גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

חיזוי גירושים תוך שלוש דקות: האם המחקר רלוונטי גם לשותפות יו"ר ומנכ"ל?

החוקר ג'ון גוטמן חזה גירושים על בסיס שלוש דקות שיחה, לא מתוך מה שנאמר אלא מהדרך בה בני הזוג מתקשרים ● אותם דפוסים שמנבאים קריסת זוגיות, נוכחים גם ביחסי יו"ר ומנכ"ל חברה ● ומה אפשר ללמוד מ"הגירושים העסקי" של ראטן טאטא וסיירוס מיסטרי? ● עסק משפחתי, טור חודשי 

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילומים: יוסי זמיר, דוברות משרד האוצר

ההטבה שיקבלו בעלי שכר של 30 אלף שקל ומעלה, והמס שישלמו ההייטקיסטים

צוות מיוחד של משרד האוצר ורשות המסים מגבש תיקון חקיקה שיחייב עובדי הייטק לממש את האופציות שקיבלו מיד בתום תקופת ההבשלה, או שידרשו לשלם מס גבוה יותר בהמשך ● באוצר מקווים שהמהלך יכניס למדינה עוד כ-2 מיליארד שקל בשנה

איתי ליפקוביץ', מנכ''ל ומייסד הורייזן / צילום: NEO MEDIA

בית השקעות נוסף בדרך לבורסה: הורייזן של איתי ליפקוביץ'

בית ההשקעות ירשום את מניותיו למסחר בבורסה המקומית, באמצעות מיזוג עם השלד הבורסאי בלו וייב, אותו מוביל איש העסקים יריב לרנר ● ליפקוביץ' ישאר האסטרטג הראשי של החברה ויוכל לקבל 20% מהתמורה במניות

בובות ברבי בחנות / צילום: Shutterstock

בעלים חדשים לברבי? הלחץ על מאטל למכור, והקשר הישראלי

חברת מאטל נמצאת תחת לחץ גובר מצד בעלי המניות לבחון מכירה, מיזוג או מכירת נכסים, לאחר שמנייתה איבדה יותר מחמישית מערכה השנה ● הלחץ גבר בעקבות עזיבת המנכ"ל ינון קרייז והצעה אפשרית לרכישת החברה ביותר מ־20 דולר למניה

ספינות במפרץ הפרסי / צילום: Shutterstock

מאות ק"מ ממצר הורמוז - מכלית הותקפה במקום חריג

במרחק 500 קילומטר ממצר הורמוז: מכלית הותקפה פעמים רבות מול חופי קטאר ● מדובר בתקיפה חריגה במיוחד, בשעה שניכר כי מנוף הלחץ של איראן נשחק ● למרות ההישגים של ארה"ב: השיט במצר הופך מסוכן בהרבה ● 3 שנות מלחמה במספרים: המחיר הכבד והנתונים מהזירות השונות ● הטיוטה הגנוזה מליל גלנט ומכתבי האזהרה: כך הוזהר נתניהו לפני ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים 

שלמה אליהו / צילום: נאו מדיה

בגיל 90 שלמה אליהו הופך למנכ"ל זמני של מגדל אחזקות

חצי שנה לאחר שחברת הביטוח מגדל טרם מצאה מחליף ליוסי בן ברוך - אליהו, הבעלים של החברה, ימונה למנכ"ל זמני

איתי בן זאב, מנכ''ל הבורסה לניירות ערך / צילום: כדיה לוי

פעילות ראשונה מעבר לים? בבורסה בוחנים רכישת הבורסה בקפריסין

בבורסה בת"א הקימו צוות לבחינת השתתפות במכרז לרכישת הבורסה במדינה השכנה, שנמצאת בימים אלו בהליך הפרטה ● במקרה שאכן ישתתפו במכרז ואף יזכו בו, בבורסה יקוו לשחזר את ההצלחה של השנים האחרונות, שבאה לידי ביטוי בין היתר בהגדלה משמעותית של מחזורי המסחר, גם באי השכן

ניר מסיקה, ראש מערך בינוי, דיור ותשתיות במנהלת תקומה / צילום: מנהלת תקומה

בכיר במינהלת תקומה: "העוטף יהיה דוגמה לאזור שעבר אסון והצליח להתפתח"

ניר מסיקה, האחראי על בינוי ותשתיות במינהלת תקומה, מספר לגלובס על המאמץ לבנות מחדש את עוטף עזה 3 שנים לאחר מתקפת ה־‏7 באוקטובר ● יותר מ־90% מתושבי העוטף שבו לביתם, אך תושבי בארי וניר עוז טרם שבו לבתיהם, ותושבי חולית וכפר עזה נמצאים בתהליך חזרה הדרגתי ● "אנחנו בכיוון הנכון", אמר מסיקה

רונן יפו, מנכ''ל דוניץ־אלעד / צילום: שי בראל

מניית דוניץ צוללת בתל אביב במחזור ענק. מה הסיבות?

