גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

משרדי חברת הפינטק INTUIT / צילום: מיכה לובטון

ענקית הפינטק האמריקאית מפטרת אלפי עובדים בעולם, חלקם גם בישראל

אינטואיט, שמעסיקה בישראל כ־500 עובדים מאז רכישת צ'ק מהוד השרון, תפטר כ-3,000 מעובדיה בעולם, עשרות מהם במרכז הפיתוח בישראל ● ברקע הקיצוצים: השפעת מודלי הבינה המלאכותית על תחום הפינטק, לצד העברת חלק מהמשרות להודו

טראמפ וחמינאי / צילומים: רויטרס, AP-Alex Brandon

דיווח באלחדאת': ח'אמנאי החליט לא למסור את האורניום המועשר לוושינגטון

גורם בכיר לאלחדאת': מפקד צבא פקיסטן לא יגיע הלילה לטהראן ● טראמפ בתגובה לשאלה אם ישתתף בחתונה של בנו בשבת: "אנסה להגיע אבל זה לא זמן טוב, יש את איראן ועניינים אחרים" ● בכיר איראני לרויטרס: לא הושגה עסקה אבל הפערים הצטמצמו - סוגיית העשרת האורניום והשליטה במצר הורמוז נותרו נקודות המחלוקת ● עדכונים שוטפים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בלי סבסוד ישיר: זו חבילת הסיוע שמתכננים באוצר להעמיד ליצואנים שנפגעו מהדולר החלש

החבילה רחוקה מהדרישות שהציגה התאחדות התעשיינים - ובאוצר מבהירים: הכלי המרכזי שיכול לשנות את מגמת השקל אינו בידינו אלא בידי נגיד בנק ישראל ● בכירי האוצר מציגים בדיונים פנימיים עמדה אחידה לטובת הפחתת ריבית, אך נמנעים מלהתבטא כך בפומבי

נטושים בהורמוז / צילום: ap, Capture One Macintosh

הצינור השני שיעקוף את איראן כבר מוכן ב-50%

מנכ״ל חברת הנפט הלאומית של אבו דאבי סיפר אמש כי בניית צינור הנפט מתקדמת מאוד ● לדבריו כמעט 100 מיליון חביות נוספות אובדות בכל שבוע שהורמוז נשאר סגור

ליאת בקייר / צילום: עמית נעים

ליאת בקייר: "המגפה הכי גדולה היא בדידות, ולשם אנחנו נכנסים"

מבצע "שאגת הארי" הגיע בתזמון מסחרי גרוע לכל ענף השיווק, אבל ליאת בקייר, שעומדת בראש סוכנות המשפיענים MIND, הרגישה זאת מקרוב ● בראיון היא מספרת על מערכות הדאטה הייחודיות שפיתחה, ומסבירה איך הומור, חדר מלא באור וחתול יכולים להקפיץ ביצועים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

סכום העתק שארה"ב תשלם כדי לבנות את "כיפת הזהב" של טראמפ

איחוד האמירויות מרחיבה את היכולות הטכנולוגיות שלה ורוכשת שליטה ביצרנית מנועים איטלקית ● טילים של רפאל שוגרו מרכב"ם גרמני כחלק ממיזם משותף ● תוכנית הדגל של טראמפ מוערכת בעלות של למעלה מטריליון דולר ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

רות המואבייה, ציור שמן על בד מאת יוליוס שנור פון קרולספלד, 1828 / צילום: מתוך ויקיפדיה

כולנו זקוקים לחסד: על השורה התחתונה של מגילת רות

מגילת רות חוזרת בכל שנה בחג השבועות, אבל הקריאה בה מקבלת משמעות אחרת ברגעים של שבר לאומי ● זהו סיפור על אישה זרה, חסרת מעמד וכמעט חסרת סיכוי, שבוחרת להישאר נאמנה לאדם אחר גם כשאין בכך ביטחון ● דרך דמותה של רות, המגילה מציבה במרכז לא גבורה צבאית, אלא חמלה ומסירות

משק חקלאי / צילום: Shutterstock

מהורמוז עד משבר האקלים: מה מאיים על החקלאות הישראלית?

העובדים בורחים, המים מתייבשים - וחומרי הגלם אוזלים ● נקודת הזמן הנוכחית מזמנת אתגרים משמעותיים לחקלאות הישראלית, שגם כך רגישה מאוד לזעזועים ● המשרוקית של גלובס ממפה את הגורמים שיכולים לערער את עתיד הענף ● המשרוקית של גלובס

משרדי מטא / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: כ-100 עובדים יפוטרו במטא ישראל, סבב נוסף צפוי בספטמבר

מטא החלה ביישום סבב הקיצוצים שעליו הכריזה באחרונה, ולא פוסחת על ישראל: יותר מ-100 עובדים צפויים לעזוב את החברה, בעוד כ-20% מכוח-האדם המקומי יועבר לתפקידים אחרים, ועשרות מנהלים בדרגי ביניים יאבדו את תפקידם הניהולי ● לפי הערכות שהגיעו לגלובס, החברה כבר נערכת לסבב קיצוצים נוסף בספטמבר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בעליות חדות; מניית טאואר זינקה ב-10%, אל על ב-8%

מדד ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת מניות השבבים ● בעקבות הדוחות: עזריאלי ירדה, אל על זינקה ● אנבידיה תפרסם דוחות אחרי סגירת המסחר בוול סטריט ● מחר ובשישי לא יתקיים מסחר בת"א בשל חג השבועות

בר ויסעור שחף / צילום: תמונה פרטית

האחים שיגלו לכם איזה מבצע הכי טוב יש בסופר

האחים בר ויסעור שחף הקימו את Market API, סטארט-אפ שנועד לפתור את חוסר הבהירות סביב המבצעים בסופרמרקט ● המבצעים מתעדכנים בזמן אמת על מסכים - ומאפשרים חיסכון אמיתי ללקוחות ● וכמה מיליונים בשנה זה חוסך לרשתות?

