גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

לטובת מערכת הביטחון: משרד האוצר עומד לבצע קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה

לאחר דרישת האופוזיציה שהגדלת תקציב הביטחון תבוא על חשבון הכספים הקואליציונים, כעת נראה שמתגבש פתרון אחר ● גורמים במערכת הביטחון אמרו כי מדובר בספין נוסף של האוצר

משה בר סימן טוב, מנכ''ל משרד הבריאות / צילום: כדיה לוי

רפורמת משרד הבריאות לשיפור השירות לילדים וההודאה: ההמתנה לא תתקצר

שמונה חודשים מאז שרפורמת התפתחות הילד של משרד הבריאות נכנסה לתוקף, לגלובס נודע כי בשיחות סגורות המנכ"ל משה בר סימן טוב אמר כי זמני ההמתנה אינם רלוונטיים ֽ● במקביל, כבר חצי שנה שהמשרד לא מפרסם את זמני ההמתנה, בניגוד להתחייבות

צוותים רפואיים מפנים פצוע לקבלת טיפול לאחר הפיצוץ בצפון, היום / צילום: ap

האסון בטיול השנתי: הוועדה הממונה על פינוי מוקשים התכנסה פעמיים בלבד בקדנציה האחרונה

נער בן 14 נהרג ו-24 בני אדם נפצעו בפיצוץ נפל במהלך טיול שנתי ברכס רמים ● לפי תחקיר ראשוני של צה"ל, מדובר ככל הנראה בנפל של פצצת מצרר של חיזבאללה שנותרה בשטח מאז המלחמה ואחד התלמידים הכניס לתיקו ● ועדת המשנה לפינוי מוקשים ונפלים, בראשות ח"כ ניסים ואטורי, התכנסה פעמיים בלבד בכנסת הנוכחית, למרות התרעות קודמות של מבקר המדינה על ליקויים בפינוי נפלים

אלונה בר און מו''ל גלובס, כנס משקיעות הדור הבא / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "חלקן של נשים בשליטה בהון הפיננסי נמצא בקפיצה"

"חלק מהנשים פה הן יחידות בתעשייה שלהן. הן נלחמות בתוך תעשיות גבריות, וצריכות לקבל המון ביטחון בקבלת החלטות", אמרה אלונה בראון בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס ● "אנחנו לא מספיק בהרבה מקומות, אבל כן רואים שינוי"

כנס משקיעות הדור הבא: כלים מעשיים ואסטרטגיה פיננסית

הכנס, בשיתוף הפניקס ובנק לאומי, עוסק בבניית הון פיננסי ומקצועי וקבלת החלטות בעולם השקעות משתנה ● הכנס יתמקד בסיפורי קריירה מעוררי השראה, במצב השוק וכמובן בסוגיות עומק שונות הקשורות בהשקעות

היועמ''ש לשעבר אביחי מנדלבליט מגיע להעיד במשפט נתניהו / צילום: חיים גולדברג, פלאש90

יום העדות השני של מנדלבליט במשפט נתניהו: "גורמי אכיפה פנו אליי, לא הפעילו לחץ"

היועמ"ש לשעבר אביחי מנדלבליט העיד היום במשפט נתניהו זה היום השני ● סנגורו של רה"מ, עו"ד עמית חדד, טען כי המשטרה ביצעה פעולות חקירה ללא אישור והסתירה ממנדלבליט מידע ● במהלך הדיון התעמתו חדד והתובעת עו"ד יהודית תירוש, והשופטים עצרו את הדיון לזמן קצר כדי להרגיע את הרוחות

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע מכרה כרטיסים ליעד הפופולרי. כעת מתברר שאין לה אישור לטוס אליו

ארקיע הודיעה על השקת טיסות ישירות לטוקיו ומכרה כרטיסים, אך לא קיבלה את כל האישורים הנדרשים להפעלתן ● הרשויות ביפן אינן מאשרות את הפעלת הטיסות באמצעות מטוס וצוות בחכירה רטובה ● החברה מבטלת ארבע טיסות שתוכננו לאוקטובר ולינואר

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

לא רק אזהרה חריפה: לריי דליו יש גם כמה עצות פרקטיות לתיק ההשקעות

ריי דליו, מייסד קרן הגידור הגדולה בעולם הזהיר השבוע בסינגפור כי עליית הריבית עלולה להתחיל לפוצץ את בועת הבינה המלאכותית ● ואיך הוא מציע להיערך לתקופה המסוכנת?

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

דיווח: אמזון במגעים לרכישת דקארט הישראלית בכ-7 מיליארד דולר

ענקית הטכנולוגיה אמזון מנהלת מגעים לרכישת סטארט-אפ הבינה המלאכותית דקארט - כך לפי הוול סטריט ג'ורנל ● דקארט, שגייסה יותר מ-400 מיליון דולר, הוערכה במאי האחרון בשווי של כ-4 מיליארד דולר וניהלה עד לאחרונה מגעים לרכישה עם אנתרופיק שכשלו

יהלומים / אילוסטרציה: Shutterstock, Bjoern Wylezich

ענקית היהלומים הבינלאומית חוזרת לפעול בישראל

לאחר הפסקה של תשע שנים, דה בירס, מחברות היהלומים הגדולות בעולם, חוזרת לפעול בישראל ● חזרת החברה מאפשרת ליהלומנים ולקניינים ישראלים לבחון את סחורת החברה ולהשתתף בתהליך רכישה בינלאומי בלי לצאת את גבולות המדינה ● נשיא הבורסה ליהלומים: "רגע היסטורי לענף היהלומים הישראלי"

דנזה. מרכבי הפרימיום שיוצגו בתערוכה, והמחיר הצפוי בישראל / צילום: יח''צ

ישירות מתערוכת הרכב היוקרתית בעולם: דגמי הפרימיום שבדרך לשוק הישראלי

תערוכת פריז אמורה הייתה להציג את הקאמבק האירופי מול החשמליות הסיניות המוזלות, אך בפועל היא ממחישה בעיקר את הפיגור הדרמטי של המערב ● כעת, כשהסינים מסתערים גם על סגמנט הפרימיום ומתחרים במרצדס, אאודי ולנדרובר, הצרכן הישראלי עשוי להרוויח

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

בשל ריכוז בנזן חריג: לימודים בוטלו, הציבור מתבקש להתרחק מבזן

משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מזהירים כי התגלו בסמוך לבית הזיקוק בזן ריכוזים חריגים של בנזן ● בנזן הוא חומר מסרטן, תוצר של תעשיית הנפט ● הלימודים מבוטלים בשני בתי ספר בקרית אתא ● הציבור מונחה שלא להתקרב למרחק של קילומטר מבזן, ובפרט ילדים ונשים בהריון

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

בהשקעה של עד מיליארד שקל: דוראל מרחיבה את הפרויקט הסולארי הגדול בישראל

חברת האנרגיות המתחדשות מתחילה בהקמת שלב ב' של פרויקט 'הדרי שאן' בעמק המעיינות ● ההרחבה תבוצע בטכנולוגיה אגרו-וולטאית המשלבת ייצור חשמל מעל שדות חקלאיים, ותשתרע על פני 1,700 דונם בשטחי 11 קיבוצים ● המתחם כולו ייצר חשמל בהיקף המקביל לחצי מתחנת כוח קונבנציונלית ● שלב ב' לבדו צפוי להניב לדוראל הכנסות שנתיות של כ-150 מיליון שקל

בנין פילת רמת החייל ת''א / צילום: תמר מצפי

החברה הישראלית שבדרך לבורסה הקנדית

קבוצת פילת, שפועלת בתחום אבחון והערכת עובדים, תחל להיסחר בבורסת TSX Ventures בטורונטו באמצעות מיזוג הפוך במחצית הראשונה של 2027 ● פילת מתכננת לגייס במהלך כ-13 מיליון שקל לפי שווי כ-112 מיליון שקל

