גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יספיק כדי להיכנס לכנסת? הפוליטיקאי שתרם לעצמו 744 אלף שקל

שר הכלכלה ניר ברקת השקיע 744 אלף שקל מכיסו בקמפיין הפריימריז בליכוד - סכום הגבוה כמעט פי שניים מתקרת ההוצאות למועמד מכהן ● למרות זאת הוא דורג רק במקום ה-15 בפריימריז ושובץ במקום ה-24 ברשימה לכנסת

רשות המסים / צילום: איל יצהר

החשד לשוחד ברשות המסים: תיק החקירה הועבר לפרקליטות

במסגרת החקירה התגבשה תשתית ראייתית לכך שסגן פקיד השומה ורכז בכיר לשעבר ברשות המסים לקחו שוחד במשך מספר שנים מרואה חשבון שייצג נישומים, וביצעו בצוותא הונאה של הרשויות בהיקף נרחב, תוך הוצאת כספים במרמה מקופת המדינה בסכום של מעל ל-80 מיליון שקל

משה תנך, מייסד משותף ומנכ''ל Neureality / צילום: Neureality

חברת השבבים של ג'ף בזוס קונה סטארט-אפ ישראלי בכ-200 מיליון דולר

Unconventional רוכשת את ניוריאליטי הישראלית כדי לשלב את מעבדי התקשורת ומערכת ההפעלה, שפיתחה החברה הישראלית, בפיתוח שבבי AI חסכוניים במיוחד באנרגיה ● העסקה, הרחוקה מהציפיות לשווי החברה בעבר, ממחישה את הקושי של חברות שבבים ישראליות לצמוח באופן עצמאי

רג'פ טאיפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: Shutterstock

בטורקיה תוהים: האם הבחירות ישנו את היחסים בין שתי המדינות?

כותרות העיתונים בעולם: בטורקיה עוקבים אחר הבחירות בישראל מחשש להסלמה בין המדינות, בניו יורק טיימס מתארים את הפחדים שמלווים את הבוחרים הישראלים, ובלבנון גוברת הביקורת על הממשלה בשל המשבר הכלכלי והכישלון בפירוק חיזבאללה מנשקו • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

מפעל סולאראדג' בציפורית / צילום: באדיבות סולאראדג'

סולאראדג' בסבב קיצוצים נוסף: מפטרת 200 עובדים

חברת האנרגיה הסולארית הישראלית יוצאת לסבב פיטורים נוסף, לאחר שביצעה שורת צעדי התייעלות בשנים האחרונות ● המהלך מגיע לאחר שברבעון השני של 2026 הציגה החברה שיפור בהכנסות וצמצום בהפסדים, אך סיפקה תחזית הכנסות נמוכה מציפיות השוק ● לפי גורמים, היקף המפוטרים בישראל יעמוד על עשרות בודדות

מתחם דיור מוגן ''בית בכפר'' כפר סבא / צילום: איל יצהר

אטרקצ'י מסדר למשפחת בלושטיין אקזיט של כמעט מיליארד שקל על בית בכפר

חברת הנדל"ן אאורה תרכוש את רשת הדיור המוגן "בית בכפר" לפי שווי של 1.7 מיליארד שקל בעסקת מזומן ומניות, ובפרמיה של 80% ● בין הנהנים מהמכירה לצד בעלי השליטה והמוסדיים: עובדי בית בכפר שיקבלו מענקים של כ–22 מיליון שקל ● מניית בית בכפר זינקה בכ–50%

לולה בעצרת הניצחון בבחירות / צילום: ap, Natacha Pisarenko

לולה דה סילבה נבחר לנשיא ברזיל: ההפתעה הפוליטית, תגובת הנגד בשווקים והמכה לישראל

בתום מהפך דרמטי, לולה בן ה־80, ממובילי הקו האנטי־ישראלי ביבשת, ניצח את בולסונארו הבן והבטיח כהונה רביעית היסטורית ● זאת, בניגוד לתחזיות ולתוצאות הסיבוב הראשון בתחילת החודש, שבו הוביל הימין ● השווקים מגיבים בהלם עם ירידות דו־ספרתיות בבורסה המקומית

