גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מה יעשו המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

נדב צפריר, מנכ''ל צ׳ק פוינט / צילום: מנש כהן

"ההתאוששות אורכת זמן רב מהצפוי": צ'ק פוינט צונחת במסחר המוקדם אחרי הדוחות

ההכנסות ירדו ב-1.1% ל-670 מיליון דולר, בהתאם לתחזית החברה אך מעט מתחת לציפיות האנליסטים ● המנכ"ל נדב צפריר מעריך כי השפל כבר מאחוריהם, וכי השיפור יחל ברבעון הרביעי ● מניית צ'ק פוינט צונחת במסחר המוקדם

טל יעקובסון, מנכ''ל פריון / צילום: אוהד דיין

פריון נמכרת תמורת 420 מיליון דולר, אך לפי שווי פעילות של פחות ממחצית מכך

חברת הפרסום הדיגיטלי מישראל נמכרת ל־Affle ההודית בפרמיה של 31% על מחיר השוק, לאחר ירידה של 80% במניה מהשיא ב–2023 ● האנליסט ליאור וידר: "בנטרול המזומנים בקופתה של פריון, שווי הפעילות שלה בעסקה מוערך בכ-190 מיליון דולר בלבד"

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

מנכ''ל ATERA, גיל פקלמן / צילום: גילי לוינסון

חברת התוכנה הוותיקה מפטרת כ-10% מהעובדים

חברת אטרה, המפתחת פלטפורמה לניהול מערכות מחשוב בארגונים, יוצאת למהלך פיטורים רחב וחריג יחסית בנוף שלה ● החברה מדגישה כי היא ממשיכה להשקיע בפיתוח טכנולוגיות בינה מלאכותית לניהול מערכות IT

בר המים של אלקטרה / צילום: אתר מחסני חשמל

נכנסת לקרב מול שטראוס: אלקטרה חוזרת לשוק ברי המים

אלקטרה חוזרת לשוק ברי המים ומאתגרת את תמי 4 ● החברה תשיק מספר דגמים, עם יעד למכור 33 אלף מכשירים בשנה עד 2029 ולהרחיב את פעילות היבוא הישיר ומותגי הבית

מחירי ביטוח הרכב / צילום: Shutterstock

דגמי הרכב הגניבים שמחיר הביטוח שלהם זינק בניגוד למגמה

עפ"י נתוני Wobi, מחירי הביטוח המקיף רשמו ברבעון האחרון ירידה של 4% והשלימו ירידה של 13% בשנה האחרונה ● מחירי הביטוח של יונדאי אלנטרה ויונדאי סונטה עלו, ובאילו דגמים הביטוח ירד?

אילוסטרציה: Shutterstock

המניות שצנחו בעד 70% והמסר של השוק

התרסקות של עד 70% במניות של חברות גדולות ודוחות מאכזבים של ענקיות הטכנולוגיה מוכיחים: הסבלנות של וול סטריט מתחילה לפקוע ● במקום הבטחות להכנסות עתידיות משירותי AI, המשקיעים עוברים יותר ויותר למניות שנחשבות דפנסיביות ולחברות עם תזרים מוכח ● וגם: איך הפכה אפל למרוויחה הגדולה?

נטלי משען-זכאי, מנכ''לית גב ים / צילום: איליה מלניקוב

מנכ"לית גב-ים בשיחת המשקיעים: "במגורים כל השוק בקיפאון, אבל במשרדים יש מגדלים עם רשימות המתנה"

הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-151 מיליון שקל ברבעון ● במקביל, אמות וגב-ים הודיעו על השכרת כ-10,000 מ"ר למתחם WeWork בעסקה שמוערכת בכ-180 מיליון שקל ל-10 שנים ● המנכ"לית נטלי משען-זכאי אמרה בשיחת המשקיעים: "היו לנו שני נכסים עם סימן שאלה לגביהם. היום יש סימן קריאה"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג הנדל"ן הגדול יצא לדרך, והשווי התכווץ בעשרות אחוזים

הבוקר הושלם המיזוג בין ישראל קנדה ואקרו, שסיימה את דרכה כחברה ציבורית בבורסה בתל אביב ● שווי החברה הממוזגת עומד הבוקר על כ-5.5 מיליארד שקל בלבד, בעוד שבעת הכרזת המיזוג, בפברואר האחרון, הוא הוערך בכ-10 מיליארד שקל

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מסחר תנודתי ומעורב בבורסת ת"א; טאואר נופלת לאחר דוחות חזקים

המסחר מתנהל במגמה מעורבת ● פריון מזנקת בעקבות ההודעה על מכירתה ב-420 מיליון דולר ל-Affle ההודית ● טאואר מעדכנת תחזיות וצופה הכנסות של 600 מיליון דולר ברבעון הרביעי ● מיזוג ישראל קנדה-אקרו הושלם בשווי מקוצץ של 5.5 מיליארד שקל ● הדולר נחלש קלות ● בנק אוף אמריקה: מניות ה-AI מאבדות גובה, וההזדמנות מסתתרת במקום לא צפוי

מערכת ברק MX של התעשייה האווירית ומערכת SAMP/T NG של יורוסאם / צילום:  תע''א,  רויטרס-Benoit Tessier

7 מיליארד דולר על הכף: מי תזכה - ישראל או צרפת?

כ־7 מיליארד דולר עומדים על הפרק במכרז הגנה אווירית בשווייץ, שבו מתחרות מערכת ברק MX של התעשייה האווירית ו־SAMP/T NG הצרפתית ● ברקע, מקרון ממשיך להצר את צעדי החברות הישראליות בתערוכות הביטחוניות בפריז ● מה עלול לסכן את הזכייה במכרז?

יוסי דיין, מנכ''ל משרד האנרגיה והתשתיות / צילום: חיים לוי

מנכ"ל משרד האנרגיה נגד ועדת הריכוזיות: לאפשר לשפיר להשתלט על בית זיקוק אשדוד

יוסי דיין במכתב חריף לרשות החברות: בז"א הוא נכס קריטי לביטחון האנרגטי שיהפוך לבית הזיקוק היחיד בארץ עם פינוי בזן ● "נדרש בעל שליטה שיזרים כ-2 מיליארד שקל לשדרוג המתקן" ● בוועדת הריכוזיות מזהירים מדריסת רגל רחבה מדי של שפיר בתשתיות הלאומיות ● ברקע: שרשרת אסונות, קנסות ותקלות קשות שהביאו את בית הזיקוק למצב רעוע

הצהרת יו''ר ועדת הבחירות, השופט נעם סולברג לצד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה וראש השב''כ דוד זיני

סולברג לצד היועמ"שית וראש השב"כ: הבחירות התנהלו בתקינות

על רקע הפרסומים בימים האחרונים על חקירת השב"כ, יו"ר ועדת הבחירות נעם סולברג הבהיר כי החקירה עדיין בשלב הסמוי, וכי מרבית הפרסומים אינם נכונים ● לצד היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ, אמר סולברג כי נבדקים חשדות למימון זר שנועד להשפיע על הבחירות, אך בחומר הראיות הקיים אין כדי לערער את תוצאותיהן

מתקן נפט בסעודיה / צילום: ap, Amr Nabil

איראן בצד אחד, סעודיה מנגד: ענקיות היצוא לא מוצאות פתרון למשבר הנפט

באיראן צנחו ההכנסות מנפט ב־44% באוקטובר לעומת הממוצע החודשי במחצית הראשונה של השנה, וארה"ב מתייצבת כמפיקה ויצואנית הנפט המובילה בעולם על חשבון ענקיות המפרץ ● בינתיים, מחיר הנפט מאמיר

הבניינים הישנים בשכונת דורה בנתניה / צילום: מתן סימון

המאבק על התמורות: מתי עירייה יכולה להגביל את הדיירים?

פסק דין של המחוזי בעניין פרויקט פינוי־בינוי בנתניה גרם לעירייה להסיר את התנגדותה לתמורות המוגדלות שקיבלו הדיירים - עד 40 מ"ר לכל דירה ● מה ניתן ללמוד מהמקרה על פרויקטים אחרים?

דליה קורקין, מנכ''לית ושותפה בחברת עמל ומעבר, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

דליה קורקין, מנכ"לית עמל ומעבר: "15% מהאוכלוסייה שלנו עברה את גיל מאה"

דליה קורקין, מנכ"לית ושותפה בקבוצת עמל ומעבר, שממעטת להתראיין בתקשורת, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על הדרך שעשתה מגזברית בקיבוץ עני לניהול חברה שהונפקה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל ● על המשבר הכלכלי בקיבוצים: "כל שבוע הייתי צריכה לחפש את הדרך להביא כסף ולשרוד" ● ועל המעבר לבורסה: "אחריות עצומה כלפי המדינה וכלפי המשקיעים"

רפי אלמליח, ד''ר עידית שכנאי-רן, תומר גרינשפון ועו''ד מיכי דרורי בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מינהל התכנון: "המודל של וילה וקדילק ביישובים לא יהיה יותר. מוכרחים להצטופף"

פאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס עסק תיקון 5 לתמ"א 35, המאפשר את ביטול מגבלת יחידות הדיור בקיבוצים ומאפשר את הגדלת הצפיפות ● עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "עם הזמן הם התחילו לכרסם בתוכנית. אולי חשבו שהם מיטיבים איתנו מדי" ● רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון: "לא שותלים 'עיזים' בתוכנית. אני עובד כבר ארבע שנים כדי לוודא שהדבר הזה יקום ויהיה"

ליפ-בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Chiang Ying-ying

היום הגרוע של אינטל: מיליארדי דולרים נמחקו, ועובדים רבים בישראל נפגעו

תחזית מאכזבת והשבתת המפעל בקריית גת גררו את אינטל ליום המסחר הגרוע ביותר שלה זה 50 שנה ● הצניחה החדה קטעה רצף דוחות חזקים ומחקה סכומי עתק משווי המניות של העובדים, קרנות ההשקעה ובעל המניות הגדול ביותר שלה - הממשל האמריקאי