גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג במהלך הביקור בבייג’ינג / צילום: Reuters

סין תעבור לנפט אמריקאי? על מה דיברו טראמפ ושי

נשיא ארה"ב טראמפ ונשיא סין קיימו היום בבייג'ינג סבב שיחות ראשון ● עוד צפויים דיונים נוספים בנושאי סחר, שיתוף-פעולה כלכלי, איראן וטייוואן ● לפי הודעת הבית הלבן, סין הביעה עניין בהגדלת רכישות הנפט האמריקאי כדי להפחית את תלותה במצר הורמוז, והזהירה כי סוגיית טייוואן עלולה לדחוף את היחסים בין המדינות ל"מקום מסוכן מאוד"

דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג / צילום: Reuters, Evelyn Hockstein

טראמפ עומד לגלות: סין השתנתה מאוד מאז הפגישה האחרונה

עשור לאחר ביקורו האחרון של טראמפ, בייג'ינג מתבצרת בעמדתה בנושאי הליבה של חילוקי הדעות עם ארה"ב, למרות חולשות מבית ● איך יושפעו הדיונים על הסכמי המכסים בין המדינות, השליטה בטיוואן והמלחמה במזה"ת

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

ראש הממשלה ביקר באיחוד האמירויות במהלך המלחמה

הערכה: ישראל שחקה משמעותית את יכולתה של איראן לייצר נשק גרעיני ● "ניו יורק טיימס": לאיראן יש גישה לרוב אתרי שיגור הטילים שלה ● משפחות שכולות זעמו: המילים שנמחקו מחוק ועדת החקירה לטבח ה-7 באוקטובר ● דובר צה"ל בערבית הוציא התרעת פינוי ל-6 כפרים בדרום לבנון ● הרשתות באיראן בצל החשש מהסלמה: "ההוצאות להורג מתגברות" ● עדכונים שוטפים

אסף רפפורט / צילום: עמר הכהן

במסעדה בשרונה ובבית פרטי: הצצה למסע החיזורים של אסף רפפורט

מלווה ביועץ הקרוב זמיר דחב"ש, ולמרות שהעסקה כלל לא אושרה, אסף רפפורט בונה סביבו כוורת שתלווה אותו כבעלים של ערוץ רשת 13 ● בין המצטרפים: גיא המאירי, מייסד ומנכ"ל חברת הפקות הטלוויזיה ● וגם: מה אומר רפפורט לעיתונאים שחוששים להגיע?

מתי ייפתחו בתי הספר? / אילוסטרציה: Shutterstock

כך ייראה הקיץ של תלמידי ישראל: "בתי הספר של החופש הגדול" בעלות של מיליארד שקל

המתווה שהוסכם במשרדי האוצר והחינוך נועד לצמצם את הפערים שנוצרו בתקופת מבצע "שאגת הארי", ויכלול הארכה של תוכניות הקיץ בגנים ובבתי הספר, תגבור לימודי בקבוצות קטנות ותוכניות חדשות בתחום ה-AI בחטיבות הביניים ● ההשתתפות תהיה וולונטרית עבור התלמידים והמורים, ועלותה עומדת על 1.1 מיליארד שקל

תכנון של השכונה החדשה בדרום גלילות / הדמיה: מזור-פירשט אדריכלים ומתכנני ערים

ברמת השרון דורשים: להפחית באלפים את מספר הדירות בגלילות

בעלי קרקע, עיריית רמת השרון וארגונים חברתיים נערכים לדיוני ההתנגדויות באחת מתוכניות הבנייה הגדולות בישראל ● שלושה פועלי בניין נהרגו מאז תחילת השבוע בתאונות באתרים ברחבי הארץ ● וגם: העתירה שהוגשה לבג"ץ נגד מינוי מנהל רמ"י יהודה אליהו, וההשקעות החדשות של המוסדיים ● חדשות השבוע בנדל"ן

אמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 הפורש / צילום: יח''צ

מנכ"ל רשת 13 אמיליאנו קלמזוק מסיים את תפקידו

קלמזוק, ששימש כמנכ"ל הערוץ מאז מרץ 2024, פורש בעקבות מכירת רשת 13 לקבוצת ההייטקיסטים בראשות אסף רפפורט ● לפי שעה לא ידוע מי יחליפו בתפקידו

איור: גיל ג'יבלי

הפער בין הדירוג הרשמי של חברות האשראי לתשואה בשוק

חברת הדירוג S&P אשררה בסוף השבוע את הדירוג של ישראל ברמה A ● אלא שבשוק ההון פרמיית הסיכון של ישראל מתומחרת אחרת ● ממה נובעים הפערים הגדולים? ● נתון בשבוע - עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

מערכת ראיית הלילה במשקפת בינוד (BiNOD) / צילום: מוך ערוץ היוטיוב של אלביט ארה''ב

כמעט כל חייל אמריקאי יקבל את המערכת הישראלית הזו

חוזה החלל באסיה של חברת החיישנים הישראלית ● אוקראינה שוקלת לאפשר יצוא ביטחוני במהלך המלחמה ● השקעת הענק של ממשל טראמפ במו"פ ביטחוני ● תצוגת הטכנולוגיה הביטחונית בטקסס בה ישתתפו 14 חברות דיפנס־טק ישראליות ● אלביט תפתח אמצעי ראיית לילה מתקדם לצבא ארה"ב ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מרוויח 47 אלף שקל בשעה: שיאן השכר החדש בבורסה

גיא ברנשטיין, מנכ"ל קבוצת ה-IT פורמולה מערכות, נהנה ב-2025 משכר בעלות של 103 מיליון שקל וקפץ למקום הראשון בטבלת השכר ● הוא הרוויח 400 אלף שקל לכל יום עבודה, או 47 אלף שקל לשעה ● ברנשטיין יקבל כעת עוד 68 מיליון שקל, בעקבות דיבידנד ענק שתחלק פורמולה בחודש הבא

יעקב ברדוגו / צילום: תומר שלום, מתוך ויקיפדיה

אין מחירים כאלה: האם ברדוגו עשה עסקה טובה וכמה מס ישלם?