עמית רוזנצוויג, מנהל השקעות בבית ההשקעות תמיר פישמן / צילום: באדיבות תמיר פישמן

מנהל ההשקעות שמסמן מניה אחת שתזנק ב־50% "בחישוב שמרני"

כשעמית רוזנצוויג, מנהל השקעות מתמיר פישמן, מסתכל על הבורסה המקומית הוא מחפש הזדמנויות ספציפיות: "כי מניות בודדות סוחבות את המדדים הגדולים" ● הוא לא שותף לחששות מבועה בוול סטריט: "השוק לא יקר" ● ואוהב מאוד את מניית השבבים הדואלית פריורטק

פולימרקט / צילום: Shutterstock

הבחירות הישראליות בפולימרקט: המחקר שמראה כמה קל להטות את הכף

מחקר חדש חושף כי מספר קטן של משתמשים בפולימרקט מחזיק במרבית סכום הימורי הבחירות בישראל ומגביר את החשש למניפולציה של השוק ● באחד המקרים, שני ארנקים הקפיצו את מחיר החוזים מ־0.7 ל־6.65 סנט

פלטפורמת פולימרקט / צילום: Shutterstock

רמז לבחירות בישראל? בפולימרקט פספסו את התוצאות בסרביה ובברזיל

אומנם גדי איזנקוט ומפלגת ישר! מובילים את שוק הבחירות בפולימרקט הישראלי, אך מסתבר שאין בכך שום הוכחה וסימן למה שיקרה בבחירות ● לפעמים, כמו שקרה בברזיל ובסרביה, הדבר מוכיח בדיוק אחרת

שר הביטחון ישראל כ''ץ וראש הממשלה בנימין נתניהו

נתניהו, כ"ץ וסמוטריץ' סיכמו: תקציב המדינה ייפרץ מיד לאחר הבחירות

ראש הממשלה, שר הביטחון ושר האוצר סיכמו לפתוח את מסגרות תקציב המדינה מיד לאחר הבחירות כדי לאשר תוספת של מיליארדים למערכת הביטחון, ולהביאו לקריאה ראשונה בכנסת בוועדות הזמניות שיוקמו מיד לאחר השבעת הכנסת ● אם למפלגות האופוזיציה יהיה רוב בכנסת לאחר הבחירות, הן יוכלו לדרוש שהכספים הקואליציונים יהיו מקור תקציבי

אילון מאסק / צילום: ap, Mark Schiefelbein

תחזית האימה של אילון מאסק שמלחיצה את מניות ה-AI

מניותיהן של חברות תשתיות ה-AI קורוויב, נביוס ואיירן נסחרו במגמה מעורבת בוול סטריט, למרות שאילון מאסק הזהיר כי יותר מ-200 חברות בענף עלולות לקרוס ● לדבריו, החברות צברו חובות של מיליארדי דולרים למימון חוות שרתים ורכישת שבבים ומתקשות לגייס מימון נוסף

מימין לשמאל: עו''ד גיורא ארדינסט יו''ר המשרד ושותף מייסד, ליאור אורן שותף מנהל, עו''ד אודי שניידר, רעות גן מנכ''לית, עו''ד דוני טולידאנו, יו''ר האקזקוטיבה / צילום: אייל טואג

משרד עורכי הדין צמח שניידר הוותיק מתפצל אחרי 19 שנים

אחרי כמעט שני עשורים, משרד עורכי הדין צמח שניידר מתפצל, ושני המשרדים הקולטים מרחיבים את תחומי הפעילות שלהם ● עמית פולק מטלון יחזק את מחלקות ההייטק והמיסוי, ואילו בארדינסט בן נתן טולידאנו תוקם מחלקת תחבורה ורכב בהובלת עו"ד אהוד שניידר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות חדות בסיום המסחר: ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת מניות השבבים

