גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הבורסה בשנזן, סין / צילום: Shutterstock

מצב השווקים: הנפט שובר ראלי של 3 ימים. וגם: המניה שרשמה רבעון "יוצא דופן"

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: מחירי הנפט נסוגים קלות לאחר התבטאויות טראמפ ● באסיה המדדים מטפסים בהובלת הקוספי; בוול סטריט החוזים מאותתים על יציבות לאחר ערב של עליות ● שורט סקוויז בברודקום במסחר המאוחר לאחר פרסום הדוחות ● הבנקים הגדולים מקפיצים את מחיר היעד של דל לאחר דוחות שיא

מיכל ברוורמן- בלומנשטיק / צילום: יוסי זליגר

מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ ישראל מיכל ברוורמן-בלומנשטיק עוזבת את תפקידה

לאחר שש וחצי שנים, מיכל ברוורמן-בלומשטיק עוזבת את תפקידה כמנכ"לית מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ● היא הצטרפה למיקרוסופט לפני 13 שנים כדי להקים ולהוביל את קבוצת האבטחה בענן של החברה בישראל, ובהמשך הייתה שותפה להקמת חטיבת אבטחת הענן וה-AI של מיקרוסופט העולמית ● החברה טרם הודיעה על מחליף

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

תוצאות חיוביות לנוגדן שפיתחה טבע כטיפול בחולי צליאק

חברת התרופות מדווחת על הצלחה בניסוי שלב 2a בנוגדן TEV '408 לטיפול בצליאק, שמציג גם תוצאות מעודדות במחלת העור ויטיליגו ● בטבע מעריכים את פוטנציאל המכירות לצליאק לבדו ב-1.5-2 מיליארד דולר ● המניה תחילה הגיבה בעלייה במסחר בתל אביב, אך בהמשך ננעלה ללא שינוי

מטה פייפאל / צילום: Shutterstock, Michael Vi

ענקית התשלומים פייפאל מפטרת כ-25% מעובדיה בישראל

החברה פיטרה היום עשרות מתוך כ-300 העובדים במרכז הפיתוח שלה בתל אביב, כשלפי ההערכות מדובר על יותר מ-70 מפוטרים ● לפי פייפאל, הקיצוצים הם חלק מתוכנית עולמית שבמסגרתה צפויה החברה לצמצם כ-20% מכוח-האדם הגלובלי שלה

אופיר דהן / צילום: אסתר שכטמן

בגיל 16 קנתה מניות מקדונלד'ס ודיסני ועם הרווחים מימנה חתונה והון עצמי לבית

אופיר דהן החלה להתעניין בשוק ההון בגיל התיכון, והשקעה של 2,500 שקל במניות של המוצרים שאהבה הניבה מאות אחוזים מאז ושימשה לאירועים הגדולים בחייה ● אבל מבחינתה ההשקעה היא לא המטרה אלא כלי "לביטחון ושליטה בעתידי הכלכלי"

אילוסטרציה: Shutterstock, alexfan32

לראשונה מזה 23 שנה: החברה שזכתה במכרז ביטוח צי הרכב של המדינה

הפניקס זוכה לראשונה מאז 2003, אז נבחרה לבטח את עובדי המדינה בשנה העוקבת ● מכרז הביטוח הממשלתי, בו זכתה לצד ווישור ומגדל, נחשב לגדול מסוגו בישראל ומוערך בכ־400 מיליון שקל ● לראשונה, ההסדר יכלול גם את כלי הרכב של משרתי הקבע בצה"ל ● ווישור צופה הכנסות של כ־65 מיליון שקל בעקבות הזכייה, ומנייתה זינקה בחדות במסחר בתל אביב

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רכבת ישראל דרשה להסיר את האפליקציה. אלפים מיהרו להוריד אותה

מכתב התראה לפני תביעה ששלחה רכבת ישראל ל־Better Rail, אפליקציה עצמאית לתכנון נסיעות ברכבת ישראל, המהווה אלטרנטיבה לאפליקציה של הרכבת, הוביל לתוצאה הפוכה: בתוך יממה הורידו את האפליקציה יותר מ־5,000 משתמשים, והיא טיפסה לראש טבלת ההורדות בגוגל ● ברכבת טוענים לשימוש לא מורשה במידע ואף לפגיעה במערכותיה ● מפתחי האפליקציה דוחים את הטענות, אך הודיעו כי יעברו לשאוב את הנתונים ממשרד התחבורה

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ הרובוטיקה של אביגדור וילנץ ומהנדסי אפל הגיע לשווי של 1.6 מיליארד דולר

סטארט־אפ הרובוטיקה Lyte, שהוקם בידי יוצאי אפל ומנוהל על ידי אחד ממייסדי פריימסנס, אלכסנדר שפונט, השלים סבב גיוס של 165 מיליון דולר הכולל גיוס הון ישיר של 107 מיליון דולר וקווי אשראי ● בין המשקיעים:  יזם השבבים הסדרתי אביגדור וילנץ, פידליטי ואטריידס

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

אחרי ההסלמה במפרץ: ההיערכות לחידוש המערכה מול איראן

אחרי הירי לעבר ירדן וההסלמה במפרץ, בישראל נערכים לאפשרות שהמערכה תתרחב ● התיאום עם ארה"ב נמשך באופן הדוק במקביל ללחץ הצבאי והכלכלי על טהרן ● בצבא מעדכנים תוכניות מבצעיות ● בכיר ישראלי: "מהלומת הנגד תהיה נגד תשתיות לאומיות" ● במהלך אירוע סגור, קצינים בצה"ל הביעו תסכול רב מהמדיניות בעזה ותיארו איומים שנותרים ללא תגובה ● מפקד אוגדת עזה סיפר במרומז על הביקור של ג'ארד קושנר בישראל והודה: "יש לחצים חיצוניים על צה"ל" ● עדכונים שוטפים

קמפיין וולט בנפיטס / צילום: מתוך האינסטגרם של וולט

עובדי למונייד, הייבוב ולייטריקס עוברים להזמין בצהריים מוולט

וולט מצליחה להעביר אליה חברות הייטק כמו למונייד, הייבוב ולייטריקס מסיבוס ותן ביס, ומרחיבה את התחרות על תקציבי האוכל לעובדים ● סטארט־אפ הסייבר Huskeys גייס 27 מיליון דולר בסבב A, בין היתר מליאור סושרד ואסי כהן ● וקבוצת גורדון תיירות השקיעה כ־2 מיליון שקל ב־Transcend Cruises ● אירועים ומינויים

אודי אוסטר ודניאל אלמוג, מייסדי AITAN / צילום: שני צדיקריו

אחיו של המייסד נפל בלבנון, החברה נקראה על שמו - וכעת גייסה 41 מיליון דולר

חברת הדיפנס־טק הישראלית AITAN, שפעלה עד כה בשם eyesAtop, מפתחת מערכות מבוססות בינה מלאכותית לשליטה ולתיאום בין רחפנים וכלים בלתי מאוישים ● את הסבב הובילו Deep33 ו־Dell Technologies Capital, והוא מביא את סך ההון שגייסה החברה ל־54 מיליון דולר

נתיבי איילון / צילום: Shutterstock

נתיב חדש באיילון ייפתח בקרוב. מתי תגיע האגרה?

השלב השני של פרויקט "הנתיבים המהירים", בין תל אביב לראשון לציון, צפוי להיפתח בתקופת החגים ● כיום הנתיבים מיועדים לתחבורה ציבורית ושאטלים, ובהמשך ייפתחו גם לרכב פרטי עם 3 נוסעים ומעלה ללא תשלום ● רכבים עם נוסע אחד או שניים יוכלו להשתמש בנתיבים תמורת אגרה משתנה, שתיקבע לפי עומסי התנועה ומספר המקטעים • גלובס עושה סדר

מפעל גת פודס / צילום: גת פודס

החברה המרכזית למשקאות צפויה לפטר 30% מעובדי מפעל גת פודס

כ-100 מעובדי מפעל גת פודס בבעלות החברה המרכזית למשקאות, שבו מיוצרים בין היתר התרכיזים המשמשים את מוצרי פריגת, עלולים לאבד את עבודתם במסגרת צמצומים שמקדמת החברה ● בוועד הכריזו על סכסוך עבודה וחוששים כי הפיטורים עשויים להיות רק השלב הראשון במהלך רחב יותר

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים: "הכסף בקרן הפיצויים הולך לאזול. כנראה שבשנה הבאה יהיה צריך להביא כסף מתקציב המדינה"

על רקע הגירעון והוצאות המלחמה, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', בוחן את הרחבת מקורות ההכנסה ● בין השאר הציע אהרונוביץ' בפורום Duns 100 השנתי כי יש לבחון את הדברים החל ממס נסועה על כלל הרכבים ועד חובת דיווח על הכנסות משכר דירה ● אהרונוביץ': "חובת דיווח על השכרת דירות יכולה להביא עוד כ-1.5 מיליארד שקל למדינה"

מארק צוקרברג, מנכ''ל מטא / צילום: ap, Godofredo A. Vásquez

החברה שביטלה פיטורים של 8,000 עובדים - והלקח

מארק צוקרברג ביקש להפוך את מטא לחברה שבה צוותים קטנים נעזרים בסוכני בינה מלאכותית ומייצרים יותר עם פחות עובדים ● אלא שהנתונים הפנימיים הצביעו על עלייה בתקלות ובזמן הטיפול בהן, בעוד שביעות־הרצון של העובדים צנחה ● אחרי שפיטרה כ־8,000 עובדים במאי, החברה ביטלה גל קיצוצים נוסף שתוכנן לנובמבר

כנס החברות המשפחתיות: איך משמרים זהות ומורשת?

הכנס, המתקיים היום זו השנה הרביעית, הוא אירוע מקצועי המיועד לבעלי ולבעלות עסקים משפחתיים ולבני ובנות דור ההמשך • הכנס מתקיים בסימן זהות ומורשת ומביא לבמה את הקייסים המקצועיים והאקטואלים ביותר בענף לצד אנשי מקצוע מהשורה הראשונה

מתי ברודו / איור: גיל ג'יבלי

השקעת מתי ברודו בטרנד הקנאביס וההסתבכות ב"הסכם למראית עין"

המסעדן תבע לקבל את שווי המניות שרכש בחברת הקנאביס "בטר" ● הנתבעים טענו כי הסכום שהעביר היה בגדר הלוואה ● בית המשפט פסק חלקית לטובתו, אבל זה עדיין לא סוף הסיפור

שקד מורג וגיא פלג באולפן 103fm / צילום: צילום מסך מחשבון ה-X של רדיו 103fm

השיעור שקיבל גיא פלג, המחיר ששילמה שקד מורג

אסף שמואלי, "המשבריסט", מנתח את השיימינג שעבר גיא פלג אחרי שהאיץ בטכנאית רדיו עם מוגבלות להשתתף בשידור ● המשבר טופל בשידור המשותף, אבל במחיר אאוטינג לטכנאית

אילוסטרציה: Shutterstock

המהפך של אוגוסט בשווקים ובית ההשקעות שירוויח ממנו

אחרי חודשיים של ירידות, אוגוסט היה חודש חיובי לחוסכים בפנסיה ובגמל עם תשואות ממוצעות של 1%-2% בשל העליות בוול סטריט ובתשואות האג"ח ● המומחים מעריכים כי ספטמבר יושפע בעיקר מהחלטת הריבית בארה"ב ומהגזרה האיראנית, וכי השוק בתל אביב יהיה ב"עמדת המתנה" עד תוצאות הבחירות באוקטובר

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

עסקאות ב-800 מיליון אירו: היצוא הביטחוני הגרמני לישראל מזנק

גרמניה אישרה במחצית הראשונה של 2026 יצוא ביטחוני לישראל בכ־800 מיליון אירו ● חלק גדול מן הסכום מיוחס ככל הנראה לצוללת אח"י דרקון ולפרויקטים ימיים משותפים ● שיתוף הפעולה בתחום הצוללות צפוי להימשך בעשור הקרוב, עם שלוש צוללות נוספות