גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אירית שאוליאן, מנהלת השקעות בכירה בפרופאונד / צילום: עמי ארליך

יועצת ההשקעות שבטוחה: המניות הללו זולות ביחס לשוק

אירית שאוליאן, יועצת השקעות בכירה בבית ההשקעות פרופאונד, טוענת כי "אף פעם לא נכון להיכנס לבונקר. אנחנו חושבים שנדרש כעת פיזור סיכונים, אבל לא להקטין פוזיציה מנייתית" ● "חברות האנרגיה המתחדשת צפויות להכפיל ולשלש עצמן בשלוש השנים הקרובות"

מייסד פורטיסימו, יובל כהן / צילום: שלומי יוסף

אקזיט ענק: פורטיסימו מוכרת מניות סוגת ב־430 מיליון שקל

קרן ההשקעות שמוביל יובל כהן תמכור למוסדיים 35% ממניות חברת המזון סוגת, בין היתר כדי להגדיל את החזקות הציבור, אך תמשיך להיות בעלת המניות הגדולה בחברה ● סוגת השלימה לפני פחות משנה הנפקה ראשונית בת"א, ומאז המניה עלתה ב־8%

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

המודיעין האמריקני: איראן רחוקה תשעה חודשים עד שנה מפצצה

דוח מודיעין אמריקני חושף: המרחק של איראן מפצצה גרעינית לא השתנה מאז הקיץ, למרות מבצע "שאגת הארי" ● כלי תקשורת באיראן טוענים כי ארצות הברית תקפה שתי סירות אזרחיות שהובילו סחורות לכיוון איראן ●  דובר צה"ל: חיזבאללה שיגר מספר פצצות מרגמה לעבר מרחב שבו פועלים כוחות צה"ל בדרום לבנון ● דיווחים שוטפים

איציק לארי, יו''ר מפעל הפיס, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

יו"ר מפעל הפיס איציק לארי: "התפקיד שלנו הוא לדאוג שרשויות חלשות יבצעו פרויקטים חשובים"

איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, דיבר בוועידת הדרום לעסקים וסיפר על חשיבות התמיכה של הפיס בשלטון המקומי: "אם יש שלטון מקומי חזק, התושב מיד מרגיש את זה, ולצערי גם להפך" ● בנוסף דיבר לארי על משחקי ההגרלות ואמר: "יש לנו אחריות מאוד גדולה, ולכן אנחנו מחילים על עצמנו כללים מאוד נוקשים"

דוד אזולאי ואלון דוידי / צילום: שלומי יוסף, גולן סבג

"אנחנו לא רוצים כסף, תנו לנו ביטחון - תורידו את חיזבאללה כארגון צבאי"

בפאנל בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שהפגיש את ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מתח אזולאי ביקורת על כך שהשיקום "לא קיים" ● דוידי הציג תמונת מצב אופטימית של התפתחות אזורית ןפרגן לקולגה מנתיבות, ● אזולאי לא חסך ביקורת מהממשלה: "מי המנהיג של היום? טראמפ. הוא זה שמודיע לנו מה קורה"

ליאור סיימון / צילום: יונתן בלום

סבא שלה היה ממייסדי חיל האוויר, היא אחראית על חברות בשווי מיליארדים

ליאור סיימון התחילה את דרכה בתפקיד משרדי, אבל כבר אז הרגישה שהיא "שער הכניסה" ליזמים ● היום היא שותפה–מנהלת ב–Cyberstarts, קרן סייבר מהמובילות בישראל: "טובה בלקרוא את החדר" ● פרויקט 40 עד 40

דגם היברידי של גרייט וול בתערוכת בייג'ין / צילום: ap, Andy Wong

המהפך השקט שעשוי לדחוק את טויוטה ויונדאי מצמרת הפלח ההיברידי

פלח כלי הרכב ההיברידיים הלא–נטענים (HEV) נחשב למעוז האחרון של המותגים היפניים, הקוריאניים והאירופיים בישראל ● אולם גם המבצר הזה מתפורר בקצב מואץ, ובשנה הבאה הוא עשוי לקרוס מול גל חדש של היברידיות סיניות מתקדמות

