גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

XPENG 7+ / צילום: יח''צ

המכונית שמגדירה מחדש את המונח "תמורה לכסף"

החשמלית החדשה והמרווחת של אקספנג מתוכננת להיות אוטונומית וממתינה לאישור רגולטורי ● יש בפלח מכוניות חזקות ממנה, אבל במחיר הזה היא מגדירה מחדש את המונח "תמורה לכסף"

אולריך זיגמונד / צילום: Reuters, IMAGO/Hendrik Schmidt, Pool/dts Nachrichtenagentur

"האיש המסוכן ביותר בגרמניה" עשוי לסלול את הדרך של הימין הקיצוני לשלטון

עם מנהיג כריזמטי וחוסר נחת ציבורי, מפלגת הימין הקיצוני AfD בהובלת אולריך זיגמונד מתחזקת בסקרים בדרך לניצחון בבחירות למדינת המחוז סקסוניה־אנהלט בגרמניה ● המפלגה צוברת תאוצה, ההבטחות גזעניות, והיא גם קוראת להפסיק את אספקת הנשק לישראל

דירה בהנחה

"למי שצריך דירה עכשיו אני ממליץ לוותר על הגרלות הדיור"

טל זכריה, שמנהל אתר ודף פייסבוק של מעקב אחרי הגרלות דירה בהנחה, מצא שברבות מההגרלות של השנים האחרונות הפרויקטים רחוקים מהיתר ● רק 37% מהדירות שהוגרלו בשנים האחרונות קיבלו היתר בנייה מלא

הילה סהר–רונן וחן וייס. מבשלות משהו להמשך / צילום: אפיק גבאי

אחרי 14 שנה: המסעדה מהצפון שהפכה למפעל חיים נסגרת

"רוטנברג" בעמק המעיינות היא תופעה ייחודית בקולינריה הישראלית, עם מסעדנות שמחוברת לקהילה, לאדמה ולעונה ● אחרי כשנה וחצי בלי השף יזהר סהר, שהלך לעולמו, החליטה זוגתו הילה סהר–רונן לסגור, ובסוף 2026 יתקיים ברוטנברג הסרוויס האחרון

הכסף שווה פחות. הבזאר הגדול בטהרן, השבוע / צילום: Reuters, , Morteza Nikoubazl

כתב גלובס שוחח עם עשרות אזרחים איראנים. זה מה שהוא שמע

תחת מצור ימי, סנקציות כלכליות ואינפלציית שיא, קולות מבפנים משרטטים קריסה באיראן: זינוק של מאות אחוזים במחירי המזון, תורי ענק לתחנות הדלק וזעם על שחיתות השלטון ● אזרחים מספרים על ייאוש מוחלט, והמומחים מאשרים: "אם המצב יימשך, המערכת הפוליטית הנוכחית תשרוד לכל היותר שנה" | מיוחד לגלובס

טנק ישראלי סמוך לגבול לבנון / צילום: ap, Ariel Schalit

גורם איראני טוען: יועצים שלנו היו נצורים בעלי טאהר

בישראל ערוכים להסלמה בעקבות טיהור מתחם חיזבאללה ברכס עלי טאהר ● גורמי ביטחון אחרי החקירות הראשונות של "ראש השב"כ" של חמאס: "הוא אוצר מודיעיני" ● דיווח בסוכנות ידיעות עיראקית: "זוהו שיגורים לעבר מצר הורמוז" ● זוהה ירי לעבר כוחות הפועלים בצפון רצועת עזה - צה"ל תקף בתגובה ● עדכונים שוטפים

רוברט קיוסאקי, מחבר הספר ''אבא עשיר אבא עני'' / צילום: Reuters, Gage Skidmore

מחבר הספר "אבא עשיר, אבא עני" נקלע לחובות אדירים

רוברט קיוסאקי, מחבר רב המכר בן ה-79 שהפך עם השנים לדמות שנויה במחלוקת, חשף כי הוא נקלע לחובות של 1.2 מיליארד דולר ● שותפתו גילתה השבוע מה עומד מאחוריהם

הבנק המרכזי של נורבגיה / צילום: Shutterstock

קרן העושר הנורבגית מתכננת לצמצם את החזקותיה באג"ח של ממשלת ארה"ב

קרן העושר הנורבגית מציעה הבוקר לצמצם את הקצאת האג"ח הממשלתיות בתיק ההשקעות שלה, המנהל נכסים בהיקף של 2.3 טריליון דולר ● המהלך צפוי להשפיע בעיקר על החזקותיה באג"ח של ממשלת ארה"ב

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות חדות; רובינהוד זינקה ב-15%, טסלה ב-7%

נאסד"ק עלה ב-1.4% ● מתחזקות ההערכות כי הפדרל ריזרב עשוי להותיר את הריבית ללא שינוי החודש ● מחירי הנפט עלו והברנט חוצה את רף ה-97 דולר לחבית ● הביטקוין מעל 80 אלף דולר, מניות הקריפטו זינקו ● הין היפני התחזק בכ־2% מול הדולר ● לפני דוח התעסוקה מחר, מספר דורשי האבטלה החדשים בארה״ב עלה מעט בשבוע

מנחם בגין / צילום: יעקב סער, אוסף התמונות הלאומי

אמרות הכנף שאתם אומרים לא נכון

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הרבה ציטטות השתרשו בשיח הישראלי, אבל חלקן הן שיבוש של מה שנאמר במקור

אביאל קיסליאנסקי, מייסד משותף ומנכ''ל מאגוס / צילום: דפנה טל

מייסד חברת המכ"מים שלא משך משכורת שנה והיום מוכר ב-70 מדינות

"כשקנו לי מחשב ראשון בכיתה ה', הסתערתי עליו ולימדתי את עצמי לתכנת. פיתחתי תוכנת מסחר לאופציות פוט וקול בבורסה, ואבא שלי השתמש בה" ● שיחה קצרה עם אביאל קיסליאנסקי, מייסד משותף ומנכ"ל מאגוס, שמפתחת מערכות מכ"ם

פולקסווגן / צילום: Shutterstock

העובדים התקפלו: פולקסווגן יוצאת למהלך ההתייעלות הגדול בהיסטוריה של החברה

דירקטוריון פולקסווגן, בתוכו מיוצגים גם עובדי החברה באופן שווה, אישר את תוכנית ההנהלה לפיטורים של עד 50 אלף עובדים ● בהודעה משותפת, האיגוד ומועצת העובדים הדגישו כי ההחלטה מנעה הסלמה ואיום על מודל הניהול המשותף של החברה ● "שום סגירה של מפעל היא לא עסק גמור", אמרו ● הרווחים הכוללים של החברה בשנה שעברה הראו ירידה של 53% לעומת השנה הקודמת

מפעל פולקסווגן / צילום: Reuters, Jan Woitas

הסקנדל שמאיים על המפעל הגרמני והקשר הישראלי

פיטורים של 50 אלף עובדים נוספים, סגירת מפעלים ומכירת מותגים ● בצעדים אלה הנהלת פולקסווגן תנסה לשכנע את הדירקטוריון לנקוט כדי לאושש את החברה ● העובדים מצידם, שגם מיוצגים בדירקטוריון, יעשו הכל כדי למנוע זאת

אילן רביב מנכ''ל מיטב, הזמר ליאור נרקיס וקרן דיקמן סמנכ''לית משאבי אנוש / צילום: דנית כהן

לפני ראש השנה: החופשה של אלף עובדי בית ההשקעות מיטב

בית ההשקעות מיטב הוציא השבוע את 1,000 עובדיו לחופשת "גיבוש" בת יומיים באזור הכנרת ● מנכ"לית דלתא ישראל השיקה במתחם ביג פאשן גלילות מתחם המוקדש לחגיגות 100 שנים לפו הדב ● בנק לאומי מרחיב את האפליקציה שלו לחמש שפות ● ונירלט מאריכה בעונה נוספת את החסות למועדון הכדורסל עוטף דרום שהוקם בעקבות ה-7 באוקטובר ● אירועים ומינויים

צילום לוויין של מנהרות הכניסה להר המכוש, שליד נתנז / צילום: Reuters, Vantor

טראמפ מאיים לתקוף את הר המכוש באיראן. האם יוכל להשמיד אותו?

טראמפ הזהיר כי ארה"ב עשויה לתקוף בקרוב את הר המכוש, המתקן התת־קרקעי המבוצר מדרום לנתנז, על רקע דיווחים על חידוש הפעילות במקום ● אלא שעומקו ומבנהו הופכים אותו לאתגר מורכב במיוחד גם עבור הצבא האמריקאי ● מה עשויה וושינגטון לעשות, מה איראן מסתירה שם, ועד כמה היא קרובה לפצצת גרעין? ● גלובס עושה סדר

בעלי רשתות המזון / צילום: גבע טלמור, איל יצהר, יונתן בלום, אסף לב

הרווחית, הצומחת והמאכזבת: רשתות המזון בישראל הגדילו מכירות - חוץ מאחת

בסיכום המחצית הראשונה של השנה בולט השיפור בתוצאותיהן של טיב טעם ויוחננוף - ומנגד הנסיגה בתוצאות שופרסל, הרשת הגדולה בישראל, שמאבדת נתח שוק ● וגם: הרשת שאיבדה לאחרונה שליש משווייה, והצפי של אי.בי.אי לתוצאות הענף ברבעון השלישי

חיסכונות / צילום: Shutterstock

קיבלתם סכום חד־פעמי גדול. כמה מס תשלמו עליו?

מה הסיבה שמטא החליטה לבטל את גל הפיטורים הקרוב? ● וגם: חברת הדיפנס־טק הישראלית eyesAtop שינתה את שמה ל-AITAN. מה הסיבה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

צילום: Shutterstock

לימודים ריאליים: מיליארד שקלים הוקצו, לא ברור מה יקרה איתם

הממשלה הכריזה על מצב חירום בלימודי ה־STEM והקצתה לתוכנית כ־1.5 מיליארד שקל ● התוכנית כבר החלה לפעול, אבל חלקים ממנה נמצאים מחוץ לתחום המעקב ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי תוכנית "ישראל ריאלית"

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עסקת בזק בירושלים: בכמה נמכר קוטג' של 6 חדרים לאדם הראשון שראה אותו?

בשכונת גבעת משואה בירושלים, נמכר קוטג' בן שישה חדרים בשטח בנוי של 130 מ"ר, תמורת 4.8 מיליון שקל ● "הקוטג' נמכר מאוד מהר - הבן אדם הראשון שראה את הנכס הוא זה שרכש אותו" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Jeffrey McWhorter

13 מיליארד דולר: אנבידיה הודיעה על הרכישה השנייה בגודלה בתולדותיה

יצרנית השבבים מודיעה רשמית על רכישת Hugging Face, אחת הפלטפורמות החשובות בעולם להפצה ולפיתוח של מודלי בינה מלאכותית ● בחברה מבטיחים כי היא תישאר פתוחה גם למודלים ולחומרה של המתחרות