גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהפך של אוגוסט בשווקים ובית ההשקעות שירוויח - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

חודש אוגוסט החזיר את הצבע ללחיים של החוסכים בקופות הגמל ובקרנות הפנסיה - ומה צפוי בהמשך? ● משקיעים רבים כבר לא רואים באג"ח ממשלתיות השקעה בטוחה, ופונים לאג"ח של ענקיות הטכנולוגיה ● על רקע הורדות הריבית בישראל: הציבור נוטש את הפיקדונות בבנקים ומחפש תשואות גבוהות יותר ● וגם: הטיפ של מנהל ההשקעות למשקיעים שמחפשים "אקסטרה סיכון"

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש? / צילום: Shutterstock

לפי האקדמיה ללשון, מה המילה העברית לג'יבריש?

מה מונה מניין השטרות, מי כיהן כנשיא ארה"ב בתקופת בועת הדוט.קום, ומהם שמותיהם של רוחות הרפאים במשחק הווידאו פקמן? ● הטריוויה השבועית

פרויקט duo של אפריקה מגורים בתל אביב / הדמיה: 3d Vision

פיגרו אחרי הבורסה: האם הריבית היורדת תחזיר את מדדי הנדל"ן למשחק?

מדד ת"א־בנייה איבד 15% מתחילת השנה, בעוד ת"א־35 זינק ב־22% ● שלוש הורדות ריבית כבר מאחורינו, ושתיים נוספות צפויות בשנה הקרובה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות מסביר למה התמחור הנוכחי נוח, ומה ההבדל המהותי בין שלושת מדדי הנדל"ן בבורסה

שליח של וולט / צילום: Shutterstock, Karolis Kavolelis

פשרה בייצוגית: שליחי וולט לא יוכרו כעובדי החברה - אך יפוצו ב-34 מיליון שקל

בתום למעלה מ-26 ישיבות גישור, לביה"ד הארצי לעבודה הוגש הסכם פשרה בין וולט לבין השליחים שלה במסגרת תביעה ייצוגית, במסגרתה דרשו השליחים להכיר בהם כעובדי החברה ● במסגרת הסכם הפשרה הצדדים אינם מודים בטענות, אולם הוסכם כי וולט תעניק לכל אחד מחברי הקבוצה תשלום חד-פעמי בסך כולל של כ-34 מיליון שקל

דאסו רפאל / צילום: ap, Lewis Joly

מקרון פועל נגד התעשיות הביטחוניות הישראליות. כעת מתגלה למה

העסקה הצרפתית למכירת 26 מטוסים לצי ההודי תמורת כ־7.5 מיליארד דולר - משקפת עד כמה צרפת וישראל נאבקות על שווקים דומים ● הודו אישרה העברה של טכנולוגיות טילים קונבנציונליות אל חברות פרטיות ● ולא רק המלחמה באוקראינה גומרת לפוטין את הכסף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

הבניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב

3.3 מיליון שקל בת"א: רשות המסים מחפשת דירות כאלה

מדובר בדירת שני חדרים, בשטח 52 מ"ר, בקומה השישית של בניין ברחוב בן יהודה 220 בתל אביב, ללא מרפסת וללא חניה ● הדירה מיועדת להשכרה לתקופות קצרות ולתיירים: "פוטנציאל תשואה של 5.5%"

ישראל נמצאת במחסור חמור ברופאים / צילום: Shutterstock, Steve Cukrov

דוח חדש חושף: עלייה דרמטית במספר הרופאים שעזבו את ישראל


כ־1,300 רופאים עזבו את ישראל בשנים 2023–2025, כ-3% מכלל הרופאים ● העזיבה בולטת במיוחד בקרב רופאים מנוסים, ובמקצועות כמו כירורגיה, עור, עיניים וא.א.ג. ● חוקרים: אם המגמה תימשך, היא עלולה להחריף את המחסור ברופאים ולהקשות גם על הכשרת הדור הבא

פגיעת כטב''מ ליד נמל התעופה של דובאי (ארכיון) / צילום: ap

אחרי יוון: האמירויות עשויה להיות הבאה לעסקת ענק עם ישראל

כותרות העיתונים בעולם: טורקיה לא רק מספקת אכסניה לחמאס ולפעילות הפיננסית שלה, אלא גם משרתת כנתיב העברות לחיזבאללה; לאחר עסקת הענק של ישראל עם יוון, איחוד האמירויות עשויה להפוך ללקוחה הגדולה הבאה. והמערכה מול איראן עשויה לגרום לאמריקאים להפחית את השימוש במל"טים יקרים • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אולריך זיגמונד / צילום: Reuters, IMAGO/Hendrik Schmidt, Pool/dts Nachrichtenagentur

"האיש המסוכן ביותר בגרמניה" עשוי לסלול את הדרך של הימין הקיצוני לשלטון

עם מנהיג כריזמטי וחוסר נחת ציבורי, מפלגת הימין הקיצוני AfD בהובלת אולריך זיגמונד מתחזקת בסקרים בדרך לניצחון בבחירות למדינת המחוז סקסוניה־אנהלט בגרמניה ● המפלגה צוברת תאוצה, ההבטחות גזעניות, והיא גם קוראת להפסיק את אספקת הנשק לישראל

גלית פילוסוף בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

לא רק מניות וצוואות: זה המפתח להעברת עסק משפחתי

גלית פילוסוף, יועצת המשכיות ותכנון פיננסי רב-דורי ב-LGA, הסבירה בכנס החברות המשפחתיות מה הגורם העיקרי שמאפשר לעסק משפחתי לשרוד לאורך הדורות ● לדבריה, "הערך הייחודי של עסק משפחתי טמון ביכולת לנהל טוב שני נכסים - הרגשי והכלכלי; מורשת תרבותית זה נכס, תשמרו עליה"

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

טראמפ מאיים לתקוף את הר המכוש באיראן. האם יוכל להשמיד אותו?

