גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו''ל, פעילים ניהול תיקי השקעות / צילום:  סיון פרג

מנהל ההשקעות שממליץ על שני סקטורים: "לא חושב שהשוק יקר"

דן בינשטוק, מנהל דסק לקוחות חו"ל של פעילים, מסתכל על השווקים ומשוכנע שיש להם לאן לעלות: "אני מאוד אופטימי כשמסתכלים קדימה" ● הוא מסמן את מניות האנרגיה המתחדשת והשבבים בתור הזדמנויות ● וגם: הנתון היחיד שיכול לדעתו לקלקל את החגיגה

ליפ בו טאן, מנכ''ל אינטל / צילום: Reuters, Laure Andrillon

אחרי זינוק של כמעט פי 3 במניה: אינטל גייסה 20 מיליארד דולר

ענקית השבבים ניצלה את הזינוק במניה כדי לגייס הון ולממן את הזדמנויות הצמיחה בעידן הבינה המלאכותית ● החברה תכננה לגייס 15 מיליארד דולר, אך לבסוף גייסה 20 מיליארד

יו''ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד / צילום: דוברות ההסתדרות, Shutterstock

הטונה כמשל: ביטול המכסים עובד. אז למה מספרים לנו אחרת?

נתונים של מכון ארלוזורוב־יסודות, גוף מחקר מבית ההסתדרות, מראים שהורדת המכס על הטונה הצליחה והורידה מחירים ● אולם, זה לא מנע ממנה לפרסם בעיתון המתחרה כלכליסט מסקנה הפוכה ● כך עובדת השיטה של גופי הניתוח שמנסים להילחם בפתיחת המשק לתחרות - גם כשהמספרים מוכיחים שהצרכן עשוי להרוויח

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

מבנק לאומי וממכבי: המינויים החדשים בהנהלת כאל

לגלובס נודע כי שתי בכירות חדשות שבאות מעולמות שונים מתחום כרטיסי האשראי יתברגו בצמרת כאל - זוהרית יוגב, שהייתה סגנית ראש חטיבת המשכנתאות בבנק לאומי, וטוני כהן, מנכ"לית רשת מרפאות השיניים מכבידנט

העבריינים יודעים פרטים רבים על התקדמות הליך הבנייה / צילום: Shutterstock

משפחת הטייס נפלה בעוקץ מתוחכם וחשפה שיטה לגניבה של מיליונים

בחודשים האחרונים מתרבות התלונות על עוקץ מתוחכם: אזרחים הממתינים שנים להיתר בנייה מקבלים שיחה מ"נציג עירייה", המציג מידע מדויק על התיק ודורש תשלום אחרון לקבלת ההיתר ● התרמית שהולכת ומשתכללת גזלה כבר עשרות אלפי שקלים מזוגות ומיליונים מיזמים ● מה עושה המשטרה?

מימין: לירן גרינברג, שרית פירון, אורי ברזילי והדר סיטרמן נוריס / צילום: עומר הכהן

Team8 גייסה 365 מיליון דולר לקרן הון סיכון חדשה

265 מיליון דולר יושקעו בחברות צעירות בשלבי סיד וסבב A, בין היתר בתחומי תשתיות התוכנה והבינה המלאכותית, ועוד יותר מ־100 מיליון דולר מיועדים להשקעות המשך בחברות הפורטפוליו ● הקרן החדשה רשמה אקזיט ראשון עם מכירת Koi Security לפאלו אלטו נטוורקס בכ־400 מיליון דולר

מרפאת שיניים / אילוסטרציה: Shutterstock

חשד: רופא שיניים לא דיווח על הכנסות בהיקף 10 מיליון שקל

רופא שיניים מאזור הדרום חשוד בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-10 מיליון שקל במשך כחמש שנים ● עוד עפ"י החשד, הרופא המשיך לדווח וליהנות מהטבת מס בגין מגורים ביישוב המזכה בהטבה בדרום, אף שעבר דירה

ספינות במצר הורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

מדינות המפרץ הגיעו למסקנה בנוגע להורמוז - והיא קודרת

כותרות העיתונים בעולם: במדינות המפרץ מבינים שאיראן צפויה לקבל את השליטה בהורמוז אך מעדיפים את זה על המשך הלחימה, שפל חדש ביחסים בין ישראל וספרד, והמצב הנפשי הקשה של אזרחי איראן ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

חוסם ימי של קצא''א שנפרס בעת פריקת מיכליות נפט / צילום: קצא''א

חמינאי כבר חוסל אבל החיסיון על קצא"א הוארך שוב, במחשכים

ועדת החוץ והביטחון האריכה את החיסיון על קצא"א על רקע בוררות מול איראן עד סוף השנה, מבלי לזמן לדיון את רשות החברות שמקדמת את הפרטתה ● ללא שקיפות כספית מהלך ההפרטה תקוע ● גורמים בממשלה ומחוצה לה מאשימים כי החיסיון מנוצל כדי להפוך את החברה ל"חצר אחורית" ללא פיקוח

חנן פרידמן, מנכ''ל בנק לאומי / צילום: תמר מצפי

בעקבות התערבות הפיקוח: לאומי מוותר על תוכנית האופציות של חנן פרידמן

בנק לאומי החליט לסגת מהמהלך להקצאת אופציות למנכ"ל, הנגזרות משווי פעילות זרוע ההשקעות, בעקבות הבהרות שפרסם בחודש שעבר המפקח על הבנקים ● למרות הביטול, שכרו של פרידמן לא צפוי להיפגע

