גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

העיר אופקים בדרום / צילום: איל יצהר

בין ציונות להטבות מס: הפריחה הנדל"נית בדרום והמחיר שמשלמת באר שבע

דוח חדש של מינהלת תקומה מלמד כי מספר התושבים בדרום כיום גדול יותר מהתקופה שלפני 7 באוקטובר ● אולם, בין הנתונים החיוביים מסתתרים לא מעט אתגרים, בראשם סוגיות המשילות והפשיעה ● תמונת מצב לקראת ועידת הדרום לעסקים של גלובס

נבחרת ה-''40 עד 40'' באולם הכנס / צילום: תמר מצפי

הדור הבא של ההנהגה בישראל על במה אחת

מאות אורחים השתתפו היום בכנס 40 עד 40 השנתי של גלובס ● את נבחרת הפרויקט לשנת 2026 הגיעו ללוות שורה של בכירים במשק, שחלקו מניסיונם ● וגם: מי השתתף בחגיגות יום ההולדת של הראל ויזל?

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

לידיעת עובדי ההייטק: זה התאריך שבו יסתיים השת"פ של וולט וסיבוס

לאחר כ-6 שנות פעילות משותפת, בסוף 2026 יסתיים שיתוף-הפעולה העסקי בין וולט לסיבוס ● שווי שוק משלוחי האוכל בישראל הוא כ-5 מיליארד שקל בשנה, עליו מתחרות וולט, תן ביס, משלוחה, האאט ויאנגו דלי

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון

הגופים המוסדיים מצמצמים בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח ומוכרים סכום שיא של דולרים ● הדומיננטיות המוחלטת שלהם בשוק המקומי עושה את שלה, ומהווה כוח מרכזי בהתחזקות השקל ● התעשיינים מצדם טוענים לפגיעה דרסטית בשורת הרווח ודורשים מהממשלה להתערב כל עוד בנק ישראל יושב על הגדר

ישראל לשם וקרן כהן חזון / צילום: רמי זרנגר

הרכישה הגדולה ביותר לתורפז: קונה חברת בישום מניו ג'רזי תמורת 95 מיליון דולר

יצרנית תמציות הטעם והריח רוכשת חברה מתחום הבישום מניו ג'רזי ● בכך, למעשה תורפז סוגרת 27 רכישות ברחבי העולם, כשזו הגדולה שבהן ● ברקע, בשנה האחרונה מניית החברה זינקה ביותר מ-180%

דונלד טראמפ על רקע הבית הלבן / צילום: ap, Alex Brandon

טראמפ הכריז על מבצע לחילוץ ספינות תקועות במצר הורמוז

התהליך - החל מהבוקר הקרוב; הנשיא איים: "אם יפריעו לנו, נטפל בכך בכוח" ● איראן: "מצר הורמוז והמפרץ הפרסי לא ינוהלו בידי הפוסטים ההזויים של טראמפ" ● צה"ל על ההתרעות ביראון: חיל האוויר יירט בהצלחה מטרה אווירית חשודה בטרם חצתה לשטח ישראל ● עדכונים שוטפים

BYD Dolphin / צילום: Shutterstock, Pond Thananat

ייצוגית תקדימית נגד יצרנית הרכב הסינית BYD: אוספת מידע אישי על הנוסעים

בבקשה, שהוגשה נגד יבואנית הרכב שלמה מוטורס ונגד היצרנית, נטען כי BYD אוספת את המידע אך לא מעדכנת בכך את הרוכשים, תוך פגיעה חמורה ומתמשכת בפרטיותם ● עוד נטען כי מדיניות הפרטיות מוצגת לרוכשים רק לאחר השלמת העסקה, תוך "שימוש בטקטיקות אפלות שאינן מקימות הסכמה מדעת כחוק" ● שלמה מוטורס בתגובה: "פועלים עפ"י דין"

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

200 מיליון שקל בג'פניקה: ההשקעה של לאומי פרטנרס יוצאת לדרך רשמית

לפי נתוני החברה, הכנסות קבוצת לאנדורה, המחזיקה בין היתר ברשת ג'פניקה, צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־500 מיליון שקל ● בתמורה להחזקה של 20% מהחברה השקיעה לאומי פרטנרס בקבוצת המזון והמסעדנות כ-200 מיליון שקל

מיטל שמיע / צילום: יונתן בלום

היא ניהלה חשבון השקעות בגיל 10. היום היא מאתרת משקיעים ויזמים עבור מיקרוסופט

בגיל 10 כבר ניהלה כסף בחשבון השקעות, בטנזניה בנתה פתרונות אנרגיה, ותאונה בפורטוגל ריתקה אותה לכיסא גלגלים ● היום מיטל שמיע מאתרת משקיעים וחברות לחממה במיקרוסופט ● פרויקט 40 עד 40

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

מתי וורן באפט יחזור לקנות מניות? "כשאף אחד אחר לא יענה לטלפון"

האסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי נוהלה לראשונה על ידי המנכ"ל החדש גרג אייבל ● ובכל זאת, עיניי המשקיעים עדיין היו נשואות למושב בשורה הראשונה שבו ישב וורן באפט ● מה דעתו על השווקים ומה תהיה ההשקעה הבאה שלו: 5 תובנות מה"וודסטוק של הקפיטליזם"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

השופט שטיין בבג"ץ הוועדה לבחירת שופטים: "הפשע משתולל, וצריך שופטים"

בג"ץ דן הבוקר בעתירה המבקשת לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי לאפשר מינוי שופטים החסרים בכל הערכאות ● לוין הודיע כי הוא מסרב למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים נוכח היעדר הסכמות עם חברי הוועדה

רווחים כלואים / אילוסטרציה: גלובס

המכשול האחרון הוסר: בג"ץ דחה את העתירות נגד רפורמת הרווחים הכלואים

רפורמת הרווחים הכלואים - שהטילה חיובי מס חדשים על חברות שצברו ערמות של מזומנים ועוררה סערה במשק - צלחה את מבחן בג"ץ: העתירות שהוגשו נגד הרפורמה נדחו, והעותרים חויבו בתשלום הוצאות בסך 100 אלף שקל לטובת המדינה

אורי אלון, יו״ר דירקטוריון בנק לאומי / צילום: רמי זרנגר ותמר מצפי

יו"ר לאומי לנבחרת 40 מתחת ל-40: "אל תחכו להיות גדולים כדי להשפיע"

יו"ר בנק לאומי אורי אלון אמר בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס: "ההיסטוריה שלנו מלמדת אותנו שוב ושוב שאנחנו יודעים לצאת ממשברים חזקים יותר, וליצור מציאות חדשה. ובתוך המציאות הזו, למנהיגות העסקית, הכלכלית והחברתית יש תפקיד מרכזי" ● עוד הוא הדגיש כי כאשר קיימת אי-ודאות, המשק זקוק לעוגנים של יציבות, אחריות והמשכיות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

מה צפוי במסחר היום, ובנק ההשקעות שמעריך - וול סטריט בדרך לירידות

מתרבים הדיווחים על היערכות לחידוש המלחמה ומחירי הנפט מעל 100 דולר לחבית - אך וול סטריט ממשיכה לשבור שיאים ● גם הבורסה בת"א רשמה שיא חדש, למרות הימשכות הלחימה בלבנון ● השקל לא עוצר - ולוחץ את בנק ישראל לכיוון של הורדת ריבית ● וגם: האם במאי כדאי "למכור וללכת"? זה מה שחושבים בשני בנקי השקעות מרכזיים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

הבורסות שוב בשיא / איור: Shutterstock

"החודש הטוב מאז 2020": מה צפוי בשווקים לאחר אפריל המדהים?

הריבאונד המהיר בשוקי המניות הניב תשואה פנומנלית לחוסכים הישראלים בחודש אפריל ● ומה לגבי החודש הבא, שמסורתית מניב תשואות חלשות? הפניקס: "המומנטום חיובי, ובמבט קדימה השוק השורי צפוי להימשך" ● פסטרנק שהם: "פערי התמחור בין ישראל לבין ארה"ב הצטמצמו משמעותית, החשיבות של פיזור בחלק המנייתי - עולה"

ישראל מלאכי, מנכ''ל משרד האוצר החדש / צילום: דוברות משרד האוצר

הממשלה אישרה את מינוי ישראל מלאכי למנכ"ל משרד האוצר

הממשלה אישרה היום את מינויו של ישראל מלאכי לתפקיד מנכ"ל משרד האוצר ● שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע בחודש שעבר על בחירתו במלאכי, לאחר ששני המנכ"לים הקודמים שמינה למשרדו עזבו  את התפקיד ● בעוד שקודמיו גויסו לאוצר מבחוץ, מלאכי מכהן כמשנה למנכ"ל המשרד בשלוש השנים שחלפו מאז שסמוטריץ' הגיע לאוצר

היו''ר גיל שויד (משמאל) עם נדב צפריר, מנכ''ל צ'ק פוינט / צילום: מנש כהן

הערב הקשה של צ'ק פוינט: שויד איבד מאות מיליונים, אופציות העובדים נעלמו

אכזבה משורת ההכנסות ומהתחזית קדימה, שלחה את מניית אבטחת הסייבר לצניחה שכמוה לא ידעה מעל שני עשורים ● ג'פריס: השינויים בארגון המכירות של צ'ק פוינט יצרו "בלבול ושיבוש"

מוכרים בחנות בגדים מחכים ללקוחות. טהרן, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

עם נזק שגדול פי 6 מהתקציב וריאל קורס: המחיר הכלכלי שאיראן משלמת על המלחמה

בעוד שטראמפ משדר מסרים סותרים ומאשר סיוע חירום לישראל, טהרן קורסת תחת נזקים בסכומי עתק ואינפלציה דוהרת ● עם ריאל בשפל היסטורי, מאבקי כוח בצמרת המשטר ואזרחים שנותרו ללא קורת גג - האם האינטרס הכלכלי ימנע הסלמה מחודשת של "שאגת הארי"?

ד''ר ליאת בסיס, מנהלת תהליך המיון / צילום: רמי זרנגר ותמר מצפי

כך נבחרו הצעירים המבטיחים: מאחורי הקלעים של רשימת 40 עד 40 של גלובס

מעל 500 מועמדים, עשרות שופטים ותהליך רב-שלבי: בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס הסבירה ד"ר ליאת בסיס איך נבחרו 40 הצעירים המבטיחים של גלובס ומה העקרונות שעמדו מאחורי הבחירות ● וגם: העלייה בייצוג נשים שנרשמה השנה

אלונה בר און, מו''ל גלובס / צילום: רמי זרנגר

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "התזה שלנו לגיוון אינה העדפה מתקנת, אלא השקעה בהרחבת מנגנוני האיתור"

"אי-אפשר להגיד שתחילת הדרך של הנבחרים לא מגוונת ולא מרתקת ומפתיעה במסלולי הקריירה", אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס המנהיגות הצעירה ● "התמהיל הוא לא רק בסיפורים ובמסלולי הקריירה - 48% נשים, 60% מהמגזר העסקי ו-28% מהמגזר הציבורי. 10% מהחברה הערבית ו-5% מהחברה החרדית, 8% הם דתיים לאומיים"