גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הדאחיה בביירות / צילום: ap, Hussein Malla

בכיר אמריקני: ישראל וחיזבאללה סיכמו על הפסקת אש החל משעה 16:00

מג"ד 52 בשריון ו-3 לוחמים נוספים נפלו בקרב בדרום לבנון ● בתקרית נוספת במהלך הלילה: קצין במילואים נפצע קשה ● בלבנון מדווחים על לפחות 16 הרוגים בתקיפות צה"ל הלילה ● גורם ישראלי מאשר: נכנסנו להפסקת אש, אנחנו נשארים ברצועת הביטחון ואם יתקפו אותנו - נגיב ● עדכונים שוטפים

פורצי דרך ומתקדמים לגיוסי ענק: הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

זו השנה ה־20 שגלובס בוחר את הסטארט־אפים המבטיחים של ישראל: חברות ההייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ובאופק שלהן הנפקה לציבור ● הרשימה המלאה

כותרות העיתונים בעולם

כך ניצלו המתווכות את יום ההולדת של טראמפ לקידום ההסכם עם איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הקשר בין יום הולדתו של נשיא ארה"ב להסכם הפסקת האש עם איראן, מכירות הנדל"ן בדובאי קורסות בעקבות המלחמה, וזה מה שעבר על צוותי הספינות שחצו את מצר הורמוז ● כותרות העיתונים בעולם 

ד''ר עמית בן-קיש, ד''ר טל דוד, ופרופ' רועי עוזרי / צילום: יונתן בלום

החברה הישראלית היחידה שבונה מחשב קוונטי מקצה לקצה

קוואנטום ארט נוסדה על ידי שלושה מדענים עם מטרה אחת - לייצר את המחשב הקוונטי הבא ● המחשב צפוי להיות מושק בשנה הבאה, ובחברה צופים ממנו הכנסות של כמאה מיליון דולר בשלוש השנים הקרובות ● המקום השני ברשימת הסטראט-אפים המבטיחים של גלובס

גם זה קרה פה / עיבוד: תמר מצפי

התוכנית שעולה יותר מרוב תקציבי הממשלה - ועוזרת רק לכמה אלפים

עוד הגרלת דירות מסובסדות על חשבוננו יוצאת לדרך ● הרשות התערבה וחשפה את הרווחים שהגיעו מעזה ● ולמה זנחנו את חיפושי הגז ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נועם שזיר / צילום: מתוך כנס של WeCNLP ביוטיוב

גוגל קנתה אותו במיליארדים, שנתיים אחרי הוא שוב עוזב

נועם שזיר, מחוקרי הבינה המלאכותית המשפיעים ביותר ואחד ממחברי המאמר המכונן בתולדות התעשייה, עוזב את גוגל ומצטרף ל־OpenAI ● המהלך מגיע פחות משנתיים לאחר שגוגל שילמה כ־2.7 מיליארד דולר בעסקה חריגה שנועדה להשיב אותו לשורותיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בתל אביב ננעלה בירוק, לאחר שלושה ימים של ירידות

לאחר שנפתחה בירידות חדות והתקרבה לטריטוריית "תיקון", הבורסה שינתה כיוון וננעלה בעליות של קרוב ל-1% ● פריורטק זינקה, שוקלת הנפקה של חברת הבת אקסס ● נקסט ויז'ן נפלה לאחר שמייסדיה דיווחו על מימושים ● טאואר טיפסה לאחר שהודיעה על אבן דרך בשותפות עם חברת השבבים מארוול

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על תשלם 50 מיליון שקל בגין הטענות בקרטל המטענים לפני 3 עשורים

ההחלטה על הפיצוי התקבלה במסגרת הסכם פשרה בבקשה לתביעה ייצוגית, בה נטען כי אל על וחברות נוספות היו צד לקרטל עולמי שבאמצעותו תואמו רכיבים שונים של מחירי שילוח מטען אווירי ● לאורך ההליך ואף במסגרת הסכם הפשרה, אל על הכחישה ודחתה את הטענות נגדה

חן גולן / צילום: רמי זרנגר

משווי של 400 מיליון שקל ל-26 מיליארד: "אף אחד לא חלם על המספרים האלה"

נקסט ויז'ן הפכה לסנסציה של הבורסה, עם זינוק של 5,600% במניה מאז ההנפקה ואקזיט מדהים למייסדיה, שמכרו מניות בכמעט 2 מיליארד שקל ● בראיון לפודקאסט "כוחות השוק", מספר היו"ר חן גולן על הטלפונים בימי הירידות, התוכניות לרכישת חברות והפתרון לרחפנים של חיזבאללה ● וגם: הדירוג היוקרתי שבו מככבת החברה

פיתה טיקו / צילום: לימור ארליכמן

הפודטראק בקיבוץ שמגיש פיתות שף חלומיות עם תכולה מפתיעה בכל יום

קטיף דובדבנים מול החרמון, שף שיוצר פיתות מופלאות בחורשה, יקב שמארח הופעות ומעיין שרק המקומיים מכירים ● יום ברמת הגולן

