גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Go Nakamura/Pool Photo via AP

AI היא רק תירוץ לפיטורים? השאלה שמסעירה את בכירי הטכנולוגיה

עם פתיחת כנס הטכנולוגיה בטייוואן השבוע, אמר מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג שלטעון שמפטרים בגלל AI "זה שטויות" ​● האמירה עוררה סערה בקרב בכירי הטכנולוגיה, מאחר ובינה מלאכותית צוטטה כסיבה ליותר מ־54 אלף פיטורים, רק בשנת 2025

טיל L-SPIKE 4X / אילוסטרציה: דוברות רפאל

300 מיליון דולר: תוכנית ההשקעות של אלרון ורפאל בחברות טכנולוגיה

במסגרת תוכנית ההשקעות, אלרון ורפאל צפויות להעמיד עד 300 מיליון דולר על פני תקופה של כשלוש שנים, שימומנו בחלקים שווים, במסגרת אסטרטגיית רכישת שליטה בחברות טכנולוגיה דו־שימושית לשוק הביטחוני והאזרחי

כרטיס אשראי של מועדון ''בהצדעה'' / צילום: יחצ

"צריך לסגור לגמרי": למה מילואימניקים יוצאים נגד "בהצדעה"

עשרות מיליוני שקלים מתקציב המדינה זורמים למועדון הצרכנות "בהצדעה" של חיילים משוחררים ומילואימניקים, אך הלקוחות מעלים טענות על אפליקציה קורסת, מחירים מזנקים ומלאי שאוזל מיד ● נתונים שהגיעו לידי גלובס חושפים צניחה במכירות ובנתח השוק

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג ומנכ''ל אינטל ליפ–בו טאן / צילום: אינטל

בדיוק כשהמציאות מסתדרת לאינטל, אנבידיה מאגפת אותה במגרש הביתי

השותפות ההיסטורית בחוות השרתים הופכת לזירת התגוששות אגרסיבית על ליבו של המחשב האישי הביתי ● כך, אינטל ואנבידיה מציגות אסטרטגיות מנוגדות לכיבוש עידן הבינה המלאכותית ● בכירים בתעשייה מנתחים: מי יקבע את חוקי המשחק ביום שאחרי אימון המודלים?

הבינה המלאכותית וההשפעה על העובדים בחברות הייטק / צילום: Shutterstock

הכלכלן הראשי של אפולו: "אפס ראיות לאובדן משרות בגלל בינה מלאכותית"

טורסטן סלוק, הכלכלן הראשי של אפולו, סבור כי לא רק ש-AI אינה הגורם לפיטורים, הבינה המלאכותית תגדיל את מספר המשרות ותעלה שכר ● ואיך הגיבו בתעשייה לדבריו?

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המניה שתצנח היום במעל 10%, והכלכלן שממליץ להפחית חשיפה לבורסה בת"א

השווקים הגלובליים נכנסים לשבוע נוסף של אי־ודאות סביב המגעים בין ארה"ב ואיראן - אך מהמרים על עסקה קרובה ● מניית טאואר צפויה לצנוח היום בפתיחת המסחר בת"א, וגם מניות דואליות נוספות מגיעות עם פערים שליליים ● השקל לא עוצר, ויש מי שמהמר שגם ההחלטה ההבאה של בנק ישראל תהיה הורדת ריבית ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב ממליץ להפחית חשיפה לבורסה בת"א ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

אילוסטרציה: Shutterstock

"פגם משמעותי של חוסר תום-לב": פסק הדין שכל מתווך חייב להכיר

פסק דין חדש של בית משפט השלום בתל אביב עושה סדר בשוק תיווך הנדל"ן וקובע כי מתווך שלא עובד לפי הכללים יאבד את התמורה המלאה

ויקטורי - רשת מזון / צילום: תמר מצפי

מה השלב הבא? רשת ויקטורי תמכור דירות

רשת ויקטורי הודיעה כי היא נמצאת במגעים מתקדמים עם מספר חברות קבלן שיאפשרו ללקוחותיהם לקנות דירה במחירים שוברי שוק בסופרמרקטים ● המהלך של ויקטורי מגיע לאחר מבצע מכירת המכוניות ברשת אושר עד שהתנהל היום

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר / צילום: יוסי זמיר

האוצר מעלה את תחזיות הצמיחה וההכנסות ל-2026

תחזית הכלכלן הראשי שמואל אברמזון, שתפורסם בקרוב לצד נומרטור מעודכן של אגף התקציבים, צפויה להציג תיקון אופטימי בעיקרו ● התוצר צפוי לצמוח בכ-4% השנה, לעומת תרחישים של 3.3%-3.8% שפורסמו במהלך מבצע "שאגת הארי" ● במקביל תוגדל גם תחזית ההכנסות ממסים ב-5-10 מיליארד שקל - והפעם באוצר מעריכים כי חלק מהגידול בשוק ההון פרמננטי

בורסת דרום קוריאה, סיאול / צילום: Shutterstock, Ki young

שתי המניות שהקפיצו את הבורסה הטובה בעולם

הבורסה של דרום קוריאה הייתה בעלת הביצועים הכי חזקים בחודש מאי עם זינוק של כמעט 30% ● מאחורי העלייה נמצאות מניות את סמסונג ו-SK HYNIX ● האנליסטים חלוקים: האם מדובר בהזדמנות קנייה זולה או במלכודת ריכוזיות מסוכנת? ● וגם: באיזה מקום סיימה בורסת ת"א את מאי, ואיך המשקיע הישראלי חשוף לסיאול?

