גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Reuters

בטורקיה חוששים: "אם נתניהו ייבחר, יתפוצץ נשק גרעיני"

בתקשורת הטורקית עקבו באדיקות אחרי הבחירות בישראל ● באנקרה קיוו כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יפסיד את הבחירות, ומיהרו לציין בפני קוראיהם כי לאופוזיציה אין רוב ● פרשן אנטי־ישראלי: "נתניהו מתכונן לרצח עם חדש, שהיסטוריונים מתארים בתור מלחמה נגד האנושות"

מצביעה בקלפי באום אל פחם / צילום: ap, Mahmoud Illean

כמחצית מתוצאות האמת כבר נספרו: האם אפשר כבר לדעת מי ניצח בבחירות?

הנתונים החלקיים מראים מאבק צמוד בין הגושים, אך הספירה בשלב זה אינה מדגם מייצג ● מדוע עדיף להסתמך כרגע על מדגמי הטלוויזיה המעודכנים, ומתי תוצאות האמת יהפכו לאמינות?

אפקט הבחירות בבורסה / אילוסטרציה: שלומי יוסף

ההיסטוריה מלמדת: איך מגיבה הבורסה בבוקר שאחרי הבחירות?

מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך בחן את התנהגות מדדי ת"א-35 ות"א-125 בעשר מערכות הבחירות האחרונות ● הממצאים חושפים דפוס מפתיע: אופטימיות ראשונית, ירידות בשבוע הראשון, ועליות בממוצע של 1.7% בתום חודש ● וגם: למה התנודתיות מזנקת בעד 45%, ומה ההמלצה למשקיעים לטווח ארוך?

שיטפונות בדרום הארץ (ארכיון) / צילום: אוריה תדמור

בשל מזג האוויר, כלל הדרכים המובילות לאילת וממנה חסומות

במשטרה הודיעו כי בעקבות הצפות בכביש הערבה (90), נחסמו לתנועת כלי רכב צומת הערבה, הכניסה והיציאה הצפונית לעיר אילת, ובמקביל, נסגר לתנועה גם כביש 12

מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ' / צילום: עודד קרני

עם כל הנטל והמכות, העצמאים נשארו מחוץ למערכת הבחירות

מיסוי חברות הארנק, חוק ההקלטות ועיצומים כבדים בחוק הגנת הפרטיות ● הכנסת היוצאת הטילה על העצמאים שורת גזירות ודרישות חדשות, ובלמה נסיונות להעניק להם רשת ביטחון ● מדוע ציבור של יותר מחצי מיליון איש עדיין מתקשה לתרגם את משקלו לכוח פוליטי?

עופר הקניון הגדול, היום / צילום: רז גדעוני

ההוצאות מזנקות, הקניונים מתמלאים: כך הישראלים מבלים ביום הבחירות

יום השבתון לרגל הבחירות הביא לזינוק של 37.5% בהוצאות באשראי לעומת הבחירות הקודמות ● נתוני ישראכרט חושפים כי הרכישות בבתי הקפה, במסעדות ובחנויות האופנה זינקו, בעוד הקניות באונליין ירדו ב-44% ● בביג מדווחים על יותר מחצי מיליון מבקרים ברחבי הארץ, ובקניוני עופר נרשמה עלייה של 30% בתנועת הקהל לעומת הבחירות הקודמות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

אינדיקציות ראשוניות: כך יגיבו השווקים לתוצאות המדגמים

קרנות סל הנסחרות בוול סטריט ועוקבות אחר מניות ישראליות מספקות אינדיקציות ראשונות לתגובת המשקיעים • קרן הסל של בלקרוק, שמנהלת נכסים בהיקף של כ-884 מיליון דולר, ירדה בכ-1.7% במסחר המאוחר • המסחר המאוחר מתאפיין בנזילות נמוכה יותר, ולכן המבחן האמיתי יגיע כאשר הבורסה המקומית תיפתח הבוקר

גיא מינרבי, מנכ''ל קלאסיק ואחד ממייסדי החברה / צילום: אייל טואג

"השוק שלנו הוא הבטחה ענקית אבל לא לבעלי לב חלש": המנכ"ל שמכר חברה ב-2.2 מיליארד דולר מדבר

ניר מינרבי, מנכ"ל ואחד ממייסדי חברת המחשוב הקוונטי קלאסיק, הודה כי החברה שקלה לצאת להנפקה בניו יורק או לעשות מיזוג ספאק - עד שהחלו הדיונים עם אינטל, שהסתיימו בעסקת רכישה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר שנחתמה אתמול ● מינרבי ציין כי כלל העובדים בחברה יעברו כעת לאינטל, והכריז: "העסקה הזו היסטורית"

שידורי המדגם בחדשות 12, אמש

פער של 10 מנדטים בין ערוצים: כך התפצלו מדגמי הבחירות

בין ערוץ 14 שמעניק לגוש נתניהו 60 מנדטים - לבין כאן 11 וחדשות 13 שמעניקים לו 50 בלבד: מדגמי הבחירות מציגים פערים גדולים בהערכת כוחם של הגושים והמפלגות ● הליכוד היא המפלגה הגדולה ביותר בכל המדגמים, אך אף גוש לא מגיע ל-61 מנדטים ● מה מסביר את ההבדלים בין הערוצים, איך אספו את הנתונים, ועד כמה אפשר לסמוך על התוצאות הראשוניות?

