גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ארקדי וולוז, נביוס / צילום: Reuters

עם מייסדים ישראלים: שתי המניות החדשות שנכנסות לנאסד"ק 100

בעוד פחות משבועיים צפויות להצטרף 5 חברות חדשות למדד נאסד"ק 100 הטכנולוגי, ושתיים מתוכן בעלות קשר לישראל ● מה מלמדת ההיסטוריה על תשואת המניות המצטרפות?

ניתוח חברה - אפקון / צילום: אתר החברה

בשקט בשקט הופכת אפקון מחברה מנומנמת למעצמת אנרגיה ותשתיות

קבוצת אפקון החזקות עשתה מהפך דרמטי בשנים האחרונות כשזנחה את הריצה אחרי פרויקטי בטון וברזל ועברה למיקוד בשוק האנרגיה, האגירה והתחבורה החכמה ● ההנהלה צופה הכפלה של הרווחים בתוך שלוש שנים, ובינתיים נראה שבשוק אופטימיים

ח''כ טלי גוטליב / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

ועדת הכנסת אישרה לח"כ טלי גוטליב חסינות מפני העמדה לדין

בחודש שעבר הודיעה היועמ"שית על כוונתה להגיש כתב אישום נגד ח"כ גוטליב, לאחר שחשפה את זהותו של איש שב"כ במכוון. בעקבות זאת ביקשה גוטליב שהכנסת תקבע שתהיה לה חסינות ● 11 חברי כנסת תמכו בבקשה, ושלושה התנגדו; ההצבעה הסופית תתקיים במליאה

מושגים לאזרחות מיודעת. מאזן התשלומים / צילום: Shutterstock

לאן הולך שער השקל? זה הפרסום שבמידה רבה קובע את התשובה

כמעט אין כלכלן שלא עוקב אחרי הנתונים של מאזן תשלומים • הפרסום הזה הוא לא עוד מונח חשבונאי, ויש לו השלכות כלכליות ובינלאומיות משמעותיות • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון ועו''ד מיכאל ראבילו / צילום: רפי קוץ, אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

יוסף אלרון לבג"ץ: ההצבעה על מבקר המדינה לא הייתה חוקית

עו"ד מיכאל ראבילו, פרקליטו של רה"מ נתניהו, נבחר למבקר המדינה ברוב של 61 מול 57 קולות שקיבל השופט בדימוס יוסף אלרון בסבב ההצבעה השני, לאחר שחברי כנסת התבקשו עפ"י הנטען להצטלם עם פתק ההצבעה מאחורי הפרגוד - אף שהחוק קובע כי ההצבעה תהיה חשאית ● בעתירות נטען כי הליך הבחירה זוהם, וכי עיקרון חשאיות הדיון נפגע

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בניו יורק: דאו ג'ונס בשיא חדש, SpaceX זינקה בכ-20%

הנאסד"ק זינק במעל 3%, הדאו ג'ונס טיפס לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו גם הן בעליות ● "ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ - ומחיר הנפט צנח לאזור ה-80 דולר לחבית ● SpaceX עלתה ביום המסחר השני שלה ● ההסכם בין ארה"ב לאיראן הקפיץ את הביטקוין; מניות הקריפטו זינקו

סיוע הומוניטרי ברצועת עזה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

100 מיליון שקל לעזה: הדיווח שחשף תעשיית ענק שכולם רוצים להסתיר

רשת ויקטורי של אייל רביד נדרשה לדווח על הכנסותיה הרבעוניות ממכירת סחורות לרצועת עזה, וסיפקה הצצה לתעשייה שמגלגלת מיליארדי שקלים בשנה: מכרזים חסויים, ספקים שמעדיפים להישאר מתחת לרדאר ועמימות גבוהה מצד רשות המכס

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

בהיקף 200 מיליון דולר: מאנדיי מקימה זרוע השקעות בסטארט-אפים ישראליים

רועי מן, מייסד ומנכ"ל משותף: "אנחנו רוצים לתמוך ביזמים שבונים את הדור הבא של חברות ה-AI" ● מניית מאנדיי נחלשה מאוד על רקע החשש שהתפתחות ה-AI תפגע בעסקיה, אך התאוששה חלקית ועלתה מהשפל האחרון

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש נגד חברת האשראי ש"איפשרה את השלמת מעגל התרמית"

ביהמ"ש המחוזי אישר לבטל את רשיונה של פיתגורס אחרי שקיבלה מימון מגופים של סוכן הביטוח אמנון יעקובי ● השופט: "החברה שימשה צינור להעברת כספים שמקורם בעמיתי סלייס תוך לפחות עצימת עיניים ורשלנות" ● פיתגורס: "פסק הדין שגוי"

פיטורים בהייטק / אילוסטרציה: Shutterstock

חברת הפרסום הדיגיטלי נטורל אינטליג'נס מפטרת מעל ל-30 עובדים

על רקע הטלטלה שחווה שוק הפרסום, לגלובס נודע כי חברת הפרסום הדיגיטלי הישראלית יוצאת לסבב פיטורים וארגון מחדש ● מדובר במהלך מפתיע, שכן נטורל אינטליג'נס נחשבה לחברה רווחית וכזו המגלגלת מאות מיליוני דולרים בזכות מנוע הפרסום שלה

תל אביב / צילום: Shutterstock

תל אביב הייתה המתנגדת הגדולה לקרן הארנונה, וכעת היא המרוויחה המרכזית ממנה

מבדיקת גלובס עולה כי עיריית תל אביב־יפו, שהתנגדה בחריפות לקרן הארנונה בעת הקמתה ואף העריכה כי תיפגע ממנה, דווקא נהנית ממנה בשלב זה: העירייה צפויה לקבל על שנת 2025 כ־30 מיליון שקל מהקרן ● מנגד, חיפה היא העיר הבולטת בצד המפסיד של המנגנון ● מי עוד ברשימה?