ליאור וידר, האנליסט ומנהל שירות המידע "מכפיל רווח", מעריך כי מאחורי תנועת המניה עומדת מכירה של מספר קרנות גידור לקופת גמל ● דוניץ משכה לאחרונה עניין בעקבות מזכר הבנות למיזוג עם פעילות הנדל"ן של חברת דן

מורי ארקין / צילום: שלו אריאל

המניה הביטחונית שנפלה 58% מאז הגיעה לת"א, ומה הסיכוי שתהפוך ליוניקורן

בניגוד לקבלת הפנים החמה לה זכתה מניית פאלו אלטו, זו של אודיסייט איבדה מעל מחצית משווייה מאז הצטרפה לת"א במסגרת הרישום הכפול ● המשקיע מורי ארקין והמנכ"ל יהוא עופר, משוכנעים שהיא תהפוך לחברה של מיליארדים: "המניה תתאים את עצמה ותעוף בשווי"

נינה יזושין / צילום:  ישראל הדרי

"נכנסתי לשוק ההון כדי להבין איך הכסף עובד. עזרתי להורים לצאת מהמינוס"

נינה יזושין התחילה ללמוד על שוק ההון בגיל 21, עם הפקדת מענק השחרור לקופת גמל להשקעה ● מאז השתכללה, ומעבר לחיסכון חשוב לה "לתת לכסף לעבוד בשבילה" באמצעות מדד וקרן כספית ● ואל תשאלו אותה על רווח בתיק, היא רק "מפקידה ושוכחת"

הפגנה פרו-פלסטינית אתמול ב-7 באוקטובר בברלין / צילום: ap, Ebrahim Noroozi

בגרמניה תוהים: האם ישראל איבדה אפילו את הזכות להתאבל?

כותרות העיתונים בעולם: 81 מטוסים אמריקאיים נפגעו או נהרסו כליל מאז תחילת המלחמה עם איראן, בגרמניה מבקרים את ההפגנות הפרו-פלסטיניות ב-7 באוקטובר, ופעילי BDS טוענים שאייר פראנס מעבירה נשק לישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

פרויקט בנייה / צילום: כדיה לוי

כשהקבלן קורס: העליון נותן עדיפות לרוכשי הדירות על פני הבנק

בית המשפט העליון קבע לראשונה כי בנק שמלווה פרויקט בנייה ובוחר להשלים אותו כשהקבלן נקלע לקשיים, אינו יכול לקיים את הסכמי המכר באופן סלקטיבי ולהתנער מפיצוי לרוכשים בגין עיכובים ● נקבע כי הפיצוי ישולם מתוך כספי הפרויקט, לפני שהבנק יקבל את חלקו ● המחוזי יקבע את הסכום

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

בדיקה לזיהוי מוקדם של עשרות סוגי סרטן מתקרבת לאישור. מה יקרה למחיר שלה?

בדיקת הדם של חברת גרייל קיבלה המלצה חיובית מוועדה מייעצת של ה־ FDA ● מדוע סיימה פוליפיד הישראלית את הסכם השיווק שלה באירופה ● והחממה החדשה והמסקרנת של אלביט, אוניברסיטת בר־אילן וקרן aMoon ● השבוע בביומד

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

"פשע נגד העם בהודו": אילון מאסק מאשים את ענקיות התקשורת בהודו בעיכוב השקת סטארלינק

בפוסט שכתב ברשת X, האשים מאסק בעלי אינטרסים בחסימת השקת שירות האינטרנט הלווייני של סטארלינק בהודו ● שוק התקשורת ושירותי האינטרנט בהודו נשלט ע"י שתי חברות מרכזיות המחזיקות יחד ביותר מ-80% מנתח השוק

משרדי גוגל בחיפה / צילום: Shutterstock

גוגל תשלם 8 מיליון שקל במסגרת פשרה בשתי תביעות ייצוגיות

התובענות הייצוגיות הוגשו לבית המשפט המחוזי בטענה כי גוגל המשיכה לאסוף נתוני מיקום גם לאחר שמשתמשים כיבו את הפונקציה במכשיריהם, ואף השתמשה בנתונים לצרכים מסחריים • גוגל לא הודתה בטענות, אך התחייבה להגביר את הגילוי למשתמשים בישראל • בנוסף תשלם מיליון שקל שכר טרחה ו-110 אלף שקל גמול

לשוק המניות בארה''ב מחכה תקופה מאתגרת / צילום: Shutterstock

הבינה המלאכותית דוחקת הצידה את שאר שוק המניות

מניות מחוץ למגזר הטכנולוגיה צפויות להציג ביצועים חלשים, צמיחת הרווחים צפויה להאט, והחששות מסיכוני אשראי צפויים לגבור

ניב סרנה, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

עם ותק של שלושה חודשים: המנכ"ל שפוצץ עסקה של 6.7 מיליארד דולר

בחברת ניו־מד מתעקשים על ביטול הסכם מכירת הגז ממאגר לוויתן לתחנות הכוח של דליה ● מי שצפוי להכריע מה יעלה בגורל עסקת הענק הוא המנכ"ל החדש, ניב סרנה, שהחליף את יוסי אבו

נשיא אזרבייג'ן אלייב בתצוגת הרובים / צילום: Mdi.Azerbaijan

המפעל הישראלי הראשון שייצר נשק מערבי באזרבייג'ן

חברת ארי ארמס הישראלית חנכה באזרבייג'ן מפעל רובים ● חלק מתנאי העסקה היה ייצור מלא על אדמה המדינה במסגרת שאיפת אזרבייג'ן להעשיר את עצמה בטכנולוגיה וידע מהמערב ● לגלובס נודע כי עסקאות עם מדינות נוספות נמצאות על סף סגירה

מחשב קוונטי בתערוכה בברצלונה / צילום: Shutterstock, davide bonaldo

"רגע ChatGPT על סטרואידים": מניות הקוונטום מנסות להתאושש מקיץ קשוח

למרות הירידות החדות במניות המחשוב הקוונטי, בבנק אוף אמריקה מתארים את התחום כ"גילוי האש הבא של האנושות" ● בבנק מעריכים כי לוח הזמנים לאימוץ מסחרי של הטכנולוגיה התקצר דרמטית, והוא לפני פריצה ● האם מניות הקוונטום על סף זינוק בשנת 2027?