גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ההייטק הישראלי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ההייטק הישראלי גייס 7.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026, מספר סבבי הגיוס המשיך לרדת

דוח חדש של לאומיטק ו-ivc מראה כי חברות ההייטק הישראליות גייסו במחצית הראשונה של 2026 כ־7.6 מיליארד דולר, עלייה של 52% לעומת התקופה המקבילה אשתקד ● הסייבר ממשיך להוביל את הגיוסים, תחומי הדיפנס־טק והקוונטום ממשיכים לצמוח, אך עיקר ההון זורם למספר קטן יותר של חברות גדולות, בעוד שהחברות הצעירות מתקשות לגייס

הציבור מסתער על מסלול המניות בפנסיה. כך זה לא יהפוך לטעות יקרה

המעבר האקטיבי למסלולי המניות זינק, ובצדק: פער התשואה לאורך זמן שווה מאות אלפי שקלים בצבירה ● אלא שהתשואה העודפת מגיעה עם תנודתיות חדה וירידות שצריך לדעת להכיל ● מהו ההבדל האמיתי בהרכב התיקים, ואיך תדעו איזה מסלול הוא הנכון עבורכם?

נוחי דנקנר / צילום: תמר מצפי

אחרי שהוכרז כפושט רגל: ביהמ"ש מינה נאמן על נכסי נוחי דנקנר

בית המשפט מינה את עו"ד רן מסיקה לנאמן על נכסיו של נוחי דנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, שחובותיו עפ"י הבנקים עומדים על כ-550 מיליון שקל ● מסיקה הוסמך לבצע בדיקה מקיפה על מצבו הכלכלי של דנקנר, לרבות נכסים שהיו ברשותו בעבר ובעניין הנסיבות שהובילו למצבו

מערכת ליז'יאן הסינית ליירוט רחפנים שנושא לוחם בודד / צילום: מתוך יוטיוב

הפתרון הסיני ליירוט רחפנים: מערכת לייזר לכל חייל

חברה סינית השיקה מוצר ייחודי בקנה־מידה בינלאומי - מערכת לייזר ליירוט רחפנים שאותה נושא לוחם בודד • בריטניה מפתחת מערכת לייזר בעלת הספק של 50 קילו־וואט, שצפויה להיכנס לשירות מבצעי בשנה הבאה • וגם: טורקיה מתחמשת באמצעים שעלולים לאיים על ישראל • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

ירידות באסיה, הקוספי צנח ב-7.9%; הנפט צונח ברקע האופטימיות הדיפלומטית

ענקיות הטכנולוגיה בדרום קוריאה וביפן קרסו בעקבות המימושים בוול סטריט • הברנט צולל ל-70 דולר ברקע שיחות ארה"ב-איראן • בוול סטריט נמשכת הרוטציה ממניות הטכנולוגיה לעבר הדאו ג'ונס ● המשקיעים דרוכים לקראת דוח התעסוקה הגורלי ומסרי הריבית הניציים של יו"ר הפד החדש קווין וורש

תצוגת נשק בלונדון / צילום: Reuters, Toby Melville

רחפנים ו"צי היברידי": בריטניה חשפה תקציב ביטחון חדש ומוגדל

בריטניה בדרך לעמוד בהתחייבות להגדיל את הוצאות הביטחון ל־3% מהתמ"ג ● באחת ההחלטות האחרונות שלו בתפקיד, ראש הממשלה קיר סטארמר חשף את תקציב הביטחון, שכולל הגדלת השקעה ברחפנים ונשק גרעיני והתמקדות ברכש מקומי

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock, PIC SNIPE

אחרי מינוי של 70 שופטים, כ-26 שופטים ורשמים מונו לבתי משפט השלום

סבב נוסף של מינוי שופטים ורשמים לבתי המשפט השלום התקיים היום, לאחר שבתחילת השבוע מונו כ-70 שופטים ● בכך השלימה הוועדה לבחירת שופטים את בחירתם של 290 שופטים ורשמים בכירים בקדנציה זו, המהווים למעלה מ-30% מכלל השופטים בישראל ● לבתי משפט השלום מרכז ות"א לא מונו שופטים

לירון אייזנמן, מנכ''ל סיליקום / צילום: bartzi

זינוק של מעל 200%: המניה מכפר סבא שמככבת בוול סטריט

סיליקום, ספקית פתרונות הרשת ותשתיות הדאטה, זינקה מתחילת השנה ב-226% ● קפצה השבוע לאחר שקיבלה הזמנת ייצור ראשונה הקשורה לתחום ה-AI Inference

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

בועת ה-AI המטרידה: מה באמת הביא לדחיית הנפקות אנתרופיק ו-OpenAI

ההוצאות וההפסדים של ענקיות הבינה המלאכותית צפויים רק לגדול ● המשקיעים חוששים: הלקוחות לא יצליחו לייצר מהטכנולוגיה היקרה מספיק הכנסות כדי להצדיק את השקעות העתק

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; חומרים: shutterstock

לראשונה: ההייטקיסט הישראלי הפך ליקר יותר ממקבילו שבעמק הסיליקון

עובדי ענף ההייטק בישראל תמיד היו נחשבים ליקרים יותר מעמיתיהם בהודו או במזרח אירופה ● צניחת הדולר מעמיקה את הפער - ואף מובילה לכך שהאמריקאים מרוויחים פחות מהישראלים ● על כן, לפי סקר חדש, 58% מחברות הצמיחה בוחרות להקפיא או להאט גיוסים בארץ

מארק צוקרברג. מנכ''ל מטא / צילום: Shutterstock

השלב הבא של מטא: להתחרות באמזון, גוגל ומיקרוסופט בעסקי תשתיות הענן

במסלול התנגשות עם אמזון וגוגל: ענקית הטכנולוגיה מטא מתכננת להקים תשתית ענן עצמאית ולמכור את עודפי כוח המחשוב והמודלים שלה ל-AI ● מניית מטא זינקה בחדות בוול סטריט בתגובה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הדאו ג'ונס טיפס לשיא כל הזמנים בפתיחת יולי והתמתן; הנאסד"ק נסוג בשל חולשה בסקטור השבבים

הירידות בנאסד"ק עם פתיחת יולי: מימושי רווחים חדים במניות השבבים לאחר מחצית ראשונה חסרת תקדים ● מטא הודיעה על הקמת זרוע ענן למכירת עודפי כוח מחשוב AI; המניה קפצה ברקע ● שיא כל הזמנים לראסל 2000 ● מניית שאטרסטוק צנחה, לאחר שהמיזוג המתוכנן עם Getty Images קרס ● הין היפני בשפל של 40 שנה מול הדולר ● אמש, וול סטריט חתמה את הרבעון החזק ביותר שלה מזה שש שנים

עדנה ארבל ז''ל / צילום: הרשות השופטת

עדנה ארבל, שופטת בית המשפט העליון בדימוס, נפטרה בגיל 82

ארבל כיהנה במשך יותר מארבעה עשורים בשירות הציבורי, מפרקליטות מחוז המרכז ועד לבית המשפט העליון ● במהלך הקריירה שימשה כפרקליטת המדינה, ממלאת מקום היועץ המשפטי לממשלה, והייתה מעורבת בכמה מהפרשות והוועדות הבולטות בתולדות מערכת המשפט בישראל

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה וכבר מחוללת סערה

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה לשיווק, וכבר יש סביבה שוק שחור ושאלות; תחום ההתקרחות מסתמן כדבר החם הבא; וסטארט־אפ ישראלי יעזור לחוקרים לברור בין מחקרים איכותיים לכאלה שפחות ● השבוע בביומד

מה עשו קרנות הגידור? / אילוסטרציה: Shutterstock

עם תשואה ממוצעת של 11%: קרנות הגידור היכו את המדד. מי בראש?

מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי קרן חצבים לונג מובילה עם תשואה של 17% ונוקד עם שתי קרנות בתשואה גבוהה של 13% ● קרן ספרה לונג שהוקמה רק אשתקד הציגה את התשואה הגבוהה ביותר במחצית - 35%, יותר מפי 3 מהממוצע ומובילה גם באג"ח ● לאחר שאשתקד פיגרו קרנות הגידור (בממוצע) אחר תשואת מדד ת"א 125, הן עקפו אותו מתחילת 2026

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסה לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

המועד שפאלו אלטו תיכנס למדד הדגל של הבורסה וההשלכות

ועדת המדדים קבעה: ענקית הסייבר שהקים ניר צוק תצטרף למדד ת"א-35 ב-6 באוגוסט הקרוב ומשקלה יוגבל ל-5% במדד הדגל בשל מגבלת המניות האמריקאיות ● משקל אורמת יקוצץ • למה מדד ת"א-35 החמיץ זינוק של 127% במניה ששווה כבר מעל 800 מיליארד שקל?

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

ראש בראש עם פולימרקט: חברת הגיימינג הישראלית נכנסת לשוק החיזוי

סאנפלאוואר הישראלית תחל בשבועות הקרובים בפיילוט בקרב לקוחותיה לפלטפורמת חיזוי חדשה שפיתחה בשם Crown Predictions ● המהלך מסמן את כניסתה לתחום החם שמושך גם ענקיות טכנולוגיה כמו מטא, על רקע הרגולציה המתגברת בשוק הסושיאל־קזינו שבו צמחה

כריסטיאנו אמון, מנכ''ל קוואלקום / צילום: ap, Chiang Ying-ying

קוואלקום קונה חברת סייבר ישראלית במעל ל-100 מיליון דולר

ענקית השבבים האמריקאית רוכשת את SAM Seamless Network, המספקת הגנת סייבר לרשתות ביתיות ולספקיות תקשורת ברחבי העולם ● העסקה משקפת לחברה הישראלית שווי של יותר מ-100 מיליון דולר, לאחר שבסבב הגיוס האחרון שלה הוערכה בכ-60 מיליון דולר

תאגיד השידור הציבורי ''כאן'' / צילום: שלומי יוסף

במקום רצועת האקטואליה: בתאגיד בוחנים שידור שעשועון טריוויה בשעה 19:00

ב"כאן 11" בוחנים אפשרות להחלפת רצועת האקטואליה בשעה 19:00 בשעשועון טריוויה לכל המשפחה בהנחיית שלמור שטרוזמן ● המהלך נועד לבחון האם תוכן בידורי יוכל להרחיב את קהל הצופים בשעת הפרה-פריים

קרן המטבע הבינלאומית / צילום: Shutterstock

התחזית הקודרת של קרן המטבע על ישראל: הגירעון יחרוג בהרבה, החוב יזנק

קרן המטבע הבינלאומית צופה שהגירעון הממשלתי יעמוד השנה על 5.3%, בהרבה מעל זה שנקוב בתקציב המדינה ● יחס החוב-תוצר לזנק לכ-74% בתוך ארבע שנים בשל הוצאות הביטחון הגבוהות ● וגם, החשיפה של הבנקים לנדל"ן מהווה סיכון, במיוחד על רקע החלשות בענף