גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

חי גאליס, מנכ''ל ביג / צילום: ביג מרכזי קניות

"איש השנה" של תעשיית הנדל"ן המסחרי באירופה: חי גאליס מנכ"ל BIG מועמד לתואר

מנכ"ל BIG, חי גאליס, מועמד לתואר "איש השנה" של מגזין ACROSS בזכות התרחבות החברה באירופה ● חברת גלידת מגנום ישראל חנכה משרדי מטה חדשים באיירפורט סיטי בהשקעה של 7 מיליון שקל ● וגם: אלינור קופלר השיקה קולקציית חורף למותג התינוקות שלה ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock

החודש שהכה את התחזיות: אלטשולר שחם כובש את צמרת התשואות באקורד סיום פנטסטי

התשואות באוגוסט היו טובות מהצפי בשוק • העליות בוול סטריט החזירו את אלטשולר שחם לפסגת התשואות של חודש אוגוסט, בכל המסלולים העיקריים • כלל ממשיכה להוביל מתחילת השנה במסלול הכללי והמנייתי בהשתלמות, מור בולט בפנסיה

הרטמכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

חשיפה: הרמטכ"ל נפגש עם מפקדי צבאות מדינות המפרץ

הרמטכ"ל אייל זמיר נפגש בחשאי בגרמניה עם מפקדי צבאות סעודיה, איחוד האמירויות, קטאר, בחרין, כווית, ירדן ומצרים ● בפגישה, שאורגנה בידי CENTCOM, נדונו המלחמה עם איראן וההסלמה עם החות'ים ● בישראל ובסעודיה בוחנים בתיווך אמריקאי הרחבת שיתוף הפעולה הצבאי והמודיעיני נגד החות'ים ● ארה"ב חשפה לראשונה: הצבנו נשק מתקדם "לשליטה בחלל" ● לפי דוח של המפקח על הפנטגון, המלחמה בין ארה"ב לאיראן עלתה לארה"ב יותר מ-33 מיליארד דולר והובילה למחסור בתחמושת ● עדכונים שוטפים

מטוס מעקב יוצא למשימה מנושאת המטוסים האמריקאית לינקולן / צילום: Reuters, US Navy

הפנטגון חושף: אלה ההפסדים בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה מול איראן

לפי מסמך רשמי של הפנטגון, ארבעת החודשים הראשונים של המלחמה באיראן הביאו להוצאות בסך 33.4 מיליארד דולר ולאיבוד של כ־30 מל"טים גדולים ● מעבר לכך, במזכירות ההגנה האמריקאית מודים כי המלחמה אתגרה אותם מאוד בהיבט כלכלת החימושים ויצרה "צווארי בקבוק" בשרשראות האספקה

עומר אדם בקמפיין אופטיקנה / צילום: צילום מסך

בית המשפט המחוזי הכריע: ורסו תפצה את אופטיקנה ואת עומר אדם ב-800 אלף שקל כל אחד

שיתוף פעולה בין ורסו, עומר אדם ואופטיקנה בסוף העשור הקודם התפתח למחלוקת משפטית סביב זכויות במותג, ייצור ושיווק של קולקציית משקפיים ● ורסו תבעה את אופטיקנה - שהגישה תביעה נגדית - והחברה של עומר אדם תבעה את ורסו גם היא ● בית המשפט קיבל את שלוש התביעות: אופטיקנה תקבל נטו 800 אלף שקל, וחברת עומר אדם תקבל 866 אלף שקל מוורסו ודיוויד עמר

נתב''ג. צניחה במחירי הטיסות

אחרי החגים: התאריך שבו הטיסות לחו"ל יוזלו ב־70%

חגי תשרי הם מהתקופות היקרות בשנה לטיסות, אבל השנה הפער מול אוקטובר בולט במיוחד ● בדיקה של אתר lastminute מצאה כי מה־5 באוקטובר, לצד ירידת הביקושים אחרי החגים, חזרתן של שחקניות זרות מגדילות את ההיצע בשמיים ומביאות לצניחה במחירים

זיו אתר, מנכ''ל וממייסדי Glass / איור: גיל ג'יבלי

היזם שנולד בעפולה, למד בטכניון ומכר סטארט־אפ ב־300 מיליון דולר ל־OpenAI

זיו אתר, מייסד סטארט־אפ הצילום גלאס, מכר אותו ביותר מ־300 מיליון דולר לענקית הבינה המלאכותית ● היזם, יליד עמק יזרעאל, מתגורר בעמק הסיליקון כבר כעשור ומתרחק מאור הזרקורים ● הוא יפתח מצלמה חדשנית שתשמש את אחד מהמכשירים העתידניים בחברה של סם אלטמן

ריצ'רד פרנסיס / עיבוד: AI, מקור: אלעד מלכה

מקום 10: המנהל שהחזיר את טבע לצמיחה - "כשיש נתונים ברורים, צריך לפעול מהר"

ריצ'רד פרנסיס קיבל לידיו את חברת טבע אחרי שלב הקיצוצים עם משימה: להקפיץ אותה מדרגה ● השנה כבר הוביל רכישה ראשונה זה עשור ● 30 המנהלים והמנהלות הטובים 2026 

אבי בן טל ושלום אסייג / צילום: ינאי יחיאל, יח''צ, מיכה בריקמן

חוזר לתקשורת, קצת אחרת: אבי בן טל רוכש עמוד אינסטגרם עם שלום אסייג

מנכ"ל רשת 13 ו–ynet לשעבר קונה את הנכסים הדיגיטליים של "אייקון ישראל" יחד עם איש התקשורת שלום אסייג, מידי הבעלים יפה פישלר והנאמן שביהמ"ש מינה לחברה, בסכום שמוערך בכ–4 מיליון שקל ● המהלך בא כחלק מיצירת קבוצת מדיה חדשה, בשם Buzz Code

משרדי Joonko. בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

ה-FBI חשף פרטים חדשים על הונאת המיליונים של היזמת הישראלית

אחרי יותר משלוש שנות חקירה, מייסדת ג'ונקו עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך ● עפ"י מסמכי משרד המשפטים האמריקאי, היזמת הישראלית זייפה תדפיסי בנק ומסמכי לקוחות כדי לגייס 27 מיליון דולר מקרנות מובילות ● רז מחכה לגזר הדין, בעבירות שהעונש המרבי בגינן בחוק האמריקאי עומד על 20 שנות מאסר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב בהובלת סקטור האנרגיה

מדדי הדגל בתל אביב ננעלו בירידות חדות, בהובלת סקטורי האנרגיה והקלינטק שצללו בכ-3.8% וב-3.2% בהתאמה ● מניות נופר, דוראל ואנלייט הובילו את המגמה השלילית, בעוד שמדד נדל"ן מניב חו"ל היה היחיד ששחה נגד הזרם ונצבע בירוק ● הדולר סיים יום תנודתי ביציבות ● נקסט ויז'ן מרכזת עניין ברקע פתיחת סיקור אוהד מצד בתי השקעות בינלאומיים; בגירה קפצה ברקע לדיווח על התקשרות חדשה אסיה

מטוס אייר קנדה בנתב''ג / צילום: איל יצהר

לא רק האמריקאיות: חברת התעופה הקנדית בדרך לישראל

אייר קנדה הקדימה את חזרתה לישראל ל-30 בנובמבר ותפעיל ארבע טיסות שבועיות, שיהיו הקו הישיר היחיד לקנדה ● חזרתה מצטרפת למגמת התחזקות של פעילות חברות התעופה הזרות בישראל לקראת החורף

הדמיה: Shutterstock

הכולסטרול החדש והשאלה הגדולה: איך מונעים את התקף הלב הבא?

שני ניסויים כושלים העלו ספקות לגבי מנגנוני טיפול שנחשבו מבטיחים, כמו הפחתת "הכולסטרול החדש", אבל חוקרים חושבים שעדיין יש להם סיכוי ● וגם: ההמלצה שכנראה לא שמעתם עליה ● מדעי אריכות החיים, מדור חדש 

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: חיים צח, לע''מ

הדוחות הכספיים של המדינה חושפים: קופת הפיצויים לנזקי המלחמה התרוקנה

דוח החשבת הכללית באוצר מעלה כי מפרוץ המלחמה ועד לסוף השנה שעברה שולמו מקרן מס רכוש פיצויים בסך 37 מיליארד שקל ועוד 5 מיליארד שקל אחרי המלחמה באיראן ● לפי הדוח, בקופה נותרו כ־2 מיליארד שקל בלבד ● וגם: שיא התשלומים לנפגעי פעולות איבה

הפגנות תמיכה במבצא נגד השחיתות בעיראק / צילום: ap

המלחמה במזרח התיכון ייבשה את הכנסות הנפט ועיראק יצאה למאבק נגד האליטות

קריסת יצוא הנפט בעקבות המלחמה באיראן חסמה את מקור המימון המרכזי של עיראק ודחקה את בגדד למבצע חסר תקדים נגד רשתות השחיתות של האליטה הפוליטית ● במסגרת המבצע נעצרו עשרות בכירים וחברי פרלמנט, והוחרמו מאות מיליוני דולרים במזומן ובזהב

מה צפוי במדד המחירים לצרכן? / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה באוגוסט אבל מחירי הדירות ממשיכים לעלות

מדד אוגוסט עלה ב-0.7%, והאינפלציה השנתית עומדת על 1.5% ● הירקות, התחבורה והדיור התייקרו; הפירות, ההלבשה והמזון הוזלו ● שכר הדירה לשוכרים חדשים זינק ב-4.4%; מחירי הדירות עלו חודש שני ברציפות ● האנליסטים: "הנתונים ופערי הריבית מול ארה"ב יעצרו את הפחתות הריבית של בנק ישראל"

כרטיסים לפארק דיסני / צילום: Reuters

פוסט ויראלי שואל: איך מחיר כרטיס יכול לעלות ב-5,300% ב-50 שנה?

תמונה שהופצה ברשת מציבה זה לצד זה כרטיס כניסה לדיסני מ־1971, שעלה 3.5 דולר, וכרטיס מ־2026 במחיר של 189 דולר ● הפער במחירים עורר זעם בקרב גולשים, במיוחד לאחר שהתברר כי האינפלציה ויוקר המחיה מסבירים רק חלק קטן ממנו ● אז מה מאפשר לדיסני להמשיך להעלות מחירים, ועדיין להצליח לגרום למבקרים להמשיך להגיע בהמוניהם?

פארק נעימי / הדמיה: באדיבות פארק נעימי

אחרי יותר משני עשורים באיירפורט סיטי: דיפלומט עוברת לפארק נעימי. זה המחיר שתשלם

במסגרת העסקה תשכור דיפלומט כ־5,000 מ"ר של שטחי משרדים בפארק נעימי במחלף מסובים, שאליהם צפויים לעבור במהלך 2028 כ־300 עובדים ● ההסכם נחתם ל־10 שנים עם אופציה להארכה ב־5 שנים נוספות ● גורמים בענף מעריכים כי דמי השכירות יעמדו על כ־8 מיליון שקל בשנה וכ־133 שקל למ"ר

ניסים פרץ, מנכ''ל חברת נתיבי ישראל, בוועידת ישראל לנדל''ן / צילום: כדיה לוי

הסחבת שתוקעת מעבר של 600 מיליון שקל לשיקום התשתיות בצפון

למרות תוכנית הענק לשיקום הצפון, החלק המיועד לתשתיות נשאר על הנייר ● רק בשבוע שעבר הגיעה פעימה ראשונה בעקבות זעקת מנכ"ל נתיבי ישראל ● מעקב גלובס אחרי התוכניות לצפון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

על הספיקר עם נשיא ארה"ב: מנכ"ל אנבידיה קיבל שיחה במהלך כנס והותיר את הנוכחים בהלם

מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג קיבל שיחה מנשיא ארה"ב במהלך כנס, שם אותו על הרמקול ואיפשר למשתתפים לשמוע את השיחה, במהלכה תקף טראמפ את מתנגדי תעשיית ה-AI • "הכול תרמית", אמר טראמפ על החששות מהטכנולוגיה, וכינה את הדאטה סנטרים "הנפט של 20-25 השנים הבאות"