ראש אגף תקציבים מהרן פרוזנפר / צילום: דוברות משרד האוצר

הממונה על התקציבים שינה בהיחבא מסמך רשמי עקב לחץ פוליטי

לגלובס נודע כי הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר שינה לבקשת לשכת שר האוצר מסמך מקצועי והשמיט ממנו את התנגדות גורמי המקצוע ● זאת כדי לאפשר את החלת תוכנית "אופק חדש" בחינוך המוכר שאינו רשמי, דבר שיביא להעלאת שכרן של גננות חרדיות

מימין: עו''ד גלעד וינקלר, עו''ד דן גבע, עו''ד גיל וייט, עו''ד לוי אמיתי, עו''ד ד''ר דוד תדמור / צילום: רמי זרנגר, איל יצהר, דדי אליאס, עידן גרוס

"מקצועות מושלמים קיימים רק באגדות": עורכי הדין הבכירים מדברים

גלובס שוחח עם חמישה בכירים מהפירמות החזקות בישראל על השאלה איך ייראה ענף עריכת הדין בשנים הבאות ● הם רואים את מהפכת ה־AI במקצועם ואת השפעת מגמת המיזוגים, וגם: האם ימליצו לילדיהם לעסוק בעריכת דין?

אילוסטרציה: Shutterstock

שתי הצעות חדשות לעצירת ההתרסקות של הדולר

הדולר בשפל של 2.8 שקלים, אך באוצר ובבנק ישראל יושבים על הגדר ● ד"ר אדם רויטר מציע מהלך חריג לגידור החוב הלאומי שימתן את הלחץ על המטבע - ואף נפגש בנושא עם אגף החשבת הכללית באוצר ● וגם: לגלובס נודע כי בצעד של ייאוש, בהתאחדות התעשיינים מנסים לגייס ח"כים להצעת חוק שתגביל את עצמאות בנק ישראל

נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon

המגבלות החריגות שצרפת מטילה על ישראל בתערוכה בינלאומית

ממשלת צרפת הודיעה כי גם השנה לא תאפשר לישראל להשתתף באופן רשמי בתערוכת ביטחון בינלאומית שתתקיים החודש בפריז ● ההחלטה כוללת איסור על הקמת ביתן לאומי והגבלות על הצגת מערכות נשק התקפיות של התעשיות הביטחוניות הישראליות ● במשרד הביטחון תקפו: "החלטה מבישה המדיפה ניחוח כבד של שיקולים פוליטיים"

קלפי / צילום: איל יצהר

המפקח על הכסף הפוליטי: כך מבקר המדינה יוכל להשפיע על הבחירות

השבוע ייבחר מבקר מדינה חדש, בתקופה מורכבת מאוד לביצוע התפקיד ● מערכת הבחירות מטילה על המבקר תפקידים מיוחדים ורגישים במיוחד. מהם? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

חן ליכטנשטיין

דירקטוריון צים החליט: חן ליכטנשטיין ימונה למנכ"ל

המינוי של ליכטנשטיין מגיע על רקע העסקה למכירת צים לידי הפג-לויד וקרן פימי, עסקה של 4.2 מיליארד דולר שאושרה ברוב גורף של מעל 97% על־ידי בעלי המניות של צים ● הוא צפוי להיכנס לתפקידו ב-1 ביולי 2026

מימין - עלא טנוס, מנכ''ל BST קנדה ומבעלי קבוצת BST, אליאס טנוס, מנכ''ל קבוצת BST ומבעלי קבוצת BST, רפי ביסקר, יו''ר קבוצת  BST ו-וסים טנוס, סמנכ''ל נכסים ומבעלי קבוצת BST / צילום: רפי דלויה

חברת הנדל״ן בסט גייסה 400 מיליון שקל לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל

מדובר בהנפקה ראשונה לציבור ● היא זכתה לביקושים של מיליארד שקל פי 2.5 מהיקף הגיוס

השדות הסולאריים של חברת דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל גייסה 920 מיליון שקל ונפגעה מהירידות החדות בבורסה

לגלובס נודע כי חברת האנרגיה המתחדשת דוראל גייסה 920 מיליון שקל, פחות מכמיליארד השקלים שקיוותה להשיג בהנפקה ● הסיבה: הירידות החדות היום בבורסת ת"א ● המחיר בהנפקה הוא 83 שקל למניה, דיסקאונט אפקטיבי של 23% למוסדיים ● עוד נודע לגלובס כי דוראל צפויה להשקיע כ-200 מיליון דולר נוספים במניות החברה הבת

עידו סוסן, מנכ''ל דרייבנטס / צילום: איל יצהר

לפי שווי עצום של 8.5 מיליארד דולר: החברה הישראלית שהשלימה לגיוס ענק

לגלובס נודע כי חברת שרתי התקשורת הישראלית דרייבנטס מגייסת 410 מיליון דולר לפי שווי של 8.5 מיליארד דולר, בסיבוב ענק שהופך אותה לחברה הפרטית השנייה בגודלה בישראל במונחי שווי שוק

בזמן שאתם הרווחתם, בתי ההשקעות הקפיצו את ההכנסות מדמי ניהול / אילוסטרציה: Shutterstock

בזמן שאתם הרווחתם, בתי ההשקעות הקפיצו את ההכנסות מדמי ניהול

מאי היה חודש חזק עבור החוסכים, והתשואה מתחילת השנה עומדת על כ־12% במסלול המנייתי ● היחלשות הדולר עלתה לחוסכי S&P 500 בתשואה דו־ספרתית ● הנהנים הגדולים מהמגמה הם בתי ההשקעות שרשמו זינוק חד ברווחים. אז למה חלק מהמניות נופלות?