץ, מיכאל שאולוב ועידן עפרת / צילום: יוליה נר

דיווח: ויזה במגעים לרכישת פיירבלוקס הישראלית ב-2.5 מיליארד דולר

ענקית התשלומים ויזה בוחנת רכישת ענק נוספת בישראל, חודשים לאחר שהודיעה על רכישת חברת הפינטק ביוקאץ' ב־2.4 מיליארד דולר ● כעת מדובר במגעים לרכישת פיירבלוקס, המפתחת תשתיות לניהול נכסים דיגיטליים ● החברה מכחישה את הדיווחים

משכנתא / איור: Shutterstock

אחרי שלושה חודשי ירידה, הפיגורים במשכנתאות שוב מטפסים

הפיגורים בתשלומי המשכנתאות עלו ל-4.23 מיליארד שקל בספטמבר ● היקף המשכנתאות החדשות היה נמוך יחסית לחודשים הקודמים והסתכם ב-8.66 מיליארד שקל עקב חגי תשרי ומיעוט ימי העבודה ● המשקיעים נטלו את המשכנתאות הגבוהות ביותר, בממוצע של 1.26 מיליון שקל

כלי רכב שרופים ברחובות פריז / צילום: ap, Emma Da Silva

צרפת וגרמניה לא ראו נתון כזה כבר 15 שנה

תשואה על האג"ח הצרפתיות ל־10 שנים זינקה היום לרמתה הגבוהה מאז 2002, על רקע החששות מהגירעון ומהמשבר הפוליטי במדינה ● במקביל, המשקיעים נוהרים לאג"ח גרמניה וארה"ב, ותשואותיהן יורדות על רקע הירידות במניות והחשש מהיקף ההשקעות ב־AI הממומנות בחוב

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

הכנסות של כ-840 מיליון דולר: מאגר הגז לוויתן צפוי לשבור שיא הרבעון

הכנסות מאגר לוויתן ברבעון השלישי צפויות להגיע לשיא על רקע מחירי הנפט הגבוהים והרחבת יכולת יצוא הגז למצרים, כך לפי הערכות ● המדינה צפויה ליהנות מכ־200 מיליון דולר בעוד שגם מאגר תמר עשוי לרשום רבעון חזק בהמשך ● הביקוש הגובר לגז בישראל צפוי להאיץ את הידלדלות המאגרים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר

בורסת תל אביב צפויה לפתוח את השבוע בירידות שערים ברקע פערי ארביטראז' שליליים והטלטלה במניות הטכנולוגיה בעולם ● בוול סטריט נרשם יום המסחר הגרוע ביותר מאז חודש יולי, והמשקיעים נהרו לנכסי מקלט ולאיגרות חוב ● מחירי הנפט מזנקים בצל המתיחות הגיאופוליטית ואזהרות הפינוי של ארה"ב בסעודיה ● וגם: היסטוריית הטכנולוגיה מזהירה: מרוויחי ה-AI האמיתיים הם לא מי שאתם חושבים ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר 

המיליארד ביל אקמן / צילום: Reuters, Kris Tripplaar

עם פחות מעשרה עובדים: החברה שזוכה להשקעה מהמיליארדר ביל אקמן

אקמן המבקר בישראל חשף כי השקיע בחברת AI ישראלית שמבטיחה להאיץ מודלים.
2Delta הוקמה על ידי בכיר לשעבר בגוגל, דביר זלצר, וגורו ה-AI ד"ר אלי דוד, מייסד חברת DeepCube שנמכרה לננודיימנשן ● החברה, שמעסיקה פחות מעשרה עובדים, הציגה במחקר משותף עם אנבידיה האצה של פי 3.5 בביצועי אחד המודלים שלה

קמפיין ישראכרט / צילום: צילום מסך מיוטיוב

תקציב הפרסום של ישראכרט עובר לקבוצת אדלר חומסקי

תקציב הפרסום של חברת כרטיסי האשראי נאמד בכ–25 מיליון שקל, והחלפת המשרד נעשית כחלק מהרצון לרכז את פעילות הפרסום והדיגיטל תחת קורת גג אחת ● דוד פתאל השיק את מלון היוקרה The Yacht באירוע רב משתתפים, ובית האופנה משכית קיים את תצוגת הסתיו-חורף בגשר יהודית מעל נתיבי איילון ● אירועים ומינויים

דונלד טראמפ נשיא ארה''ב / צילום: Shutterstock

דריכות אזורית בצל הבחירות: באיראן נערכים למתקפה, טראמפ מאיים "להמשיך להכות בהם"

במערכת הביטחון בישראל מזהירים מהצהרות שיובילו לקריאה שגויה של המציאות, בעוד בטהראן מעריכים כי עימות הוא ודאי ועשוי לפרוץ עוד לפני פתיחת הקלפיות ● פיגוע ירי סמוך לצומת יהודה ● במקביל: המתיחות במזרח התיכון גולשת לזירות נוספות עם שורת יירוטים של טילים וכטב"מים חות'יים בסעודיה ● ארה"ב מסכמת 100 ימי מצור ימי שמנעו ממשמרות המהפכה הכנסות של עשרות מיליארדי דולרים • עדכונים שוטפים  

פאבל פריגוז'ין / צילום: צילום מסך רשתות חברתיות

הפלייבוי שירש את צבא שכירי החרב הידוע לשמצה בעולם

בנו של מייסד קבוצת וגנר המנוח ממשיך להחזיק במעוז באפריקה וגורף הון מסחר בנשק, בסמים ובזהב

מימין: ברט שאהין, מנכ''ל Redesign Health; פרופ' איל צימליכמן, נשיא ARC Global וסגן יו''ר Redesign Health; סטיבן קלאסקו, יו''ר הדירקטוריון; ופרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא

ביה"ח שיבא מוכר את פעילות החדשנות הגלובלית שלו בעשרות מיליוני דולרים

הרוכשת היא Redesign Health, המתמחה בהקמת קרנות לתמיכה במיזמים רפואיים ● שיבא יישאר מעורב ב-ARC Global ● מנהל החדשנות בבית החולים, פרופ' איל צימליכמן, ימונה לסגן יו"ר החברה הרוכשת ● מנכ"ל ARC: "נגיע ליותר שווקים, הרשת היא מכפיל כוח גדול"

תא''ל במיל' אבי בניהו / צילום: תמר מצפי

פעיל ימין ישלם 103 אלף שקל לאבי בניהו בשל פרסום לשון הרע

פעיל הימין רן כרמי בוזגלו פרסם בינואר 2025 שלושה פרסומים נגד דובר צה"ל לשעבר אבי בניהו, כינה אותו "טינופת" ותהה האם הוא "הלשין גם על הלוחם שנעצר בברזיל" ● הפרסומים היו בתגובה לפרסום של בניהו בו התלונן על התרופפות המשמעות בצה"ל ● בוזגלו טען כי מדובר בתביעת השתקה, אך ביהמ"ש דחתה את טענתו

עבודות חפירה בבני ברק. הדרת המארגנים מהשלבים שאחרי רכישת הקרקע / צילום: כדיה לוי

רשות המסים הסתירה נייר "עמדה סודי", אך זה לא עזר לקבלן לקבל הטבת מס

בפסק דין חדש, ועדת ערר משרטטת את גבולות הטבת המס המעניקה החזר של שישית ממס הרכישה ששולם ע"י חברות קבלניות ● נקבע: מחדל של רשות המסים לא מקים זכאות להטבת מס שקבלן לא זכאי לה לפי חוק

יהוד / צילום: כדיה לוי

ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית הביאו למצב של בנייה רבה, אך בשל האטה בשוק - קצב המכירות נמוך ● גלובס בדק באיזה עיר יש את היצע הדירות הגדול ביותר, איפה הכי קל למכור, והיכן היזמים מרגישים בטוחים

מטוס של יונייטד איירליינס / צילום: Shutterstock, Felix Tchvertkin

משבוע הבא: חברת התעופה שמשיקה קווים חדשים לישראל

יונייטד מרחיבה את פעילותה בישראל עם טיסות לשיקגו ולוושינגטון, שיצטרפו לקו ניו יורק ולתוכנית לחידוש הטיסות לסן פרנסיסקו במרץ ● התרחבות התחרות בקווים לארה"ב כבר מתבטאת במחירים, עם ממוצע של כ־1,223 דולר לטיסה לניו יורק בנובמבר וצפי לירידה מתחת לאלף דולר בתחילת 2027

ארגזי קלפי לקראת הבחירות / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הנושאים האלה משפיעים על כולנו, אבל בבחירות לא דיברו עליהם. עד עכשיו

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק ● מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות ● מי בעד יבוא חופשי, מה דעתן על מיסוי משקיעי נדל"ן - וכמה מהן בעד רפורמה בשוק ההון? ● המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

אוריאל בכר / צילום: ענבל מרמרי

משפט דרמטי בניו יורק ותשלום ענק: אוריאל בכר יוצא לקרב על החברה המצליחה שייסד

בראיון ראשון אחרי הפסיקה בארה"ב, שחייבה את פאפאיה גיימינג לשלם 719 מיליון דולר שמאיים על עתיד החברה, מגן המייסד אוריאל בכר בראיון על השימוש בשחקנים לא אנושיים ● הוא מספר על טקטיקה נפוצה בתעשייה, מסביר למה לא עלה להעיד במשפט, ומגלה מה התוכנית להציל את הבייבי שלו

פרויקט של מגוריט בתל אביב / צילום: ניב מדידות

במחיר ממוצע של 2.7 מיליון שקל לדירה: העסקאות שמזיזות את השוק הקפוא

מבדיקת גלובס עולה כי על רקע הקיפאון בשוק, רכשו קרנות השכרה לטווח ארוך כ־700 דירות, במחיר ממוצע לדירה של 2.7 מיליון שקל ● מנכ”ל רנט איט: “זה win־win. אנחנו מקבלים דירות בהנחה יפה והיזמים מייצרים לעצמם רווח” ● עדיין מדובר בחלק קטן ממלאי הקבלנים