סניף של מקס סטוק בראשון לציון / צילום: מירו ממן

הסל של הישראלים גדל, הדולר נחלש, והרווח של מקס סטוק זינק

הכנסות מקס סטוק קפצו ב-13% ברבעון לכ-379 מיליון שקל, והרווח הנקי זינק ב-30% ● אילולא הגידור על השקל, שהתחזק משמעותית ברבעון השני, הזינוק ברווח אף היה גדול יותר

אלן גרוס - בעל השליטה בחברת הנדל''ן האמריקאית GFI / צילום: יונתן בלום

חברה זרה נוספת מסתבכת: ג'י.אף.איי מבקשת לדחות את פירעון האג"ח

חברת הנדל"ן המניב האמריקאית של אלן גרוס פנתה למחזיקי האג"ח בבקשה לדחות בשלוש שנים את מועד פירעון החוב ● בעקבות הבקשה צנחו מחירי האג"ח (סדרה ה'), ומשקפים תשואות "זבל"

קיסו, ההנפקה צפויה בקרוב / צילום: יואב גורין

אחרי שורה של עיכובים והתפשרות על השווי: קיסו תנסה להנפיק לפי שווי של 330 מיליון שקל

רשת המסעדות האסייתיות, שבשליטת רותם טחן ונועם גבאי, פרסמה תשקיף מעודכן לקראת הנפקה של מניותיה בת"א ● בעלי השליטה, רותם טחן ונועם גבאי, ימכרו לציבור מניות בכ-43 מיליון שקל

הכוחות החדשים שמניעים את שער הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

היבואנים ראו את הדולר צולל מתחת ל־3 שקלים והתנפלו

בעוד המוסדיים מכרו ברבעון השני של השנה סכום אדיר של 14 מיליארד דולר וצמצמו חשיפה למט"ח, במגזר העסקי רכשו סכום כמעט זהה - כך עולה מנתונים חדשים של בנק ישראל ● לשם השוואה, מדובר בקצב של שנה שלמה ● מה חלקו של הנגיד במגמה, למה עלויות הגידור זינקו, ומה מעריכים האנליסטים לגבי ההמשך?

חן גולן מנכ''ל נקסט ויזן, בצלאל (בוצי) מכליס, מנכ''ל אלביט / צילום: רמי זרנגר, שלומי יוסף

איך אפשר להתאכזב מדוח מצוין? השיעור שקיבלו השבוע שתי חברות ביטחוניות

שתי המניות הביטחוניות הגדולות בבורסה בת"א הציגו תוצאות כספיות טובות אבל צללו בבורסה ביום הדיווח ● הסיבה: כשהתמחור יקר פי 2 מהממוצע בענף, תוצאות טובות זה לא מספיק ● "נבנה רף ציפיות גבוה סביב מניות הביטחון"

רועי כחלון, ראש רשות החברות הממשלתיות והדר צופיוף הכהן, מנכ''לית איגוד הדירקטורים / צילום: איל יצהר,  יח''צ

רשות החברות החליטה להוציא את הזום מישיבות הדירקטוריון והרוחות סוערות

רשות החברות הממשלתיות החליטה לאסור השתתפות בזום בישיבות פרונטליות ● דירקטורים טוענים: המהלך גורף ואינו מתאים לעידן ההיברידי ● מנגד, ראש רשות החברות, רועי כחלון, מסביר כי הצעד נועד למנוע ניצול לרעה של ההקלות ולשפר את מקצועיות הדיונים

מצלמת מהירות / צילום: Shutterstock

לאן הולך הכסף מהקנסות על מהירות?

בתוך סערת מצלמות המהירות, רבים דיברו על "הקופה הקטנה" של המשטרה ● אבל במציאות זה לא עובד ככה ● המשרוקית מסבירה

סניף דגל של פוטו הולדינגס בהונג־קונג. בעיגול: המייסד, ליף לי / צילום: רויטרס, SCMP, איור: גיל ג'יבלי

המיליארדר שהפך לצ'רלס שוואב של סין, ואז בייג'ינג החליטה לפעול נגדו

חברת הברוקראז' של ליף לי הפכה לאחת המטרות המרכזיות בקמפיין של הממשלה לשלוט בזרימת הכספים מסין לחו"ל

מריה מילר / צילום: תמונה פרטית

המנכ"לית החדשה של אסטרהזנקה ישראל

חברת התרופות הבינלאומית ממנה את מריה מילר לתפקיד מנכ"לית השלוחה הישראלית, לאחר שאוהד גולדברג שכיהן בו בשמונה השנים האחרונות מונה למנכ"ל הפעילות בקוריאה הדרומית ● וגם: בורגר ראנץ' משיקה קמפיין חדש שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, בהשקעה של 3 מיליון שקל ● אירועים ומינויים

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

הפועלים מציג: גם עם מס וריבית יורדת אפשר להרוויח 2.5 מיליארד ש' ברבעון

הרווח של הבנק ספג ירידה קלה ברבעון השני של השנה אך עדיין נמצא ברמות גבוהות במיוחד ● התשואה על ההון נשחקה מעט ל־15%, אך הבנק "הצליח לשמר את המרווח הפיננסי שלו"