גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הבינה מלאכותית כבר כאן - אז למה ארגונים רבים לא מיישמים אותה בפועל?

הערך שמציעה בינה מלאכותית בדמות ניתוח מידע לקבלת תובנות עסקיות, ידוע ומוכח ● אולם האימוץ שלה על ידי חברות אנטרפרייז מקומיות אינו רחב כפי שניתן היה לצפות ● "בדאטה של כל ארגון טמון פוטנציאל אדיר ואלה שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות ● מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך"

בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף Kaleidoo מבית בינת

על מהפכת ה-Artificial Intelligence) AI) מהפכת הבינה המלאכותית, אין אחד שלא שמע. בעידן הנוכחי היקפי הנתונים גדלים בקצב מסחרר וארגונים קטנים כגדולים מתמודדים לא אחת עם השאלה מה ניתן להפיק מהיצף המידע, מה שמכונה Big Data (ביג דאטה). הסלוגן "Data is the new oil" מדגיש כי נתונים הפכו בשנים האחרונות למשאב בעל הערך הגדול ביותר, מה שהיה פעם נחלתו הבלעדית של הנפט. השאלה לגבי בינה מלאכותית אינה מוטלת בספק והוכיחה ומוכיחה את עצמה כמנוע צמיחה משמעותי בכל ארגון בו היא מוטמעת. ארגונים, שנכנסים וייכנסו לתחום היום, ייצרו מנועי צמיחה משמעותיים, שייפתחו עבורם אופציות וכיוונים לתחומים חדשים. אותם ארגונים יהיו בנקודת פתיחה טובה משמעותית מאילו, שימתינו על הגדר.

למרות כל זאת, יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת, המתמחה בעולמות ה-AI וה-Big Data, סבור כי הבינה מלאכותית רחוקה מלהיות מוטמעת בצורה נרחבת בישראל. בעוד הנהנות העיקריות כיום מהתחום, הן חברות הטכנולוגיה הגדולות, רוב החברות, שאינן מתחום זה, מתקשות למצות את הערך הרב הטמון בנתונים. אין הכוונה לסטארט-אפים, שמוצריהם מבוססים על יכולות הבינה מלאכותית, כיכולת ליבה, אלא על חברות עסקיות מן השורה, שמעוניינות לאמץ את הבינה מלאכותית כחלק מאסטרטגיית הארגון. הסיבות לכך מגוונות וכוללת בין היתר מחסור בכוח אדם מיומן, חיסכון בעלויות, פערים טכנולוגים, השקעות נמוכות מידי וחוסר בהבנת הערך והפוטנציאל הטמון בנתונים. ההערכות הן כי רק 10% מהמידע המאוחסן אכן מנותח בפועל. לדבריו, גם אם ישנם ארגונים, שמאמינים כי הם מחזיקים ומנצלים את יכולות הבינה המלאכותית, מדובר במערכות אשר עדיין מבוססות על טכנולוגיות ופתרונות ישנים. "אנחנו למעשה בשלב של חינוך שוק", הוא מסביר, "וזאת במגמה הפוכה לכמות הכתבות, הכנסים, והאירועים סביב הנושא. חלק גדול מהארגונים חוששים לקפוץ למים ומפסידים את הפוטנציאל הטמון בטכנולוגיה".

איך אפשר לגרום לכך לקרות? לפי בר און: בראש ובראשונה נדרשת הגדרת מטרות בדגש על הצורך העסקי. רק לאחריה תערך בחינת הנתונים הקיימים בארגון, שאכן תומכים במטרות וכמובן הגדרת מדדי ההצלחה לתהליך. שלב זה מוגדר כשלב ה-Exploration והינו שלב חובה ומקדים לכל ארגון שמעוניין להיכנס לתחום.

ניקח כדוגמה תהליך מתחום החקלאות. חברה שמתמחה בזיהוי מחלות בגידולים, בעלת צורך עסקי להגדלת זיהוי כמות הגידולים הנגועים, או לחילופין הקטנת מספר הטעויות בזיהוי גידולים בריאים כנגועים במחלה. לצורך כך נדרש לוודא שיש מספיק נתונים מתאימים (דוגמאות של מחלות מתויגות) והגדרה ברורה להצלחת התהליך. לדוגמה, זיהוי של מעל 90% מהמחלות הרלוונטיות או לחילופין עד 5% טעויות בזיהוי של גידולים בריאים כנגועים.

