גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: נעם מושקוביץ-דוברות הכנסת

היועמ"שית לבג"ץ על החלטת הממשלה: "ניסיון חמור לסיכול החלטות בית המשפט"

הממשלה אישרה הצהרה לפיה לא תכיר בכל החלטה שתבצע מועצת הרשות השנייה, כל עוד אינה עומדת בתנאי הסף בחוק ● השרים קרעי ולוין העלו את ההצעה בעקבות פסיקת בג"ץ שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת ● היועמ"שית: "החלטה זו היא המשך ישיר של הפעולות שנקט שר התקשורת בהליך הנוכחי" ● ארגון העיתונאים: "ההחלטה נועדה באופן שקוף לסכל את עסקת ההייטקיסטים ברשת 13" ● מזכיר הממשלה: "הצהרת הממשלה לא קראה לאי-ציות לפסיקת בג"ץ"

מי יהנה ומי יפסיד מהורדת הריבית? / צילום: Shutterstock

אחרי הורדת הריבית: המנצחים, המפסידים, ומה צפוי לשקל?

בנק ישראל הוריד היום את הריבית ולהוביל לירידה בעלויות המימון, לחץ על הבנקים ושינוי במאזן הכוחות בין הסקטורים ● מניות הנדל"ן צפויות ליהנות, והבנקים יפסידו בטווח הקצר ● ומה יקרה לשקל?

מחסור במוצרי חלב של תנובה על מדפי הסופר, בתחילת החודש / צילום: טלי בוגדנובסקי

קודם החלב, ואז הקוטג' והיוגורט: למה מוצרי החלב נעלמים מהמדפים?

בניגוד למחסורים קודמים, שהתמקדו בעיקר במוצרים שבפיקוח, כעת התמונה רחבה יותר ● גורם בכיר בענף הקמעונאות מסביר כי "הפעם אנחנו רואים מחסורים גם במוצרים רווחיים יותר לחברות, כמו משקאות פרו של המחלבות הגדולות - תנובה, טרה ושטראוס, אבל המחסור העיקרי מורגש בעיקר בקוטג'"

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

סיכום חסוי, סכומי עתק: המאבק על תקציב הביטחון רק נדחה לממשלה הבאה

בדיונים על תקציב הביטחון סוכם על 159 מיליארד שקל לשנה הקרובה ותוכנית הצטיידות ענקית, אך המאבק האמיתי בין האוצר לביטחון רק נדחה ● עם פער של 25 מיליארד שקל וחשש מקיצוצים בשירותים האזרחיים בממשלה מודים: מדובר בפלסטר כדי להרוויח זמן עד הבחירות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: אביגיל פפרינו-באר

פגעה ביבוא המקביל? סאני עשויה להיקנס בלמעלה מ-17 מיליון שקל

ברשות התחרות טוענים כי סאני תקשורת סלולרית, יבואנית סמסונג לישראל, פעלה באופן שעלול היה להביא לפגיעה ביבוא המקביל ואף להפסקתו כליל ● מדובר בתיק האכיפה הרביעי של רשות התחרות מאז כניסתו לתוקף של תיקון החוק העוסק בפגיעה ביבוא מקביל, במסגרת מהלך רחב יותר שמובילה הרשות בשנתיים האחרונות מול יבואנים ישירים

אזור תעשיה ברקן. בעיגול: מוסטפא דניזר / צילום: עינת לברון, איור: גיל ג'יבלי

הטייקון הטורקי, חברת הטקסטיל בישראל והחקירה של רשות המסים

אחד מיצואני הטקסטיל הבולטים בטורקיה פתח חברה בישראל על אף אמברגו הסחר שהטיל ארדואן ● כעת נחשף כי אותה החברה נחקרת במסגרת פרשת הברחות ומרמת מס בהיקף של 27 מיליון שקל - תוך ניצול הסכם סחר בינלאומי

תקיפות צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Ariel Schalit

לבנון: 4 הרוגים מתקיפת צה"ל באזור נבטיה

ברקע הקיפאון ביישום השלב השני של ההסכם, וכשהדיווחים על סיכויים לתמרון של צה"ל ברצועה הולכים וגוברים - ארגון הטרור חמאס שוקל להכריז על סיום שלטונו האזרחי בעזה ● חיזבאללה מנסה לשקם את כוחו בדרום לבנון ולהיערך לאפשרות של חידוש הלחימה - כך מעריכים במערכת הביטחון ● צה"ל: עשרות אזרחים ישראלים ניסו לחצות את הגבול לשטח סוריה ● עדכונים שוטפים

ניר קריגל ב''שיר הכטב''ם''

"מה זה שמה בשמיים?" התביעה והלקח לשימוש בשירים ברשת

ניר קריגל, היוצר בן ה־11 של "שיר הכטב"ם", תובע 100 אלף שקל ממאמן כושר מגבעתיים על שימוש לא מורשה ביצירה ובסאונד של השיר ● בא כוחו של קריגל: "זכויות יוצרים אינן מיועדות רק לאומנים מפורסמים או לחברות גדולות"

משרדי SK hynix / צילום: Shutterstock

הקרב על שבבי הזיכרון עולה מדרגה: SK Hynix מגיעה לוול סטריט

ההנפקה בנאסד"ק ביום שישי הקרוב צפויה להרחיב את בסיס המשקיעים של SK Hynix, לשפר את הנזילות ולחדד את התחרות מול מיקרון על תמחור מניות שבבי ה-AI

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק בטוחים שהריבית תרד היום. אבל מה צפוי בהמשך?

לפי הערכות האנליסטים, בנק ישראל צפוי להוריד את הריבית היום ב-0.25% ● המיקוד בשוק הוא בתחזית שתפורסם היום

קניון סירקין פתח תקווה מקבוצת קניוני עופר של מליסרון / צילום: בר - אל

מה עומד מאחורי מהלך האייפונים של קניוני עופר?

קבוצת קניוני עופר יצאה בהגרלה של עשרות מכשירי אייפון 17, פירמת עורכי הדין פישר הודיעה לעובדיה בהפתעה על טיול ללונדון, והמסלול האקדמי המכללה למינהל מינה לחבר הנאמנים שישה בוגרים של המכללה ● אירועים ומינויים

אוניית צים / צילום: שמעון יונה

שר הביטחון נגד עסקת צים: "המתכונת המוצעת לא מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים"

שר הביטחון ישראל כ"ץ אימץ את עמדת המלמ"ב וגורמי המקצוע במשרד הביטחון, שלפיה מכירת חברת צים במתכונת המוצעת אינה מאפשרת שמירה על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל ● מוקדם יותר היום דווח כי גם ראש הממשלה הביע התנגדות לעסקה במתווה המוצע

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

בנק ישראל צופה עוד שתי הורדות ריבית, ומה יקרה לאינפלציה?

בנק ישראל הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%, בהתאם לציפיות בשווקים ● המהלך מגיע אחרי שהנגיד אותת בחודש שעבר כי הבנק המרכזי עשוי להאיץ את קצב הורדות הריבית ● חטיבת המחקר מעריכה כי האינפלציה תעמוד בעוד 12 חודשים במרכז טווח היעד, אך הנגיד ציין כי התחזית עודנה נתונה תחת אי־ודאות גאופוליטית גדולה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

תושב חוזר הגיע להסדר עם רשות המסים, ואז היא התחרטה. 4 פעמים ברצף

ישראלי שחזר ארצה לאחר שנים בחו"ל, מצא עצמו לכוד בתוך סאגה בירוקרטית ● זאת, לאחר שקיבל מרשות המסים לא פחות מחמש החלטות סותרות לגבי מועד חזרתו הרשמי ארצה ● כעת הוא דורש מבג"ץ לקבוע גבולות לכוחה של המדינה לחזור בה מהחלטות שניתנו בעבר

רובע 3, תל אביב / צילום: גיא ליברמן

העליון הכריע סופית: ת"א וירושלים ייפרדו ממיליארדי שקלים בהיטלי השבחה

השופטת יעל וילנר דחתה בקשות של עיריות ירושלים ותל אביב לקיים דיון נוסף בפסיקת העליון מהשנה שעברה, שביטלה היטלי השבחה על דירות ישנות מכוח תמ"א 38 ● המשמעות: ציפיית העיריות להכנסות של מיליארדי שקלים מהיטלים – נגוזה

מושגים לאזרחות מיודעת. מס רווחי הון / אילוסטרציה: GEMINI-AI

המס על רווחי הון שווה הרבה כסף. מתי משלמים שיעור מופחת?

בלב הרפורמה במוצרי החיסכון עומדת השוואת תנאי מיסוי - במיוחד הפטור על מס רווחי הון • איך מחשבים אותו, ומה הסיבה שהוא בכלל נולד? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

פעילי ארגון הטרור חמאס / צילום: ap, John Minchillo

המגזין האמריקאי שטוען: חמאס הובס

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס איבד את כוחו בעזה, המרוויח המפתיע מהמשבר בהורמוז, וכתבי ניו יורק טיימס ביקרו לראשונה בטהרן שאחרי המלחמה ● כותרות העיתונים בעולם   

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

ניסיון ההשתלטות שעלה לברק רוזן ואסי טוכמאייר רבע מיליארד שקל

ניסיון השתלטות כושל על עסקי הנדל"ן של כצמן לפני 4 שנים עלה לבעלי השליטה בחברת ישראל קנדה בהפסד "על הנייר" של כרבע מיליארד שקל

חיים כצמן וצחי אבו / צילום: אריק סולטן, יונתן בלום

הדרך של צחי אבו לחמש חברות ציבוריות ב-6 שנים בלבד

איש העסקים מאשדוד צפוי לרכוש את השליטה בחברת ג'י סיטי מידי נורסטאר של חיים כצמן, ויהפוך לאיש החזק בחברת הנדל"ן הגלובלית, שנוסדה לפני כ־35 שנה ● כך נראתה הדרך שלו לעסקת הענק ומה התוכניות ליום שאחרי

גיל שויד, ממייסדי צ'ק פוינט / צילום: כדיה לוי

מכירה עיוורת בראייה צלולה לחלוטין: המהלך של גיל שויד שהשוק הצליח לפספס

מייסד צ'ק פוינט גיל שויד קיבל במרץ 2025 החלטה אחת, שהתבררה בדיעבד כבעלת משמעות כלכלית של כ־100 מיליון דולר להונו האישי ● מדובר בשינוי דפוס המכירה של מניות שהומרו מאופציות שקיבל, אבל רוב המשקיעים פספסו את הפואנטה שבהקדמת המימוש ● מאחורי הגרפים, מדור חדש