גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

וורן באפט לא מוצא מה לקנות וחושב שהשוק הפך לקזינו

האסיפה השנתית של ברשייר האת׳ווי התקיימה אתמול, הפעם עם וורן באפט שפרש מתפקיד המנכ״ל - בקהל ● למרות זאת כמה אמירות חדשות שלו גנבו את ההצגה

שליחים של וולט / צילום: פביו טרופה

לידיעת עובדי ההייטק: זה התאריך שבו יסתיים השת"פ של וולט וסיבוס

לאחר כ-6 שנות פעילות משותפת, בסוף 2026 יסתיים שיתוף-הפעולה העסקי בין וולט לסיבוס ● שווי שוק משלוחי האוכל בישראל הוא כ-5 מיליארד שקל בשנה, עליו מתחרות וולט, תן ביס, משלוחה, האאט ויאנגו דלי

מימין: נדב צפריר, לירון אייזנמן, יורם זלינגר / צילום: מנש כהן, ברצי גולדבלט, ולנס

הישראליות שזינקו ב-50% תוך יומיים, וזו שרשמה את הצניחה החדה מזה עשורים

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● צ'ק פוינט צנחה בקרוב ל-20%, לאחר שהנמיכה את תחזית ההכנסות שלה ● סיליקום זינקה ב-50%, לאחר שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ולנס קפצה גם היא בשיעור דומה, מבלי שהוציאה דיווח מהותי כלשהו

איור: גיל ג'יבלי

מתכוונים למכור את הדירה ולקנות חדשה? תקראו את הכתבה הזו קודם

נתוני רשות המסים שהגיעו לידי גלובס חושפים: רבע מרוכשי הדירות שצריכים למכור את דירתם הישנה, מאבדים את הפטור ממס משום שאינם מצליחים למכור בתקופה המותרת, בשל הקיפאון בשוק ● רו"ח איריס שטרק: "שלושה חודשי הארכה זה פלסטר, צריך לפחות שנה"

טהראן / צילום: ap, Vahid Salemi

ב-3 שלבים: דיווח - כך נראית ההצעה "המתוקנת" של איראן

חיזבאללה ממשיך להפר את הפסקת האש, הערב: הקבינט המצומצם יכונס ● דיווח: איראן דרשה את סיום המלחמה, ההצעה האיראנית כוללת 14 סעיפים • טראמפ מאיים: ייתכן שיתחדשו התקיפות • דיווח בניו יורק טיימס: איראן אינה דורשת יותר להסיר את המצור הימי לפני מו"מ פנים אל פנים • מפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב חזר למזרח התיכון לאחר שתדרך את טראמפ ● עדכונים שוטפים

כנס בעלי המניות השנתי של ברקשייר הת'אוויי, הערב (ש') / צילום: Reuters, Brendan McDermid

הרבעון הראשון בלי באפט כמנכ"ל: המניה דשדשה, הרווח קפץ וחמש ההשקעות הכי גדולות

ברקשייר האת'וויי, חברת האחזקות של וורן באפט, הציגה קפיצה של 18% ברווח התפעולי ברבעון הראשון של גרג אייבל כמנכ"ל, ומאגר המזומנים שבר שיא חדש ● המניה ירדה מתחילת השנה בכ-6% ומפגרת מאחורי ה-S&P 500 ● וגם: מי נצפה בקהל בכנס השנתי של בעלי המניות?

ספינה של MSC בנמל חיפה / צילום: גיא ליברמן

מאירופה לסעודיה בלי ישראל: הנתיב החדש שנולד בצל המלחמה

עקב השפעות מבצע "שאגת הארי", MSC השיקה נתיב הובלות לנמלי המפרץ הנצורים דרך ערב הסעודית ● המהלך פוגע בהיתכנות מימושה של תוכנית מסדרון IMEC, שנועדה לחבר בין הודו לאירופה, דרך איחוד האמירויות, ערב הסעודית, ירדן וישראל ● MSC היא חברת הספנות הגדולה בעולם וחולשת על כ-20% מתנועת המכולות הגלובלית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

קורצת לג'פניקה ומתכוננת לגל הנפקות חדש: הבורסה בתל אביב משיקה שני מדדים חדשים

הבורסה לניירות ערך הודיעה כי החל מיום שישי הקרוב, ייסחרו בתל אביב שני מדדים חדשים - מדד ת"א־מזון ומדד ת"א 35 משקל שווה, שיעניק משקל זהה לכלל המניות במדד הדגל ● בנוסף, מדד רשתות השיווק, שלא זכה לעניין רב, ישונה ויהפוך למדד ת"א־צריכה, במטרה להגדיל את האטרקטיביות שלו

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

200 מיליון שקל בג'פניקה: ההשקעה של לאומי פרטנרס יוצאת לדרך רשמית

לפי נתוני החברה, הכנסות קבוצת לאנדורה, המחזיקה בין היתר ברשת ג'פניקה, צפויות להגיע בשנת 2026 לכ־500 מיליון שקל ● בתמורה להחזקה של 20% מהחברה השקיעה לאומי פרטנרס בקבוצת המזון והמסעדנות כ-200 מיליון שקל

מייסדי Bridgewise / צילום: רמי זרנגר

BridgeWise הישראלית משתפת פעולה עם רשת X של אילון מאסק

במסגרת המהלך, ברידג'ווייז תספק למשקיעים בעולם גישה לשירות SentimentWise - ניתוח חודשי של מידע פיננסי המבוסס על מיליארדי שיחות שמקיימים מאות אלפי משתמשים ברשת X

אלונה בר און, מו''ל גלובס / צילום: רמי זרנגר

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "התזה שלנו לגיוון אינה העדפה מתקנת, אלא השקעה בהרחבת מנגנוני האיתור"

"אי-אפשר להגיד שתחילת הדרך של הנבחרים לא מגוונת ולא מרתקת ומפתיעה במסלולי הקריירה", אמרה מו"ל גלובס אלונה בר און בכנס המנהיגות הצעירה ● "התמהיל הוא לא רק בסיפורים ובמסלולי הקריירה - 48% נשים, 60% מהמגזר העסקי ו-28% מהמגזר הציבורי. 10% מהחברה הערבית ו-5% מהחברה החרדית, 8% הם דתיים לאומיים"

סיכום שווקים שבועי / צילומים: שאטרסטוק, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מנהל ההשקעות שממליץ על המניות "שחובה בכל תיק" – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שלושה ענקי פיננסים נפגשו על במה אחת והזהירו מהשלכות המלחמה ● הדפוס שמסביר את תיקון הבזק בוול סטריט ● מנהל ההשקעות שמציע לעשות שורט על הנפט, וממליץ על מניות "שחייבים לקנות" ● וגם: מה מלמדת ההיסטוריה על חודש מאי בשווקים ולמה לא כדאי להקשיב לה הפעם

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

דרמה: ביטוח ישיר לא תוכל לשווק פוליסות ביטוח מקיף לרכב

לגלובס נודע כי בצעד נדיר, רשות שוק ההון חוסמת את פעילות הליבה של החברה הגדולה בענף ביטוחי הרכב ● הסיבה: ביטוח ישיר הייתה היחידה שסירבה להוריד מחירים כפי שדרשה הרשות ● כעת, מעל ל־70% מרווחי החברה נמצאים בסכנה ● ביטוח ישיר: "החברה והמפקח על הביטוח ממשיכים לנהל דיאלוג ענייני במטרה להגיע לאישור תעריף"

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

היא לא שילמה עשרות שנים על דירה שרכשה מהמדינה. למה בית המשפט החליט לוותר?

