גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

פרויקט נווה יעקב. 500 דירות במגדלים בני 19 קומות / הדמיה: אול אין

"מבחינת הרבנים היה עדיף בכלל שלא יהיה פינוי בינוי": הפרויקט שיוצא לדרך בירושלים

התנגדות למגורים בקומה גבוהה ובעיות הלכתיות שונות עצרו עד היום פרויקטים של התחדשות עירונית בחברה החרדית ● אלא שהגידול באוכלוסייה, הצורך בדירות גדולות יותר ובמיגון ועליית ערך הדירות מובילים לשינוי בתחום ● לאחרונה יצאו לדרך בבירה שלושה פרויקטים, שבהם הצליחו להתגבר על התנגדות הרבנים

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Go Nakamura/Pool Photo via AP

מנכ"ל אנבידיה בטוח: אלו המקצועות שיישארו חסינים מ-AI

ג'נסן הואנג עורר סערה בעבר לאחר שטען כי רק מקצועות כפיים יהיו חסינים מפני מהפכת ה-AI, אך כעת בראיון חדש הוא מרגיע ● "כל הדברים שהיו חשובים עד היום יישארו חשובים בעתיד", אמר ● לאלו מקצועות בכל זאת יהיה יתרון על הבינה המלאכותית?

רומן גופמן / צילום: דובר צה''ל

בניגוד לעמדת גרוניס: הוועדה למינוי בכירים אישרה שוב את מינוי רומן גופמן לראש המוסד

הוועדה קבעה ברוב דעות - מול דעתו החולקת של נשיא העליון לשעבר אשר גרוניס - כי לא נפל דופי בטוהר המידות של האלוף גופמן ● לאחר החלטה זו, שופטי בג"ץ יחליטו אם להתערב בהחלטת ראש הממשלה בנושא מינויו של גופמן

שר המשפטים הצרפתי, ז'ראלד דרמנין / צילום: Reuters

"צרפת הגיעה לקצה": שר המשפטים מציע להקפיא הגירה לשלוש שנים

על רקע עלייה במספר אישורי התושבות ותמיכה ציבורית בצמצום ההגירה, שר המשפטים הצרפתי מציע להכריז על מצב חירום ולהקפיא חלק ניכר ממסלולי הכניסה למדינה לשלוש שנים ● המהלך מגיע לאחר צעדים דומים שננקטים בגרמניה וכתגובה לשיח הולך ומתרחב בצרפת ובאירופה סביב הידוק מדיניות ההגירה והפיקוח על גבולות

רועי אלון, מנהל השקעות הנוסטרו של מנורה מבטחים / צילום: יעל צור

"לא לפספס ראלי מאוד מהיר": למנהל ההשקעות הזה יש המלצה משמעותית

רועי אלון ממנורה מבטחים מציע לחפש הזדמנויות גם מחוץ למדדים המובילים בת"א, ומעריך שהאג"ח של ממשלת ארה"ב בתמחור אטרקטיבי ● למרות רמות השיא הוא לא ממליץ לצאת כעת מהשוק: "הסייקלים נהיו מאוד קצרים ומהירים" ● ועל אילו 3 סקטורים הוא ממליץ להשקעה?

דיון בבג''ץ בעתירות נגד החלטת הממשלה על סגירת גלי צה''ל / צילום: דוברות הרשות השופטת

"לא גוף צבאי רגיל": האם בג"ץ יבלום את סגירת גלי צה"ל?

בג"ץ קיים היום דיון המשך בעתירות נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל, לאחר שכבר ניתן צו על-תנאי בנושא ● נציג הממשלה טען כי בבסיס ההחלטה עמד הרצון לנתק את העיסוק הפוליטי בתחנה ● מנגד, נציגי העותרים הדגישו את הפגמים שנפלו בעבודת הוועדה שהמליצה לממשלה על הסגירה ● השופטים צפויים לפרסם את החלטתם בשבועות הקרובים

עו''ד ד''ר צבי גבאי / צילום: נמרוד גליקמן

עשור אחרי שהצטרף למשרד ברנע, עו"ד צבי גבאי עוזב למשרד שבלת ושות'

עו"ד ד"ר צבי גבאי הוא מספר 4 במשרד ברנע ג'פה לנדה ושות', שותף בכיר וממובילי המשרד ● יחד איתו עוזבים אל משרד שבלת עוד שישה עובדים ממשרד ברנע, בהם ארבעה שותפים

בצלאל (בוצי) מכליס, נשיא ומנכ''ל אלביט / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אלביט מודה: משרד הביטחון לא משלם לנו; המניה קופצת לאחר דוחות חזקים ועסקה חדשה

החברה הביטחונית דיווחה לצד פרסום הדוחות על עסקה בהיקף כ-1.4 מיליארד דולר עם לקוח אירופי ● צבר ההזמנות של החברה זינק מעל ל-30 מיליארד דולר ברבעון ● המנכ"ל בצלאל מכליס התייחס להיקף החובות הגדול של משרד הביטחון לחברה: "עם הגידול בחו"ל אנחנו יכולים לאזן, אבל אני בהחלט מקווה שזה ייפתר"

דורון אביב ודפנה הרלב / צילום: סיון פרג'

עם מגדלים יוקרתיים בתל אביב: האחים שבדרך לאקזיט שלישי

האחים דורון אביב ודפנה הרלב פועלים להנפיק בת"א את חברת הנדל"ן המשפחתית, לפי שווי של 1.5 מיליארד שקל ● אילו נכסים נותרו בבעלות המשפחה, שבונה כבר יותר מ־60 שנה, אחרי שמכרה בעבר חלק מעסקיה לידי ארקדי גאידמק וליאורה עופר במחירים גבוהים?

אמיר ירון / צילום: איל יצהר

הקריסה של הדולר, המסר ליצואנים והסיכויים שיתערב: נגיד בנק ישראל בראיון

לאחר החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ברבע אחוז, נגיד בנק ישראל אמיר ירון מתייחס בראיון לגלובס לתחזיות הצמיחה והאינפלציה ולהתחזקות השקל שסייעה להפחתת הריבית ● הנגיד מדגיש כי הבנק לא פועל לפי לחצים פוליטיים, מצנן את הציפיות שיתערב בהורדת שער הדולר, ומזהיר: "הסיכונים הגאו-פוליטיים והאינפלציה בעולם עדיין כאן"

אבישי אברהמי, מייסד ומנכ''ל וויקס / צילום: אלן צצקין

העובדים שנותרו חסינים ושאלת המשרדים: בוויקס נערכים לפיטורי הענק

לאחר חשיפת גלובס על מהלך הפיטורים הנרחב בוויקס, המנכ"ל אבישי אברהמי הוציא מייל לעובדים וניסה להרגיע את הרוחות ● בחברה נערכים לטלטלה, בעוד פעילות Base44 תוחרג כנראה ● בשוק תוהים לגבי נחיצות המשרדים והשטחים המסחריים ששוכרת החברה "אני מצטער שהשיח הזה הגיע לעיתונות לפני שהייתה לנו הזדמנות לדבר איתכם. זו לא הדרך שבה הייתי רוצה שתשמעו על כל דבר שעשוי להשפיע עליכם"

ארז בלשה, מנכ''ל ג'נריישן קפיטל / צילום: כדיה לוי

חברת האוטובוסים שהקפיצה את רווחי קרן התשתיות ב-165 מיליון שקל

ג’נריישן נהנית מקפיצה חדה ברווח ברבעון הראשון, אך עיקרו חשבונאי בשל עלייה משמעותית בשווי חברת ההסעות בון תור ● הקרן דיווחה על התקדמות בפרויקטים של תחנות כוח, כשמקביל עדיין ממתינה לאישור רכישת הענק של שיכון ובינוי אנרגיה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

סמוטריץ' מנסה להציל את הטבות המס ליו"ש – ומציע להרחיב אותן גם לישובי הצפון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', טען בוועדת הכספים כי הסיכום להרחבת הטבות המס ליישובי הצפון הוסדר מול משרד ראש הממשלה ויש לכך מקורות תקציביים ● מנגד, חוות דעת חריפה של היועצת המשפטית לוועדה, מצביעה על כך שהקריטריונים בהצעת שר האוצר "נתפרו לצורך מסוים" ופוגעים בעקרון השוויון ביחס ליישובים אחרים בעלי איום ביטחוני דומה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

אפריל 2026: ירידה בהיקף המשכנתאות - ועלייה בהיקפי הפיגורים

לפי בנק ישראל, שוק המשכנתאות בחודש החולף היה מצומצם כצפוי עקב חג הפסח, וסך המשכנתאות שנלקחו בו הגיע ל-7.9 מיליארד שקל - כ-15% פחות מממוצע שלושת החודשים שקדמו לו ● תופעת הפיגורים במשכנתאות ממשיכה לצמוח בקצב של יותר מ-1% בחודש ● ציבור המשקיעים ממשיך להוביל את גובה המשכנתאות שנלקחו

מכוניות בתחנת טעינה / צילום: יח''צ

האח הגדול, גרסת ציי הרכב: מעסיקים בעולם עוקבים אחרי כל ליטר דלק

מחירי הדלק המאמירים מייצרים בעיה תפעולית קשה לציי הרכב הגדולים בישראל, ומקפיצים את עלויותיהם במיליוני שקלים בשנה ● המשבר טורד גם את מנוחתם של מנהלי הציים באירופה ובארה"ב, אולם שם כבר החלו המעסיקים לאמץ שיטות טכנולוגיות מתקדמות לקיצוץ בהוצאות

אבי באום, יו''ר קבוצת חילן / צילום: חילן

בן זוגה של עורכת כלכליסט הפורשת הציע לרכוש את העיתון, אך בידיעות סירבו

יו"ר חילן אבי באום, בן זוגה של גלית חמי, הציע לרכוש את העיתון הכלכלי מקבוצת ידיעות אחרונות, אך נוני מוזס סירב ● לאחר פרישת חמי והמו"ל יואל אסתרון, הודיעו השבוע בידיעות על מיזוג מסחרי של כלכליסט עם הקבוצה

דירה במרכז. ההון העצמי הנדרש למשכנתה עולה / צילום: כדיה לוי

כמעט בלתי אפשרי לקנות דירה בישראל. אז איך ההלוואות למשכנתאות בשיא?

סך המשכנתאות שנלקחו ברבעון הראשון שבר את שיא כל הזמנים עם 36 מיליארד שקל ושיעור הפיגורים עומד על 0.7% ● אבל כשהלוואה ממוצעת עומדת על כ־1.1 מיליון שקל, ההון העצמי הוא רק אחד האתגרים לרוכשים ● בין המאקרו למיקרו

אילן רביב מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

מקבע את מעמדו כבית ההשקעות המוביל: קפיצה בהכנסות ורווחי מיטב

הכנסות בית ההשקעות, בניהולו של אילן רביב, גדלו ברבעון ב־32% והסתכמו בכ־598 מיליון שקל ● הנכסים המנוהלים בשיא של כ-448 מיליארד שקל

משפחת רייסלר / צילום: תמונה פרטית

הסטודנטים שמשלמים חצי מהמשכורת על שכר דירה: "לא אכלנו בחוץ חודשים"

כחלק מפרויקט "בין המאקרו למיקרו", גלובס מדבר עם הישראלים על מה שמאחורי המספרים היבשים ● והפעם: פז וזכריה רייסלר מכניסים כ־8,000 שקל נטו בחודש ומעולם לא היו במינוס, אבל דירה? "אין על מה לדבר"

BigID לוגו / צילום: אתר החברה

חד הקרן הישראלי שמפטר 20% בגלל AI - "השינוי הטכנולוגי הגדול ביותר בקריירה שלנו"

החברה, שהוערכה לפני כשנתיים בשווי של מיליארד דולר, תפטר כ-150 עובדים מתוך כ-650 ברחבי העולם, בהם עשרות עובדים מישראל ● הפיטורים מגיעים על רקע גל קיצוצים מחודש בענף ההייטק, לאחר מהלכים דומים בוויקס, מטא ואינטואיט בשבועות האחרונים