לדאטה שלכם יש ערך עסקי גבוה. לפרטים הקליקו כאן>>

בר און מוסיף כי כניסה לעולם הבינה המלאכותית ללא הבנת הערך העסקי שלה, תהיה שגיאה ברוב המקרים ותגרום לחוסר הצלחה, בעיקר בשלב ההטמעה מול הגוף העסקי. חשוב להדגיש, שמדובר בתהליך מתמשך המותאם לכל ארגון בהתאם לצרכיו העסקיים. טרנספורמציה אמיתית, דורשת משאבים, אבל יותר מכל הירתמות, פתיחות, שיתוף, ויכולת הטמעה בארגון. "אני אומר חד-משמעית: אלה, שקופצים למים עכשיו, יחזיקו ביתרון גדול מאוד בשנים הבאות. מי שישלוט בבינה מלאכותית ישלוט בעולם, ממש כך".

להטמיע מערכת בינה מלאכותית כחלק מהאסטרטגיה העסקית הכוללת של הארגון

כפי שהתחיל בר און להסביר, הטמעת מערכות בינה מלאכותית בארגון היא הרבה מעבר להתקנת טכנולוגיה חדשה. התהליך מתחיל עוד הרבה לפני היישום, בהובלה משותפת של הגוף העסקי והטכנולוגי. "על כן", ממשיך בר און, "כל ארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות חשובות לפני תחילת התהליך: מהם הצרכים העסקיים? האם יש לי מספיק נתונים (דאטה)? האם המידע מתויג, כלומר הנתונים מדויקים ומסומנים? מהם המדדים להצלחת התהליך? מה הארגון נידרש לבצע? מיהם הגורמים הרלוונטיים בתהליך (מנהלים, עובדים, לקוחות)? כיצד הולכת להתבצע הטמעת המערכת? ועוד. מדובר על תהליך אסטרטגי משמעותי שישפיע על כל הארגון ולכן חשוב לשתף כמה שיותר גופים בתהליך.

יודי בר און, מנכ"ל Kaleidoo מבית בינת / צילום: ניר קנטור

חלק מהארגונים נוטים שלא להקדיש מספיק זמן לכך לפני תחילת התהליך ונתקלים בשאלות תוך כדי, דבר שגורם להתמשכות הפרויקט או עצירתו המלאה. לעיתים נדרשת עבודה של חודשים ארוכים עד לקבלת התוצאות והחזר ההשקעה, Return on Investment) ROI), והארגון חייב לקחת זאת בחשבון כחלק מהתהליך".

- תן דוגמה פרקטית.

"ניקח כדוגמה חברה, שמעוניינת להשיק מוצר חדש ללקוחותיה. אחת הדרכים הנהוגות כיום, הינה להתקשר ללקוח ספציפי ולהציע את המוצר החדש. ברור שלא ניתן להתקשר לכל הלקוחות עקב אילוצים של משאבים (זמן ואנשים) ולכן נדרש תיעדוף של לקוחות פוטנציאלים. בינה מלאכותית יכולה במקרה הזה, על בסיס הנתונים של החברה, לבצע התאמה טובה יותר בין המוצר החדש ללקוח ספציפי ולהגדיל את הסיכויים לרכישת המוצר.

יש כאן אתגר לבעל העסק - הוא חייב לבצע פעולה אקטיבית ולהתקשר לאותם אנשים, שתועדפו על ידי מערכת הבינה מלאכותית וזאת בשונה מהמלצות או השיטות שעבד בהן עד היום, אחרת התוצאות תישארנה זהות. הגדרת מדדי ההצלחה כגון: כמות מכירות, שביעות רצון לקוחות וחסכון במשאבים הינם מדדים קריטיים להבנת הערך העסקי וההצלחה בתהליך".

לא לעשות דברים "על הדרך"

אז לאחר שהבנו את הצורך, השאלות והמשמעות האסטרטגית של ניתוח באמצעות בינה מלאכותית והחלטנו לקפוץ למים ולצאת לדרך, מה בעצם נדרש מאתנו? לדברי בר און - "כמעט כל ארגון, שקיבל החלטה להיכנס לתחום עומד בפני הדילמה: האם להקים את התחום החדש 'In house' או מחוץ לארגון. לפני קבלת ההחלטה, הארגון חייב לשאול את עצמו מספר שאלות, ביניהן: האם מדובר בנושא ליבה של הארגון? האם הארגון בנוי להקמת פעילות שכזו? מה המשמעויות לשימורה? האם מדובר בפרויקט חד פעמי או מספר פרויקטים? ועוד.

"אני שומע לא מעט לקוחות, שבוחנים לעשות את כל המהלך 'In house', כלומר בתוך החברה - ולדעתי ברוב הפעמים מדובר בטעות. ארגונים לא תמיד מבינים עד הסוף את המשמעות ומקווים להתקדם 'על הדרך'. ברגע שהחברה לא מונחית בינה מלאכותית, גרף הלמידה ארוך, הטכנולוגיה והפתרון לא תמיד רלוונטיים, גיוס והכשרת העובדים דורש זמן רב ומשאבים וכך חלק גדול מהארגונים לא יוצאים בסופו של דבר לדרך, או נעצרים בשלב הפיילוט.

בשורה התחתונה, חייבים להבין שבינה מלאכותית הינה עולם תוכן, והתמחות לכל דבר. הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מסחרר ודורשת ניסיון רב, טאלנטים, הכשרות, קריאת מאמרים, שיתופי פעולה ועוד. יתרה מכך, לעיתים מספיק לארגון פתרון נקודתי בלבד, שמסתיים עם הטמעת המערכת". כאן, לטענת בר און, ישנה חשיבות אדירה לשימוש בשירותיהם של אנשי מקצוע, שזהו תחום התמחותם העיקרי והבלעדי כמעט.

Kaleidoo מבית בינת מתמחה בעולם הבינה מלאכותית ו-Data. פרויקטים בתחום הבינה מלאכותית בדרך כלל מורכבים ודורשים שכבות נוספות כגון: חומרה, תקשורת, ענן, אבטחת מידע ועוד. בהקשר הזה מזכיר בר און את החיבור בין Kaleidoo לבינת, שנותן ערך נוסף במתן מענה כולל של One stop shop ללקוח. בינת יחד עם Kaleidoo כבר היום, מיישמת פתרונות מתקדמים בעולמות הבינה מלאכותית וה-Data אצל מגוון לקוחות יחד עם שותפיה האסטרטגים, יצרני התוכנה הגדולים בעולם בתחום, סטארטאפים ואקדמיות.

ולסיכומו של עניין, לבר און יש מסר לחברות הגדולות בשוק: "למרות היותנו מוגדרים כ-'startup nation', השימוש בבינה מלאכותית מעבר לים, מתקדם משמעותית בהשוואה לישראל. אם חברות לא יאמצו וייכנסו לתחום הבינה מלאכותית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו ב"קרב מאסף" - הרי לכל חברה בארץ יש מתחרה בחו"ל. אני קורא למנכ"לים, למקבלי ההחלטות - קחו יוזמה וקפצו למים. אל 'תזרקו' את זה על החטיבה הטכנולוגית, מדובר בהחלטה עסקית, אסטרטגית. החליטו שאתם יוצאים למסע הזה, בידיעה שמי שבאמת משקיע בעניין, מקבל ערך אדיר".

המידע הארגוני שלכם יכול להצעיד את העסק קדימה. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

מגדל בורג' חליפה בדובאי, איחוד האמירויות הערביות / צילום: ap, Altaf Qadri

נפט וחברות קש: כך הבריחה איראן 9 מיליארד דולר בשנה דרך האמירויות

נכסים איראניים בשווי עשרות מיליארדי דולרים יושבים באיחוד האמירויות, ועל אף לחצים אמריקאים מתחילת המלחמה - אבו דאבי מסרבת להקפיא אותם ● מהם השיקולים שעומדים מאחורי ההחלטה, ואילו עסקים מצליחה טהרן להפעיל בלב האמירויות?

מגדלי דה וינצ'י לאחר הפגיעה / צילום: ap, Leo Correa

המגדל נפגע מטיל לפני שנה, כעת עלות השיפוץ נחשפת

מנהל קרן פיצויים ברשות המסים, אמיר דהן, ציין כי עלות התיקון של מגדלי דה וינצ'י בתל אביב, שנפגע מטיל ביוני 2025, תגיע לכחצי מיליארד שקל ● גם העלויות המוערכות לשיפוץ מגדל ז'בוטינסקי ברמת גן מגיעות לכחצי מיליארד שקל

סטנלי פישר ז''ל ואמיר ירון / צילום: AP, דוברות בנק ישראל

הדולר קורס, הנגיד שותק, ואנחנו שאלנו מומחים מה היה עושה סטנלי פישר ז"ל

בעוד שהנגיד פרופ' אמיר ירון נצמד ל"טקסטבוק" ושומר את הכלים הכבדים למצבי קיצון בלבד, מורשת סטנלי פישר ז"ל מזכירה עידן אחר - שבו הנגיד לא היסס להפתיע את השוק בהחלטות ריבית מחוץ ללו"ז וברכישות מט"ח אגרסיביות ● האם הקריסה של הדולר תביא לשינוי גישה?

חיים גייר / צילום: תמר מצפי

פירוק מטוסים והקמת חוות שרתים: מור מזרים 190 מיליון שקל לחברת הנדל"ן המניב

מניית איי.אי.אס של חיים גייר זינקה ב-220% בשנה האחרונה, ובעל השליטה מחזיק מניות בשווי של 2 מיליארד שקל ● החברה רכשה לאחרונה חמישה מטוסים ללא מנוע תמורת 42.5 מיליון דולר

בנייה / צילום: Shutterstock

המהלך שיקצר דרמטית את הדרך לדירה

משך הזמן הממוצע להוצאת היתר בנייה עומד על 407 ימים, כשצוואר בקבוק מרכזי הוא ריבוי הגופים המאשרים ● כעת, משרד ראש הממשלה ומינהל התכנון מקדמים מודל של הצהרה במקום אישור, שעשוי לקצר את הזמן להיתר בעד 50% ● הבעיה: הסעיפים העיקריים דורשים חקיקה

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

יצאתם לבלות בל"ג בעומר? זה היה היום החזק בהוצאות בכרטיסי אשראי

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

מערכת אימונים של בגירה / צילום: מתוך מצגת החברה

הביטחונית שרוצה להנפיק בבורסה - לפי שווי של כ-5 מיליארד שקל

חברת הסימולטורים בגירה, שבשליטת משפחת מזרחי, תנסה לגייס כ-1 מיליארד שקל לפי שווי מוערך של 4.5-5 מיליארד שקלים ● מרבית סכום הגיוס צפוי להיכנס לכיסם של הבעלים, בדרך של הצעת מכר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

המניה חזרה עשור אחורה: נייס כבר לא בין 30 החברות הגדולות בת"א

חברת תוכנה שהייתה עד לפני שנים ספורות הגדולה בבורסה המקומית, ממשיכה לצלול ומחקה 75% מהשיא ● בנייס מאמינים שהשנה היא "שנת מפנה" ומקווים שה-AI, שבינתיים מפיל את המניה, דווקא יבוא לעזרתה

משרדי מיקרון בסין / צילום: ap, Steve Helber

תשואה של 4,000% בשנה: גם אנחנו שפשפנו את העיניים מול הטרנד החדש

סנדיסק, מיקרון ומספר חברות נוספות מככבות בצמרת התשואות של מדד S&P 500, בזכות עליית ביקושים מדאטה סנטרים: "השכבה הכי מוגבלת מבחינת ההיצע בכל הקשור לבניית תשתית AI"

הפגנה פרו-פלסטינית באוניברסיטת הרווארד / צילום: Associated Press, Charles Krupa

אחרי ההפגנות - האוניברסיטאות האלה קיבלו דווקא יותר ישראלים

מחקר חדש מגלה כי למרות האווירה האנטי-ישראלית, בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות העילית בארה"ב קיבלו דווקא יותר ישראלים ללימודי MBA - תואר שני במינהל עסקים - מאשר בשנים שקדמו למלחמת "חרבות ברזל" ● איך זה קרה?

מייסדי Frame Security, טל שלמה ושרון שמואלי / צילום: עומר הכהן

עזב את וויז רגע לפני האקזיט - וגייס מיליונים מאסף רפפורט

טל שלמה, שהיה בין העובדים הראשונים בוויז ועזב אותה זמן קצר לפני מכירתה לגוגל כדי להקים סטארט-אפ משלו, חושף את חברת אבטחת הסייבר פריים סקיוריטי ואת שני גיוסי ההון שהוביל, שהסתכמו בכ-50 מיליון דולר מאז הקמת החברה בשנה שעברה

מילואימניקים / אילוסטרציה: ap, Ariel Schalit

באוצר חוששים שמכסת ימי המילואים יצאה משליטה

למרות מתווה המילואים שאושר רק בינואר והגביל את השירות ל־55 יום בשנה, באוצר כבר מודים כי בפועל התקרה נפרצה ● מספר המגויסים עומד על כ־80 אלף גם לאחר הרגיעה היחסית בגזרות, ומשרתים רבים כבר חצו את רף 90 הימים ● העלות למשק מוערכת בעשרות מיליארדי שקלים, לצד פגיעה בפריון ולחצי אינפלציה

