גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

קבוצת טאטא / צילום: Shutterstock

מאבק השליטה שמטלטל את אחד התאגידים הגדולים בעולם

אחרי כמעט עשור, יו"ר קבוצת טאטא הודיע כי יעזוב את תפקידו על רקע מאבקי כוח בצמרת ● המאבק על זהות מחליפו מגיע בזמן שהקבוצה מתמודדת עם קשיים באייר אינדיה ועם טלטלה בעסקי הטכנולוגיה ● החברות באימפריה העסקית ההודית שוות יחד כ־320 מיליארד דולר

עמית בירמן, מנכ''ל שיכון ובינוי / צילום: רמי זרנגר

הרווח התפעולי של שיכון ובינוי קרס ב-70% - אז איך הרווח הנקי זינק?

ירידה במסירת דירות באירופה ושחיקת הדולר הובילו לירידה בהכנסות שיכון ובינוי ל-2.3 מיליארד שקל ברבעון השני ולצלילה ברווח התפעולי ● למרות זאת, הרווח הנקי זינק ב-70% ל-241 מיליון שקל הודות להטבת מס משמעותית, וצבר ההוצאה הקבלנית רשם שיא של 18.5 מיליארד שקל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בית ההשקעות שהגאות בשווקים הקפיצו את הרווחים שלו בחדות

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● רווחי IBI זינקו בכ-76%, לנוכח הגאות בשווקים והצמיחה בפעילויות הליבה ● דוראל דיווחה על צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וצמצמה כמעט לחלוטין את ההפסד ● ויקטורי סיכמה את המחצית עם עלייה במכירות, אך לולא הסיוע לעזה, הן היו יורדות מעט ● איילון: הפרמיות ירדו אך הרווח מפעילות ליבה צמח ב-10%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; האג"ח מחקו את רוב העליות; מודרנה ו-SpaceX יורדות

נאסד"ק יורד ב-0.8% ● התשואות מזנקות למרות לאחר הרכישה החוזרת של האג"ח ארוכות של הממשל האמריקאי, באופנהיימר אומרים: זו הזדמנות ● טראמפ דוחק בקונגרס להעביר את חוק הקריפטו ● מחירי הנפט מטפסים ● וולמארט נופלת לאחר שהמכירות בחנויות הזהות בארה"ב האטו ● ירידה מפתיעה במספר המובטלים בארה"ב

מטוס של חברת קונדור / צילום: אור גפן

בדיוק הבשורה שחברות התעופה הזרות לא רצו לשמוע

מה המשבר בנתב"ג יעשה לחברות הזרות ● באסותא יש חשד לפרשה חדשה ● והשינוי בחברה שפדרר מושקע בה ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייפון 17e / צילום: אתר החברה

אפל הורתה להוריד בכ-300 שקל את מחירי האייפון בישראל, ועדיין יש קאץ'

לקראת השקת האייפון החדש, אפל הורתה ליבואניות בישראל להוזיל את מחירי דגמי האייפון הקיימים במאות שקלים ● אבל אם בשנים קודמות ביצעה החברה מספר סבבי הוזלה, מסתמן שהשנה לא יבוצעו הורדות מחיר נוספות עד ההשקה

מרכז אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

מאינטל לאנבידיה: הכלכלה הישראלית שוב מהמרת על ענקית טכנולוגיה אחת

נתוני הצמיחה שפורסמו השבוע הציפו את התלות הישראלית בענקית השבבים אנבידיה ● אלא שבניגוד לעבר, בו אינטל הייתה החברה הדומיננטית בתעשייה המקומית, הפעם מדובר בסיכון מסוג חדש: הייצור מתבצע בחו"ל, והמוצרים כלל לא עוברים דרך ישראל ● וגם: האם ענקית השבבים בדרך לקבל הטבות מהמדינה?

נתב''ג, היום / צילום: Ken Whitman

מי עצר את נתב"ג, מה עומד מאחורי השיבושים ולמה דווקא ביום העמוס בשנה?

שביתה ושיבושי עבודה יצרו היום כאוס בנתב״ג, ביום שבו היו צפויים לעבור כ־105 אלף נוסעים ● רשות שדות התעופה טענה שהשיבושים נבעו מהנחיית ועד העובדים, על רקע מחסור בכוח אדם ● ועד העובדים וההסתדרות הכחישו שהורו על שביתה וטענו שהבעיה היא היערכות לקויה ומחסור מתמשך בעובדים ● מה הנזק שנגרם וממי אפשר לתבוע פיצוי? ● גלובס עושה סדר

צילום: shutterstock

הימרו נגד המניה שזינקה 177% בערב, וספגו הפסד של 5 מיליארד דולר

ניסוי מוצלח בחיסון לסרטן מלנומה הוביל לקפיצה אדירה במניית מודרנה, שנאבקת מאז הקורונה למצוא את דרכה ● המשקיעים שהימרו נגד המניה הפסידו מיליארדים, חלקם ניסו אמש להציל את כספם

זום גלובלי / צילומים: reuters-KEVIN LAMARQUE, Picture Alliance

המבוי הסתום מול איראן מוליד פסגה חדשה? הצעד המפתיע של טראמפ במזרח הרחוק

נשיא ארה"ב הודיע על צמצום תרגילים צבאיים עם קוריאה הדורמית ומכריז על חידוש המגעים עם קים ג'ונג און • זלנסקי מתמודד עם איום חדש, אך הפעם מבית • ואיסלנד נערכת להכרעה על יחסיה עם אירופה ● זום גלובלי

מנכ''לית קבוצת עזריאלי דנה עזריאלי ויו''ר מליסרון ליאורה עופר / צילומים: ורדי כהנא,זיו קורן

ענקיות המסחר והמשרדים התרחבו לענף המגורים. האם זה השתלם להן?

