גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

גם זה קרה פה / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

משהו לא טוב עובר על אחת הכלכלות הגדולות במזרח, וההשלכות לא ייעצרו שם

שוב פותרים משבר בלי לתכנן הלאה ● מה פרסם האוצר בלי להתכוון ● ואיתותים מדאיגים מיפן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר מציגים הצעה למס חדש על הבנקים: כך הוא יעבוד

צוות משותף של משרד האוצר ובנק ישראל, לבחינת הטלת מס מיוחד על הבנקים, פירסם היום את מסקנותיו להערות הציבור ● החלופה המומלצת היא למס רווח דיפרנציאלי על רווחים של הבנקים העולים על 50%, בהשוואה לממוצע הרווחיות שלהם בשנים בהן סביבת הריבית הייתה נמוכה

LeapMotor C10 פלאג־אין / צילום: יח''צ

הפלאג-אין הסינית החדשה מרווחת ומתומחרת היטב, אבל יש מקום לשיפור

לגרסת הפלאג־אין החדשה של הקרוס־אובר הסיני יש עדיין מה לשפר באגף התוכנה, אבל היא משלבת תא נוסעים מרווח ומאובזר היטב ביחד עם יכולת שיוט חסכונית למרחקים ארוכים

מפעל סוגת - סוכר -  קרית גת / צילום: תמר מצפי

מלח הארץ וקפה נח'לה בדרך לבורסה: סוגת רוצה לגייס לפי שווי של 900 מיליון שקל

יצרנית ויבואנית המזון הגישה תשקיף ראשון לקראת הנפקה אשר צפויה לצאת לדרך עד סוף השנה ● החברה, המחזיקה בשורה ארוכה של מותגים פופולאריים, תתחיל להציג את פעילותה לגופי ההשקעות בשבוע הבא

זום גלובלי / צילום: Reuters

מה קורה לצוות כשחללית מתנתקת מהמסלול ועוד חדשות מהעולם

בהודו הוטל עונש מוות על ראשת הממשלה לשעבר, ובגרמניה מכירה פומבית עוררה סערה ● השבוע, באיחור של 9 ימים, שב צוות אסטרונאוטים מהחלל ● ואיזה סכסוך ארוך הגיע לסופו? ● זום גלובלי, מדור חדש

משרדי פאלו אלטו במגדל אלון 1, ת''א / צילום: טלי בוגדנובסקי

פאלו אלטו הציגה ירידה ברווח הנקי, והודיעה על רכישה חדשה בגובה מעל 3 מיליארד דולר

חברת אבטחת הסייבר דיווחה על צמיחה דו‏־ספרתית בהכנסות, אך הרווח הנקי ירד לעומת הרבעון המקביל, והמניה נפלה במסחר המאוחר בוול סטריט ● לצד הדוחות, פאלו אלטו הודיעה על רכישת חברת אבטחת המידע Chronosphere תמורת 3.35 מיליארד דולר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

אודיטי טק העלתה את התחזית, והמניה קפצה במסחר המאוחר

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי העלתה את תחזית ההכנסות השנתית שלה ל-806-809 מיליון דולר מ-799-804 מיליון דולר, עם רווחיות גולמית של 72.5% בהשוואה לתחזית קודמת ל-71% ● מנכ"ל אודיטי טקף אורן הולצמן: "אנחנו ממוצבים היטב לקראת סיום חזק של שנת 2025"

יירוט של מערכת כיפת ברזל / צילום: דובר צה''ל

בהיקף של מיליארדים: משרד הביטחון חתם על חוזה חדש עם רפאל

משרד הביטחון חתם היום (ה') על חוזה ענק עם חברת רפאל להרחבת הייצור של כיפת ברזל ● החוזה נחתם כחלק מחבילת הסיוע האמריקאית למלחמה, שכללה חבילה של 5.2 מיליארד דולר לחיזוק מערכות ההגנה האווירית של ישראל

לירון עזריאלנט ודניאל רודיטי / צילום: Nir Slakman

בהיקף של 70 מיליון דולר: מירון קפיטל משיקה קרן השקעות שלישית

לאחר ששתי הקרנות הראשונות של מירון קפיטל גייסו יחד 100 מיליון דולר, קרן ההון סיכון משיקה היום (ה') את הקרן השלישית שלה, בהיקף של 70 מיליון דולר ● במקביל, גיל שי, יזם בעברו ואנג'ל פעיל בזרת הטק, מצטרף לקרן כשותף מנהל

עמירם שחר / צילום: Upwind

לפני פחות משנה הסטראט־אפ הישראלי הזה נמכר. עכשיו הוא עומד להיסגר

כשנה לאחר שפלקסרה רכשה מ־NetApp את חברת הענן הישראלית ספוט, שנמכרה במקור ב־450 מיליון דולר, החברה האמריקאית מחליטה לסגור את פעילות הסטארט־אפ בארץ ● העובדים המקומיים פוטרו, והפיצויים הוענקו לפי ותק

לירן ליברמן / צילום: דוד גראב

הרבה מעבר לקוד קופון: כך צמח ענף המשפיענים בישראל ל-5 מיליארד שקל בשנה

הבינה המלאכותית הקפיצה את ביצועי שוק המשפיענים בשנה החולפת, וכיום כמעט כל המותגים הישראלים עובדים איתם ● לירן ליברמן, מנכ"ל יומנז הישראלית שבולטת בתחום, מספר בראיון איך השתמש בצ'אט GPT כדי להחליט איזו חברה לרכוש, מה השיעור שלמד בתחילת דרכו בגוגל, ואיך גורמים לחברה לצמוח ב-250% תוך שנה

מטה בזק בחולון / צילום: חן כליפה לוי צילומי אוויר

אחרי הפרידה מבזק: מה יעשו יבואן תרופות וקרן זרה עם מניות בשווי 2 מיליארד שקל

סיבוב רווחי במיוחד הסתיים במימוש יתרת מניות השליטה בקבוצת התקשורת שהחזיקו קרן סרצ'לייט ודוד פורר, תמורת כ־2.7 מיליארד שקל ● עם קופת מזומנים תפוחה יידרשו כעת בעלי ביקום לבחור בין דיבידנד, מכירת החברה או רכישה חדשה ● ומה יקרה לבזק שנותרה ללא שליטה?

צילום: Shutterstock

מה גורם לעלייה בסרטן המעי הגס? מחקר חדש מציע אפשרות לא צפויה

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מחקר שפורסם בכתב-העת הרפואי המוביל "לנסט" הראה עלייה בשיעור המקרים של סרטן המעי הגס בקרב צעירים בני פחות מגיל 50 ● הסיבות עשויות להיות קשורות לאורח החיים, אך מחקר אחר טוען כי הסיבה עשויה להיות רעלן

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לוין מינה רשמית את בן-חמו למפקח על חקירת הפצ"רית; בג"ץ הוציא צו שמעכב את המינוי

לפני יומיים הודיע שר המשפטים כי בכוונתו למנות את שופט המחוזי בדימוס לתפקיד, וזאת למרות שאינו עובד מדינה בכיר כפי שדרש בג"ץ ● ואולם, הנשיא עמית הוציא צו שמקפיא את המינוי בינתיים "מטעמי שימור המצב הקיים" ● לשכת עוה"ד הודיעה כי תעתור נגד המינוי לבג"ץ

נחלות במושב / צילום: Shutterstock

זוג חתם על הסכם ממון. האם הם יכולים לקבל שתי הקצאות קרקע בפטור ממכרז?

ביהמ"ש דחה עתירה של אישה שביקשה לקבל נחלה במושב בפטור ממכרז, אף שבן זוגה כבר קיבל מגרש בפטור במושב אחר ● העותרת טענה כי קיים הסכם ממון המפריד רכושית ביניהם, אך ביהמ"ש קבע כי מדובר ב"הטבה שהתא המשפחתי כולו נהנה ממנה"

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן היום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

ערב הסעודית הציתה מרוץ אזורי חדש לגרעין אזרחי. האם לישראל יש סיבה לדאגה?

הכניסה הסעודית לתחום הגרעין האזרחי מסמנת שינוי עמוק במזרח התיכון ומקרבת את האזור לעידן שבו יותר שחקנים מחזיקים יכולות מתקדמות ● לצד הממלכה, גם טורקיה ומצרים מקדמות את תוכניות הגרעין שלהן ● כמה קצר המרחק בין העשרה אזרחית ליכולת צבאית, ומה ישראל יכולה לעשות בעניין?

פריז / צילום: Shutterstock

כולם זקוקים לחופשה: אתרי התיירות רושמים עלייה במספר ההזמנות

אחרי תקופה ארוכה של מצב בטחוני מתוח, ענף התעופה והתיירות משגר ששה נציגים למדד החודשי של רכישות הישראלים באתרי האונליין ● עלי אקספרס ושופרסל שומרים על מקומם בפסגה ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין

שלומית ברנד / צילום: ענבל מרמרי

סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי: "יש מלאי של דירות מתוכננות, השאלה איך נבנה אותן"

שירה ברנד, סגנית יו"ר מטה התכנון הלאומי, גאה במלאי התכנוני הגדול ובמאמצים לקצר את הליכי התכנון והרישוי בישראל, ומקווה שהשנה תירשם פריצת דרך בתחום ● בראיון לגלובס היא מספרת גם על המאמצים לשיקום היישובים שנפגעו במלחמה והנגשת הבתים לפצועים הרבים

אמיר טייג / צילום: פרטי

המשקיע שעבר למדריד ויצא לפנסיה מוקדמת בזכות רכישת דירות

החיים האינטנסיביים בישראל וסקרנות הובילו עיתונאי ואדריכלית לעזוב את ישראל לטובת ספרד - לאחר שהחלו להשקיע בה בנדל"ן מניב ● כעת הם מחזיקים במדריד מספר דירות, חלקן להשכרה לטווח קצר וחלקן לטווח הארוך

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

החברה שהציגה זינוק של מעל 40% ברווח הנקי, וזו שהעלתה תחזית

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● עלבד דיווחה על זינוק של 42% ברווח הנקי ● ריט 1 הודיעה על עלייה של 8% ב-NOI והעלתה את תחזיתה ל-2025 ● וחילן דיווחה על עלייה של כ-14% ברווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ● אלוט עקפה את תחזית הרווח של האנליסטים בפער, והמניה מזנקת