גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הזמינו טיול מאורגן וביטלו באותו היום - האם ישלמו דמי ביטול?

לקוחות שביטלו הזמנה של טיול מאורגן לדרום אמריקה שעות ספורות לאחר ביצועה חויבו בדמי ביטול של אלפי שקלים ● בוקינג לא תפצה לקוחה שגילתה וילה מזוהמת ביוון ● ובית המשפט פסל חוות־דעת עם פסיקה מומצאת שנוצרה באמצעות בינה מלאכותית ● 3 פסקי דין בשבוע

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

דיווח: ארה"ב למדינות המפרץ - "תיערכו למערכה קצרה ועצימה באיראן"

ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי טראמפ טרם החליט כיצד לפעול, והוא נוטה להורות על מתקפה נרחבת אך קצרה באיראן, שתכלול תשתיות ואתרי גרעין • ארה"ב מתגברת כוחות באזור • גורמים דיפלומטיים הזהירו כי כל עימות נוסף עם איראן עלול להתרחב לכמה חזיתות באזור, ובראשן לבנון ● רויטרס: משלחת התיווך מקטאר הציגה לאיראן טיוטת הסכם חדשה לסיום המלחמה; באיראן מכחישים ● ניסיון פיגוע מחוץ לשגרירות ישראל בסרביה: חשוד ניסה לדקור את המאבטח - ונורה למוות

הבורסה בפרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית באירופה; החוזים על הנאסד"ק נופלים, אלפאבית צוללת

המסחר באירופה מתנהל במגמה חיובית ● מניית Shell קופצת בעקבות מרווחי זיקוק שיא ● מנכ"ל קרלסברג מדווח על ירידה במכירות הבירה ● ענקית הטכנולוגיה הדרום-קוריאנית הציגה זינוק ברווחים, אך לא הצליחה למשוך את המדד המקומי שצלל ● החוזים על הנאסד"ק נופלים ברקע אכזבה מדוחות אלפאבית שצונחת במסחר המוקדם; מיקרוסופט מזנקת בטרום בזכות צמיחה חזקה בענן ● מחירי הנפט נסוגים

סקר חדשות 12 האחרון לפני יום הבחירות / צילום: צילום מסך, חדשות 12

למה רוב הסוקרים פספסו את תוצאות הבחירות

בעוד רוב הערוצים חזו יתרון מובהק לגוש איזנקוט, תוצאות האמת הציגו תמונה הפוכה לחלוטין ● מהטיות במבנה המדגם ופערים טכנולוגיים ועד התעלמות משיעור המתלבטים הדרמטי בימין ● וגם: הסוקר היחיד שזיהה את המגמה מראש

ה''טיימס'' הבריטי, ''דר שפיגל'' הגרמני, אפטונבלודט השבדי, וול סטריט ג'ורנל האמריקאי / צילום: צילומי מסך של שערי העיתונים

"ממליכי מלכים": בתקשורת העולמית מתמקדים בהישגי המפלגות הערביות

כלי התקשורת בעולם מדווחים על הקיפאון הפוליטי והיעדר הכרעה ברורה בבחירות, ומסמנים את המפלגות הערביות כגורם שיכול להכריע את הכף ● "לא ניתן להתעלם מכוחן"

בנימין נתניהו וגדי איזנקוט. התסבוכת הפוליטית הפילה את הבורסה בת''א / צילום: Reuters, Kyodo

הדולר קפץ, הבורסה צנחה: למה תוצאות הבחירות הבהילו את המשקיעים

המשקיעים הימרו על שינוי, אך תוצאות הבחירות והחשש משיתוק פוליטי שלחו את הבורסה בת"א לירידות חדות ● המסכים נצבעו באדום, השקל צנח, ופעמי הבחירות החוזרות מאיימים על יציבות הכלכלה ● וגם: המניות היחידות שבכל זאת עלו ומה עשוי להוציא את הבורסה מהפלונטר?

תור לקלפי בתל אביב, אתמול / צילום: ap, David Goldman

סקר חדש: האם הציבור האמריקאי בכלל יודע שבישראל היו בחירות?

כותרות העיתונים בעולם: בניו יורק טיימס מסבירים מה האופציות שעומדות בפני הנשיא הרצוג, בפורין פוליסי טוענים שהיחסים עם ארה"ב והמערב לא ישתנו לא משנה מי יזכה, וסקר חדש חושף שרוב אזרחי ארה"ב היו אדישים לסערה הפוליטית בישראל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

סגן הנשיא ג'יי די ואנס / צילום: Shutterstock

ואנס לבכיר האיראני: "כל משא ומתן מחייב דיון בסוגיית הגרעין"

אתר הדלפות הודיע כי פרסם מידע על יותר מ-40 אלף עובדי המשרד לביטחון המולדת בארה"ב ● הקואליציה בהובלת סעודיה הודיעה כי יירטה טיל בליסטי ששיגרו החות'ים מתימן ● דיווח: מתקיימות התייעצויות בין המתווכות לאיראן לקיום פגישה בטורקיה לפני 4 בנובמבר ● עדכונים שוטפים

דן אריאלי, בני גנץ / צילום: יונתן בלום, נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

המלך שגרף 1,500 קולות, וכמה קיבלו בני גנץ ודן אריאלי?

מהפיראטים ועד הגוש התנ"כי, מארבעה מצביעים שנותרו נאמנים לבני גנץ ועד להצלחה מפתיעה בעין קניא: המפלגות שקיבלו הכי מעט קולות בבחירות

המרוויחות והמפסידות של גל ההנפקות בת''א עד כה / אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה בפאניקה, ולמנהלי השקעות יש עצה אחת מרכזית

הבורסה נפלה בחדות לאחר פרסום תוצאות הבחירות, ומדד הבנייה צלל, אולם מומחים בשוק ההון מרגיעים ומייעצים למשקיעים: "לא הגיע הזמן למכור" ● ההשפעה של הבחירות על הבורסה צפויה להתפוגג בתוך מספר חודשים, וישראל ערוכה טוב להמשך התמיכה הכלכלית בשווקים

משה פייגלין ובצלאל סמוטריץ' / צילום: תמר מצפי, שלומי יוסף

פייגלין היה אמור לחלץ את סמוטריץ' מקללת שר האוצר. מה קרה בפועל?

האיחוד עם זהות סייע לציונות הדתית להתרחק מאחוז החסימה והחזיר את משה פייגלין לכנסת • אך לפי התוצאות המסתמנות, הרשימה המשותפת זכתה בשישה מנדטים בלבד, וסמוטריץ' לא הצליח לשחזר את כוחה של מפלגתו מהבחירות הקודמות

צוריאל שרון / צילום: רמי זרנגר

הסוקר שהיה הקרוב מכולם וטען כבר לפני שבועיים: "תהיה הפתעה"

התחזית של צוריאל שרון הייתה הקרובה ביותר מבין מכוני הסקרים לנתוני האמת שהתפרסמו עד כה, על כן אנחנו מפרסמים מחדש ראיון שערכנו איתו לאחרונה ● צוריאל שרון, הבעלים של מכון הסקרים דיירקט פולס, מוצא את עצמו לרוב נגד הזרם ומשוכנע שהוא רואה מה שאחרים מפספסים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המתחרים ("הם בדיליי של חודש"), על האתגרים ("הצעירים הם חור שחור") ועל השטח המת של הסקרים ("כולם מצביעים מהבטן - אני יודע לשקלל את זה בתוצאות") ● למה עזב את ערוץ 14 ונפרד מהשותף שלמה פילבר?

מכוניות חדשות / צילום: Shutterstock

עשרות אלפי רכבים בדרך לישראל: מה יקרה למחירים?

דחיית הזינוק במס הקנייה על החשמליות מעניקה פסק זמן לרוכשים, אך התייקרות הבנזין והעדכון הצפוי במס הירוק עלולים להקפיץ מחירי דגמים אחרים ● כשברקע נמשכים מלחמת המחירים של המותגים הסיניים והפיחות בשקל, כך תדעו אם להקדים את הקנייה או להמתין

עו''ד אפי נוה והשופט בדימוס איתן אורנשטיין / צילומים: כדיה לוי, תמר מצפי; עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המשטרה סבורה: יש ראיות להעמדה לדין של אפי נוה ואיתן אורנשטיין בפרשת התן וקח

יאח"ה סיימה את החקירה בפרשה, והתיק הועבר לפרקליטות ● עפ"י החשד, עו"ד אפי נוה, יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, פעל לקידום מינויו של השופט איתן אורנשטיין לנשיא ביהמ"ש המחוזי בת"א, וזאת בתמורה להעברת השופטת דליה גנות מתפקידה במחלקת הנזיקין ● נוה: "אין כלום ולא יהיה כלום"; אורנשטיין: "דין התיק להיגנז"

השקל מול הדולר / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

"פעילות ספקולטיבית נטו": הדולר מזנק מול השקל במעל 2%

לאחר שבשיא כוחו אתמול, שער הדולר-שקל שבר לזמן קצר מתחת לרף ה-3.02, הדולר מתחזק בחדות מול השקל ומעל 3.12 שקלים ● גלובס שוחח עם מספר אנליסטים על מגמות המסחר במט"ח ● "ככל שהסתמן השינוי בתוצאות הבחירות, כך התגברה סגירת הפוזיציות של השחקנים"

קלרה צברגל / צילום: אביב גוטליב

סוף עידן בבנק הפועלים: קלרה צברגל, מנהלת תחום הנדל"ן, פורשת

קלרה צברגל - שנחשבת לאחת הבכירות בבנקים בתחום הנדל"ן - הודיעה על פרישה לגמלאות, זאת לאחר שהגיעה לגיל 68 ● צברגל כיהנה בתפקיד מאז 2004, והיא פורשת מהבנק בו עבדה בתפקידים שונים במשך 45 שנה ● אייל גלעד, מנהל מרכז העסקים של בנק הפועלים באזור ירושלים, יחליפה בתפקיד

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המהפך של הבוקר: המסחר בתל אביב עובר לעליות; הבנקים והביטוח מזנקים

לאחר הפתיחה השלילית: המדדים המובילים עוברים לעליות בהובלת סקטורי הבנקים והביטוח ● מדד הטכנולוגיה נחלש, פאלו אלטו נופלת ביותר מ-7% ● בוול סטריט, אלפאבית איכזבה בשורת הרווח וצללה במסחר המאוחר, בעוד מיקרוסופט ניפצה תחזיות בזכות הענן ● מחירי הנפט נסוגים בצל דיווחים על התנעת מגעים דיפלומטיים ● וגם: סוף עונת ההעלאות? בגולדמן זאקס מעריכים כי הפד קרוב למיצוי - והמניות בדרך לראלי

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

400 מיליארד שקל זו רק ההתחלה: תקציב הביטחון הוא ההכרעה הכלכלית המרכזית של הממשלה הבאה

פער מיידי של 25 מיליארד שקל מעמיד את האוצר ומערכת הביטחון במסלול התנגשות, אך האתגר האמיתי יתחיל במימון תוכניות ההתעצמות של צה"ל בגובה מאות מיליארדים ● ברקע: היעדר תוכנית רב־שנתית לצה"ל ואזהרות הנגיד כי זינוק בהוצאות ללא התאמות, ימנע את הורדת יחס החוב־תוצר ויפגע באזרחים

שוק הדיור. הגרלות הדירות לא הביאו ירידות מחירים / צילום: Shutterstock

תשע משימות חירום: סדר היום של הממשלה הבאה בשוק הדיור

מהכשלים בהגרלות הדיור והתחבורה המקרטעת, דרך עודף התכנון ועד המינויים התקועים ברמ"י ובמוסדות התכנון ● אלו האתגרים שדורשים שידוד מערכות עמוק ומדיניות חדשה, ולא עוד פתרונות מדף

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל אלפאבית (גוגל) / צילום: Associated Press, Rod Lamkey

אלפאבית פיספסה את תחזית הרווח ברבעון; המניה נופלת במסחר המאוחר

הרווח למניה עמד על 2.12 דולר, הרבה מתחת לצפי ● ההכנסות היו 127.6 מיליארד דולר בהתאם לצפי ● פעילות הענן של גוגל עקפה את תחזיות האנליסטים, אך תזרים המזומנים החופשי צנח ● מניית אלפאבית משילה כ-8% במסחר המאוחר