גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

שוקי ניר, גבי ויסמן ואמנון שעשוע / צילום: דורון לצטר, נובה, עומר הכהן

הישראלית שזינקה בכ-45% ביומיים, וזו שקיבלה המלצה שלילית חריגה

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● סולאראדג' זינקה בכ-45% בתוך שני ימי מסחר, יחד עם מניות נוספות בתחום האנרגיה הסולארית ● נובה קפצה לאחר הדוחות, אך למחרת מחקה את מרבית העליות ● וגם: בניגוד למרבית האנליסטים - בג'פריס צופים למניית מובילאיי ירידה של כ-20%

כותרות העיתונים בעולם

הימור על חיזבאללה חשף את כאב הראש החדש של פולימרקט

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המלמחה עם איראן תוביל לשינויים גדולים במזרח התיכון, הימור על האם הפסקת האש כוללת את חיזבאללה סיבך את פולימרקט, ושדה הקרב הקשה של ישראל בתקשורת העולמית • כותרות העיתונים בעולם 

חדשות הביומד / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, Shutterstock

השוק ציפה לתרופה חדשה לאלצהיימר, אך הניסוי איכזב

נובו נורדיסק מכרה מוצר חדשני שלה ליזם ישראלי ● ניסוי באלצהיימר איכזב את המשקיעים, אבל יש בו גם נקודת אור ● ואחרי חרושת השמועות, ראש ה־FDA התפטר, והוא לא היחיד ● השבוע בביומד

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

לקוח תבע עורך דין על הסכם שכר-טרחה. מה קבע ביהמ"ש?

לקוח שטען כי עורך דינו הסתיר ממנו סעיף בהסכם שכר-הטרחה חויב ע"י בית המשפט לשלם לו כ־12 אלף שקל ● וויזאייר תפצה משפחה שטיסתה בוטלה בשל הסלמה בגבול הצפון ב-2024, לאחר שלא הוכיחה כי התקיימו נסיבות חריגות ● וגם: מתי מותר להציב מצלמות בשטח משותף בלי אישור השכנים? ● 3 פסקי דין בשבוע

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

"90% מהקמפיינים עם משפיענים נעצרו במערכה האיראנית. הקהל פחות סובלני"

מבצע שאגת הארי הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ומנהיג איראן מוג'תבא חמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

"חד יותר, מהיר יותר": המומחים מנסים להעריך מה מתכנן טראמפ באיראן

לפי דיווח ב"ניו יורק טיימס", ארה"ב וישראל נערכות לחידוש התקיפות באיראן כבר השבוע ● האם הפסקת האש מול איראן נמצאת בסכנת קריסה, מה יהיה היקף התקיפות הפעם, והאם בכלל נותרו באיראן מטרות שניתן לתקוף? ● שאלת השעה

אילוסטרציה: Shutterstock, XanderSt

למילואימניקים ולוחמים: השר חיים כץ הורה על פתיחת הגרלת "דירה בהנחה" כבר בשבוע הבא

מועצת מקרקעי ישראל התכנסה לדון בהשלכות פסיקת בג"ץ על זכאות חרדים להטבות בדיור, אך שאלת זכאותם של צעירים חרדים שאינם משרתים בצה"ל נותרה בינתיים ללא הכרעה ברורה ● בסיום הדיון הודיע השר חיים כץ הודיע על פתיחת הגרלת דירה בהנחה כבר ב־25 במאי: כ־4,000 דירות יוגרלו במסלול ייעודי למשרתי מילואים, ובהמשך כ־4,000 נוספות לציבור הרחב עם קבלת המידע הנדרש מהצבא

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

מה עובר על מניות הבנקים? המשקיעים הפסידו מעל 30 מיליארד שקל בשבוע

בנק הפועלים פרסם בסוף השבוע את התוצאות שלו לרבעון הראשון של השנה והמשקיעים התאכזבו ● אבל הפועלים לא לבד. בשבוע האחרון מניות חמשת הבנקים הגדולים ירדו בכ־10%, בעיקר בשל החשש מהמס המיוחד והורדות הריבית שפוגעים בתוצאות

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

דיווח: טראמפ מאבד סבלנות למשא ומתן - ומקיים פגישות דרמטיות על עתיד המערכה

דיווח: טראמפ נפגש עם בכירי ממשלו כדי לדון בשאלה כיצד להתקדם במלחמה עם איראן ● איראן העבירה הצעה חדשה, טראמפ: "הם מתים לחתום" ● בתימן מדווחים: החות'ים הפילו מל"ט אמריקאי ● משרד ההגנה הסעודי: הבוקר שוגרו והושמדו שלושה כטב"מים ששוגרו מעיראק ● צה"ל השתלט על המשט הטורקי - אבד קשר עם חלק מכלי השיט ● עדכונים שוטפים

שכונת נווה צדק. בעיגול: מריוס נכט / צילום: איל יצהר, שלומי יוסף

מריוס נכט מוכר שני מגרשים בנווה צדק. כמה יקבל?

איש העסקים מריוס נכט מכר באמצעות חברה שבשליטתו שני מגרשים בני 1.5 דונם ברחוב שלוש בנווה צדק בת"א - לא כולל בית שלוש עצמו ● וגם: הפרסום בפלטפורמת yes יוצא לדרך – איזו סדרה נבחרה לפיילוט, ומי המפרסם הראשון? ● אירועים ומינויים

עובדים במפעל בגרמניה. יעבדו 73 שעות בשבוע? / צילום: ap, Sean Rayford

סערה בגרמניה: עובדים יידרשו לעבוד יותר משמונה שעות ביום

רפורמה חדשה בגרמניה מציעה לבטל את ההגבלה היומית על עבודת שכירים, ולהחליפה בהגבלה חצי־שנתית ● קנצלר גרמניה טוען כי "חייבים לעבוד יותר", אך פרסום הרפורמה התקבל בסערה במדינה, גם מתוך הממשלה ● איך יעבוד החוק החדש, ומי צפוי להיפגע?

