גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

בניין הסינרמה בתל אביב (ארכיון גלובס) / צילום: תמר מצפי

יצאו לדרך: מגדלים של 46 קומות במקום אחד האולמות האייקוניים בתל אביב

אחרי דחיות על רקע המלחמה, יוצא לדרך המכרז להתחדשות המתחם שבו פעל אולם ההופעות הוותיק ● בפרויקט ייבנו שטחי מגורים, מסחר, תעסוקה ושטחי ציבור, במגדלים שהגבוה ביניהם יגיע עד 46 קומות. 127 מהדירות לא יימכרו בשוק החופשי

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

נעילה מעורבת בוול סטריט: השבבים לחצו את הנאסד"ק, הדאו ג'ונס נסחר בניגוד למגמה

סקטור השבבים מעמיק את הירידות בהובלת אנבידיה ומיקרון, הנאסד"ק ירד ב-0.5% • הדאו ג'ונס ננעל בניגוד למגמה; מניות הפלדה ורשתות הדיסקאונט בלטו ברקע איומי המכסים של טראמפ והרוטציה לדפנסיביות • בשוק האג"ח מטילים ספק ביעילות מהלך ה-Buyback של האוצר האמריקאי • הנפט נפל ב-2.4%, הביטקוין טיפס מעל 78.7 אלף דולר • דריכות לנאום וורש בג'קסון הול ולדוחות אנבידיה הלילה

בינה מלאכותית מוטמעת ברובוט כלב / צילום: ap, Joan Mateu Parra

הקפיצה הגדולה הבאה של הבינה המלאכותית היא אל העולם האמיתי

מהנדסים ומשקיעים מסתערים על "מודלים של העולם", המכונים גם "מודלי פעולה גדולים", בתקווה לחולל בתחום הרובוטיקה את המהפכה ש־ChatGPT חולל בכתיבה ובתכנות

מהרן פרוזנפר, הממונה על התקציבים; שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי; שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילומים: יוסי זמיר, דוברות משרד האוצר

בכירים באוצר: הגדלת המיסוי על ההייטקיסטים, הדבר האחרון שצריך עכשיו

בתחילת החודש פורסם כי ברשות המסים בוחנים שינוי במודל מיסוי האופציות לעובדי הייטק ומנהל רשות המסים התבטא בזכות היוזמה ● אלא שכעת מתברר שבכירים במשרד האוצר מתנגדים בתוקף ליוזמה: "הדבר האחרון שאנחנו צריכים עכשיו זה להכביד על ההייטקיסטים"

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הערכת דיסקונט לקראת עדכון המדדים: דמרי בדרך מחוץ לת"א 35, מניות חדשות יצטרפו לת"א 125

ב-5 בנובמבר ייערך עדכון המדדים בבורסה בת"א, הכולל את יישום פקטור המשקל המדורג למניות עולות ● בדיסקונט ברוקראז' מעריכים: דמרי תרד לת"א 90, דוראל גבולית לכניסה, ואלפא תאו, טלסיס ותדהר בדרך לת"א 125

נמל התעופה בחיפה / צילום: Shutterstock

הנתונים המדהימים של השדה בחיפה והאם הוא יכול לסייע לנתב"ג?

הצלחת אייר חיפה להוציא את רוב הטיסות בזמן במקביל לכאוס בנתב"ג, מחזירה את השדה הצפוני למרכז הדיון על עתיד התעופה בישראל עם תוכניות להרחבת הפעילות ● אלא שהמסלול הקצר, המחסור בקרקע והנמל הימי מונעים ממנו להפוך לחלופה של ממש לנתב"ג

ד''ר קובי ברדה / איור: גיל ג'יבלי

מבט עולמי: יפן עוברת להתקפה, וארה"ב מציבה אולטימטום לעולם

סין מחזקת את עוצמתה בתחום הבינה המלאכותית, בזמן שארה"ב פועלת למנוע ממנה גישה למשאבים קריטיים ● רשתות הדור השישי (6G) צפויות להיפרס רק ב־2030, אבל כבר מעסיקות את הרגולטורים ● ונקודת המפנה ההיסטורית בגישה הביטחונית של יפן

הלוגו החדש של עברית / צילום: באדיבות פלטפורמת הספרות עברית

"הלוגו החדש מכוער, פונטים לא ברורים, ניסו להיות מגניבים אבל פספסו בענק": השינוי הקטן של עברית עורר סערה

בפלטפורמת הספרים עברית החליטו לשנות את הלוגו ולרענן את המיתוג - והקפיצו את קהל היעד שכולל למעלה ממיליון קוראים ● "שינוי מזעזע", "סטירת לחי", "נטשתי" - איך הגיבו באתר לזעם ברשתות, ולמה דווקא קהל של קוראים מתקשה לקבל את השינוי?

הראל ויזל, בעלים ומנכ''ל קבוצת פוקס / צילום: כדיה לוי

דוחות פוקס: ההכנסות צמחו, הרווח הנקי זינק בחדות

פוקס מציגה צמיחה דו־ספרתית בהכנסות וזינוק של כ-75% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לאחר הפסד של כ-34 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ● את השיפור הובילה פעילות האופנה, כאשר המכירות במגזר עלו ברבעון במעל 15%

מושגים לאזרחות מיודעת. שביתה / צילום: Shutterstock

פנחס עידן הוביל שביתה או לא? מתברר שמדובר בשאלה משמעותית

השיבושים בנתב"ג הציפו דיון ער על פרקטיקת השביתה ● איך שביתה מוגדרת, ומתי היא חוקית? ● המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים 

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

כמעט בשיא: המשכנתא הממוצעת של הישראלים ממשיכה לטפס

למרות ההאטה המתמשכת בשוק הדיור, המשכנתא הממוצעת ממשיכה לטפס וביולי הגיעה ל־1.117 מיליון שקל – הנתון השני בגובהו אי פעם ● כ־43% מהמשכנתאות החדשות ניטלו עבור נכסים בשווי של 3 מיליון שקל ומעלה ● גם הלוואות הקבלן נותרו ברמה גבוהה, עם היקף של 1.6 מיליארד שקל, אך חלקן מכלל המשכנתאות דווקא ירד

צילום: Shutterstock

לינקדאין רוצה שהמשתמשים יסתמכו פחות על AI. הרבה פחות

הפלטפורמה שמאפשרת יצירת רשת קשרים מקצועית ומסייעת במציאת עבודה השיקה לאחרונה כפתור נגד תוכן AI ירוד ● בקרוב היא תאפשר למשתמשים לדעת כשאחרים חושבים שהם מתחילים להישמע כמו בוטים ● כששם המשחק הוא אמינות, ה–AI יכול להפריע

נמל התעופה בן גוריון / צילום: ap, Oren Ziv

"מי השבית את נתב"ג"? השאלה האמיתית היא מי הרוויח מהכאוס

אסף שמואלי, "המשבריסט", מנתח את הכאוס שנוצר כתוצאה מהשיבושים בנתב"ג ● ראש הממשלה ושרת התחבורה מיצבו את עצמם כמגיני הציבור, יו"ר הוועד ויתר על קרב הדחה בליכוד, והשאלטר של רשות שדות התעופה עדיין נמצא באותה נקודה

חממה של אינטרקיור / צילום: אינטרקיור

התשלום גדול משווי החברה: פיצוי מהמדינה הטיס את מניית הקנאביס

אינטרקיור קיבלה כמעט רבע מיליארד שקל מרשות המסים בגין הרס והשבתת המפעל שלה בניר עוז בעקבות מלחמת חברות ברזל ● המניה זינקה במעל 20%, ועדיין רחוקה מהשיא האחרון שלה

ניתוח חברה: סופווייב / צילום: יח''צ/ אסף לוי

עם דחיפה מהקרדשיאנס: כך הפכה חברת ה"החלום" לתופעה נדירה בבורסה בת"א

חברת האסתטיקה הרפואית שהצטרפה לבורסה בגל ההנפקות של 2021 הפכה, בניגוד לרובן, ליצרנית מזומנים רווחית וצומחת ● עם טכנולוגיה מוגנת פטנט, מודל הכנסות חוזרות ופריסה עולמית, היא שברה את רצף האכזבות שהניב הענף ● האם תנצח גם תחרות גוברת ושינויי רגולציה ● ניתוח חברה

אילוסטרציה: Shutterstock

מה עושים כשהנוכל נשמע כמו הבן? הפיתוח שיגן על קשישים מעוקץ AI

נוכלים משתמשים ב־AI כדי לשכפל קול של בני משפחה, ולשכנע קשישים להעביר להם כסף ● אחרי שניסו לעקוץ את אבא של בת זוגו, היזם ירון שמש פיתח יישומון שמנסה להיאבק בתופעה

מצר הורמוז / צילום: ap, Asghar Besharati

מצר הורמוז מתרוקן: התנועה נמוכה בכ-90% מלפני המלחמה

כותרות העיתונים בעולם: התנועה הימית במצר הורמוז צנחה משמעותית לעומת התקופה שלפני המלחמה, חברות ספנות עדיין חוששות לעבור באזור; למרות התקיפה הישראלית סמוך לטורקיה, אנקרה לא מעוניינת בעימות עם ישראל; וירדן מבקשת מסין להיות מעורבת יותר במאמצים לקידום פתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי־פלסטיני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל

צילום: Shutterstock

אירוע נדיר: סטארט אפ הסייבר נסגר, היזמים יחזירו חלק מהכסף

ארבע שנים אחרי שגייסו 51 מיליון דולר באחד מסבבי הסיד הגדולים שנראו בישראל, החליטו מייסדי מינימוס (גאטסי לשעבר) לסגור את החברה ולפטר את כ־35 עובדיה ● לאחר שינוי אסטרטגיה וניסיונות שלא צלחו למצוא רוכש, היזמים נקטו בצעד חריג: במקום להמשיך עד שהקופה תתרוקן, הם יחזירו למשקיעים את כ־10 מיליון הדולר שנותרו בה

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

בדיקות הזיהום בשדה דב מתעכבות, ומנהלי הגוש הגדול משנים כיוון

הגרלת הקרקעות בשדה דב נדחתה בשל חשש לזיהום, ובדיקות הקרקע טרם הסתיימו ● מנהלי הגוש הגדול מבקשים לקיים את ההגרלה ולא להמתין חודשים נוספים לתוצאות

אתר טרמינל איקס / צילום: צילום מסך

טרמינל X מגדילה את מנועי הצמיחה: ההכנסות זינקו ב־20%, הרווח הנקי כמעט הוכפל

המותגים העצמאיים כבר אחראים ל־23% מההכנסות ומציגים רווחיות גבוהה משמעותית ● החברה ממשיכה להרחיב את פורטפוליו הרכישות