גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מי יהיה הגוש הגדול הבא? ארבעה מתחמים, עשרות אלפי דירות חדשות במרכז הארץ שקבורות בחול

ארבעה מתחמים יכלו לבדם לספק עשרות אלפי דירות חדשות באזורי הביקוש ● למה ייקח שנים עד שזה יקרה, ומה בעצם תקבלו היום תמורת "זכות לדירה"

החולות בין חולון לראשל"צ / צילום: shutterstock
החולות בין חולון לראשל"צ / צילום: shutterstock

חוף התכלת בהרצליה, ח-500 בחולון, פי גלילות ברמת השרון ותא/3700 בתל אביב הם מתחמי ענק שבהם טמון חלק מהפתרון התכנוני לבעיות המגורים במרכז הארץ. הבעיה היא שארבעתם מגלמים כמעט את כל הצרות, החסמים והעיכובים שאנחנו רואים בקידום תוכניות בנייה גדולות ומשמעותיות.

כשמדובר ביחידת קרקע קטנה ובמספר בעלים נמוך הבעיות יחסית פשוטות לפתרון (וגם אז התכנון אורך לעתים שנים). ככל שיחידות הקרקע גדלות ומספר הבעלים עולה - העניין מסתבך והולך, מספר האינטרסים מזנק ולמשחק נכנסים לא רק בעלי הזכויות בקרקע, אלא גם הרשויות המקומיות ואף רשויות המדינה, שלכל אחד מהם אינטרס שונה.

ארבעת המתחמים שהזכרנו סובלים מהבעיות הללו - ובשפע, טוען עו"ד עמי בן יעקב. בן יעקב, שמייצג לא מעט בעלי קרקעות במתחמים, אומר כי "הרבה אינטרסים מעורבים כאן. היזמים מעוניינים להגדיל את מספר הדירות; לעיריות יש אינטרס להגדיל את שטחי הציבור ואת המטלות הציבוריות שישלים היזם, ולדאוג להכנסות שיזרמו לקופתן; ולמדינה יש אינטרס להגדיל את מספר הדירות בכלל, ולשלב בהן יחידות דיור בר-השגה".

בעיה אחרת היא שהאינטרסים גם משתנים ללא הרף: בעלי הקרקעות מתרבים, מאחר שחלקם נפטרים ומורישים אותם לדורות הבאים ורוכשים חדשים קונים יחידות קרקע קטנות. רק בשנה האחרונה לבדה נרשמו עשרות עסקאות בקרקעות הללו.

גם המציאות משתנה ואיתה משתנות הדרישות: הפסקת הפעלת שדה דב, למשל, העלתה את הדרישה בקרב בעלי קרקעות בתא/3700 לבטל את הגבלות הבנייה שהיו קשורות בהפעלת השדה, כמו מגבלת הגובה; בחוף התכלת נקבעו הפקעות שכוללות גם את הרכבת הקלה; ותוכנית גלילות תקועה בין היתר בגלל בעיות של תכנון תשתיות.

עו"ד נעמה שיף, שותפה במשרד עורכי הדין שוב ושות' המייצג אף הוא בעלי קרקע פרטיים במתחמים מרובי בעלים, מציינת כי בתוכניות המתאריות, כדוגמת 3700, תוכנית 4444 (שדה דב), חוף התכלת, מתחם האלף בראשון לציון ואחרות, קיימים שימושים מעורבים הכוללים מגורים, מסחר, תעסוקה, מלונאות. בתוכנית אלה נקבע כמה יחידות אקווילנטיות - יחידות דיור, או שטח תעסוקתי בהיקף דומה - יוקצו לבעלי הזכויות. "לעתים רוכשים לא מבינים מה המשמעות של יחידה אקוויולנטית וסוברים כי מדובר בהכרח ביחידת מגורים. הם רוכשים קרקע בשטח 100 מ"ר ומצפים שתאושר לדירה", אומרת שיף.

בן יעקב מעיר על כך כי ישנם מתווכי קרקעות שמבטיחים "זכות לדירה", והם בין הגורמים שיוצרים אצל רוכשי הקרקעות הללו ציפיות לקבל דירה על הקרקע שהם רוכשים.

אבל במציאות, רק בשלב התוכניות המפורטות וטבלאות האיזון והחלוקה יהיה ידוע לבעלי הזכויות מה באמת יוקצה להם מבחינת שימושים, והאם השטח שרכשו באמת יספיק לדירה או לייעודים אחרים. "רוכשים צריכים להיות מודעים לכך, שלא תמיד הקרקע שהם רכשו היא באזור שמיועד למגורים - אולי ייבנה שם משהו אחר", הוא אומר.

"אחד הפתרונות לכך הוא להתאגד בקבוצה, ולנסות לפעול ולקבל זכויות במשותף תוך בקשה מהרשויות לתת מגרשים שלמים למתאחדים הקטנים ולאפשר להם בנייה משותפת למגורים", אומרת שיף.

אם נחזור להבטחות ל"זכות לדירה", רובן מתבססות על היחס בין מספר הדירות לכל דונם, שנקבע בתוכניות מתאריות, ואולם בן יעקב אומר כי רק בשלב התוכניות המפורטות ניתן יהיה לדעת בדיוק מה יהיו זכויות הבנייה. "הבעיה היא שאנשים רוכשים פירורי זכויות, ולאחר מכן, כשהם מבינים שכנראה לא יקבלו משהו בעל משמעות, הם עלולים או לגרור את המערכת לאינספור הליכים משפטיים, כפי שכבר ראינו במקרה של הגוש הגדול ", הוא אומר.

ככלל, הוא מסכם, "כל התהליכים הללו מובילים לוויכוחים ולסכסוכים משפטיים, שיארכו הרבה שנים".

"גלובס" ממפה את ארבעת המתחמים הגדולים שתקועים כרגע ואת הבעיות שמונעות את בנייתן של עשרות אלפי יחידות דיור.

פי גלילות, רמת השרון: 15 שנה לא קרה כלום, והשטח חוזר לתכנון מחודש

התוכנית אושרה למתן תוקף עוד בשנת 2004, וקבעה רף תחתון ורף עליון לזכויות הבנייה.
בין היתר נקבע בתוכנית כי הזכויות ייקבעו סופית בהתאם לתנאים מסוימים, כגון שמירה על שטחים פתוחים לרווחת הציבור, מגבלת גובה לפי אישור משרד הביטחון, ועוד.

עוד צוין בתוכנית כי על מנת שניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ולממש את זכויות הבנייה, צריך להכין תכנון מתארי מפורט לכלל שטח התוכנית.

הזכויות המוקנות מטעם התוכנית המקורית נקבעו עם תאריך תפוגה - אם תוך 15 שנה מיום מתן תוקף לתוכנית לא יסתיים פינוי מתקני הגז והדלק התת קרקעיים והעל קרקעיים, אזי זכויות הבנייה שהוקנו בתוכנית יתכלו. המתקנים אמנם פונו אבל הקרקע נותרה מזוהמת.

בינתיים, בשל הזמן הרב שחלף מאז אישור התוכנית, החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב במאי 2019 להחזיר את התוכנית לשולחן התכנון. בתוכנית החדשה צריך יהיה להביא בחשבון גם את קווי התחבורה החדשים המתוכננים באזור, בהם הרכבת הקלה והמטרו.

פי גלילות, רמת השרון / צילום: איל יצהר, גלובס

תא 3700, צפון תל אביב: "כל הבעיות בתוכניות היו בגלל שדה דב"

המתחם בצפון תל אביב, קרוי על שמה של תוכנית המתאר שלו, מהווה את עתודת הקרקע הגדולה ביותר בעיר.

התוכנית למתחם, שאושרה בינואר 2015, אינה מאפשרת כרגע הוצאת היתרי בנייה. במסגרת התוכנית הראשית חולק שטח התוכנית לחמישה מתחמי תכנון, אשר ביחס אליהם הוכנו והופקדו תוכניות מפורטות. בימים אלו מתקיימים דיונים בהתנגדויות שהוגשו לתוכנית הכללית. לאחר אישור תוכניות המתחמים ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ולממש את הזכויות בדרך של בנייה.

על פי הגדרת התוכנית, כל דירה בשטח העיקרי תהיה בשטח ממוצע של 120 מ"ר, ודירה קטנה בשטח של 60 מ"ר. במסגרת התוכנית יפותחו שכונות ורובעים חדשים לעיר תל אביב, פארקים ציבוריים, מתקני ציבור, קידום התיירות וכד'.

במסגרת התוכנית ועקב המגבלות של שדה דב (אשר היה פעיל במועד אישור התוכנית), קיימת מגבלה על מימוש הזכויות בתוכנית תא/ 3700/1 (חלקה הדרומי של תוכנית 3700) אשר נושק למקום שבו היה שדה דב. בעקבות מגבלה זו, במסגרת התוכנית נוידו ופוצלו חלק מזכויותיהם של בעלי הזכויות בתוכנית 3700/1 לתוכניות מפורטות במתחמים הצפוניים, תוכניות תא/ 3700/2 עד תא/3700/5.

"לדעתי, המקור לכל הבעיות של התוכנית הן המגבלות שהוטלו על הבנייה שבה, עקב שדה דב, שכבר לא קיים", אומר השמאי עדי צביקל.

בעקבות סגירת השדה, הסרת המגבלות תוכל לאפשר תוספת גדולה של שטחים, ולשנות מהותית את המתחם הזה. צעד כזה עשוי לקבל עידוד ממוסדות התכנון הלאומיים, אך עיריית תל אביב טרם התבטאה בנושא, וברור כבר עתה כי הליכי התכנון במקום יימשכו עוד שנים.

תא 3700, צפון תל אביב / צילום: שלומי יוסף

ח/500, חולון: לשמר את דיונת החול הייחודית

עתודת הקרקע הגדולה האחרונה של חולון כוללת פארק של כ-1,100 דונם אשר יכלול שימור של דיונת חול ייחודית בשטח של כ-470 דונם, הקמת קריית ספורט, מתחמי פנאי, תיירות, משרדים ומסחר וכד'. ח/500 למעשה מהווה "עיר בתוך עיר" אשר מתוכננת להיות באופן שתהיה נציגות לכלל הצרכים הציבוריים של תושבי העיר.

למתחם אושרה תוכנית כוללנית, שאינה מאפשרת את הוצאתם של היתרי בנייה. מכאן והלאה יש לעבור עוד כמה שלבים תכנוניים, בהם הכנת תוכנית עיצוב אדריכלי ונופי לפארק החולות בשלמותו; הכנת "תוכנית המתחמים" - תוכנית למתחמים השונים שבשטח לצורכי איחוד וחלוקה, קביעת היקף זכויות הבנייה בין המתחמים השונים, הגבלות ואופי הבנייה וכד'. לאחר מכן יש לבצע את תוכניות האיחוד וחלוקה שבמסגרתן ישובצו בעלי הזכויות בגושים וחלקות חדשים עם גבולות מגרש ברורים אשר לכל אחד מהם יוצמדו זכויות בנייה עצמאיות אשר נגזרות מהתוכנית הכוללנית המאושרת.

לאחר השלמת שלב "איחוד וחלוקה מחדש" ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ולממש את הזכויות באמצעות בנייה. כרגע בהליך הכנת תוכניות מפורטות ראשונות של הקטעים שמערבית לכביש איילון.

העירייה מבקשת לקיים הליך של בחינה עדכנית של הוראות התוכנית טרם התקדמות פיתוח התוכניות המפורטות על מנת להתאימה לתוכנית המתאר החדשה של חולון, המצויה על סדר היום, במטרה להגיע להתאמה בין התוכניות המפורטות לבין תוכנית המתאר שתאושר, בין היתר ברמת חיבור התשתיות כך שחטיבת הקרקע הכלולה בתוכנית ח-500 לא תהיה שכונה נפרדת מהעיר, אלא תהווה חלק מהמארג החברתי של העיר, סינרגיה אשר ספק אם קיימת בתוכניות המפורטות שכבר קודמו.

ח/500, חולון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חוף התכלת, הרצליה: המשך לאזור התעשייה המשגשג של העיר

בחודש שעבר אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה בתנאים את תוכנית האיחוד והחלוקה של המתחם, בתוכנית שכוללת את אחת מרצועות הקרקע האחרונות על חוף הים באזור המרכז.

התוכנית הוכנה על ידי האדריכל דני קייזר ואגף מינהל ההנדסה בעיריית הרצליה. היא משתרעת על פני שטח של 2,200 דונם, שבו מתוכננות להיבנות כ-11.5 אלף דירות, 150-200 אלף מ"ר שטחים המיועדים לצרכי ציבור (בהם בתי ספר וגני ילדים), שטחי תעסוקה ומסחר וכן 3,500 חדרי מלון.

במקום מתוכננים גם טיילת ברוחב 15 מטר שתיבנה לאורך מצוק כורכר סמוך לים, ותמשיך את הטיילת הקיימת בחוף עד לגבול תל אביב, ושביל אופניים שייסלל לאורך כביש החוף. כמו כן ייערכו במתחם עבודות לפיתוח אתר העתיקות תל מיכל, שיהפוך לפארק ארכיאולוגי בן 200 דונם.

שטחי התעסוקה ייבנו לאורך כביש החוף, כך שייווצר המשך לאזור התעשייה הקיים במערב העיר הרצליה. על פי התוכנית, שטחי המגורים, הציבור ומתחמי התיירות ייבנו סמוך לחוף הים. גובה הבנייה המתוכנן הוא 8-30 קומות. במרכז השטח תהיה שדרת תחבורה וייכלל בה גם הקו הירוק של הרכבת הקלה.

חוף התכלת, הרצליה / צילום: שלומי יוסף

עוד כתבות

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

אטרקצ׳י במתקפה: הנגיד פחדן, הדולר יחליף קידומת ומחירי הדירות בת"א ייפלו

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"