גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה בתל אביב סגרה שבוע אדום בעליות

ת"א 90 עלה ב-0.5% ● ירידות באירופה ובחוזים בניו יורק ● החל המסחר בחברה הבטחונית בגירה, ההנפקה הביטחונית הגדולה ביותר בשנים האחרונות ● יצרנית הדבש הקטנה שזינקה ● השקל ברצף הירידות הארוך מזה כשנה, 2.9 שקלים לדולר ● הביטקוין משלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט ● דוח התעסוקה בארה"ב היום: צפי לתוספת של 80 אלף משרות בלבד

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

לפי 8 מיליארד שקל אחרי הכסף: תדהר השלימה את הנפקת הענק; אלה המוסדיים שהשתתפו בהנפקה

לגלובס נודע כי הגופים הגדולים שהשתתפו בהנפקה הם: מור, כלל, מגדל והפניקס, אלטשולר שחם, ילין לפידות ומיטב ● תדהר תיכנס לבורסה כשהיא במאבק מול דמרי וישראל קנדה על התואר חברת הבנייה הגדולה בבורסה ● בשנה שעברה הכניסה החברה 2.9 מיליארד שקל והרוויחה 207 מיליון שקל

חייל אוקראיני מטיס רחפן FPV / צילום: ap, Emma Burrows

המומחה שמזהיר: רחפני הנפץ בדרך לזירה נוספת

רחפני הסיב האופטי של חיזבאללה הפכו לאחד מהאיומים הקטלניים מול צה"ל ● באוקראינה מצאו מענה טכנולוגי לזיהוי ויירוט ● וגם: האם איום כלי הטיס עשוי להתרחב לזירות נוספות בישראל?

הראל ויזל, מנכ''ל ובעל השליטה בפוקס / צילום: דימה טליאנסקי

התרנגולת מטילת ביצי הזהב של הראל ויזל נאבקת ומקווה שהתפנית תגיע עם המונדיאל

ענקית הספורט הגלובלית נייקי הימרה על מכירות ישירות, פינתה את המדפים למתחרות ואיבדה 65% משווייה מאז השיא ● לריטיילורס של קבוצת פוקס-ויזל, בעלת הזיכיון הרשמי, נייקי יוצרת הפסדים של יותר מ-30 מיליון שקל ברבעון ● כעת היא תולה תקוות במונדיאל, שישמש פלטפורמה להחזיר לפחות חלק מגדולתה ● הכסף מאחורי המונדיאל, פרויקט מיוחד

פגיעת רחפן במוצב שומרה, סוף אפריל / צילום: Reuters, Anadolu

מומחים סבורים: חיזבאללה איבד את הבייס - ולא מוצא את מקומו במפה הפוליטית החדשה

צה"ל מעריך שמבצע "חיצי הצפון" הותיר את חיזבאללה עם שבריר מיכולותיו, אך נראה שהאיום הגדול ביותר עליו כעת הוא פנים־לבנוני ● מול דעת קהל עוינת, ממשל שדורש מונופול על הנשק וצניחה בתמיכת השיעים, מומחים מאמינים שהארגון משתמש בהסלמה בצפון כדי לייצר נרטיב של הצלחה ● כך מנסה חיזבאללה לפוצץ את המגעים המדיניים - ולשרוד פוליטית בכל מחיר

להקת ''שפתיים''. לא מסתפק בנוסטלגיה / צילום: ארכיון פרטי, באדיבות כאן11

מהחתונות בדרום ללב המיינסטרים: הסיפור של "שפתיים" הוא לא סתם עוד סיפור הצלחה

מה שמים במים של שדרות, שואל הסרט החדש על להקת "שפתיים", שהוצג בפסטיבל דוקאביב ● הוא לא מסתפק בנרטיב לעוס של ההגעה מהשוליים למיינסטרים, אלא נותן זווית רחבה על התרבות הישראלית

אילוסטרציה: Shutterstock

יפן ואירופה על חשבון ארה"ב: החוב העולמי בשיא, ואלה ההשלכות

החוב העולמי הגיע ל-353 טריליון דולר - רמה שלא נראתה מאז ומעולם ● האם זו בסך הכל עדות להתרחבות טבעית של הכלכלה, או שזה סימן למשבר שהולך ומתקרב? ● המשרוקית של גלובס עם המשמעויות של התקדים הכלכלי ההיסטורי

בניין מגורים בפלורידה, מיאמי. הזרמת העושר הזניקה את ההכנסות ממסים / צילום: Shutterstock

מעמד הביניים נדחק החוצה: מיאמי מתעשרת, וגם מצטמצמת

בום של עושר מניע חלקים מכריעים בכלכלת המטרופולין, אך הוא גם זה שצמצם את האוכלוסייה שלה

הילה ויסברג ודין שמואל אלמס בשיחה עם ד''ר אושרית בירודקר / צילום: Kingshuk Bhuyan

חוקרת הביטחון שבטוחה: זו המדינה שצריכה להדיר שינה מעינינו

שיחה עם ד"ר אושרית בירודקר, חוקרת בכירה במכון ירושלים לאסטרטגיה וביטחון (JISS) ● על הניהול הלקוי שהפך את פקיסטן ממדינה עשירה לענייה, הנשק והמיליארדים שמחברים אותה לסעודיה והאינטרס המשותף עם ישראל

מפולת בוול סטריט / צילום: אילוסטרציה: Shutterstock

חדשות טובות הן חדשות רעות: מה עומד מאחורי המפולת בוול סטריט?

דווקא דוח תעסוקה מצוין שלח את השווקים לירידות חדות בשל חשש המשקיעים כי נגוזה התקווה להורדת ריבית ● ומה אומרים המומחים?

גם זה קרה פה / צילום: יוסי זמיר, Shutterstock

הפער בין מה שרואים באוצר למה שרואים ב-OECD

ב–OECD פסימיים, באוצר רואים ורוד ● הכשל של חוק המעונות ● ומה מפריע לטיעון של התעשיינים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אושרי כהן ב''בופור'' (2007). סרט מלחמה ללא אויב נראה לעין / צילום: יח''צ

כוחות צה''ל חוזרים לבופור - והסיפור שוב נפתח מחדש

חזרתם של כוחות צה”ל לבופור מחזירה גם את אחת הטראומות המכוננות של החברה הישראלית ● מרוביק רוזנטל, דרך רון לשם ועד יוסף סידר, התרבות הישראלית ניסתה להפוך את ההר לזיכרון סגור, אבל החדשות מהשבוע שוב טורפות את הקלפים

מתחם הבונקרים Vivos xPoint / צילום: באדיבות WSJ

הם עברו לחיות בבונקרים כדי לשרוד את סוף העולם. האיום הגיע מבפנים

מתחם של מאות בונקרים בדרום דקוטה משווק כמפלט המושלם מתרחישים כמו מלחמה גרעינית או מגפה עולמית ● אלא שמה שהיה אמור להיות "הישרדות ברמת חמישה כוכבים", הפך לזירת קרבות ● מבעיות תשתית, דרך סכסוכי שכנים ועד יוקר הארנונה - התביעות נערמות, ואפילו נשקים נשלפו

ברק אברמוב / צילום: חיים צח-לע''מ

כך בנה ברק אברמוב אימפריה של מיליארד שקל

ההשקעה של לאומי פרטנרס בג'פניקה בחודש שעבר הפגישה את בעלי הרשת ברק אברמוב עם 200 מיליון שקל ● איך הוא עושה עסקים, למה נכנס לבית"ר ירושלים למרות הפצרות המקורבים, והאם ההנפקה בדרך? ● גלובס מנסה לפצח את דמותו של האיש שהצמיח אימפריה ששווה מיליארד שקל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

וול סטריט ננעלה בעליות; ברודקום השילה כ-300 מיליארד דולר משוויה

דאו ג'ונס וראסל 2000 ננעלו בשיא ●  ברודקום צללה - צמיחה של 143% לא הספיקה כדי להרשים את השוק ● לקראת דוח התעסוקה מחר, מספר הבקשות לדמי אבטלה ברמה הגבוהה ביותר מזה ארבעה חודשים ● הביטקוין המשיך לדמם, איבד כחצי משוויו מאז השיא ● תשואות האג"ח ירדו ומחירי הנפט ירדו

גבול ירדן / צילום: Associated Press, Raad Adayleh

המלחמה באיראן דוחפת קדימה את המסדרון האזורי לאירופה, אבל בלי ישראל

המלחמה האזורית אמנם מדגישה את הצורך בנתיבי מסחר חדשים לאירופה, אך מתברר שפרויקט הענק הזה לא זקוק לישראל ● שילוב של סחבת בירוקרטית בגבולות, תשתיות לא מספקות וקיפאון מדיני חריף מול ערב הסעודית עלול להותיר את ישראל מאחור

ירידות בוול סטריט / אילוסטרציה: Shutterstock

למעלה מטריליון דולר נמחקו והסערה בדרך לבורסה בתל אביב

מניות השבבים מחקו ביום שישי מעל טריליון דולר, במה שהפך לירידה החדה ביותר של הסקטור מאז מרץ 2020 ● מה עומד מאחורי הירידות ואיך יושפעו המניות הדואליות בתל אביב

בנימין נתניהו ודונלד טראמפ / צילום: ap, Mark Schiefelbein

כולל וויטקוף: הבכירים בממשל טראמפ שישראל ריגלה אחריהם

דיווח: בארה"ב מזהים עלייה נרחבת בפעילות הריגול של ישראל נגדה ● בחריין: יירטנו טילים וכבט"מים מאיראן • אזעקות הופעלו בגליל המערבי • יועצו של חמינאי: "טראמפ זקוק להסכם זמני כדי לפתוח מחדש את הורמוז" ● בעקבות טעות בזיהוי: חיילים וקצין בצבא לבנון נהרגו; עאון: "הפרה בוטה" ● חילופי מהלומות הלילה: איראן שיגרה כטב"מים לעבר מצר הורמוז, מטוסי קרב אמריקאים הפילו ארבעה מהם ● עדכונים שוטפים

ירידות חדות בשווקים / אילוסטרציה: Shutterstock

מניות השבבים ודוח התעסוקה שלחו את וול סטריט ליום הכי גרוע זה יותר משנה

בעוד הצפי עמד על תוספת של 85 אלף משרות חדשות, שוק התעסוקה הוסיף 172 אלף משרות ● הביטקוין השלים היום יום שישי רצוף של ירידות, רצף ההפסדים הארוך ביותר מאז אוגוסט וצונח לשפל שלא נראה מאז אוקטובר 2024 ● תשואות אג"ח ארה"ב עולות בעקבות דוח התעסוקה, על רקע התחזקות הציפיות לכך שהפדרל ריזרב עשוי להעלות את ריבית עד סוף השנה

הגבן תמיר פרץ. ''אנשים מפרגנים'' / צילום: שניר (סופגי) גואטה

המחלבה שהפכה לשם חם במסעדות מגיעה לת"א

בני הזוג מגבעת חיים איחוד, שמספקים את הגבינות המשובחות שלהם למסעדות מהטובות בעיר, פתחו בדרום תל אביב מקום שנותן להן במה