תא''ל אורן גיבר, ראש מנהלת המרכבה והרק''ם / צילום: רומי אדלר - אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

"לא ראינו את האמברגו הגרמני מגיע": הבכיר במערכת הביטחון מסכם 32 שנה

תא"ל במיל' אורן גיבר, שהוביל את פיתוח טנק "ברק" והנגמ"שים המתקדמים במדינה, נפרד ממנהלת המרכבה והרק"ם (מנת"ק) ● מדובר בגוף הממשלתי האחראי על הפיתוח, הייצור והאספקה של כלי הרק"ם לצה"ל ● בראיון פרישה הוא מדבר על ה"חוצפה החיובית" שקידמה אותו ועל האתגרים שמעצבים את שדה הקרב הבא ● וגם: ההלם ב־7 באוקטובר והפיתוח שסייע באיתור חטופים

אילוסטרציה: Shutterstock

סקר מיוחד של גלובס: מה חושבים הישראלים על שירות באמצעות AI

בימים הקרובים ננתח את המגמות החמות בתחום השירות, ונארח שורה של בכירים שפיצחו את השיטה ● והפעם - סקר ראשון ומסקרן שבוחן כיצר הציבור תופס את השימוש בבינה מלאכותית בתחום ● בשבוע הבא נחשוף את החברות המובילות בשירות בשבע קטגוריות, לפי סקר שנערך בקרב 2,000 משתתפים ● כנס השירות של גלובס ייערך ב-27.5 בתל אביב

הקמפיין החדש של הדסטארט / צילום: צילום מסך מאתר giveback

המודל החדש של מימון המונים: הגרלות פרסים

קבוצת מימון ההמונים הדסטראט משיקה מודל חדש: הגרלות חברתיות ● הקמפיין הראשון במודל הוא עם עמותת "הקבוצה - תורמים שקוף", שמסייעת למשפחות רווחה מוכרות ● וגם: חברת הסייבר אימפרבה משיקה בוטקאמפ ללוחמי צה"ל שנפצעו במהלך שירותם הצבאי ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט קטעה שלושה ימים של ירידות, תשואות האג"ח נפלו

נאסד"ק זינק ב-1.5% ● דריכות בוול סטריט לקראת דוחות אנבידיה הלילה ● טראמפ: "או שיהיה לנו הסכם, או שאנחנו הולכים לעשות כמה דברים שיהיו קצת לא נעימים ● מייסד אמזון, ג'ף בזוס, הודף  את החששות מפני בועת בינה מלאכותית, "אין מה לדאוג" ● הנפט צונח על רקע התקווה לפתיחת מצר הורמוז

על כמה כסף תצטרכו לדווח בקרוב לרשות המסים?

שנה לאחר רפורמת היבוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" - מי המוצרים שמחירם ירד משמעותית? וגם: איזו חברה ישראלית עברה להפסד לראשונה מאז תחילת 2023 בגלל מבצע "שאגת הארי"? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

ירוטי טילים איראנים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

איראן מאיימת לפגוע במדינות "מחוץ למזרח התיכון" - אלו האפשרויות שלה

האיום האיראני על "מדינות מחוץ למזרח התיכון" מעלה שאלות לגבי היעדים האפשריים במקרה של הסלמה נוספת ● מטווחי הטילים ועד קשרי החוץ עם ישראל וארה”ב – אלו המדינות שנמצאות בהישג יד של טהרן, ואלו שסביר כי יישארו מחוץ למשוואה

סניף בנק הפועלים / צילום: אייל הצפון

גל עזיבות בכירים בבנק הפועלים

לגלובס נודע כי שני בכירים מהחטיבה העסקית בבנק הפועלים הודיעו על כוונתם לפרוש מתפקידם, וכך גם בכיר בתחום המשכנתאות ● הבנק, אשר נמצא בימים אלה בעיצומה של תוכנית התייעלות שיזמה ההנהלה, מתכנן צמצום של 770 משרות

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

דיווח: טיוטה סופית של הסכם בין איראן לארה"ב עשויה להתפרסם בתוך שעות

רוביו: נרשמה התקדמות קלה במגעים עם איראן ● הדריכות בישראל נשמרת אך גוברת ההבנה: האיראנים לא רוצים מלחמה - אבל מורחים את הזמן ● בערב החג: מחבלים מלבנון ניסו לחדור לישראל - וחוסלו ● דיווח באל-ג'זירה: ארגון הטרור חיזבאללה קיבל אחריות ל-16 תקיפות נגד כוחות צה"ל בדרום לבנון במהלך היום ● דיווח: "ארה"ב נשאה ברוב נטל היירוטים במהלך המלחמה מול איראן" ● עדכונים שוטפים

עשירים על הנייר, נחנקים בבנק: הדיסוננס של כלכלת ישראל

נתוני המאקרו של המשק הישראלי מספרים סיפור מרשים של הצלחה, עם שווקים שמפגינים חוסן ועמידות יוצאת דופן מול משברים ● אלא שמאחורי החזית המשגשגת מסתתרת מציאות שוחקת: יוקר מחיה מזנק, פקקים אינסופיים ומגמת ירידה מתמדת ברמת החיים ● סדרת הכתבות של גלובס צוללת אל שורש הפרדוקס, בניסיון להבין מדוע העושר הלאומי מסרב לחלחל אל החיים עצמם ● בין המאקרו למיקרו, פרויקט מיוחד