קניון עזריאלי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Opachevsky Irina

מחיר המלחמה באיראן: הכלכלה הישראלית התכווצה ב-3.3% ברבעון הראשון

ברבעון השנתי של 2026 המשק הישראלי התכווץ בקצב שנתי של 3.3% ● הצניחה תואמת את הערכות הכלכלנים שפורסמו בשבועות שקדמו לפרסום - ומהווה היפוך מהיר ממגמת ההתאוששות שאפיינה את המחצית השנייה של 2025

פלג דודוביץ / צילום: יונתן בלום

עם 120 פרויקטי נדל"ן: היזם שהנפיק חברת טכנולוגיה - ואז עשה לה הסבה

פלג דודוביץ סיים משפטים בהצטיינות והתמחה בעליון - אבל אז פנה לנדל"ן ● מה שהתחיל ב-15 דירות בוורשה, המשיך לסטארט-אפ והפך לחברת התחדשות עירונית שצמחה מרכישת חברות במשבר ● פרויקט 40 עד 40  

לשכת העבודה בת''א / צילום: שירות תעסוקה

שירות התעסוקה הוציא את אחד הדוחות החשובים שלו. מה צריך לדעת עליו?

אנחנו מכירים את שירות התעסוקה משלבי חיפוש העבודה, אבל מתברר שהוא חולש על נתונים חשובים ● לאילו מספרים הציבור יכול להיחשף, ומה אפשר ללמוד מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

אילון מאסק / צילום: Shutterstock

הערכה: אילון מאסק לא יגיע לישראל כאורח משרד התחבורה

מאסק היה אמור להגיע כאורח משרד התחבורה וכנס התחבורה סמארט מוביליטי באמצע מרץ השנה ● נכון לעכשיו נמנע ממנו להגיע לישראל, וזאת משום שהצטרף לנסיעה לסין עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ● יחד עם זאת, ההערכה היא כי תיערך עמו שיחת וידאו, או שיועבר נאום מוקלט

נשיא המדינה לשעבר ראובן ריבלין / צילום: דודי ועקנין

חברת הביטקוין של רובי ריבלין ויוחנן דנינו מצאה מיזוג חדש ותיכנס לבורסה בשווי של 85 מיליון שקל

לאחר שהמיזוג עם השלד פליינג ספארק נכשל, ביטקור קפיטל תתמזג עם איירטאצ' ● החברה עוד לא התחילה פעילות ואין לה לקוחות והכנסות ● בין השמות הנוצצים בחברה: הנשיא לשעבר ראובן ריבלין, המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו והשר לשעבר יזהר שי

אילון מאסק בשיחת ועידה מצולמת בוועידת התחבורה החכמה / צילום: ניר שמול

אילון מאסק בוועידת התחבורה החכמה: בקרוב נשיק בישראל את טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית

למרות שלא הגיע בסוף לביקור בוועידה לתחבורה חכמה, מנכ"ל טסלה אמר בשיחת ועידה כי הוא מעריץ את היזמות הישראלית והכריז: "טכנולוגיית הנהיגה האוטונומית של טסלה תגיע לישראל"● מאסק אמר כי בעתיד יהיו יותר רובוטים מבני אדם מה שלדבריו "יגדיל את הכלכלה העולמית פי מאה"

מנהלי הגמל ממליצים להיזהר לאחר חודש חזק במיוחד / אילוסטרציה: Shutterstock

"להוריד קצת רגל מהגז": מנהלי הגמל ממליצים להיזהר לאחר חודש חזק במיוחד

טבלת התשואות התהפכה באפריל: הראל טיפסה מהתחתית לצמרת עם תשואה של כ־9% במסלול המנייתי, ומנורה מבטחים הידרדרה לתחתית ● בטווח של 3 שנים עקף המסלול הכללי את S&P 500 ● וגם: במה ממליצים מנהלי הגמל המובילים להתמקד כעת

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

חודש וחצי לאחר אישור התקציב, ומשרד הביטחון כבר נערך לריקון כספי הרזרבה

בעיצומה של המתיחות מול איראן, לגלובס נודע כי מערכת הביטחון כבר פועלת לניצול 7 מיליארד השקלים שנועדו להסלמה ● באוצר טוענים כי מדובר בניסיון "להלביש" על המלחמה התחייבויות עבר ● פרצת הגירעון מגבירה את החשש שלא תתרחש הקפיצה הצפויה בצמיחה ברבעון הנוכחי, אחרי ירידה של 3.3%

רקטת אקסטרא של אלביט. המנוע יוצר ע''י תומר / צילום: אלביט מערכות

החברה הביטחונית הסודית והפיצוץ החריג בבית שמש

בחברה הביטחונית הממשלתית "תומר" מיהרו להבהיר שהפיצוץ במוצאי שבת היה ניסוי מתוכנן ● אך האירוע סיפק הצצה נדירה לחברה שמפתחת מנועים רקטיים לטילים, בהם החץ ● מדוע הפעילות שלה מסווגת, אילו טילים מונעים בזכותה ואיך היא נוצרה מהפרטת תעש?