מאסומי ריינדרס, עופר שחם ושאה ראבי / צילום: Majestic labs

החברה שמאתגרת את אנבידיה מכיוון לא צפוי

ממכשירי הטלפון של גוגל דרך המשקפיים החכמים של מטא, מייסדי חברת השבבים הישראלית-אמריקאית מג'סטיק לאבס עברו דרך ארוכה ביחד ● כעת היעד שלהם הוא לייצר את השבב העתידי, ולשם כך הם כבר גייסו למעלה מ־100 מיליון דולר ● המקום הראשון בסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

מתקן לאחסון גז טבעי / צילום: Shutterstock

לראשונה זה שנים: חיפוש גז פעיל בישראל יתחיל בספטמבר

אחרי שנים של קיפאון בחיפושי הגז, אונייה סייסמית צפויה להגיע לישראל בספטמבר ולפתוח את שלב האקספלורציה הראשון בבלוק של ניו מד, BP וסוקאר ● אם יימצאו מאגרים חדשים, הם עשויים לשנות את תמונת האנרגיה של ישראל בעשורים הקרובים

ד''ר זינגר במעבדה בטכניון / צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

אייס קפה עם אינסולין וחיסונים בבליעה: החוקר שמהנדס את העתיד בהשראת הגוף האנושי

מפגש מקרי במספרה שלח את ד"ר אסף זינגר להנדס ננו־חלקיקים בהשראת גוף האדם וחלב אם ● עם מיקרוסקופ במיליון אירו ומעבדה בטכניון שבה לדבריו "עושים קסמים, לא משוואות", הוא מפתח מנגנונים חדשניים להובלת תרופות דרך המעי או בהסנפה ישירות למוח - ומקווה להביא לפריצת דרך בטיפול בדלקות, בסרטן ובנזקים מוחיים קשים

בכמה זינקו מחירי השכירות החודש?

מה המשמעות של המונח החדש שמשתלט על וול סטריט? ● בכמה קרסה מניית אודיטי טק בשנה האחרונה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

אושרי לוגסי, מנכ''ל משותף באונדס (OAS) / צילום: אונדס

מנכ"ל אונדס, החברה שמזעזעת את השוק הביטחוני, מדבר לראשונה

אחרי סדרת רכישות שהזניקה את שווי החברה הביטחונית ל־4.75 מיליארד דולר, תא"ל (במיל') אושרי לוגסי חושף את האסטרטגיה מאחורי המהלכים שמטריפים את המתחרות ● בריאיון ששודר בכנס TECH IL הוא מסביר מדוע הוא לא חושש מ"השתלטות אמריקאית", ואיך בכוונתו להפוך את שדה הקרב לרובוטי, מהיר וזול

ליאת הר לב והילה קורח בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

המונדיאל מקפיץ את ההשקעה בפרסום ליותר מ–170 מיליון שקל, והפועלים לוקח את הדאבל

אחרי הפסקה של חודש, פרסומת של בנק הפועלים היא שוב הזכורה והאהובה ביותר - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● מבין הקמפיינים הקשורים למונדיאל בלט בדירוג הסרטון החדש של וולט עם דניאל פרץ

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

חצי שנה אחרי הכניסה לנופר: לאומי פרטנרס מציפה רווח של 250 מיליון שקל

בעקבות עלייה של מעל 115% במניית חברת האנרגיה המתחדשת, החליטה זרוע ההשקעות של לאומי לפרק את השותפות עם עופר ינאי, ולעבור להשקעה ישירה בנופר ● במסגרת המהלך, תפרע נופר את חובותיה ללאומי באמצעות גיוס מגופים אחרים

עו''ד משה שמעוני, יו''ר מקורות / צילום: שלומי יוסף

מקורות גייסה 1.75 מיליארד שקל באג"ח; ביקושים פי 3 מהמתוכנן

המרווח כ־77 נקודות בסיס מעל אג"ח ממשלתיות במח"מ דומה ● הכספים יממנו את ההשקעות של החברה במשק המים, לרבות חיבור אזורים מרוחקים ומנותקים ● היו"ר משה שמעוני: "הגיוס יאפשר לחברה להמשיך את תוכנית ההשקעות הקריטית לפיתוח משק המים בתקופה המאופיינת באתגרים אקלימיים"

ארקפוקס אלפא T / צילום: יח''צ

רמי לוי נכנס לשיווק רכב: המותג הסיני BAIC יימכר בסניפים

המיזם המשותף של רמי לוי ודלהום מוטורס יוצא לדרך עם רכבי ARCFOX חשמליים שכבר נמצאים בארץ, עם מסירה בתוך 48 שעות • בהמשך צפויים להצטרף דגמי פנאי, שטח וטנדרים ● חלק מהדגמים עדיין ממתינים לתקינה אירופית מלאה וצפויים להגיע תחילה במסגרת יבוא מוגבל של עד 400 כלי רכב בשנה

אתר בנייה / צילום: תמר מצפי

היתרי הבנייה זינקו לשיא. זו העיר שמובילה

בין החודשים אפריל 2025 למרץ 2026 הונפקו היתרים עבור כ־82,570 יחידות דיור • היקף התחלות הבנייה החדשות גבוה – אך פחות מהשיא של שנת 2025 • תל אביב־יפו מובילה את טבלת התחלות הבנייה בערים ● אזור הצפון אחראי רק על 20% מהתחלות הבנייה