גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אין ארוחות חינם: אם מחיר דירה בתל אביב נשמע נמוך מדי, מדובר כנראה במחסן

לפי הערכות, בתל אביב יש לפחות 10,000 מחסנים המשמשים דירות ● המשקיעים שמחים לקנות דירה במחיר נמוך ממחיר השוק ולהשיג תשואה גבוהה, אבל בדרך יש מהמורות שכדאי להכיר ● מציאה? בכלל לא בטוח

מחסן שמתחזה לדירה / צילום: איל יצהר, גלובס
מחסן שמתחזה לדירה / צילום: איל יצהר, גלובס

אתם מחפשים דירה להשקעה, ונתקלתם במודעה על דירה זעירה, במיקום טוב, ושאפילו נראית מצוין, ולמרות זאת מחירה נמוך מהמקובל? סביר שזה לא בגלל שנפלתם על יום המזל שלכם, אלא בגלל סיבה פרוזאית בהרבה: זו בעצם לא דירה, אלא מחסן. אומנם הוא נראה כדירה לכל דבר, עם כל הפסיליטיז הדרושים בדירת מגורים, לפעמים אפילו ברמה גבוהה, אבל ברישומים מדובר במחסן. אם תהיתם למה הדירה המקסימה באזור הכי לוהט בתל אביב, נמכרת ב-20% פחות משווי השוק שלה, זו כנראה הסיבה.

התופעה נפוצה מאוד בתל אביב (אך לא רק בה): לא מעט מהמודעות המציעות דירות להשכרה הן בעצם מודעות להשכרת מחסנים המתפקדים כדירות. "אני מעריך", אומר מתווך המפרסם מספר דירות הרשומות כמחסנים, "שיש בעיר אולי 10,000 נכסים כאלה".

המחסנים המשמשים כדירות גם משווקים במחיר הגבוה ממחיר מחסן בגודל זהה, אבל מכיוון שהם לא רשומים כדירות, לא ניתן לקבוע עבורם תג מחיר של דירה, ולכן המחיר הוא איפשהו באמצע, בין מחסן לדירה, אבל קרוב יותר למחיר דירה.

הנה כמה דוגמאות מתוך מודעות על דירות חדר עד חדר וחצי בתל אביב, המפורסמות באתר יד2, וכולן בעצם מחסנים: דירת 26 מ"ר בצפון הישן, במחיר של 1.1 מיליון שקל - "השקעה מצוינת עם תשואה של 6.5%"; דירת 17 מ"ר בצפון הישן, באותו סכום; חדר באזור הבימה, שלא מצוין מה גודלו, ב-590 אלף שקל; 18 מ"ר בדיזנגוף, "משופצת, חדשה לחלוטין", במחיר של 890 אלף שקל; דירת 20 מ"ר במרכז תל אביב, במחיר של 780 אלף שקל.

יש מי שמפרסמים נכסים כאלה, ואף מציינים כי הנכס מתאים לצורך השכרתו כדירת אירוח ב-Airbnb, ואז כמובן התשואה המתקבלת עליו גבוהה אף יותר.

במחשבה ראשונה זה נשמע מפתה: לרכוש נכס במחיר נמוך, ששכר הדירה המתקבל ממנו לא נופל מזה המתקבל מדירה. אלא שמה שנראה כמו "טוב מכדי להיות אמיתי", הא אכן כזה, ויש הסתייגויות שכדאי לדעת עליהן.

מחסן-דירה במושבה הגרמנית / צילום: איל יצהר, גלובס

אתגר 1: המימון והשווי

"הבעיות מתחילות כבר בשלב המימון. כשמגיעים לבנק לקחת משכנתה לרכישת הנכס", מסביר איתן זינגר, מנכ"ל אתר הנדל"ן מדלן, "הבנק יעריך את זה כמחסן, ולא כדירה. אז אם תג המחיר הוא של מיליון שקל, לצורך המשכנתה הנכס יוערך למשל ב-400 אלף שקל בלבד, כאילו מדובר במחסן, כי כך הוא רשום. אז צריך להביא את זה בחשבון מבחינת ההון העצמי שיש להכין".

