גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

השוק ציפה לתרופה חדשה לאלצהיימר, אך הניסוי איכזב

נובו נורדיסק מכרה מוצר חדשני שלה ליזם ישראלי ● ניסוי באלצהיימר איכזב את המשקיעים, אבל יש בו גם נקודת אור ● ואחרי חרושת השמועות, ראש ה־FDA התפטר, והוא לא היחיד ● השבוע בביומד

מהפך בקרנות ההשתלמות באפריל / אילוסטרציה: Shutterstock

בית ההשקעות שהידרדר לתחתית טבלת התשואות באפריל וחברת הביטוח שקפצה לצמרת

לאחר התשואות החלשות במרץ, אפריל 2026 הוא החודש החזק ביותר בקרנות ההשתלמות מזה שש שנים ● אחרי שנים בתחתית הטבלה, חברת הביטוח הראל הובילה את טבלת התשואות, עם מעל 9% במסלול המנייתי ● וגם: בטווח של שלוש שנים, התשואה במסלולים כלליים עקפה את זו שרשם מסלול ה-S&P 500

אילוסטרציה: Shutterstock

האישה תקבל 6.6 מיליון שקל על המניות של הבעל או 2 מיליון? המחלוקת שמסעירה את בתי המשפט - ופסק הדין

ביהמ"ש המחוזי דן בשאלה האם יש לנכות "מס רעיוני" משווי מניות חברה פרטית במסגרת הליכי איזון משאבים בין בני זוג מתגרשים ● נקבע כי בעת חלוקת מניות בחברה שבבעלות הבעל, אין לנכות מחלקה של האישה את המס העתידי שיוטל בעת מכירה תאורטית, והיא זכאית לשווי המניות ברוטו

שכונת נווה צדק. בעיגול: מריוס נכט / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

מריוס נכט מוכר שני מגרשים בנווה צדק. כמה יקבל?

איש העסקים מריוס נכט מכר באמצעות חברה שבשליטתו שני מגרשים בני 1.5 דונם ברחוב שלוש בנווה צדק בת"א - לא כולל בית שלוש עצמו ● וגם: הפרסום בפלטפורמת yes יוצא לדרך – איזו סדרה נבחרה לפיילוט, ומי המפרסם הראשון? ● אירועים ומינויים

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

התאוששות בשוק העבודה: ירידה של כ-22% במספר דורשי העבודה באפריל

נתוני שירות התעסוקה מצביעים על התאוששות מהירה בשוק העבודה לאחר מבצע "שאגת הארי", אך מספר דורשי העבודה עדיין גבוה ביחס לתקופה שקדמה למבצע ● באיזה ערים נצפו שיעורי דורשי העבודה הגבוהים ביותר?

יוסי ברעם, רוני כהן, מיכל גור / צילום: תמונה פרטית, יח''צ, לילך רז

כמה באמת שווה הנחת פריסייל על דירה?

שיטת ה"פריסייל" הפכה למנוע הצמיחה של היזמים, שזקוקים למכירות מהירות כדי לספק את הבנקים המלווים ● בדקנו את מנגנון ההנחות בשלבים הנסתרים מהציבור הרחב, ואיך מצטרפים לקבוצות רוכשים שמשיגות תנאים עודפים ● למרות הפיתוי, חשוב לזכור שרכישה "על הנייר" עלולה להסתיים לעתים במחיר גבוה ממחיר השוק

גן מאיר בתל אביב. ''בית הקפה שפועל שם, בנקודה הכי חלשה של הפארק, מוסיף מאוד לביטחון של השוהים בו'' / צילום: Shutterstock

"50 אנשים שהולכים ברחוב הם כמו 50 שוטרים": איך נעזרים בתכנון כדי ליצור סביבה עירונית בטוחה יותר?

מקרי הרצח שאירעו בעת האחרונה ברחובות הדגישו את חשיבות הרגשת הביטחון, והביטחון בפועל, בערים בישראל ● הדרך שבה מתכננים בתי מגורים, רחובות ושכונות יכולה לתרום רבות לביטחון האזרחים - וגם להשפיע לשלילה, כשאינה נעשית כראוי ● "תכנון הוא כלי עמוק ליצירת ביטחון אישי וחוסן חברתי"

רקטת אקסטרא של אלביט. המנוע יוצר ע''י תומר / צילום: אלביט מערכות

החברה הביטחונית הסודית והפיצוץ החריג בבית שמש

בחברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מיהרו להבהיר שהפיצוץ במוצאי שבת היה ניסוי מתוכנן ● אך האירוע סיפק הצצה נדירה לחברה שמפתחת מנועים רקטיים לטילים, בהם החץ ● מדוע הפעילות שלה מסווגת, אילו טילים מונעים בזכותה ואיך היא נוצרה מהפרטת תעש?

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

לירן רזמוביץ', ארז גולדשמידט, עפר גרינבאום, צביקה מנס, רנן כהן אורגד / צילום:  יונתן בלום, איל יצהר, דורון לצטר ובאדיבות המצולמים

שוק ההנפקות בת"א רותח, ואלה המתווכים שמקבלים עמלות במאות מיליוני שקלים

לאחר כמה שנים מנומנמות, ידיהם של החתמים שוב עמוסות - כשהם פועלים להכניס עוד ועוד חברות לבורסה ● בענף הקטן והתחרותי, שבו כולם רוצים לנגוס בעוגת העמלות, מדווחים על "פקקי תנועה" בדרך לפגישות עם המוסדיים ועל הלחצים מצד בעלי החברות ● וגם: החתמים הבולטים בשוק וכמה כסף הם מגלגלים

פרויקט פינוי בינוי בקרית אונו / צילום: תמונה פרטית

"מי שלא יצא בארבע בבוקר כבר לא יצא בכלל": בקעת אונו עולה על גדותיה

100 אלף תושבים צפויים להצטרף ל־150 אלף שכבר חיים היום באזור ● תוכניות הפיתוח מכוונות להכפלת האוכלוסייה, אך התשתיות כבר קורסות, והרשויות מזהירות: "האזור הולך ונהיה עני יותר"

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

ביל אקמן / צילום: ענבל מרמרי

ביל אקמן מחסל פוזיציה, ובונה אחת חדשה: "אטרקטיבית במיוחד"

המיליארדר היהודי ביל אקמן רוכש 5.6 מיליון מניות של מיקרוסופט לאחר שענקית הטכנולוגיה סובלת מביצועי חסר ביחס למתחרות • בפוסט מפורט לרשתות החברתיות הוא מפרק את החששות מתחרות, מגן על השקעות ההון הגדולות, ומבהיר לגבי היציאה מגוגל: "זה לא הימור נגד החברה, אלא מקור מימון"

נועם בתן הגיע למקום השני באירוויזיון / צילום: ap, Martin Meissner

גמר אירוויזיון 2026: ישראל זכתה במקום ה-2, בולגריה היא המנצחת הגדולה

נועם בתן כבש את הבמה הגדולה בעולם בגמר האירוויזיון, בביצוע מצוין ומרגש לשיר "Michelle" - וזכה במקום השני ● בולגריה הגיעה למקום ה-ראשון ותארח בשנה הבאה את התחרות ● במקביל לנאמבר של נועם נרשמו מחאות נגד ישראל - דווקא מאחורי הקלעים ● ישראל קיבלה 220 נקודות מהקהל

משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

החשדות נגד כחלון נגמרו בהסדר טיעון מקל. ומה לגבי הקלון?

משה כחלון הגיע להסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט, החברה בה שימש יו"ר ושבה התגלו אי־סדרים כספיים ● שר האוצר לשעבר יודה בעבירה קלה של דיווח, וצפויים להיגזר עליו, בין היתר, מאסר על־תנאי וקנס ● השאלה הגדולה: האם ההרשעה מהווה קלון שימנע ממנו לשוב לחיים הפוליטיים?

נועם בתן והרקדניות בחצי הגמר / צילום: Reuters, Jens Büttner

לידיעת נועם בתן: שוק הימורי האירוויזיון סוער מתמיד

הגולשים בפולימרקט מעניקים לישראל את המקום החמישי באירוויזיון, אבל עד כמה זה באמת צופה פני עתיד? ● כך פועל המנגנון הכלכלי שמאחורי שוק הימורי השירים וגם: איזה הימור מסעיר יותר את הגולשים - חידוש המלחמה באיראן או האירוויזיון?

נביאי הזעם שוב טוענים לבועה במניות הטכנולוגיה / אילוסטרציה:  AI - GEMINI

בדרך למשבר בשווקים? האנליסט שמציע להיזהר מחברה אחת

עוד ועוד משקיעים ידועי־שם בוול סטריט מזהים דימיון בין העלייה המסחררת בשווקים שמובילה מהפכת ה־AI, לבין הימים שקדמו להתפוצצות בועת האינטרנט בתחילת שנות האלפיים ● מולם יש גם מי שבטוחים שהתמחור הנוכחי של מניות הטכנולוגיה אינו מזכיר את משבר הדוט.קום, שממנו לקח לוול סטריט מעל עשור להתאושש ● מה עלול להדאיג את המשקיעים בצדק, מה בכל זאת שונה הפעם, ולמה צריך להיזהר מ-OpenAI?

יובל וילנר / צילום: צילום מסך יוטיוב

הותר לפרסום: יובל וילנר הוא החשוד באונס שי-לי עטרי ונעמה שחר

צו איסור הפרסום הוסר לאחר שהחשוד - יובל וילנר - הסיר את התנגדותו לפרסום שמו ● עטרי פעלה בחודשים האחרונים לפרסום שמו של וילנר, לאחר שביהמ"ש אסר זאת בטענה כי הפרסום עלול להביא אותו לצעדים אובדניים ● עטרי: "זה הרגע שבו מפסיקים לדרוש ממני לשלם בחיים שלי כדי שהמוניטין של מי שאנס אותי בברוטליות, יישאר נקי" ● עורך דינו של וילנר: "מרשי לא יישפט ברשתות ולא יורשע בכותרות"

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Luis M. Alvarez

טראמפ: "איראן לא תגיש הצעה טובה יותר? נכה בה חזק יותר"

סרן מעוז ישראל רקנטי ז"ל שנפל בלבנון מובא למנוחות ● בצל ההיערכות לחידוש הלחימה באיראן: נתניהו וטראמפ שוחחו ● אלה 5 הדרישות המרכזיות של וושינגטון במו"מ עם איראן, עפ"י סוכנות הידיעות האיראנית ● בכיר איראני: "ייתכן שחזרה למלחמה תגרום לנזקים, אבל בוודאות - האויב ייפגע יותר" ● דיווח: בכירים בממשל טראמפ מעודדים את איחוד האמירויות לכבוש אי איראני ● עדכונים שוטפים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

הערכה: אילון מאסק לא יגיע לישראל כאורח משרד התחבורה

מאסק היה אמור להגיע כאורח משרד התחבורה וכנס התחבורה סמארט מוביליטי באמצע מרץ השנה ● נכון לעכשיו נמנע ממנו להגיע לישראל, וזאת משום שהצטרף לנסיעה לסין עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● יחד עם זאת, ההערכה היא כי תיערך עמו שיחת וידאו, או שיועבר נאום מוקלט