גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בוול סטריט בהובלת מניות הטכנולוגיה; מחירי הנפט ירדו

הנאסד"ק קפץ בכ-1.2% ● מנכ"ל אנבידיה הצהיר כי צבר ההזמנות של החברה משבבים צפוי להגיע לטריליון דולר עד 2027 ● מחירי הנפט רשמו ירידות, לאחר ששר האוצר האמריקאי הצהיר כי ארה"ב מאפשרת למכליות נפט איראניות לעבור במצר הורמוז ● ריי דליו: החוב העצום של ארה"ב יגרום לפיחות הדולר ● הדולר נחלש בעולם ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר - שיא של כשישה שבועות

הישראלים מתקשים לישון / צילום: Shutterstock, Sergey Mironov

הישראלים מתקשים לישון בלילה - וצריכת תרופות השינה עלתה

בשבועיים האחרונים חלה עלייה בביקוש לכדורי שינה, תרופות להרגעה ותוספי תזונה המיועדים להתמודד עם חרדה ● כך משפיעה המלחמה המתמשכת על הישראלים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

שיכון ובינוי מדווחת: הקרקע בבעלות החברה בשדה דב נקייה מזיהום

בהודעת שיכון ובינוי נמסר כי בבדיקה שנעשתה לא נמצאו ממצאים לזיהום הקרקע בחומרי PFAS ● המשרד להגנת הסביבה הודיע לחברה "כי הוא מקבל את המלצות הסקר במלואן", וכי "אין לו דרישות נוספות"

ח''כ דוד ביטן ושר התקשורת ד''ר שלמה קרעי / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בזמן שהטילים מגיעים מאיראן וחיזבאללה: הכנסת ממשיכה בחקיקה הנוגעת לתקשורת הישראלית

ועדת הכנסת קבעה השבוע כי הצעת חוק העוסקת בתקציב תאגיד השידור הציבורי תועבר מוועדת הכלכלה לוועדת הכספים ● ועדת התקשורת המיוחדת של ח"כ דיסטל-אטבריאן חזרה לדיונים בהצעת החוק של השר קרעי, המבקשת לאסדר מחדש את שוק ערוצי הטלוויזיה ● שני המהלכים בוצעו למרות שיו"ר הכנסת קבע כי לרגל המצב יידונו חוקים דחופים בלבד ורק בהסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה

עלייה באחוז הישראלים שגרים בשכירות / צילום: Shutterstock

אחוז הישראלים שגרים בשכירות עלה. באיזו עיר גרים הכי הרבה שוכרים?

כמעט 30% מהישראלים שוכרים דירה נכון ל־2025, עלייה מתמשכת מאז 2013; במקביל, שיעור בעלי הדירות נמצא בירידה ● מחוז תל אביב מוביל בשיעור השוכרים, כשחריש נמצאת בראש עם אחוז השוכרים הגבוה ביותר

רכבים מיובאים בנמל / צילום: Shutterstock

הנחות של 30 אלף שקל ויותר: יבואני הרכב יצאו במבצעים אגרסיביים בחסות המלחמה

בצל הלחימה, ענף הרכב הישראלי מציג מבצעים אגרסיביים ותנאי מימון משמעותיים ● החל מהנחות של עד 15% לכלי רכב חדשים ועד הטבות אבזור, עמדות טעינה וטיפולים חינם לכמה שנים ● מה כדאי לדעת לפני שמגיעים לאולמות התצוגה?

גם קרנות KKR נפגעות מהמגמה / צילום: ap, Richard Drew

המשבר בקרנות החוב בארה"ב מחריף: מה הסיכוי שיגיע לת"א?

בעוד שבארה"ב שורה של ענקי השקעות הודיעו על הגבלת פדיונות בקרנות חוב פרטיות וספגו ירידה חדה במניותיהם, גורמים בארץ טוענים כי חשיפת המשקיעים המקומיים לקרנות אלה נמוכה, וכך גם החזקות המוסדיים: "התחום לא מפותח בארץ, וככלל רמות הסיכון כאן יותר נמוכות" ● ומה הסיכון לשוק האג"ח?

ערן פסטרנק, מנכ''ל ומייסד  שותף של פסטרנק שהם / צילום: יובל חי

"תשכחו מהורדות ריבית": תרחיש האימים של יו"ר בית ההשקעות

ערן פסטרנק, יו"ר בית ההשקעות פסטרנק שהם שמנהל 8 מיליארד שקל, מזהיר מהתמחורים הגבוהים בבורסה המקומית ● הוא מציג שני תרחישים הפוכים להשפעות המלחמה, ומציע להכניס כסף חדש להשקעות בזהירות: "יכול להיות שהשוק בת"א ימשיך לעלות, אבל רוב הטוב מאחורינו"

קניון רמת אביב / צילום: כדיה לוי

שנת שיא למליסרון וביג: "הדלקנו את השאלטר בכל המרכזים המסחריים"

ענקיות הנדל"ן המניב שנסחרות בשווי כ–20 מיליארד שקל כל אחת, מדווחות על התרחבות בעסקיהן ● מנכ"ל ביג על המלחמה: "מתחילת השבוע אנחנו עם מעל ל־90% מהפדיונות בשגרה"

ביג גלילות / צילום: גלית חתן

המאבק על פתיחת ביג בשבת: משרד הפנים נגד עיריית רמת השרון

עליית מדרגה במאבק על פתיחת ביג גלילות בשבת ● קבוצת לילית קוסמטיקה קיבלה את הזיכיון בישראל לשיווק והפצת מותגי הטיפוח והאיפור של חברת הקוסמטיקה הגדולה בקוריאה ● וזה התפקיד החדש של סגן שר החוץ לשעבר עידן רול ● אירועים ומינויים

עלי לאריג'אני / צילום: ap, Bilal Hussein

ניהל בפועל את איראן, פיקח על הגרעין: מי היה עלי לאריג'אני שחוסל?

