גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדור החמישי: מכרז שתקוע כמו עצם בגרון לחברות הסלולריות, אבל אי אפשר בלעדיו

קריאת העתירה של חברות הסלולר נגד מכרז הדור החמישי חושפת את המשבר הקשה שבו נמצא שוק התקשורת בישראל ● המשבר חוצה ענף ולמרבה הצער שוק התקשורת פחות מעניין את שוק ההון ואת המשקיעים הבינלאומיים

נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת/ צילום: שלומי יוסף
נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת/ צילום: שלומי יוסף

קריאת העתירה של החברות סלקום, גולן טלקום ואקספון נגד מכרז הדור החמישי, ותגובת יתר המפעילים ומשרד התקשורת, חושפת את המשבר הקשה שבו נמצא שוק התקשורת בישראל. טועה מי שחושב שמדובר במשבר רק בשוק הסלולרי. המשבר חוצה ענף ולמרבה הצער שוק התקשורת פחות מעניין את שוק ההון ואת המשקיעים הבינלאומיים. משוק עתיר השקעות וטכנולוגיות השיח הפך להיות שיח של הישרדות, החברות מדשדשות בהפסדיהן וכולם מחכים ש-7 השנים הרעות יסתיימו ויבואו זמנים טובים יותר.

ייתכן והשינוי בשוק יבוא דרך שני אירועים מרכזיים שצפויים להתרחש בשנה הבאה. הראשון הוא חילוץ שוק התשתיות הנייחות וכניסת בזק לעולם הסיבים האופטיים, והשני הוא נושא כתבה זו - מכרז הדור החמישי בסלולר. לא לחינם משרד התקשורת ואגף התקציבים באוצר שמים את כל יהבם על שני נושאים אלה. הם מבינים שהפיגור של ישראל אחרי שאר העולם יילך ויחריף אם השנה לא תחול התקדמות בשני הנושאים. לכן מעניין לקרוא בעתירה כיצד משרד התקשורת, שיש לו אחריות כבדה מאוד למשבר שבו אנחנו נמצאים, הפנים שעליו גם מוטלת האחריות להוציא אותנו ממנו. בשולי הדברים, נציין כי ההתפתחות האחרונה בעתירה נגד המכרז הוא צו הביניים שנתן בית המשפט לעניינים מנהליים בסוף השבוע שעבר לעיכוב ההליכים.

הדור החמישי בסלולר, כבר ברור לכולם, אינו עוד שדרוג ברשת. בממוצע התעשייה הסלולרית בעולם מחליפה "דור" כל 10 שנים. אלא שבישראל הפיגור הרגולטורי הביא לכך שהמדינה עכבה במודע את הכניסה לדור הרביעי על מנת לחולל את הרפורמה בסלולר וכך קרה שההטמעה של הדור הרביעי במקביל לתחרות המואצת הובילו למצב של פיגור בהשקעות ביחס לעולם. בישראל החלה פרישת רשת דור 4 רק בשלהי שנת 2015 באיחור ניכר מן העולם וטרם הסתיימה במלואה. בשל השקת השירות המאוחרת, שירות דור 4 טרם מסופק באופן מיטבי בישראל. מנגד, בשנה הקרובה טכנולוגיית דור 5 צפויה להיכנס לשימוש מסחרי בעולם, בהיקפי פריסה משמעותיים.

להבדיל מההתפתחות הטכנולוגית האבולוציונית בין הדורות הסלולריים עד כה, כניסת טכנולוגיית דור 5 נתפשת בעולם כמהפכה של ממש, כותב המשרד בתגובתו, והוא צודק. "הדור הבא של טכנולוגיות הסלולר נועד לספק שירותי סלולר שיאפשרו קצבי העברת נתונים אולטרה מהירים, בקיבולת גדולה יותר, ברמת אמינות גבוהה יותר ובהשהיה נמוכה יותר. תכונות אלה צפויות לאפשר יישומים חדשים, מודלים עסקיים חדשים, ושירותים חדשים וחדשניים במגזרים שונים בתעשייה, ובכך ייחודיותה של קפיצה טכנולוגית זו, ותפישתה כמהפכה" . מכאן ברור מדוע המשרד רוצה לקדם את מכרז הדור החמישי - תחבורה, חקלאות, בריאות, הכל הולך להיות מושפע באופן חסר תקדים מהטכנולוגיה החדשה.

"השנים האחרונות מאופיינות בהידרדרות איכות רשתות הסלולר בישראל"

מנתונים שהציג המשרד בעת הזו כבר החל שימוש מסחרי בטכנולוגיית דור 5 ב-9 מדינות החברות בארגון ה-OECD ובמדינות נוספות אשר אינן חלק מהארגון, וביניהן סין. היקף הפרישה בכל מדינה, כמו גם כמות המדינות להן תהיה רשת דור 5 , צפויה לגדול משמעותית בשנה קרובה: באירופה בלבד, 12 מדינות ערכו מכרזים לתדרי הדור ה- 5 עד לחודש ספטמבר 2019 .

"בעוד שמדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בה נפרש דור 3, ישראל מצויה כיום בפער בתחום פרישה ופיתוח של תשתיות סלולריות, אשר בא לידי ביטוי בהיקף פרישת רשת דור 4 ובאיכות הרשת הנפרשת. השנים האחרונות מאופיינות בהידרדרות ושחיקה מתמשכת של איכות רשתות הסלולר בישראל ביחס לעולם, וזאת, בין היתר, בשל מצאי תדרים נמוך ביחס לביקוש, והשקעה מאוחרת בתשתיות דור 4 . כך, בינואר 2018 דורגה ישראל רק במקום ה-59 במדד השוואה בינלאומי לעניין מהירות גלישה. לאחר כשנתיים, בנובמבר 2019 , דורגה ישראל במקום ה-78 בעולם במהירות גלישה סלולרית, הרחק ממדינות ה-OECD ובסמוך למדינות כגון הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, בליז, מלזיה ומיאנמר".

הסכנה בעיכוב המכרז לפיכך ברורה: "כל עיכוב בהליך הקצאת התדרים במכרז מושא העתירה יביא לדחייה משמעותית נוספת בפרישת התשתיות ביחס למדינות העולם ויפגע ביכולתה של מדינת ישראל להתקדם בתחום הטכנולוגי ולהיות מרכז פיתוח מוביל לשימושי דור 5 . כן תיפגע היכולת להטמיע את טכנולוגיות הדור ה-5 במגוון ענפי התעשייה, מעבר לגבולות הסלולר. כמו כן, עיכוב זה צפוי להשפיע על ביסוס רשתות הפס רחב הקיימות של הדור ה-4 ולפגיעה ברמת השירות של המנויים כבר בעת הקרובה", נכתב בתגובת משרד התקשורת.

כשכולם יושבים על הגדר נדרש משרד התקשורת לקבל החלטות כואבות

מהצד השני נשאלת השאלה אם זה המצב, איך יכול להיות שהחברות בישראל יוצאות נגד המגמה העולמית ומנסות לעכב את המכרז? היחידה שהתעלתה מעל השיקולים הצרים היא פרטנר שאמרה שלמרות כל הטענות שיש לה נגד שיטת המכרז היא מעדיפה שייצא כי העיכוב לא שקול לנזק. פלאפון הייתה יותר מסויגת בתגובתה לעתירה וניכר שהיא לא הייתה מזילה דמעה אם המכרז היה נדחה, אך לנוכח ההיערכות של החברה למכרז בכל הקשור להתקשרויות עם ספקים והיערכות פנימית - נראה שיש לה תוכניות מרחיקות לכת לגבי הדור החמישי.

הסיבה שהוט רוצה לדחות את המכרז והביעה תמיכה בעתירה, נובעת מכך שהיא לא רוצה את ההשקעה החדשה על הראש, במיוחד כשהיא נדרשת לעשותה עם פרטנר. שתי החברות שותפות ברשת ועל פי המכרז הן חייבות לפיכך להגיש הצעה משותפת. היות והוט מחפשת להתמזג עם פרטנר או עם סלקום, כניסה למכרז בשותפות היא צרה צרורה וכובלת אותה במהלכי מיזוג עתידיים.

בסלקום, גולן ואקספון, המצב די דומה. החברות מעדיפות שיבוא שינוי שכולם בשוק מתפללים שיגיע ולכן ההצעה המשותפת של מפעילים והכניסה להשקעות משותפות היא צרה צרורה מבחינתן וכמה שיידחה המכרז יותר טוב. גולן טלקום ואקספון יושבות וממתינות לשעת כושר מבחינתן למהלך של השתלטות על סלקום. מאידך, אצל האחרונה לא ברור מה רוצה בעל הבית אדוארדו אלשטיין. מצד אחד הוא בחן ברצינות מיזוג עם הוט, ומצד שני הוא השתתף החודש בהנפקה של סלקום והזרים לה 169 מיליון שקל כדי לסייע לה בתוכנית ההבראה. בסיטואציה הזאת, שבה כולם יושבים על הגדר (וזה עוד לפני שדיברנו על התוכניות של הקונגלומרט האצ'יסון והאם הוא חוזר לפרטנר ומקבל היתר שליטה ומהן תוכניותיו בכלל - האם הוא רוצה באמת להיכנס או לא) נדרש משרד התקשורת לקבל החלטות כואבות. מצד אחד הוא מבין שחובתו הלאומית היא להוציא את המכרז כמה שיותר מהר לפועל כי הוא הפנים את המשבר בשוק התקשורת, ומצד שני המכרז עשוי לחבל במיזוגים שגם המשרד רוצה שיקרו.

מה עושים במצב כזה? כנראה שהשיקול הראשון גובר. ניתן לשער שאם הייתה מונחת בפני המשרד בקשה למיזוג בין סלקום להוט או כל מיזוג משמעותי אחר הוא היה מעכב את המכרז, אבל כל עוד אין דבר כזה על הפרק הוא לא יסכים לדחייה כי תמיד ייתכן שיהיו מיזוגים בשוק ואי אפשר לנהל מדיניות באופן הזה. מכאן ניתן להסיק שהרעשים על שיטת המכרז הם רעשי רקע. כמובן שאפשר וצריך לשאול האם המשרד נתן את מירב ההקלות האפשריות לחברות הסלולריות. בימים אלה המשרד מכיר בכך שלבזק אין כדאיות כלכלית בפריסת סיבים אופטיים באופן מלא ולכן בנה מודל חדש שאמור להקל עליה.

האם ההקלות שהמשרד נותן לפיכך לסלולריות והוא אכן נותן - מספיקים? כל השאלה הזו מתמצית בסוגיה אחת בלבד שעליה מתעקש המשרד והיא האם להקצות את התדרים במכרז או לקבוע מחיר ולהקצותם ללא מכרז כפי שדורשות החברות. אם אין מחסור אמיתי בתדרים, למה שהמדינה באמת לא תחלק אותם במחיר שתקבע? כשיש מחסור בתדרים ברור שצריך מכרז כי זו הדרך הכי נכונה כלכלית להקצותם, אבל כאשר אין מחסור ויש מספיק לכולם, ואם יש כזו חשיבות אדירה להשקעה בדור החמישי, כפי שהמשרד טוען, למה שהחברות לא ישלמו על התדרים וייצאו לדרך בלי כל הבלגן שנוצר? התשובה לכך היא פשוט מפני שזה צלם בהיכל עבור הכלכלנים. ועדה שיושבת מ-2017 כדי להכשיר מכרז תקום ותגיד שאפשר להקצותם בדרך קלה ללא מכרז? אז מה הם עשו כל השנים? ולכן הערכה היא שהמשרד לא ייסוג מעמדתו מה גם שהוא חושש מאד שאי היציבות השלטונית לא תתרום לקידום המכרז כי ממשלה חדשה עד שתיכנס ותתבסס רק תביא עוד דחייה ואז גם האוצר יכול שייסוג מההקלות שהסכים לתת. בקיצור מכל הבחינות עדיף למשרד התקשורת להוציא את המכרז כמה שיותר מהר.

עוד כתבות

תשתיות תקשורת של סאטקום / צילום: אתר החברה

סאטקום זכתה בחוזה בהיקף של עד 40 מיליון שקל בישראל

ההסכם לתקופה של שלוש שנים ● עסקת המסגרת החדשה מהווה שדרוג וחידוש של עסקת מסגרת קיימת בהיקף של 37.5 מיליון שקל למשך ארבע שנים, שהסתיימה לאחרונה

משרדי תאגיד השידור הציבורי כאן 11 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ועד התאגיד לעובדים: לא לשתף פעולה עם תוכנית הקיצוצים של ההנהלה

במייל ששלח ועד העובדים עדכן כי הנהלת התאגיד מיישמת תוכנית קיצוצים שפוגעת קשה בעובדים, כמו קיצוץ שעות לילה, שעות נוספות וחיוב עובדים לקחת ימי חופשה, וקרא לעובדים לא לשתף פעולה ● "לא מקובל שהדברים ייעשו באופן חד-צדדי וללא הידברות עם נציגות העובדים"

רוברט אנטוקול מנכ"ל ומייסד פלייטיקה. / צילום: יח"צ אוהד רומנו

ההנפקה הישראלית הגדולה אי פעם: חברת משחקי קזינו ששווה יותר מטבע ומאמדוקס

שווייה של פלייטיקה נסק לאחר ההנפקה ליותר מ-13 מיליארד דולר ● מעל מחצית מהכנסות החברה נובעות ממשחקי קזינו - תחום שעלול להיפגע מהגבלות רגולטוריות ● המנכ"ל שמחזיק מניות בכחצי מיליארד דולר: "יש תעשיות שמשתוללות ויש חברות שלא הרוויחו בחיים דולר, אבל אנחנו חברה רווחית"

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

המשקיעים הקטנים נוהרים לבורסה: עלייה חדה בפתיחת חשבונות ני"ע וירידה בשווי העסקה הממוצעת

משבר הקורונה הוביל לעלייה של כ-40% במחזור היומי במניות ב-2020, עם זינוק בהיקף העסקאות במניות הטכנולוגיה - שהפכו לתחום הלוהט במשבר ● הפחתת שווי העסקה המינימלית עשויה לתמוך בהמשך המגמה של חזרת הציבור לבורסה

חדר מסחר בבנק בסיאול, בירת קוריאה הדרומית / צילום: Reuters, Kim Hong־Ji

איך היא עושה את זה? אסטרטגיית היציאה של סיאול ממשבר הקורונה

קוריאה הדרומית הפתיעה בשנה שעברה עם גידול ברווחי החברות, בזמן שרוב המדדים בעולם ספגו התכווצות ברווח ממוצע למניה ● במבט על 2021, סקר אנליסטים של בלומברג צופה למדד קוספי גידול של 45% ברווח למניה - כמעט כפול בהשוואה ל-S&P 500

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: יונתן בלום

בנק ישראל העדיף את היצואנים על המשקיעים. האם זה יחזיק?

במשך כל סוף השבוע ניסו כלכלנים, אנליסטים וסוחרים להבין את ההודעה של בנק ישראל, לפיה ירכוש מט"ח ב-30 מיליארד דולר ב-2021 • הדעה הרווחת בשוק היא שזה לא יעבוד • עם זאת, לבנק יש שיקולים משלו - תעסוקה ומלחמה בספוקלנטים למשל

שאול אלוביץ' / צילום: אמיר מאירי

"היענות חריגה": נקודות החוזק והחולשה בקו ההגנה של אלוביץ' בתיק 4000

מבחינת ההגנה, נוח להתמקד בעבירת השוחד, אשר לה צדדים טובים לכאן ולכאן, ולא לתת מענה מפורט בנוגע לעבירות הנלוות - השיבוש וההדחה - שמקרינות על היסוד הנפשי של אלוביץ' בנוגע לעבירה העיקרית

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

בסרט הזה כבר היינו: משרד התקשורת ישכור חברת ייעוץ לקביעת מחירי שוק סיטונאי

אחרי שכשל ביצירת שוק סיטונאי על גבי רשת הוט, המשרד רוצה לבחון מחדש את המודל הרצוי לקביעת מחירי שוק סיטונאי על גבי רשת הוט ובזק ● המשרד הודיע על כוונתו להטיל קנס של 6 מיליון שקל על הוט בשל אי-יישום רפורמת השוק הסיטונאי ברשת שלה

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

ת"א עברה לעליות; פורסייט מזנקת ב-18%, נקסט ג'ן טסה בעוד 23%

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר ● כלכלת סין התרחבה ב-2.3% בשנת 2020 ● עליות חדות במניות סאטקום, וויטסמוק, גלילאו טק, באטמ ומטריקס ● מיטב דש: בנק ישראל עשוי להשיג פיחות משמעותי של השקל מול סל המטבעות

אמיר ברמלי / צילום: תמר מצפי

אחרי החשד בסחיטה: אמיר ברמלי מבקש את פסילתו של השופט חאלד כבוב

לדברי ברמלי, "מצב בו השופט כבוב דן בעניינו של ברמלי, כאשר בנו של השופט הגיש תלונה במשטרה נגד ברמלי, הוא פגום ומעוות, ויש להימנע ממנו"

יאיר אפרתי, ווליו בייס  / צילום: עינת לברון

ווליו בייס ומשקיעים נוספים גייסו 240 מיליון דולר לחברת בלנק צ'ק

קבוצת משקיעים בה חברה ווליו בייס הישראלית גייסה 240 מיליון דולר ל-SPAC בתחום הרפואי ● החברה תחפש בישראל ובעולם השקעות בעיקר בתחומי הרפואה מרחוק והבריאות הדיגיטלית שכבר רושמות הכנסות

בני גבאי, הפניקס / צילום: אלי יצהר, גלובס

עוף החול: הקרנות הזרות שרכשו שליטה בהפניקס מורווחות כ-600 מיליון שקל "על הנייר"

הפניקס הפכה לאחרונה לקבוצת הביטוח בעלת השווי הגבוה ביותר, בין היתר הודות למומנטום החיובי בשווקים, תוכנית אסטרטגית שאפתנית, מדיניות דיבידנד ורכישת בית ההשקעות הלמן אלדובי

נתב"ג בימי קורונה / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

מהלילה: השבים מאיחוד האמירויות יידרשו להיכנס לבידוד במלונית

מהשעה 01:00 כל נוסע שיחזור מאיחוד האמירויות יחויב להיכנס לבידוד במלוניות ● במקביל, הוחלט להאריך בשבועיים את חובת הבידוד לכל מי שחוזר מכל מדינה בעולם

בלון "בייבי טראמפ" עף בשמי לונדון / צילום: Reuters, Peter Nicholls

זה סופו של כל בלון: ה"בייבי טראמפ" שלעג לנשיא ארה"ב מצטרף למוזיאון לונדון

בלון ההליום בגובה 6 מטרים "קיבל" את טראמפ בשמי בריטניה ובמדינות אחרות בעולם כשהנשיא הגיע לביקורים בהן ● "אם מעיפים נגדי בלונים כדי שארגיש לא רצוי, אין לי מה לבוא ללונדון", אמר בזמנו טראמפ

כספית. "נעתר בשמחה לסייע למשטרה" / צילום: איל יצהר

כך הפך העיתונאי בן כספית למקור משטרתי חוזר בתיקי נתניהו

החקירה בתיק 1,000, המידע המודיעיני בתיק וינשטיין-נתניהו שנגנז, ו"ראיית הזהב" נגד השופטת גרסטל ● כך הפך כספית למקור מודיעיני פורה, עד שהיועמ"ש ופרקליט המדינה הורו למשטרה להפסיק לקבל מידע ממנו ● כספית: "אין לי רצון להשתתף בחגיגת השיבוש וההתקפה על רשויות החוק והחקירה"

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ

"מחדלי השוק הסיטונאי": משרד התקשורת קונס את הוט טלקום ב-6 מיליון שקל

לדברי המשרד, החברה לא קיימה כנדרש את הוראות רפורמת השוק הסיטונאי והערימה קשיים על ספקי אינטרנט ללא תשתית לחכור מקטעי תשתית ולשווקם לצרכנים

בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; כלכלת סין צמחה ב-6.5% ברבעון הרביעי

בוול סטריט לא יתקיים היום מסחר לרגל חופשת יום מרטין לותר קינג ● הביטקוין עולה ב-1% ונושק לרמה של 37,000 דולרים

צחי נחמיאס / איור: גיל ג'יבלי

כך ישמור צחי נחמיאס על התחרות בתחום המרכזים המסחריים במודיעין וקרית גת

כדי למנוע פגיעה בתחרות בעקבות רכישת השליטה בדסק"ש, מציעה מגה אור לרכוש את חלקה של ביג במרכז קניות במודיעין או לחילופין למכור את חלקה בשלושה מרכזים מסחריים

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי

שאול אלוביץ' לביהמ"ש: לא קיימתי עם נתניהו יחסי שוחד

פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, הגיש לביהמ"ש את תגובתו לאישום נגדו בתיק 4000 ● לטענתו, "בדעתו של מר אלוביץ' לא עלה שבכך שהוא נענה לפניות בנוגע לסיקור רה"מ ובני משפחתו באתר 'וואלה' שבבעלותו - הוא נתן שוחד"

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

בנק ישראל: "בשל התפתחות הטכנולוגיה, יש לבחון את מחירי השירותים הבנקאיים"

הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מצפה מהבנקים ומחברות כרטיסי האשראי להתאים את התעריפונים שלהם למציאות הטכנולוגית המשופרת, שמשפיעה על העלויות התפעוליות שלהם