גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חברת המכשור הרפואי שגייסה מיליוני דולרים וחתמה על הסכם הפצה

חברת המכשור הרפואי Pathkeeper Surgical הודיעה על השלמת גיוס סיד בהשתתפות משקיעים בולטים ● לפני כמה חודשים חתמה החברה על הסכם הפצה בארה"ב עם חברת המכשור הרפואי Highridge Medical בהיקף של מאות מיליוני דולרים בשנה

אף אחד לא קרא אותו, אבל הספר הכי אנטישמי הפך לרב מכר בעולם הערבי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: ארה"ב הצליחה לצמצם את כוחה של ישראל במזרח התיכון, בחיזבאללה לא יודעים איך להגיב לחיסול הרמטכ"ל, ישראל ממשיכה להשפיע על בחירות בארה"ב, ואיך הפך "מיין קאמפף" לרב מכר בעולם הערבי ● כותרות העיתונים בעולם

פרויקט לשכירות ארוכת טווח בירושלים. הריבית טרפה את הקלפים / הדמיה: YAM3D

ירידה של יותר מ-90% מהשיא: מחירי הקרקעות לשכירות בירושלים בצניחה

מכרז לשכירות ארוכת טווח ששווק לאחרונה בהצלחה בעיר הבירה ממחיש עד כמה גדולה הירידה מאז השיא של 2021־2022 ● אם באמצע 2022 מחיר ממוצע של קרקע ליח"ד הגיע לכמעט מיליון שקל, היום הוא ברף נמוך מ־100 אלף שקל

מפעל מרצדס־בנץ. תעשיית הרכב הגרמנית היא בין הנפגעות העיקריות מהמשבר הכלכלי / צילום: Reuters, Christoph Steitz

כך קורסת התעשייה הגרמנית: רבבות עובדים מפוטרים בעלות של מיליארדים

שישה מיליארד אירו הוציאו השנה חברות ענק כחלק מ"ארגון מחדש" בגרמניה ● "הן מפטרות בלי להתחשב בעלויות", נכתב ● הרקע: המשבר הכלכלי בתעשייה וקריסת שוק הרכב הגרמני בסין

ניר ברקת ובצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

סמוטריץ׳ לברקת: "חלף זמן רב מההחלטה, קדם את תו התקן לעסקי המילואימניקים"

חצי שנה אחרי החלטת הממשלה לקידום עסקים של מילואימניקים - טרם גובשה תוכנית עבודה ● שר האוצר בצלאל סמוטריץ' שיגר מכתב לשר הכלכלה ניר ברקת, שהגיע לידי גלובס, ובו קרא לזרז את יישום ההחלטה

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל אבל רוכשת מוצרים של רפאל

למרות הביקורת על ישראל, נורבגיה רוכשת את טנקי ליאופרד החדשים שמצוידים במערכת מעיל רוח של רפאל ● שמונה חברות דיפנס-טק ישראליות הציגו בתערוכת הטכנולוגיה הגדולה באסיה ● בריטניה קידמה חוזה לפיתוח מערכת דראגון פייר ● רוסיה החלה להשתמש בדגם איראני מתקדם של חימוש משוטט ● וגם: אוקראינה ויוון חותמות על הסכם לייצור כשב"מים משותף ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

צמיד של פנדורה / צילום: שטארסטוק

תגובת שרשרת: שוק התכשיטים בישראל מתקשה להתרחב, וסמוטריץ' לא מסייע

בשנים האחרונות נדרש שוק התכשיטים להמציא את עצמו מחדש, בעיקר לאור העדפות דור ה־Z שהפך לכוח קנייה משמעותי ● עד כמה תשפיע החלטת שר האוצר להעלות את הפטור ממע"מ על יבוא מחו"ל, ומה נדרש מהשחקניות בענף

אילוסטרציה: Shutterstock

הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

דירת המגורים נרכשה באמצעות כספים שהאישה קיבלה בירושה ומשאבים משותפים שצברו שניהם, אולם נרשמה על שם האישה בלבד

מגדל הספירלה של עזריאלי / צילום: KPF

כ־600 מיליון שקל בתוך פחות משנתיים: שווי מגדל הספירלה של עזריאלי ממשיך לעלות

למרות שהשלמת בנייתו מתוכננת רק בשנת 2028, כבר כיום שווה המגדל הרביעי במתחם עזריאלי יותר מ־2.5 מיליארד שקל ● ב"חזית" המגורים: מדוע צמח המרמן מכרה יותר דירות ב־2025, אך ההכנסות נחתכו בחצי?

שי באב''ד, מנכ''ל קבוצת שטראוס / צילום: אבי רוקח

שטראוס מציגה זינוק ברווח, תעניק למנכ"ל הטבה של 12 מיליון שקל

חברת המזון מציגה עלייה במכירות וקפיצה ברווח הרבעוני, בעיקר עקב עדכון מחירי המכירה בחו"ל ● האופציות למנכ"ל שי באב"ד יעמידו את התגמול השנתי שלו על 9.3 מיליון שקל

מנכ''ל קבוצת הפניקס, אייל בן סימון, בוועידת ישראל לעסקים 2025 / צילום: כדיה לוי

הפניקס מציגה עדכון חד של התחזיות כלפי מעלה

בתשעת החודשים הראשונים של השנה עלה הרווח הכולל ב-40% ● הרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות עלה ברבעון השלישי ב-6% והסתכם ב-803 מיליון שקל ● החברה תחלק דיבידנד בסך של 340 מליון שקל ● היעד ל-2028: תשואה על ההון שתהיה גבוהה מ-25%

ניצול קשישים / צילום: Shutterstock

קשישים הורישו את הונם למטפלת, בית המשפט פסק שמדובר בניצול: איך נזהרים?

בשני פסקי דין שפורסמו לאחרונה פסל ביהמ"ש צוואות בהן עותרים טענו כי מדובר היה בניצול של קשיש ● מומחים מסבירים איך להתגונן ומהן נורות האזהרה

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

רוחות השלום באוקראינה מקלקלות את החגיגה הביטחונית של הבורסה בת"א

פחות מחודש מאז שהושק בקול תרועה, המדד הביטחוני של ת"א מציג ירידות של כמעט 5% ● המו"מ להסכם בין אוקראינה לרוסיה, וסיום המלחמה בעזה, מעיבים לאחרונה על ביצועי המניות שכיכבו בשלוש השנים האחרונות ● האם בבורסה הצטרפו לחגיגה מאוחר מדי?

תחנת כוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

דוחות חברות האנרגיה מגלים: מחסור בטורבינות מעכב הקמת תחנות כוח

שלוש תחנות כוח בישראל דיווחו בשבוע האחרון על עיכובים בהקמתן, דבר שעשוי לבלום את התחרות במשק החשמל ואף להתגלגל לחשבונות החשמל של הצרכנים בשל חוסר תחרות ● מהסיבות לעיכוב:רשימת ההמתנה המתארכת של שלוש החברות המשמעותיות בעולם לייצור טורבינות גז

המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה / צילום: Shutterstock

האולטימטום והתגובה החריפה: המאבק על ביטוחי הרכבים עולה מדרגה

מניות הביטוח צנחו בחדות אחרי שהמפקח דרש משמונה חברות בענף לעדכן עד פברואר את התעריפים שהן גובות על ביטוח מקיף וביטוח צד ג' ● בחברות זועמים, וטוענים כי המחירים ממילא יורדים, אבל גורמים בענף מסבירים כי האיום מצד הרגולטור עשוי להוריד אותם עוד יותר

צביקה שווימר, מנכ''ל אלטקטרה צריכה / צילום: איל יצהר

קרפור מציגה שיפור ברווח, עיתוי החגים פגע בהכנסות הרשת

רשת הקמעונאות, שבשליטת אלקטרה צריכה, סבלה במהלך הרבעון השלישי מירידה של 6% במכירות בחנויות זהות, אך הצליחה לשפר את הרווח התפעולי ובשורה התחתונה רשמה רווח נקי של 5 מיליון שקל

סופר ספיר ו-A2Z חתמו על עסקת עגלות חכמות בהיקף 30 מיליון דולר

בעסקה ששווה 30 מיליון דולר, חברת A2Z חתמה על הסכם לאספקת 3,000 עגלות חכמות לרשת סופר ספיר ● "זה יאפשר לנו להגדיל ב–10% את סל הקנייה", אמר אורן ספיר, מנכ"ל הרשת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מאחורי הנתונים על ירידת מחירי הדיור יש עיר אחת שהמחירים בה רק עולים

מדד מחירי הדיור מבשר כבר שבעה חודשים רצוף על ירידות שלא נראו זמן רב בשוק המקומי ● אבל כשצוללים לנתונים מגלים שהירידות מתמקדות במרכז, בעוד שבירושלים ובפריפריה המחירים ממשיכים לעלות ● מה הסיבות לתופעה ואיך תשפיע הורדת הריבית של בנק ישראל על השוק?

מוסך דן ברמת החייל / צילום: איל יצהר

הפרויקט השאפתני של דן בצפון ת"א מסתבך בגלל מחלוקת על 20 דירות

עיריית ת"א דרשה לקבל 20 דירות בפרויקט המיועד לקום במקום חניון האוטובוסים ברמת החייל, אך ועדת הערר המחוזית התנגדה ● בעירייה יגישו עתירה: "מדובר בשטחים השייכים לציבור"

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט פרסום ברשת איקס, 28.10.25 / צילום: רפי קוץ

בנט וקיש מתווכחים על לימודי המתמטיקה. מי צודק?


הנתונים על לימודי המתמטיקה לא מבשרים טובות, ושני שרי חינוך מנסים להתנער מהאשמה • בנט טען שקיש ביטל את הרפורמה שלו, קיש הכחיש זאת בתוקף. איפה עוברת האמת? ● המשרוקית של גלובס