מה עושים כאשר יש סתירה בין ההבטחה בעל-פה למסמך בכתב? ● מה החליט ביהמ"ש כאשר דייר אחד התנגד לפינוי-בינוי בשל קשיים בריאותיים? ● ולמה השופט ויתר לאישה שלא שילמה עשרות שנים על דירה שרכשה מהמדינה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

גידי מרק, עו''ד צפנת דרורי, אלה קינן, שון קופלר, בפאנל משותף / צילום: רמי זרנגר ותמר מצפי

"תגלית הוא הסטארט־אפ היהודי הגדול בעולם"

בפאנל בכנס המנהיגות הצעירה של גלובס שדן ביצירת אימפקט דנו מנהיגים פורצי דרך באתגרים ציבוריים, כלכליים והסברתיים ● אלה קינן, Here4Good: "אנשים קוראים בוויקיפדיה מידע שגוי"

מגדל ''בית שיאים'' בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

4 דירות נמכרו בחודש אחד במגדל שהקדים את זמנו. ואיך המחירים?

ניתוח 4 עסקאות ב"בית שיאים" בבאר שבע משקף ירידות של עד 14% מהשיא של 2024 ● "בית שיאים" הוא מגדל מגורים שהוקם לפני 30 שנה בשכונה ג' ● ארבע העסקאות שבחרנו לנתח הן של דירות שני חדרים, בשטח של כ־55 מ"ר

מטוס שניזוק במלחמת העולם השנייה. צריך לשאול מה קרה דווקא למטוסים שלא שבו / צילום: Reuters, IMAGO

משקיעים שימו לב: ההטייה שגורמת לכם להפסיד

"הטיית השורד" היא נטייה להסיק מסקנות מאלה ששרדו והצליחו, בלי ללמוד ממי שנכשלו ונעלמו ● בשווקים, הבעיה חריפה במיוחד: המשקיעים שמים את הכסף על רולטה רוסית, רק שהם משוכנעים שיש פה אסטרטגיה או מומחיות ● בשטח, סיכון אמיתי אינו נמדד במספר הפעמים שבהן משקיע הרוויח, אלא בשאלה האם הוא יכול להרשות לעצמו את הפעם האחת שבה האקראיות לא תעבוד ● הסיכונים בשווקים - כתבה ראשונה בסדרה

אלימות בני נוער / צילום: Shutterstock

הנתונים מגלים: האלימות הקשה מצד קטינים מתפתחת לתופעה רחבה

בשנים האחרונות חל זינוק של 150% במקרי האלימות הקשה מצד קטינים, אבל זה ממש לא נעצר שם ● החברה הישראלית הופכת למדממת יותר, אבל האם כוחות השיטור גדלים בהתאם? ● אלה המספרים שחושפים את מגמות העומק מאחורי הרצח שזעזע מדינה שלמה ● המשרוקית של גלובס

גלעד אלשטשולר, יוסי לוי, יאיר לפידות / צילום: סם יצחקוב, יח''צ, איל יצהר

לקוחות עוזבים בקצב עצום: האם אלטשולר שחם יאבד בקרוב את מקומו בשוק?

בית ההשקעות שהיה כבר שליש מהשוק מנהל כעת רק 11% מהכספים המנוהלים בו, כשבית ההשקעות מור נושף בעורפו ● מיטב שוב רשם את החודש עם הגיוס החודשי החזק ביותר שלו אי פעם ● הראל מפתיעים בגיוסים חזקים, וילין לפידות שוב רושם את החודש הגרוע ביותר שלו באובדן כספים למתחרים

F15IA מטוס / צילום: בואינג

בעשרות מיליארדי שקלים: ועדת השרים אישרה שתי טייסות קרב חדשות

ועדת השרים להצטיידות אישרה למשרד הביטחון לרכוש במקביל שתי טייסות קרב חדשות: טייסת רביעית של מטוס האדיר וטייסת שנייה של F15IA ● זהו צעד ראשון במימוש תוכנית בניין הכוח לעשור הקרוב, שאושרה בתקציב ייעודי של 350 מיליארד שקל