גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פערי השכר: עורכות דין עם אותו ותק ואותו היקף משרה עדיין משתכרות 30% פחות מעורכי דין

מספר עורכות הדין בארץ שווה כמעט למספר עורכי הדין הגברים, אולם בכל הנוגע לשכר עדיין קיימים פערים דרמטיים • לפי סקר השכר לשנת 2019, ככל שעולה הוותק של עורך הדין, כך מעמיקים הפערים, וכשמדובר בוותק של 7-20 שנים, ההפרש מזנק למעל ל-30%

טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושלים / צילום: רפי קוץ
טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה בירושלים / צילום: רפי קוץ

ענפי עריכת הדין ועולם המשפט בכלל נתפסים ככאלה שמתקיים בהם שוויון יחסי בין נשים לגברים. בעיקר כשמשווים אותם למשל לענפי ההייטק והפוליטיקה, שעדיין נשלטים בידי גברים. בשנת 2019 היו רשומים 67,291 עורכי דין בישראל, מתוכם 35,843 גברים ו-31,448 נשים - עורכת דין אחת ל-1.13 עורכי דין גברים - פער זניח, כמעט לא מורגש בין המינים. ישנן פרקליטות ושופטות בכירות, וגם יועצות משפטיות בכירות בחברות רבות. אולם כשמגיעים לסוגיית השכר, מתברר שתמונת המצב היא פחות שוויונית.

"סקר השכר השנתי" לשנת 2019, שערכה חברת ההשמה "קודקס" (Codex) ושמתפרסם ב"גלובס" בבלעדיות, חושף כי בעוד שעורכות דין בעלות ותק של עד שלוש שנים מקבלות שכר דומה לשכר עורכי דין גברים באותו ותק, התמונה משתנה לרעת הנשים, ככול שהוותק גדל. הסקר בדק את שכר עורכי דין שכירים במשרדים ובחברות, ושל שותפים רגילים במשרדים, והוא אינו כולל שכר של שותפי הון או בעלי משרדים. 

לפי הסקר, בשנים הראשונות במקצוע פער השכר בין נשים לגברים שעובדים במשרה מלאה (42 שעות ויותר) הוא זניח. בוותק של עד שלוש שנות ניסיון, מרוויחים עורכי הדין הגברים בממוצע 11,491 שקל ברוטו בחודש, בעוד שעורכות דין בעלות ותק זהה מרוויחות בממוצע 11,382 שקל - פער של כ-1% בלבד.

אולם בוותק של 3-7 שנים, הפער בין המינים עולה לכ-13%. בעוד שעורכי דין גברים מרוויחים בממוצע כ-15,608 שקל ברוטו בחודש, הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 13,851 שקל בלבד.

ממצאי הסקר מראים שככל שהוותק גדל, כך גם גדלים פערי השכר בין המינים. כשמדובר בוותק של 7-20 שנים, הפער בשכר בין עורכות דין לעורכי דין גברים מזנק לכ-31%. הגברים מרוויחים בממוצע 28,791 שקל ברוטו בחודש, ואילו הנשים באותם ותק והיקף משרה מרוויחות בממוצע 21,984 שקל בלבד.

התופעה העגומה של פערי שכר ניכרים בין גברים לנשים אינה ייחודית לענף המשפט. בדצמבר האחרון הציגה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תמונת מצב של מבנה השכר במשק לשנת 2018. מהנתונים עלה, שההכנסה ברוטו הממוצעת בחודש של אישה שכירה, מהווה 68.4% מהכנסת גבר שכיר - פער של 31.6%. בעוד שהכנסתו הממוצעת של גבר שכיר הייתה 12,498 שקל ברוטו בחודש (66.3 שקל לשעה), ההכנסה הממוצעת לאישה שכירה הייתה 8,546 שקל בחודש (55.7 שקל לשעה).

פערי שכר בין המינים

מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, מציינת כי "ההבניה החברתית, שלפיה נשים נושאות בעיקר האינטנסיביות שכרוכה בגידול ילדים וניהול התא המשפחתי, עדיין קיימת בארץ, והאתגר הוא שכל אחד ואחת ישאפו להגיע לאן שנכון לו או לה, ושהשוק יאפשר את המימוש העצמי הזה ויהיה פתוח לשינויים".

לדברי בן-צבי-שבח, בשני העשורים האחרונים עבר ענף עריכת הדין כברת דרך משמעותית. "ניתן להגיד שלנשים קל יותר לנהל קריירה משפטית מאשר בעבר, וניכרת עלייה בהיקף עורכות הדין המתקדמות לתפקידי שותפות במשרדים ויועצות משפטיות בחברות. עם זאת, ברוב המשרדים יש הרבה יותר שותפים בכירים משותפות, ויש עוד דרך ארוכה עד שענף המשפט יעודד ויקדם שוויון בשכר, כדי להבטיח שבשנים הבאות יצומצם הפער שעדיין שורר בין שכר הנשים לגברים שמבצעים עבודה זהה".

שכר עורכי דין לפי תחום עיסוק משרדים וחברות בשנת 2019

צמיחה ואופק תעסוקתי

סקר השכר השנתי של חברת ההשמה קודקס, המתמחה בענף המשפט, בחן את שכר עורכי הדין בישראל. בסקר השתתפו כ-1,600 עורכי דין המועסקים אצל מגוון מעסיקים, 51% מתוכם נשים. הסקר בוצע באמצעות שאלון מקיף, שהופץ במגוון ערוצי מדיה ושולב באתר קודקס. לדברי חברת ההשמה, מרבית הנשאלים שמילאו את הסקר (כ-76%) מועסקים באזור המרכז, 9% בצפון, 6% באזור ירושלים, 4% בשרון, 3% בדרום ו-2% בשפלה.

התמונה הכללית העולה מהסקר היא של צמיחה כללית בשכר בשוק עריכת הדין. הצמיחה בשכר מושפעת בעיקר משכר עורכי הדין בתחומי העיסוק המבוקשים, כגון הייטק ועסקאות בינלאומיות. עורכי דין שעוסקים בתחומים אחרים, נותרים מאחור מבחינת שכרם. 

לפי הסקר, ב-2019 היה השכר החציוני (רמת השכר שמחצית מהעובדים משתכרים יותר ממנה ומחציתם פחות ממנה, ח' מ') של עורכי הדין 15,700 שקל ברוטו בחודש. השכר הממוצע היה 17,849 שקל ברוטו בחודש (לא כולל עורכי דין בכירים, שותפי הון בפירמות או בעלי משרדים).

לדברי בן-צבי-שבח, "השכר החציוני והתנאים הנלווים משקפים ענף חזק שממשיך לצמוח, ומציע אופק תעסוקתי טוב יותר מענפים רבים אחרים, אך נראה שלדרג הביניים זה כבר לא מספיק. ההזדמנויות מחוץ לענף קורצות לעורכי הדין הצעירים, וכיום האתגר האמיתי בענף הוא למצוא נוסחה שתצליח לשמר אותם לטווח ארוך".

האם יש מגמה כללית בשוק עריכת הדין שאת יכולה להצביע עליה?

בן-צבי-שבח: "ישנה מגמה של עלייה כללית בשכר עורכי הדין, בעיקר בדרג הביניים - בוותק של 1-5 שנים. עורכי הדין אלה נושאים בהיקף אדיר מהעבודה המשפטית, ועלות העסקתם זולה יותר מזו של הוותיקים. משרדי עריכת הדין מבינים את האלטרנטיבות העומדות בפני עורכי דין האלה, רובם בני דור ה-Y, בתוך ענף המשפט ומחוצה לו, ובהתאמה נכונים להעלות משמעותית את תנאי ההעסקה הישירים, דוגמת שכר ובונוסים, ואת התנאים הנלווים. כך למשל, משרדים מאפשרים לעובדים יום עבודה קצר אחד בשבוע, לצד נכונות גדולה יותר למשרות הורה".

עדיפות למשרדים הגדולים 

הסקר בחן את שכר עורכי הדין לפי שנות הוותק שלהם במקצוע, לפי גודל המשרד, ולפי תחומי העיסוק שלהם. הממצאים מראים שב-2019, היה השכר הממוצע של עורך דין בוותק של עד שנה במשרד קטן (עד תשעה עורכי דין, ח' מ') 8,762 שקל ברוטו בחודש. לשם ההשוואה, שכרם הממוצע של עורכי דין מתחילים ב"מגה-משרדים" (מעל 150 עורכי דין) עמד על 13,342 שקל ברוטו בחודש. כלומר, פער של כ-50% בין שכרו הממוצע של עורך דין מתחיל במשרד קטן, לעו"ד מתחיל במגה-משרד.

ככלל, הסקר מראה שבאופן טבעי שכר עורכי הדין עולה עם הוותק, הן במשרדים הגדולים והן בקטנים. עורך דין בעל ותק של 7-8 שנים שמועסק במגה-משרד מרוויח בממוצע 24,022 שקל ברוטו בחודש, בעוד שבמשרד קטן מרוויח עורך דין בעל ותק זהה 16,073 שקל בממוצע. השכר הממוצע של עורכי הדין הוותיקים שנבדק בסקר, אינו כולל את שכר שותפי השכר בפירמות, שותפי ההון ובעלי המשרדים, שמשתכרים סכומים גבוהים בהרבה.

עדיפות למשרד על חברה

בשנים האחרונות מבקשים יותר ויותר עורכי דין במשרדים המובילים לסלול את דרכם לתפקידי ייעוץ משפטי בחברות, בין שמתוך תקווה לשיפור תנאי העסקתם, ובין שבשל סיבות מקצועיות. אולם, לפי הסקר, הכסף הגדול נמצא במשרדים הפרטיים הגדולים, ולא בחברות. כך למשל, עורך דין בעל ותק של 2-3 שנות ניסיון מרוויח בממוצע 16,216 שקל ברוטו בחודש במגה-משרד, בעוד שעורך דין בעל ותק זהה שמועסק כיועץ משפטי בחברה ירוויח בממוצע 14,107 שקל.

בקודקס מציינים כי מדובר בשכר ממוצע, וכי יש שונות גדולה בין החברות ובסוג התפקיד המשפטי בחברה. לדברי בן-צבי-שבח, ככלל, חברות בענף ההייטק מבטיחות תנאים טובים יותר, בשכר ובנלווים, לעורכי דין שמשתלבים כיועצים משפטיים "In house", דוגמת קרן השתלמות, בונוסים והסדרי אוכל, יחסית לחברות אחרות. אולם, היא מציינת כי גם בענף ההייטק קיים שוני בשכר לפי סוג החברה (ציבורית, פרטית, בינלאומית, ישראלית וכו') ולפי התפקיד שימלא עורך הדין (יועץ משפטי יחיד, עורך דין במחלקה משפטית וכו').

לדברי בן-צבי-שבח, "החברות מתקשות למצוא עורכי דין איכותיים בדרגי הביניים, ומציעות תנאים נלווים ואיזון טוב יותר בין עבודה לחיים אישיים, ולאו דווקא שכר גבוה יותר, כדי למשוך עורכי דין איכותיים. הדבר בא לביטוי גם במגמה של חברות לשים דגש על איכות המועמדים בתהליכי הגיוס, נוסף לניסיונם המעשי, מתוך מחשבה של החברות לפתח את עורכי הדין הצעירים בתוך הבית, ולקצור את הפירות בהמשך".

מהפך בצמרת התחומים הרווחיים

לפי סקר קודקס, כמו לגודל המשרד גם לתחום העיסוק של הפירמה ישנה השפעה מכרעת על גובה השכר. לפי הנתונים, תחום העיסוק הרווחי ביותר בענף המשפט הוא ההייטק, שעקף את המשפט המסחרי הבינלאומי (שכולל גם מיזוגים-ורכישות), שדורג שנים רבות בראש צמרת תחומי העיסוק הרווחיים ביותר, וירד למקום השני.

לאחר תחום המשפט המסחרי הבינלאומי, נמצאים תחומי שוק ההון והמיסוי, שעקפו את תחום הקניין הרוחני והליטיגציה מבחינת השכר של העוסקים בהם. עוד עולה מהסקר כי התחומים שהשכר בהם הנמוך ביותר הם: פלילי, נזיקין וביטוח, דיני משפחה ומעמד אישי, והוצאה לפועל.

בן-צבי-שבח מציינת כי "תחומי ההייטק ומסחר בינלאומי, הם הרווחיים ביותר במשרדי עורכי הדין ובחברות, וגם אלה שמציבים רף קבלה גבוה במיוחד, שדורש מיומנויות שונות ואנגלית ברמת שפת-אם. לעורכי הדין שצברו ניסיון בתחום יש אלטרנטיבות טובות, כמו מעבר לחברות, למשרדים מתחרים ולמשרדי בוטיק; ולכן, כשהם עוברים למקום עבודה חדש השכר שלהם ושל מחליפיהם, עולה".

בונוסים למניעת בריחה להייטק

ישראל היא שיאנית עולמית מבחינת כמות עורכי הדין יחסית לגודל האוכלוסייה, והיצע עורכי הדין הוא גדול. עם זאת, יש בשוק ביקוש רב ותחרות על עורכי הדין המצטיינים והמוכשרים. רצון המשרדים לשמר אצלם את עורכי הדין המצטיינים, בא לביטוי בבונוסים שמוענקים לרוב בסוף השנה, ולעתים גם לאחר רבעון או חציון מוצלח.

לפי סקר קודקס, 88% מהמגה-משרדים ו-59% מהמשרדים הגדולים מאוד, מחלקים בונוסים למועסקים אצלם; בעוד שפחות ממחצית מהחברות מחלקות בונוסים לעורכי הדין שעובדים בהן. רוב משרדי עורכי הדין הבינוניים והגדולים גם מוציאים את עובדיהם לנופש משרדי פעם בשנה לפחות, לעומת כ-38% מהחברות וכ-44% מהגופים במגזר הציבורי.

עם זאת, בתשלומי קרן השתלמות והשתתפות בארוחות, התמונה הפוכה. לפי הנתונים, בעוד שהרוב המוחלט של החברות והגופים הציבוריים משלמים קרן השתלמות לעורכי הדין המועסקים אצלם, רק כרבע מהמגה-משרדים, מהמשרדים הגדולים והבינוניים משלמים קרן השתלמות לעובדיהם.

בן-צבי-שבח מציינת כי "בניסיון למנוע את 'בריחת המוחות' להייטק, המשרדים הגדולים מנסים ליישר קו עם התנאים המקובלים בחברות בכלל ובהייטק בפרט. לצד הבונוסים, יותר משרדים שמים דגש על רווחת העובדים, ומציעים, למשל, פעילויות ספורט, חופשות ואירועים בארץ ובחו"ל, אוכל לרווחת העובדים, ימי חופשה מעל הקבוע בחוק ועוד".

עם זאת, לדברי מנכ"לית קודקס, בניגוד לחברות רבות בעיקר בהייטק, שבהן תשלום קרנות השתלמות והשתתפות בארוחות צהריים הפכו לסטנדרט, הטבות אלה עדיין לא נפוצות בענף המשפט. בנוסף, "אם בעבר מעסיקים יוקרתיים ואיכותיים הסתמכו רק על המוניטין המקצועי שלהם, שיסייע להם בגיוס ובשימור העובדים הטובים ביותר, בשנים האחרונות הם מבינים שזה לא מספיק להיות 'רק' מעסיק מצוין מבחינה מקצועית או מבחינת התנאים המוצעים לעובדים - והם משקיעים מאמצים ליצירת מוניטין של מקום שכדאי לעבוד בו ומחצינים את זה לעובדים ולמועמדים רלוונטיים".

העבודה רודפת אחרי עורכי הדין הביתה והם לא תמיד מודים בכך

סקר השכר השנתי של חברת קודקס לשנת 2019 מעלה כי יוזמות בענף עריכת הדין שנועדו להקל את עומס העבודה של עורכי הדין השכירים - למשל יום עבודה קצר פעם בשבוע ונכונות גדולה יותר למשרת הורה ועבודה מהבית - לא הביאו לבשורה אמיתית בנוגע להיקף שעות העבודה במקצוע.

מהסקר עולה כי במגה-משרדים ובמשרדים הגדולים מאוד, עובדים עורכי הדין בממוצע 49 שעות בשבוע (כ-9.8 שעות ביום), במשרדים הגדולים עובדים בממוצע כ-48 שעות (כ-9.6 שעות ביום), במשרדים הבינוניים כ-47 שעות (כ-9.4 שעות ביום), ובקטנים כ-44 שעות (כ-8.8 שעות ביום). בממוצע עובדים עורכי הדין הגברים במשרדים כ-48 שעות, ועורכות הדין כ-44 שעות. לעומתם, עורכי הדין הגברים בחברות עובדים בממוצע כ-46 שעות, ועורכות הדין כ-44 שעות; ובמגזר הציבורי, עורכי הדין הגברים עובדים בממוצע כ-45 שעות ונשים כ-43 שעות.

עם זאת, מנכ"לית קודקס, ליאת בן-צבי-שבח, מטילה ספק באמיתות התשובות שנתנו עורכי הדין הנשאלים בסקר השכר, לגבי כמות שעות העבודה שלהם. "לדעתי, שעות העבודה שציינו הנסקרים לא מספרות את הסיפור המלא לגבי היקפי העבודה של עורכי הדין. פעמים רבות נדרשים עורכי ועורכות הדין, בעיקר במשרדים הפרטיים ובחברות, להיות זמינים גם בסופי-שבוע ומעבר לשעות העבודה. מהיכרותי את השוק, אני חושבת שרבים מעורכי הדין שהשתתפו בסקר, לא כללו את שעות עבודה מהבית בתשובותיהם".

יש היום יותר מודעות מאשר בעבר לבעייתיות שהעבודה "רודפת" אחרי האנשים הביתה. איך המשרדים מתמודדים עם הקושי הזה?

בן-צבי-שבח: "אני לא חושבת שהמצב בהיבט הזה משתפר עם השנים. השותפים והשותפות בפירמות מתמודדים עם קושי אמיתי למצוא איזון בין הצורך לתת שירותיות מלאה ללקוחותיהם, לבין הצורך לקיים ולאפשר חיי משפחה ופנאי".

עוד כתבות

נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שר המשפטים יריב לוין והיועמ''שית גלי בהרב-מיארה / צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת, דוברות בתי המשפט

היועמ"שית מול לוין: לא לכבד צו שיפוטי - ריסוק הדמוקרטיה


בכירי מערכת המשפט, היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ושר המשפטים יריב לוין התכנסו לטקס הפרישה של שופט העליון יוסף אלרון • אחרי פרישתו, 11 שופטים בלבד יכהנו בעליון ● לוין: "גיוון מערכת המשפט - המפתח להשבת האמון הציבורי" • נשיא העליון יצחק עמית על המתיחות עם אלרון: "לא סוד שהיו לנו חילוקי דעות" • אלרון בנאום הפרישה: "מוטרד מהכרסום באמון הציבור במערכת המשפט"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

אחרי ספרד, גם יוון מאיימת לבטל עסקת נשק עם ישראל

טורקיה מתקדמת עם פיתוח מטוס הדור החמישי קאאן וצפויה להטיס אב־טיפוס ב־2026 ● הקרבות בעזה מאיימים על עסקה ביטחונית של מאות מיליונים עם יוון ● לוקהיד מרטין ו־BAE מפתחות מל"טים אוטונומיים שילוו מטוסי קרב ● וארה"ב חושפת פצצות ימיות חדשות ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

הסכמי מתנה / איור: לירון בר עקיבא

האם הסכמי מתנה קודמים לזכות הקדימה של בן זוג לפי חוק המקרקעין?

זוג הורים העניקו מחצית מגרש לבנם וכלתם, ובהסכם המתנה התחייבו הזוג כי להורים תהא זכות קדימה לרכישת הזכויות בעתיד במחיר שווי הבית, במקרה שזה יועמד למכירה ● בעת שפרץ סכסוך גירושים, הכלה ביקשה לממש את זכות הקדימה בחוק המקרקעין ● מה פסק ביהמ"ש?

זוהר לוי, מנכ''ל אמפא / צילום: תמר מצפי

מעל מיליארד וחצי שקל: אמפא השלימה גיוס חוב ענק

החברה, שהונפקה לפני כחודשיים ופועלת בתחום הנדל"ן המניב והמימון, גייסה סדרת אג"ח בהיקף כולל של 1.75 מיליארד שקל ● החברה מתכננת להשתמש בכספים לפירעון הלוואות שנטלה, תוך חיסכון ניכר בעלויות המימון

גם זה קרה פה / צילום: ראובן קסטרו - פול וואלה, מוטי מילרוד

הפאניקה המיותרת שהצית נתניהו הזכירה לשוק את הסיכונים

ראש הממשלה דיבר בלי לחשוב ● מה יעשו הח"כים עם הגדלות הרמטכ"ל ● ואיך קופץ אחד לגובה עושה בית ספר להישגים ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

האם AI יכול להחליף את מנהל ההשקעות שלכם? / צילום: Shutterstock

חוקרים נתנו לצ'אט לנהל תיק השקעות. התוצאות היממו אותם

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהפכת הבינה המלאכותית נמצאת בכל פינה, ועולה השאלה האם היא יכולה גם לנהל את תיק ההשקעות שלכם טוב יותר ממומחה אנושי ● מספר מחקרים בשנים האחרונות ניסו לענות בדיוק על השאלה הזאת והגיעו לתשובות מפתיעות ● וגם: הכירו את קרנות ה־AI הישראליות

אילוסטרציה: Shutterstock

עלייה בהשמנה, בשימוש בתרופות נוגדות דיכאון וברעב אצל ילדים: דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה

דוח מדדי האיכות ברפואת קהילה ל-2024: המצב הסוציו-אקונומי והשיוך המגזרי ממשיכים ליצור פערים גבוהים בבריאות הציבור ● הפערים מתבטאים בין היתר ברזון של הילדים בשכבות החלשות ובפערים באיזון הסוכרת ● הציבור נראה חרד יותר ומדוכא יותר

פיגוע במעבר אלנבי / צילום: מד''א

שני נרצחים במעבר אלנבי. המחבל: נהג ירדני במשאית שיועדה לעזה

גורם ביטחוני: המחבל הוא אזרח ירדני אשר צבא ירדן שכר לטובת שינוע משאית הסיוע מירדן לרצועת עזה ● טראמפ: "אני רוצה שכל החטופים ישוחררו עכשיו. מיד" ● מקורות בממשלת איחוד האמירויות הערביות מסרו כי המדינה שוקלת להוריד את דרגת הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל אם יהיה סיפוח ● שגרירות סין בישראל תקפה את דבריו של ראש הממשלה, לפיהם סין וקטאר פועלות להטיל "מצור" על ישראל ● 48 חטופים - 713 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

פרופ' רוני גמזו / צילום: כדיה לוי

בכירים ברשות שוק ההון: גמזו מתנהל בכוחנות ולא מתאים לתפקיד יו"ר חברת ביטוח

דירקטוריון מגדל אחזקות החליט למנות את פרופ' רוני גמזו לדירקטור במגדל ביטוח, בדרך למינוי אפשרי שלו כיו"ר החברה, בעוד שהדירקטור אבי דותן צפוי לסיים את תפקידו ● המהלך מנוגד לעמדת הממונה על שוק ההון, עמית גל, שהתריע מפני פגיעה בעצמאות מגדל

השרה מאי גולן / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

"ביקשה לצאת לשירותים": השרה מאי גולן הבריחה את אמה מהחקירה

באמצע החקירה, הוציאה השרה מאי גולן את אמה ללא אישור מתחנת המשטרה - במשטרה בודקים אם ניתן לעצור את השרה חרף החסינות ● האם חשודה בקבלת דבר במרמה בשל מעורבותה בעמותת "העיר העברית" של גולן ● השרה עצמה עדיין לא התייצבה בחקירה שנפתחה בעקבות תחקיר "המבקר" בחדשות 12, אחרי שטענה כי מדובר ב"חקירה פוליטית"

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

ממיליארד ל-100 מיליארד שקל: 20 השנים שבנו את השליטים החדשים של שוק ההון

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ואת בתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

פרויקט &EAST של רבוע כחול נדל''ן / צילום: רבוע כחול נדלן

כפי שנחשף בגלובס: Jfrog תשכור משרדים בעסקה של כ־650 מיליון שקל

עפ"י ההסכם עם רבוע כחול נדל"ן, חברת התוכנה תתפוס שטח של 15 אלף מ"ר בפרויקט, ותוכל להתרחב עד ל־20 אלף מ"ר • ההכנסות המוערכות לרבוע כחול נדל"ן בגין כל תקופת השכירות, כולל תקופות האופציה, הן כ־500 מיליון שקל

בלוקסמבורג מנסים להבין: למה המדינה הפרו-פלסטינית נבחרה להנפיק אג"ח ישראליות?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: בריטניה צפויה להכריז על הכרה במדינה פלסטינית, בגרמניה מתווכחים על התמיכה בישראל, ובלוקסמבורג מבקרים את ההחלטה לסייע להנפיק אג"ח ישראליות ● כותרות העיתונים בעולם 

מתוך ההגרלה של נגה / צילום: צילום מסך

לוטו גרסת נגה: הדרך החריגה שבה החליטו מי יזכה להתחבר לחשמל

בצל ביקוש אדיר לחיבור לרשת המתח העליון, בקבוצת נגה נאלצו לערוך הגרלה כדי לקבוע אילו פרויקטים יעברו סקירה ● שיכון ובינוי זכו ב־57% מההספק שנכנס לסקירה - כל ארבעת הפרויקטים שהגישו עברו ● אנלייט, שהגישה את ההספק הגדול ביותר, נאלצת להמתין לתורה ● בשוק מותחים ביקורת על חוסר הוגנות בהליך

בחזית המדע. מלחמה או שלום? / צילום: Shutterstock

מלחמה או שלום? חוקר המוח שמנסה להיכנס לראש של מנהיגים ומייעץ לממשלות

ד"ר ניקולס רייט, חוקר מוח שמייעץ לפנטגון ולממשלת בריטניה בסוגיות ביטחון, משתמש בידע שנצבר על המוח האנושי כדי לפתח אסטרטגיות לדיפלומטיה ולמלחמה ● בראיון לגלובס, הוא אומר שאנחנו מחווטים לקונפליקטים, אבל אופטימי לגבי האפשרות לסיים אותם, או לפחות לשפר עמדות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: תמר מצפי

נתניהו הסביר את "נאום ספרטה", ולא כל הנתונים היו מדויקים

אחרי הנאום שחולל סערה, רה"מ בנימין נתניהו ביקש להרגיע את הציבור ואת השווקים ● הוא רצה לגבות את דבריו בנתונים וגרפים - לא תמיד זה עזר ● האיחוד האירופי לא עד כדי כך חסר משמעות, וכשמסתכלים על התוצר, צריך להתחשב בעוד גורמים ● אבל יש גם נתון שהוא אכן חיובי, אם כי גם אותו יש לשים בהקשר הנכון ● המשרוקית של גלובס

אהרון פרנקל / צילום: אלי אטקין

אהרון פרנקל קונה מניות תמר פטרוליום ב-320 מיליון שקל. וזו חברת הביטוח המוכרת

בחודשים האחרונים הקטין פרנקל את החזקותיו בחברת האנרגיה בשורה של מימושים ומכירת חלק מהמניות לחברה האזרבייג׳נית סוקאר ● כעת הוא קונה 9% מהמניות ממנורה מבטחים, ומגדיל את האחיזה במי שמחזיקה במאגר הגז תמר

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המניה שמשקיע העל הימר עליה: 3 הזדמנויות ליום שאחרי הריבית

הורדת ריבית נחשבת לבשורה טובה לשווקים, אבל יש מי שירוויחו במיוחד ● ניר אורגד מבנק לאומי מסמן מניות עם פוטנציאל גדול לעליות אחרי השינוי המוניטרי בארה"ב. אחת מהן נהנתה רק לאחרונה מהשקעת ענק מביל אקמן ● נתון בשבוע