גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

פרויקט לינטהולמן בדנמרק. צפוי להסתיים ב־2070 / צילום: Reuters

פרויקט הבנייה הגדול בתולדות דנמרק: חצי אי מלאכותי למגורי 35 אלף איש

מצוקת הדיור בבירת דנמרק הובילה את הרשויות לפתרון לא שגרתי: ייבוש רצועת ים רדודה ע"י חול מפרויקטים מכל המדינה - לבניית חצי אי מלאכותי למגורים ● כעת, כשהמתנגדים הסירו את רוב ההליכים, הפרויקט צפוי לצבור תאוצה

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מעיין טואף, לע''מ

"צה"ל עור ועצמות": נתניהו פותח את תקציב הביטחון, והממשלה הבאה תצטרך להעלות מסים

דרישת נתניהו לפתוח את התקציב ולהתחייב על תוספת של 400 מיליארד שקל לביטחון, כפי שנחשף בגלובס, לוותה בדיון סוער ● ההתנגדות של סמוטריץ', גורמי המקצוע שנותרו מחוץ לתמונה ותגובת בנק ישראל: מאחורי הקלעים של הישיבה שהתקיימה בלשכת ראש הממשלה

קורקינטים חשמליים / צילום: איל יצהר

העיר הראשונה בישראל שהודיעה: אין יותר קורקינטים שיתופיים

עיריית חולון החליטה להפסיק את פעילות הקורקינטים השיתופיים החל מספטמבר, ותהפוך לעיר הראשונה בישראל שמוציאה אותם משטחה ● בעירייה מסבירים כי המהלך נועד להחזיר את המדרכות להולכי הרגל ולשפר את הבטיחות, אך בענף מזהירים כי האיסור דווקא יעודד מעבר לקורקינטים פרטיים ויגביר את השימוש ברכב

מתקן אנרגיה מתחדשת של דוראל, מתוך ניסוי לדו-שימוש בקרקע חקלאית / צילום: חנני לדל, דוראל אנרגיה מתחדשת

נפתר סכסוך בן 35 שנה שיפתח 120 אלף דונם לסולארי מעל חקלאות

רמ"י הודיעה על הסדרת כ-120 אלף דונם של קרקעות חקלאיות שיהיה ניתן לבנות מעליהן ייצור חשמל מאנרגיה סולארית - זאת כחלק מפתרון סכסוך בין המושבים בנגב שנמשך מאז 1991 ● ראש המועצה האזורית מרחבים ויו"ר מרכז המועצות האזוריות: "זו בשורה ענקית למושבי הנגב אחרי חוסר ודאות של שנים"

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

השלב הבא במאבק בחשבוניות הפיקטיביות: מע"מ בזמן אמת

התוכנית החדשה של רשות המסים מבקשת לבטל את הפער בין מועד העסקה למועד תשלום המס ● את המהלך הזה מתכננת הרשות לבצע באמצעות דיווח דיגיטלי רציף ותשלום מע"מ מיידי עם קבלת הכסף מהלקוח

מתחם פופ-אפ של Sephora Collection ורשת GLAM24 / צילום: הנהלת קניוני עזריאלי

מותג הביוטי Sephora Collection מגיע לישראל

החל מ-20 באוגוסט יימכרו מוצרי המותג במתחמי פופ-אפ בקניוני עזריאלי ובסניפי GLAM42, ובהמשך המכירה תתרחב גם לאתר הרשת ● מוצרי Sephora Collection, המותג הפרטי של רשת ספורה הבינלאומית, היו זמינים עד כה לישראלים בעיקר ברכישות בחו"ל ובערוצי יבוא לא רשמיים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

אחרי שגייסה הון מאנבידיה: דקארט הישראלית בוחנת אקזיט לפי שווי של 5 מיליארד דולר

דקארט הישראלית מנהלת מגעים למכירה לפי שווי של כ־5 מיליארד דולר ● אחת הרוכשות האפשריות היא אנבידיה, חודשים ספורים לאחר שהשקיעה בה לפי שווי של 4 מיליארד דולר ● אם העסקה תושלם, היא תהיה אקזיט מהיר ומשמעותי למשקיעים, לאחר שהחברה גייסה כ־450 מיליון דולר מאז הקמתה ב־2023

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שהגיע לכותרות של CNBC

אירגיולר, שמסייעת ל־OpenAI, אנתרופיק וגוגל לבדוק את בטיחות המודלים שלהן, נקשרה לשלושה מקרים שבהם מערכות בינה מלאכותית הצליחו לגשת לאינטרנט במהלך ניסויי סייבר ● החברה טוענת כי מקורם בתקלה אחת בסביבת הבדיקה שכבר טופלה

כך תדעו אם ההנחה שאתם מקבלים באמת משתלמת / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

קונים דירה חדשה מקבלן? כך תדעו אם ההנחה שקיבלתם משתלמת

הנחה אמיתית על דירה אינה נמדדת מול מחיר המחירון, אלא מול מחיר השוק ומחיר המינימום שבו היזם מוכן למכור ● בדיקת עסקאות דומות, הטבות המימון וכוח המיקוח של הרוכש עשויים להבחין בין מבצע שיווקי לעסקה משתלמת

אורן פרנק / צילום: יוטיוב

אורן פרנק, ממייסדי טוקספייס ולשעבר מנכ"ל מקאן, הלך לעולמו

פרנק, מהדמויות הבולטות בענף הפרסום בישראל ומי שהקים עם אשתו רוני את חברת הטיפול הנפשי המקוון טוקספייס, נפטר בגיל 61, פחות משנה אחרי שאובחן עם סרטן המוח ● אשתו ספדה לו: "הוא נלחם בסרטן כמו שהוא חי את חייו, באלגנטיות האופיינית לו, בקבלה מעוררת השראה, בלי דרמה"

השיפוצים בבית הלבן. בעיגול: דונלד טראמפ / צילומים: AP-Tierney L. Cross, Alex Brandon

הציפוי המתקלף הגיע עד לביהמ"ש: כך הסתבך פרויקט השיפוצים של טראמפ

השקעה של מיליונים בשיפוץ בריכת ההשתקפות בוושינגטון הסתיימה בציפוי מתקלף ומים ירוקים ● יש גם תסבוכת משפטית: אזרחים הואשמו בוונדליזם, אך התברר שמדובר ברשלנות הקבלן ● כעת עולה חשש באשר ליתר הפרויקטים שמקדם הנשיא בבירה, בהיקף של מיליארדי דולרים

חשבוניות פיקטיביות / איור: גיל ג'יבלי

הבן שרף את הראיות במנגל: נעצר חשוד בעבירות מס בהיקף 29 מיליון שקל

רשות המסים עצרה תושב רחובות בחשד לעבירות מס ומע"מ בהיקף של כ-29 מיליון שקל, ובהן ניהול חברות קש שבאמצעותן הפיץ וקיזז חשבוניות פיקטיביות ● עפ"י החשד, החשוד נמלט למלון בחדרה והמשיך לנהל משם את פעילותו, תוך שבנו ניסה להשמיד ראיות ומסמכים הקשורים לחקירה ● עורך דינו של החשוד: "הוא דוחה מכל וכל את הטענות"

מצב השווקים השבוע / צילום: Shutterstock

מנהל ההשקעות שממליץ על מניה שהיא "כמו לקנות בונקר"

נתנו לקלוד להשקיע 50 אלף דולר, והוא הצליח לעקוף את התשואה של S&P 500 ● לאחרונה נפער פער חריג בין שני מדדי הדגל בבורסה - ת"א 35 ות"א 90, כאשר דווקא ת"א 35 תופס את ההובלה ● בנק ישראל יוצא בצעד שיאפשר רישום כפול של מניות הבנקים בוול סטריט ● וגם: איתן עציוני מנהל בית השקעות שמנהל 2.3 מיליארד שקל, ובשוק הישראלי הוא רואה לא מעט הזדמנויות מתחת לרדאר

