גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

זהבית כהן נגד מס' 2 שלה לשעבר: יצא למסע נקמה וזמם להחליף אותי

מנכ"לית קרן אייפקס הגישה כתב הגנה לתביעה שהגיש נגדה ארז נחום, ובו היא טוענת כי הוא פעל לפגוע בה תקשורתית אחרי שנחשפו כשליו, וכי טען בפני מנכ"ל הקרן העולמית שהיא "זקנה מדי" ושיש להחליפה ● לדברי כהן, כשהטיחה בו את הדברים, נחום "התפרץ עליה בפראות" ובהמשך התנצל ונשלח לחל"ת ● בתביעה שהגיש טען נחום כי כהן נהגה להטיח עלבונות וקללות בעובדים ● נחום בתגובה לכתב ההגנה: "טענות חסרות בסיס"

בנין טכנולוגית להבים, נהריה / צילום: בר - אל

מפעל בן יותר מ-50 שנה בנהריה ייסגר. מאות עובדים יפוטרו

מפעל טכנולוגיית להבים, שהוקם ע"י סטף ורטהיימר כדי לתת מענה לאמברגו הנשק אחרי מלחמת ששת הימים ונרכש ע"י פראט אנד וויטני, ייסגר סופית ● 600 מעובדיו יאבדו את עבודתם, בעוד שחלק יועברו למפעל דומה בתפן שבצפון הארץ

חיים בוטנרו, מנהל מרכזי ההשקעות בבנק הבינלאומי / צילום: אורי בן דור

מנהל ההשקעות שבטוח: הסקטור הזה ייתן תשואה עודפת בשנים הבאות

אחרי ש"פגע" במדויק לפני שנה וחצי, חיים בוטנרו מהבנק הבינלאומי מזהיר את החוסכים מפני השקעה גדולה מדי במניות הטכנולוגיה: "ברמות המחירים האלה זה מסוכן" ● מעריך שהריבית בישראל תרד מהר, מה הסקטורים שייהנו מכך, ובארה"ב שסקטור הבריאות יפתיע לטובה

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

ירידות קלות בתל אביב; מניות הקלינטק יורדות, נפט וגז עולות

מדד ת"א 35 רושם ירידת שערים קלה ● הבורסה בת"א ננעלה אתמול בירידות חדות, בניגוד לעליות שנרשמו ביתר העולם ● וול סטריט סיימה את יום המסחר החולף בירוק בוהק, הנאסד"ק זינק במעל 3% ● הריבית ביפן עלתה לרמתה הגבוהה ביותר מאז 1995 ● וגם: בית ההשקעות שמעריך - הנפקת הענק של SpaceX עשויה להטיס את ה-S&P 500 במעל 20%

קניות בקניון / אילוסטרציה: Shutterstock

התמ"ג מתעדכן כלפי מטה: ירידה של 3.8% ברבעון הראשון

התמ"ג ברבעון הראשון של 2026 התכווץ וירד ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון הראשון של השנה - כך עפ"י ההערכה השנייה של הלמ"ס ● בחישוב לנפש, התוצר נמצא כעת 5% נמוך יותר בחישוב שנתי, לעומת הרבעון האחרון של 2025 ● מדובר בירידה משמעותית כלפי מטה ביחס להערכה הראשונה, לפיה התוצר ירד ב-3.3% בלבד

פרויקט ''בית המורה'' במטלון. שכ''ד נמוך בהרבה מהממוצע / צילום: עיריית תל אביב

דירה ב-3,800 שקל לחודש: ההצעה של עיריית ת"א, והאותיות הקטנות

בעיריית ת"א הודיעו כי מעתה והלאה אנשי חינוך יקבלו קדימות לכל דירה פנויה במסגרת "דיור בר השגה" ● הסיבה: מחסור חריף כתוצאה מהוצאות המחיה הגבוהות בעיר ● לצד ההבטחה, מלאי הדירות הנוכחי עומד על כ–550 בלבד - ורובן תפוסות

מיכאל לובושיץ, מנכ''ל קרפור; ניר ברקת, שר הכלכלה / צילום: שוקה כהן, מארק ישראל סלם/ג'רוזלם פוסט

העתירה נגד "הסל של ישראל" חושפת מידע חדש על הקמפיין

תגובת המדינה לבג"ץ בעתירה נגד מיזם "הסל של ישראל" דוחה את הטענות להטעיית צרכנים, אך המגישות סבורות כי היא מתעלמת מהפערים המרכזיים בין הצגת המהלך בהובלת שר הכלכלה ברקת לבין יישומו בפועל ● במוקד העתירה עומדים שיעורי ההנחה בקרפור, פריסת הסניפים והקמפיין הממשלתי

מדפסת תלת מימד של ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

מתלת ממד לאבחון רפואי: ננו דיימנשן מתכננת מיזוג עם חברה מארה"ב בעסקת מניות

חברת הדפסות התלת ממד ננו דיימנשן הודיעה על מיזוג מתוכנן עם חברת טכנולוגיה בתחום הבריאות ● השתיים יתאחדו לכדי חברה חדשה מבוססת בינה מלאכותית ● המנכ"ל: מאמינים שהחברה החדשה תהפוך לחברה שמגדירה את הקטגוריה ותייצר ערך לבעלי המניות

הצבת לוחות העץ על הדוכן של אירונאוטיקס / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

מה עומד מאחורי חסימת הדוכנים הישראלים בתערוכת הנשק הנחשבת בפריז

רגע לפני פתיחת תערוכת יורוסאטורי היוקרתית, הרשויות בצרפת כיסו את הדוכנים הישראליים בלוחות עץ לאחר שורת דרישות ושינויים שהועברו לחברות המשתתפות ● המיליארדר שלום מקנזי חגג 50 באירוע נוצץ בריביירה הצרפתית בהשתתפות אנשי עסקים, ספורט ואמנים ● וגם: ארבעת הקרונות הראשונים של הקו הסגול של הרכבת הקלה הגיעו לישראל ● אירועים ומינויים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה מפתיעה לטובה במאי - הקצב השנתי נותר על 1.9%; מחירי הדירות חזרו לרדת

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.3% במאי, מעט מתחת לציפיות הכלכלנים ● ירידות בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים ותחבורה; מחירי הטיסות לחו"ל צנחו בחדות ● מחירי הדירות חזרו לרדת באפריל, מחירי השכירות קופצים

יפה בן דויד, מזכ''לית הסתדרות המורים / צילום: איל יצהר

נכסים במאות מיליונים: הצצה לדוחות של הסתדרות המורים

דוח כספי של הסתדרות המורים לשנת 2024 שהגיע לידי גלובס חושף את היקף הפעילות וההתנהלות התקציבית של הארגון ● כך למשל, בכירים נהנו משכר של כ-650 אלף שקל ברוטו בשנה ● הסתדרות המורים: "פועלת לפי כללי החשבונאות המקובלים"

חן ליכטנשטיין

השכר של מנכ"ל צים החדש ב-2026: עד 4.3 מיליון שקל

בכפוף לאישור בעלי המניות בחברת התובלה הימית צים, ד"ר חן ליכטנשטיין יקבל שכר חודשי של 240 אלף שקל, יהיה זכאי לבונוס שנתי של עד 4.3 מיליון שקל ויקבל מענק הצטרפות לחברה בסך 1.44 מיליון שקל

מונדיאל 2026 / צילום: Reuters, Kai Pfaffenbach

המונדיאל יצא לדרך, וענף אחד הרוויח מזה השבוע במיוחד

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% במכירת מוצרי חשמל החל מיום רביעי

מה לעשות עם תיק ההשקעות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

"טראמפ עושה בכאילו, אבל על הבורסה אי אפשר לעבוד. המלחמה תחזור"

חודש מאי המשיך את המומנטום החיובי בחסכונות הציבור ● מובילי התשואות: אנליסט, כלל, הראל ואינפיניטי, בעוד מור ומיטב נותרו מאחור ● ומה לגבי העתיד? אמיר איל יו"ר קבוצת אינפיניטי אילים מעריך כי עוד לא נאמרה המילה האחרונה במלחמה מול איראן

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב ומוג'תבא ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן / צילום: AP

היום שאחרי ההסכמות: מה תהיה התחתית של מחיר הנפט, ולמה המשקיעים בישראל מאוכזבים?