אורן גלזר, שותף באנגלו סכסון תל אביב ומנהל המחלקה המסחרית, נזכר שבין הנכסים שבהם טיפלה הסוכנות, היה מחסן בקומה מינוס 1, ברחוב נס ציונה בתל אביב. "זה מחסן בגודל 75 מ"ר, שמשמש כדירה במשך למעלה מ-60 שנה. ניסו למכור אותו במחיר קרוב למחיר דירה - 2.4 מיליון שקל, ולאט לאט ירדו במחיר. הגיעו כבר ל-1.85 מיליון שקל, והנכס עמד למכירה הרבה זמן".

למה בעצם?

"הרבה פעמים יגיע משקיע לרכוש את זה, מתוך רצון לקבל תשואה גבוהה. אך כשהוא יגיע לעורך דין הוא יבין שיש פה איזו סיטואציה: הבנק לא מכיר בנכס כזה כדירה, כך שהוא לא ייתן לו משכנתה כאילו מדובר בדירה.

הקונה לא יכול לדרוש שהמחיר יהיה מחיר של מחסן?

"עקרונית יש קייס, אבל בפועל המחירים של הנכסים האלה קרובים יותר למחירי דירות וסביר להניח שבעל הנכס לא יסכים למכור את זה במחירי מחסן, וימתין לקונה המתאים, שיחשוב בעיקר על התשואה".
מתווך נדל"ן מתל אביב מציין כי יש אפשרות להכשיר נכס כזה לרישום כדירה, אולם לא תמיד ניתן לעשות זאת. למשל, לדירה יש גודל מינימלי של כ-30 מ"ר. כל עוד הנכס קטן מכך, המחסן יישאר לעולם מחסן.
זינגר מציין שזה גם לא תמיד כדאי. לדבריו, "התהליך מורכב, ממושך, ומרגע שהמחסן הופך להיות דירה, חל על הנכס היטל השבחה, כך שכל העסקה הופכת להיות הרבה פחות כדאית".

אתגר 2: השימוש מנוגד להיתר

ניסיון לדבר על הנושא עם מתווכי נדל"ן בתל אביב נתקל בחשדנות ובהסתייגות. מי שהסכימו לדבר, ביקשו שלא להיות מצוטטים בשמם, וכן ביקשו שלא נציין את הנכסים שהם מפרסמים. אפשר להבין למה: יש גם מתווכים שמסתירים את העובדה שמדובר במחסנים.

יש קושי לשווק את הנכסים האלה?

"כן, כי זה לא חוקי. מבחינתי, אני מוכר מחסן, ואני גם מציין את זה במודעה, ומי שרוכש, שיעשה עם זה מה שהוא רוצה.

"מעבר לזה, אף שהארנונה על הנכס משולמת כארנונה לדירה, הרי שבכל רגע נתון יכולה להגיע מחלקת הנדסה של העירייה, לטעון שהשימוש בנכס נעשה בניגוד להיתר שלו, ולדרוש להחזיר את המצב לקודמתו. אומנם, העסקה היא במחיר נמוך יותר, אך אם הרוכש נדרש להחזיר את הנכס למצב המקורי, העסקה כבר נראית אחרת לגמרי: במקום עסקה במחיר הזדמנות, היא עסקה במחיר גבוה כי למעשה הקונה שילם על הנכס כאילו היה דירה, או מתקרב לכך, ולא כמחסן".

איפה העירייה בכל הסיפור הזה? מצד אחד, שימוש במחסן כבדירה אינו חוקי, אך גורמים בענף אומרים שלעירייה נוח לעצום עין, ועובדה שהיא גובה ארנונה כדירה מנכס הרשום כמחסן. "יכול להיות שמתאים לעירייה שייכנס לאזורים מסוימים בעיר דם חדש, וסביב זה יתפתחו חיי לילה והווי של מגורים", הם אומרים. "יש מגמה ברורה מאוד ללכת לעירוב שימושים, לאפשר ליזמים להפוך מחסנים וגם חנויות, לדירות. יש גם מחסנים ודירות שהופכים לדירות AirBNB, שגם זה משתלב אולי עם המגמה של עירייה, בגלל מחסור בנכסים מלונאיים בתל אביב. קשה לי להאמין שהעירייה לא יודעת מה מתרחש באותם נכסים".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה כי "שימוש במחסן למגורים הוא עבירה פלילית על חוק התכנון והבנייה. אין לנו נתונים לגבי היקף התופעה ועל אזורים מיוחדים בעיר שהיא נפוצה בהם. בכל מקרה שבו נודע לנו על עבירה כזו אנו פותחים בהליך אכיפה נגד בעלי הנכס אשר מוביל לרישום פלילי או קנס מינהלי נגדו כשהמטרה היא החזרת השימוש בנכס לייעודו כמחסן לפי היתר הבנייה, דבר הכרוך בהריסת כל מאפייני המגורים שנוספו למחסן (מטבח, שירותים ומקלחת וכד').

"אגף הארנונה גובה, לפי חוק הארנונה, עבור השימוש הנעשה בנכס בפועל ובניגוד גמור לנטען, אין בעובדה זו כדי להכשירו או 'לעצום עין' לגבי העבירה המתבצעת בו. בעל נכס המעוניין להסב מחסן לדירת מגורים חייב להגיש בקשה ולקבל היתר לשימוש חורג (שינוי ייעוד) בהליך המקובל במחלקת רישוי בנייה במינהל ההנדסה. ככל שהדבר נוגע לארנונה, יש להגיש בקשה לאגף לחיובי ארנונה ולאחר ביקורת שנעשית בנכס נבחנת בקשת הסיווג. רק אם נמצא כי המקום משמש כמגורים בפועל, יחויב הנכס בארנונה בסיווג מגורים".

אתגר 3: לא קל למכור

אורן גלזר מאנגלו סכסון מציין שמחסנים המשמשים כדירות עומדים בדרך כלל יותר זמן על המדף בהשוואה לדירות רגילות.

אם זה כך, המשמעות היא שהשוק מודע לבעייתיות שטמונה בנכס, ומכאן המחיר הנמוך יותר.
"נכון, אבל בסופו של דבר מה משקף את התשואה? הסיכון. ככל שהסיכון גבוה יותר התשואה גבוהה יותר, וכנראה שהמשקיעים שראו את הנכס, העריכו שהסיכון שכרוך ברכישתו, גבוה יותר, ולכן ציפו שמחיר הנכס יירד.

"דירה שרשומה כמחסן תהיה בשווי נמוך יותר מדירה רגילה, וברור שיש פה מקדם הפחתה, ולא יהיה עורך דין שיסכים לחתום על מחסן כעל דירה רגילה. אם יהיה קונה שלא עושה את הבדיקות הנדרשות ומסתכל רק על התשואה, יכול להיות שהוא יתפתה, אבל אנשים עושים בדיקות, והראיה, שדירות שרשומות כמחסן לא מתומחרות כדירות, אלא נמוך מזה".

אורן אלט, יועץ נדל"ן בכיר ברימקס אושן תל אביב, אומר כי יש מתעניינים מעטים בלבד בנכסים מסוג זה. "לאורך השנים היו לי רק שלושה לקוחות שהתעניינו בנכסים כאלה. הם לא חששו, ולא עניין אותם מה יהיה בעתיד. הם רצו לתקוע יתד - אולי תהיה בבניין התחדשות עירונית והם בכל מקרה ירוויחו".

אתגר 4: התחדשות עירונית

אסף ניר, מנהל תחום התחדשות עירונית בדמרי-גלים, מספר: "כמעט בכל פרויקט שני או שלישי של תמ"א 38 אנו נתקלים בזה.

"הבעיה היא שאותו בעל מחסן רוצה במסגרת הפרויקט לקבל בתמורה דירת מגורים, ובסוף השאלה היא כסף. הפרויקט הוא יחידה עסקית שצריכה להרוויח - אם תיתן יותר לאחד, יהיה פחות לאחר.

"יש לנו באזור רובע 4 בתל אביב דייר בפרויקט שלנו, שיש לו מחסן של כ-15 מ"ר המושכר כיום כדירת מגורים שהוא קנה בזמנו תמורת חצי מיליון שקל. אנחנו נמצאים בהתנהלות מולו ומנסים למצוא פתרון במסגרת מנגנוני איזון שמאיים.

"זה מאוד נפוץ. יש היום משקיעים מתוחכמים שרוכשים מחסנים מתחת למקומות אסטרטגיים, מתוך מחשבה שלפחות כמה מהם יהיו במסגרת פרויקט התחדשות, ו'יהפכו' לדירות".