מדד ת"א 35 זינק ב-2% בהובלת סקטור הטכנולוגיה ● פאלו אלטו טסה והובילה את המסחר ● אאורה נפלה בעקבות עסקת הענק לרכישת בית בכפר, מניית חברת הדיור המוגן המריאה ● מניית טאואר חזרה למקום השישי בטבלת שווי השוק המקומית ● מניית שטראוס נפלה חרף הפרסום על רווח ההון הצפוי ● בשוק המט"ח: הדולר המשיך להיחלש ונסחר סביב 3.08 שקלים

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

החברה הישראלית שמשתפת פעולה עם אנבידיה ומכריזה: נהפוך ליוניקורן בקרוב

הבשורות שיצאו מכנס הסרטן הגדול באירופה ● שיתוף הפעולה החדש של Rylo הישראלית עם אנבידיה ● הניסוי המוצלח במאניה דפרסיה שאכזב את המשקיעים ● ומבצע החיסונים בקלפי ● השבוע בביומד

ספינה בקפריסין / צילום: Reuters

ב-150 מיליון אירו: ישראל תחמש את חיל הים של קפריסין

במסגרת עסקה בהיקף של כ-150 מיליון אירו, ישראל תספק לקפריסין ספינת סיור ימית מתוצרת מספנות ישראל, שתצויד במערכות מתקדמות של רפאל ● ההסכם כולל גם שדרוג של ספינת הסיור הקיימת ונועד לחזק את יכולותיה המבצעיות של קפריסין מול אתגרי הביטחון הימי

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: ap, Jeff Chiu

מתקרבת לוול סטריט: אנתרופיק הגישה את התשקיף להנפקת הענק

ארבעה חודשים לאחר שהגישה מסמכים חסויים לרשות ניירות הערך האמריקאית, חברת הבינה המלאכותית שמאחורי מודל קלוד, פרסמה לראשונה את תשקיף ההנפקה שלה לציבור ● לפי הערכות, החברה עשויה לגייס כ-100 מיליארד דולר לפי שווי של כ-2 טריליון דולר, במה שעשוי להפוך להנפקה הגדולה בהיסטוריה

נחלת בנימין, תל אביב / צילום: Shutterstock

התקדים המשפטי שמטלטל את חיי הלילה בתל אביב והמשמעות למוקדי בילוי נוספים

ביהמ"ש ביטל את מדיניות עיריית תל אביב-יפו המאפשרת לעסקים בנחלת בנימין לפרוס שולחנות וכיסאות על המדרכות והכביש בשעות הערב: "שהייה היא ההפך ממעבר" ● מומחים מסבירים את ההשלכות על רחובות אחרים בעיר, והשאלה הגדולה - האם העירייה תערער?

צילומים: איל יצהר, שאטרסטוק

מי רוצה להיות שר אוצר? שאלנו את המפלגות

המשרוקית של גלובס פנתה למפלגות בסדרה של 18 שאלות כלכליות שנוגעות בלב הסוגיות שעל הפרק • מעוצמה יהודית ועד הרשימה המשותפת: אלה עמדות המפלגות • והפעם: מה החוק הכלכלי הראשון שכל מפלגה מתכוונת להעביר, ואילו תיקים כלכליים־חברתיים הן ידרשו? • המצע הכלכלי, פרויקט מיוחד

מדד S&P 500 / צילום: Shutterstock

טעות לעולם חוזרת: הישראלים ברחו ממנו, ואז התחיל הראלי

אחרי שפדיונות הענק מהמדד האמריקאי הגיעו ל-33 מיליארד שקל בשנה החולפת, בחודשיים האחרונים הצבירה בו חזרה להיות חיובית ● בגופי הגמל מזהים בלימה בהסטת ההשקעות לישראל וזליגה מחודשת למדדים הזרים, אבל עדיין מסייגים: "מוקדם לקרוא לזה קאמבק"