גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: אלביט, לוקהיד מרטין, AP

לא רק נקסט ויז'ן: האם מניות ביטחוניות שנחתכו בחצי אטרקטיביות להשקעה?

לאחר שהפכו ללהיט בשוק ההון של השנים האחרונות, איבדו המניות הביטחוניות חלק ניכר מערכן, תוך שהן מוחקות יותר מ־75 מיליארד שקל משוויין בשיא ● באיזו מניות נוצרה הזדמנות רכישה לדעת המומחים, וממי הם מציעים להתרחק גם אחרי נפילה כואבת?

מפגינים תומכי אוקראינה מחוץ לבית המשפט בהמבורג / צילום: Reuters, dpa

המתקפה ששינתה את כלכלת גרמניה: נפתח משפט "נורד סטרים" בהמבורג

חייל קומנדו אוקראיני, סרהיי קוזנצוב, הוא הראשון לעמוד לדין בגרמניה בחשד ל"פשע מלחמה" - החבלה בצינורות נורד סטרים שהובילו גז רוסי זול לכלכלה הגדולה באירופה ● האם המשפט צפוי לשפוך אור על מעורבותה של אוקראינה בחבלה, או שהחשוד ימשיך לשתוק

רכבת באיראן / אילוסטרציה: Shutterstock

המסלול היבשתי החדש של הנפט האיראני נחשף

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מנסה לבלום את נתיב המעקף היבשתי של איראן מסין, החות'ים עשויים לשבש את תוכניות הענק של בן סלמאן, וכחצי שנה לפני הבחירות בישראל, האם טראומת ה-7 באוקטובר משפיעה על מפת המצביעים? • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

אוהדי מכבי חיפה. בעיגול: הבעלים, יעקב שחר / צילומים: שלומי יוסף, באדיבות מכבי חיפה

רשמי: יעקב שחר העמיד את מכבי חיפה למכירה תמורת 100 מיליון דולר

הבעלים של מכבי חיפה ב-35 השנים האחרונות שכר בנק השקעות בינלאומי כדי לאתר רוכש ל-100 אחוז מהמניות ● המועדון אישר את הדברים שנחשפו לראשונה בכלכליסט

אריאל כהן, מנכ''ל נאבן / צילום: טריפאקשנס

הנפקה, נפילה וקאמבק: נאבן הישראלית מצטיידת בקו אשראי של כרבע מיליארד דולר

שווי חברת הטכנולוגיה, הפועלת בתחום הנסיעות העסקיות, עלה בכ-200% מהשפל השנה, ועומד על כ-6 מיליארד דולר ● בג'פריס רואים במחיר המניה "נקודת כניסה אטרקטיבית"

מיצג בחוף הים בתל אביב לציון שלוש שנים ל-7 באוקטובר / צילום: ap, Oded Balilty

מראים סולידריות: ב-7 באוקטובר נרשמה ירידה גורפת במחזורי הקניות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הירידות הבולטות ביום השנה למתקפת חמאס היו בענפי האופנה והמסעדות

ראש השב''כ לשעבר רונן בר וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: חיים צח, מעיין טואף - לע''מ

רונן בר הגיש תביעת דיבה בהיקף 3 מיליון שקל נגד רה"מ נתניהו

ראש השב"כ לשעבר רונן בר טוען בתביעתו כי השב"כ התריע שוב ושוב במהלך 2023 מפני מתקפה אפשרית של חמאס ואף הגיש המלצות לסיכולה, אולם רה"מ התעלם מכך ● עוד הוא טוען כי נתניהו אחראי למדיניות ההכלה, השקט ומימון ההתעצמות של חמאס, לה התנגד בר ● נתניהו בתגובה ברשת X: "רונן בר אומר שלא היה לו את מספר הטלפון שלי... יכולת מייד להתקשר אליי כפי שעושים כל ראשי מערכת הביטחון"

מימין: יגאל דמרי, האחים אמיר, לוי הלוי, יוני חנציס / צילום: יונתן בלום, תמר מצפי, ענבל מרמרי, עוזי אברהם

קרבות צמרת בבורסה: שתי החברות שיעשו היסטוריה השבוע

לקראת תום הימים הקובעים במדדי הבורסה: הכניסה של שתי הפייבוריטיות אל על ודוראל למדד ת"א 35 תלויה עדיין במספר הנושרות ● בת"א 90: שש מניות חדשות בדרך למדד ותלויות בעצמן, אר.פי אופטיקל ניצלה מהדחה

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

מנהל רשות המסים מתנגד להעלאת מע"מ, ומה הוא חושב על מס רכישה?

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים, חשף היום כי הוא מתנגד ליוזמות להעלאת שיעור המע"מ ● עוד התייחס אהרונוביץ' להצעות להורדת מס הרכישה והזהיר מקיפאון בשוק הנדל"ן

מסוק אפאצ'י / צילום: Shutterstock

בתקציב מיוחד: משרד הביטחון רכש 12 מסוקי אפאצ'י מארה"ב

סכום הרכישה, שעומד על מיליארד שקל, אושר הבוקר על ידי הממשלה לאחר סירוב של משרד האוצר למצוא פתרונות מימון ● מרבית הסכום מגיע מקיצוץ תוכניות החומש של החברה הערבית

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

שר האוצר סמוטריץ': "העסקה לרכישת מסוקי אפאצ'י היא שגיאה"

לדברי שר האוצר, "יש עסקה לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י שצריך לחתום עליה היום. אני חושב שהעסקה הזו היא שגיאה" ● דבריו של סמוטריץ' מגיעים לאחר שהממשלה אישרה היום רכש ביטחוני דחוף בהיקף של מיליארד שקל לרכישת מסוקי אפאצ'י לצה"ל, כשמרבית הכסף יוקצה מתוכנית החומש של החברה הערבית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות; אלביט זינקה ב-7%, אלקטרה נדל"ן צנחה ב-13%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.7% ● טאואר עלתה לאחר שדיווחה אתמול על הסכם ארוך־טווח מול חברת השבבים סמטק ● אלביט זינקה לאחר שפורסם שחברת בת שלה בשבדיה תקים מרכז ייצור ראשון באירופה למערכות התרעת לייזר ● בזן זינקה לאחר שג'רמי בלנק הפך שוב לבעל עניין

ניסוי אקסטרא 2 מגה / צילום: יח''צ

הברית מול טורקיה מתהדקת: ישראל עשויה לייצר טילים בליסטיים ביוון

המו"מ בין ישראל לבין יוון בנוגע לרכישת טילים בליסטיים מסדרת לורה של התעשייה האווירית מתקדם, כשלפי אתר נמסיס HD היווני, הוא מתמקד כיום בייצור משותף על אדמת יוון ● לפי דיווחים זרים, הטווח של טילי לורה הוכח בכ־500 ק"מ ויותר - דבר שעשוי להועיל מאוד ליוונים במשוואת ההרתעה מול טורקיה

אייל משה, מייסד האב סקיוריטי / צילום: רובי לייבוביץ'

נמחקה הבקשה לפתוח בהליך חדלות פירעון נגד האב סקיוריטי

ביהמ"ש מחק את בקשת חברת אסיאג יועצים נגד חברת הסייבר האב סקיוריטי לפתוח בהליך חדלות פירעון בעקבות חוב של כחצי מיליון דולר עבור שירותי ייעוץ חשבונאי ● המחיקה נועדה לאפשר לחברה להמשיך לפעול ולהיסחר בנאסד"ק

רפי עמית, מנכ''ל קמטק / צילום: רענן טל

בזכות הזינוק בביקושים: קמטק מעלה את תחזית ההכנסות - והמניה מזנקת

קמטק צופה הכנסות של כ-595 מיליון דולר ב-2026 - צמיחה של 20% לעומת אשתקד ● תחזית ראשונית ל-2027 מצביעה על זינוק של 35% והכנסות של מעל 800 מיליון דולר ● המנכ"ל רפי עמית: "הביקוש חזק מאוד בתחום המארזים המתקדמים ליישומי AI"

שכונת כרמי גת בקרית גת / צילום: אייז און

העיר המפתיעה שעקפה את תל אביב וירושלים במכירת דירות חדשות

קריית גת הובילה את מכירת הדירות החדשות בחודשים יוני-אוגוסט, עם 1,044 דירות שנמכרו בה, בעוד שירושלים הובילה במכירת דירות יד שנייה ● בסך הכול נמכרו בתקופה זו כ-24,200 דירות, אך בניכוי עונתיות נרשמה ירידה במספר העסקאות ● מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו ממשיך לגדול והגיע לכ-86 אלף דירות, בעיקר בערים הגדולות

חברות ביטוח / צילום: יח''צ, איל יצהר, שרון פאר

כמה זמן תחכו על הקו? חברות הביטוח והפנסיה שעונות מהר, ואלו שלא

לפי מדד השירות לשנת 2025 של רשות שוק ההון, ילין לפידות בראש במהירות המענה, ואילו חברת הראל בולטת לרעה ● ואיך דורגו חברות הביטוח ובתי ההשקעות במדד שביעות-הרצון?

ניקש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו / צילום: מולי גולדברג

ניקש ארורה מימש מניות פאלו אלטו ב-201 מיליון דולר ברקע הלחץ במניות הסייבר

מנכ"ל פאלו אלטו דיווח על מכירת 500 אלף מניות במסגרת הסכם מראש הכולל מנגנון מחיר רצפה ותקרה ● הרקע, מניות הסייבר בלחץ מול מהלך ה-AI של OpenAI ● למרות הנסיגה היומית, מניית פאלו אלטו יותר מהכפילה את שווייה מתחילת השנה

הבניין שקרס ברחוב נחלת בנימין בת''א / צילום: מד''א

המבנה שקרס בת"א הוגדר בעבר כבניין מסוכן. למה העירייה הסירה אותו מהרשימה?

המבנה ברחוב נחלת בנימין לא היה מאוכלס ועמד בפני שיפוץ, ולא דווח על נפגעים ● מספר צמתים באזור נחסמו ● עיריית ת"א: "בעבר נכלל המבנה ברשימת המבנים המסוכנים, ויצא לו צו לשיפוץ המרפסות. העבודות בוצעו, והתיק נסגר בשנת 2024"

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

יעבירו את השליטה? יוניון-הראל ודיסקונט במתווה חדש לעסקת כאל

בניסיון להוריד את יוניון של משפחת חורש משליטה בקבוצה להחזקה של פחות מ-50%, ובכך להשיג את אישור רשות התחרות, דיסקונט בוחן את הכנסתה של שותפתו קרן גלטין האמריקאית לעסקה ● בנוסף עלה שמה של קרן סנטרברידג' כמחזיקה אפשרית