גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: Shutterstock

מדד המחירים הקרוב עומד להיות חריג במיוחד

בלמ"ס עושים התאמות למלחמה ● ההפסד על הנייר של בנק ישראל ● והעסקה שכן מתהווה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

שנה אחרי ההשקה: OpenAI מוותרת על סרטוני הווידאו לטובת יעד חדש

בסיבוב פרסה מפתיע הודיעה חברת הבינה המלאכותית לעובדיה על סגירת פלטפורמת הווידאו Sora שהייתה אמורה לטלטל את התעשייה ● בשוק אומרים כי הסיבה היא ההוצאות הגדולות, וכי החברה, שמנסה לשמור על שוויה לקראת הנפקה, מעדיפה להתמקד בכיוונים רווחיים יותר

מימין: פרופ' אמנון שעשוע, מייסד שותף של AI21; פרופ' יואב שוהם, מנכ''ל שותף ומייסד שותף; ואורי גושן, מנכ''ל שותף ומייסד שותף / צילום: עומר הכהן

דיווח: AI21 של אמנון שעשוע במו"מ על רכישתה בידי נביוס של ארקדי וולוז'

חברת הבינה המלאכותית הישראלית מקיימת מגעים למכירתה לספקית הענן נביוס ● AI21 מחפשת דרך לאקזיט לאחר שלא הצליחה לחדור לשוק עם מודלי השפה שלה ● ב-2023 קיבלה AI21 תג מחיר של 1.4 מיליארד דולר, והמשקיעים בחברה - בהם פיטנגו, אינטל קפיטל, גוגל ואנבידיה - מקווים למכור אותה בכמה מיליארדי דולרים

''​​​​​​​המשתנה המרכזי שמכתיב את כיוון השווקים''. אסדת קידוח נפט בים התיכון (מול חופי לימסול) / צילום: Shutterstock, Andriy Markov

הסקטור ש"לא נראה טוב" ומי המניות הצפויות לזנק בעקבות הפסקת האש?

הפסקת האש העניקה רוח גבית ניכרת לשוקי המניות מסביב לעולם שזינקו, וגם לבורסה בת"א שמתקרבת לשיא ● מנהלי השקעות מנתחים: בארץ המניות הביטחוניות עשויות להרוויח, הורדת הריבית תימשך אך בקצב איטי, ומניות הבנייה ייפגעו ● מחיר הנפט ימשיך לרכז עניין

אודי אדלסבורג / איור: גיל ג'יבלי

מיליארד שקל בכיס: איש העסקים החשאי שבדרך לאקזיט ענק

אורי אדלסבורג הפך לפני כ־30 שנה חברה שעוסקת בתיווך עסקאות ביטחוניות לחברת אנרגיה ● במשך השנים הוא אסף תחנות כוח בישראל, עד שהגיע לאחיזה ב־5 תחנות שאחראיות על 20% מייצור החשמל המקומי ● כעת, עסקה עם לאומי פרטנרס משקפת לו שווי של 10 מיליארד שקל ומטילה זרקור על אחד מאנשי העסקים המסתוריים והחזקים בישראל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בבורסה; מדד ת"א 35 בשיא כל הזמנים

העליות בת"א מתחזקות: מדד ת"א 35 מוסיף לערכו כ-1.1% ושובר את השיא ה-24 שלו מתחילת השנה ●  וול סטריט סגרה אתמול יום שביעי ברצף של עליות; החוזים העתידיים נסחרים ביציבות ● עליות גם באירופה, באסיה נסגר המסחר בעליות כאשר הנייקי זינק בכ-2% ● שער הדולר נסחר בכ-3.05 שקלים וממשיך את המגמה השלילית ● הבוקר מחירי הנפט עולים קלות, לאחר שאתמול הם היו בירידה ● המניה הטכנולוגית שהשילה כשליש משוויה וזוכה להמלצת קנייה ● עדכונים שוטפים

בכירי הבורסה בגל מימושים / צילום: Shutterstock

ב-26 מיליון שקל: חמישה בכירים בבורסה בגל נוסף של מימושי מניות

חמישה מבכירי הבורסה ניצלו זינוק של יותר מ-240% במחיר מנייתה בשנה החולפת וביצועים מימושים של 212 אלף מניות ● באוקטובר האחרון מימשו חלק מהבכירים מהלך דומה ברווח של כ-50 מיליון שקל

צילומים: AP-Marin Ludovic, רויטרס

48 שעות אחרי הפסקת האש: המדינה שמרחיבה את ארסנל הגרעין

על רקע איומי טראמפ על נאט"ו, צרפת נערכת להגדיל את תקציב הביטחון • מנהיגת האופוזיציה הגיעה לביקור בסין, ועוררה סערה • ולמה טראמפ מתנגד להעניק אזרחות אמריקאית לתינוק שנולד במהלך טיסה?

אלביט מערכות חתמה על עסקה ביטחונית בשווי 2.3 מיליארד שקל. מי המדינה הרוכשת?