שדה דב / צילום: גיא יחיאלי

מחיר הזיהום: חלוקת הקרקעות הפרטיות בשדה דב תתעכב

זיהום הקרקע שנחשף ברובע שדה דב הוביל את בית משפט השלום בהרצליה לדחות לאוגוסט את הגרלת חלוקת הזכויות לכ־1,700 בעלי קרקעות בגוש הגדול, שהייתה אמורה להתקיים בחודש הבא ● ההחלטה התקבלה לאחר שחלק ממנהלי הקרקעות פנו לבית המשפט בטענה כי כל עוד לא הובהר מי יישא בעלויות הטיהור ומה תהיה השפעת הזיהום על הקרקעות, לא ניתן להשלים את הליך החלוקה

סגנית נשיא הנציבות האירופית, קאיה קאלאס, היום במפגש החודשי של שרי החוץ האירופיים / צילום: ap

המסר מבריסל: סנקציות על ארגוני מתנחלים, אך הימנעות בינתיים מצעדים נוספים

האיחוד האירופי אישר סנקציות נגד שבעה ארגונים ואישים הקשורים להתנחלויות, לאחר שהונגריה הסירה את התנגדותה למהלך, ובמקביל הכניס לרשימותיו גם בכירי חמאס ● למרות הלחץ מצד מדינות כמו צרפת, ספרד ואירלנד, שרי החוץ לא הגיעו להסכמות על צעדים חריפים יותר נגד ישראל - בהם הגבלת הסחר עם ההתנחלויות או השעיית הסכם האסוציאציה ● שר החוץ גדעון סער תקף את ההחלטה: "השוואה מעוותת מוסרית בין אזרחים ישראלים למחבלי חמאס"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

דיווח: טראמפ מתוסכל ושוקל כעת ברצינות רבה יותר חזרה ללחימה

דוח חדש חושף: אונס שיטתי ואלימות מינית במהלך מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר ● ה"וול סטריט ג'ורנל" דיווח כי איחוד האמירויות ביצעה תקיפות חשאיות באיראן באפריל ●  טראמפ בבית הלבן: לא רצינו שלאיראן יהיה נשק גרעיני. קיבלנו החלטה נכונה ● אושר סופית: חוק להעמדת מחבלי ה-7 באוקטובר לדין ● דיווחים שוטפים

כארים כנעאן / צילום: יונתן בלום

רואה החשבון שהוביל חקיקה שהכניסה למדינה 20 מיליארד שקל בשנה

כארים כנעאן גדל בכפר קרע וחלם להיות חקלאי, אבל ההצטיינות בתיכון שלחה אותו ללמוד ראיית חשבון ● כראש מטה מנהל רשות המסים הוא הכוח המניע מאחורי רפורמת הרווחים הכלואים ● פרויקט 40 עד 40 

כותרות העיתונים בעולם

בארה"ב טוענים: כך משפיעה ישראל על תוצאות האירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: קמפיין התעמולה האיראני סביב חמינאי הבן, טראמפ מהמר על איל ההון העיראקי במאבק מול איראן והתחקיר השנוי במחלוקת של הניו יורק טיימס על ההשקעה של ישראל באירוויזיון • כותרות העיתונים בעולם 

המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"המחלה ההולנדית" והתשובה הנורבגית: המדינות שנפלו בגלל מטבע חזק ואלו שפיצחו את השיטה

התחזקות השקל מציבה את המשק בפני אתגר מבני הולך ומחריף, כאשר מטבע חזק מדי עלול לפגוע ביצוא ולהכביד על התעשייה המקומית ● אלא שישראל היא לא המדינה הראשונה שמתמודדת עם הבעיה ● בהולנד גילוי משאב טבע הוביל להתחזקות המטבע ולפגיעה בתחרות, בנורבגיה הקדימו תרופה למכה והקימו קרן עושר ובערב הסעודית הצמידו את הריאל לדולר כדי למנוע ייסוף

רחפני סיב של אלביט. תקיפה מכוורת / צילום: אלביט מערכות

זולים במיוחד, קשים ליירוט: הישראליות שמסתערות על טרנד הרחפנים הקטלניים

החסינות לשיבושים והיכולת לפעול ללא קליטה הפכו את רחפני הסיב למוצר המבוקש ביותר בשטח, במיוחד מאז החל חיזבאללה להפעילם בצפון ● חברות ישראליות - מהסטארט־אפים ועד ענקיות הביטחון - מפתחות נחילי רחפני סיב במחיר גבוה, במטרה להבטיח דיוק מבצעי

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט. פרסום ברשתות החברתיות, 05.05.26 / צילום: רפי קוץ

30% בשנה? הנתון שבנט חוזר עליו שוב ושוב התגלה כמופרז

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט חזר שוב ושוב על נתון שמעיד על הורדה דרמטית בהיקף מקרי הרצח • אבל איך שלא מסתכלים על זה, הוא נקב במספר מופרז • המשרוקית של גלובס