גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אלי שגיב, מנכ''ל לוריאל ישראל / צילום: פלג אלקלעי

תקציב של 100 מיליון שקל: אחד המכרזים הגדולים בפרסום הוכרע

מקאן ת"א ימשיך לטפל בתקציב הפרסום של קבוצת לוריאל, הנחשב לאחד מהגדולים ביותר בישראל, ויוניברסל מקאן תוביל את רכש המדיה ● גיתם BBDO ירחיב את חלקו במותג "לוריאל פריז"

יו''ר בזק, תומר ראב''ד / צילום: רמי זרנגר

משרד התקשורת יפרסם בשבוע הבא שימוע לביטול ההפרדה המבנית בבזק ו-yes

הבקשה נוגעת למיזוג עם yes, ללא החברות-הבנות הנוספות בקבוצת בזק ● בשנה האחרונה התבצעה עבודה של משרד התקשורת, משרד האוצר ורשות התחרות לבחינת המהלך, וכעת הצוות נמצא בשלבי סיום לפרסום השימוע

מערכת ביטול רעש של סילנטיום / צילום: סילנטיום

לפי שווי של כ-44 מיליון דולר: חברת הטכנולוגיה הישראלית בדרך להנפקה בניו יורק

סילנטיום מנס ציונה, שמפתחת טכנולוגיה להפחתת רעשים לא רצויים בתא הנוסעים ברכב, הגישה תשקיף לגיוס של כ-15 מיליון דולר בבורסת ניו יורק ● במחצית הראשונה של השנה הכנסותיה ירדו ב-44% ל-1.5 מיליון דולר, והיא צירפה לתשקיף הערת "עסק חי"

פרויקט בנייה ברמת גן / צילום: פביו טרופה

לא רק ת"א: ערים נוספות מחזירות לחיים את מדיניות הקלות הבנייה

אחרי הפרסום בגלובס על החלטת עיריית תל אביב־יפו לקדם תוכנית להחזרת ההקלות בנדל"ן למגורים, גם בערים נוספות, בהן ר"ג ויבנה, מקדמים ● האם ההליך ישפר את המצב או יסרבל אותו?

מיכלית נפט בהורמוז / צילום: Reuters, Mohammed Aty

הפרדוקס של שוק הנפט: היצוא מהורמוז חזר לשגרה, אך המחירים ממשיכים לטפס

נתונים חדשים של חברת המחקר הבינ"ל קפלר מלמדים כי יצוא הנפט מהמזרח התיכון רשם התאוששות דרמטית וחזר לרמות שלפני פרוץ המלחמה ● למרות זאת, מחירי חבית ברנט נותרו סביב 100 דולר ● מה עומד מאחורי האנומליה שבין ההיצע למחיר

מנכ''ל נקסט ויז'ן חן גולן / צילום: רמי זרנגר

מה עומד מאחורי מימוש הענק בנקסט ויז'ן, ומה חושב עליו היו"ר?

ענקית ההשקעות פידליטי מכרה 65% מהחזקותיה ביצרנית המצלמות המיוצבות לרחפנים, בדיסקאונט של 7% על מחיר המניה ● בתגובה, המניה צוללת במעל 10% במסחר בתל אביב, ומוחקת משווייה קרוב ל-3 מיליארד שקל

עבד אל־פתאח א־סיסי, נשיא מצרים / צילום: ap, Alexander Vilf

ארה"ב אישרה מכירת אמל"ח גדולה למדינות האזור, כולל למצרים

בצל המתיחות עם איראן, מזכירות המדינה האמריקאית אישרה עסקת נשק בסכום כולל של 2.27 מיליארד דולר למצרים, כווית ואיחוד האמירויות ● אלא שהנשק שתרכוש מצרים, לפחות בחלקו, לא קשור למתיחות עם איראן

ספינות במצר הומרוז ליד חופי איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

משלמים לאיראנים? החשד מאחורי חזרת מכליות הנפט להורמוז

כותרות העיתונים בעולם: החשדות סביב דמי המעבר המסתוריים במצר הורמוז, מלחמת ההתשה הדיפלומטית שבה מתבצרת איראן מול הלחץ של טראמפ ובעולם מזהירים שניסיון הפיגוע בפליי דובאי צפוי לפגוע בתיירות למדינה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

עגלה חכמה של A2Z Cust2Mate / צילום: A2Z Cust2Mate

עגלות חכמות ושטחי פרסום: מיזוג משמעותי בענף הריטייל מדיה

חברת A2Z Cust2Mate רוכשת את חברת הדיה תמורת 15 מיליון דולר ● הרכישה נועדה לשלב את טכנולוגיית העגלות החכמות של Cust2Mate, שטחי הפרסום הדיגיטליים שלה בחנויות ויכולות המדידה שלה, עם מערך המכירות, קשרי המפרסמים ויכולות ביצוע הקמפיינים של הדיה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב: התקשורת והטכנולוגיה מושכות למטה; נקסט ויז'ן צוללת

המסחר מתנהל במגמה שלילית כאשר ת"א 90 מאבד מעל ל1% בניגוד למגמה: אקרשטיין מזנקת ● רק מניות הביומד ותשתיות האנרגיה נסחרות בירוק ● יצרנית המצלמות לרחפנים נקסט ויז'ן נופלת אחרי מימוש הענק של פידליטי ● נאייקס נכנסת לשוק התשלומים בתחנות הדלק בארה"ב ● ענקיות הטק הובילו את הנאסד"ק לשיא חדש, ויש מי שמצביע על כך שהפכו לנכסי המקלט הבטוח החדשים

ASOS / צילום: יח''צ

הודעה חריגה באפליקציית ASOS: האקרים טוענים כי פרצו למאגרי החברה

לקוחות של ענקית האופנה המקוונת ASOS קיבלו היום התראה חריגה באפליקציה, שבה נטען כי האקרים הצליחו לחדור למערכות המידע של החברה ● ASOS טרם אישרה שהתרחשה פריצה למאגרי המידע שלה, בשלב זה לא ברור איזה מידע, אם בכלל, הגיע לידי התוקפים

אלפי המפגינים ברחבי צרפת / צילום: ap, Aurelien Morissard

המשבר בצרפת יצא משליטה: הרחובות בוערים והקופה הציבורית ריקה

משבר חוב, בחירות מתקרבות וכלכלה שברירית דחפו את צרפת לגל חדש של מחאות אלימות, עם כ־5,000 מתפרעים במעצר ● לפי ממשל מקרון - ההפגנות הן מהלך של מפלגת השמאל הקיצונית

רחפן הנושא מצלמה של נקסט ויז'ן / צילום: נקסט ויז'ן

אנליסטים מעריכים: למה פידליטי מימשה מניות בנקסט ויז'ן?

בבנק ההשקעות אופנהיימר מעריכים כי עסקת הענק במסגרתה מכרה פידליטי מניות נקסט ויז'ן בסך כולל של 1.3 מיליארד שקל משקפת מימוש רווחים, ולא משהו שהשתנה בעסקי החברה ● עמרי עפרוני, אנליסט התחום הביטחוני של הבנק: "רואים שכל המכפילים של החברות הביטחוניות ירדו בכ-30% בממוצע, אבל בישראל זה קצת יותר חזק" ● יו"ר נקסט ויז'ן: "קיבלנו את זה בהפתעה. מכרו בצורה טכנית"

חיים שטפלר, מנכ''ל ארית / צילום: מירי פייבר

בעלי החברה הביטחונית מכר מניות בשיא, והמוסדיים הפסידו כרבע מיליארד שקל

בתחילת השנה מכר צבי לוי, בעל השליטה בארית, נתח של 7% ממניותיו ביצרנית המרעומים משדרות תמורת 400 מיליון שקל ● אלא שמאז צנחה המניה במעל 70%, על רקע ירידה בתוצאות ולמרות הכרזה על דיבידנד גדול, והסבה לרוכשים, בהם מנורה, הפניקס ומור, הפסד משמעותי

מייק קוהאן ונתנאל לורנצי / איורים: גיל ג'יבלי

השורטיסט שעם פחות מ־10 מיליון דולר השתלט על חברת נדל"ן שהסתבכה

המיליארדר מייק קוהאן איבד את השליטה בחברת הנדל"ן הנושאת את שמו שנקלעה לאחרונה לסחרור, לאחר שלא עמד בהחזר חוב שכנגדו שיעבד את מניותיו בחברה ● הבעלים החדש של קוהאן, נתנאל לורנצי, ינסה להשכיח את הסיבוב הקודם שלו בשוק ההון, שלא הסב נחת למשקיעים

רק 32% עברו את מבחני הלשכת עורכי הדין / איור: גיל ג'יבלי. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עשרות סטודנטים למשפטים קיבלו בשורה משמחת

שר המשפטים יריב לוין חתם על תקנות להורדת ציון המעבר בבחינת לשכת עורכי הדין מיוני האחרון, ל-55 במקום 60 ● המהלך יאפשר לעשרות נבחנים נוספים לעבור את הבחינה, לאחר שרק 42% עברו אותה

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

חיסכון עד הפנסיה וביטוח רק מגיל 70: החורים בתוכנית הסיעוד החדשה

התוכנית החדשה של רשות שוק ההון, שכפופה לחקיקה בכנסת, מציעה מעבר לחיסכון אישי, במקום המודל הקיים היום ● איך יעבוד החיסכון, מי עשוי ליפול בין הכיסאות, ואת מי המדינה עדיין תממן?

שמואל בן אריה, סמנכ''ל השקעות בפיוניר / צילום: מאיה חבקין

"אפסייד של עשרות אחוזים": המשקיע שמאמין במניה ביטחונית מפתיעה

לפני כשנה המליץ שמואל בן אריה מפיוניר על טבע ועל מניות הביטוח - וקצר תשואות פנומנליות של עד 120% ● כעת הוא מעריך שהבורסה המקומית מיצתה את מהלך העליות, ומציע לעבור בעיקר לשוק האמריקאי ● וגם: מניית המיגון שצפויה לדעתו לעלות בעשרות אחוזים

קניות בכרטיס אשראי / אילוסטרציה: Shutterstock

יותר מ-1.7 מיליארד שקל ביום: זינוק בהוצאות בכרטיסי אשראי בספטמבר

לפי נתוני שבא, היקף ההוצאות בכרטיסי חיוב בישראל הגיע בספטמבר 2026 ל-53.25 מיליארד שקל - עלייה של 6.2% לעומת ספטמבר אשתקד ● זהו החודש הרביעי ברציפות שבו ההוצאה היומית הממוצעת גבוהה מ-1.7 מיליארד שקל ● בין היתר נרשמה עלייה בהוצאות על בילוי וחופשות

תיקים בבית המשפט המחוזי בתל אביב / צילום: תמר מצפי

הגישו תביעת סרק ייצוגית וחטפו הוצאות חריגות של 100 אלף שקל

באפריל האחרון פסק העליון כי יש להחמיר את הפיקוח על תובענות ייצוגיות ● לראשונה יושם הקו החדש בשטח, כשהמחוזי ת"א פסק הוצאות נגד תובע ייצוגי במסגרת סכסוך עסקי מתואם בין מתחרים ● "הבקשה הוגשה ממניע זר ולא על־מנת לשרת את טובת הקבוצה", קבע השופט