"הבעיה בולטת במיוחד בפרויקטי התחדשות עירונית", אומר עו"ד נריה כהן, מנהל מחלקת התחדשות עירונית במשרד עורכי הדין פלס-מוזר-כהן, "ולכן הסוגיה מתעוררת יותר ויותר לאחרונה, בגלל ריבוי עסקאות של התחדשות עירונית. רשות המסים, שבעבר לא בדקה לעומק את הדברים, נוטה יותר ויותר לבצע בדיקות, ובמקרים שבהם ההיתר המקורי הוא היתר למחסן או למשרד, והיחידה שימשה כמגורים, רשות המסים לא נותנת את הפטור האוטומטי מתשלום מס שבח הקיים בדירת מגורים, ומוציאה שומות מס שבח גבוהות, וכך גם הוועדה המקומית, שמצטרפת לחגיגה ומוציאה היטלי השבחה גבוהים בשל השימוש החורג.

"בעלי דירות האלה נוטים להתנגד לפרויקט התחדשות עירונית, כי היזם לא יכול להעניק להם דירה, שכן היא לא תוכר בדוח האפס של הפרויקט. בפועל, יזמים נכנעים ללחץ של בעלי הנכסים האלה ומאפשרים להם לקבל תמורות שלא מגיעות להם לפי הדין, וזאת בהסכמה של יתר בעלי הדירות בבניין ועל חשבון תמורות היזם".

אלט מספר כי "יש לי חבר שקנה נכס כזה, של 40 מ"ר, ש-80% ממנו הוא מחסן. יש בבניין פרויקט התחדשות עירונית, אז הוא עומד לקבל דירה של 80 מ"ר. בין אם היזם נותן תוספת שטח ובין אם הוא נותן פיצוי, מי שיש לו נכס כזה, לא מפסיד".

הפסיקה: שני פסקי דין הפוכים בתוך חודשים ספורים

כיצד מתייחסים רשות המסים ובתי המשפט לנושא המחסנים המשמשים כדירות מגורים? לאחרונה, אומר עו"ד מאיר מזרחי, מומחה למיסוי נדל"ן, אימצה רשות המסים פרשנות חדשה, שעל פיה גם אם הנכס משמש למגורים ויש בו המתקנים הנדרשים למגורים (מטבח, שירותים, אמבטיה), הרי שאם קיימת בעיה תכנונית בקשר לסיווג הנכס כדירה, המוכר לא ייהנה מפטור ממס המיועד לדירה.

לדוגמה, בפסק דין גיא, הבעלים הסב מחסן לדירת מגורים, ולא שינה את המצב למרות דרישת העירייה, שאף הגישה נגדו תביעה. השופטים מצאו כי הייתה כאן הפרת חוק בוטה על ידי הבעלים ולכן שללו ממנו את ההקלה ממס שבח הניתנת במכירת דירת מגורים.

לעומת זאת, מציין מזרחי, בפסק דין שטיין, שניתן לאחרונה, נקבע כי אם הבעיה התכנונית אינה משמעותית, מעמד הדירה לצרכי מיסוי לא ייפגע והיא תמשיך ליהנות מהטבות המס. פסק הדין דן במקרה של בני זוג שרכשו דירה בתל אביב בשנת 1992, ושילמו עליה מס רכישה לפי המדרגות הרלבנטיות לדירות מגורים. הדירה הכילה את כלל המתקנים הדרושים למגורים, ובני הזוג עשו שימוש למגורים בדירה למעלה מ-20 שנה למגורי בני המשפחה ולאחר מכן השכירו את הדירה למגורים.

עו"ד מאיר מזרחי / צילום: איל יצהר, גלובס

כשרצו למכור את הדירה, גילה הרוכש כי היתר הבנייה ההיסטורי של הדירה משנת 1945, הוא למחסן ולחדר הסקה. לא רק שהדבר לא היה ידוע לבני הזוג שהיו בעליה, אלא שהדירה גם נרשמה בטאבו כדירת מגורים והעירייה גבתה כל השנים ארנונת מגורים מהבעלים. למרות זאת, רשות המסים ביקשה לשלול מבני הזוג את הטבת מס השבח המוקנית לדירת מגורים, אך בית המשפט המחוזי דחה את העמדה ברוב, ואיפשר את ההקלה, מאחר שמדובר במקרה של תום לב.

מזרחי סבור כי יש מקום שרשות המסים תאמץ פרשנות מקילה, ותמסה מקרים אלה של מחסנים המשמשות באופן קבוע כדירות, כדירות מגורים. ¿

עוד כתבות

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה עברה לירידות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

מכרז הענק של התעשייה האווירית וההנחיה: בלי מכוניות סיניות

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות