גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בינת

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

דג זהב / צילום: Shutterstock

האם לדגי זהב באמת יש זיכרון קצר?

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● התרבות חיזקה את הדימוי לפיו דגי זהב שכחנים, אבל המציאות מלמדת אחרת

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

מנכ"ל חברת התעופה הפופולרית חושף: "14 טיסות שלנו קיבלו איומי פצצה בשבוע אחד"

גל איומי שווא משבש את התעופה באירופה: יותר מ־50 טיסות נפגעו בתוך שבוע, בהן 14 של וויז אייר • מנכ”ל החברה דורש התערבות של האיחוד האירופי ומזהיר מפני "לוחמה היברידית" • במקביל, דוחות החברה חושפים צניחה של 67% ברווח הנקי

מי האיש היחידי בישראל שעמד בראשות שתי רשויות שלטון? / צילום: Shutterstock

מי האיש היחידי בישראל שעמד בראשות שתי רשויות שלטון?

מה היה המוצר הראשון שייצרה אנבידיה, מי האדם בעל מספר העוקבים הגבוה ביותר בטיקטוק, ואיזה שיר נכתב בהשראת פרשת שמעיה ושרה אנג'ל? ● הטריוויה השבועית

כריסטיאן למרקו / איור: גיל ג'יבלי

הסוחר בן ה־31 שחשף את "הבעיה הסינית" של ג'נסן הואנג והימר נגד מניית אנבידיה

במשך שישה חודשים, איש כמעט לא שם לב לדוח של חברת המחקר Culper Research ● השבוע הכול השתנה

אנבידיה / צילום: Shutterstock

"נתון חריג מאוד": הישראלים מסתערים על מניית אנבידיה

איך הגיבו המשקיעים העצמאיים לנפילה במניית אנבידיה? נראה שמשקיעי הריטייל הישראלים אופטימיים יותר מכמה אנליסטים שמסקרים את אנבידיה בוול סטריט ● "הלקוחות שלנו מאמינים שהמניה תתאושש מהירידות"

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

היממה שהחזירה את העולם 30 שנה לאחור והנזקים

תקלה עולמית בשירותי מיקרוסופט שיבשה את פעילותם של בנקים, בורסות וחברות ענק למשך כמעט יממה שלמה • בטייוואן חזרו לאשר עסקאות באמצעות פקס, באירופה ביקשו מהחברות פשוט להתקשר • בכמה נאמדים הנזקים?

תומר כהן, מנכ''ל וולט / צילום: יונתן בלום

"אני רוצה שכל קנייה של הישראלים תתחיל אצלנו. משלוחי אוכל? זו רק ההתחלה": מנכ"ל וולט בראיון ראשון

מנכ"ל וולט תומר כהן, בן 38 בלבד, כבר הרחיב את החברה ל-13 אלף בתי עסק ● בראיון ראשון ובלעדי מאז כניסתו לתפקיד הוא מדבר על תוכניות ההתרחבות, המרוץ למכירת וולט מרקט, המאבק בעבירות תנועה של שליחים ומה מלחיץ אותו כמנהל ● צפו בראיון גם בפודקאסט המצולם "הצוללת של גלובס"

מטה רבולוט בלונדון / צילום: Shutterstock

מגרמניה ועד אירלנד: הלקחים מהחדירה המהירה של רבולוט לבנקאות האירופית

מבצעים אגרסיביים, פרסומות בנמלי תעופה ואפס עמלות עו"ש: ענקית הפינטק האירופית כבר צברה 80 מיליון לקוחות והגיעה לשווי של 100 מיליארד אירו ● רגע לפני שהיא מתחילה לפעול בישראל: אילו לקחים ניתן להפיק מההצלחה שנחלה במדינות אירופה

צילום: Shutterstock

"הזקן בים": ספרו החדש של דומניקו סטרנונה הוא רומן נוגע ללב על גבריות, כוח החיים והיצירה

גיבור "הזקן בים" מנסה להיאחז בהישגי העבר כהוכחות לערכו בהווה ● הספר, ששמו מרפרר לקלאסיקה של ארנסט המינגווי, מזכיר דווקא את "הנכד" של דרור בורשטיין, שגם בו התבוננות מעמיקה בטבע, אב אלים ומוות מעבר לפינה

רועי אדלר / צילום: Hud

"עבדתי שבע שנים עם אדם נוימן. הם עשו לו עוול בסדרה על WeWork"

"ב-2013 פגשתי את אדם נוימן והצטרפתי ל-WeWork. עברתי שם 7 שנים מטורפות: שאפנו ליותר מדי, מהר מדי, ולמדנו שצמיחה אינה הכול - חשוב לעשות אותה נכון" ● שיחה קצרה עם רועי אדלר, מייסד ומנכ"ל הסטארט-אפ לניטור קוד Hud 

המתקן החדש של אנבידיה במבוא כרמל / צילום: אסף גלעד

הנתונים מראים: אנבידיה מובילה את הצמיחה במשק הישראלי

הפעילות של אנבידיה הפכה למרכיב משמעותי כל כך בצמיחה הישראלית, עד שבנק ישראל והלמ"ס מפרסמים נתוני תוצר גם בלעדיה ● כעת, על רקע הטלטלה בצמרת ענקית השבבים, מתחדדת השאלה עד כמה הכלכלה הישראלית חשופה למה שקורה בחברה

מטוס של אייר לינגוס שביצע נחיתת חירום באוורה, צרפת, ב־5 בנובמבר / צילום: ap, Thomas Padilla

"הסיפור של פליי דובאי הצית את הדמיון": מה עומד מאחורי איומי הפצצות באירופה?

גל איומי פצצות אנונימיים השפיע על עשרות טיסות באירופה, גרם להזנקת מטוסי קרב והביא לנזקים של מיליוני אירו ● בעוד שבמערב חוששים ממעורבות רוסית או מגל חקיינות, בישראל מסבירים מדוע הנהלים המחמירים על הקרקע מונעים מהודעה אחת לשתק את השמיים

נמל התעופה במיאמי / צילום: Shutterstock

רשות התעופה בארה"ב בהודעה חריגה: הופסקו כל הטיסות במדינה

רשות התעופה הפדרלית הודיעה כי הטיסות הופסקו בשל "נסיבות יוצאות דופן ושיקולי בטיחות" • הסיבה - תקלה נרחבת במערכות רדיו ומכ"מים • הטיסות הבין-לאומיות הנכנסות יטופלו בהתאם לנסיבות

''שירות שנמצא באמצע בין מונית ספיישל לאוטובוס''. מונית שירות, תל אביב / צילום: Shutterstock

לאן נעלמו מוניות השירות?

הן היו חלק בלתי נפרד מהנוף של תל אביב, נסעו בתדירות גבוהה, פעלו בשבתות והציעו אלטרנטיבה לאוטובוסים ● אלא שרפורמה ממשלתית שנועדה להרחיב את פעילותן הסתיימה בקריסה של 93% במספר מוניות השירות בישראל ● כך הפכה אחת החלופות הגמישות לתחבורה הציבורית לסיפור של כישלון רגולטורי

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

המשקיעים שאיתרו העובדים הצטרפו לקבוצת נקש: המאבק על ארקיע מסתבך

תאגיד העובדים של ארקיע טוען כי יריב לרנר, שהתקדם עמו להסכם הבנות, הצטרף לקבוצת המשקיעים של נקש מבלי לעדכן אותו • כעת מנסים העובדים לאתר משקיעים חלופיים שיוכלו להיכנס בנעלי העסקה, בתוך יומיים • ברקע: עסקה להזרמת 45 מיליון דולר לארקיע ומאבק על עתיד אחזקות העובדים

Galaxy Tab S12 Ultra של סמסונג / צילום: יח''צ

הטאבלט הזה עולה כמו מחשב. אז למה לבחור בו?

ה–Galaxy Tab S12 Ultra של סמסונג הוא טאבלט מסיבי, לטוב ולרע ● גולת הכותרת היא המסך הגדול שמציע חוויה מרשימה וגם הסוללה מפתיעה, אבל החיבוריות אינה מספקת - ותג המחיר הופך את המכשיר לכזה שמתאים בעיקר לחובבי העטים

האם הארגון באמת מצליח? / צילום: Shutterstock

המספרים משתפרים, אבל האם הארגון באמת מצליח? המבחן של המנהלים

גם בארגונים מצטיינים קשה למדוד הצלחה כשהתוצאה מורכבת, ולכן מדדים כמותיים עלולים להפוך למטרה בפני עצמה במקום לכלי ניהולי ● שיפור אמיתי מתחיל בהגדרה מהי הצלחה ובמערך מדדים שבוחן את התוצאה עצמה - ולא רק את המספרים שקל להציג

ניר דוד ותומר ראב''ד / צילום: תמר מצפי

בזק מבקשת לחלק אופציות של 10 מיליון שקל לשני מנהלים בכירים

לפי ההצעה, יוקצו כ-2.98 מיליון אופציות לא סחירות לראב"ד וכ-4.46 מיליון אופציות לא סחירות לדוד ● לפי הדיווח, השווי ההוגן של האופציות לראב"ד הוא 4 מיליון שקל והשווי ההוגן של האופציות לדוד הוא 6 מיליון שקל ● ההצעה כפופה לאישור אסיפת בעלי המניות של בזק, שתתכנס ב-21 בדצמבר

ג'לג'וליה / צילום: תמר מצפי

אפס הצעות ב־4 שנים: כישלון השיווק של מאות יח"ד ביישובים שבמרכז

רמ"י פרסמה מכרזים בכפר קאסם, ג'לג'וליה ובכפר ברא לבניית 870 דירות במסלול מחיר מטרה ● הפרסום מגיע אחרי רצף כישלונות בהרחבת היצע הדיור המסובסד ביישובים הערביים במרכז הארץ

סם אלטמן, הווארד שולץ, סטיב ג'ובס וג'נסן הואנג / צילום: AP- Jeff Chiu, J. Scott Applewhite, Paul Sakuma,Ng Han Guan

אנבידיה תשרוד בלי המייסד הכל יכול? ההיסטוריה בחברות הענק יכולה להעיד

ענקיות טק וחברות רבות נאלצו במהלך דרכן להיפרד מבכירים אייקוניים שנחשבו בלתי ניתנים להחלפה ● סטיב ג'ובס העביר את השרביט, מנכ"ל סטארבקס עזב פעמיים וסם אלטמן צלח ניסיון הדחה ● השאלה כעת היא האם ענקית השבבים, שנבנתה ונוהלה בדמותו של ג'נסן הואנג, תשגשג גם לאחר שהוא מצא את עצמו בחוץ