עלי לאריג'אני שימש בפועל כאיש החזק ביותר באיראן ואף פיקח על המו"מ הגרעיני ● בשבוע שעבר הוא עוד התרברב כשצעד באופן חופשי ברחובות טהרן, אך הבוקר ישראל הודיעה על חיסולו ● איך הוא הגיע למעמדו, ולמה לא היה לו סיכוי לרשת את חמינאי?

צוות Surf AI / צילום: באדיבות Surf AI

הסטארט־אפ הישראלי שעוסק באחד התחומים החמים בסייבר נחשף

Surf AI, שהוקם לפני כשנה, מפתח מערכת שמנטרת סיכונים בזמן אמת ומטפלת בהם אוטומטית ● הוא הודיע היום על גיוס של 57 מיליון דולר בסבבי סיד ו־A ● בין המשקיעים אקסל, סייברסטארטס ו־Boldstart ● החברה מתכננת להרחיב את פעילותה ולגייס עובדים בישראל ובארה"ב

ראלי מתקרב? / אילוסטרציה: Shutterstock

ההיסטוריה מלמדת: ייתכן שהשווקים בדרך לראלי. זו הסיבה

עם פרוץ המלחמה באיראן מדד הפחד קפץ בחדות, ובשבוע שעבר אף חצה את רף ה־35 נקודות ● אבל ההיסטוריה מלמדת שזינוק במדד הפחד הוא לא בהכרח בשורה רעה ● למעשה, בממוצע, שנה אחרי שמדד הפחד חוצה את רף 30 הנקודות, מדד S&P 500 מזנק ב־20%

מכליות במצרי הורמוז / צילום: ap, Rafiq Maqbool

קריסת המשטר באיראן עשויה להיות האירוע הכלכלי הגדול של העשור

השווקים מתמחרים כעת את חסימת מצרי הורמוז עם זינוק במחירי הנפט והאינפלציה ● אבל נפילה או שינוי המשטר באיראן עשויים לפתוח את אחת הכלכלות הגדולות והמבודדות בעולם להשקעות עתק ● מי עוד במעגל המושפעים בחדות משינוי כזה במאזן האנרגיה והצמיחה הגלובלי?

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי / צילום: ap, Alex Brandon

איך צינור נפט סעודי בן 45 שנה עוזר לפתור את בעיית מצרי הורמוז

עשרות שנים לפני המצור הנוכחי, סעודיה כבר בנתה פתרון - צינור יבשתי שהפך לעורק החיים היחיד של השוק העולמי ● אלא שבזמן שהורמוז חסום והנפט חוצה את רף ה־100 דולר, החזון של הממלכה עומד למבחן מול צווארי בקבוק בנמלים ואיומי כטב"מים בים האדום

עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

הנוסחה שלא סופרת את ההשקעה והצמיחה: העסקים החדשים נופלים בין הכיסאות

מתווה הפיצויים הממשלתי, המבוסס על ירידת מחזורים והחזרי הוצאות, מותיר מענה חלקי בלבד ליזמים שנטלו סיכון והשקיעו הון בהקמת עסקים חדשים ● לאורך שש שנים של טלטלות, מהקורונה ועד המערכה באיראן, נדחקים העסקים הצעירים לשוליים, כשהם סוחבים על גבם השקעות עתק ללא רשת ביטחון

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

ה"ספיד דייטינג" של אסף רפפורט, ומי המועמדים לתפקיד מנכ"ל רשת 13?

לגלובס נודע כי אסף רפפורט, שעומד בראש קבוצת הייטקיסטים שרוכשת את רשת 13, מקיים היום סבב שיחות אינטנסיבי עם בכירים בענף התקשורת ● במקביל, שני שמות אפשריים עלו לתפקיד המנכ"ל: גולן יוכפז וערן טיפנבורן

יוסי אבו, מנכ''ל ניו-מד אנרג'י / צילום: ענבל מרמרי

בשל מחיר גז נמוך והשבתה ב"עם כלביא": ניו-מד מדווחת על ירידה ברווח

הרווח הנקי של ניו-מד עמד בשנה החולפת עמד על 343 מיליון דולר - ירידה של כ-35% לעומת שנת 2024 ● בין הסיבות לירידה: הפסדים כתוצאה מהפסקת ההפקה בתקופת "עם כלביא" והירידה שנרשמה במחירי הגז במהלך 2025

אזור הפגיעה הישירה של הטיל האיראני בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

מהנדס עיריית בית שמש: "רוב מי שהיה במקלט יצא על הרגליים"

בין הריסות המבנה שספג פגיעה ישירה לבין מאות תושבים שפונו למלונות, יו"ר איגוד מהנדסי הערים גיא דוננפלד משרטט מציאות של עורף מופקר ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע אכלוס מהיר של דירות ממוגנות הוא כעת צו השעה הלאומי: "לא לחכות לפחי זבל ותיבות דואר"

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

סילבן שלום פרש מהמרוץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית

לאחר ביקורת ציבורית נוקבת, לנוכח עדויות של נשים על פגיעות מיניות מצידו, לגלובס נודע כי סילבן שלום החליט להסיר את מועמדתו מתפקיד יו"ר התעשייה האווירית ● בנובמבר 2024 עמיר פרץ סיים את כהונתו, ומאז החברה מתפקדת ללא יו"ר