גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ת"א ננעלה בעליות חדות; מדד הבנייה זינק ב-4.7%, מדד הבטחוניות ב-4%, בנקים ב-3.5%

מדד ת"א 35 עלה ב-2.8% ● מגה אור זינקה לאחר שהכריזה על עסקת ענק ●  המניות הביטחוניות ממשיכות בראלי שלהן ● הורדת הריבית המפתיעה של הנגיד עוררה אתמול הדים בת"א: מניות הבנקים נפלו, מניות הנדל"ן זינקו בחדות ● בדיסקונט צופים שלוש הורדות ריבית נוספות במהלך השנה

הרס של בניין כתוצאה מהמטח מאיראן / צילום: כב''ה

דוח מבקר המדינה: כך נוצרו העיכובים הגדולים במתן פיצויים בזמן המלחמה

מבקר המדינה פרסם היום את הדוח שלו בנוגע לקרן הפיצויים של רשות המסים ● בדוח נכתב כי משרד האוצר ורשות המסים לא יזמו הסדרה של תנאי הזכאות לפיצויים בגין נזקים עקיפים ושל אופן חישובם בחקיקה ● עוד נכתב, כי משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים שהוגשו לוועדות הערר של קרן הפיצויים עומד על 851 ימים ● תגובת רשות המסים: "קרן הפיצויים מקבלת את רוב ההערות בדוח המבקר"

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

אחרי 8 חודשים, איש הנדל"ן אורן קובי משתחרר למעצר בית

ביהמ"ש הורה לשחרר את אורן קובי, הנאשם כי הפר את האיסור לעסוק בנדל"ן, למעצר באיזוק אלקטרוני – והפרקליטות הודיעה כי לא תערער על ההחלטה ● שירות המבחן התנגד למעצר בית לנוכח "אופיו המניפולטיבי" של קובי

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: ap, Office of the Iranian Supreme Leader

שליש מהאזרחים בישראל אינם מוגנים כראוי מפני טילים

לפי מקורות לבנוניים, החלטת חיזבאללה התקבלה עקב מידע מודיעיני לפיו נתניהו קיבל אור ירוק מטראמפ לפתוח במתקפה נרחבת נגד חיזבאללה; "עימות עם ישראל הוא רק עניין של זמן" ● חרדה בצמרת איראן: "חוששים שנהיה הקורבן הבא של טראמפ"; מספר ההרוגים והעצורים בהפגנות ממשיך לטפס ● הסתיים סבב השיחות החמישי בין ישראל לסוריה בפריז בחסות אמריקאית. בכיר ישראלי: השיחות היו טובות ● עדכונים שוטפים

קני רוזנברג, בעל השליטה באל על / צילום: יוסי זמיר

רווח של מיליארדים: קני רוזנברג מתחיל להיפגש עם הכסף באל על

אל על תחלק דיבידנד של 106 מיליון דולר, שכמעט מחציתו יזרום לרוזנברג, המורווח כ־3.5 מיליארד שקל על השקעתו בחברת התעופה

ג'נסן הואנג בכנס CES / צילום: ap, John Locher

אנבידיה חשפה את מוצר הדגל הבא שלה בעידן ה־AI, ושלחה מסר מרגיע למשקיעים

ב־CES, אירוע הטכנולוגיה הגדול בעולם, הציג מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג את "רובין" - מערכת שנועדה לסייע באימון של מודלי בינה מלאכותית ● בכך, הוא העביר מסר למשקיעים במטרה להפיג את החששות מהאטה בשרשרת האספקה: "הפלטפורמה כבר נמצאת בייצור מלא"

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: כדיה לוי

על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון: החשב הכללי מוציא לדרך הנפקת חוב בינלאומית

באגף החשב הכללי בראשות יהלי רוטנברג יוצאים בהנפקת חוב דולרית ראשונה השנה בחו"ל ● זאת, על רקע הירידה החדה בפרמיית הסיכון של ישראל, שחזרה לרמה דומה לזו שהייתה טרום המלחמה ● החתמים והריביות הצפויות: כל הפרטים על ההנפקה

חברות הנדלן מסכמות שנה / צילום: Shutterstock

זינקו בעקבות הפתעת הריבית: האם מניות הנדל"ן שאכזבו אשתקד בדרך לקאמבק?

מניות של יזמיות בנייה למגורים כמו חג'ג', דמרי וישראל קנדה, זינקו במעל 10% בעקבות הורדת הריבית, כשהמשקיעים מקווים להתאוששות במכירת הדירות ● אך עדיין, מחירי הדירות גבוהים וכך גם שיעור ההון העצמי הנדרש מהרוכשים: "קו פרשת המים עובר בריבית 2.5% ומטה"

סניף המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock

מרמ"י ועד הביטוח הלאומי: כיסאות ההנהלה שנותרו ריקים

הביטוח הלאומי מתנהל כבר שלוש שנים עם ממלאי מקום בראש, ברמ"י טרם מונה מחליף למנכ"ל הפורש ינקי קוינט וכיסאות יו"ר נותרו ריקים בתעשייה האווירית וברשות שדות התעופה ● רצף עיכובים ומאבקים פוליטיים מותיר שורת גופי מפתח במשק ללא הנהגה יציבה

שר המשפטים, יריב לוין וראש ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה השבוע את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים, ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

חץ דורבן, מערכת ההגנה של אלביט / צילום: אלביט

עוד עסקת ענק: אלביט תספק מערכות חץ דורבן למדינות אירופיות

חברת אלביט זכתה בחוזים חדשים בהיקף כולל של כ-150 מיליון דולר לאספקת מערכת הגנה אקטיבית חץ דורבן לחברת BAE Systems, לצורך שילובה בנגמ"שים של מדינות אירופיות החברות בנאט"ו ● אתמול הודיעה אלביט על עסקה בהיקף דומה לאספקת מערכות DIRCM למדינה באירופה

מרחב מוגן / צילום: Shutterstock, ARTZO

למרות חובת המיגון בדירות חדשות: מספר התושבים ללא ממ"ד עלה בכ־600 אלף איש

דו"ח המבקר אנגלמן מצביע על כ־3.2 מיליון תושבים בישראל ללא מיגון תקני בתחילת 2025, לעומת כ־2.56 מיליון בשנת 2018 ● לכ־42 אלף תושבים בגבול הצפוני אין מיגון תקני ● תוכנית "מגן הצפון" תוקצבה בפחות ממחצית מהנדרש, ופקע"ר לא מבצע ביקורות כנדרש ● כ-56% ממיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים אינן מוגנות

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Ng Han Guan

צמיחת ענק ב־2025 והיעד לשנה החדשה: ענקיות השבבים נערכות לשיא חדש

המרוץ לבינה המלאכותית הוביל את חברות הטכנולוגיה הגדולות למכירות שיא של 400 מיליארד דולר בשנה החולפת ● אנבידיה לבדה צפויה למכור ב־383 מיליארד דולר ב־2026 ● אולם, מחסור ברכיבים חיוניים, לצד שאלות על היכולת לגייס מימון - מאיימים על הצמיחה

פרופ' מייקל היידן / צילום: יח''צ

"קאר שולץ היה מאוד נדיב": פרופ' מייקל היידן על הדרך לאקזיט הענק שטבע פספסה

פרופ' מייקל היידן, מהגנטיקאים הבכירים בעולם, עזב את טבע כשהייתה שקועה בבור של חובות, וקיבל ממנה שני מוצרים שהחלה לפתח ● אחד מהם הפך בספטמבר האחרון לאקזיט של עד 3.5 מיליארד דולר, כמעט כנגד הסיכויים ● בראיון לגלובס, הוא מדבר על שתי החברות שהקים וצופה עתיד מזהיר לתעשייה: "אנחנו בתור הזהב של הביומד"

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

רכישת הענק של מובילאיי: קונה את חברת הרובוטיקה של שעשוע ב-900 מיליון דולר

מתוך הסכום הזה, 612 מיליון דולר יועברו במזומן לבעלי המניות בסטארט-אפ, והשארית במניות רגילות של מובילאיי ● שעשוע צפוי לקבל 341 מיליון דולר בעקבות העסקה ● המרוויחות הנוספות מהעסקה הן קרנות ההון סיכון 10D הישראלית, והאמריקאיות איירן וסיסקו ונצ'רס

ועדת הכספים, ארכיון / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת הכספים מעבירה את ההצעה לביטול החוק להכפלת הפטור ממע"מ למליאת הכנסת

ועדת הכספים אישרה להעביר למליאת הכנסת את ההצעה לביטול הצו המכפיל את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל־150 דולר ● גורמים הבקיאים בפרטים דיווחו לגלובס כי ישנו רוב מסתמן להצבעה נגד המשך תחולת הצו שהעביר סמוטריץ'

אייל גפני, מנכ''ל בנק וואן זירו / צילום: אוהד רומנו

וואן זירו משיק חשבון השקעות עם עמלת מסחר של 0.1%

הבנק הדיגיטלי משיק חשבון השקעות חדש תחת הבטחה לעמלות המסחר הנמוכות בישראל ● העמלה היחידה שישלמו המשקיעים תהיה 0.1% בעת קנייה או מכירה של נייר ערך, עם עמלת מינימום של 2 דולר לניירות ערך זרים ו-2 שקלים לניירות ערך ישראליים

הפשרת קרח ממטוס בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst

טיסות משובשות, פקקים ורבבות מתושבי ברלין בחשיכה: גל קור ארקטי באירופה

הגל הנוכחי של מזג האוויר, שמלווה בשלג רב באזורים מסוימים במערב אירופה ובטמפרטורות נמוכות באזורים אחרים, אמור להימשך עד סוף השבוע לפחות ● בצרפת, סערות שלגים סמוך לתעלה גרמו לפקקי תנועה כבדים, בהולנד בוטלו אתמול כ-700 טיסות בשדה התעופה סכיפהול, ובברלין הטמפרטורות צנחו לשמונה מתחת לאפס

ארקדי וולוז' וצחי נחמיאס / צילום: יח''צ, ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס לא עוצר: מגה די סי תבנה חוות שרתים בכ-900 מיליון דולר עבור נביוס

מגה די סי, בבעלות מגה אור, תספק לנביוס ההולנדית שירותי חוות שרתים בהספק של 80 מגה-וואט בשני מתקנים במסמיה ובבית שמש, בהשקעה כוללת של 880 מיליון דולר ● החברה צופה תוספת הכנסות של כ־300 מיליון שקל בשנה, על רקע האצה חדה בביקוש לתשתיות ענן ו־AI בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, REDPIXEL.PL

משרד הבריאות מצא: הביטוח היקר לא בהכרח נותן יותר

השוואה רשמית של משרד הבריאות מעלה כי במספר הניתוחים, בזהות המנתחים ובפריסה הגיאוגרפית, פוליסות פרטיות מסוג "מהשקל הראשון" אינן מספקות יתרון מהותי לעומת פוליסות "משלים שב"ן" של חברות הביטוח - ואולי אף לא לעומת הביטוח המשלים של קופות החולים