נתי כהן מנכ"ל משרד התקשורת/ צילום: שלומי יוסף
קריאת העתירה של החברות סלקום, גולן טלקום ואקספון נגד מכרז הדור החמישי, ותגובת יתר המפעילים ומשרד התקשורת, חושפת את המשבר הקשה שבו נמצא שוק התקשורת בישראל. טועה מי שחושב שמדובר במשבר רק בשוק הסלולרי. המשבר חוצה ענף ולמרבה הצער שוק התקשורת פחות מעניין את שוק ההון ואת המשקיעים הבינלאומיים. משוק עתיר השקעות וטכנולוגיות השיח הפך להיות שיח של הישרדות, החברות מדשדשות בהפסדיהן וכולם מחכים ש-7 השנים הרעות יסתיימו ויבואו זמנים טובים יותר.
ייתכן והשינוי בשוק יבוא דרך שני אירועים מרכזיים שצפויים להתרחש בשנה הבאה. הראשון הוא חילוץ שוק התשתיות הנייחות וכניסת בזק לעולם הסיבים האופטיים, והשני הוא נושא כתבה זו - מכרז הדור החמישי בסלולר. לא לחינם משרד התקשורת ואגף התקציבים באוצר שמים את כל יהבם על שני נושאים אלה. הם מבינים שהפיגור של ישראל אחרי שאר העולם יילך ויחריף אם השנה לא תחול התקדמות בשני הנושאים. לכן מעניין לקרוא בעתירה כיצד משרד התקשורת, שיש לו אחריות כבדה מאוד למשבר שבו אנחנו נמצאים, הפנים שעליו גם מוטלת האחריות להוציא אותנו ממנו. בשולי הדברים, נציין כי ההתפתחות האחרונה בעתירה נגד המכרז הוא צו הביניים שנתן בית המשפט לעניינים מנהליים בסוף השבוע שעבר לעיכוב ההליכים.
הדור החמישי בסלולר, כבר ברור לכולם, אינו עוד שדרוג ברשת. בממוצע התעשייה הסלולרית בעולם מחליפה "דור" כל 10 שנים. אלא שבישראל הפיגור הרגולטורי הביא לכך שהמדינה עכבה במודע את הכניסה לדור הרביעי על מנת לחולל את הרפורמה בסלולר וכך קרה שההטמעה של הדור הרביעי במקביל לתחרות המואצת הובילו למצב של פיגור בהשקעות ביחס לעולם. בישראל החלה פרישת רשת דור 4 רק בשלהי שנת 2015 באיחור ניכר מן העולם וטרם הסתיימה במלואה. בשל השקת השירות המאוחרת, שירות דור 4 טרם מסופק באופן מיטבי בישראל. מנגד, בשנה הקרובה טכנולוגיית דור 5 צפויה להיכנס לשימוש מסחרי בעולם, בהיקפי פריסה משמעותיים.
להבדיל מההתפתחות הטכנולוגית האבולוציונית בין הדורות הסלולריים עד כה, כניסת טכנולוגיית דור 5 נתפשת בעולם כמהפכה של ממש, כותב המשרד בתגובתו, והוא צודק. "הדור הבא של טכנולוגיות הסלולר נועד לספק שירותי סלולר שיאפשרו קצבי העברת נתונים אולטרה מהירים, בקיבולת גדולה יותר, ברמת אמינות גבוהה יותר ובהשהיה נמוכה יותר. תכונות אלה צפויות לאפשר יישומים חדשים, מודלים עסקיים חדשים, ושירותים חדשים וחדשניים במגזרים שונים בתעשייה, ובכך ייחודיותה של קפיצה טכנולוגית זו, ותפישתה כמהפכה" . מכאן ברור מדוע המשרד רוצה לקדם את מכרז הדור החמישי - תחבורה, חקלאות, בריאות, הכל הולך להיות מושפע באופן חסר תקדים מהטכנולוגיה החדשה.
"השנים האחרונות מאופיינות בהידרדרות איכות רשתות הסלולר בישראל"
מנתונים שהציג המשרד בעת הזו כבר החל שימוש מסחרי בטכנולוגיית דור 5 ב-9 מדינות החברות בארגון ה-OECD ובמדינות נוספות אשר אינן חלק מהארגון, וביניהן סין. היקף הפרישה בכל מדינה, כמו גם כמות המדינות להן תהיה רשת דור 5 , צפויה לגדול משמעותית בשנה קרובה: באירופה בלבד, 12 מדינות ערכו מכרזים לתדרי הדור ה- 5 עד לחודש ספטמבר 2019 .
"בעוד שמדינת ישראל הייתה בין המדינות הראשונות בה נפרש דור 3, ישראל מצויה כיום בפער בתחום פרישה ופיתוח של תשתיות סלולריות, אשר בא לידי ביטוי בהיקף פרישת רשת דור 4 ובאיכות הרשת הנפרשת. השנים האחרונות מאופיינות בהידרדרות ושחיקה מתמשכת של איכות רשתות הסלולר בישראל ביחס לעולם, וזאת, בין היתר, בשל מצאי תדרים נמוך ביחס לביקוש, והשקעה מאוחרת בתשתיות דור 4 . כך, בינואר 2018 דורגה ישראל רק במקום ה-59 במדד השוואה בינלאומי לעניין מהירות גלישה. לאחר כשנתיים, בנובמבר 2019 , דורגה ישראל במקום ה-78 בעולם במהירות גלישה סלולרית, הרחק ממדינות ה-OECD ובסמוך למדינות כגון הרפובליקה הדומיניקנית, הונדורס, בליז, מלזיה ומיאנמר".
הסכנה בעיכוב המכרז לפיכך ברורה: "כל עיכוב בהליך הקצאת התדרים במכרז מושא העתירה יביא לדחייה משמעותית נוספת בפרישת התשתיות ביחס למדינות העולם ויפגע ביכולתה של מדינת ישראל להתקדם בתחום הטכנולוגי ולהיות מרכז פיתוח מוביל לשימושי דור 5 . כן תיפגע היכולת להטמיע את טכנולוגיות הדור ה-5 במגוון ענפי התעשייה, מעבר לגבולות הסלולר. כמו כן, עיכוב זה צפוי להשפיע על ביסוס רשתות הפס רחב הקיימות של הדור ה-4 ולפגיעה ברמת השירות של המנויים כבר בעת הקרובה", נכתב בתגובת משרד התקשורת.
כשכולם יושבים על הגדר נדרש משרד התקשורת לקבל החלטות כואבות
מהצד השני נשאלת השאלה אם זה המצב, איך יכול להיות שהחברות בישראל יוצאות נגד המגמה העולמית ומנסות לעכב את המכרז? היחידה שהתעלתה מעל השיקולים הצרים היא פרטנר שאמרה שלמרות כל הטענות שיש לה נגד שיטת המכרז היא מעדיפה שייצא כי העיכוב לא שקול לנזק. פלאפון הייתה יותר מסויגת בתגובתה לעתירה וניכר שהיא לא הייתה מזילה דמעה אם המכרז היה נדחה, אך לנוכח ההיערכות של החברה למכרז בכל הקשור להתקשרויות עם ספקים והיערכות פנימית - נראה שיש לה תוכניות מרחיקות לכת לגבי הדור החמישי.
הסיבה שהוט רוצה לדחות את המכרז והביעה תמיכה בעתירה, נובעת מכך שהיא לא רוצה את ההשקעה החדשה על הראש, במיוחד כשהיא נדרשת לעשותה עם פרטנר. שתי החברות שותפות ברשת ועל פי המכרז הן חייבות לפיכך להגיש הצעה משותפת. היות והוט מחפשת להתמזג עם פרטנר או עם סלקום, כניסה למכרז בשותפות היא צרה צרורה וכובלת אותה במהלכי מיזוג עתידיים.
בסלקום, גולן ואקספון, המצב די דומה. החברות מעדיפות שיבוא שינוי שכולם בשוק מתפללים שיגיע ולכן ההצעה המשותפת של מפעילים והכניסה להשקעות משותפות היא צרה צרורה מבחינתן וכמה שיידחה המכרז יותר טוב. גולן טלקום ואקספון יושבות וממתינות לשעת כושר מבחינתן למהלך של השתלטות על סלקום. מאידך, אצל האחרונה לא ברור מה רוצה בעל הבית אדוארדו אלשטיין. מצד אחד הוא בחן ברצינות מיזוג עם הוט, ומצד שני הוא השתתף החודש בהנפקה של סלקום והזרים לה 169 מיליון שקל כדי לסייע לה בתוכנית ההבראה. בסיטואציה הזאת, שבה כולם יושבים על הגדר (וזה עוד לפני שדיברנו על התוכניות של הקונגלומרט האצ'יסון והאם הוא חוזר לפרטנר ומקבל היתר שליטה ומהן תוכניותיו בכלל - האם הוא רוצה באמת להיכנס או לא) נדרש משרד התקשורת לקבל החלטות כואבות. מצד אחד הוא מבין שחובתו הלאומית היא להוציא את המכרז כמה שיותר מהר לפועל כי הוא הפנים את המשבר בשוק התקשורת, ומצד שני המכרז עשוי לחבל במיזוגים שגם המשרד רוצה שיקרו.
מה עושים במצב כזה? כנראה שהשיקול הראשון גובר. ניתן לשער שאם הייתה מונחת בפני המשרד בקשה למיזוג בין סלקום להוט או כל מיזוג משמעותי אחר הוא היה מעכב את המכרז, אבל כל עוד אין דבר כזה על הפרק הוא לא יסכים לדחייה כי תמיד ייתכן שיהיו מיזוגים בשוק ואי אפשר לנהל מדיניות באופן הזה. מכאן ניתן להסיק שהרעשים על שיטת המכרז הם רעשי רקע. כמובן שאפשר וצריך לשאול האם המשרד נתן את מירב ההקלות האפשריות לחברות הסלולריות. בימים אלה המשרד מכיר בכך שלבזק אין כדאיות כלכלית בפריסת סיבים אופטיים באופן מלא ולכן בנה מודל חדש שאמור להקל עליה.
האם ההקלות שהמשרד נותן לפיכך לסלולריות והוא אכן נותן - מספיקים? כל השאלה הזו מתמצית בסוגיה אחת בלבד שעליה מתעקש המשרד והיא האם להקצות את התדרים במכרז או לקבוע מחיר ולהקצותם ללא מכרז כפי שדורשות החברות. אם אין מחסור אמיתי בתדרים, למה שהמדינה באמת לא תחלק אותם במחיר שתקבע? כשיש מחסור בתדרים ברור שצריך מכרז כי זו הדרך הכי נכונה כלכלית להקצותם, אבל כאשר אין מחסור ויש מספיק לכולם, ואם יש כזו חשיבות אדירה להשקעה בדור החמישי, כפי שהמשרד טוען, למה שהחברות לא ישלמו על התדרים וייצאו לדרך בלי כל הבלגן שנוצר? התשובה לכך היא פשוט מפני שזה צלם בהיכל עבור הכלכלנים. ועדה שיושבת מ-2017 כדי להכשיר מכרז תקום ותגיד שאפשר להקצותם בדרך קלה ללא מכרז? אז מה הם עשו כל השנים? ולכן הערכה היא שהמשרד לא ייסוג מעמדתו מה גם שהוא חושש מאד שאי היציבות השלטונית לא תתרום לקידום המכרז כי ממשלה חדשה עד שתיכנס ותתבסס רק תביא עוד דחייה ואז גם האוצר יכול שייסוג מההקלות שהסכים לתת. בקיצור מכל הבחינות עדיף למשרד התקשורת להוציא את המכרז כמה שיותר מהר.