גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אמדוקס / צילום: יח''צ

הבכירה באמדוקס שפורשת אחרי 20 שנה, וההמלצה האופטימית שקיבלה המניה

אמדוקס פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון, וגם הודיעה על פרישתה של תמר רפפורט-דגים, סמנכ"לית הכספים והתפעול, אחרי קרוב ל-20 שנה ● רפפורט-דגים על החולשה במניה: "יש היום שיבוש בשוק, לעולם הארגוני מורכב יותר לאמץ GenAI" ● וגם: באופנהיימר ממליצים על המניה בפרמיה של כ-75%

ייבוא רכבים / צילום: תמר מצפי

מסקנות הוועדה לבחינת התחרות בענף הרכב יידחו כנראה ל-2027

דחייה נוספת ברפורמת התחרות בתחום יבוא הרכב: במשרד התחבורה מעריכים כי מסקנות הצוות הבין־משרדי לא יוצגו לפני 2027, בין היתר בשל פיזור הכנסת והשינויים המהירים בשוק ● במקביל, יבוא הרכב מסין ממשיך לשבור שיאים ● וגם: פולקסווגן טיירון וטויוטה ראב 4 החדש נוחתים בארץ ● השבוע בענף הרכב

מייסדי LayerX - מימין דוד ויסברוד ואור אשד / צילום: LayerX

שילש את השווי בתוך שנה: מאחורי אקזיט ה-200 מיליון דולר של הסטארט-אפ הישראלי

לייר איקס, של היזמים אור אשד ודוד וייסברוד, נמכרת לחברת התוכנה האמריקאית אקמאי, לאחר שרק לפני שנה גייסה 37 מיליון דולר לפי שווי של 62 מיליון דולר ● החברה מפתחת תוסף לדפדפנים ומאפשרת לארגונים גדולים לאכוף מדיניות סייבר מבלי לפגוע בחוויית המשתמש של העובדים

יעקב ברדוגו / צילום: תומר שלום, מתוך ויקיפדיה

אין מחירים כאלה: האם ברדוגו עשה עסקה טובה וכמה מס ישלם?

בגלובס נחשף אתמול כי איש התקשורת יעקב ברדוגו מכר דירה בת"א לתושבי חוץ אוסטרליים תמורת 58 מיליון שקל ● היקף המס צפוי לעמוד על מיליוני שקלים, ואיך המחיר לעומת שאר העסקאות באזור?

פינוי בינוי ברמת גן / צילום: טלי בוגדנובסקי

"רעידת אדמה": ההשלכות של פסק הדין שמטלטל את ענף ההתחדשות העירונית

פסק הדין של המחוזי בת"א מערער את אחד המודלים המושרשים שעליו נשען ענף ההתחדשות העירונית במשך שנים, ומעלה חשש לפתיחת הסכמים, עיכוב פרויקטים וריבוי מחלוקות בין דיירים ליזמים ● כיצד הפסיקה צפויה להשפיע על פרויקטים חדשים, האם דיירים ינסו לפתוח הסכמים קיימים, והאם צפויים שינויים נוספים בענף? ● גלובס עושה סדר

ג'וזף גיטלר, רפי קורן, מר ספואן מריח, פרופ' מיקי דודקביץ, משה מורג, רבקה וסידני בוכריס, דינה פיינבלט וד''ר אמנון בן משה / צילום: שלומי יוסף

"היחיד בין תל אביב לחיפה": הלל יפה משיק מכון PET-CT חדש

המרכז הרפואי הלל יפה חנך מכון PET-CT חדש ויחיד מסוגו בהשקעה של כ־28 מיליון שקל, שנועד להנגיש בדיקות מצילות חיים לחולי סרטן באזור חדרה והצפון • במקביל, סיבוס משיקה מתחם הטבות ייעודי למשרתי מילואים ● וגם: מינויים חדשים בגיתם ובחברת הייעוץ Maximize ● אירועים ומינויים

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

לאחר יום תנודתי, ת"א ננעלה בעליות בהובלת מניות השבבים

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● מניית נובה זינקה בכ-12% בעקבות הדוחות ולאחר הפסקת מסחר ארוכה, טאואר ב-8% ● בבנק הפועלים ממליצים על טאואר בפרמיה של 13% ● אופנהיימר מעלים את מחיר היעד של קמטק

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מרוויח 47 אלף שקל בשעה: שיאן השכר החדש בבורסה

גיא ברנשטיין, מנכ"ל קבוצת ה-IT פורמולה מערכות, נהנה ב-2025 משכר בעלות של 103 מיליון שקל וקפץ למקום הראשון בטבלת השכר ● הוא הרוויח 400 אלף שקל לכל יום עבודה, או 47 אלף שקל לשעה ● ברנשטיין יקבל כעת עוד 68 מיליון שקל, בעקבות דיבידנד ענק שתחלק פורמולה בחודש הבא

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

אנרג'יקס מפרסמת דוחות חזקים, אך חושפת את מחיר הפרעות בגולן

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● אנרג'יקס דיווחה על גידול מרשים של 37% ברווח הנקי, אך הודיעה כי היא צפויה לרשום הפרשה לירידת ערך בגובה 200 מיליון שקל בעקבות הפרות הסדר בגולן ● גם פרטנר הציגה עלייה ברווחי הרבעון הראשון, לצד עלייה במנויי האינטרנט, הסלולר והטלוויזיה

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

במסעדה בשרונה ובבית פרטי: הצצה למסע החיזורים של אסף רפפורט

מלווה ביועץ הקרוב זמיר דחב"ש, ולמרות שהעסקה כלל לא אושרה, אסף רפפורט בונה סביבו כוורת שתלווה אותו כבעלים של ערוץ רשת 13 ● בין המצטרפים: גיא המאירי, מייסד ומנכ"ל חברת הפקות הטלוויזיה ● וגם: מה אומר רפפורט לעיתונאים שחוששים להגיע?

איור: גיל ג'יבלי

הפער בין הדירוג הרשמי של חברות האשראי לתשואה בשוק

חברת הדירוג S&P אשררה בסוף השבוע את הדירוג של ישראל ברמה A ● אלא שבשוק ההון פרמיית הסיכון של ישראל מתומחרת אחרת ● ממה נובעים הפערים הגדולים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

"השמדת ערך": מה עומד מאחורי המהלך של וויקס

במהלך מעורר תהיות, לפני כחודש וויקס רכשה בחזרה ב-1.6 מיליארד דולר 31% ממניותיה שהיו בידי משקיעים במחיר גבוה של 92 דולר למניה ● היום, לאחר שתוצאותיה לרבעון הראשון התגלו, מניית וויקס נסחרת ב-55 דולר בלבד - כך ש-1.6 מיליארד הדולר הללו שווים כיום פחות ממיליארד

שוק הדיור / אילוסטרציה: שלומי יוסף

מגמות סותרות: עלייה במכירות דירות יד שנייה - וצניחה במכירות דירות חדשות

מסיכום הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 עולה כי המלחמה שפרצה בסוף פברואר לא השפיעה במיוחד על מספר העסקאות שבוצעו בשוק הדיור ● אילו ערים הובילו את המכירות?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הירידות בבורסה מחריפות; שיכון ובינוי מזנקת אחרי הדיווח על עסקת הענק

בורסת ת"א בירידות בצל האפשרות לחידוש המלחמה ● מחירי הנפט מזנקים ● החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות, הבורסות באסיה ננעלו בירידות ● היום יפורסם מדד המחירים לצרכן, הצפי: "המדד החודשי הגבוה ביותר השנה, עם עלייה של 1.1%־1.2%" ● וגם: התחזית הוורודה של קנטור לשוק השבבים

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

ערפל מעל מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה / צילום: Reuters, Tayfun Coskun

חוקרים מודאגים: הערפל הולך ונעלם

תופעת מזג האוויר שמתפקדת כמזגן טבעי לבני אדם וכמקור מים לצמחים, פוחתת בקצב מהיר ● בקליפורניה התושבים כל כך מוטרדים מההשלכות על חייהם, עד שהקימו מכון מחקר במיליוני דולרים ● מה מצא מחקר ישראלי, וגם: איך עושים וודקה מערפל?

אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig

בפרינסטון כבר לא מאמינים לסטודנטים, ומשנים קוד אתי בן 133 שנים

הסגל הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893

שבבים / צילום: Shutterstock, Macro photo

ההנפקה הגדולה של השנה בוול סטריט: מניית השבבים שזינקה ב־100% בתוך דקות

סרבראס מנסה לאתגר את אנבידיה עם מעבד שמתאים במיוחד להפעלת סוכנים ויישומי בינה מלאכותית ● החברה חתמה לאחרונה על עסקת ענק עם OpenAI, אך לא צפוייה להוות איום מיידי על הגדולות ● הזינוק החד מעלה סימני שאלה: האם החתמים השאירו מיליארדי דולרים "על השולחן"

כותרות העיתונים בעולם

נחשף: כך הבריחו עובדי אונר"א מעזה את ארכיון הפליטים הפלסטיני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: המשפט של חמשת הפעילים הפרו-פלסטינים בגרמניה מעורר מהומה, עובדי אונר"א הבריחו מעזה את ארכיון הפליטים הפלסטיני, ובבריטניה חוששים מ"סוף שבוע של אלימות" בהפגנה נגד ישראל • כותרות העיתונים בעולם 

צוותי חילוץ במבנה שנפגע מטיל איראני בחיפה. ''האפליקציה תוכננה כך שתהיה נגישה ונוחה לשימוש גם בשטח'' / צילום: ap, Ariel Schalit

חוקרים ישראליים פיתחו כלי AI שמעניק לצוותי חילוץ מידע קריטי על מבנים קורסים

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה פיתחו כלי AI שיכול לנתח תוכניות בנייה - ולספק מידע שיכול להציל חיים לצוותי ההצלה • הם התכוונו בכלל לפשט את המידע התכנוני, אבל עם פרוץ המלחמה נמצא לו שימוש חדש