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה במאי - הקצב השנתי נותר על 1.9%; מחירי הדירות חזרו לרדת

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% במאי, מעט מתחת לציפיות הכלכלנים ● ירידות בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים ותחבורה; מחירי הטיסות לחו"ל צנחו בחדות ● מחירי הדירות חזרו לרדת באפריל, מחירי השכירות קופצים

אשתו של סוכן השחקנים חשודה בהעלמת הכנסות משכירות בהיקף של כ-3 מיליון שקל

טלי פרתוק-זהבי, רעייתו של סוכן השחקנים פיני זהבי, חשודה בהעלמת הכנסות מהשכרת דירות שבבעלותה ● עפ"י החשד, בשנים 2025-2018 הושכרו לפחות ארבע דירות לדיירים שונים, אשר הניבו הכנסות בסכום של לפחות 3 מיליון שקל, שהופקדו בחשבונות הבנק של פרתוק-זהבי ושל שני ילדיה ולא דווחו כחוק

חיים כצמן, מייסד ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

חיים כצמן בהתבטאות ראשונה: "אני לא הולך לשום מקום"

לאחר שהחליט למכור את השליטה בג'י סיטי, איש העסקים הוותיק חיים כצמן הודיע על כוונתו לפנות את כיסא המנכ"ל ● בשיחה עם גלובס הוא מסביר את הפרישה מתפקידו ב-8 השנים האחרונות: "לחברה יש מחויבות לספק לבעלי המניות את ההנהלה הכי טובה שאפשר"; ומספר מדוע החליט למכור את השליטה: "עדיף לאבד רגלי כדי לזכות במלכה"

עדי צפדיה, מנכ''ל גילת

מנרכשת לרוכשת: גילת רוכשת את חטיבת הלוויינים והחלל של קומטק ב-157.5 מיליון דולר

לאחר שבעבר נמכרה כמעט לקומטק האמריקאית, גילת היום מודיעה על רכישה בכיוון ההפוך ● עדי צפדיה, מנכ"ל גילת: "אלה חברות שדי משלימות אחת את השנייה, עם פתרון דומה שמגיע דרך עבודה טכנולוגית שונה"

אקזיט / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר באמצעות Adobe firefly)

הסטארט-אפ הישראלי אפונו נרכש ב-250 מיליון דולר על ידי חברה קנדית

וואן פסוורד הקנדית רוכשת את אפונו במעל ל-250 מיליון דולר במזומן ותקים מרכז פיתוח בישראל ● בנובמבר האחרון גייסה החברה לפי שווי של 115 מיליון דולר

מנכ''ל קרן קיסטון, נבות בר / צילום: דודי מוסקוביץ

קיסטון נגד ג'נריישן: מנסה לרכוש את שיכון ובינוי אנרגיה בשווי גבוה יותר

קיסטון מקווה לנצח במירוץ את קרן ג'נריישן שחתמה בחודש שעבר על מזכר הבנות לרכישת הפעילות לפי שווי 4.2 מיליארד שקל ● בקיסטון סבורים כי העובדה שהם כבר שותפים עם שיכון ובינוי בשתי תחנות כוח מעניקה לה יתרון יחסי לקבלת האישורים הנדרשים

הדמיה של קמפוס בית החולים השיקומי חוסידמן / הדמיה: משרד אדריכלים יסקי מור סיון

המשפחה ממקסיקו שתורמת 200 מיליון שקל לבית חולים שיקומי חדש בתל אביב

משפחת חוסידמן תורמת 200 מיליון שקל להקמתו של בית החולים השיקומי החדש בשדה דב בבעלות עמותת רעות ● עלות הפרויקט עומדת על יותר ממליארד שקל, ויתר הכספים יגיעו ממשרד הבריאות, עיריית תל אביב, תורמים נוספים ופעילות מסחרית ● משפחת חוסידמן עשה את הונה בחברת כלי העבודה טרופר במקסיקו ותורמת רבות לישראל

איך ישפיעו דברי נתניהו על הכלכלה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

"השוק לא יודע איך לעכל את זה": מה האנליסטים חושבים על ההסכם עם איראן?

התקווה הפכה לאכזבה, והבורסה ננעלה בירידות של כ-2% ● רן גולדרינג מאנליסט: "רוב הפרשנויות הן שההסכם פחות טוב לישראל ומגביל את חופש הפעולה" ● אידית מוסקוביץ מהבנק הבינלאומי: "עד כה נראה כי ההסכם אינו מסמל לישראל את סילוק האיומים הביטחוניים"

מאיר בן שבת, לשעבר ראש המל''ל / צילום: מאיר אליפור

מאיר בן שבת: "ההסכם הוא תחילת סוף המצוקה הכלכלית הקשה באיראן"

בן שבת, ראש המל"ל לשעבר, מודאג מהסכם ההבנות בין ארה"ב ואיראן, שלדבריו "מעניק לגיטימיות למשטר הקיצוני ונותן לו שרידות, תקווה ומשאבים לשיקום" ● בנוסף, לדבריו, "אם הציפייה הייתה לפרק את אחיזתה של איראן בארגוני הפרוקסי שלה, בא ההסכם הזה ודווקא מהדק אותה" ● ואיך הוא חושב שההסכם ישפיע על המערכת האזורית?