גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

כמה מהתיק להחזיק בדולרים? / אילוסטרציה: Shutterstock

"רכיב המניות בת"א גדל ל-65%, האם כדאי לי למכור"? זו התשובה של סטפק

מהשקעה במניות, בארץ ובעולם, דרך החזקת מט"ח ורכישת זהב - על רקע התנודתיות בשווקים, רבים בציבור תוהים מה כדאי לעשות כעת עם תיקי ההשקעות שלהם ● התמקדתי במספר שאלות בוערות, לדוגמה כמה מהתיק להחזיק בדולרים ומתי - אם בכלל - למכור מניות

דורון כהן, נציב שירות המדינה / צילום: אבי אוחיון, לע''מ

כפי שפורסם בגלובס: נציב שירות המדינה הודיע על שינוי במכרזי הבכירים

נציב שירות המדינה הנכנס דורון כהן הודיע הבוקר למשרדי הממשלה, יחידות הסמך ומנהלי בתי החולים הממשלתיים על העברת מכרזי הבכירים מהנציבות למשרדים עצמם ● הסביר את המהלך כ"קידום מדיניות ההתייעלות ושיפור ניהול ההון האנושי במטרה לגייס את המועמדים המתאימים ביותר" ● משמעות המהלך היא שמשרדי הממשלה יוכלו זמן לוועדת הבוחנים כל עובד מדינה שיעמוד בתנאי המכרז שייקבעו

צילום: H. Rick Bamman

העבודה מהבית כאן כדי להישאר, גם אם חלק מהמנכ"לים לא אוהבים את זה

חברות גדולות ממשיכות להכריז על חובת חזרה למשרד, אך היקף העבודה מרחוק בארה"ב כמעט שאינו משתנה ● לאן הולכת המגמה, עבור מי מדובר ביתרון, ומי דווקא המפסיד?

נוחי דנקנר מגיע לדיון בבית המשפט, היום / צילום: עמירם גיל

"מרים ידיים, נתתי את כל מה שיש לי": נוחי דנקנר הוכרז כפושט רגל וינהל מגעים להסדר חוב

ההחלטה התקבלה לבקשת הבנקים, לאחר שדנקנר, לשעבר בעל השליטה באי.די.בי, לא עמד בהסדר החוב האחרון והסיר את התנגדותו להכרזתו כפושט רגל ● ביהמ"ש הוציא את הצו לפתיחת הליכים לחדלות פירעון, וכעת הבנקים ודנקנר צפויים לחדש את המגעים ביניהם להסדר חוב ● עד כה החזיר דנקנר כ-110 מיליון שקל ● אמר היום: "עשיתי כמיטב יכולתי לפרוע את חובותיי"

אמיר אבולעפיה / צילום: באדיבות המצולם

רשימת המועמדים לתפקיד היוקרתי מתרחבת: גם אמיר אבולעפיה יתראיין באנדוריל

אבולעפיה מצטרף לעמיקם נורקין ולמועמדים נוספים שייפגשו בשבוע הבא עם מייסד אנדוריל לאקי פאלמר והמנכ”ל בריאן שימפף, במסגרת המירוץ לתפקיד ניהול פעילות החברה בישראל ● בינתיים, ענקית הדיפנס־טק ממשיכה לקדם שיתופי פעולה עם התעשיות הביטחוניות המקומיות

עופר מלכה / צילום: איל יצהר

הוועדה פסלה אותו מלכהן כמנכ"ל רש"ת. עכשיו מירי רגב מנסה לקדם אותו לדירקטור

לפני כשנתיים נפסל מינויו של עופר מלכה לתפקיד מנכ"ל רשות שדות התעופה ע"י הוועדה למינוי בכירים בחברות הממשלתיות, בנימוק של אי עמידה בתנאי הסף ● כעת, מנסה שרת התחבורה מירי רגב, לקדם אותו לתפקיד דירקטור ברשות שדות התעופה

ירון גזית / צילום: תמר מצפי

אחרי 25 שנה: גלוברנדס נפרדת מווינסטון וקאמל; זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט

יבואנית מוצרי הטבק והחטיפים גלוברנדס לא הגיעה להסכמות עם חברת JTI וצפויה לאבד את זיכיון היבוא וההפצה, המהווה כ-45% מהכנסותיה ● זכויות ההפצה יעברו לדיפלומט, שמעריכה כי ההיקף ההכנסות השנתי יעמוד על 2.2 מיליארד שקל ● בעקבות הדיווח מניית גלוברנדס צונחת

טהרן / צילום: Reuters, Fatemeh Bahrami

דיווחים באיראן: אין גישה לבנקים; כספומטים ומסופי אשראי מושבתים

דיווחים מאיראן מצביעים על שיבושים נרחבים במערכת הבנקאית, הכוללים השבתת בנקים, תקלות בכספומטים ובמסופי אשראי ופגיעה בפעילות המסחר השוטפת ● ההערכות נעות בין מתקפת סייבר רחבת היקף לבין ניסיון של המשטר לטשטש בעיות כלכליות חמורות

ספי זינגר בכנס ההשקעות 2025 / צילום: שלומי יוסף

ההמלצות שצפויות לטלטל את ענף קרנות הנאמנות - והביקורת

פורסמו ההמלצות הסופיות לרפורמה בעמלות שמשלם הציבור בשוק ההון, אשר הניבו לבנקים הכנסות של 3.2 מיליארד שקל אשתקד ● ביניהן: הפחתת עמלת ההפצה בקרנות הנאמנות והחלתה גם על קרנות פסיביות, לצד הפסקת תשלום דמי ניהול כאחוז מהתיק ● ומה טוענים המבקרים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף

יותר מתקציב משרד התחבורה: היקף הריבית שהמדינה שילמה על החוב זינק ב-2025

הגירעון עמד בשנת 2025 על 98.6 מיליארד שקל שהיוו 4.7 אחוזי תוצר, והוא קטן משנת 2024, אז עמד על 6.8% תוצר ● הסיבות: עלייה בהכנסות ממסים וקיטון בהוצאות הביטחון ● הנתון המדאיג: הנתח של ההוצאה האזרחית היה בשפל ועמד על 65.5% מהתקציב ● וגם: בכמה הסתכמו הוצאות המלחמה מאז ה-7 באוקטובר?

אייל רביד, מנכ''ל ובעלי רשת ויקטורי, בבית המשפט / צילום: גלובס

רשות התחרות: אייל רביד הבין היטב את משמעות ההתבטאויות בתקשורת

פרשת תיאום המחירים: החל שלב ההוכחות במשפטו של מנכ"ל ובעלי ויקטורי אייל רביד ● יחד אתו נאשמים איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף; אלעד חרזי, המשנה למנכ"ל יוחננוף; אפרים תשובה, מנהל סופר ברקת; והרשתות עצמן ● עוה"ד של רביד: "ניסו להלביש פה סיפור עברייני שלא היה" ● עוה"ד של יוחננוף: "התיק בנוי על הקשקשנות של רביד"

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

בשווי של פחות ממיליארד דולר: משה מזרחי שוב מנסה לקנות את אינמוד

לאחר שדירקטוריון חברת האסתטיקה הרפואית דחה בתחילת השנה את הצעתו לרכישתה בשווי גבוה יותר – הגיש המייסד והיו"ר מזרחי הצעה נוספת, נמוכה יותר, הפעם ללא מאיר שמיר לצידו

חרדים חוסמים כבישים (ארכיון) / צילום: דוברות המשטרה.

לאחר 4 שעות: הפגנת החרדים הסתיימה ללא עומסי תנועה חריגים

אלפי מפגינים מהציבור החרדי יצאו בשיירות מחאה איטיות ברחבי הארץ במחאה על מעצר עריקים, אך למרות החשש משיבושי תנועה נרחבים, העומסים היו מתונים יחסית וההפגנה הסתיימה ללא חסימות חריגות ● מה עמד מאחורי המחאה, מי הוביל אותה, אילו כבישים הושפעו ומה בכל זאת השתבש בדרך? ● גלובס עושה סדר

שר החקלאות אבי דיכטר. הבוקר הזה, כאן ב', 21.06.26 / צילום: רפי קוץ

דיכטר אמר שלפיד מסר ללבנון שטח ריבוני. הבעיה? הטענה כבר הופרכה

טענה שחוזרת פעמים רבות היא שהממשלה הקודמת מסרה ללבנון שטח ריבוני תמורת שקט ● פסיקה של בג"ץ שומטת את הקרקע מתחת לטענה הזאת ● המשרוקית של גלובס 

מטה מיקרון בסן חוזה, קליפורניה / צילום: Shutterstock

מיקרון מנפצת את תחזיות האנליסטים; המניה מזנקת במסחר המאוחר

מיקרון עקפה את תחזיות האנליסטים בשורה העליונה והתחתונה, ומזנקת במעל 7% במסחר המאוחר ● הדריכות בקרב המשקיעים לקראת הדוחות של מיקרון הייתה גבוהה במיוחד, על רקע גל המכירות שפקד בימים האחרונים את מניות השבבים ● המניה עלתה בשנה האחרונה ביותר מ-700%, ולפני כחודש עקפה שווי שוק של טריליון דולר

וול סטריט / צילום: ap

סערה מושלמת שתימשך כמה שבועות: מה חושבים המומחים על הכאוס בשווקים

הירידות החדות בוול סטריט בהובלת מגזר השבבים מעוררות שורה של שאלות ● בכירי המומחים בעולם התייחסו לכך ביממה האחרונה וניסו להעריך עד מתי המימושים יימשכו ועד כמה עמוק יגיעו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-, ''הארץ''

לאחר שנה וחצי: הסתיימה עדות נתניהו בבית המשפט

בסיום עדותו היום אמר נתניהו: "צוות ענק הקדיש לזה מאות מיליוני שקלים. המטרה אחת: למצוא משהו, כל דבר. לא מצאו שום דבר. מה שהיה צריך להיות אכיפת החוק, הפך להיות הפיכת החוק; אני אחרי 10 שנים של גיהנום" ● כעת יימשך המשפט בשמיעת עדי ההגנה

משכנתא לדירה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: שוק המשכנתאות חשוף למשבר סאב-פריים

בדוח שערך על שוק המשכנתאות, מבקר המדינה מתריע כי חשיפת לווי המשכנתאות והגופים הפיננסיים בישראל למשבר בנוסח הסאב-פריים עלתה בעשור האחרון, אך הפיקוח על הבנקים כמעט לא שינה נהלים ● "העלייה בהיקפי המשכנתאות עלולה להוביל את המערכת הפיננסית לכשל מערכתי חמור", נכתב ● בנק ישראל: "דוח לא מקצועי, רצוף שגיאות וסתירות"

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

מבקר המדינה: לישראל אין מספיק גז למהפכת הבינה המלאכותית

תחזיות צריכה שאינן כוללות את השפעת הבינה המלאכותית ושינויי האקלים, היעדר תשתיות ליבוא אנרגיה ועלות של מיליארדים מעיכובים בהקמת יחידות ייצור חשמל ● דוחות מבקר המדינה מצביעים על שורת כשלים בתכנון משק האנרגיה בישראל

אסף גריס ושירי הייסר, מנכ''לים משותפים ראובני פרידן / צילום: סלע קפיטל

חצי שנה אחרי הפרידה מיד 2: משרד הפרסום ראובני פרידן יטפל במתחרה madlan

ראובני פרידן, שליווה את יד2 במשך כשמונה שנים, יעבור לטפל במתחרה madlan במסגרת תקציב פרסום המוערך בכ־10 מיליון שקל ● במקביל, רשת בראון שבשליטת ישראל קנדה מרחיבה את פעילותה באירופה ונכנסת לראשונה לשוק המלונאות בגרמניה ● אירועים ומינויים