גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אף צד לא קיבל כל מה שהוא רצה במיסוי הבנקים. חוץ מאגף התקציבים

באגף התקציבים התנגדו מלכתחילה להטלת מס קבוע על הבנקים, והעדיפו היטל חד-פעמי ● בדיעבד, זה בדיוק מה שנקבע ואף יותר טוב מכפי שחשבו ● מה הרוויח האוצר, איך הגיבו בבנקים, ולמה המהלך עדיין לא הושלם סופית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

פשרה של מעל 3 מיליארד שקל: המתווה המסתמן בין סמוטריץ' לבנקים

שר האוצר הציע לראשי הבנקים הגדולים פשרה: העברה של כ-3 מיליארד שקל לקופת המדינה כבר השנה, ועוד 250 מיליון שקל ב-2027 ● בתמורה, המדינה תוותר על חקיקת מס רווחי היתר הקבוע, ותתחייב שלא להעלות דרישות נוספות ● בכיר במערכת הבנקאית הביע תסכול מהמתווה שהושג: "אני בתחושה קשה"

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock, Petr Leczo

בוטלה לכם טיסה לקיץ? הסיבה היא לא בהכרח המלחמה

חברת וויזאייר הודיעה כי כלל טיסותיה מישראל ואליה מבוטלות עד 7 באפריל, אך נוסעים רבים מדווחים בימים האחרונים על ביטולים החורגים מהמועד הרשמי ● למה זה קורה? מסתבר כי מדובר בפרקטיקה מוכרת בענף הלואו קוסט

גלקסי 25 של סמסונג ואייפון 17 פרו מקס / צילום: יח''צ

מכרז הסלולר הממשלתי מתעכב, 100 אלף עובדי מדינה עדיין מחכים, ומי כבר קיבל?

קשיים טכניים ולוגיסטיים במכרז הסלולר הממשלתי בו זכו פרטנר ופלאפון מותירים עשרות אלפי עובדים עם מכשירים ישנים • ICL מרחיבה פעילות בהודו עם מפעל חדש לייצור דשנים מיוחדים, פייבוקס נכנסת לשוק המתנות הדיגיטליות ובר רפאלי משיקה פופ־אפ חדש • אירועים ומינויים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

מאחורי הקלעים של עסקת ארקיע: המו"מ שהתקדם והתהפך ברגע האחרון

קבוצת משקיעים אמריקאית בהובלת איש העסקים אליוט זמל טוענת, במכתב התראה לפני תביעה, כי חתמה על מזכרי הבנות לרכישת ארקיע והשקיעה מאות אלפי דולרים בבדיקת נאותות - אך האחים נקש חזרו בהם מהסיכומים ברגע האחרון ● האחים נקש בתגובה: "דוחים את הטענות"

סניף של מקס סטוק בראשל''צ / צילום: מירו ממן

מקס סטוק לא דיווחה מדוע התפטר הדירקטור של קרן אייפקס, ורשות ני"ע התערבה

בעקבות דרישת רשות ני"ע, מקס סטוק פרסמה דיווח מתוקן המתייחס לטענות שהעלה ארז נחום, לשעבר מספר 2 בקרן אייפקס, נגד מנכ"לית הקרן ויו"ר מקס סטוק, זהבית כהן ● מקס סטוק: "החברה איננה צד לסכסוך, לא הופרו כללי הממשל התאגידי"

פרויקט בנייה בישראל / צילום: טלי בוגדנובסקי

יזמי הנדל"ן לא מוטרדים מביטולים: "באוצר מנסים לשדר שיש ירידת מחירים"

ניתוח שנעשה בתחילת החודש באגף הכלכלן הראשי באוצר הצביע על עלייה של יותר מ-100% בקצב ביטולי עסקאות בענף הנדל"ן בשנים 2024-2025 ● מנגד, יזמי נדל"ן טוענים שמדובר בתופעה שולית: "את הביטולים אפשר לספור על כף יד אחת"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות קלות; הזינוק במחירי הנפט התמתן

נאסד"ק ירד ב-0.3% ● טאואר עקפה את צ'ק פוינט בשווי והיא הישראלית השלישית בגודלה בוול סטריט ● נפט מסוג ברנט נסחר סביב 105 דולר לחבית לאחר שנסק ל-119 דולר בבוקר ● מימושים במניית מיקרון לאחר הדוח הטוב שלה אתמול ● ירידות חדות במחירי הזהב והכסף ● הבנק האירופי ובנק אנגליה הותירו את הריבית היום ללא שינוי ● בורסות אירופה ננעלו בירידות חדות

לאיזו חברה ביטחונית ישראלית יש את צבר ההזמנות הגדול ביותר?

מי העיר שמובילה בשיעור הדירות לשכירות, וגם: איראן שיגרה לישראל כ-700 טילים בשבועיים הראשונים של המלחמה. כמה מהם הגיעו? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

משמאל: דני בריקמן, מנכ''ל אואזיס, ועמית צימרמן, סמנכ''ל המוצר / צילום: אוהד קב

הסטארט-אפ שמחפש פתרון לאחד מאתגרי האבטחה של ה-AI גייס 120 מיליון דולר

חברת הסייבר הישראלית אואזיס סקיורטי מודיעה על גיוס סבב B ● החברה מפתחת פלטפורמה לניהול זהויות לא אנושיות שלדבריה נועדה להפוך לתשתית של עידן סוכני ה-AI

רקטה של חברת נורת'רופ גרומן / צילום: ap, Steve Helber

דווקא כעת המניות הביטחוניות בארה"ב נכנסות למקלט. כמה הסברים לתופעה

המלחמה המתמשכת באיראן אמורה על פניה להוביל להוצאות צבאיות וביטחוניות גבוהות יותר, אבל במניות הנשק וההגנה האמריקאיות המובילות ניכר דווקא דשדוש ● ייתכן כי הרוח הגבית מהממשל פנתה כעת נגדן, בשל התנהגות כספית בזבזנית ופיגור טכנולוגי

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

תמורת 8,000 שקל בחודש: המתווכים בין החברות בת"א למשקיעים הגדולים

קשרי המשקיעים (IR) הם כלי מרכזי בהתנהלות החברות הגדולות בבורסה מול המשקיעים ● בשנים האחרונות חווה הענף שינויים מפליגים, עם פתיחת משרדים חדשים והשפעת הרשתות החברתיות: "חברה שלא מנטרת את הרשת, מגיבה באיחור כשמתפתח משבר" ● מי הם השחקנים הבולטים ומדוע, למרות חשיבותם, "כל משרדי ה־IR ביחד לא עושים את המחזור שעושה חברת חיתום אחת בשנה"

חמישה דברים שכדאי לדעת / צילום: shutterstock / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המניה שתקפוץ בחדות וההודעה של בזן שהשוק מחכה לה

המסחר צפוי להיפתח במגמה מעורבת, כאשר את העליות יובילו המניות הדואליות שחוזרות לת"א בפערי ארביטרז' נאים - טאואר תעלה בכ-4.5% ● בזן צפויה לדווח היום על הנזק שנגרם בבתי הזיקוק ולעדכן על ההשלכות ● בוול סטריט החוזים העתידיים נסחרים ביציבות ● מחירי הנפט עומדים על כ-107 לחבית ברנט ● ג'יי.פי.מורגן חותך את התחזית: "השוק שאנן מדי לגבי המלחמה" ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

יירוטים של כיפת ברזל (ארכיון) / צילום: Reuters, Wisam Hashlamoun

שיגור שני תוך חצי שעה מאיראן למרכז הארץ; צה"ל תקף בטהרן

לוחם מילואים בכיפת ברזל מואשם בריגול עבור איראן ● מדינות באירופה הודיעו: נסייע במצר הורמוז, אחרי שתושג הפסקת אש ● אזעקות הופעלו בגליל, בגולן, בחיפה ובקריות, בצה"ל בודקים מדוע לא הופעלה התרעה מקדימה בחלק מהמקומות • מוקדם יותר, תוך זמן קצר: חמישה גלי שיגורים מאיראן לירושלים, לדרום ולצפון • צה"ל תקף הלילה תשתיות המשטר האיראני בלב טהרן ● נתניהו: "טראמפ ביקש להימנע ממתקפות על מאגרי אנרגיה" ● עדכונים שוטפים

עסקים שנפגעו בעקבות פגיעת טיל במרכז הארץ / צילום: פרטי

"בגלל כמה פושעים נהרוג את כל היתר": הפיצויים שלא מגיעים והפתרונות האפשריים

מתווה הפיצויים החדש מתעכב, ובינתיים 24 אלף עסקים שטרם פוצו על נזקי המערכות הקודמות - קורסים ● בעוד רשות המסים מציגה שיעורי טיפול גבוהים בתיקים קטנים, ב"מסלול האדום" של העסקים הגדולים ובענף התיירות מדווחים על קיפאון ● מרשות המסים נמסר: "רוב התביעות הגדולות הוגשו רק לאחרונה"

בן חמד אל תאני, נתניהו, חמינאי הבן וטראמפ / צילום: AP-Matt Dunham, נעם ריבקין פנטון-הארץ, reuters-Rouzbeh Fouladi/ZUMA Wire

המפרציות הפסיקו לייצר נפט - מלבד מדינה אחת. איך היא עושה את זה?

עשרות מתקני גז ונפט הושבתו בשל תקיפות מאיראן ומישראל ויחד עם חסימת מצרי הורמוז, והובילו לזינוק חד במחירי האנרגיה ● מה הקפיץ את מחירי הגז ב־25% בבוקר אחד? כיצד השיבושים ביצוא משפיעים על הנפט? ואילו מדינות מצליחות לעקוף את החסימות? ● גלובס עושה סדר

כותרות העיתונים בעולם

כ-2,000 נחתים מחכים לפקודה: האיים שארה"ב עשויה לכבוש

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב עשויה להשתלט על מספר איים ששייכים לאיראן סביב מצרי הורמוז, כמה עולה לבטח ספינה במצרי הורמוז, והמיליארדר האמירתי שמאשים את טראמפ וישראל • כותרות העיתונים בעולם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בגלל חוסר הוודאות לסיום המלחמה: מודל החל"ת במשק ישאר בתוקף עד מאי

לפי תזכיר חוק מתווה הסיוע הכלכלי "שאגת הארי" שפרסם האוצר, מעסיקים יוכלו להוציא עובדים לחל"ת גם בסוף אפריל, ועדיין להיכנס בתוך חלון הזכאות ● מודל החל"ת צפוי לעבור חקיקה מהירה בשלוש קריאות בכנסת עוד לפני חג הפסח

מוצרי סוגת / צילום: תמר מצפי

דוחות ראשונים לסוגת כחברה ציבורית: רווח נקי של 103 מיליון שקל ב-2025

הרווח הנקי זינק על רקע רווח חד פעמי בשל פשרה עם רמ"י ● מאז ההנפקה בדצמבר חתמה סוגת על רכישת חברת פילטונה בכ־55 מיליון שקל , ובמקביל היא מקדמת עסקאות נוספות ● תחלק דיבידנד בהיקף של כ־51 מיליון שקל, בשיעור של כ-50% מהרווח הנקי

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בת"א; מניית ריטיילורס זינקה ב23%, טאואר ב-11%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.2% ● שר האוצר האמריקאי, סקוט בסנט , אמר כי ארה״ב שוקלת להסיר סנקציות מנפט איראני ● מדד הבנקים עולה בעקבות הפשרה של סמוטריץ' והבנקים לגבי חקיקת מס רווחי היתר ● הבורסה המקומית עלתה אתמול, בניגוד לשווקים בעולם ●  ● וול סטריט ננעלה אתמול באדום בוהק, אחרי שיו"ר הפד אמר שהורדת האינפלציה תיקח כנראה יותר זמן משקיווה