בתי הזיקוק של בז''ן בחיפה / צילום: שלומי יוסף

הזיהום החריג עלה לבזן כמעט חצי מיליארד שקל ביום

המדידה החריגה של פי 3 מהרף המותר בסביבת בתי הזיקוק בחיפה הובילה לפינוי בתי ספר והרחקת תושבים מהאזור ● מה העלה התחקור עד כה וכיצד ישפיע על התוכנית לפינוי המתחם עד 2030?

רפאל מציגה בסלון האווירי של מרקש / צילום: דוברות רפאל

תקציב הביטחון השני בגודלו באפריקה: המדינה שמסתערת על נשק ישראלי

המו"מ שמנהלת מרוקו לרכישת מערכת "קלע דוד" מרפאל מצטרף לשורה של שת"פים בין המדינות ● מאז הסכמי אברהם, ישראל מספקת יותר נשק למרוקו מאשר צרפת עם כרבע מהעסקאות ● בכיר באלביט: "במרוקו רוצים להעמיק את השותפות"

שר החוץ האיראני לשעבר מוחמד ג'וואד זריף / צילום: ap, Vahid Salemi

הבכיר האיראני שאזר אומץ לתקוף את משמרות המהפכה

כותרות העיתונים בעולם: מרוקו לא מסתפקת בתוצרת הביטחונית הרבה שרכשה מישראל ומתכוונת לחזק את הטנקים שלה בצריחים מתוצרת אלביט, איראן גועשת בעקבות דברי שר החוץ לשעבר שקרא להעדיף דיפלומטיה על פני תוקפנות, ובמקביל היא מאשימה את ארה"ב בהברחות נפט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

רות אליאס, הפניקס פיננסים, בכנס משקיעות גלובס / צילום: שלומי יוסף

רות אליאס, הפניקס: "חברה מוצלחת מאפשרת שיח גם על הסיכונים"

רות אליאס, משנה למנכ"ל וסגנית היועץ המשפטי של הפניקס פיננסים, תיארה בכנס משקיעות הדור הבא של גלובס את תחנות הקריירה שהובילו אותה לשילוב בין משפט, עסקים והשקעות ● היא הדגישה את חשיבותם של חישוב מסלול מחדש, חשיבה יצירתית ובניית מערכות יחסים, לצד התאמת אסטרטגיית ההשקעות לשינויים בשוק ומגוון אופני חשיבה ● "בארגון שיש בו ייצוג הולם של נשים וגברים, הרווח הוא לגמרי של הארגון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; מיקרון יורדת וגוררת מטה את מניות השבבים

הנאסד"ק יורד בכ-0.5% ● מיקרון נופלת בצל תחרות סינית בשוק השבבים; הסקטור נכנס עמוק יותר לשטח של תיקון ● הסיכונים הגיאופוליטיים במרכז תשומת הלב, כשברקע התקיפות של החות'ים בסעודיה נמשכות ● נפט מסוג ברנט מטפס מעל רף ה-107 דולר לחבית ● אירופה ננעלה בעליות ● ג'פריס מעריך כי הזהב בשל ל"שורט סקוויז" - קרנות הגידור נמצאות בשורט עמוק, בעוד הבנקים המרכזיים ממשיכים לאגור סחורה

מימין: מייקל וודפורד ורוברט הול. הזוכים בנובל בכלכלה / צילום: Ill. Niklas Elmehed © Nobel Prize Outreach

הזוכים בנובל בכלכלה: חוקרים אמריקאים שבחנו גורמים לאי יציבות כלכלית

רוברט הול מאוניברסיטת סטנפורד ומייקל וודפורד מאוניברסיטת קולומביה זכו בנובל בעקבות מחקריהם בתחום היסודות המיקרו-כלכליים של יציבות מקרו-כלכלית