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

הבוקר בשווקים: בורסת טוקיו קופצת בכ-2%, מחירי הנפט עולים

גלובס מגיש עדכון ראשון לגבי מצב השווקים מסביב לעולם ● והבוקר: עליות שערים באסיה, בורסת טוקיו מובילה את המגמה החיובית ● מחירי הנפט רושמים עליות קלות, כשברקע אי־הוודאות ביחס למצר הורמוז ● וול סטריט חוזרת משבוע מנצח, כשהמדדים המובילים בטריטוריית שיא ● וגם: עם זינוק של 40% בשבוע, פלנטיר חוזרת לתפוס את ההובלה בתחום ה-AI

בינה המלאכותית ואוטומציה משנות את פני התעסוקה בענפי ההייטק / צילום: Shutterstock, Perfect Wave

פוטרתם מההייטק? זה מה שכדאי לכם לעשות עכשיו

אחרי פיטורים נהוג בדרך-כלל לפתוח לינקדאין ולשלוח קורות חיים לכל עבר ● אבל סיפורה של מנהלת הפיתוח מור שלזינגר מוכיח שדווקא חיפוש משותף יחד עם קולגות יכול להחזיר את תחושת השליטה ● ויש לה כמה טיפים

גרג אייבל, מנכ''ל ברקשייר האת'וויי / צילום: ap, Nati Harnik

היורש של באפט מספק את הסחורה: כל הנתונים מדוחות הרבעון השני

ברקשייר האת׳ווי מציגה גידול בכל מגזרי הפעילות למעט ביטוח. אבל החדשות טובות מבחינת המשקיעים מסתתרות במקום אחר - המנכ״ל הנכנס גרג אייבל מתחיל להשתמש בקופת המזומנים האדירה שצבר קודמו

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

21 שנות חיים משותפים גברו על הצוואה: בן הזוג זכה במחצית הדירה

בית המשפט אישר לבנק הפועלים לסרב לקלוט לחשבון של אזרח מיליוני שקלים שהושבו ע"י המשטרה, אף שהתיק הפלילי שלו נסגר ● חברת נס לי חופים חויבה לשלם כחצי מיליון שקל לאחר שביטלה הסכם שכירות ל-25 שנה על מתחם מסחרי בגלל רטיבות ● ובן זוג של מנוחה הוכר כבעל הזכויות במחצית מהדירה למרות שהורישה אותה לבנה ● 3 פסקי דין בשבוע 

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

המדינה מנסה לסיים את סאגת צים: דיון מכריע בתחילת ספטמבר הקרוב

המדינה מקדמת הכרעה בעסקת מכירת צים להפג-לויד ופימי: רשות החברות הציבה אולטימטום לגופים השונים לקראת מרתון דיונים ושימוע בספטמבר ● בתווך: רוב מסתמן בממשלה נגד העסקה והאשמות חריפות מצד קרן פימי על חוות-הדעת של רשות הספנות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

נגיד בנק ישראל על חשיפת גלובס: לא היינו שותפים לתהליך קבלת ההחלטה להקפיץ את תקציב הביטחון

ביום שישי חשף גלובס כי נתניהו דורש לפתוח את תקציב המדינה ולהגדיל את תקציב הביטחון בעוד 400 מיליארד שקל על פני 13 שנה ● בהתייחסות ראשונה, נגיד בנק ישראל אמיר ירון מזהיר מעלייה ביחס החוב תוצר ואומר - לא הייתי מעורב

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

לא רק כיפת ברזל: המערכות הישראליות שקונה איחוד האמירויות

כותרות העיתונים בעולם: בישראל חוששים מתרחיש שבו טורקיה תקבל מטוסי F-35 מהדור החמישי, אבל באיסטנבול כבר חושבים על מטוסי העתיד מהדור השישי; קרוב משפחה של חמינאי פועל בגלוי לגיוס תומכים להפלת הרפובליקה האסלאמית; ובמפרץ - כיפת ברזל היא אפילו לא קצה הקרחון בקשר הביטחוני בין ישראל לבין איחוד האמירויות ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל