גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מאמן נבחרת אירלנד בכדורגל היימיר הלגרימסון לצד שחקן מהנבחרת / צילום: Reuters, Andrew Surma / SIPA USA

מה מסתתר מאחורי העוינות של אירלנד לישראל?

כותרות העיתונים בעולם: תחקיר של בלומברג חושף שהחות'ים מקבלים חלקי טילים במשלוחים מסין, ניתוח ב-Foreign Affairs טוען כי הסדר האמריקאי במזרח התיכון הגיע לקיצו, ולמה באירלנד כל כך לא אוהבים את ישראל ● גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

הדמיה של תשתית מרכז נתונים מודולרי עם ייצור חשמל צמוד / צילום: ap, Business Wire

הקמת תשתיות הבינה המלאכותית הופכת להימור הכלכלי הגדול בתולדות ארה"ב

ההשקעה במרכזי נתונים גדולה מזו שהושקעה בתעלות, במסילות הברזל וברשת החשמל גם יחד ● ההשקעה יוצרת מקומות עבודה ועושר, אך גם מגבירה את האינפלציה

אילוסטרציה: Shutterstock

המעסיקה לא שילמה לקרן פנסיה - ותפצה ב-890 אלף שקל עובד שחלה

ביה"ד חייב מעסיקה לשלם לעובד שעבד אצלה 52 ימים בלבד, וחלה ארבע שנים לאחר מכן, 890 אלף שקל בשל אובדן פנסיית נכות - זאת לאחר שהמעסיקה לא העבירה כספים לקרן פנסיה במשך תקופת ההעסקה הקצרה - והביאה לקטיעת הרצף הפנסיוני של העובד ולכך שלא יהיה זכאי לקצבת נכות בהמשך ● ב"כ המעסיקה: "סעד שערורייתי, נערער"

קורקינטים של אינוקים / צילום: זיו קורן

קורקינטים של אינוקים יימכרו ברשתות של אלקטרה מוצרי צריכה

מותג הקורקינטים החשמליים הישראלי אינוקים ייכנס לכ-200 סניפים של קבוצת אלקטרה מוצרי צריכה, בהם סניפי קרפור, מחסני חשמל ושקם אלקטריק ● עד כה התבססה פעילות המותג בעיקר על מכירות אונליין וערוצי מכירה ייעודיים ● היקף הפעילות במסגרת ההסכם מוערך בעשרות מיליוני שקלים

עו''ד ורו''ח ורד אולפינר / צילום: דורון לצטר

כך תוכלו לחסוך תשלומים מיותרים לרשות המסים

השקעה בנדל"ן דורשת מחקר, ידע והבנה ● היא דורשת גם תכנון, ובעיקר כשבוחנים אותה בהיבט המיסוי למדינה ● מה השתנה בתחום, ואילו חוקים וכללים צריך להכיר ולהביא בחשבון לפני הרכישה?

אתר בנייה. ''מקוששים יחידות דיור פה ושם'' / צילום: Shutterstock

שיווקי הקרקעות לדיור נחתכו בחדות וגם בליץ סוף השנה לא צפוי להציל את המצב

מתחילת 2026 שווקו במכרזי רשות מקרקעי ישראל 35 אלף יחידות דיור בלבד, לעומת 92 אלף בכל 2025 ● המלחמה והיעדר מנכ"ל וחולשה בשוק האטו את הפעילות, וברמ"י יתקשו להציף את השוק גם בישורת האחרונה של השנה ● החשש: ההיצע הנמוך עלול לתדלק מחדש את המחירים, כפי שקרה במשבר הקורונה

אסף רפפורט בתוכנית ''פגישה עם רוני קובן'' / צילום: צילום מסך מאתר התאגיד

אסף רפפורט: "קיבלתי מעטפה שהיה כתוב בה 30 מיליארד דולר. ישר אמרתי לא"

בראיון ראשון לתקשורת הישראלית זה שנים, סיפר מנכ"ל וויז אסף רפפורט לרוני קובן על הלילה שבו החליט לוותר על הצעה של 23 מיליארד דולר מגוגל, ההצעה הבאה שכבר עמדה על 30 מיליארד דולר - וכמה כסף נשאר לו מהאקזיט ● על רכישת רשת 13 אמר: "התקשורת החופשית נמצאת תחת מתקפה", ועל הוצאת כספי וויז מישראל לאחר הרפורמה המשפטית: "זו הייתה החלטה עסקית נכונה בדיעבד"

עידן דוד / איור:  גיל ג'יבלי

יו"ר נתיבי איילון עידן דוד מודח מתפקידו

לגלובס נודע כי ועדת המינויים בראשות השופטת שולמית דותן מדיחה את יו"ר נתיבי איילון עידן דוד מתפקידו, לאחר שהואשם בניפוח הניסיון המקצועי שלו בכדי לעמוד בתנאי הסף למשרה - בעקבות תחקיר שפורסם בערוץ 12 ● "אלמלא אותם נתונים ומסמכים - ועל בסיס מה שידוע כיום לגבי מסמכים אלו - הוועדה לא הייתה מקבלת את ההחלטה שניתנה על ידה"

שמואל שילה, יו''ר סקופ / צילום: יח''צ

החברה המשפחתית הכפילה את שוויה והפכה את הבעלים למיליארדר על הנייר

מניית חברת המתכות הוותיקה סקופ נסקה בשנה האחרונה במעל 100%, הודות לשיפור בתוצאות ורכישת פעילות בארה"ב ● הנהנה המרכזי - הבעלים שמואל שילה, ששווי החזקתו תפח לכ־1.5 מיליארד שקל ● שורה של גופים מוסדיים שהשקיעו במניה אשתקד כבר מורווחים פי 2

הנתונים שכל השוק מחכה להם, ומה יעשו הדואליות היום?

המשקיעים ינווטו בין ההתפתחויות הגאופוליטיות, החששות סביב ה-AI ונתוני מפתח בגזרת המאקרו ● וול סטריט מפגינה איתנות מול האתגרים, אך מתחת לפני השטח ישנן מגמות לא מעודדות ● דוח התעסוקה בארה"ב ומדד האינפלציה המועדף על הפד במוקד ● המסחר בת"א יתקיים במתכונת מקוצרת בשל חג הסוכות ● וגם: תשואות האג"ח לא עוצרות ומציפות חששות מפני מפולת ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

זלמן שובל / צילום: שלומי יוסף

בגיל 96, זלמן שובל רוצה להציל את מערכת הבריאות בישראל. ויש לו תוכנית

הרופאים הישראלים עוזבים, הרופאים היהודים באמריקה מתחילים לחשוש לעתידם, והשגריר לשעבר מזהה הזדמנות לחבר בין שתי התופעות ● בדרך הוא חוזר לימים שבהם היה שגריר ומזהיר מפני האנטישמיות משני צדי המפה הפוליטית ● וגם: מה הוא חושב על פרשת מלי וליאל יהלומי, שהביאה את בנק ירושלים שבשליטת משפחתו לכותרות?

איילת ניצן, סמנכ''לית השיווק של יד2 / צילום: טל רביב

סמנכ"לית השיווק של יד2: באחת מכל ארבע מודעות מורידים מחיר

לפני חצי שנה עשה אתר יד2 היסטוריה, כשנמכר לאייפקס בריטניה בעסקה הגדולה ביותר של אתר אינטרנט בישראל ● כעת חושפת סמנכ"לית השיווק איילת ניצן את אחורי הקלעים של העסקה, מסבירה את הקפיצה בביקושים לדירות שני חדרים, מגלה למה החליפה משרד פרסום, ונזכרת ברגע המכונן שבו סמנכ"ל כספים "נכנס בה" מול כל ההנהלה

ברוקלין. חלק מהבניינים יכולים להגיש בקשה להטבה חדשה / צילום: Shutterstock

ההטבות על מס הרכוש עומדות לפקוע, וניו יורק תתייקר עוד יותר

ההפחתה ההדרגתית של הטבת מס פופולרית בניו יורק צפויה להביא לזינוק במסי הנכסים או בשכר הדירה של דיירים באלפי בניינים

ההצפות בנפאל / צילום: חדר המצב של פספורטכארד

גשמים עזים והצפות בנפאל: עשרות ישראלים תקועים בהרים

מזג האוויר הסוער בנפאל גורם להצפות ולחסימות כבישים, בעיקר באזורים ההרריים במדינה ● עשרות מטיילים ישראלים נותרו נצורים באזורי הטרקים, בהם רכס האנפורנה ומנאסלו, וארבעה מהם זקוקים לטיפול רפואי ● בשגרירות ישראל פועלים לאיתור מטיילים שטרם נוצר עמם קשר ולסיוע בהעברתם לאזורים בטוחים

כך הפך גיל המעבר לשוק לוהט / צילום: Shutterstock

כך הפך גיל המעבר לשוק לוהט

תסמיני גיל המעבר אצל נשים היו תופעה מושתקת, אלא ששורה של מחקרים הפכו אותו לשיחת היום - והשוק לא נשאר אדיש ● עם תרופות, שירותי רפואה, תוספים ותכשירים - תעשיית מוצרי המנופאוזה העולמית מוערכת ב-15-10 מיליארד דולר ● איך מתארגן עולם התעסוקה, והאם מדובר רק בטרנד?

מפגינים במדריד. מחאת ענק נגד משבר הדיור בספרד / צילום: ap

פונתה אחרי 70 שנה בדירה, והציתה מחאת ענק בספרד

אישה בת 87 ממדריד פונתה מדירתה לאחר שקרן השקעות שרכשה את הנכס העלתה את שכר הדירה מ־500 ל־2,650 אירו בחודש ● המקרה הצית מחאת ענק בספרד, בה דורשים המפגינים הגנה על שוכרים ואיסור על פינוי ללא דיור חלופי ● המקרה מתרחש על רקע משבר דיור חריף במדינה, המתמודדת עם מחסור של מאות אלפי דירות

הילה ויסברג בשיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו''ר אוניברסיטת רייכמן / צילום: יהושע יוסף

"קשרים? מה שאנשים ימצאו ברייכמן זה בני ובנות זוג"

שיחה עם פרופ' אוריאל רייכמן, יו"ר אוניברסיטת רייכמן ● על איך הוא מנגיש השכלה גבוהה בשכר לימוד של 100-50 אלף שקל בשנה, החזית מול האוניברסיטאות והמימון שלא קיבל לבית הספר לרפואה: "שערורייה שמעלה לי את הטורים"

יהלומים / אילוסטרציה: Shutterstock, Bjoern Wylezich

מחירי היהלומים בשפל היסטורי: אלה הסיבות

המדד העוקב אחר מחירי יהלומים באיכות השקעתית, ירד באוגוסט לרמתו הנמוכה ביותר אי פעם ● במקביל, מחירו הממוצע של יהלום טבעי במשקל קראט אחד צנח מיותר מ-8,000 דולר ב-2021 לכ-3,900 דולר כיום ● כל הסיבות

אילוסטרציה: Shutterstock ו-Gemini / צילום: Shutterstock

משל הקפה הקר: הכללים החדשים לראיונות עבודה

ויכוח ויראלי בארה"ב סביב מועמדים שמגיעים לראיון עם קפה חושף שינוי רחב יותר בשוק העבודה: כשהמעסיקים מגייסים פחות, גם פרטים קטנים הופכים לכלי סינון

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?