גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פערי השכר: עורכות דין עם אותו ותק ואותו היקף משרה עדיין משתכרות 30% פחות מעורכי דין

מספר עורכות הדין בארץ שווה כמעט למספר עורכי הדין הגברים, אולם בכל הנוגע לשכר עדיין קיימים פערים דרמטיים • לפי סקר השכר לשנת 2019, ככל שעולה הוותק של עורך הדין, כך מעמיקים הפערים, וכשמדובר בוותק של 7-20 שנים, ההפרש מזנק למעל ל-30%

טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושלים / צילום: רפי קוץ
טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושלים / צילום: רפי קוץ

ענפי עריכת הדין ועולם המשפט בכלל נתפסים ככאלה שמתקיים בהם שוויון יחסי בין נשים לגברים. בעיקר כשמשווים אותם למשל לענפי ההייטק והפוליטיקה, שעדיין נשלטים בידי גברים. בשנת 2019 היו רשומים 67,291 עורכי דין בישראל, מתוכם 35,843 גברים ו-31,448 נשים - עורכת דין אחת ל-1.13 עורכי דין גברים - פער זניח, כמעט לא מורגש בין המינים. ישנן פרקליטות ושופטות בכירות, וגם יועצות משפטיות בכירות בחברות רבות. אולם כשמגיעים לסוגיית השכר, מתברר שתמונת המצב היא פחות שוויונית.

"סקר השכר השנתי" לשנת 2019, שערכה חברת ההשמה "קודקס" (Codex) ושמתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות, חושף כי בעוד שעורכות דין בעלות ותק של עד שלוש שנים מקבלות שכר דומה לשכר עורכי דין גברים באותו ותק, התמונה משתנה לרעת הנשים, ככול שהוותק גדל. הסקר בדק את שכר עורכי דין שכירים במשרדים ובחברות, ושל שותפים רגילים במשרדים, והוא אינו כולל שכר של שותפי הון או בעלי משרדים. 

לפי הסקר, בשנים הראשונות במקצוע פער השכר בין נשים לגברים שעובדים במשרה מלאה (42 שעות ויותר) הוא זניח. בוותק של עד שלוש שנות ניסיון, מרוויחים עורכי הדין הגברים בממוצע 11,491 שקל ברוטו בחודש, בעוד שעורכות דין בעלות ותק זהה מרוויחות בממוצע 11,382 שקל - פער של כ-1% בלבד.

אולם בוותק של 3-7 שנים, הפער בין המינים עולה לכ-13%. בעוד שעורכי דין גברים מרוויחים בממוצע כ-15,608 שקל ברוטו בחודש, הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 13,851 שקל בלבד.

ממצאי הסקר מראים שככל שהוותק גדל, כך גם גדלים פערי השכר בין המינים. כשמדובר בוותק של 7-20 שנים, הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין גברים מזנק לכ-31%. הגברים מרוויחים בממוצע 28,791 שקל ברוטו בחודש, ואילו הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 21,984 שקל בלבד.

התופעה העגומה של פערי שכר ניכרים בין גברים לנשים אינה ייחודית לענף המשפט. בדצמבר האחרון הציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תמונת מצב של מבנה השכר במשק לשנת 2018. מהנתונים עלה, שההכנסה ברוטו הממוצעת בחודש של אישה שכירה, מהווה 68.4% מהכנסת גבר שכיר - פער של 31.6%. בעוד שהכנסתו הממוצעת של גבר שכיר הייתה 12,498 שקל ברוטו בחודש (66.3 שקל לשעה), ההכנסה הממוצעת לאישה שכירה הייתה 8,546 שקל בחודש (55.7 שקל לשעה).

פערי שכר בין המינים

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, מציינת כי "ההבניה החברתית, שלפיה נשים נושאות בעיקר האינטנסיביות שכרוכה בגידול ילדים וניהול התא המשפחתי, עדיין קיימת בארץ, והאתגר הוא שכל אחד ואחת ישאפו להגיע לאן שנכון לו או לה, ושהשוק יאפשר את המימוש העצמי הזה ויהיה פתוח לשינויים".

לדברי בן-צבי-שבח, בשני העשורים האחרונים עבר ענף עריכת הדין כברת דרך משמעותית. "ניתן להגיד שלנשים קל יותר לנהל קריירה משפטית מאשר בעבר, וניכרת עלייה בהיקף עורכות הדין המתקדמות לתפקידי שותפות במשרדים ויועצות משפטיות בחברות. עם זאת, ברוב המשרדים יש הרבה יותר שותפים בכירים משותפות, ויש עוד דרך ארוכה עד שענף המשפט יעודד ויקדם שוויון בשכר, כדי להבטיח שבשנים הבאות יצומצם הפער שעדיין שורר בין שכר הנשים לגברים שמבצעים עבודה זהה".

שכר עורכי דין לפי תחום עיסוק משרדים וחברות בשנת 2019

צמיחה ואופק תעסוקתי

סקר השכר השנתי של חברת ההשמה קודקס, המתמחה בענף המשפט, בחן את שכר עורכי הדין בישראל. בסקר השתתפו כ-1,600 עורכי דין המועסקים אצל מגוון מעסיקים, 51% מתוכם נשים. הסקר בוצע באמצעות שאלון מקיף, שהופץ במגוון ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. לדברי חברת ההשמה, מרבית הנשאלים שמילאו את הסקר (כ-76%) מועסקים באזור המרכז, 9% בצפון, 6% באזור ירושלים, 4% בשרון, 3% בדרום ו-2% בשפלה.

התמונה הכללית העולה מהסקר היא של צמיחה כללית בשכר בשוק עריכת הדין. הצמיחה בשכר מושפעת בעיקר משכר עורכי הדין בתחומי העיסוק המבוקשים, כגון הייטק ועסקאות בינלאומיות. עורכי דין שעוסקים בתחומים אחרים, נותרים מאחור מבחינת שכרם. 

לפי הסקר, ב-2019 היה השכר החציוני (רמת השכר שמחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, ח' מ') של עורכי הדין 15,700 שקל ברוטו בחודש. השכר הממוצע היה 17,849 שקל ברוטו בחודש (לא כולל עורכי דין בכירים, שותפי הון בפירמות או בעלי משרדים).

לדברי בן-צבי-שבח, "השכר החציוני והתנאים הנלווים משקפים ענף חזק שממשיך לצמוח, ומציע אופק תעסוקתי טוב יותר מענפים רבים אחרים, אך נראה שלדרג הביניים זה כבר לא מספיק. ההזדמנויות מחוץ לענף קורצות לעורכי הדין הצעירים, וכיום האתגר האמיתי בענף הוא למצוא נוסחה שתצליח לשמר אותם לטווח ארוך".

האם יש מגמה כללית בשוק עריכת הדין שאת יכולה להצביע עליה?

בן-צבי-שבח: "ישנה מגמה של עלייה כללית בשכר עורכי הדין, בעיקר בדרג הביניים - בוותק של 1-5 שנים. עורכי הדין אלה נושאים בהיקף אדיר מהעבודה המשפטית, ועלות העסקתם זולה יותר מזו של הוותיקים. משרדי עריכת הדין מבינים את האלטרנטיבות העומדות בפני עורכי דין האלה, רובם בני דור ה-Y, בתוך ענף המשפט ומחוצה לו, ובהתאמה נכונים להעלות משמעותית את תנאי ההעסקה הישירים, דוגמת שכר ובונוסים, ואת התנאים הנלווים. כך למשל, משרדים מאפשרים לעובדים יום עבודה קצר אחד בשבוע, לצד נכונות גדולה יותר למשרות הורה".

עדיפות למשרדים הגדולים 

הסקר בחן את שכר עורכי הדין לפי שנות הוותק שלהם במקצוע, לפי גודל המשרד, ולפי תחומי העיסוק שלהם. הממצאים מראים שב-2019, היה השכר הממוצע של עורך דין בוותק של עד שנה במשרד קטן (עד תשעה עורכי דין, ח' מ') 8,762 שקל ברוטו בחודש. לשם ההשוואה, שכרם הממוצע של עורכי דין מתחילים ב"מגה-משרדים" (מעל 150 עורכי דין) עמד על 13,342 שקל ברוטו בחודש. כלומר, פער של כ-50% בין שכרו הממוצע של עורך דין מתחיל במשרד קטן, לעו"ד מתחיל במגה-משרד.

ככלל, הסקר מראה שבאופן טבעי שכר עורכי הדין עולה עם הוותק, הן במשרדים הגדולים והן בקטנים. עורך דין בעל ותק של 7-8 שנים שמועסק במגה-משרד מרוויח בממוצע 24,022 שקל ברוטו בחודש, בעוד שבמשרד קטן מרוויח עורך דין בעל ותק זהה 16,073 שקל בממוצע. השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים שנבדק בסקר, אינו כולל את שכר שותפי השכר בפירמות, שותפי ההון ובעלי המשרדים, שמשתכרים סכומים גבוהים בהרבה.

עדיפות למשרד על חברה

בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר עורכי דין במשרדים המובילים לסלול את דרכם לתפקידי ייעוץ משפטי בחברות, בין שמתוך תקווה לשיפור תנאי העסקתם, ובין שבשל סיבות מקצועיות. אולם, לפי הסקר, הכסף הגדול נמצא במשרדים הפרטיים הגדולים, ולא בחברות. כך למשל, עורך דין בעל ותק של 2-3 שנות ניסיון מרוויח בממוצע 16,216 שקל ברוטו בחודש במגה-משרד, בעוד שעורך דין בעל ותק זהה שמועסק כיועץ משפטי בחברה ירוויח בממוצע 14,107 שקל.

בקודקס מציינים כי מדובר בשכר ממוצע, וכי יש שונות גדולה בין החברות ובסוג התפקיד המשפטי בחברה. לדברי בן-צבי-שבח, ככלל, חברות בענף ההייטק מבטיחות תנאים טובים יותר, בשכר ובנלווים, לעורכי דין שמשתלבים כיועצים משפטיים "In house", דוגמת קרן השתלמות, בונוסים והסדרי אוכל, יחסית לחברות אחרות. אולם, היא מציינת כי גם בענף ההייטק קיים שוני בשכר לפי סוג החברה (ציבורית, פרטית, בינלאומית, ישראלית וכו') ולפי התפקיד שימלא עורך הדין (יועץ משפטי יחיד, עורך דין במחלקה משפטית וכו').

לדברי בן-צבי-שבח, "החברות מתקשות למצוא עורכי דין איכותיים בדרגי הביניים, ומציעות תנאים נלווים ואיזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, ולאו דווקא שכר גבוה יותר, כדי למשוך עורכי דין איכותיים. הדבר בא לביטוי גם במגמה של חברות לשים דגש על איכות המועמדים בתהליכי הגיוס, נוסף לניסיונם המעשי, מתוך מחשבה של החברות לפתח את עורכי הדין הצעירים בתוך הבית, ולקצור את הפירות בהמשך".

מהפך בצמרת התחומים הרווחיים

לפי סקר קודקס, כמו לגודל המשרד גם לתחום העיסוק של הפירמה ישנה השפעה מכרעת על גובה השכר. לפי הנתונים, תחום העיסוק הרווחי ביותר בענף המשפט הוא ההייטק, שעקף את המשפט המסחרי הבינלאומי (שכולל גם מיזוגים-ורכישות), שדורג שנים רבות בראש צמרת תחומי העיסוק הרווחיים ביותר, וירד למקום השני.

לאחר תחום המשפט המסחרי הבינלאומי, נמצאים תחומי שוק ההון והמיסוי, שעקפו את תחום הקניין הרוחני והליטיגציה מבחינת השכר של העוסקים בהם. עוד עולה מהסקר כי התחומים שהשכר בהם הנמוך ביותר הם: פלילי, נזיקין וביטוח, דיני משפחה ומעמד אישי, והוצאה לפועל.

בן-צבי-שבח מציינת כי "תחומי ההייטק ומסחר בינלאומי, הם הרווחיים ביותר במשרדי עורכי הדין ובחברות, וגם אלה שמציבים רף קבלה גבוה במיוחד, שדורש מיומנויות שונות ואנגלית ברמת שפת-אם. לעורכי הדין שצברו ניסיון בתחום יש אלטרנטיבות טובות, כמו מעבר לחברות, למשרדים מתחרים ולמשרדי בוטיק; ולכן, כשהם עוברים למקום עבודה חדש השכר שלהם ושל מחליפיהם, עולה".

בונוסים למניעת בריחה להייטק

ישראל היא שיאנית עולמית מבחינת כמות עורכי הדין יחסית לגודל האוכלוסייה, והיצע עורכי הדין הוא גדול. עם זאת, יש בשוק ביקוש רב ותחרות על עורכי הדין המצטיינים והמוכשרים. רצון המשרדים לשמר אצלם את עורכי הדין המצטיינים, בא לביטוי בבונוסים שמוענקים לרוב בסוף השנה, ולעתים גם לאחר רבעון או חציון מוצלח.

לפי סקר קודקס, 88% מהמגה-משרדים ו-59% מהמשרדים הגדולים מאוד, מחלקים בונוסים למועסקים אצלם; בעוד שפחות ממחצית מהחברות מחלקות בונוסים לעורכי הדין שעובדים בהן. רוב משרדי עורכי הדין הבינוניים והגדולים גם מוציאים את עובדיהם לנופש משרדי פעם בשנה לפחות, לעומת כ-38% מהחברות וכ-44% מהגופים במגזר הציבורי.

עם זאת, בתשלומי קרן השתלמות והשתתפות בארוחות, התמונה הפוכה. לפי הנתונים, בעוד שהרוב המוחלט של החברות והגופים הציבוריים משלמים קרן השתלמות לעורכי הדין המועסקים אצלם, רק כרבע מהמגה-משרדים, מהמשרדים הגדולים והבינוניים משלמים קרן השתלמות לעובדיהם.

בן-צבי-שבח מציינת כי "בניסיון למנוע את 'בריחת המוחות' להייטק, המשרדים הגדולים מנסים ליישר קו עם התנאים המקובלים בחברות בכלל ובהייטק בפרט. לצד הבונוסים, יותר משרדים שמים דגש על רווחת העובדים, ומציעים, למשל, פעילויות ספורט, חופשות ואירועים בארץ ובחו"ל, אוכל לרווחת העובדים, ימי חופשה מעל הקבוע בחוק ועוד".

עם זאת, לדברי מנכ"לית קודקס, בניגוד לחברות רבות בעיקר בהייטק, שבהן תשלום קרנות השתלמות והשתתפות בארוחות צהריים הפכו לסטנדרט, הטבות אלה עדיין לא נפוצות בענף המשפט. בנוסף, "אם בעבר מעסיקים יוקרתיים ואיכותיים הסתמכו רק על המוניטין המקצועי שלהם, שיסייע להם בגיוס ובשימור העובדים הטובים ביותר, בשנים האחרונות הם מבינים שזה לא מספיק להיות 'רק' מעסיק מצוין מבחינה מקצועית או מבחינת התנאים המוצעים לעובדים - והם משקיעים מאמצים ליצירת מוניטין של מקום שכדאי לעבוד בו ומחצינים את זה לעובדים ולמועמדים רלוונטיים".

העבודה רודפת אחרי עורכי הדין הביתה והם לא תמיד מודים בכך

סקר השכר השנתי של חברת קודקס לשנת 2019 מעלה כי יוזמות בענף עריכת הדין שנועדו להקל את עומס העבודה של עורכי הדין השכירים - למשל יום עבודה קצר פעם בשבוע ונכונות גדולה יותר למשרת הורה ועבודה מהבית - לא הביאו לבשורה אמיתית בנוגע להיקף שעות העבודה במקצוע.

מהסקר עולה כי במגה-משרדים ובמשרדים הגדולים מאוד, עובדים עורכי הדין בממוצע 49 שעות בשבוע (כ-9.8 שעות ביום), במשרדים הגדולים עובדים בממוצע כ-48 שעות (כ-9.6 שעות ביום), במשרדים הבינוניים כ-47 שעות (כ-9.4 שעות ביום), ובקטנים כ-44 שעות (כ-8.8 שעות ביום). בממוצע עובדים עורכי הדין הגברים במשרדים כ-48 שעות, ועורכות הדין כ-44 שעות. לעומתם, עורכי הדין הגברים בחברות עובדים בממוצע כ-46 שעות, ועורכות הדין כ-44 שעות; ובמגזר הציבורי, עורכי הדין הגברים עובדים בממוצע כ-45 שעות ונשים כ-43 שעות.

עם זאת, מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, מטילה ספק באמיתות התשובות שנתנו עורכי הדין הנשאלים בסקר השכר, לגבי כמות שעות העבודה שלהם. "לדעתי, שעות העבודה שציינו הנסקרים לא מספרות את הסיפור המלא לגבי היקפי העבודה של עורכי הדין. פעמים רבות נדרשים עורכי ועורכות הדין, בעיקר במשרדים הפרטיים ובחברות, להיות זמינים גם בסופי-שבוע ומעבר לשעות העבודה. מהיכרותי את השוק, אני חושבת שרבים מעורכי הדין שהשתתפו בסקר, לא כללו את שעות עבודה מהבית בתשובותיהם".

יש היום יותר מודעות מאשר בעבר לבעייתיות שהעבודה "רודפת" אחרי האנשים הביתה. איך המשרדים מתמודדים עם הקושי הזה?

בן-צבי-שבח: "אני לא חושבת שהמצב בהיבט הזה משתפר עם השנים. השותפים והשותפות בפירמות מתמודדים עם קושי אמיתי למצוא איזון בין הצורך לתת שירותיות מלאה ללקוחותיהם, לבין הצורך לקיים ולאפשר חיי משפחה ופנאי".

עוד כתבות

משרדי פייבר בישראל/ צילום: חברת פייבר

פייבר הישראלית זינקה בוול סטריט לאחר הדוחות; מספקת תחזית הכנסות גבוהה מהשוק

לשנת 2020 פייבר צופה הכנסות גבוהות יותר מתחזיות השוק, ומצפה לסיים את השנה עם צמיחה של 30%-32% לרמת הכנסות של 139-141 מיליון דולר

רשת Pier 1 סוגרת מאות חנויות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

רשת הריהוט האמריקאית Pier 1 פשטה רגל ותימכר

בית משפט לפשיטות רגל בריצ'מונד, וירג'יניה, אישר אתמול את הליך מכירת נכסי החברה ● השופט אישר גם את בקשת הרשת למימון של 256 מיליון דולר מהנושים שלה, כדי להמשיך לפעול בכפוף למכירה אפשרית של הרשת

עובד במפעל שבבים בסין / צילום: רויטרס

לא כולן כמו אפל: זו הסיבה שתעשיית השבבים מצליחה למתן את פגיעת הקורונה

אזהרת ההכנסות של אפל בגלל השלכות וירוס הקורונה מעוררת חששות לגבי שרשרת האספקה בתעשיית השבבים ● סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר באופנהיימר, דווקא מרגיע: "הרבה חברות הוציאו את הייצור מסין בגלל מלחמת הסחר" ● האם בכל זאת יש מה לחשוש?

