גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

עיכוב במסירה של דירות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

עיכובים במסירת מאות דירות: הנתון שמדאיג את חברות השכירות לטווח ארוך

הדוחות הכספיים שפרסמו קרנות הריט מגלים עיכובים ניכרים במסירה של מאות דירות ● התוצאה: האכלוס נדחה, וכך גם ההכנסות משכירות ● חלק מהאיחורים כבר ממתינים להכרעת בתי משפט

לוקסמבורג / צילום: Shutterstock

אחרי שנה בלבד: לוקסמבורג סוגרת את הדלת וישראל תחפש שותפה חדשה

החשב הכללי העביר רק לפני שנה את הנפקות אגרות החוב מסוג "בונדס" של הממשלה מאירלנד ללוקסמבורג, וכעת ישראל תיאלץ למצוא פתרון אחר ● הטיעונים למהלך הם לכאורה טכניים, אך מאחורי הקלעים הופעל לחץ פוליטי שדחף "להעניש" את ישראל על מדיניותה במלחמה

איתמר דויטשר, מנכ''ל קבוצת אלקטרה / צילום: טל גבעוני

זינוק של 60% ברווח ומגזר אחד שבולט לרעה: אלקטרה מסכמת רבעון

זינוק ברווח הנקי: אלקטרה מסכמת רבעון עם הכנסות של 4 מיליארד שקל וקפיצה של 60% ברווח ל-109 מיליון ● הצמיחה נתמכה בעלייה חדה במגזרי התשתיות, הנדל"ן והזכיינות בישראל, שקיזזו שחיקה בפעילות בחו"ל ● החברה תחלק דיבידנד של 41 מיליון שקל ברקע זכייה במגה-פרויקטים והכנסת תש"י כשותפה בתחבורה

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

מבט עולמי: יפן עוברת להתקפה, וארה"ב מציבה אולטימטום לעולם

סין מחזקת את עוצמתה בתחום הבינה המלאכותית, בזמן שארה"ב פועלת למנוע ממנה גישה למשאבים קריטיים ● רשתות הדור השישי (6G) צפויות להיפרס רק ב־2030, אבל כבר מעסיקות את הרגולטורים ● ונקודת המפנה ההיסטורית בגישה הביטחונית של יפן

אורי לוין, מנכ''ל קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

מה חושב על השוק מנכ"ל חברת הנדל"ן שחילק בונוס של 50 אלף שקל בממוצע לעובד?

בדוחות הרבעון השני של קבוצת תדהר, הכירה החברה בהוצאות בסך כולל של 75.2 מיליון שקל, הכוללים מענקים ובונוסים לעובדים, בעקבות ההנפקה שביצעה מוקדם יותר השנה • המנכ"ל אורי לוין התייחס גם לקיפאון בשוק הממושך בשוק הנדל"ן, אך טען כי הוא בסך-הכול אופטימי: "דירה זה לא קוטג'"

שטר כתובה / צילום: אייל פישר

הרבנות מגבילה את סכום הכתובה. כמה באמת שווה ההתחייבות?

360 אלף שקל - זו התקרה החדשה שקבעה הרבנות הראשית לכתובה, שטר שלעתים הופך במעמד הגירושים למוקד של מאבק ● מתי האישה זכאית לקבל את הסכום, באילו מקרים היא עלולה לאבד אותו, ומה יקרה לכתובות המנופחות שנחתמו עד היום? ● גלובס עושה סדר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

למה הסנקציות הדרקוניות של ארה"ב על איראן נידונות לכישלון?

כותרות העיתונים בעולם: מומחים בארה"ב קובעים כי אסטרטגיית "הלחץ המרבי" על איראן לא תוביל להכרעה; תחקיר חדש מטיל ספק באמינות הנתונים של ממשל טראמפ לגבי תנועת הנפט במצר הורמוז; ושמי סוריה הופכים לזירת עימות חדשה בין ישראל לטורקיה ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. צילום: איל יצהר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בסיטי מעריכים: זה מה שיקרה בהחלטת הריבית הקרובה

למרות שהאינפלציה בשפל של חמש שנים, בענקית ההשקעות סיטי מעריכים כי החלטת הריבית עשויה ליפול לשני הכיוונים, אך מעריכים כי בנק ישראל יעדיף לשמור על זהירות • עם זאת, להערכתם צפויות עוד שתי הפחתות עד תחילת 2027 • ומה חושבים הכלכלנים המקומיים?

פרופ’ אברהם (אבי) דגני ז''ל / צילום: מתוך אתר גאוקרטוגרפיה

מייסד ונשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה פרופ’ אבי דגני הלך לעולמו בגיל 88

פרופ’ אבי דגני, ממייסדי תחום מחקרי השוק והסקרים בישראל ומי שייסד עם רעייתו ד"ר רינה דגני את קבוצת גיאוקרטוגרפיה, הלך לעולמו בגיל 88 ● לאורך יותר מחמישה עשורים שילב בין מחקר אקדמי לעולם העסקי והיה מחלוצי תחום מערכות המידע הגאוגרפיות בישראל ● הוא היה מעורב בשורה של פרויקטים שעיצבו את תל אביב, ואף מיוחסת לו טביעת האצבע על הסיסמה "עיר ללא הפסקה"

מתקן ההפקה המיועד למאגר סי ליון של נאוויטס

נאוויטס עוברת לרבעון שיא ורוכשת מתקן הפקה שני לפרויקט סי ליון בפוקלנד

שותפות חיפושי הנפט והגז נאוויטס רשמה זינוק חד בהכנסות ברבעון השני של 2026, לנוכח התחלת הפקת מלאה בפרויקט הדגל שלה - מאגר שננדואה במפרץ מקסיקו ● הרווח הנקי עמד על 77 מיליון דולר, מול הפסד של 56 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד

ישיבה בבני ברק (ארכיון גלובס) / צילום: רפי קוץ

האיום של רשות המסים נגד יותר מ־1,000 ישיבות

הרשות שיגרה החודש מכתבי אזהרה לישיבות שנהנות מזיכוי מס בגין תרומות, כשעליהן להצהיר שלא לומדים אצלן משתמטים ולהעביר רשימות תלמידים ותעודות זהות עד 11 באוקטובר ● מוסד לימוד שלא יעמוד בדרישות, הטבתו תישלל מיד: "ירגישו את החיסרון בכיס"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

לקראת הדוח של אנבידיה: וול סטריט ננעלה בעליות בהובלת מניות השבבים; תשואות האג"ח ירדו

נאסד"ק עלה ב-0.5% ● קנדה הודיעה היום על מכסי תגמול נגד ארה"ב ● דיקס ספורטינג גודס נפלה בחדות לאחר שחתכה את התחזית ● הקריפטו ממשיך בראלי: הביטקוין חצה את רף ה-80 אלף דולר ● הנפט נפל ביותר מ־3%: ארה״ב מאותתת כי אינה צופה חזרה למלחמה מלאה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש ממשלת קנדה מארק קרני (ארכיון) / צילום: ap, Evan Vucci

טראמפ מאיים במכס של 50% על יבוא רכבים מקנדה

בעקבות פיצוץ שיחות הסחר, נשיא ארה"ב הודיע על העלאת מכסים חדה שתיכנס לתוקף ב-1 לינואר 2027, ותחול על כלי רכב וחלקי חילוף ● המהלך עשוי לפגוע קשות ביצרניות הרכב ולערער את שרשראות האספקה המשותפות בין ארה"ב לקנדה

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

אנתרופיק בדרך להנפקה הגדולה מכולן. החידה: בכמה היא מסבסדת לכם את קלוד

חברת הענק שמאחורי מודל השפה הפופולרי מכוונת לשווי של 2 טריליון דולר ואולי תחליף את ספייס איקס כמנפיקה הגדולה ● קצב הצמיחה שלה גבוה, והיא מציגה רווח תפעולי, אבל בשוק תוהים "האם אנתרופיק לא מממנת את השאילתות שלנו כדי שנחזור אליה על חשבון המתחרות"

אבטחה ממלכתית / אילוסטרציה: Shutterstock

איך מחליטים מי יזכה לאבטחה ממלכתית?

שאלת אבטחתו של גדי איזנקוט לא יורדת מסדר היום הציבורי ● הדיון מתמקד בראש השב"כ דוד זיני, אבל הסמכות נמצאת בידי גוף אחר ● המשרוקית מסבירה

סעד שרידה אל־כעבי, שר האנרגיה הקטארי במסיבת עיתונאים / צילום: Reuters, Noushad Thekkayil

קטאר מצמצמת את התקציב השנתי, ואת גלי ההדף ירגישו בכל העולם

קיצוץ של 30% בתקציב השנתי של קטאר עשוי להיות רק ההתחלה להתמודדות הנסיכות עם פגיעות המלחמה עם איראן ● המדינה עשויה להקטין את ההשקעות שלה בעולם, שכלל הבטחה של חצי טריליון לארה"ב, כמו גם ביטול חוזי סחר בעקבות "כוח עליון"

מיכאל קלמן, מנכ''ל מנורה מבטחים ביטוח / צילום: נטי לוי

מנורה מציבה יעדים חדשים: צמיחה של 73% בנכסים עד סוף העשור

במקביל לדוחות חזקים, חברת הביטוח מנורה מבטחים היא הראשונה להעלות את היעדים שלה באופן רשמי ● הרוויחה 785 מיליון שקל ברבעון השני עם תשואה להון של 34%, הגבוהה מחברות הביטוח ● צופה היקף נכסים מנוהלים של 750 מליארד שקל ב-2030, זינוק של 73% ביחס לסוף השנה שעברה, זינוק דומה ברווח ל-3 מיליארד שקל ותשואה להון של מעל 20%

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה בבורסה צללה במעל 15%. אלה הסיבות

הרווח התפעולי של יצרנית הכוונות החכמות סמארט שוטר צנח ברבעון השני כ-70% והסתכם ב-238 אלף דולר ● החברה דיווחה על גידול בהוצאות אותו ייחסה, בין היתר, לתיסוף השקל

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

"כשמותג לא עבד, ידענו לחתוך, להגיד תודה רבה": הראל ויזל מדבר על הכל

בשיחה פתוחה עם המשקיעים, דיבר מנכ"ל קבוצת פוקס הראל ויזל על הקשיים של מנועי הצמיחה בריטיילורס ובג'מבו, לצד התאוששות הקבוצה ברבעון השני של השנה ● תמלול שיחת המשקיעים המלא זמין למנויים

טילי ספייק / צילום: רפאל

אחדות אזורית מול טורקיה: החברות הישראליות משדרגות את חיל האוויר היווני

הקשר בין התעשיות הביטחוניות הישראליות לבין משרד ההגנה באתונה הולך ומתהדק ● יוון צפויה להשלים באוקטובר את הסמכת טילי ספייק NLOS של רפאל לשיגור ממסוקי אפאצ'י ● את המערכות האלקטרוניות של המסוקים משדרגת אלביט