בחיפוש אחר מנועי צמיחה חדשים, עזריאלי ומליסרון הופכות ליזמיות מגורים דומיננטיות ● המכירות והצבר צומחים, אך בענף מזהירים שמוקדם לקבוע אם המהלך יניב את התשואה המבוקשת

סניף קרפור בקריית אונו / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלקטרה צריכה בוחנת לא להמשיך את "הסל של המדינה" בקרפור

בשיחת המשקיעים לאחר פרסום הדוחות לרבעון השני של אלקטרה מוצרי צריכה, אמר המנכ"ל צביקה שווימר כי "'הסל של המדינה' הביא לקוחות חדשים לרשת, אבל פגע בהכנסות" ● כעת בוחנים בהנהלת החברה אם התנועה הנוספת שהמבצע מייצר מצדיקה את הפגיעה הכלכלית, או שעדיף לסיים את ההשתתפות בתום התקופה הנוכחית

חברת נובולוג / צילום: איל יצהר

הדוחות שחותמים את העידן הקודם בנובולוג: גידול קל בהכנסות, רווחיות נמוכה על רקע הוצאות מימון

דוחות נובולוג מתפרסמים היום רגע אחרי ההודעה על החלפת כל הדירקטוריון וההנהלה, על רקע הכרעת מאבק השליטה בחברה וביצור הדומיננטיות של משפחת פוזיס ● הרווח הנקי ברבעון השני ירד ל-541 אלף שקל, לעומת 4.6 מיליון ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בשל הוצאות מימון גבוהות

אילוסטרציה: Shutterstock

כמה כסף באמת מותר להפקיד מדי שנה לקרן השתלמות?

באיזה מניה השקיעה ברקשייר האת'ווי 17 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה? ● וגם: זכיין זארה ישראל הפסיד לרשות המסים. כמה מס ישלם? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

מחאה מחוץ לבית המשפט בו מתנהלת התביעה נגד מטא / צילום: ap, Noah Berger

29 מדינות נגד מטא: המשפט התקדימי וההשלכות הרוחביות

משפט מטא לא צפוי למוטט את החברה כלכלית, גם אם תפסיד ● עם זאת, עשויות להיות לו השפעות ארוכות טווח על הדרך בה ענקיות הטכנולוגיה אוספות ושומרות את המידע האישי שלנו, ועל האלגוריתם עצמו

2277664635 / צילום: Shutterstock

הקיבוץ שיקבל 34 דירות בתמורה לשטח שיושב לרמ"י

גשם החזקות דיווחה לבורסה על קידום פרויקט של 488 דירות במגדל העמק ● רמ"י משיקה רפורמה שנועדה לקצר משמעותית את הליכי ההשגות על שומות ● וגם: אזורים ליווינג תרכוש 26 דירות בפרויקט בירושלים לצורך השכרה לטווח ארוך, בכ־76 מיליון שקל ● חדשות השבוע בנדל"ן

נופר אנרג'י / צילום: מצגת החברה

נופר צופה: הכנסות של מעל 6 מיליארד שקל עוד שלוש שנים

חברת האנרגיה של עופר ינאי, סיימה את הרבעון עם קפיצה של 50% בהכנסות ממכירת חשמל, לצד מעבר לרווח נקי של 16 מיליון שקל ● החברה שמרה על התחזית השנתית והעלתה את הצפי לשנים הבאות

אבקת חלבון / צילום: Reuters,  IMAGO/Ulrich Roth

חטיף, יוגורט או אבקה: כך הפך החלבון לכוכב התזונה החדש

תעשיית המזון מציפה את המדפים במוצרים שמבטיחים יותר חלבון, והטרנד כבר הגיע אפילו לדונאטס ● איך הוא השתלט על השיח התזונתי, והאם אנחנו באמת צריכים כל כך הרבה? ● מומחים מפרקים כמה מיתוסים ומבחינים בין טרנד שיווקי לתפריט בריא

יגאל דמרי / צילום: עוזי אברהם

דמרי מתקשה למכור באזור היוקרה בת״א וצופה: המחירים יירדו

חברת י.ח הציגה את דוחותיה לרבעון השני של השנה, ובולט במיוחד הפרויקט באזור שדה דב ● עד כה, מכרה החברה רק 40 דירות מתוך 455 ● גם החשש מזיהום קרקע באזור מכביד

ביל אקמן ונרי אוקסמן / צילום: Reuters, Annabelle Gordon/Sipa USA

ביל אקמן מקים מרכז לחקר המוח בהשקעה של 400 מיליון דולר לפחות

ההחלטה להקים את "מרכז אקמן אוקסמן לחקר המוח" התקבלה בעקבות אירוע מוחי שעברה בתו של אקמן, וממנו עדיין לא התאוששה באופן מלא ● "עכשיו הוא הזמן הכי 'טוב' בהיסטוריה ללקות באירוע מוחי. הטכנולוגיות בצנרת מדהימות', כתב אקמן בחשבון ה-X שלו ● "מזל שמחירי הנדל"ן ירדו והאוניברסיטאות כבר לא אפקטיביות, וכך אנחנו יכולים להוציא התוכנית לפועל"