גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

חיסכון / צילום: Shutterstock

הבחירות מחקו את התשואות החיוביות בקופות גמל באוקטובר

ירידות השערים בבורסה המקומית בעקבות הבחירות, מחקו את התשואות החיוביות בקופות הגמל בחודש האחרון • במסלול הכללי נרשמו תשואות שליליות של 0.4%, ובמנייתי של 1.1% • עליות נאות במסלול ה-S&P500, שסגר את פערי התשואות מתחילת השנה

iPhone Duo של אפל / צילום: יח''צ

תסמונת הדור הראשון: בדקנו את ה-iPhone Duo המתקפל

רק 500 מכשירים מתקפלים חדשים של אפל הגיעו לישראל, ולאחר שבדקנו אחד מהם במשך קרוב לשבוע, הגענו למסקנה: יש פוטנציאל, אבל החברה עדיין לא פיצחה אותו ● וגם: המחיר גבוה במיוחד

אלעד ארנפלד, מנכ''ל החברה הממשלתית לתיירות / צילום: אלי הלוי

כילד מכר סוכריות מהכותל. היום הוא מוביל גוף ממשלתי שחולש על מיליארדים

"בני נולד עם שיתוק מוחין והייתי צריך לעשות שינוי. אני מנגן בכינור, אז מצאתי עבודה קרוב לבית כסמנכ"ל בחברת התקליטים התו השמיני" ● שיחה קצרה עם אלעד ארנפלד, מנכ"ל החברה הממשלתית לתיירות

אליף ארלפ, מנהיגת מפלגת די לינקה מהשמאל בברלין / צילום: ap, Markus Schreiber

לא ראויה לכהן? הפדיחה של ראשת העיר החדשה של ברלין

כותרות העיתונים בעולם: אליף ארלפ, מנהיגת מפלגת די לינקה מהשמאל בברלין, חשפה בטעות לעיתון גרמני שהיא חוששת מפעילי חמאס במפלגתה; באירופה חוששים מתקיפה ישראלית באיראן; והמדינה שרוצה לרכוש כיפת ברזל • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ירידות חדות בסיום שבוע המסחר: הבורסה איבדה 3.5% מאז הבחירות

המסחר בבורסה המקומית ננעל בירידות שערים בהובלת מניות טכנולוגיה ● ת"א 35 צלל בכ-2.06% ● המניות הדואליות נובה, טאואר וקמטק בולטות לשלילה ● מנגד, אל על, דוראל ואלוני חץ עולות בניגוד למגמה ● הדולר מתחזק מול השקל ● מניית אלפא טאו מדיקל תיכנס למדדי ת"א 90 ● טקטונה מדווחת כי נכסי נוסטרו בשווי 1.5 מיליון דולר הוקפאו בבורסת בייננס בעקבות מתקפת סייבר ● מניית נופר אנרג'י נופלת למרות התקשרות למימון ענק בטקסס

נגלריה פאולרי / צילום: ויקיפדיה

האמבה בכנרת: האמת על מה שמסתתר מתחת למים

מקרי ההדבקה האחרונים באמבה הגבירו את החשש מרחצה בכנרת ● יצאנו לבדוק עד כמה היא באמת נפוצה, מה מגביר את הסיכון ואיך להיזהר ● עושים סדר בשמועות ● המשרוקית של גלובס

יקב רקנאטי / צילום: אורנה בן חיים

נסענו בכביש יפהפה בגליל וגילינו מאפים, יין ותרבות שלא הכרנו

יצאנו לטיול בין הגפנים לזיתים של מרום הגליל ומצאנו מאפה גבינה שמנמן בבית מטורקיז, שוק ירקות שנקטפו עם שחר ורוזה ביקב שמתרחק מקלישאות ● חגית אברון תופרת יום

ינקי קוינט / צילום: כדיה לוי

כמעט 3 מיליון שקל לפני בונוס: התנאים של ינקי קוינט אצל תשובה

בתחילת השבוע צפוי קוינט, לשעבר מנהל רשות החברות ויו"ר רמ"י, להיכנס לתפקיד יו"ר שותפות ניו-מד, במסגרתו יהיה זכאי לשכר בעלות שנתית של כ-2.8 שקל ● המנכ"ל ניב סרנה, שנכנס לתפקיד לפני מספר חודשים, צפוי להנות משכר של 4.5 מיליון שקל

ירון זליכה, יועז הנדל ועופר וינטר / צילום: נועם מושקוביץ, איל יצהר, ויקיפדיה / נדב מרגלית

איזה פרס ניחומים יקבלו ירון זליכה, יועז הנדל ועופר וינטר מהמדינה?

כמה שילמה השבוע אינטל על רכישת חברת קלאסיק הישראלית? ● בית המשפט פרסם פסיקה שמסכנת את אזור הבילויים בנחלת בנימין בת"א. מה הוא פסק? • וגם: מה הייתה ההסתברות ביום שלישי בשוק ההימורים פולימרקט שגדי איזנקוט יהיה ראש הממשלה הבא? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

מוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן ודונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: AP

התקדמות במגעים להסכם בין ארה"ב לאיראן? המשלחות בדרך לדוחא

צוותי המשא ומתן מקטאר ומאיראן יצאו יחד מטהרן לדוחא, שם יימשכו השיחות לקראת הסכם אפשרי עם וושינגטון ● טראמפ התייחס לעלויות המלחמה, כ-47 מיליארד דולרים, ואמר: "כל מה שהוצאנו - החזרנו דרך מקום שנקרא וונצואלה" ● חיל האוויר תוקף תשתיות חיזבאללה ● קציני שב"כ התקשרו בחודשים האחרונים לפעילי טרור ברצועת עזה והציבו בפניהם אולטימטום לפני חיסולם ● עדכונים שוטפים

בינאנס / צילום: Shutterstock

20 דקות וקשר לצפון קוריאה: פרטים חדשים על פריצת הקריפטו הגדולה בהיסטוריה

בינאנס - בורסת הקריפטו הגדולה בעולם נמצאת במרכז של פריצה חמורה שבמסגרתה נגנבו לפחות 6 מיליארד דולר ● מחיר הביטקוין נחתך ● קבוצת התקיפה ככל הנראה מצפון קוריאה - כך היא פעלה

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים עזבו את העיר - ודירת הבוטיק נמכרה ב־1.7 מיליון שקל בלבד

דירת 4 חדרים בשטח של 113 מ"ר בנתיבות נמכרה תמורת 1.695 מיליון שקל ● "יש הרבה בנייה חדשה בעיר, מה שמגדיל מאוד את ההיצע ומחזק את הכוח של הקונים" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

השותף של בנק לאומי חושף פוזיצית ענק בבנק הפועלים

אייל בקשי, בעלי ברק קפיטל, ורעייתו רונית רכשו מניות בנק הפועלים בכ־35 מיליון שקל, במחיר ממוצע של 76 שקל למניה ● הרכישה חושפת החזקה של 2.46% ממניות הבנק דרך ברק קפיטל, ככל הידוע מרביתה עבור גופים מוסדיים, בשווי שוק של כ־2.5 מיליארד שקל

בתוך לשכת ראש הממשלה / צילום: לע''מ

"הוא היה יושב כמו כלב במזנון הכנסת - ואז התחיל מצעד המתחנפים"

מצעד המתרפסים, המלחמה על החדרים ומי תקע למי סכין בגב: בעלי תפקידים שהקיפו ראשי ממשלות חוזרים ונזכרים במה שהתרחש בימים שאחרי הבחירות באקווריום ● מגולדה מאיר, דרך אהוד אולמרט ועד בנימין נתניהו: הצצה אל מאחורי הקלעים של לשכת ראש הממשלה ברגעים הכי סוערים

שריפה לאחר פיצוץ במפעל אינטל קריית גת / צילום: כבאות והצלה לישראל

פיצוץ יקר: כך תוביל התאונה בקרית גת לאובדן של 300 מיליון דולר מהכנסות אינטל

באינטל חששו מפגיעה של טיל איראני או עזתי - אך התברר כי דווקא תאונת עבודה אקראית היא שהובילה לנזק המתועד הגדול ביותר בהיסטוריה של מפעלי אינטל בכל העולם ● בשיחות המשקיעים סמנכ"ל הכספים לא פסל את גלישת נזקי ההשבתה, שאמורה להסתיים בימים הקרובים ● תגובת המשקיעים מוכיחה עד כמה תלויה אינטל במפעל בישראל ● ויש גם חדשות טובות

קיה ספורטאז' פלאג–אין / צילום: יח''צ

גם עם הנחה של אלפי שקלים, למכונית הזו מחכה תחרות קשה

גרסת הפלאג–אין של הספורטאז' מציעה הנעה מעודנת, תא נוסעים שימושי, אבזור מכובד ואיכות קוריאנית ● אבל היא מצטרפת באיחור לפלח שנשלט על ידי סיניות מוזלות

מימין: תמר בר־אילן ויותם שגב, מייסדי סייארה / צילום: מנש כהן

דיווח: סייארה הישראלית יוצאת לגיוס לפי שווי שאפתני במיוחד

סייארה הישראלית בדרך לגיוס הון לפי שווי של 20 מיליארד דולר - כך דווח הלילה באתר דה אינפורמיישן ● החברה שנחשבת לאחד מחדי הקרן המבטיחים בישראל גייסה רק לפני כארבעה חודשים 600 מיליון דולר לפי שווי של 12 מיליארד דולר, שהורחב לאחר מכן ב-400 מיליון דולר נוספים.

אתר הספא הגיאותרמי Blue Lagoon באיסלנד / צילום: Reuters, Craig Ruttle

הלגונה הכחולה בדרך לבורסה, וזו הולכת להיות הנפקה לא שגרתית

אתר הספא המפורסם באיסלנד שרד התפרצויות געשיות, פינויי תיירים וסגירות חוזרות, וכעת הוא בדרך לבורסה במדינה • עם הכנסות של 156 מיליון אירו ותוכנית אופציות ל-700 עובדים, נותרה רק שאלה אחת: איך מתמחרים חברה שהר געש יכול לסגור בכל רגע?

חברת הדירוג פיץ' / צילום: Shutterstock

חברת הדירוג פיץ' מעריכה: זה התרחיש הסביר לפלונטר הפוליטי

סוכנות דירוג האשראי מעריכה כי הפלונטר הפוליטי בישראל עלול להוביל לבחירות נוספות בעוד כחמישה חודשים ● בפיץ' מציינים כי היעדר תקציב חדש עשוי דווקא להקטין את הגירעון בטווח הקצר, אך מזהירים: לא מדובר בשיפור אמיתי במצב הפיסקלי

ספינת התענוגות האודיסי עוגנת בנמל בקמבודיה / צילום: ap

הם מכרו את כל רכושם כדי לחיות על ספינת תענוגות וכעת הם תקועים בקמבודיה

ספינת התענוגות אודיסי הבטיחה לנוסעיה מסע שיימשך שנים, אך החברה המפעילה אותה נקלעה לקשיים כספיים בעקבות הזינוק במחירי הדלק בשל העימות עם איראן