גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הקמפיין החדש של הדסטארט / צילום: צילום מסך מאתר giveback

המודל החדש של מימון המונים: הגרלות פרסים

קבוצת מימון ההמונים הדסטראט משיקה מודל חדש: הגרלות חברתיות ● הקמפיין הראשון במודל הוא עם עמותת "הקבוצה - תורמים שקוף", שמסייעת למשפחות רווחה מוכרות ● וגם: חברת הסייבר אימפרבה משיקה בוטקאמפ ללוחמי צה"ל שנפצעו במהלך שירותם הצבאי ● אירועים ומינויים

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

טראמפ: "נותן לאיראן כמה ימים, חייב לקבל תשובה נכונה"

בכירים אמריקאים: טראמפ עדכן את נתניהו על "מכתב כוונות" לסיום המלחמה ופתיחת מו"מ, אך השניים חלוקים בהמשך הטיפול בנושא האיראני ● לוחמת צה"ל נפצעה קשה מרחפן נפץ בדרום לבנון; מח"ט 401 נפצע בתקרית אחרת ● צובר כוחות: צבא ארה"ב בפריסה מסיבית מסביב לאיראן ● עדכונים שוטפים

צוותי חיל האוויר שמשתתפים בתקיפות באיראן / צילום: דובר צה''ל

הדריכות לחידוש המלחמה בישראל, וההבהרה של טראמפ: "נותן לאיראן כמה ימים"

בכירים אמריקאים: טראמפ עדכן את נתניהו על "מכתב כוונות" לסיום המלחמה ופתיחת מו"מ, אך השניים חלוקים בהמשך הטיפול בנושא האיראני ● לוחמת צה"ל נפצעה קשה מרחפן נפץ בדרום לבנון; מח"ט 401 נפצע בתקרית אחרת ● צובר כוחות: צבא ארה"ב בפריסה מסיבית מסביב לאיראן ● עדכונים שוטפים

המשחקיות במובילנד / צילום: אופיר זגורי

השלב הבא בשוק ההטבות: רכשת כרטיס קולנוע? קבל הנחה למסעדה הסמוכה

המידע שנאגר במערכות התשלום של גופי אטרקציות ובידור יכול לשמש גם את בתי העסק שמסביבם - ובדיוק לשם מכוון הסטארט-אפ Bigger Picture, המבוסס בינה מלאכותית ● עם לקוחות כמו מובילנד והוט סינמה ופעילות בחו"ל, הדבר הבא הוא מועדון צרכנות

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

עידן וולס / צילום: יונתן בלום

גם לא איראן וקידוח כושל בבולגריה עצרו את קבוצת דלק: הרווח הנקי זינק ל-45 מיליון שקל

למרות התהפוכות הרבות בעסקיה של קבוצת דלק שבשליטת יצחק תשובה ובניהולו של עידן וולס, הצליחה החברה בשורה התחתונה להזניק את הרווח הנקי פי 4.5 ל-45 מיליון שקל, וזאת הודות לפעילות הפיננסית החדשה – השליטה בחברת ישראכרט

אילוסטרציה: shutterstock

משטרת ישראל יכולה להקפיא ארנקים דיגיטליים בחו"ל ללא צו - איך?

ביהמ"ש העליון קבע כי משטרת ישראל מוסמכת לפנות אל חברות זרות המנהלות ארנקים דיגיטליים ולבקש מהם להקפיא באופן וולנטרי, ללא צו שיפוטי, נכסי קריפטו החשודים כקשורים לעבירות פליליות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יותר משנה לרפורמת היבוא: שוק החשמל נפתח לתחרות, אך יבוא המזון נתקע

נתונים חדשים על רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה" חושפים מהפך תחרותי בשוק מוצרי החשמל ● מנגד, בגזרת המזון הריכוזיות נותרה בעינה, והמחירים לצרכן מאמירים ● חלק מהקשיים נובעים מרגולציה של משרד הבריאות, שמסר בתגובה: "סוגיית המחירים לא באחריותנו"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש

החבילה רחוקה מהדרישות שהציגה התאחדות התעשיינים - ובאוצר מבהירים: הכלי המרכזי שיכול לשנות את מגמת השקל אינו בידינו אלא בידי נגיד בנק ישראל ● בכירי האוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה לטובת הפחתת ריבית, אך נמנעים מלהתבטא כך בפומבי

מנכ''ל שטראוס, שי באב''ד / צילום: איל יצהר

מחירי הקפה והקקאו נפלו, אך לא בסופר - והרווח הנקי של שטראוס טס ב-126%

חברת שטראוס גרופ השכילה לנצל את ירידת מחירי פולי הקקאו והקפה ברבעון הראשון של 2026 ולתרגם אותם לגידול ברווחיות הגולמית - הודות למחירים בסופר שנותרו גבוהים ● בעוד שההכנסות לפי הדוחות הניהוליים נותרו יציבות, שיעור הרווח הגולמי ברבעון קפץ מ-26.1% ל-31.9%

צילום אילוסטרציה: Shutterstock

חוקרים מגלים: מה יכול לעשות לנו טיול שובר שגרה

מסעות נתפסו כטקס חניכה ואירוע מכונן עוד בימי הציידים־לקטים ● כיום, "תיירות טרנספורמטיבית" היא לא רק תחום מחקר תוסס אלא גם מוצר צריכה שמבטיח שינוי עוצמתי ● איך בדיוק הופך הטיול שובר השגרה לזהות חדשה, ולמה כמעט תמיד אנחנו חוזרים להרגלים ישנים רגע אחרי שפרקנו את המזוודה?

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

לא ג'וניורים: העובדים שחברות הטכנולוגיה עדיין מחפשות

גלי הפיטורים בענף ההייטק ממשיכים להגיע, והם מתודלקים בעיקר ע"י התגברות השימוש בבינה מלאכותית ● אך במקביל, הצורך בטאלנטים, בייחוד כאלה שיעבדו עם סוכני AI, מתגבר ● בשוק מאמינים: שוק העבודה בתחום ה־IT בדרך לצמיחה

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

גל עזיבות בכירים בבנק הפועלים

לגלובס נודע כי שני בכירים מהחטיבה העסקית בבנק הפועלים הודיעו על כוונתם לפרוש מתפקידם, וכך גם בכיר בתחום המשכנתאות ● הבנק, אשר נמצא בימים אלה בעיצומה של תוכנית התייעלות שיזמה ההנהלה, מתכנן צמצום של 770 משרות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט קטעה שלושה ימים של ירידות, תשואות האג"ח נפלו

נאסד"ק זינק ב-1.5% ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אנבידיה הלילה ● טראמפ: "או שיהיה לנו הסכם, או שאנחנו הולכים לעשות כמה דברים שיהיו קצת לא נעימים ● מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הודף  את החששות מפני בועת בינה מלאכותית, "אין מה לדאוג" ● הנפט צונח על רקע התקווה לפתיחת מצר הורמוז

מרחפנים, דרך רובוטים ועד ציוד הנדסי - המוצרים של החברות שאונדס רכשה / צילום: מצגת החברה

מתחרה באלביט, גונבת עובדים מרפאל ורוכשת כל מה שזז: מה מסתתר בדוחות אונדס

לאחר סדרת רכישות של חברות ביטחוניות בישראל, מציגה אונדס האמריקאית קפיצה של פי 12 בהכנסות הרבעון וצבר הזמנות של קרוב לחצי מיליארד דולר ● מניית החברה טסה כ־1,000% בשנתיים האחרונות, ולמרות ירידה של כ־30% מהשיא, האנליסטים אופטימיים לגביה

לוי הלוי / צילום: ענבל מרמרי

אל על עברה להפסד בעקבות "שאגת הארי" - לראשונה מזה שלוש שנים

חברת התעופה מסכמת את הרבעון הראשון של 2026 עם הפסד של 68.9 מיליון דולר - לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2023 ● נכון לסוף אפריל, צבר ההזמנות של אל על עומד על 1.2 מיליארד דולר

שליח וולט

וולט וסיבוס נפרדות ברע: "מטעים את הציבור"; "שבענו מההכפשות"

שיתוף-הפעולה מסתיים במסרים מעורבים, לאחר שוולט היא שיזמה את הפרידה מסיבוס ● אחרי ההודעה על סיום החוזה, סיבוס הודיעה כי יצרה שירות תשלומים חדש שיאפשר לעובדים לממש את התקציב היומי שלהם באיזו דרך שיבחרו – וגם דרך וולט ● בתגובה כתבה וולט ללקוחותיה: "כל ניסיון לצייר המשכיות בין וולט לסיבוס הוא שקרי"

מנכ''ל מגדל ביטוח ופיננסים, רונן אגסי, בכנס ההשקעות של גלובס / צילום: שלומי יוסף

מגדל הציגה דוחות חזקים. אז למה המניה נופלת?

ברבעון הראשון של 2026 הציגה מגדל ביטוח רווח כולל של 322 מיליון שקל, קפיצה של 27% לעומת הרבעון המקביל ● המנכ"ל רונן אגסי אופטימי גם להמשך: "יש פוטנציאל מאוד משמעותי ביחס לצמיחה והריבאונד של אחרי המלחמה" ● אז למה המניה יורדת בכ-4%?

בית המשפט העליון / צילום: אורון בן חקון

ללא מינוי שופטים עד סוף 2026? מערכת המשפט עלולה להיכנס בקרוב להקפאה

שר המשפטים לוין מסרב לקדם מינויי שופטים ללא "הסכמה רחבה", בזמן שבכירים במערכת מזהירים מפני עינוי דין חמור, ושופטים עובדים עד השעות הקטנות ● כשהבחירות באופק ודיון מכריע בבג"ץ בפתח, החשש הוא שהסחבת תגבר, הדיונים יידחו, ותיקים יימשכו ללא הכרעה

כותרות העיתונים בעולם

כך איראן הצליחה להשיג יתרון במלחמה מול ארה"ב וישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השיחות בין ישראל ללבנון נכנסות לשלב גורלי, האסטרטגיה שבה איראן השיגה יתרון מול יריבות חזקות ממנה, והמלחים ששילמו את מחיר הקרב על הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם