גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

חברת מיטרוניקס / צילום: מיטל וייזברג

בעיצומו של המשבר: מיטרוניקס מבצעת ריקול למוצר מחשש לשריפה

יצרנית מוצרי הבריכות קוראת להפסיק מיד את השימוש ואת הטעינה של שואב Niya Aquasweep S10, לאחר שבבדיקת היצרן התברר כי מים עלולים לחדור למכשיר ולגרום לקצר ולשריפה ● הריקול מגיע בתקופה מורכבת עבור מיטרוניקס, שסובלת מהפסדים ומירידה במכירות ומנהלת מגעים להשקעה מצד קרן פימי

גניבות קריפטו / צילום: Shutterstock

החשבון שלו הראה יתרה של 20 מיליון דולר, אבל הוא לא הצליח למשוך אותם

אדם שהשקיע 1.1 מיליון דולר בפלטפורמת קריפטו חשף השבוע את סיפורו המטלטל ב־MarketWatch ● אז לאן נעלם הכסף? ● ההמלצה, התעלומה והתלונה לרשויות

האם נתניהו יוכל לדחות את הבחירות הכלליות? / אילוסטרציה: Shutterstock

רע"מ, בל"ד ועופר כסיף נפסלו: מה יקרה עכשיו?

דיוני הפסילות בוועדת הבחירות המרכזית הפכו לפסטיבל פוליטי ותקשורתי. אבל חשוב לזכור: זה לא סוף פסוק ● המשרוקית מסבירה

מלון יוקרה בניו יורק / צילום: איור: גיל ג'יבלי

למה במלונות 4 כוכבים גונבים מגבות, וב-5 כוכבים גונבים יצירות אמנות?

סקר בקרב מנהלי מלונות יוקרה ברחבי העולם חשף כי האורחים שלהם נוטים לגנוב חפצים גדולים ויקרים יותר ● במקום לראות בכך מטרד לוגיסטי, כדאי להתייחס למדד הנחשקות ● האלגוריתם האנושי, מדור חדש 

מנכ''ל אנבידיה ג'נסן הואנג / צילום: ap, Nic Coury

סימן האזהרה שהופיע במניה הגדולה בעולם - והאם מדובר בהזדמנות?

בבלומברג מדווחים כי מכפיל הרווח העתידי של אנבידיה עומד על מתחת ל-17 - רמתו הנמוכה ביותר שנרשמה מזה יותר מעשור ● התמחור הזול באופן חריג מעיד על כך שבשוק מטילים ספק ביכולתה של אנבידיה להמשיך לספק צמיחה בקצב האדיר שנרשם בשנים האחרונות - אך יש גם אנליסטים שמזהים הזדמנות

ג'ורג' חורש, בעל השליטה ביוניון

אחרי נפילת עסקת כאל: חורש והמבורגר יכתבו צ'ק של 187 מיליון שקל לדיסקונט והבינלאומי

הראל דיווחה לבורסה במהלך הלילה כי אם החלטת רשות התחרות לגבי העסקה תעמוד בעינה, התוצאה תהיה ביטולה ● בנק דיסקונט צפוי לקבל פיצוי של 135 מיליון שקל, והיתרה לבינלאומי

יוסף גרינפלד / צילום: אלון רון

ביהמ"ש: הבעלים לשעבר של קרדן ישראל לא הסתיר מהנושים דיבידנד

הנאמן על נכסיו של יוסף גרינפלד טען כי דיבידנד של 16 מיליון שקל שקיבל מקרדן ישראל ימים ספורים לאחר אישור הסדר הנושים היה צריך להגיע לקופת ההסדר • ביהמ"ש קבע כי המניות והאפשרות לקבלת הדיבידנד היו ידועות, וכי לא הוכח שגרינפלד השפיע על מועד החלוקה • עם זאת, נקבע כי 20% מהכספים שיתקבלו ממכירת מניות החברה יועברו לקופת ההסדר

המשרוקית של גלובס, 19.05.26

כמה באמת עולה אי גיוס החרדים? המשרוקית מתקנת את עצמה

בדקנו בעבר את עלות אי גיוס החרדים, ועשינו טעות ● עכשיו אנחנו חוזרים עם הנתון המתוקן ● המשרוקית של גלובס

שר החינוך יואב קיש (הליכוד) / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

כמה התקדמנו תחת יואב קיש במשרד החינוך?

ממצבם של הלימודים הריאליים ועד שילוב החרדים: בדקנו את הביצועים של שר החינוך יואב קיש ● יותר תלמידים לומדים את מקצועות ההייטק, אבל הישגי התלמידים בשפל היסטורי - ואי-אפשר להאשים רק את המגמות הגלובליות ● רמזור הביצועים, מדור מיוחד 

שבבים

בבנק ההשקעות קנטור מזהים הזדמנות במניות ציוד השבבים - אך מחריגים את נובה וקמטק

בבנק ציינו כי בעוד שבניית תשתיות ה-AI היא עמידה וממושכת, קצב הצמיחה של נובה וקמטק נמוך בהשוואה ליתר השוק ● שתי המניות רשמו ירידות דו-ספרתיות מאז השיאים האחרונים שלהן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הירידות בתל אביב מתמתנות: מניב חו"ל מכביד, האנרגיה קופצת

המסחר בתל אביב מתנהל בירידות שערים בהובלת מניות הביטוח ומניב חו"ל שמושכות את הבורסה למטה ● מדדי האנרגיה והטכנולוגיה בולטים בירוק נגד המגמה ● כלל בוחנת השקעה בווליו בייס לפי שווי של 600 מיליון שקל לפני הכסף ● דוראל מזנקת ברקע תחזית הכנסות עתק מחוות שרתים ● הדולר מתחזק מול השקל ● וגם: בבלומברג מדווחים - התמחור של מניית אנבידיה מסמן איתות אזהרה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

קללה או הכללה: מה מלמדת ההיסטוריה של חודשי ספטמבר ואוקטובר בשווקים

לקריאה המקובלת בוול סטריט, לצאת משוקי המניות בחודש מאי ולחזור באזור נובמבר, קדמו שנים של תשואות שליליות בחודשי הקיץ, אך גם שורת אירועים גלובליים מטלטלים בעיתוי מדאיג ● האם ניתן לגזור מכך מסקנות למשקיעים, מה התמונה בישראל והאם הרע עוד לפנינו?

הגורם שהמשקיעים לא חושבים עליו / צילום: Shutterstock

מועדון המניות שעשה 32% בשנה מציג 15 בחירות חדשות

אחרי שנה שבה תיק המניות המועדף של מורגן סטנלי עקף את S&P 500 בפער של יותר מ־13 נקודות אחוז, הבנק האמריקאי מרענן את רשימת “Vintage Values” שלו ● 12 מתוך 15 המניות התחלפו – ובין השמות החדשים: אפל, אלפבית וקוקה־קולה

אורן קובי / צילום: כדיה לוי

יזם הנדל"ן שמואשם במרמה ישלם 30 אלף שקל בכל חודש בהליך פשיטת הרגל

ביהמ"ש העליון דחה את בקשת רשות הערעור של יזם הנדל"ן לשעבר אורן קובי, שחובותיו האישיים נאמדים ב־34 מיליון שקל ● נטען כי במשך 6.5 שנים קובי לא הפקיד שקל לקופת הנשייה, בעודו מנהל אורח חיים ראוותני ובזבזני ● נגד קובי עומדים 4 כתבי אישום, ומיוחסות לו עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה, גניבה בידי מורשה ועוד סביב פעילותו בקבוצת אדמה למכירת קרקעות חקלאיות

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

דוראל ואמפא בתחזית אופטימית לגבי חוות השרתים בהר טוב

חברת האנרגיה המתחדשת דוראל וחברת הנדל"ן אמפא מדווחות על צפי להכנסות של 150 מיליון דולר בשנה מחוות השרתים שהן מקימות בהר טוב, סמוך לבית שמש

שכונת נווה צדק בתל אביב / צילום: Shutterstock

הקלות הבנייה חוזרות לתל אביב. בענף כבר מזהירים מהמחיר

פחות משנתיים מאז ביטולן הרשמי, עיריית תל אביב מקדמת תוכנית חדשה ל"מיסוד ההקלות" בפרויקטי בנייה ספציפיים ● הוועדה המקומית מסבירה כי המטרה היא "שיפור התכנון בלבד", אבל בענף חוששים שהחזרת ההקלות תעכב את מימוש התוכניות, כפי שקרה טרם ביטולן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות קלות בחוזים בוול סטריט; עליות בתשואות האג"ח

לאחר פתיחה חיובית, המגמה בבורסות אירופה התהפכה לירידות שמושכות מטה גם את החוזים בארה"ב, ברקע התחדשות החששות משיבושי אספקה במפרץ הפרסי ● עליית מחיר הנפט מתדלקת את הפחד מהאינפלציה, ודוחפת את תשואות האג"ח האמריקאיות קרוב ל-5% ● הדולר מטפס לשיא של שמונה שבועות ● מניית IonQ מזנקת בניגוד למגמה בעקבות פריצת דרך

אוהד יאסין / צילום: אבישג שאר-ישוב

כפי שנחשף בגלובס: זה המנכ"ל החדש של מיקרוסופט מו"פ

אוהד יאסין, אחד הישראלים הבכירים במרכז הפיתוח של מיקרוסופט מו"פ בהרצליה, מונה למנהל המרכז ויחליף את מיכל ברוורמן-בלומנשטיק ● הוא ייכנס לתפקידו בנובמבר הקרוב, וימשיך לכהן במקביל כממונה על תחום הענן הריבוני במיקרוסופט העולמית

מיכאל לובושיץ / צילום: שוקה כהן

רגע לפני ההנפקה, קרפור ממנה יו"ר אחר

לגלובס נודע כי מנכ"ל קרפור לשעבר מיכאל לובושיץ יעבור לתפקיד יועץ בתחום הפיתוח העסקי, ולא ימונה ליו"ר משותף באלקטרה מוצרי צריכה כפי שהודיעו ברשת לפני מספר חודשים ● במקביל, כפי שנחשף בגלובס, "הסל של המדינה" צפוי להסתיים בחודש הבא על רקע עלויות התפעול הגבוהות והפגיעה ברווחיות הרשת

מימין לשמאל: ירון זולצבכר, מייסד ומנכ''ל היי ליפט, שרית שגב מנהלת סקטור תעשייה, מסחר ומלונאות בחטיבה העסקית בבנק הפועלים וברוך פרנס מייסד סקייליין עגורנים / צילום: Aviad Tevel Studios

כסף גדול בעגורנים: המייסד בן ה-87 שנפגש עם יותר מרבע מיליארד שקל

ברוך פרנס מכר 75% מחברת העגורנים סקיי ליין לפי שווי של 340 מיליון שקל לידי חברת המעליות היי ליפט ● במסגרת המהלך ישקיע בית ההשקעות מור 67 מיליון שקל בהיי ליפט ויציף ערך נאה למיליארדר יצחק מירילשווילי, אחד מבעליה ● וגם: התוכניות של הרוכשת