גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

עובד סניטריה מרסס חומר חיטוי נגד נגיף האבולה בשוק בקונגו / צילום: ap, Moses Sawasawa

חשד שני לאבולה: אדם נוסף שחזר מקונגו הגיע לבית החולים

משרד הבריאות מדגיש כי מדובר בינתיים בחשד, וכי תוצאות הבדיקה צפויות להתקבל תוך ימים ספורים ● בינתיים עורך המשרד חקירה אפידמיולוגית לצורך איתור ואולי בידוד מגעים של שני החשודים בהידבקות, ובוחן האם יש קשר בין המקרים

גידול בקר בחוות / צילום: ap, Joshua A. Bickel

אימפריית הבקר שהתגלתה כהונאת פונזי ענקית

משקיעים והלוואות בנקאיות מימנו את עסקי הבקר של בריאן מקליין ש"שרף" את כל 170 מיליון הדולר שגייס ● אבל מאחורי כל זה הסתתר סוד גדול: רוב הבקר שכביכול גידל, כלל לא היה קיים

כולם מדברים על המהפך באופוזיציה ולא שמים לב לנתון הבעייתי באמת

מדינת ישראל הולכת לבחירות, והמשרוקית של גלובס מביאה את הסקרים העדכניים ביותר מכל כלי התקשורת ● מי מתחזק, מי נחלש, ואיך זה משפיע על יחסי הכוחות בים המחנות? ● והפעם: איזנקוט עוקף את בנט ומתקרב לנתניהו, אבל רוב הסקרים מלמדים שלאף אחד מהצדדים אין ממשלה

סוללת טילי THAAD / צילום: Staff Sgt. Cory D. Payne

בארה"ב יוצאים למסע קניות של טריליון דולר. איזה נשק הם רוצים?

בזמן שהיחסים עם ישראל מתוחים, ספרד מסיימת להכשיר חיילים לבנונים בתחום פינוי המוקשים כחלק ממאמץ בינלאומי לחיזוק צבא לבנון ● ועידת התקצובים של בית הנבחרים האמריקאי הציגה את הרכש הביטחוני המיועד ל-2027, שצפוי לעמוד על 1.15 טריליון דולר - לפי בקשת הפנטגון ● וגם: פולין מאיצה את התחמשותה בסיוע האיחוד האירופי ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בית ההשקעות הקטן שכבש את צמרת התשואות – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

הקרן שהניבה 266% בשלוש שנים, ואיזה סיכון אורב למוצר ההשקעה שהפך ללהיט ● 
המשקיע שמזהה סיכוי לקריסה של 35% במדד הפופולרי ● בלי סוכנים: בית ההשקעות הקטן שכובש את צמרת טבלת התשואות ● מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות ● ה-SpaceX הבאה? שתי מניות חלל עם אפסייד של עד 61%

ליאור מנצר / צילום: שלומי יוסף

הבכיר במימון משק האנרגיה פורש במפתיע מהפועלים: ליאור מנצר מסיים את תפקידו

מנהל סקטור מימון הפרויקטים והתשתיות, שהוביל את הסכמי המימון המורכבים במשק, מסיים 30 שנה בבנק הפועלים ויעבור לייעוץ ● שחף גלעד יחליפו בתפקיד ● פרישתו של מנצר מצטרפת לגל עזיבות של בכירים ותיקים בחטיבה העסקית, ברקע תוכנית ההתייעלות של הבנק

NoTraffic / צילום: הדר גולן

הרמזור החכם מישראל שנלחם בפקקים ברחובות ארה"ב

NoTraffic התחילה מהמתנה שרמזור בישראל יתחלף, והפכה לרשת הרמזורים החכמים הגדולה בארה"ב ● היא רצה קדימה עם קצב הכנסות שנתי של 30-50 מיליון דולר והמלצה חמה ממנכ"ל אנבידיה ● מקום 7 ברשימת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס

צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: בישראל אין תוכנית מערכתית להתמודדות עם אתגרי ההזדקנות

לפי דוח המבקר, לא גובשה תוכנית התמודדות רב-שנתית עם מענה מערכתי לאתגרי ההזדקנות, ולמרות שכן התקבלו החלטות מסוימות לטובת הגיל השלישי, היישום נשאר מוגבל ובעייתי ● בנוסף, המבקר מצביע על מחסור במיטות אשפוז וברופאים גריאטריים, ומזהיר: בעקבות הרפורמה בסיעוד, הביטוח הלאומי ייכנס לגירעון ב-2035

ד''ר חן ליכטנשטיין / צילום: שלומי יוסף

הדרמה מאחורי מינוי מנכ״ל צים נחשפת: ״לא האמנו שהוא יסכים לבוא״

מיהו חן ליכטנשטיין, שמונה למנכ"ל חברת הספנות באחת התקופות הרגישות בתולדותיה ומה האתגרים המרכזיים שעומדים בפניו בחודשים הקרובים ● וגם, הדרמה שליוותה את מינויו כשבכלל לא היה ברשימת המועמדים, וכמה זמן יכהן בתפקיד?

