גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הדפסת דולרים / צילום: Shutterstock

מומחים טוענים: הדולר יכול לקפוץ מחדש בשני תרחישים

אחרי שהחליף קידומת מ-3 ל-2 שקלים ממשיך המטבע האמריקאי לצלול מדי יום, ואין סימנים לכך שהירידות עומדות להיעצר בקרוב. מה אומרים המומחים? ● שאלת השעה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

החששות מהסלמה התפוגגו והבורסה ננעלה בעליות; והמניה שצנחה ביותר מ-10%

ת"א 35 עולה ב-1.2% ● המסחר בת"א מתנהל לאור ההסלמה הלילה בין ארה"ב לאירן ● המניות הדואליות חזרו ברובן בפערים שליליים ● עליות בחוזים בניו יורק, ירידות באירופה ● גב ים רכשה את מגרש טרה ברחוב יגאל אלון בתל אביב תמורת 830 מיליון שקל

ליאור פרנקל בשיחה עם יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל / צילום: פרטי

אחרי שינוי קריירה מדהים, יש לו המלצה - תעשו את הדבר הקטן הזה לפני השינה ולא תישחקו

עם מי מדברים? יובל פסוב, Global Founder Advocate בגוגל ● על מה מדברים? המפות שיכולות לעזור להגשים מטרות, איך להפוך את ה-AI ליועץ האסטרטגי שלך, ההבדל ביחס למנהל בין תרבויות שונות - וגם על הרגע בו הבין מדוע אסור לשכוח את הלב בקריירה

מייקל ברי

המשקיעים שמזהירים מבועה ו"תיקון עוצר נשימה" בשווקים

"אף אחד לא מדבר על שום דבר אחר", כתב מייקל ברי, תוך שהוא מזהיר מבועת Ai ● אזהרה נוספת שפורסמה השבוע כוללת אפשרות של תיקון חד מאוד בשווקים

רועי כחלון / צילום: יונתן בלום

מהעבודה בנגרייה המשפחתית עד לניהול 70 חברות ממשלתיות

רועי כחלון בנה חדרי ילדים בנגרייה של אבא - עד שאמו דחקה בו לצאת ללמוד: "מאותו הרגע לא יכולתי להפסיק" ● כרואה חשבון בפירמה מובילה הוא שיקם חברות במשבר, ואז עבר לרשות החברות - וטיפס עד לתפקיד המנכ"ל ● פרויקט 40 עד 40 

קורנפלקס / צילום: Shutterstock

קמפיין שיווק אגרסיבי בן מאה שנה: זאת האמת על ארוחת הבוקר

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: תמיד שמענו שהכרחי לפתוח את היום בארוחה, אבל זה לא נובע ממדע כמו מצרכים שיווקיים

טנק ליאופרד עם מערכת מעיל רוח / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

המדינה שמבקרת את ישראל, אבל משתמשת במערכות נשק כחול לבן

קניה תקבל הלוואה מישראל לרכישת מערכת של רפאל ● נורבגיה ממשיכה לשלב מערכות הגנה ישראליות גם כשבזירה המדינית נשמעת ביקורת נוקבת ● במקביל אוקראינה מפתחת פתרונות בלתי מאוישים לשיפור הלוגיסטיקה בחזית, וחברת אסלסאן הטורקית מציגה שיאים חדשים ביצוא ובהשקעות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

כך הפך מסי למנוע הכסף של מיאמי / צילום: Reuters, Sam Navarro

מושך מיליארדי דולרים: כך הפך מסי למנוע הכסף של מיאמי

מאז שנכנס הכוכב לאינטר מיאמי זינק שווי הקבוצה מ-585 מיליון דולר ל-1.45 מיליארד ● אבל האפקט של מסי לא נעצר בקו הדשא ● הוא מושך המוני תיירים, מניע את הנדל"ן והמסחר ועומד בלב פרויקט אצטדיון Nu החדש – עם השפעה שנאמדת במיליארדי דולרים ● כך הפך מסי למנוע הכסף של מיאמי

וואטסאפ בשעון חכם של אפל / צילום: יחצ

וואטסאפ משנה את פניה. אלה הפיצ'רים החדשים והמתוכננים

כדי לשמור על מעמדה בקרב המשתמשים, אפליקציית העברת המסרים התחדשה במספר פיצ'רים, שחלקם משנים מהותית את השימוש בה ● מניהול האחסון, דרך שליטת ההורים ועד יכולות תרגום

לירן צביבל, מייסד ווקה / צילום: באדיבות WEKA

שוק של מיליארדים: כך חברה ישראלית מנסה להשתלט על כאב הראש הגדול של אנבידיה

עם תג שווי של 1.6 מיליארד דולר ודיווחים על לקוחות כמו אורקל וטסלה, לירן צביבל, מייסד ווקה, מנסה לנצח את בעיית הזיכרון בשבבי ה-AI של אנבידיה ● בראיון הוא מספר על האקזיט שעשה לו בסוף בית ספר ולמה העבודה שלו דומה לזו של אלכימאי ● הצצה לתעשיית ענק שמגלגלת מיליארדים

וול סטריט / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

וול סטריט ננעלה בשיא; בדרך להסכם עם אפל: מניית אינטל זינקה בחדות

נעילה שלילית באירופה על רקע האיום של טראמפ במכסים ● מחיר הנפט עולה לכ-100.5 דולר לחבית ● הדולר מתחזק בעולם ● פורסמו נתוני התעסוקה בארה"ב: מספר המשרות החדשות עומד על 115 אלף משרות, שיעור האבטלה עומד על 4.3% ● בורסות אסיה ננעלו בירידות

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבורסה בדרך ל"חודש מטורף" - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

גלובס שאל את המומחים איזה מדד בבורסה משתלם למשקיעים לאורך זמן, והתשובה הייתה מפתיעה ● בשוק מנסים להסביר שיא של מעל 3 שנים בקרנות הכספיות ● עשרות תשקיפים הוגשו לקראת חודש עמוס בהנפקות בת"א ● וגם: יועצת ההשקעות שממליצה לא לצמצם את רכיב המניות

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הסערה והאותיות הקטנות: האם בקרוב תקבלו עוד אלף שקל בחודש?

ועדת השרים תדון היום בחוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

מספר לווי המשכנתאות זינק במרץ / אילוסטרציה: Unsplash

מספר לווי המשכנתאות זינק במרץ, אך גם מספר המשכנתאות בפיגור

בחודש מרץ זינק מספר משקי הבית שנטלו משכנתא, למרות הדשדוש במכירת הדירות במשק ● במקביל, היקף הפיגורים רושם עלייה משמעותית והגיע ל־4.5 מיליארד שקל, אולם עדיין מדובר בשיעור קטן מבין בעלי המשכנתאות

הכרם. ''הייתה שנה מאתגרת מאוד מבחינה אקלימית'' / צילום: פרטי

"בואי נעשה את הדבר שלנו, ורק לבן": ביקב ספרה בחרו להתמקד ביינות לבנים, והתוצאה נפלאה

היינן דורון רב הון ויתר על יינות אדומים כשבישראל שתו כמעט רק אותם: "אומרים שיין לבן הוא נשי. שהוא לדגים. שאין לו יכולת להתמודד עם הזמן. הכול שטויות" ● בציר 2025 של ספרה משקף את ההבשלה של דורון, של הכרמים ושל היקב, ומציג יינות נהדרים

אילוסטרציה: Shutterstock

יותר ויותר ישראלים זקוקים לסיוע נפשי. האם הפתרון הוא דווקא להפסיק לאבחן אותם?

ישראל הופכת לאומת ה"חוסן־טק" - אבל כמעט מחצית מהזקוקים לעזרה מוותרים עליה בשל חוסר נגישות ● המומחים מסבירים למה הניסיון "לאבחן את כולם" רק מחמיר את המצב וכיצד הפכה המצוקה לחלק מהזהות של דור ה־Z ● וגם: איך הדרך לשיקום הנפש הישראלית עוברת דווקא דרך קבוצות כדורעף, ייעוץ הורים ובוטים

סולן רדיוהד תום יורק בהופעה. ''מפיק שלא יפחד'' / צילום: Reuters, Udndata

חלומות על מדונה וסיינפלד: מה יכול להציל פה את שוק ההופעות הבינלאומי

מאז נמלט ברונו מארס מישראל ב-7.10, ההופעות מחו"ל דממו ● המפיקים ואנשי התעשייה סופגים נזקים כלכליים כבדים: "למה שאומן יסתכן כשהוא יכול לעשות 4 הופעות בטוחות בוומבלי?" ● התמונה עגומה, אבל יש נקודת אור קטנה

כותרות העיתונים בעולם

הזירה שבה טורקיה וישראל נמצאות במסלול התנגשות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: לישראל וטורקיה יש אינטרסים סותרים באפריקה, החברות שהרווחים שלהן גדלו במלחמה וענקית תעופה אמריקאית בוחרת דווקא בסטארט־אפ ישראלי עבור שת"פ אסטרטגי • כותרות העיתונים בעולם 

לרוב הישראלים יש חשבון בנק אחד בלבד. האם הם מפספסים משהו? / צילום: Shutterstock

לרוב הישראלים יש חשבון בנק אחד בלבד. האם הם מפספסים משהו?

בעוד בארה"ב יש לאדם 5.3 חשבונות בממוצע ובאנגליה 2.8, בישראל הממוצע הוא 1.1 חשבונות לאדם בוגר בלבד ● מומחים עונים אם פתיחה של חשבון נוסף מקנה כוח מיקוח, ועד כמה זה מתאים להתנהלות בישראל

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם ים מכל חלון, בהנחה של 300 אלף שקל: הדירה שנמכרה תוך שבועיים

דירת 4 חדרים בשטח 105 מ"ר עם מרפסת בשטח של 12 מ"ר, נמכרה תמורת 3.3 מיליון שקל ● המוכרים הם מצמצמי דיור והרוכשים הם זוג עם שני ילדים - משפרי דיור מהעיר ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון