גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

מדד S&P 500 עשה מהלך שנראה רק ארבע פעמים מאז מלחמת העולם השנייה

ה-S&P 500 רשם באפריל ובמאי זינוק דו־חודשי של מעל 16% - מה שלפי דויטשה בנק קרה ארבע פעמים בלבד מאז מלחמת העולם השנייה ● בשלושה ממקרים אלו, זה היה כששוק המניות האמריקאי התאושש ממיתון, אך במקרה שנותר זה היה לקראת "יום שני השחור" ב-1987, אז הדאו ג'ונס וה-S&P 500 צללו במעל 20% ביום אחד

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

חבל הצלה להייטק? האוצר בוחן מתן מענקים ותשלום מס בדולרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הקים צוות מיוחד לבחינת צעדי סיוע לענף על רקע היחלשות הדולר ● בין ההצעות שנבחנות: הרחבת מענקי רשות החדשנות לסטארט-אפים, דחיית תשלומי מס והיענות לבקשת חברות הטכנולוגיה לשלם מסים בדולרים במקום בשקלים

סקוט פלי, כתב 60 דקות שפוטר השבוע (ארכיון) / צילום: ap, Charles Sykes

המשבר הפנימי בתוכנית התחקירים "60 דקות"

בארי וייס, העורכת הראשית של חדשות CBS, מובילה מהלך של שינוי עמוק בחברה ● בששת הימים האחרונים נפרדה תוכנית הדגל של הרשת, "60 דקות", משלושה כתבים בכירים ובולטים, והחליפה את צמרת המערכת וההפקה שלה ● "קריסת הערכים בצמרת הפכה לבלתי נסבלת", אמר כתב ותיק שפוטר

התחדשות עירונית בתל אביב / צילום: דיויד לוין

היזמים בורחים מת"א: "פרויקטים רבים לא כלכליים. עדיף להימנע ממימוש היתרים"

מספר הדירות שנמכרו אשתקד בתל אביב במסגרת התחדשות עירונית נפל ב־34%, והבקשות להיתר לפרויקטים חדשים ירד ב־20% - כך עולה מדוח הרשות להתחדשות עירונית ● רמות מחירים ועלויות הקמה ומימון גבוהות, לצד היצע רחב, מציבים קושי כלכלי ליזמים, ויש מי שמעדיפים לצאת מהפרויקטים

סרן איתן שמואל למברג ז''ל / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: סרן איתן שמואל למברג נהרג בקרב בדרום לבנון

מזכ"ל החיזבאללה תקף בחריפות את ההסכם שהושג בוושינגטון, והבהיר כי ההבנות לא מחייבות את ארגון הטרור ● אחת מנקודות המחלוקת העיקריות במו"מ בין ארה"ב ואיראן נוגעת ל"פיצוי הכספי" שטהרן דורשת במסגרת החתימה על ההסכם ● צנזורה חלקית הוסרה היום מעל תקרית ביטחונית חמורה במיוחד, שבה רחפן נפץ של ארגון הטרור חיזבאללה הצליח לפגוע ישירות ברכב שבו נסע מפקד פיקוד הצפון ● דיווחים שוטפים

בנק מזרחי טפחות / צילום: איל יצהר

מניות הבנקים נופלות? בעלי השליטה בבנק הזה הזדרזו לקנות מניות ב-100 מיליון שקל

האחים ורטהיים ואייל עופר הגדילו את החזקותיהם במזרחי טפחות בשבועיים האחרונים ● מניית הבנק איבדה כ-20% מהשיא של פברואר בצל הורדות הריבית, המתיחות הביטחונית והתחזקות השקל ● בשוק יש מי שמפרשים את המהלך כהבעת אמון מובהקת: "הירידות האחרונות הן ביטוי לחולשה זמנית שמאפיינת את השוק כולו"

מערכת אימונים של בגירה / צילום: אתר החברה

המוסדי המפתיע וסכום הענק שיזרום לבעלים: הושלמה ההנפקה הביטחונית של השנה

חברת הסימולטורים הצבאיים בגירה השלימה את ההנפקה לפי שווי של 3.3 מיליארד שקל לפני הכסף, בדילול מלא ● לגלובס נודע כ בהנפקה השתתפו גופים מובילים: מיטב, הפניקס, כלל, הראל ומגדל, איילון, מור ואי.בי.אי וכן עמיתים הוותיקה ● החברה גייסה 200 מיליון שקל לקופת החברה ו-655 מיליון שקל בהצעת מכר של בעלי השליטה

גם זה קרה פה / צילום: יוסי זמיר, Shutterstock

הפער בין מה שרואים באוצר למה שרואים ב-OECD

ב–OECD פסימיים, באוצר רואים ורוד ● הכשל של חוק המעונות ● ומה מפריע לטיעון של התעשיינים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

האם אתם מוכנים לחיים ארוכים? / אילוסטרציה: Shutterstock

האם אתם מוכנים לחיים ארוכים?

ד"ר יוחאי שביט, מנהל המחקר במכון סטנפורד לאריכות ימים, טוען שגיל 100 הוא אופציה שרובנו צריכים להביא בחשבון, וצריך להיערך אליה כבר בגיל צעיר ● בעזרת מחקריו, הוא מבקש לכתוב נרטיב חדש לעשורים האחרונים של החיים ● שיחה עם חוקר שמביט בלי פחד ב"גיל החדש"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

אל על משיקה את כרטיס פליי קארד החדש עם ישראכרט. מה הוא כולל?

ישראכרט מציגה את תנאי השימוש החדשים במועדון התעופה של אל על לאחר שעבר אליה מכאל ● כאל, מצדה, משיקה עם איסתא מועדון תעופה חדש המציע מודל חברות פתוח יותר

תנודתיות בבורסה בתל אביב / אילוסטרציה: Shutterstock

מה עומד מאחורי התנודתיות החריפה בבורסה היום, ומה מומלץ לעשות?

לנוכח הפסקת האש בין ישראל ולבנון והתקיפות של צה"ל בדרום המדינה, הבורסה של ת"א ננעלה הערב בירידות בסיומו של יום מסחר תנודתי במיוחד ● בעוד שחלק מהמומחים רואים את המגמה כחלק מתיקון בריא ומתבקש בשוק המניות, אחרים מצביעים על כך שמוקד תשומת־הלב פשוט עבר מהחזית לנתוני המאקרו

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

העליון: נוסע שטיסתו בוטלה זכאי לפיצויים אם לא הציגו לו את כל החלופות העומדות לרשותו

בית המשפט קבע כי חברת התעופה מחויבת ליידע את הנוסעים כי באפשרותם לקבל את התמורה ששילמו או כרטיס חלופי ● עם זאת, בית המשפט הבהיר כי יש לנקוט גישה זהירה במתן הפיצוי, שעלול להתגלגל אל הנוסעים עצמם

פרופ' אבי שמחון / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

כלכלת בחירות? שמחון מבקש להוריד את המע"מ. באוצר מטילים ספק בכוונותיו

רה"מ בנימין נתניהו, באמצעות יועצו הכלכלי פרופ' אבי שמחון, ביקש משר האוצר בצלאל סמוטריץ' לבחון הורדה של המע"מ באחוז אחד – ל-17% ● גורמים באוצר מעריכים כי ההיתכנות ליישום המהלך לפני הבחירות היא נמוכה, וסבורים כי מדובר ב"עוד ניסיון לקרוץ לציבור לפני הבחירות, מבלי שיש כוונה אמיתית מאחורי זה מעבר לקבלת כותרות"

ניר ברקת וצבי סטפק / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת, איל יצהר

האחים ברקת שמים את בית ההשקעות מיטב על המדף; צבי סטפק לגלובס: "אין לנו שום כוונה למכור"

לאחר זינוק של 1,300% תוך 3 שנים וכשמניית מיטב נסחרת בשיא, בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן התבקש למצוא רוכש להחזקות של משפחת ברקת בשווי של 3.3 מיליארד שקל ● צבי סטפק אמר ל"גלובס": "אין לנו שום כוונה למכור את חלקנו במיטב" ● המניה נפלה ב-9% לאחר פרסום כוונת המכירה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

באוצר מזהירים: בשנת 2029 הביטוח הלאומי לא יוכל לעמוד בנטל הקצבאות

האוצר העלה את תחזית הצמיחה וההכנסות למדינה, אך מזהיר משורה של סיכונים כלכליים וביטחוניים ● לפי המסמך, קרן הביטוח הלאומי לא תספיק לכיסוי תשלומי הקצבאות כבר ב-2029 ללא התערבות ממשלתית ● הממשלה הבאה צפויה להתמודד עם קיצוצים, הוצאות ביטחון גבוהות והתחייבויות חברתיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים

גיל כתב / צילום: תמונה פרטית

הוא התחיל להשקיע בגיל 13. היום הוא עושה 30% תשואה בשנה

גיל כתב התעניין בשוק ההון וקרא עיתונים כלכליים מגיל 13 ● בתיכון הקים סטארט-אפ וגם התחיל להשקיע בבורסה, אחרי שנפילות הבורסות בקורונה ריתקו אותו ● הוא לא הולך עם העדר, נמנע מלהשקיע בטרנדים ולא מוכר מניות אף פעם, אבל את חייו הוא מממן מעבודה אמיתית ● המשקיעים החדשים, מדור חדש 

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: עופר עמרם

ביהמ"ש: גלובל נט גמל תחזיר 11 מיליון שקל שהועברו לקרנות בחו"ל

המחוזי דחה את עתירת חברת הגמל גלובל נט נגד הממונה על שוק ההון עמית גל, שחייב אותה להחזיר מתוך הונה העצמי כספים של חוסכים שהועברו ל"קרנות אדומות" בחו"ל ● נקבע: "החברה הפרה את חובת הנאמנות והזהירות, ולא הוכח כי קריסתה מונעת את חובת השבת הכספים" ● החברה: "פסק הדין כולל שגיאות, נערער לעליון"

יורם אורון / צילום: איל יצהר

אקזיט הרחפנים מרעננה חשף: המשקיע הסדרתי עשה זאת שוב

קרן ורטקס שמוביל יורם אורון הייתה המשקיעה הראשונה בחברת יירוט הרחפנים דיפנד, שנמכרה השבוע בכ-1.5 מיליארד דולר, עם השקעה של מיליונים ספורים ● מאז הוקמה לפני כ-30 שנה, יצא לקרן שם של מי שיודעת לזהות חברות מוצלחות בתחילת דרכן - בהן waze וסייברארק

צעדת אקלים בתל אביב, 2021 / צילום: שני אשכנזי

הממשלה קידמה את טכנולוגיית האקלים. האם זה מורגש בשטח?

לישראל יש פוטנציאל משמעותי לתעשיית האקלים־טק ● הממשלה ניסתה להעניק לה את הדחיפה הנדרשת - והיא גם רשמה הצלחות ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי עידוד חדשנות טכנולוגית בתחום האקלים

יוסי זינגר וארז בלשה, יו''ר ומנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

קרן ג'נריישן תגייס מאות מיליוני שקלים מהמוסדיים; המניה נפלה

הגיוס של מאות מיליוני השקלים מהמוסדיים צפוי לצאת לפועל בימים הקרובים, ומפיל את מניית ג'נריישן בבורסה ● מטרת ההון: מימון רכישת שיכון ובינוי אנרגיה והקמת טורבינות הכוח החדשות ● וגם: התחרות מול דוראד ראש בראש והאסדרה החדשה שמטלטלת את קווי התחבורה הציבורית