גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הדירה וסיבוב הפרסה: כך ניצחה אם בביהמ"ש את בתה

קומת מרתף של עמותה ששימש כבית לחיילים בודדים בת"א סווג כמגורים - והארנונה הופחתה ב־230 אלף שקל בשנה • העליון אישר לרכבת ישראל לחלט ערבויות של כ־50 מיליון שקל • וביהמ"ש קבע: בת יחידה שוויתרה על ירושת אביה לא תוכל לחזור בה בחלוף חמש שנים ● 3 פסקי דין בשבוע

מבעבע של יקב ספרה. המשך טבעי לעיסוק בלבנים / צילום: אלעד ברמי

לא סתם חיקוי חיוור: הייננים המקומיים הבינו את הפוטנציאל המבעבע בישראל

החום הישראלי נשמע כמו סתירה לייצור יין מבעבע בשיטה המסורתית ● למרות זאת, החיפוש אחר שפה שתבטא את הכרמים והאקלים המקומיים הניבו בועות מסקרנות שמתאימות מאין כמותן ללוות ארוחה קיצית

מוג'תבא חמינאי,  המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

הקרע בצמרת באיראן מתרחב: אובדן השליטה של חמינאי ומהלכי המפתח הקרובים

מוג'תבא חמינאי אינו מצליח להשתלט על סערת המחלוקת בצמרת ● כבר בימים הקרובים עשוי חמינאי לאותת על הכיוון שאליו הוא הולך ● דיווחים ערביים: צה"ל תוקף בארטילריה בדרום רצועת עזה ● בכירים במערכת הביטחון: להימנע מהסלמה בעזה - "מעדיפים להתמקד באיראן" ● עדכונים שוטפים

הקוטג' ביפו העתיקה / צילום: פולי טובמן

המציאות במכרזי עמידר: בכמה נמכר קוטג' ביפו העתיקה?

הנכס נמצא במרחק הליכה ממגדל השעון ביפו ומחוף הים ● 61 מ"ר בנכס מיועדים להריסה ● למחיר המציאה יש כמה סיבות, רובן קשורות בעניינים תכנוניים וענייני רישוי - עניין המאפיין מאוד את מכרזי עמידר

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון / צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת

בנק ישראל צפוי להפחית את הריבית מחר: מה כדאי לעשות עם המשכנתא?

השוק מתמחר שבנק ישראל צפוי להפחית את הריבית מחר ברבע אחוז, בפעם השנייה ברציפות ● האם זה הזמן של נוטלי המשכנתאות, שההחזרים החודשיים שלהם קפצו בשנים האחרונות במאות שקלים, לשנות מסלולים - ואם כן לאיזה?

מסילת הרכבת החיג'אזית בצפון מערב ערב הסעודית / צילום: Shutterstock

על חשבון ישראל: טורקיה וערב הסעודית מקדמות נתיב סחר חדש

טורקיה חתמה על מזכר הבנות עם ערב הסעודית להקמה מחודשת של מסילת הרכבת החיג'אזית ● באנקרה מקווים שהיא תהווה נתיב סחר חליפי למצר הורמוז ויעקוף את תוכנית מסדרון IMEC שבו מעורבת ישראל ● מקור המימון עשוי להיות קטאר

דניאל עמינצח, מקינזי / צילום: מקינזי

בדרך להכנסות של 5 מיליון דולר לעובד: שני השעונים שמנכ"לים צריכים להפעיל

ארגונים רבים מתמקדים בהטמעת בינה מלאכותית כדי לייעל פעילות קיימת ● אך בינתיים מתחרים חדשים שנבנו מלכתחילה כ־AI Native משנים את כללי המשחק ● חברות צריכות לשלב הטמעה לצד הקמת פעילויות חדשות שיפעלו בקצב ובמודל עסקי שונה ויבנו את מנוע הצמיחה הבא ● מחקרים מהשטח, מדור חדש

הלוגו של גולדמן זאקס בקומת המסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק (NYSE) / צילום: Reuters, Andrew Kelly

בכיר בגולדמן זאקס: מיליונים יצטרכו להחליף עבודה

ראש צוות כלכלה עולמית במחלקת המחקר של גולדמן זאקס אמר בפודקאסט של בנק ההשקעות כי הוא צופה שכ-9% מכוח העבודה בארה"ב ייפלטו בעקבות אימוץ ה-AI בכל רחבי הכלכלה ● אבל יש גם בשורות טובות

הציור ''הכרזת העצמאות'', 1818 /  ג'ון טראמבל

האם ארה"ב חוגגת עצמאות ביום הלא נכון?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: המושבות התנערו מהבריטים יומיים לפני יום חגה של אמריקה, אז מאיפה 4 ביולי הגיע?

גלעד בר אדון / צילום: באדיבות חברת מוריה

אחרי שנה וחצי בלי: מנכ"ל חדש לחברת נגה

לגלובס נודע כי גלעד בר אדון הוא זה שיעמוד בראש החברה הממשלתית לניהול מערכת החשמל ● זאת, לאחר שנה וחצי ללא מנכ״ל מאז התפטרותו של שאול גולדשטיין

הוספת ממ''ד לבית קיים (לצילום אין קשר לפסק הדין) / צילום: דוברות משרד הביטחון

האם הזכות לאוויר חזקה יותר מהצורך של השכן לבנות ממ"ד?

פסק דין של המפקח על המקרקעין קובע כי זכותו של שכן לאור, לאוויר ולאיכות חיים יכולה להיות חזקה יותר מזכויות של הרוב שמסכים לבניית ממ"ד אצל השכן

כביש מהיר בארה''ב עם קו לבן בצד הימני / צילום: Shutterstock

הקו הלבן הפשוט הזה הוא אחת ההמצאות הגדולות ביותר של אמריקה שמעולם לא זכתה להערכה ראויה

אתם מכירים את הנורה ואת האייפון. זהו סיפורו הלא מוכר של חידוש גאוני נוסף ששינה אומה שלמה

''ישראל הולכת לחיות עם שקל חזק לאורך זמן'' / צילום: Shutterstock

הוא חקר את המטבע החזק בעולם ובטוח: כך יקרה גם לשקל

"מה שקורה לשקל הוא סימן להצלחה, אבל זה מצריך שינוי. אנחנו הבנו מזמן איך לנהל את הדינמיקה הזאת הגיע הזמן שגם אתם תבינו" ● קוסטה ואיינס, מחבר הספר "הפרנק השוויצרי", שחקר את אחד המטבעות החשובים בעולם, משוכנע בדמיון לעליית ערך השקל ● מה צפוי לנו, ואילו צעדים יאפשרו לשמור על כלכלה משגשגת?

שלמה ארצי / צילום: צילום מסך יוטיוב

שלמה ארצי ויהודית רביץ למי שישלם: הפוטנציאל של אמנים ישראליים למכור קטלוגים ולעשות כסף גדול

וול סטריט קנתה את הקטלוגים המוזיקליים של ענקי מוזיקה בסכומי עתק, אבל מה הסיכוי שהטרנד יגיע גם לאמנים המקומיים? ● מי שווה יותר, הקלאסיקות או הטרנדים, איך מתמחרים קטלוג ומה הסכנה ליוצרים עצמם

יהודה אליהו, מנכ''ל רמ''י החדש / צילום: תמונה פרטית

שופטי בג"ץ המליצו לבטל את מינוי יהודה אליהו למנהל רמ"י

בג"ץ דן היום בשידור חי בעתירות נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל ● בין היתר נטען בעתירות כי המינוי נגוע בניגוד עניינים בשל קשריו של אליהו עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● בתום הדיון השופטים המליצו לבטל את מינויו של אליהו ולהשיב את ההחלטה לוועדת האיתור לאחר החלפת שניים מחבריה

איזו נבחרת במונדיאל נמצאת במקום הראשון בשווי השחקנים? / צילום: Shutterstock

איזו מבין הנבחרות במונדיאל היא בעלת שווי השחקנים הגבוה ביותר?

במה מובדל תמרור העצור בישראל מזה של רוב העולם, איזה כביש הוא השני באורכו בישראל, ומי המציא את ההכרעה בדו-קרב פנדלים? ● הטריוויה השבועית

שלומי נחאיסי / צילום: יונתן בלום

מהחנות של אבא ל־18 מרכזי קניות: "אין גוף שלא פנה להיכנס איתי"

עסקת הענק שעשה שלומי נחאיסי בשבוע שעבר, כשקנה את פלאנט ראשון לציון ב־300 מיליון שקל, היא עוד אחת בסדרת הרכישות שלו, שמסתכמת ב־1.6 מיליארד שקל בחמש שנים ● היזם, שהתחיל כילד בחנות היודאיקה של אבא, מספר בראיון על הבעלות על 18 מרכזי קניות, ההנפקה הצפויה עד 2027 והחסות למכבי ת"א: "פעם ניקיתי את האצטדיון, היום אני חולם לקנות את הקבוצה" ● ראיון בלעדי

שחר דניאל, מנכ''ל חברת אלארום טכנולוגיות/ אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: יח''צ, שאטרסטוק

משווי של מיליארד שקל ל־50 מיליון: חקירת FBI הקריסה את מניית אלארום

הרשויות האמריקאיות חוקרות את הקשר של חברת איסוף הנתונים הישראלית לשימוש זדוני שנעשה לכאורה ברשתות אותן היא מפעילה ● אלארום דיווחה כי נתפסו דומיינים המשויכים לחברת הבת, וכי השיבושים בפעילותה עשויים להשפיע לרעה על פעילותה ועל תוצאותיה הכספיות

סבך של חובות: צמד האחים מניו יורק הסתבך וגרר מטה את המשקיעים בת"א

קריסתה הפתאומית של סימד חשפה סבך של חובות ושיעבודים באימפריית הנדל"ן של האחים שאבסלס, שגייסו מאות מיליונים מהמשקיעים בת"א וכעבור זמן קצר נעלמו עם הכסף ● תחקיר גלובס חושף: כך עקפו האחים מברוקלין, שהחלו את דרכם בעסקי המגזינים והפכו לדמויות מוכרות ולתורמים נדיבים בקהילה היהודית, את שומרי הסף והותירו את המשקיעים בת"א מול שוקת שבורה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם אבי ברגר / צילום: דוברות משרד הביטחון

"מדינת חלל לכל דבר": ההישגים של איראן מחוץ לאטמוספירה - והסיכונים לישראל

שיחה עם אבי ברגר, ראש מנהלת החלל במפא"ת ● על כברת הדרך המרשימה שעשתה איראן בפיתוחי החלל, היתרונות של היעדר הגבולות הטריטוריאליים מחוץ לאטמוספירה והתוכנית של ישראל: להציב מאות לוויינים בחלל בשנים הקרובות