גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

ישראל רייף, יו''ר אפקון; אבי מגידו, מנכ''ל סונול; ואסף ויטמן, מנכ''ל פנטלייט אנרגיה / צילום: עזרא לוי, דרור סיתהכל, איה בן עזרי

סונול, אפקון ופנטלייט יקימו תחנת כוח בהשקעה של למעלה מ-4 מיליארד שקל

שלוש החברות יקימו תחנת כוח קונבנציונלית בשטח ששייך לסונול במפרץ חיפה ● הפרויקט נמצאת בשלב ייזום ראשוני ונדרש לעבור את מסכת האישורים הרגולטוריים הרגילה, שפעמים רבות לוקחת שנים ארוכות

איי קיימן / צילום: ap, Business Wire

המסלול שעובר באיי קיימן ומאיים על ההייטק הישראלי

מומחה מיסוי בריטי מזהיר בטור דעה ב"וול סטריט ג'ורנל, כי הסנקציות הפיננסיות שמגבשת בריטניה נגד ההתנחלויות, עלולות לפגוע בזרימת ההון להייטק הישראלי דרך איי קיימן, ואף להסב נזק לתעשייה הפיננסית של הטריטוריה הבריטית

לירן אבישר בן חורין / צילום: טל גלבוע

מבנק מזרחי טפחות ועד טבע וכאל: יו"ר ועדת הכספים החדשה מגיעה עם שק של ניגודי עניינים

הבחירה בלירן אבישר בן חורין הפתיעה רבים, מכיוון ששאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, נחשב מועמד טבעי ממנה ● אבישר בן חורין אומנם מחזיקה ברזומה כלכלי עשיר - אבל גם ברשימה ארוכה מאוד של ניגודי עניינים פוטנציאליים מעברה ובשל פעילות משרד היח"צ של בן זוגה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-6%, מיקרוסופט ב-2%

נאסד"ק יורד ב-1% ● מדד המחירים לצרכן בארה"ב לחודש אוקטובר הציג עלייה חודשית של 0.4%, מעט מעל לציפיות הכלכלנים ● מנית אנבידיה נסחרת כעת במכפיל רווח עתידי של 11.5, הכי נמוך מזה 15 שנה ● תשואות האג"ח בארה"ב מזנקות

ירון ירקוני, בעלי רשת ארקפה / צילום: צילום מסך מתוך ערוץ היוטיוב Arcaffe

מצטרף חדש למרוץ לרכישת ארקיע: הבעלים של רשת ארקפה

רשת ארקפה שבבעלות ירון ירקוני נמצאת בשלב בדיקת נאותות מתקדם מול ארקיע, וככל הידוע היא ניגשת למהלך לבדה, ללא קבוצת רוכשים לצידה ● בשבוע שעבר נחשף בגלובס כי גם חברת ישראייר שבשליטת רמי לוי מתעניינת ברכישת ארקיע

אנטנות גילת לווינים / צילום: יח''צ

דחיית אספקות ועיכובים בתעשייה הובילו להורדת תחזית ההכנסות של גילת לשנה זו - המניה יורדת

החברה הציגה הכנסות נמוכות מהתחזיות ורווח גבוה מהן ברבעון השלישי ● המנכ"ל עדי צפדיה: השינויים בשוק מחזקים את הכיוון האסטרטגי - בניית מגזר הפעילות הביטחונית

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

פרויקט הרוח הפיל את הרווח של אנרג'יקס, והמכירות לא הצילו את תורפז

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● הרווח של אנרג'יקס צנח ברבעון הנוכחי בשל הכרה בהפסדים של פרויקט טורבינות הרוח ברמת הגולן ● למרות שבישרה על מכירות שיא, מניית תורפז צנחה

קלאס קנוט ופבלו הרננדז דה קוס / צילום: Reuters,  Issei Kato, Gustavo Valiente

שני הבנקאים הבכירים שנאבקים על הובלת כלכלת גוש האירו

לאחר הודעת נשיאת הבנק המרכזי האירופי הנוכחית כריסטין לגארד כי תפרוש מהתפקיד, שניים מתמודדים על המשרה ● קלאס קנוט ההולנדי שנתפס כמי שדוגל ביציבות מחירים מעל הכול ומייצג גישה נצית - ומולו פבלו הרננדס דה קוס הספרדי שתומך במדיניות מוניטרית מקלה יותר

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אילה חסון הודיעה: עוזבת את כאן 11

העיתונאית והמגישה הבכירה איילה חסון הודיעה על עזיבת תאגיד השידור הציבורי "כאן", תוך שהיא מטיחה האשמות קשות בהנהלת המערכת ● לפי שעה לא פרסמה לאן פניה מועדות.

השבוע בביומד / צילום: עיצוב: נטלי פורטי

ה-FDA מזהיר: תרופות הרזיה עלולות להגביר סיכון למחלת עיניים נדירה

מינהל המזון והתרופות האמריקאי הודיע כי ידרוש מחברות הפארמה להזהיר את הציבור כי תרופות ההרזיה עלולות להגביר את הסיכון ללקות במחלת העיניים הנדירה NAION ● רבעון נוסף של צמיחה לקמהדע ● האלגוריתם שמעריך את הסיכוי לבניית רצף DNA רעיל ● ואיך המלחמה מחריפה את בעיית הסוכרת ● השבוע בביומד

יוני אסיא, מייסד ומנכ''ל איטורו / צילום: יח''צ eToro

ירידה בהיקפי המסחר פגעה בתוצאות איטורו ברבעון השלישי, המניה נופלת במסחר המוקדם

החברה, שמספקת פלטפורמת מסחר באפיקים שונים, הודיעה על תוכנית לרכישה עצמית של מניות תמורת עד 250 מיליון דולר

מטה רבולוט בלונדון / צילום: Shutterstock

בנק חדש יוקם בישראל: רבולוט קיבל אישור

בנק ישראל אישר את הקמתו של "בנק רבולוט ישראל", מקבוצת הפינטק הבינלאומית ● רבולוט משרתת יותר מ־80 מיליון לקוחות בעולם, ושוויה נאמד ב־115 מיליארד דולר ● מדובר ברישיון השלישי שניתן לבנק חדש בישראל מאז 2019 ● הבנק החדש יצטרך להשלים שורה של דרישות רגולטוריות וטכנולוגיות לפני שיוכל להתחיל לפעול

תחנת כוח OPC בחדרה / צילום: באדיבות החברה

בזכות הביקוש לחשמל והשקל החזק: OPC מכפילה את הרווח שלה

חברת האנרגיה רושמת רבעון שיא בעקבות הגדלת ההחזקות בתחנות כוח בארה"ב וביקושים גואים לחשמל ברשת PJM מצד חוות שרתים • במקביל, החברה נהנתה ממרווחי ייצור גבוהים בארה"ב ומהוזלת עלויות הגז הטבעי בישראל הודות להתחזקות השקל • צבר הפרויקטים מתרחב וכולל תחנות כוח קונבנציונליות וסולאריות בארה"ב ובישראל • המנכ"ל גיורא אלמוגי: "התוצאות משקפות סביבת שוק תומכת"

מייסדי MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

שימוע וקביעת מנגנון למימוש הנכסים: ההתפתחויות בפרשת השקעות הנדל"ן בגרמניה

ביהמ"ש הכלכלי בת"א נתן תוקף להסכם הפשרה בין משקיעי חברת MHR1 ● התיק הפלילי נגד החברה ובעליה מצוי בהליכי שימוע לפני כתב אישום בעבירות של קבלת דבר במרמה ואי-פרסום תשקיף, לאחר שהחשדות צומצמו משמעותית

אסי טוכמאייר, עידן רייכל וברק רוזן / צילום: רפי דלויה

שבוע האופנה נפתח. מיהם אנשי העסקים הבכירים שהגיעו?

שבוע האופנה ישראל קנדה נפתח בתל אביב, עם השקעה של כ-3 מיליון שביצעה קבוצת הנדל"ן של אסי טוכמאייר וברק רוזן ● פסל ה-AI החדש של גדעון עמיחי, שהוצב באוניברסיטת תל אביב, שולח מסר על העידן הטכנולוגי העכשווי ● אירועים ומינויים

בניין מפעל אבן קיסר , קיבוץ שדות ים / צילום: עינת לברון

לאחר שאיבדה 98% מהשווי בשיא: תביעת הענק שמאיימת על אבן קיסר

יצרנית המשטחים מקיבוץ שדות ים, שמנייתה נחבטה בשנים האחרונות בשל החרפת התחרות, דחתה בשבוע שעבר את פרסום הדוחות לצורך דיונים הקשורים לפשרות משפטיות ● לאחרונה נפסק כי עליה לשלם לתובע פיצויים של 46.5 מיליון דולר - קצת מתחת לשווי השוק שלה

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

אפקט שופינג IL: הקניות באונליין זינקו, החנויות הפיזיות שילמו את המחיר

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי הגידול המשמעותי ביותר נרשם בענפי הקוסמטיקה, מחשבים ותיירות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: לע''מ

בהשפעת אנבידיה: S&P העלתה את תחזית הצמיחה של ישראל

סוכנות הדירוג פרסמה סקירה חדשה על ישראל, שלא כוללת דירוג אשראי ● פעילות אנבידיה בישראל העלתה את תחזית הצמיחה ל־2026 ול־2027 ● ב-S&P צופים כי הלחץ התקציבי יישאר גבוה בעקבות הוצאות הביטחון הגבוהות

מייסד אנתרופיק, דריו אמודיי / צילום: ap, Markus Schreiber

הנפקת הענק של אנתרופיק: היקף הגיוס והשווי נחשפים

חברת הבינה המלאכותית שמאחורי קלוד מתכננת לגייס עד 90.4 מיליארד דולר בהנפקה ובגיוס פרטי נלווה, בהשתתפות גוגל, אנבידיה ומיקרוסופט ● שווייה צפוי לנוע בין טריליון ל-1.4 טריליון דולר ● המהלך מגיע על רקע החששות הגוברים בוול סטריט מפני בועת AI וההשקעות העצומות בתשתיות מחשוב

עידן נוריק, אהוד שניאורסון / צילום:  חן גלילי, יח''צ, רועי פלדה

עוד לפני ההקמה: החברה הישראלית שקיבלה הבטחות להשקעה בשווי 1.5 מיליארד דולר

לאחר החשיפה בגלובס כי מייסדי פאראגון, אהוד שניאורסון ועידן נוריק, מקימים חברה חדשה, כעת נחשפים המשקיעים בסבב הגיוס ● מבנה ההשקעות המיוחד, המכונה "טרנצ'ים", צפוי להזרים לחברה עד 200 מיליון דולר עוד בטרם הוקמה ● ההבטחות מעידות על התלהבות יתרה של קרנות הענק מעמק הסיליקון להשקיע בחברה שכבר גייסה בכירים לשעבר בפארגאון וקצין שהשתחרר מצה"ל