לכמה תעלה העמלה של ביט על קבלת כספים החל מחודש מאי, וגם: מה העלות של הרחפנים המשודרגים של ארגון הטרור חיזבאללה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

בתי המשפט ישובו לפעילות מיום ראשון, בצפון נשארת מתכונת החירום

בעקבות ההודעה על הפסקת האש עם איראן, בתי המשפט יחזרו היום לשגרת עבודה ברוב חלקי הארץ, כאשר הדיונים שבוטלו מבעוד מועד להיום לא יתקיימו, והדיונים שנקבעו ליום ראשון יחולו כסדרם ● עם זאת, במחוזות חיפה והצפון בתי המשפט ימשיכו לפעול במתכונת מצומצמת עד ל-12 באפריל

מכלית חולפת במצר הורמוז לאחר הפסקת האש / צילום: Reuters, Alassar .H .J Shadi

איך יכול להיות שארה"ב לא התכוננה ליום הזה אחרי עשרות שנים של איומים

אחרי שהחבל התהדק לצווארה, איראן החליטה לחסום את מצר הורמוז ולשתק את עורק האנרגיה הקריטי ● הסיכון היה ידוע מראש, אבל ארה"ב הגדולה לא נערכה כראוי, והנזק ניכר ● כעת גובר החשש מפני קביעת תקדים מסוכן של גביית דמי מעבר בנתיבי שיט בינלאומיים - מהלך שאפשר למשמרות המהפכה לגרוף רווחי עתק במהלך הלחימה

בכירי האוצר בהצגת המתווה, 11 במרץ / צילום: אלעד זגמן, לע''מ

מתווי הסיוע חשפו פערים במוכנות המדינה לחירום. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם: משרד האוצר בזמן חירום ● למרות שני עשורים של מצבי חירום, הליקויים המשמעותיים עדיין כאן

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

אחרי האזהרה לציבור: צה"ל החל לתקוף אתרי שיגור בלבנון

ישראל ולבנון יחלו במו"מ ישיר בשבוע הבא: "נתמקד בפירוק חיזבאללה ויחסי שלום" ● ירי בלתי פוסק לצפון: עשרות רקטות שוגרו מהבוקר, ולדברי צה"ל ייתכן ירי לאזורים נוספים במדינה ● דיווח: טראמפ ביקש מנתניהו לצמצם את התקיפות בלבנון. לפי הדיווח - ישראל הסכימה להיות "שותפה מועילה" ● סגן נשיא ארה"ב ואנס: "האיראנים חשבו שהפסקת האש כוללת את לבנון, אבל הם טעו" ● עדכונים שוטפים

מה הסיכוי שארה''ב תקבל את דרישות איראן? / צילום: Shutterstock

ימים של הכרעה: מה איראן דורשת מארה"ב, ומה סביר שהיא תקבל?

ישראל מחוץ ללבנון, ארה"ב מחוץ למזה"ת ופיצוי כספי על התקיפות ● אלה עשר נקודות הפתיחה של איראן במו"מ, והתגובות האמריקאיות הצפויות ● חלק מהנקודות סותרות את הצהרות טראמפ, אבל האם מקורביו ירוויחו מהן? ● המשרוקית של גלובס

בית החולים שיבא תל השומר / צילום: Reuters, RAMI AMICHAY

סלע בינוי ואיסתא מכרו שטחים מסחריים ליד שיבא ב-125.6 מיליון שקל

המתחם ממוקם בסמוך לכניסה הצפונית לבית החולים, בפרויקט של שתי החברות "רמת אפעל החדשה"

שינוי משטר? 40 ימים למות ח'אמנאי בטהרן / צילום: Reuters, Asgaripour Ma

המומחה שטוען: "אם היינו נלחמים מול צרפת היא הייתה מזמן מודה בכישלון"

הפסקת האש מוצאת את איראן פצועה צבאית - אך שורדת תודעתית ● בעוד ישראל רשמה הישגים חסרי תקדים בעיכוב פרויקט הגרעין והטילים, מומחי ביטחון מזהירים כי ללא מערכה מדינית אגרסיבית שתמנע שיקום, המלחמה לא תביא אותנו למקום טוב יותר

פולימרקט / אילוסטרציה: Shutterstock

12 דקות בלבד לפני ההכרזה הוא הימר שהפסקת האש בדרך - וזכה

חשבונות חדשים בפולימרקט גרפו מאות אלפי דולרים על ההימור האם ארה"ב ואיראן יגיעו להפסקת אש עד 7 באפריל - שעות ספורות לפני שהנשיא טראמפ הכריז על כך ● דפוס ההימורים המתוזמנים מעורר חשד: האם סוחרים בפלטפורמת החיזוי פעלו על בסיס מידע פנימי?

ריינג'רובר ספורט 400SE דיינמיק / צילום: יחצ

למי שמוכן לשלם מעל 800 אלף שקל לרכב, זו כנראה בחירה טובה

ריינג'רובר ספורט SE400 דיינמיק, גרסת הטורבו–בנזין האמריקאית של סמל המעמד הבריטי, מציעה תא נוסעים מרווח וגבוה, אבזור מכובד ויכולת דינמית טובה ● המכונית הזאת יקרה, ושותה דלק כמו שמפניה בחתונה, מה שלא מהווה מכשול בפני מאות רבות של לקוחות שוחרי סטטוס

ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים / צילום: Shutterstock

גברים בסיכון: חוקרים מגלים את ההשלכות הפחות מדוברות של גירושים

מה עשתה המלחמה לזוגות ישראלים, ומה גילו חוקרים מאוניברסיטת מלבורן על הקשר בין עלייה במקרי האובדנות לטקטיקות ההתמודדות עם פרידה? ● מחקרים חדשים מזהירים: גירושים הם נקודת שבר מסוכנת דווקא לגברים

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט זינקה בחדות בעקבות הפסקת האש; מחיר הנפט בצלילה דו-ספרתית

ההודעה הלילית על הפסקת אש של שבועיים שלחה את השווקים לעליות חדות ● בורסות אירופה זינקו, דאקס קפץ בכ-5% ● באסיה הניקיי עלה ביותר מ-5%, קוספי טס בכ-7% ● הבורסה בדובאי רשמה זינוק של 8.5% ● הנפט מתחת ל-100 דולר לחבית