גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

דוברת הבית הלבן לשעבר קייטי, זכריה, לצידו של נשיא ארה''ב / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

הרגע שבו קייטי זכריה גילתה שכהונתה כדוברת הסתיימה אחרי חמישה ימים בלבד

בריאיון לוול סטריט ג'ורנל אמרה כי אינה מאשימה את הבית הלבן בכהונתה הקצרה ורצופת הקשיים

צוקים. אין מכרזים חדשים לשיווק קרקעות / צילום: איל יצהר

75 מציעים על 12 מגרשים: היזמים הסתערו על מכרז בייעוד תעשייה בצוקים שבערבה

מאז אוגוסט 2022 לא שווק בערבה מכרז על קרקע לבנייה חדשה - ואולי דווקא משום כך זכה המכרז ביישוב הקטן צוקים לביקוש גדול כל כך ● המחירים, כמובן, נמוכים למדי: על כל 12 המגרשים ישלמו היזמים כ־7 מיליון שקל, כולל הוצאות פיתוח

קורקינטים של בירד / צילום: בירד ישראל

פי 3 מלוס אנג’לס: מה חושפים נתוני הקורקינטים בתל אביב?

נתוני חברת הקורקינטים השיתופיים בירד חושפים את הרגלי השימוש בקורקינטים שיתופיים בתל אביב בהשוואה לערים בעולם ● מספר הרכיבות הממוצע לכל קורקינט גבוה פי 3 מלוס אנג’לס ופי 5.5 מליסבון ● הגיל הממוצע של הרוכבים עומד על 33, ושיעור הנשים נמוך בהשוואה לרוב הערים שנבדקו

צילום: Shutterstock

אילון מאסק מבטיח: בשנה הבאה כל ילד אמריקאי יקבל מניה של SpaceX

בפוסט שפרסם היום ברשת X, מבטיח אילון מאסק, מנכ"ל SpaceX כי בשנה הבאה יעניק מניה אחת מתוך אחזקותיו ב-SpaceX לכל ילד בארה"ב ● הצהרתו של מאסק נולדה כתגובה לפוסט של חברת אנת'רופיק שפורסם אתמול, לפיו בכוונתה להקצות 5% ממניותיה לקרן תועלת ציבורית חדשה

יהוד / צילום: כדיה לוי

ההיצע עולה פי עשרה על הביקוש: הערים שמוצפות במלאי עצום של דירות למכירה

אישורים מואצים של תוכניות והפשרות קרקע גדולות בערים קטנות יחסית הביאו למצב של בנייה רבה, אך בשל האטה בשוק - קצב המכירות נמוך ● גלובס בדק באיזה עיר יש את היצע הדירות הגדול ביותר, איפה הכי קל למכור, והיכן היזמים מרגישים בטוחים

מסעדת טאיזו. ''המטרה היא לדעת מה גרם לצ'אט להמליץ'' / צילום: תמר מצפי

בתל אביב הפי האוור, בירושלים בשר: מה הישראלים מחפשים במסעדות

מנתונים של פלטפורמת המסעדות אונטופו עולה כי הישראלים מעדיפים הזמנות ספונטניות, למשפיענים יש אפקט מוגבל, והנוכחות בכלי הבינה המלאכותית חשובה מתמיד

לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בדרך לגל מיזוגים בנדל"ן? לחץ המחירים והמימון דוחקים את היזמים הקטנים

ניתוח של פסגות מעלה כי היזמים הקטנים יתקשו לשרוד את תקופת הריביות הגבוהות וייאלצו להכניס שותפים ולבצע מיזוגים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

בדרך לטיסות אל על: שדרוגים במחלקות היוקרה ואינטרנט של סטארלינק

אל על נערכת להשקת אינטרנט לווייני חינמי של סטארלינק על טיסותיה, מערכת בידור חדשה ותפריטים של השף אסף גרניט ● יו"ר בנק לאומי אורי אלון נפגש עם ראש ממשלת תאילנד בבנגקוק ודן עמו בתרומת התיירות הישראלית לכלכלה המקומית ● בזק, מטריסלף ורותם שני מרעננות את השדרה הניהולית עם מינויים חדשים ● אירועים ומינויים

יו''ר מפלגת כחול לבן, בני גנץ / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

בני גנץ הודיע: "לא אתמודד בבחירות הקרובות"

לאחר שבסקרים האחרונים לא הצליחה כחול לבן לעבור את אחוז החסימה, הודיע גנץ כי לא יתמודד בבחירות הקרובות, אף שרק לאחרונה התחייב לרוץ עד הסוף ● גנץ הבהיר כי ימשיך לפעול להקמת ממשלת אחדות, וצפוי למסור הערב הצהרה במסיבת עיתונאים שיכנס ● איזנקוט בירך על ההחלטה: "נכונה ואחראית"

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

החברה החדשה של אמנון שעשוע נכנסת לזירת כלי הפיתוח מבוססי AI

המנוע החדש של doubleAI לא מתחרה ישירות בכלי כתיבת הקוד של הענקיות אנתרופיק ו-OpenAI, אלא נועד לייעל את פעילות החומרה בזמן אמת ולהוזיל את עלויות החישוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע״מ

לראשונה מזה 7 שנים: נתניהו יבקר באסדת לוויתן

ראש הממשלה יבקר באסדה כחלק ממסע הבחירות ● הפעם האחרונה שביקר בה היה בעת החניכה שלה ב-2019

זירת המסחר בבורסת ניו יורק / צילום: ap, Ted Shaffrey

זינוק של 20% בחצי שנה: סקטור הפארמה מרוויח מהנפילה החופשית של מניות השבבים

האופוריה סביב הבינה המלאכותית התנגשה השבוע במציאות של שערי הריבית ועלויות המימון, ומחקה כ–2 טריליון דולר משווי חברות השבבים בארה"ב ● בזמן שמהמרי השורט גרפו למעלה מ–32 מיליארד דולר על הנייר, הפאניקה זלגה גם למניות התוכנה והסייבר ● המשקיעים מצאו מקלט מפתיע: ענקיות התרופות, ששברו שיאים

יצחק פרנק

ברן דיווחה בערב על עזיבת המנכ"ל, ולמחרת על כניסה לתחום חדש

קבוצת ההנדסה רוכשת מידי ורידיס 40% מהחברה המפעילה את מתקן התפלה באשקלון ב-54 מיליון שקל ● השתיים מתמודדות יחד במכרז לתפעול והרחבת המתקן ל-25 שנים נוספות

רקטת אקסטרא / צילום: אלביט מערכות

זו המדינה שאלביט תמכור לה רקטות ב־235 מיליון דולר

אלביט מערכות זכתה בחוזה בהיקף 235 מיליון דולר לאספקת רקטות מדויקות ומערכות ארטילריה רקטית ל"לקוח אירופי" - לגלובס נודע שמדובר באזרבייג'ן ● העסקה, שתבוצע לאורך שלוש שנים, מצטרפת לשורה של שיתופי פעולה ביטחוניים שממחישים את הפריחה המחודשת ביחסים בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבאקו

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

כמיליון נוסעים בקיץ ועליית מחירים: למה מנכ"ל ישראייר כל כך אופטימי לגבי המניה?

מנכ"ל ישראייר סיפק בשבוע שעבר שלל אמירות הרומזות שהחברה הולכת להפתיע בדוחות המחצית השנייה של 2026 ● העלייה בתנועת הנוסעים בנתב"ג לצד התייקרות הכרטיסים עשויות לאותת על תקופה חיובית לחברת התעופה של רמי לוי

קורוויב מתחום הדאטה סנטרס צנחה ב־24% בשבוע האחרון / צילום: Shutterstock

התנודות במניות הבינה המלאכותית מזכירות למשקיעים: הפעם זה לא שונה

ההשקעות העצומות בתשתיות בינה מלאכותית עדיין לא הוכיחו שהן חסינות מפני הבעיות שאפיינו בעבר מיזמי ענק, כמו הקמת מסילות רכבת ותשתיות האינטרנט

שי אהרונוביץ', מנכ''ל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

50% מס על סקנדרי? המחלוקת החדשה מול רשות המסים שמסעירה את ההייטק

ברשות המסים דורשים למסות חלק מהמניות שעובדים ויזמים מוכרים בעסקאות סקנדרי כהכנסת עבודה, כך שתיתכן גביית מס של עד כ־50% ● בענף נערכים לקרבות משפטיים, אך ברשות מתחייבים לפרסם מדיניות אחידה ומבהירים: "יותר משאלת הכסף, חשוב לנו לתת ודאות"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אלביט זכתה בחוזה של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות למדינה ארופאית

אלביט הודיעה היום כי היא זכתה בחוזה בהיקף של 235 מיליון דולר לאספקת רקטות EXTRA-MR ומשגרי PULS למדינה אירופאית, במסגרת הסכם בין משרד הביטחון הישראלי לבין משרד ההגנה של מדינת הלקוח ● החוזה יבוצע לאורך תקופה של שלוש שנים

אילוסטרציה: Shutterstock

במשך שנים זה השתלם. האם החיסכון שלכם מוכן למפולת?

ב־15 השנים האחרונות החשיפה למניות במסלול הכללי בקרנות ההשתלמות זינקה לכ־52%, ומגמה דומה נרשמה בפנסיה ● כעת, כשבשווקים חוששים ממפולת, חלק מהמומחים מזהירים שמדובר בהימור מסוכן, בעוד אחרים משוכנעים: גם אם הקריסה תגיע, עדיף להישאר במניות

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בנק ישראל לא משנה ריבית לפני בחירות? ההיסטוריה מספרת סיפור אחר

ימים ספורים לפני הבחירות, מדד ספטמבר הנמוך מהצפוי מספק לכאורה סיבה להפחתת ריבית נוספת ● בדיקת 12 מערכות בחירות מאז 1999 מגלה כי בשבע מהן שינה בנק ישראל את הריבית בהחלטה האחרונה לפני הקלפיות ● מה בשוק מעריכים שיקרה הפעם?