טראמפ הזהיר כי ארה"ב עשויה לתקוף בקרוב את הר המכוש, המתקן התת־קרקעי המבוצר מדרום לנתנז, על רקע דיווחים על חידוש הפעילות במקום ● אלא שעומקו ומבנהו הופכים אותו לאתגר מורכב במיוחד גם עבור הצבא האמריקאי ● מה עשויה וושינגטון לעשות, מה איראן מסתירה שם, ועד כמה היא קרובה לפצצת גרעין? ● גלובס עושה סדר

מימין: עידו מאיר, נריה ברזילי וקורל דרליצ'מן / צילום: רן מאיר, פרטי

נלחמים גם על הפרנסה: העמותה שמסייעת למילואימניקים להציל את העסק

חודשים ארוכים בחזית, לקוחות שנעלמו ובני זוג שנשארו לבד בבית - עבור אלפי מילואימניקים השחרור היה רק תחילת המערכה ● שלושה סיפורים שליוותה עמותת "דף חדש", שמסייעת להם להמציא את עצמם מחדש, לתמחר נכון ולבנות את העסק מהיסוד

עו''ד יפעת גינסבורג בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

"העסקה הכי גדולה של אדם היא המוות שלו": למה חשוב להסדיר עסקים משפחתיים

עו"ד יפעת גינסבורג, שותפה-מנהלת במשרד GAC, הסבירה בכנס החברות המשפחתיות איך הסכמים משחררים את המשפחה ממתח מיותר ● "אם נטפח הימנעות, שתיקה וחשש - הפחד יגדל. אם נטפח שיח, בהירות ומנגנונים - האמון יגדל"

אילוסטרציה: איל יצהר

הסדר טיעון בפרשת יוטרייד: האנליסט רואי קוזין צפוי להישלח ל-22 חודשי מאסר

קוזין, האנליסט הראשי של חברת האלגו-טריידינג יוטרייד, הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות רבות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, במסגרתן גויסו כ-77 מיליון שקל מכ-600 לקוחות ● הצדדים יעתרו לגזור עליו 22 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל

גרגורי וייץ ומתן קסלר / צילום:  ניסים סלם,  אינספיריישן גרופ

היעדים האירופאים שירדו מהרדאר של המשקיעים הישראלים

יוון וקפריסין הפכו בשנים האחרונות ליעדים פופולריים בקרב משקיעי נדל"ן ישראלים, אבל מדינות נוספות באירופה מציעות הזדמנויות ששווה לבדוק ● גלובס יצא לבחון יעדי השקעה במרחק של כמה שעות טיסה ● לא משקיעים עם העדר: חלק א'

יו''ר הפד קווין וורש (מימין) ושר האוצר סקוט בסנט / צילום: Reuters, Sam Wolfe

תשואות האג"ח בעולם בטלטלה וכל העיניים נשואות לפד

נסיקה בתשואות האג"ח בעולם מכבידה על הממשלות והציבור, והאיגרות הממשלתיות מתרחקות מהדימוי של השקעה בטוחה ● לנוכח החשש ממשבר בשוק החוב, האוצר האמריקאי מפעיל מהלכי חירום כדי לרסן את הריביות ● כעת הזרקור מופנה לפד: האם יתקפל ויחזור לרכישות חוב מסיביות, או שימשיך במלחמה באינפלציה גם במחיר מיתון?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס החברות המשפחתיות / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און: "לחברות משפחתיות יש חלק במה שמחזיק את מדינת ישראל"

בכנס החברות המשפחתיות אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און כי "העברה בין-דורית אינה רק הבעלות, אלא העברה של מי שאנחנו" ● "תשמרו על המורשת", המליצה בר און, "אל תאבדו את המיקוד ואת השיפור בעסק"

בניין ה־NSE, הבורסה הגדולה בהודו / צילום: Shutterstock

הבורסה שתנפיק את עצמה. בבורסה אחרת

הבורסה הגדולה בהודו קיבלה אישור רגולטורי שצפוי להזניק את ההנפקה הגדולה בתולדות שוק ההון המקומי ● כמה שווה בורסה ולמה היא תיסחר דווקא בבורסה מתחרה?

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעו את השכנה על השימוש בחניה. מה קבע ביהמ"ש?

ידוע בציבור יקבל מחצית מבית הרשום על שם בת זוגו, למרות ההפרדה הרכושית ביניהם ● בעלת דירה קיבלה את הסכמת השכנים להשתמש בחנייה, אך נדרשה להפסיק ● ומה קבע בית הדין במקרה של עובד שטען כי הוטעה לגבי מימוש האופציות? ● 3 פסקי דין בשבוע

עומס בנתב''ג באוגוסט האחרון / צילום: פולי טובמן

יותר מבאוגוסט 2023: כ-1.4 מיליון ישראלים יצאו החודש מהארץ

מספר הישראלים שיצאו מהארץ באוגוסט כבר עקף את הנתון שנרשם באוגוסט שלפני המלחמה, ומתחילת השנה נרשמו יותר מ־6 מיליון יציאות מהארץ ● מנגד, התיירות הנכנסת עדיין רחוקה מהתאוששות, ומספר המבקרים בישראל נמוך משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה