גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

לירה טורקית / צילום: Shutterstock, Shutterstock

בחשד לעסקאות פיקטיביות בהיקפי ענק: מנכ"ל הבורסה הטורקית נעצר

במסגרת החשדות נבחן האם מחירי מניות בבורסה באיסטנבול נופחו באופן מלאכותי בעזרת קרנות השקעה מסויימת, מה שהביא למפלה בחודש שעבר

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "הלוואי שכל מקום בישראל היה צומח כמו הקיבוצים"

מו"ל גלובס אלונה בר און אמרה בפתיחת כנס צמיחת הקיבוצים כי התנועה הקיבוצית ניצבת בפני גל של שינויים - מהקמת קיבוצים חדשים וצמיחה דמוגרפית ועד זינוק ביזמות, באנרגיה ובתהליכי העברה בין-דורית של הון וערכים

הדירה  ברחוב רעות בשכונת ''בצוותא'' בחריש / צילום: יעקב קדם

מחיר חריג: בכמה נמכרה דירת גן עם 5 חדרים בחריש?

בשכונת "בצוותא" בחריש, נמכרה דירת גן בת 5 חדרים, בשטח בנוי של 141 מ"ר תמורת 3.035 מיליון שקל ● הדירה נמכרה על רקע ירידת מחירים של כ־12% בעיר בדירות רגילות ● מדובר במחיר גבוה מאוד יחסית לשוק דירות הגן בחריש

מטבעות קריפטו / צילום: Shutterstock

נפגעתם בפריצה לבייננס? זה יכול להשפיע על חיוב המס שלכם

בורסת הקריפטו כבר הודיעה שתכסה את ההפסדים, אך השאלות הנגזרות מן הפרשה ממשיכות להציף את המשקיעים ● בין היתר, תוהים המשקיעים מהן השלכות המס של האירוע ● רו"ח אייל סנדו, שותף באלמקייס פתרונות מיסוי וחבר ועדת הקריפטו בלשכת יועצי המס, מסביר ● גלובס עושה סדר

בניין ''בית בכפר''. בעיגול: יעקב אטרקצ'י / צילום: איל יצהר, תמיר לוי

איך עושים אקזיט של מיליארד שקל במזומן על רשת בתי דיור מוגן?

משפחת בלושטיין, שמוכרת את רשת "בית בכפר" לידי חברת הנדל"ן אאורה, מתנהלת הרחק מאור הזרקורים ● מאב המשפחה שהיה איש סודו של ראש המוסד לשעבר, דרך הבית הראשון בכפר סבא ועד לרשת דיור מוגן, שחולשת על אלף יחידות דיור וכבר הפגישה את בני משפחת בלושטיין עם מאות מיליוני שקלים ● וגם: מה מחפשים המשקיעים בתחום? "מדובר בענף דפנסיבי שמייצר הכנסה יציבה, הביקוש אליו רק הולך וגדל"

ג'ורג' סורוס ואילון מאסק / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein, Ronald Zak

מאילון מאסק ועד ג'ורג' סורוס: המיליארדרים ששמים כסף גדול על בחירות האמצע

ניתוח נתוני התרומות לבחירות בארה"ב חושף כיצד קבוצה מצומצמת של בעלי הון ותאגידים מנצלת את מנגנוני המימון כדי להזרים מיליארדי דולרים לקמפיינים וארגונים פוליטיים ● ממאסק ועד חברות הימורים: השחקנים שמוכנים לשלם, והרבה, כדי להשפיע על היום שאחרי

עופר סתוי, מנכ''ל דוראל ישראל / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל שעבר 33 אסיפות קיבוצים כדי לאשר מגה פרויקט

החלק האגרו-וולטאי בפרויקט "הדרי שאן" צפוי להניב לדוראל כ-150 מיליון שקל בשנה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, סיפר עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל, כי "לנהל מיזם של 11 קיבוצים עם עשרות אסיפות ושינויים רגולטוריים היה אתגר יוצא דופן"

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

האיום של חמינאי: "אם איראן תותקף - נגיב מיד ובעוצמה, ללא מגבלה גיאוגרפית"

צוותי המשא ומתן מקטאר ומאיראן יצאו יחד מטהרן לדוחא, שם יימשכו השיחות לקראת הסכם אפשרי עם וושינגטון ● טראמפ התייחס לעלויות המלחמה, כ-47 מיליארד דולרים, ואמר: "כל מה שהוצאנו - החזרנו דרך וונצואלה" ● חיל האוויר תוקף תשתיות חיזבאללה ● קציני שב"כ התקשרו בחודשים האחרונים לפעילי טרור ברצועת עזה והציבו בפניהם אולטימטום לפני חיסולם ● עדכונים שוטפים

אהוד ברק, יפעת שאשא ביטון,  משה כחלון,  איילת שקד / צילום: איל יצהר, נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, ליאור מזרחי, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

התגמולים הנדיבים, הסקנדלים הסוערים והמניות שצנחו: מה קורה כשפוליטיקאים מצטרפים לשוק ההון

ממשה כחלון דרך אהוד ברק ועד לאיילת שקד: שורה של שרים וח"כים בדימוס עשו את דרכם ממסדרונות הכנסת לחדרי ההנהלה במגזר העסקי ● למרות התקוות שנתלו בקשרים וביכולת פתיחת הדלתות שלהם, מקרי העבר מלמדים שההצלחה רחוקה מלהיות בטוחה, והדבר בא לידי ביטוי גם בביצועים מאכזבים של מניית החברה

חנות לגו בברלין ממוגנת בלוחות עץ, לקראת הסופ''ש / צילום: Reuters, Annegret Hilse

300 אלף בצרפת, 100 אלף בגרמניה: גל המחאה שוטף את אירופה

גל המחאה נגד יוקר המחיה התפשט ברחבי אירופה, כאשר מאות אלפים יצאו לרחובות בצרפת, גרמניה ואיטליה, ועימותים אלימים נרשמו בכמה מוקדים ● משרד הפנים הצרפתי נערך בכוחות מתוגברים, אחרי המהומות שאירעו לפני שבועיים עם כ-70 אלף שוטרים ברחובות

כנס צמיחת הקיבוצים יוצא לדרך

כנס גלובס, בשיתוף בנק דיסקונט והתנועה הקיבוצית שייערך בפעם זו השנה השלישית, עוסק בפוטנציאל של הקיבוצים כמנוע משמעותי לצמיחה כלכלית, טכנולוגית ודמוגרפית בישראל • הכנס יפגיש את בכירי המשק, מנהלי התעשייה והמשק הקיבוצי, יזמים, אנשי פיננסים ומקבלי החלטות במגזר הציבור

מנכ''לי מטא, אמזון, גוגל ומיקרוסופט / עיבוד: דגנית נחום ג'מצ'י

הנתון שמסביר מה מבהיל כל כך את וול סטריט

חמש ענקיות הטכנולוגיה השקיעו מתחילת השנה 557 מיליארד דולר, יותר מהמזומנים שהפיקו מפעילותן השוטפת ● במקביל לכך ש-S&P שינתה את תחזית הדירוג של מטא לשלילית, מיקרוסופט גייסה 25 מיליארד דולר ואמזון הציגה תזרים חופשי שלילי ● אחרי הנפילות בוול סטריט, המשקיעים שואלים מתי השקעות הענק ב-AI יתחילו להחזיר את עצמן

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

רשות שוק ההון הציבה תנאי דרמטי למיזוג הגדול של אלטשולר שחם

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

האם זה הזמן להצטייד בדולרים? מומחים מנתחים – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל השקעות בכיר: "הבורסה לא אטרקטיבית, הנדל"ן מת" ● איפה להשקיע? המומחים ממליצים להתרחק מנדל"ן; להתמקד באג"ח קצרות, טק דואלי וביטחון ●  מניית הרחפנים שצנחה ב-50%: הזדמנות השקעה או מלכודת? ● אבנר חדד מהפניקס מרגיע: "אין פאניקה בשווקים, מדובר בתיקון טבעי" ● וגם: רשות שוק ההון סוגרת את מלכודת ההנחות בביטוחי החיים - אך האם המבוטחים באמת ישלמו פחות?

רפי אלמליח, ד''ר עידית שכנאי-רן, תומר גרינשפון ועו''ד מיכי דרורי בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מינהל התכנון: "המודל של וילה וקדילק ביישובים לא יהיה יותר. מוכרחים להצטופף"

פאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס עסק תיקון 5 לתמ"א 35, המאפשר את ביטול מגבלת יחידות הדיור בקיבוצים ומאפשר את הגדלת הצפיפות ● עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "עם הזמן הם התחילו לכרסם בתוכנית. אולי חשבו שהם מיטיבים איתנו מדי" ● רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון: "לא שותלים 'עיזים' בתוכנית. אני עובד כבר ארבע שנים כדי לוודא שהדבר הזה יקום ויהיה"

בן סוכמן, מנכ''ל דפוס בארי / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל שהוביל לפתיחת דפוס בארי: "אנחנו בתחושת שליחות. 90% מחברי הקיבוץ יחזרו"

מנכ"ל דפוס בארי בן סוכמן, שאיבד את אמו וחברים בטבח ה-7 באוקטובר, סיפר כיצד ההחלטה לפתוח מחדש את דפוס בארי ימים ספורים לאחר מכן, הפכה לסמל של תקווה ושיקום הקהילה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הוא דיבר על החזרה לבארי, על האתגרים שנותרו ועל האמונה בעתיד הקיבוץ והעוטף

טיל לורה (ארכיון) / צילום: התעשייה האווירית

עסקה של התעשייה האווירית מעוררת חשש וסערה בספרד

מרוקו בוחנת רכישת טילים מתקדמים מישראל וממדינות נוספות, ומעוררת חשש ביטחוני בספרד ● חברת Long Wall זכתה בחוזה אמריקאי בסך 75 מיליון דולר לפיתוח מיירט בעלות נמוכה, לצד התחייבות להשקעה נוספת במחקר ובפיתוח ● וחברת הענק האירופית BAE מייצרת נגמ״שים עם מערכת של אלביט ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

תקיפות בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

מקור מדיני בלבנון מזהיר מהיגררות למלחמה: "יחזיר אותנו לנקודת האפס"

בכיר לבנוני טען כי אזהרת חמינאי נועדה להפעיל את שלוחות איראן באזור ● המקור הזהיר כי כניסה לעימות תמוטט את מאמצי הממשלה ותהווה "התקוממות נגד המדינה" ● דובר משמרות המהפכה: "מוכנים יותר מאי פעם. אין מגבלות גיאוגרפיות" ● משרד החוץ של איראן הודיע כי הגדיר את הצי המלכותי וחיל האוויר של בריטניה "ארגוני טרור" ● דיווח: טראמפ ונתניהו שוחחו על רקע המתיחות עם איראן ● טראמפ עדיין לא הכריע אם לחדש את הלחימה, אך ההערכה היא שאם לא יהיה הסכם עד יום שני - קשה לראות איך ניתן יהיה להמשיך בדיפלומטיה ● עדכונים שוטפים