הכרזת טראמפ על גיבוש הבנות עם איראן ופתיחת מצד הורמוז הפיגה חלק מהחששות ממשבר אנרגיה עולמי, והשווקים בעולם הגיבו בעליות ● בישראל, לעומת זאת, המשקיעים נותרו זהירים יותר בעקבות תוצאות המלחמה והשלכותיה הכלכליות ● "בשוק המקומי נותרות שאלות פתוחות שהשווקים הגלובליים פחות רגישים לזה", אומרים כלכלנים ● שאלת השעה

דונלד טראמפ מגיע למלון בו נערכת פסגת ה-G7 בצרפת / צילום: ap, Vadim Ghirda

פסגה באלפים הצרפתים: טראמפ, איראן וסיכוי למשימה בינ"ל בהורמוז

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מגיע לפסגת G7 בצרפת כשהוא מסוכסך עם רוב המנהיגים סביב השולחן, ובעוד שההתפתחויות באיראן עשויות להפוך למבחן המרכזי של היחסים הטרנס־אטלנטיים ● "אם רק תהיה תמונה משותפת בסוף האירוע זה ייחשב כהישג", אמרו דיפלומטים צרפתים השבוע ● מה עוד על סדר היום?

עליות בוול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בניו יורק: דאו ג'ונס בשיא חדש, SpaceX זינקה בכ-20%

הנאסד"ק זינק במעל 3%, הדאו ג'ונס טיפס לשיא חדש ● בורסות אירופה ננעלו גם הן בעליות ● "ספינות העולם הניעו מנועים" הכריז טראמפ - ומחיר הנפט צנח לאזור ה-80 דולר לחבית ● SpaceX עלתה ביום המסחר השני שלה ● ההסכם בין ארה"ב לאיראן הקפיץ את הביטקוין; מניות הקריפטו זינקו

שוטרים עוברים בכיכר המרכזית בטהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

חבל הצלה כלכלי? ההסכם עשוי להזרים מיליארדים לאיראן

שלושה סעיפים בהסכם המתגבש בין איראן לארה"ב יהוו את הבסיס לשיקום הכלכלה האיראנית - הסרת סנקציות אירופאיות על מכירת נפט, הפשרת כספים איראנים, וקרן פיצויים אמריקאית כנגד הנזק שגרמה המלחמה לאיראן

בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ

נתניהו במסיבת העיתונאים: "אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה בהסכם עם איראן"

בכירים אמריקאים מאשרים - נחתם מזכר הבנות עם איראן: "נסיגה ישראלית מדרום לבנון אינה תנאי להסכם" ● בצה"ל ממתינים להנחיות ברורות מהדרג המדיני, אך מתכוננים להתחיל תנועה דרומה בלבנון ● טראמפ: "ספינות מתחילות לנוע בנתיב בטוח לחלוטין ומאובטח דרך מצר הורמוז" ● ביקר בחריפות את נתניהו: התקיפות הישראליות כמעט הביאו לקריסת ההסכם - הוא אדם מאוד קשה • טקס החתימה על ההסכם בין ארה"ב ואיראן נקבע ליום שישי בשווייץ • עדכונים שוטפים

בני לנדא / צילום: Miguel Gutierrez

מיליארדרית גרמנייה בתביעה נגד לנדא: חוב של 16 מיליון אירו לא הוחזר

המיליארדרית הגרמנייה סוזן קלאטן הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון נגד לנדא לאבס, חברת פיתוח הטכנולוגיה של היזם הסדרתי בני לנדא ● מדובר בהלוואה של 16 מיליון אירו שלא נפרעה כבר יותר משנה מאז חלף המועד לכך