גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אהוד טננבאום / איור: גיל ג'יבלי

האקר ישראלי נעצר באירופה בחשד שניהל אימפריית הונאות של 100 מיליון אירו בחודש

רשויות האכיפה בהולנד ובבלגיה הודיעו כי פירקו רשת בינלאומית של כ-20 מוקדי הונאה שבהם פעלו יותר מ-700 מתחזים ליועצים פיננסיים ● לפי דיווחים בתקשורת ההולנדית, החשוד המרכזי הוא אהוד "אודי" טננבאום, מההאקרים המוכרים בעולם, שנקשר בעבר לפריצה למחשבי הפנטגון ונאס"א

שלט למכשיר שמיעה בעסק (אילוסטרציה)

שני עורכי דין הגישו כמעט 100 תביעות ייצוגיות בשנתיים - בנושא אחד ויחיד

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● עורכי הדין ערן פלסר ושלומי אבני הגישו בקשות לייצוגיות נגד עסקים על היעדר מערכות עזר לשמיעה ● התביעות שהוכרעו הסתיימו בשכר-טרחה של אלפי שקלים לשניהם, אבל גם בהנגשת בתי העסק - ומכאן הדילמה לגבי השימוש בכלי המשפטי

בני ארביב, יו''ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה

עו"ד בני ארביב מונה ליו"ר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה

ארי נדל"ן, שבשליטת המנכ"ל צחי אבו, גייסה כ־255 מיליון שקל מגופים מוסדיים במסגרת הקצאה פרטית של מניות ● חברת הכשרת הישוב התחדשות עירונית חתמה על הסכם עם קבוצת בראל לביצוע פרויקט פינוי בינוי בקריית ים ב-480 מיליון שקל ● חדשות השבוע בנדל"ן

אוהב במבה, סומך על גוגל וחושד ב־AI: מה אפשר ללמוד מתוצאות המדד על הצרכן הישראלי

למה גוגל, וויז וביט זוכים לאהדה רבה יותר מהרשתות החברתיות, מדוע כלי הבינה המלאכותית עדיין מדשדשים בתחתית הדירוג, איך הבנקים וחברות הביטוח איבדו את מעמדם במדד, ומה מסביר את כוחם של המותגים הישראליים הוותיקים? ● המסקנות המרכזיות ממדד המותגים

הפגנת חרדים, ארכיון / צילום: אוריה תדמור

בשעות עומסי השיא: חרדים קיצוניים חסמו את כביש 4 משני הצדדים

מאות מפגינים חסמו את כביש 4 בשני הכיוונים, סמוך למחלפי אם המושבות ואלוף שדה, וגרמו לשיבושי תנועה כבדים במרכז הארץ ● המחאה מתקיימת בעקבות החלטת בג"ץ להקפיא את החוק לביטול מעצרי עריקים חרדים, ובהמשך הערב צפויה הפגנה נוספת מול כלא 10

טרי סמית', מנהל קרן הגידור Fundsmith / צילום: Reuters, Suzanne Plunkett

"וורן באפט האנגלי" משנה כיוון ומצטרף לנהירה למניות מומנטום

טרי סמית', המזוהה עם מניות ערך הנרכשות בזול ומוחזקות לאורך זמן, משנה גישה לנוכח פיגור בתשואות הקרן שלו מול מניות ה–AI: "לתפוס סכין נופלת רק מביא לכך שהאצבעות נחתכות"

כיפת ברזל בפעולה מבצעית / צילום: משרד הביטחון

קטאר ניסתה לבטל את העסקה עם רפאל. זה הפתרון שנבחן בגרמניה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: טראמפ שוקל להרחיב את התקיפות באיראן,  העסקה שיכולה לאפשר לייצור כיפת ברזל במפעל פולקסווגן בגרמניה למרות התנגדות קטאר, ואירלנד חוקקה חוק האוסר על סחר עם התנחלויות ● כותרות העיתונים בעולם    

חיילים רוסים עם כטב''ם לנסט, אשתקד / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

מסוכן יותר מרחפן: הכטב"ם הרוסי שמאיים על אוקראינה ועלול להגיע גם לישראל

ה"לנסט" של תאגיד קלצ'ניקוב, הכולל רכיבי אנבידיה ויכולות AI, גבה קורבנות רבים באוקראינה ובקרוב עלול להגיע לאזורינו ● החימוש המשוטט מנווט כמו צוללת ועוקף מערכות הגנה

מפעל ענקית השבבים הטייוואנית TSMC / צילום: Shutterstock

החברה שמניעה את אפל ואנבידיה מנפצת שיאים - ומנחיתה 100 מיליארד דולר בארה"ב

יצרנית השבבים הגדולה בעולם, TSMC, מנפצת את התחזיות עם רווח נקי של 706 מיליארד דולר טיוואני ורווח גולמי פנומנלי של 67.7% ● במקביל לתוצאות, החברה מדהימה את השוק עם הגדלת תקציב הפיתוח בארה"ב ב-100 מיליארד דולר נוספים כדי להתגבר על צוואר הבקבוק של תעשיית ה-AI

איור: Shutterstock

לא תאמינו מה הבוט שלכם חושב עליכם

האם הבוט שמייעץ לכם בעבודה, בזוגיות או בהחלטות כלכליות כבר גיבש עליכם דעה? מחקר חדש מהאוניברסיטה העברית מראה שמודלי שפה יודעים לדרג בני אדם לפי אמינות, יכולת ונדיבות, ולעתים עושים זאת בקיצוניות ובאופן מוטה ● וגם: איך האופי שלכם משפיע על איכות התשובות שתקבלו? ● חוקרים מנסים לפצח את הקופסה השחורה החדשה

מאחורי הקאמבק של ענקית החיפוש לצמרת מדד המותגים / אילוסטרציה: ap

במקום הראשון: הקאמבק של ענקית החיפוש

אחרי כמעט עשור שבו נעדרה מהפסגה, גוגל חזרה למקום הראשון במדד המותגים של גלובס ● מסגירת הפער מול OpenAI בתחום ה־AI ועד לניצול הוואקום שהותירו אמזון ומיקרוסופט בשוק המקומי: מה עומד הוביל להתאוששות של ענקית החיפוש

אילוסטרציה: Shutterstock

ביהמ"ש: קטין שקיבל דירה במתנה לא ייהנה מהטבות מס

סב רכש עבור כל אחד מ-12 נכדיו הקטינים דירה נפרדת בפרויקט ברמת גן, וביקש לשלם מס רכישה מופחת החל על דירת יחיד - אך רשות המסים דרשה כי ישלם מס רכישה מלא ● מה קבע בית המשפט?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מימושים במניות השבבים שלחו את וול סטריט לירידות

ספייס אקס מתחת למחיר ההנפקה, הלילה היא תעמוד למבחן ● ענקית השבבים TSMC ניפצה את התחזיות אך מדאיגה את המשקיעים ● תשואות האג"ח ומחירי הנפט עלו ● נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, מאותתת שתתמוך בהעלאת ריבית

מלון אוריינט בירושלים, נמצא על קרקעות הפטריארכיה / צילום: Shutterstock

פרשת הפטריארכיה היוונית והקרקעות בירושלים הסתיימה: לא יהיה דיון נוסף

בית המשפט העליון דחה את הבקשה לדיון נוסף בפרשת קרקעות הפטריארכיה בירושלים, ובכך סיים את המחלוקת המשפטית ● נקבע כי מסמך הביניים שנחתם בין הצדדים לא היה חוזה מחייב, ולכן קק"ל לא תקבל את 13 מיליון הדולר שדרשה

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Shutterstock, Andrea Izzotti

הצעת החוק נכשלה, אך עשויה להצביע על שינוי דרמטי במדיניות ארה"ב כלפי ישראל

בית הנבחרים האמריקאי דחה הלילה הצעת חוק שביקשה לבטל את מלוא חבילת הסיוע הביטחוני וההומניטרי מארה"ב לישראל, כ-3.3 מיליארד דולר ● לראשונה תמכו יותר חברי קונגרס דמוקרטים בקיצוץ הסיוע מאשר התנגדו לו ● כל הרפובליקאים, למעט יוזם ההצעה, הצביעו נגד ● למרות כישלון ההצעה, היא ממחישה עד כמה השתנה השיח בתוך המחנה הדמוקרטי על ישראל

זום גלובלי / צילומים: AP-Mark Schiefelbein, Denes Erdos

מכה לטראמפ: נאלץ להחזיר סכומי עתק שנגבו בניגוד לחוק

בית המשפט בארה"ב מאלץ את הממשל להחזיר סכומי עתק של מכסים שנגבו שלא כדין ● הפרלמנט בהונגריה הדיח את הנשיא המקורב לאורבן ● ופסיקה דרמטית בארגנטינה: דגי זהב הם "יצורים בעלי זכויות" ● זום גלובלי

רובע שדה דב, תל אביב / צילום: גיא יחיאלי

המשרד להגנת הסביבה לעיריית ת"א: עצרו את עבודות החפירה בשדה דב

לטענת המשרד, עבודות החפירה בשדה דב אינן עומדות בהנחיות שנקבעו בעקבות גילוי זיהום אפשרי בתרכובות PFAS בקרקע ● מזהיר כי "חפירת קרקע מזוהמת או החשודה כמזוהמת, ופינויה ללא פיקוח ובקרה מתאימים, עלולים להוות סיכון לבריאות הציבור השוהה בשטח התוכנית או העתיד להתגורר בה"

חנויות ג'אמפ ועונות בבאר שבע / צילום: בר - אל

"בעלות פוטנציאל": הנאמנים של עונות וג’אמפ ביקשו 60 יום להפעלת הרשת ולקידום מכירתה

חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט ממליצה להמשיך להפעיל את עונות וג'אמפ כעסק חי ובמקביל לפתוח בהליך מכר פומבי לרכישת החברה או פעילותה • הנאמנים מתכוונים גם לפנות באופן יזום לרוכשים פוטנציאליים

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: יוסי כהן, נועם מושקוביץ' - דוברות הכנסת

בדקה ה-90: הכנסת אישרה את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים

הכנסת אישרה במהלך הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להקמת מאגר נתוני אשראי לעסקים ● המאגר ירכז מידע פיננסי על עסקים קטנים ובינוניים, ויאפשר לגופים פיננסיים להעריך את רמת הסיכון של לווים פוטנציאליים ● נגיד בנק ישראל, אמיר ירון: "מהלך מבני משמעותי לחיזוק התחרות ולהרחבת הנגישות למימון לעסקים"

מאגר הגז תמר / צילום: ap, Marc Israel Sellem

בכ-20 מיליארד דולר: תמר תייצא גז למצרים

מזכר הבנות שנחתם בין ישראמקו ומובאדלה האמירתית עשוי להוביל לעסקת היצוא הגדולה בתולדות מאגר תמר, בהיקף של עד 80 BCM ובשווי מוערך של 20 מיליארד דולר ● העסקה עדיין בשלב ראשוני, מחייבת את הצטרפות יתר השותפות וקבלת היתר יצוא ממשרד האנרגיה, שעשוי להציב תנאים דומים לאלו של עסקת לוויתן־מצרים