בגלובס נחשף אתמול כי איש התקשורת יעקב ברדוגו מכר דירה בת"א לתושבי חוץ אוסטרליים תמורת 58 מיליון שקל ● היקף המס צפוי לעמוד על מיליוני שקלים, ואיך המחיר לעומת שאר העסקאות באזור?

מייסדי LayerX - מימין דוד ויסברוד ואור אשד / צילום: LayerX

שילש את השווי בתוך שנה: מאחורי אקזיט ה-200 מיליון דולר של הסטארט-אפ הישראלי

לייר איקס, של היזמים אור אשד ודוד וייסברוד, נמכרת לחברת התוכנה האמריקאית אקמאי, לאחר שרק לפני שנה גייסה 37 מיליון דולר לפי שווי של 62 מיליון דולר ● החברה מפתחת תוסף לדפדפנים ומאפשרת לארגונים גדולים לאכוף מדיניות סייבר מבלי לפגוע בחוויית המשתמש של העובדים

מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות / צילום: Reuters, Abd Rabbo Ammar

בצל האיום מטהרן: המסר החריף של איחוד האמירויות לישראל

צה"ל: "רחפן נפץ ששוגר על ידי ארגון הטרור חיזבאללה נפל בשטח מדינת ישראל" ● בישראל מעריכים: טראמפ יכריע בעניין איראן לקראת סוף השבוע; נתניהו כינס התייעצות ביטחונית מצומצמת לקראת הכרעתו של נשיא ארה"ב ● צה"ל פרסם אזהרת פינוי דחופה לתושבי 9 כפרים בדרום לבנון ● התוכנית של מועצת השלום לעזה: להקים ממשל פלסטיני באזורים שאינם בשליטת חמאס ● עדכונים שוטפים

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

מכרז להקמת 200 דירות בשדה דב נדחה כבר 12 פעמים. הוא לא היחיד

חמישה מכרזים ברובע היוקרתי בת"א המיועדים למלונאות, מסחר ותעסוקה, שפורסמו לפני יותר משנה, נדחו ● גורמים בענף: העובדה שאינם בבעלות מלאה של המדינה מקשה על סגירתם

ליה ספילקין / צילום: ביאנה קארו ויטקין

"עד גיל 30 אהיה מיליונרית": המשקיעה הצעירה שהחלה לנהל תיק כבר בתיכון

ליה ספילקין רק בת 26 והיא כבר יוצרת תוכן, מרצה על השקעות וכדורגלנית ● בגיל 16 החלה לנהל תיק משלה שהניב לה עד היום מאות אלפי שקלים ● האסטרטגיה פשוטה: הפרשה קבועה בכל חודש, כמה שפחות תנודות ואפס נדל"ן ישראלי ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

בנייה / צילום: Shutterstock

משבר הנדל"ן מעמיק: הבנקים דורשים מיזמים לעדכן את הרווח החזוי

עדכון דוח האפס יחייב לא מעט יזמים לגייס עוד הון עצמי לעמידה בתנאי ההלוואה - אבל גם יאפשר להם להוריד את מחיר המחירון בהתאם לתנאי השוק ● זאת, מבלי להזדקק לתעלולי מימון

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: הדס פרוש

נתניהו בבית המשפט על מצבו הרפואי: "יש תעשייה שלמה של שקר. מצבי מצוין"

רה"מ בנימין נתניהו הגיש בשנת 2024 תביעה נגד העיתונאים אורי משגב ובן כספית ונגד עורך הדין גונן בן יצחק בטענה לפרסומים שקריים לגבי מצבו הבריאותי ● הבוקר העיד בבית המשפט: "מצבי הרפואי תקין, יש האומרים מצוין"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

"השמדת ערך": מה עומד מאחורי המהלך של וויקס

במהלך מעורר תהיות, לפני כחודש וויקס רכשה בחזרה ב-1.6 מיליארד דולר 31% ממניותיה שהיו בידי משקיעים במחיר גבוה של 92 דולר למניה ● היום, לאחר שתוצאותיה לרבעון הראשון התגלו, מניית וויקס נסחרת ב-55 דולר בלבד - כך ש-1.6 מיליארד הדולר הללו שווים כיום פחות ממיליארד

האי ח'ארג / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl/Nur

משבר הנפט הגיע לאיראן: הופסק יצוא מכליות מהאי ח'ארג

דיווחים על נזילות נפט ותמונות לוויין לפיהן אין שיט מסביב לאי האיראני ח'ארג מגבירים את האמונה במערב שאיראן מתקרבת לקריסה כלכלית ● מומחים: "המצב באיראן יצטרך להיות קטסטרופלי כדי שהמשטר ייכנע"

נועם בתן והרקדניות בחצי הגמר / צילום: Reuters, Jens Büttner

לידיעת נועם בתן: שוק הימורי האירוויזיון סוער מתמיד

בזמן שישראל מפתיעה את הטבלאות ומזנקת לחמישייה הראשונה, שוק ההימורים על האירוויזיון מגלגל סכומי עתק ● כך פועל המנגנון הכלכלי שמאחורי שוק הימורי השירים ● וגם: האם המהמרים באמת מצליחים לקלוע לטעם השופטים והקהל העולמי?