נסיונות הדחה הדדיים. אבי ונד ג'ונסון / אילוסטרציה: Reuters, Sipa USA, Brian Snyder

המאבק בין אב לבתו שטלטל אימפריית השקעות של 18 טריליון דולר

עוד לפני רצף ההצלחות שלה בפידליטי, אבי ג'ונסון נאלצה להדוף את הספקות מצד יריביה ומצד אביה

כותרות העיתונים בעולם

הטעות האסטרטגית שיכולה לעלות ביוקר לאיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: הטלת אגרות במצר הורמוז יכולה לחזור לאיראן כבומרנג, החשש של טראמפ מפגיעה בכלכלה היה אחת הסיבות להסכם עם טהרן, ו-AP ממפים את השטחים שישראל השתלטה עליהם מאז אוקטובר 2023 ● כותרות העיתונים בעולם 

יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה / צילום: Shutterstock

מיוון ועד אוסטריה: יבואניות הרכב המקומיות מעמיקות פעילות באירופה

היבואנים הישראלים כבר מחזיקים בכ־14% ממכירות הרכב ביוון ומרחיבים פעילות גם ברומניה ובאוסטריה ● שורה של מבצעים על דגמים יפנים ● השבוע בענף הרכב

בורסת נאסד''ק / צילום: Shutterstock

משלחת של המדינה יוצאת לניו יורק. על הפרק: הנפקה של החברות הביטחוניות

לגלובס נודע כי משלחת הכוללת את סגנית מנהל רשות החברות, מעין הראל, נציגי רפאל ות"א ומשרד הביטחון תיפגש עם גורמי רגולציה וחתמים, במטרה לבחון השלכות של הנפקת החברות הביטחוניות בנאסד"ק ● ברקע: מחלוקת מול רשות ניירות ערך על סוגיית חובת הגילוי והחיסיון

גילעד אלטשולר, ממייסדי אלשטולר שחם, ויוסי לוי, ממייסדי בית ההשקעות מור / צילום: איל יצהר, יח''צ

מהפך: מור עוקף את אלטשולר שחם והופך לגוף השני בגודלו בתעשיית הגמל

בית ההשקעות מור עקף באופן רשמי את אלטשולר שחם בהיקף הנכסים המנוהלים, והפער צפוי לגדול בחודשים הבאים ● עוד בענף: מיטב כבר מייצר פער בצמרת של 40 מיליארד שקל ● מנגד, אנליסט וילין לפידות רושמים את החודש הגרוע ביותר שלהם אי-פעם באובדן כספים למתחרים. אלטשולר איבד בשנה האחרונה 30 מיליארד שקל, וילין לפידות איבד 12.5 מיליארד שקל

הנוסחה המנצחת להשקעה של פרייבט אקוויטי בחברה משפחתית / צילום: Shutterstock

מחקר מצא: זו הנוסחה המנצחת להשקעה של פרייבט אקוויטי בחברה משפחתית

על פניו קרנות פרייבט אקוויטי וחברות משפחתיות הן עולמות מנוגדים, חתירה לתושאות אל מול מסורת ● אך מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב מראה כי דווקא המאפיינים החריגים עשויים לשמש נכסים ניהוליים של אמון, לכידות ויציבות ולהפוך למקור ליצירת ערך כשמשלבים אותם עם משמעת פיננסית

דב, בן 79. עובד שמונה שעות ביום / צילום: שלומי יוסף

8 שעות ביום גם בגיל 80: "רוצה לעבוד עד שאני סוגר את העיניים"

הם עברו את גיל הפרישה לפני יותר מעשור, אבל ממשיכים לצאת לעבודה בכל יום - ולא מתכננים לעצור בקרוב ● הפנסיה שלא מספיקה להם, קצבת הזקנה הנמוכה וההוצאות שגדלו משאירות את בני ה־80 במעגל התעסוקה ● ויש גם מי שפשוט רוצה להרגיש חי: "אעבור עד היום שבו אסגור את העיניים"

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

חברת הטילים של אהרון פרנקל רוצה להנפיק בנאסד"ק

יוויז'ן מעמק חפר, שבשליטתו המלאה של פרנקל, צפויה להגיש בחודש הקרוב תשקיף לקראת הנפקה ראשונית לפי שווי מוערך של 3-3.5 מיליארד דולר

מאור שלמה / צילום: דורון לצר

משווי שיא של 513 מיליון דולר: לאן נעלמה החברה המבטיחה של היזם המפורסם

מאור שלמה מכר את חברת בייס44 לוויקס תמורת 92 מיליון דולר ● לפני כן הוא ייסד חברה נוספת שתפסה את המשקיעים, אקספלוריום, אך היא הגיעה לשווי גבוה מדי שהקשה על גיוסי הון ● איפה היא היום אחרי שעזב המייסד?

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

האוניברסיטה הישראלית ששיפרה את מיקומה בדירוג הבינלאומי

אוניברסיטת תל אביב שיפרה את מיקומה במדד ה-QS לאוניברסיטאות בעולם, והיא נמצאת במקום ה-208 מתוך 1,500 מוסדות האקדמיה הבינלאומיים ● גם האוניברסיטה העברית והטכניון עלו בדירוג ושיפרו את מיקומן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ על רקע מצר הורמוז / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ יכול להיות מרוצה? מה קורה במצרי הורמוז רגע אחרי ההסכם

חברת מחקר גלובלית מצאה כי כ-25 ספינות ומיכליות נפט חצו את המצר ● יחד עם זאת מדובר במספר נמוך משמעותית מהעבר ● ומה יקרה אחרי 60 יום?