גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

בורסת נאסד''ק, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות חדות, בהובלת מניות הטכנולוגיה; אלפאבית זינקה במעל 6%

הנאסד"ק זינק בכ-2.7% ● ברודקום זינקה במעל 11% ● האנליסטים חלוקים באשר לכיוון אליו הולכת וול סטריט, אך התנודתיות כנראה כאן כדי להישאר ● בלומברג: מניות הקמעונאות זקוקות לנס כדי להציל את 2025 הקשה • במיטב מציעים את אסיה כאלטרנטיבה לשוק האמריקאי היקר

עמית גל, הממונה על שוק ההון, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

האולטימטום שהוצב לחברות הביטוח: הורידו את הפרמיות לביטוחי הרכב

שנה וחודשיים עברו מאז שהממונה על שוק ההון החל בבדיקה האם קיימת הלימה את בין הפרמיות על ביטוחי הרכב לבין פרמיית הסיכון ● כעת מסתבר שהממונה מצא שזו לא קיימת, והערב הוא מבקש מחברות הביטוח להוזיל את הפרמיות

צילום: שיווק מחסני השוק

אחרי ויקטורי ואושר עד: האייפונים מגיעים גם למחסני השוק

קמעונאית המזון מתחילה למכור בסניף אילת מכשירי אייפון 17 במחיר מוזל ● קניון עזריאלי אילון משיק לקראת הבלאק פריידי מתחם פופ-אפ בהובלת השף מושיק רוט ● גוגל ערכה אירוע באקספו תל אביב, בהשתתפות ראש העיר ● ומי המנכ"ל החדש של גינדי גלובל? ● אירועים ומינויים

שר החקלאות אבי דיכטר / צילום: רפי קוץ

דיכטר דיבר על הוזלת הירקות. הרגשתם אותה? זה לא במקרה

מחירי הירקות אכן ירדו בשנה האחרונה, אבל המגמה הזאת נעצרה ביולי ● מאז, הירקות התייקרו בשיעור דו־ספרתי ● המשרוקית של גלובס

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

המספרים נחשפים: 120 אלף ישראלים עושים בכל שנה את הטעות הגדולה ביותר בפנסיה

נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים כי התופעה של משיכת כספים מקרנות הפנסיה מוקדם מדי, הולכת וצוברת תאוצה, הגם שבכך מאבדים החוסכים זכויות ומשלמים קנס גדול ● בכיר בלשכת סוכני הביטוח: "עם ישראל מפרק לעצמו את הפנסיה תחת שידול ורמייה"

מסלולי משכנתה מגוונים / צילום: Shutterstock, Worranan Junhom

הורדת ריבית ראשונה אחרי כמעט שנתיים: מי ירגיש בקרוב הקלה במשכנתא, והאם זה הזמן למחזר?

האם נוטלי המשכנתאות יכולים להתחיל לנשום לרווחה נוכח שינוי הכיוון במדיניות הריבית של בנק ישראל? ● גלובס שאל מומחים על מי תשפיע ההפחתה האחרונה שעומדת על 0.25% בטווח המיידי, באילו מסלולים רצוי לבחון מחזור משכנתא כעת, והאם זהו הזמן הנכון לרכוש דירה

סונדאר פיצ'אי מנכ''ל גוגל / צילום: ap, stf

מכוונת לבטן הרכה של אנבידיה: גוגל בדרך לשווי שוק של 4 טריליון דולר

גוגל מטלטלת את שוק השבבים בעקבות דיווחים בעולם כי היא במו"מ למכירת שבבים למטא ● המהלך, שצפוי לאתגר את דומיננטיות אנבידיה בתחום שבבי ה־AI, הפיל את מניית ענקית השבבים ● רק בחודש שעבר התייצבה גוגל כחברה השלישית בגודלה בעולם במונחי שווי שוק, ורשמה השקה מוצלחת של מודל ה־AI ג'מיני

נתב''ג / צילום: Shutterstock

התיירים מתחילים לחזור? שיא בתפוסת המלונות על ידי זרים מתחילת המלחמה

על פי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מספר לינות התיירים במלונות בישראל הכפיל את עצמו ל-347 אלף לינות בחודש, בממוצע של שלושת החודשים האחרונים, וזאת לעומת 183 אלף לינות לחודש בממוצע בשלושת החודשים הקודמים

אילוסטרציה: Shutterstock

הדירה נרשמה על שם האישה, אך הבעל טען שמחצית ממנה שלו: כך הכריע בית המשפט

דירת המגורים נרכשה באמצעות כספים שהאישה קיבלה בירושה ומשאבים משותפים שצברו שניהם, אולם נרשמה על שם האישה בלבד

יהלומים / צילום: תמר מצפי

מכסי טראמפ לוחצים, ההסכם תקוע וענף היהלומים הישראלי בטלטלה

המכסים האמריקאיים מכבידים על אחד מענפי היצוא המרכזיים של ישראל, בעוד ההסכם לפטור את היהלומים מהמס ממתין ללא חתימה ● בינתיים היבוא והיצוא נחתכים, ובענף חוששים מקריסה

חיים כץ, שר הבריאות / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

חיים כץ מחדש את ועדת הבדיקה לכללית

רק אתמול אושר מינויו הקבוע של כץ כשר הבריאות, וכעת הוא מחזיר לפעילות את הוועדה שהשעה כשכיהן בתפקיד ממלא המקום ● הוועדה בודקת את תפקוד דירקטוריון הכללית, והקופה מתנגדת לה נמרצות

בית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: Shutterstock, Vered Barequet

בית המשפט המחוזי: עו״ד יוסי כהן לא זכאי למע״מ אפס על שירותיו לקמרון ולרוסיה

ביהמ"ש המחוזי דחה את טענתו של עו"ד יוסי כהן כי הוא זכאי למע"מ אפס בגין שירותים שהעניק לרפובליקת קמרון ולרוסיה בחו"ל ● נקבע כי השירותים שסיפק ניתנו לשגרירות קמרון בישראל ולא לרפובליקה עצמה, וכי לא הוכח שהשירות לחברה רוסית סופק בחו"ל ● החברה חויבה בהוצאות של 60 אלף שקל

שכר דירה זינק ב-31% ב-7 שנים / צילום: Shutterstock

השכירות החודשית זינקה, אך השכר הממוצע זינק יותר

בשנים האחרונות הוצאות הדיור עלו בחדות, אך בדיקת מחירי השכירות בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה ממצא מעניין: השכר הממוצע עלה בשיעור חד יותר מהשכירות החודשית ● אלא שלא הכל ורוד, ומומחים מזהירים מפני חוסר האיזון ביחסי הכוחות בין המשכירים לשוכרים

קובי שגב, שותף בבית ההשקעות אקורד / צילום: דודי פרץ

אחרי הורדת הריבית: מנהל ההשקעות שממליץ על ההזדמנות הבאה

קובי שגב, שותף מנהל בבית ההשקעות אקורד, קלע כשהמליץ לפני שנה על מניות הבנקים, חברות ה–IT ומניות הגז והנפט ● עכשיו הוא מסביר למה הוא עובר ל"סטוק פיקינג", בעיקר בת"א 90 וה–SME 60, ומדוע הוא מעדיף בחו"ל את מדד ראסל 2000 על פני ה–S&P 500

הקרבות שהתחוללו בכבישים ב-7 באוקטובר / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הקרב ב"כביש הדמים" שמנע את הטבח במושב יתד

צה"ל חשף את תחקיר 7 באוקטובר במושב יתד ● בסך הכול 10 מחבלים שהצליחו לחדור למושב נתפסו ונעצרו - בזכות גבורתם של חברי כיתת הכוננות והרבש"ץ ● טראמפ התעמת עם בן סלמאן על ההצטרפות להסכמי אברהם ●  שגריר ארה"ב באו"ם מייק וולץ יגיע בשבוע השני של דצמבר לביקור רשמי ראשון בישראל ● עדכונים שוטפים

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

במקום שדות סולאריים: הפיצוי החדש של המדינה ליישובי העוטף

רמ"י נאלצת לשנות כיוון לאחר שהוועדה לשמירה על שטחים פתוחים בלמה את הצעת הפיצוי לישובי עוטף עזה ● במקום הקצאה למכסות פאנלים סולאריים, הישובים יוכלו להקים שדות אגרו-וולטאיים שמשלבים חקלאות ואגירה סולארית ● שדות אגרו-וולטאיים נחשבים לרווחיים פחות ובתנועה הקיבוצית מוחים נגד ההחלטה

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

מה כוללת הרחבת הפטור ממכס על יבוא אישי, ומי החברות שכבר נפגעו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי לחתום על הכפלת הרף המרבי לפטור ממע"מ ביבוא אישי ● המהלך צפוי להגדיל משמעותית את היקף ההזמנות מחו"ל, אך מעורר התנגדות חריפה מצד הדרג המקצועי באוצר והקמעונאיות המקומיות ● מי ירוויח, מי יפסיד ומה הסיכוי שהמהלך יאושר? ● גלובס עושה סדר

העיר מודיעין / צילום: Shutterstock

זו העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בישראל על פי הלמ"ס

על פי דוח הלמ"ס, העיר עם תוחלת החיים הגבוהה ביותר בארץ היא מודיעין, עם 87.5 שנים, ואילו באום אל פאחם נרשמה תוחלת החיים הנמוכה ביותר – 78.8 שנים ● גם שיעורי הזכאות לתעודת בגרות היו גבוהים יותר בערים החזקות כלכלית: בגבעתיים ובמודיעין הוא הגיע ליותר מ-90%, בהרצליה, הוד השרון ורעננה הוא הגיע לכ-90%

"הוא היה עסוק בבניית חיזבאללה מחדש, עד שטיל ישראלי מצא אותו בביירות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: רמטכ"ל חיזבאללה שחוסל על ידי ישראל היה דמות מפתח בשיקום ארגון הטרור, למה שווייץ לא מכירה במדינה פלסטינית, וביהמ"ש בגרמניה אישר למפגינים נגד ישראל לקרוא נגד קיומה ● כותרות העיתונים בעולם

רות פוליאקין ברוכי ואיתי ברוכי, יזמי מיינדיו / צילום: תמונה פרטית

בעשרות מיליונים: האקזיט של מפתחת תקשורת ה־AI עם חולים מורכבים

החברה הישראלית מיינדיו נמכרה בעסקת מניות של עשרות מיליוני דולרים ותעבור לידיים אמריקאיות ● בעזרת בינה מלאכותית המערכת שלה מנהלת שיחות עם מטופלים ומאתרת הידרדרות