רחוב בוגרשוב בתל אביב. חלק מההתחדשות העירונית / צילום: דורון סהר

אושרה תוכנית ההתחדשות בלב תל אביב: פוטנציאל לתוספת של כ-14 אלף דירות

התוכנית לרובעים 5 ו-6 משתרעת על כ-1,700 דונם ומאפשרת חיזוק ותוספות בנייה או הריסה ובנייה מחדש, בגובה של עד 7.5 קומות ● מבנים לשימור הוחרגו מתחולתה

השקל / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

בעקבות מדגמי הבחירות: השקל מצמצם את התחזקותו מול הדולר

השקל מתחזק מול הדולר ב-1% בעקבות פרסום מדגמי הבחירות, שמראים כי לאף גוש אין רוב של 61 מנדטים ● מוקדם יותר היום, השקל זינק בשיעור חד של כ-2% ושבר לזמן קצר את רף ה-3.02 שקלים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: Shutterstock

בין הכנסת לקפיטול: איך יושפעו המשקיעים בישראל משתי מערכות בחירות שמתנקזות לשבוע אחד

הבחירות לכנסת ה־26 מתקיימות שבוע לפני בחירות האמצע בארה"ב, שילוב שהתרחש רק פעמיים ב־40 השנים האחרונות ● צללנו לנתונים ההיסטוריים בניסיון להבין איך כל מערכת בחירות מזיזה את השווקים, ושאלנו את המומחים: איזה מהאירועים ישפיע יותר על התיק של הישראלים?

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

400 מיליארד שקל זו רק ההתחלה: תקציב הביטחון הוא ההכרעה הכלכלית המרכזית של הממשלה הבאה

פער מיידי של 25 מיליארד שקל מעמיד את האוצר ומערכת הביטחון במסלול התנגשות, אך האתגר האמיתי יתחיל במימון תוכניות ההתעצמות של צה"ל בגובה מאות מיליארדים ● ברקע: היעדר תוכנית רב־שנתית לצה"ל ואזהרות הנגיד כי זינוק בהוצאות ללא התאמות, ימנע את הורדת יחס החוב־תוצר ויפגע באזרחים

מאחורי הסכמי העודפים / אילוסטרציה: Shutterstock

הסכמי העודפים בין המפלגות: שלב הדילים נכנס לפעולה

10 מפלגות חתמו על הסכמי עודפים, שעשויים להעניק לחלק מהן מנדט נוסף ● מיהם הצמדים, ואיך מחשבים מי יקבל את תוספת הקולות? ● גלובס עושה סדר

צילום: Shutterstock

לא בטוחים אם הודעת הבחירות היא פייק או לא? הכלים שיעזרו לכם להימנע ממתקפות סייבר

בתקופת הבחירות גוברים הסיכונים להפצת מידע כוזב ולניסיונות הונאה וגניבת פרטים אישיים ● כלים דיגיטליים מאפשרים לבדוק הודעות וקישורים חשודים לפני פתיחתם ● מומלץ להסתמך על מקורות רשמיים, להימנע מלחיצה על קישורים לא מוכרים ולא להפיץ מידע שלא אומת

אילוסטרציה: Shutterstock

30 שנות מאסר לאחים אלכסנדר שהורשעו בסחר למטרות מין

אורן וטל אלכסנדר, ממתווכי נדל"ן היוקרה הבולטים בארה"ב, ואחיהם אלון נשלחו לכלא לאחר שהורשעו בעבירות מין נגד נשים ונערות ● התביעה ביקשה מאסר עולם, הסנגורים ביקשו להסתפק ב-15 שנה ● השופטת דחתה את ניסיונם של האחים להציג את המעשים כפרק של הוללות בצעירותם: "ההתנהגות שלהם הייתה מפלצתית"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפי תוצאות המדגמים: גם סמוטריץ' סבל מ"קללת שר האוצר"

ממוצע המדגמים מעניק לציונות הדתית חמישה מנדטים בלבד - ירידה לעומת 2022 ● בכך, מצטרף בצלאל סמוטריץ' ליאיר לפיד, משה כחלון ואביגדור ליברמן, שמפלגותיהם איבדו מכוחן לאחר שעמדו בראש משרד האוצר ● המשרוקית של גלובס 

דין ליבנה, ממלא מקום מנכ''ל ועדת הבחירות / צילום: רועי ידובסקי, ועדת הבחירות המרכזית

מהפכת השקיפות בנתוני ההצבעה בישראל

ועדת הבחירות הציגה לראשונה נתוני הצבעה בזמן אמת עד לרמת השכונה והקלפי ● סמינר הקיבוצים מקימה פקולטה חדשה למקצועות הטיפול, שגריר יפן בישראל ביקר במטה טאואר על רקע הרחבת פעילותה במדינה, וגם: המנהלים הישראלים שיצאו למסע אתגרי בעקבות המדליסטים האולימפיים ● אירועים ומינויים

ניר מינרבי, אמיר נוה ויהודה נוה. מייסדי חברת קלאסיק / צילום: אייל טואג

בהשקעה של 1.5 מיליארד שקל: התוכנית הלאומית לקידום המחשוב הקוונטי נחשפת

לאחר רכישת הענק של חברת המחשוב הקוונטי הישראלית קלאסיק על ידי אינטל, ברשות החדשנות מאיצים את התוכנית הממשלתית הלאומית בתחום בהיקף של 1.5 מיליארד שקל ● המהלך כולל השקעות ענק דרך מטה ה־AI הלאומי והכרזה קרובה על מכרז המחשוב הקוונטי

קלפי בחירות 2026 / צילום: ארן הרשלג

נתוני ההצבעה חושפים: כמה קולות צריך כדי לעבור את אחוז החסימה?

שיעור ההצבעה הגבוה העלה בעשרות אלפים את מספר הקולות הדרוש לכניסה לכנסת • כך נראה הרף המסתמן החדש ● המשרוקית של גלובס