גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ. ארה''ב בצומת היסטורי / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

ארה"ב בצומת היסטורי: אם תפעיל את מלוא עוצמתה, היא עלולה לרסק את כלכלתה

אל מול השלטון האיראני שמתבצר במצר הורמוז, ניצב דונלד טראמפ, לכוד בתדמית איש העסקים החותך והחד שאימץ עוד בתוכנית "המתמחה" ● נשיא ארה"ב תמרן את עצמו לתוך דילמה היסטורית: להותיר את עורק האנרגיה החשוב בידי איראן, או להפעיל כוח ולשאת בתוצאות, כולל הותרת סין אדריכלית מרכזית בעיצוב הסדר העולמי החדש

נמל תעופה בבואנוס איירס, ארגנטינה / צילום: ap, Rodrigo Abd

16 שעות טיסה וסבסוד של עשרות מיליונים: כך ייראה הקו הישיר לארגנטינה

במהלך ביקורו בישראל הכריז נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי על פתיחת קו טיסות ישיר בין ת"א לבואנוס איירס ● אל על תפעיל את הקו בתדירות של שתי טיסות שבועיות החל מהחורף הקרוב ● העלויות הגבוהות והיעדר רווחיות הובילו לסבסוד של כ־44 מיליון שקל, ומחירי הכרטיסים צפויים להיות גבוהים

החדר במלון נראה אחרת מהתמונות - מה פסק בית המשפט?

חדר מלון שלא תאם את התמונות באתר נחשב להטעיה - והלקוח קיבל החזר ופיצוי ● בן זוג שהעביר 275 אלף שקל לבת זוגו לצורך רכישת חלק בדירה נקבע כבעל זכויות בה - אף שלא נרשמה על שמו ● ומה עמדת בית המשפט לגבי איחור במסירת דירות בצל הקורונה והלחימה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

סניף של יוחננוף ''סיטי'' / צילום: יוחננוף

המחירים יעלו: רשת יוחננוף ממירה סניפים לסניפי "סיטי"

רשת יוחננוף ממירה 14 מבין 46 הסניפים שלה לסניפי "סיטי" ● המיתוג של "סיטי" מתייחס לחנויות העירוניות הקטנות של יוחננוף, שבהן המחירים לרוב גבוהים יותר מאשר בחנויות האחרות של הרשת ● בעקבות המהלך, חלק גדול מהמוצרים בסניפים שיומרו יתייקרו בשיעור של עד 10%

ידידיה איש שלום / צילום: פרטי

הוא אספן אובססיבי של שלטי רחוב: "יכול להגיע לאלפי דולרים"

טלפון חוגה של בזק, כרטיסייה של אגד, כידון מתקופת המנדט וספר הטיסה של אייכמן לישראל ● חפצים היסטוריים שמזוהים עם המדינה הפכו עבור רבים למקור התרפקות על העבר בימי משבר: "זה מראה כמה אנשים השקיעו ונלחמו בשביל המקום הזה" ● המשוגעים לדבר מוכנים לשלם עליהם הרבה מאוד

מל''ט מסוג הרמס 900 / צילום: אלביט מערכות

המל"טים של אלביט בדרך לאזור הקוטב הצפוני

משרד ההגנה הקנדי יפעיל בקיץ הקרוב מל"טים מתוצרת אלביט שנרכשו ב-2020, במסגרת פעילות משמר החופים בקוטב הצפוני ● ברקע: עיכובים באספקת מל"טים אמריקאים ושאיפה לחזק את הנוכחות והשליטה במרחב הארקטי מול רוסיה

ראש עיריית ניו יורק זוהרן ממדאני / צילום: ap, Yuki Iwamura

"הורס את העיר": המס החדש שמסעיר את ניו יורק

ראש עיריית ניו יורק הודיע על מס חדש שיטיל על מי שמחזיקים דירה שנייה בשווי של למעלה מ-5 מיליון דולר ואינם מתגוררים בעיר - ועורר סערה ● כך הגיב המיליארדר הפרו-ישראלי

בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בשכונה ט' בבאר שבע? / צילום: יח''צ

"מעל למחיר השוק": בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בשכונה ט' בבאר שבע?

דירת 3 חדרים בשטח של 80 מ"ר בשכונה ט' בבאר שבע נמכרה תמורת 990 אלף שקל ● המוכרים הם משפרי דיור שנשארו לגור בעיר, והקונה היא תושבת העיר

ארה''ב עוינת יותר כלפי ישראל - גם במקומות ה''בטוחים'' / צילום: Shutterstock

הנתונים חושפים: ארה"ב עוינת יותר כלפי ישראל - גם במקומות ה"בטוחים"

הרוב הגדול של הדמוקרטים כבר מזמן לא תומך בישראל, אבל גם בסיס התמיכה בקרב הרפובליקאים נפגע משמעותית ● בארה"ב קם דור חדש שחושב שישראל גוררת את ארה"ב למלחמות מיותרות - ונמאס לו מזה ● כך נראה במספרים אובדן התמיכה בישראל בקרב הידידה הקרובה

קומפקטי חשמלי של GAC / צילום: יח''צ

שוק הרכב מתעורר אחרי המלחמה: הדגמים החדשים שנוחתים בישראל

גל של דגמים חדשים עושה את דרכו לישראל ● ב.מ.וו עם קרוס־אובר חשמלי, אאודי עם דגם ספורט היברידי וטסלה עם הגרסה המרווחת לשישה נוסעים ● ובקרוב: GAC הסינית מצטרפת עם דגם חשמלי קומפקטי

הרברט סמואל 10 / צילום: שניר לוי

עסקת ענק בתל אביב: דירה של 400 מ"ר נמכרה ב-70 מיליון שקל

בפרויקט הרברט סמואל 10, על קו החוף בתל אביב, נמכרה לאחרונה דירה במחיר עתק; הוועדה המחוזית אישרה תוספת קומות לפרויקט ורטיקל ברמת גן; והותמ"ל אישרה תוכנית רחבת-היקף להתחדשות עירונית בשכונת דניה ברחובות • חדשות השבוע בנדל"ן 

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

טראמפ חתם על צו שמקדם תרופות פסיכדליות. אלה המניות שנהנות

עידן חדש בפסיכדליה? נשיא ארה"ב חתם על צו תקדימי שיאיץ אישור תרופות בתחום ● רשת ARC של שיבא מקימה "מסלול נחיתה" לחברות ישראליות בארה"ב ● נוראקסון ביולוג'יק הודיעה על הסכם אקסוזומים ראשון ● וגם: שיתופי-פעולה חדשים לאיכילוב ולחברת נובו נורדיסק ● השבוע בביומד

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

הבורסה קפצה, הדולר אכל את התשואה - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

התשואה של חוסכי S&P 500 נחתכה בעקבות השיא ההיסטורי של השקל ● כמה דירות מכרו יזמיות הנדל"ן ● והדרמה בצים סביב פרישת המנכ"ל ושביתת העובדים

פרופ' מירי ימיני / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

המדענית שמנהלת 130 מיליון שקל בשנה עבור הממשלה: "גדלתי בעוני קיצוני"

"כילדה גרנו בשכונת עולים באשקלון. הוריי איבדו את המעמד המקצועי שלהם והתפרנסו מעבודות זמניות. עברתי מבית סובייטי קלאסי - עם פסנתר וחוגים - לעוני" ● שיחה קצרה עם פרופ' מירי ימיני, המדענית הראשית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

מכפיל חניה

המפקח הכריע: גם בלי להשתמש - הדיירים ישתתפו בעלויות מתקני החניה

בעלי דירות עם חניות רגילות טענו כי אין הצדקה לחייבם בהוצאות הנוגעות למכפילי חניה שאינם בשימושם ● המפקח על המקרקעין דחה את הטענות, בהתבסס על התקנון המוסדר בין הצדדים

מטוס F-35 ''אדיר'' מתוצרת לוקהיד מרטין / צילום: לוקהיד מרטין

בארה"ב מתפעלים: כך ישראל שדרגה את מטוסי הקרב האמריקאים

ההישג הביטחוני ההיסטורי שבחריין מתפארת בו ● חיל האווויר הישראלי עשה לארה"ב תצוגת תכלית לשימוש במטוסים מתוצרתה ● הטכנולוגיה האמריקאית המתקדמת שנפלה בסוריה וההשלכות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' בנט ופרופ' מגוואייר. הצליחו לטפל במחלה גנטית הגורמת לעיוורון ולהשיב את הראייה לחולים / צילום: ap, Jordan Strauss/Invision

הזוג שהחזיר את הראייה לעיוורים והמתמטיקאי שאוהב כאוס: אלה החוקרים שזכו ב"אוסקר של המדע"

פרס ה-Breakthrough, שיזם המיליארדר היהודי יורי מילנר, הוא מעין מתחרה נוצץ לנובל ● הפרס ניתן בשלוש קטגוריות: פיזיקה בסיסית, מדעי החיים ומתמטיקה ● אלה הזוכים המאושרים בפרס השנה

עדי חכמון / צילום: דניאל אדרי

הסטארט־אפ של בוגרי תלפיות שמייצר מיליוני דולרים כשהביקוש למזגנים בשיא

אחרי שנים באוצר, עדי חכמון מנסה לפתור בעיה שהטרידה אותה במשרד בירושלים: מערכת חשמל יקרה ומסורבלת שנבנתה עבור רגעי שיא בודדים ● עם הסטארט־אפ nGrid וצוות בוגרי תלפיות, הם הקימו "תחנת כוח וירטואלית" מבוססת AI - שמייצרת מחזור של מיליוני דולרים

זהר זיסאפל ז''ל, מייסד רדקום / צילום: תמר מצפי

"ביצועי חסר כרוניים": המאבק שמסעיר את חברת הטכנולוגיה

המאבק בחברת הטכנולוגיה רדקום מעמיד משני צדי המתרס את ד"ר מיכאל זיסאפל ואחותו כליל, בעלי מניות בחברה, ומולם את הדירקטורית, חלי בן נון, שהייתה בת הזוג של המייסד, זהר זיסאפל ז"ל ● "הפוטנציאל בחברה לא מומש כראוי בשל כישלון של רוב הדירקטוריון", טוענים בעלי המניות הדורשים להדיח את רוב הדירקטורים ● רדקום: "בדירקטוריון יש את ההרכב הנכון להמשיך ולהוביל את החברה להצלחה"

דריו אמודיי מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Don Feria

תחום אחרי תחום, ההשקות של אנתרופיק מטלטלות את שוק הטכנולוגיה

רצף ההשקות האגרסיבי של אנתרופיק מוגדר ע"י אנליסטים כ"מרחץ דמים" ● החברות שעל הכוונת שלה מחקו בתוך שלושה חודשים בלבד שווי שוק מוערך של יותר מ־300 מיליארד דולר ● כעת תוהים בוול סטריט: איזה סקטור הוא הבא בתור לחטוף מענקית הבינה המלאכותית?