קנאביס רפואי \ צילום: שאטרסטוק

התאחדות הרוקחים יוצאת נגד הפיקוח על מחירי הקנאביס: "השוק עוד לא התגבש"

ההתאחדות פרסמה מכתב הקורא למשרד הבריאות להימנע מפיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי, למרות הלחץ המופעל על המשרד ליותר רגולציה בענף ● מחירי הקנאביס זינקו בחודשים האחרונים מאז אפריל האחרון, אז החל השוק לפעול תחת אסדרת הקנאביס החדשה

אלון מאסק / צילום: Aly Song, רויטרס

גם הקורונה לא עוצרת בעדה: טסלה משלימה מהלך עליות מתמשך של יותר מ-120% רק השנה

המלצה של גוף המחקר פייפר סנדלר מספק עוד דלק למניית יצרנית הרכבים החשמלית שנושקת לשיא כל הזמנים ● האם מדובר בבועה?

מיניבוס Bubble של ויה וחברת דן / צילום: יח"צ

הפיילוט נכשל? עיריית ברלין החליטה לא לממן שיתוף הפעולה עם חברת Via

לפי דיווחים באמצעי התקשורת בברלין, בעירייה החליטו שלא להקצות תקציב של 43 מיליון אירו בשנה למימון הפרויקט

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 18 בפברואר

אתמול באיכילוב: 9 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

חור אבטחה במאגר המידע שמחזיקה מפעילת אפליקציית ניהול הבוחרים / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

עתירה לבג"ץ: צו מניעה נגד השימוש באפליקציית אלקטור

לאחר שוועדת הבחירות המרכזית דחתה את העתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר ועו"ד יצחק אבירם בשל חוסר סמכות, פנו השניים לבג"ץ ● לאחרונה התגלה כי מאגר המידע של האפליקציה לניהול קשרי בוחרים, שבה עושה שימוש מפלגת הליכוד, לא מאובטח כראוי

מתחם סולארי אשלים / צילום: איל יצהר

חול נגד חשמל: מחריף הקרב בין האוצר לרשות מקרקעי ישראל על השדה הסולארי הגדול בישראל

עוד רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) דורשת לעצור את המכרז, עקב קיומו של מחצב חול ענקי במתחם, ומזהירה כי התנהלות החשב הכללי באוצר (חשכ"ל) תגרום לנזקים לענף הבנייה, הודיע החשכ"ל כי המכרז יימשך כסדרו, וטוען כלפי רמ"י כי ניהלה מכרז דומה בתמנע בחוסר יעילות

ההמבורגר מלא העובש בפרסומת של ברגר קינג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

למה רשת ברגר קינג מפרסמת המבורגר מלא בעובש?

רשת המזון המהיר האמריקאית ברגר קינג בחרה בדרך בוטה מאוד להציג את השינוי החדש שעשתה בהמבורגר המפורסם שלה - "וופר"

בנימין נתניהו / צילום: רפי קוץ

"300 אלף ליכודניקים לא הלכו להצביע בספטמבר"? לא בדיוק

נתניהו מספר בכנסים, ברשתות ובתקשורת על המוני תומכים רדומים שמחכים לצאת מהבית ● אך הטיעון של נתניהו הוא מיתוס שנולד מחישוב כושל ● המשרוקית של גלובס יוצאת לשטח 

לשכת תעסוקה / צילום: אריאל ירוזלימסקי

בנק ישראל: מענק העבודה מדרבן בעלי הכנסות נמוכות לצאת לעבוד

המחקר של בנק ישראל מצא כי הגדלת היקף מענק העבודה מפחיתה את ההסתברות להפסיק לעבוד ● ההשפעה החיובית הגדולה ביותר של המענק נמצאה אצל גברים חרדים ונשים מעל גיל 55

דן הראל, יו"ר הרכבת הפורש / צילום: תמר מצפי

הדיון שבעקבותיו התפטר יו"ר הרכבת דן הראל

הראל הודיע על התפטרותו המיידית יום לאחר דיון שעסק בעתיד פרויקט חשמול הרכבות, שהיקפו עומד על 12 מיליארד שקל ● מה קרה בדיון ומה המשמעויות לפרויקט הדגל של הרכבת, שישפיע על הנוסעים בשנים הקרובות

עליות שערים בוול סטריט / צילום: Richard Drew, Associated Press

וול סטריט מדלגת על הקורונה: מדד הנאסד"ק ו-S&P 500 עלו לשיא כל הזמנים; הזהב בשיא של 7 שנים

פרוטוקול הפד מהישיבה האחרונה של חברי ועדת השוק הפתוח חושף כי הריבית תישאר נמוכה זמן מה ● בורסות אירופה ננעלו בעליות, הדאקס קפץ ב-0.76% והפוטסי ביותר מ-1% ● אישורי הבנייה בארה"ב של בתים חדשים עלו לשיא של 13 שנים

אריאל הרוש / צילום: שלומי יוסף

שחקני בית"ר ירושלים תבעו פיצויי פיטורים - והופנו להתאחדות לכדורגל

ביה"ד לעבודה קיבל את בקשת בית"ר ירושלים לעכב את הדיונים בתביעה שהגישו הכדורגלנים אריאל הרוש, תומר בן יוסף, אוהד סיידוף, שי חדד, רועי זיקרי וברק משה - והעביר את הסכסוך לדיון במוסדות הבוררות של ההתאחדות לכדורגל ● "להעסקת ספורט יש מאפיינים ייחודיים"

עופר גרוסקופף/  צילום: שלומי יוסף

העליון חוזר על הלכת "ביבי כבישים": יש לתת מעמד דומיננטי ללשון החוזה העסקי

לדעת שופטי בית המשפט העליון עופר גרוסקופף, דפנה ברק-ארז ויעל וילנר, יש להעניק מעמד כמעט מכריע ללשון הברורה של החוזה ● "אין הצדקה במקרה הרגיל שבית המשפט ינסה לנחש את כוונת הצדדים"

כביש 431. נפתח לתנועה במלואו ברבעון הראשון של 2009 / צילום: איל יצהר, גלובס

השווי של זכיינית כביש 431 מוערך ב-325 מיליון שקל; החברה מקבלת מהמדינה 161 מיליון שקל בשנה

היקף התשלומים שמקבלת נתיבי היובל מתגלה בהערכת שווי של החברה שהגיעה לידי "גלובס" ● בעלת השליטה בחברה היא קרן תש"י, שמחזיקה ב-75% ממניותיה

דוריה למפל / צילום: רונן פדידה

בלגן זה כאן: תאגיד השידור עבר לירושלים וספג את הקארמה של רשות השידור

וגם: חברת הדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן מעבירה את המטה שלה מנס ציונה לבוקה-ראטון ● השיחה

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

יגאל דמרי מצא תחליף לאפריקה ישראל: במגעים לרכישת חברת הנדל"ן אחים דוניץ ב-700-600 מיליון שקל

דוניץ, המתמחה בייזום פרויקטים למגורים, נמצאת בשליטת בני משפחת דוניץ ונסחרת בשווי של 665 מיליון שקל - לאחר עלייה של 130% במניה בשנה האחרונה

נעמה יששכר עם אמא שלה יפה ישככר, שרה ובנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

דעה: על לשון הרע ופילים לבנים - מי קובע עבורכם את עולם התודעה שלכם

כשמספרים לנו משהו על מישהו, גם אם לא נאמין, תמיד נשאל את עצמנו אולי בכל זאת יש חלק קטן של אמת במה שסיפרו לנו ● ואם כולם מדברים על נערה שנמצאת בכלא הרוסי, ולא על נערה אחרת שכמעט נרצחה מסלע שזרקו פלסטינים - אז הנה מישהו קבע עבורכם את עולם התודעה שלכם