נעה באוער, חנה רדו ופואד אלזיאדנה, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

“המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי”: כך מנסים לבנות חוסן בדרום

נעה באוער, סמנכ"לית שיווק גלובלי בתגלית; חנה רדו, מייסדת גרופ 19 וסופרסונס; ופואד אלזיאדנה, מנכ"ל מתנ"ס רהט; השתתפו בפאנל "איך בונים חוסן קהילתי" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, והתייחסו לאתגרי התקופה שלאחר המלחמה ● באוער הזהירה מפני ריחוק מישראל: "גם אני לא הייתי שולחת ילד לאזור מלחמה" ● רדו מתחה ביקורת על המדינה: "לא מתקצבים יזמים כמוני" ● ואלזיאדנה הדגיש אחריות קהילתית למיגור הפשיעה וצופה עתיד ורוד יותר עבור רהט: "הצעירים אצלנו יחזקו את כלכלת המדינה"

איש התקשורת שמעון אלקבץ / צילום: תמר מצפי

אלקבץ: "הצבא לא היה צבא ההגנה לישראל באותו בוקר של ה-7 באוקטובר"

איש התקשורת שמעון אלקבץ, חבר קיבוץ כפר עזה שאיבד את בתו סיון בטבח ה-7 באוקטובר, התארח בוועידת הדרום לעסקים של גלובס ושחזר את המעבר לכפר עזה ואת ההתמודדות המתמשכת עם האובדן ● בשיחה טעונה הוא דיבר על תחושת הכישלון בבוקר הטבח, קרא לחשבון נפש עמוק בצה"ל והזהיר מהשכחה ומהמשך האיומים מעבר לגדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בעליות חדות; ת"א 35 לראשונה מעל 4,500 נקודות

מדד ת"א 35 זינק בכ-1.8% ● נייס זינקה במעל 20%, על רקע דיווחים לגבי עסקת הענק למכירת חטיבת "אקטימייז" שלה ● גופים מוסדיים מובילים רוכשים מקרן פורטיסימו מניות סוגת בכ-430 מיליון שקל ● תורפז עולה לאחר שהודיעה על רכישת חברת תמציות ריח בתחום הבישום מניו ג'רזי ● בלומברג: המומנטום בשווקים מתחיל להיחלש

רענן קובלסקי, מנכ''ל שטראוס ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

מנכ"ל שטראוס ישראל: "כמעט כל המפעלים שלנו נמצאים בצפון ובדרום, ואנחנו נמשיך להשקיע"

רענן קובלסקי, מנכ"ל שטראוס ישראל, פתח את ועידת הדרום לעסקים של גלובס והצביע על חוסנם של האזרחים: "למרות המציאות הקשה, אנשים קמים ובאים למפעלים. בזכותם אנחנו ממשיכים לייצר" ● לדבריו, מציאות דומה מתרחשת בימים אלה גם בצפון הבוער: "הספקים, החקלאים והקמעונאים מצליחים לייצר רציפות"

כותרות העיתונים בעולם

מתרחקות מישראל, מתקרבות לטורקיה: השינוי ביחסים עם מדינות המפרץ

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: סין מנסה לשכנע את איראן להתגמש ובמקביל ממשיכה לספק לה נשק, מדינות המפרץ לא רוצות להיות תלויות בישראל והפוליטיקאי היהודי שהצליח להכעיס את הקהילה היהודית בבריטניה • כותרות העיתונים בעולם 

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ': "מדינת ישראל מקדשת את גוש דן ומייצרת קניבליזם בנגב"

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "כל הממשלות קבעו שהעוגן המרכזי יהיה גוש דן. מי אמר שהייטק צריך להיות באזור המרכז?" ● לדבריו, "המסלול האחד שאני מאמין בו הוא להפוך את הנגב לחלום הישראלי החדש"

נתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

משרד התחבורה מקדם: מיזוג בין חברת התחבורה של ירושלים לנתיבי איילון

לגלובס נודע כי המשרד רוצה למזג את נתיבי איילון עם תוכנית אב לתחבורה בירושלים (צתא”ל) במטרה להקים זרוע ביצוע לאומית אחת

חיים זילברשץ, ג'ארד קאש, ירון קניאז'ר. Surround Ventures / צילום: Surround Ventures

סראונד ונצ'רס מגייסת קרן שנייה, בהיקף של 50 מיליון דולר

אחרי שורה של השקעות מוצלחות ב-XTEND, IMGN ו-QuamCore, הקרן שמנוהלת על־ידי ירון קניאז׳ר, ג׳ארד קאש וחיים זילברשץ ביצעה סגירה ראשונה של גיוס לקרן שנייה, בהיקף של 50 מיליון דולר ● קניאז'ר: "רואים דור חדש של מייסדים שנולדו עם המלחמה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

חברת עלמדב בדרך לבורסה לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל לפני הכסף

החברה לשעבר של יצחק תשובה נמצאת היום בבעלות חברה קנדית, אך מנהליה עדיין ישראלים ● היא מתכוונת לגייס כ-300 מיליון שקל ולמכור כ-20%-30% מהמניות לציבור ● החברה אף מתחייבת למנות יו"ר ישראלי וכן שהבורסה בת"א תהיה היחידה שלה ● רוב כספי ההנפקה, כ-200 מיליון שקל, צפויים לשמש את החברה לפירעון של שתי הלוואות

תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים, NVIDIA / צילום: שלומי יוסף

"באר שבע היא מעיין של חדשנות. יש לנו טכנולוגיות של אנבידיה שיש רק פה"

תמיר עזרזר, סגן נשיא בכיר לפיתוח שבבים באנבידיה, דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס על מרכז הפיתוח של החברה בבאר שבע ועל גיוסי העובדים בישראל ● באשר למשבר הג'וניורים בהייטק, עזרזר ציין: "לפני שנה היה ברקס בג'וניורים בתעשייה, אבל עכשיו מרגישים שזה משתחרר וחוזר עוד פעם למה שהיה לפני טרנד ה-AI"

אנטנה של סטארלינק. בעיגול: אילון מאסק / צילום: שאטרסטוק, AP- Matt Rourke

סטארלינק בדרך לרכבת ישראל? הפתרון של המדינה לבעיות הקליטה בדרכים

במשרד התחבורה מקדמים הכנסת תשתיות תקשורת לוויינית לרכבת, לטיסות פנים ולכבישים מרוחקים ● המהלך עשוי לשפר קליטה באזורים פתוחים אך לא פותר את הבעיה במנהרות ובקרונות

ענבל הרסון / צילום: מתוך אתר החברה המרכזית למשקאות

מנכ"לית חדשה לרשת קרפור: ענבל הרסון מקוקה-קולה ישראל

ענבל הרסון, מנכ"לית הסחר של החברה המרכזית למשקאות, צפויה להחליף בתפקיד את מנכ"ל קרפור מיכאל לובושיץ, שימונה ליו"ר משותף בגלובל ריטייל של אלקטרה מוצרי צריכה, לצד צביקה שווימר

יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

"ב-7 השנים האחרונות נתיבות הכפילה את עצמה. אנחנו משקיעים בתעשייה ונבנה בית חולים, לא יעזור כלום"

יחיאל זוהר, ראש העיר נתיבות, דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות והצהיר: "בתוך עשור עד 15 שנים האוכלוסייה יכולה להגיע ל־180 אלף תושבים" • על חוסר הוודאות הביטחונית אמר: "אני לא ממתין לתשובות מהנשיא האמריקאי, אני מחכה לתשובות מראש הממשלה שלי ומהמדינה שלי"