המנהיג העליון של איראן, האייתולה חמינאי./ צילום: רויטרס
עליה בסבירות למלחמה, זו היא ההערכה האסטרטגית שמפרסם היום (ב') המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS). ההערכה מתבססת על התגברות התעוזה והנחישות האיראנית, הן בתחום הגרעין והן במאמציה של איראן להתבסס בסוריה. חוקרי המכון למחקרי ביטחון, ובראשם עמוס ידלין, מגישים היום את ההערכה לנשיא המדינה ראובן ריבלין, אולם גם אחרי שסיימו לכתוב את הדוח ולהוסיף לו נדבכים לאור חיסולו של הבכיר האיראני קאסם סולימאני, הודיעו אתמול בלילה (א') האיראנים שהם אינם מחויבים יותר להסכם הגרעין מ-2015 (JCPOA) ושהם יחזרו להעשיר אורניום ללא הגבלה.
במרכז הערכת המכון למחקרי ביטחון לאומי עומד חיסולו של סולימאני, בתקיפה אמריקאית בליל 2 בינואר 2020. "אירוע זה מעניק משקל כבד יותר להערכתנו בדבר האפשרות להסלמה והצורך לגבש אסטרטגיה ישראלית חדשה", נכתב בדוח. "חיסול סולימאני יוצר הקשר חדש וטומן בחובו פוטנציאל לתפנית אסטרטית שאת היקפה וממדיה מוקדם עדיין להעריך".
בדוח מציינים כי באשר לארה"ב, השאלה המרכזית היא האם החיסול מעיד על שינוי יסודי במדיניות האמריקאית בכיוון של מערכה צבאית פרואקטיבית כנגד פעילותה האזורית של איראן, או שמדובר בפעולה קונקרטית יותר שתכליתה מניעה והרתעה באמצעות גביית מחיר כבד על סדרת פעולות של גורמים פרו-איראניים, בהכוונת סולימאני ששיאה בהרג אזרח אמריקאי (27 בדצמבר 2019) וההסתערות על השגרירות בבגדד (31 בדצמבר).
באשר לאיראן, מצוין בדוח כי סביר להניח שהיא בוחנת כעת את אפשרויות התגובה שלה לפעולה האמריקאית, בהעדרו של סולימני שריכז בעבר את תהליכי החשיבה והתכנון של מבצעים מעין אלו בזירה האזורית. "מוקדם עדיין להעריך מה תהיה ההשפעה של חיסול סולימאני, שהוביל את מערכת הקשרים של איראן עם שלוחיה באזור, על הנחישות והתעוזה האיראניות כפי שהשתקפו בחודשים האחרונים".
מחברי הדוח מציינים שיש להיערך למספר תרחישים: הסלמה של האירועים עד לעימות רחב היקף בין ארה"ב לאיראן, שבו יכולה גם ישראל להיות מעורבת; המשך התכתשות בין איראן לארה"ב במאפייני התקופה האחרונה; או אף דחיית התגובה האיראנית למועד מאוחר יותר כשהכוננות של ארה"ב ובעלות בריתה תפחת.
עוד בדוח מצוין מדרג האיומים נגד ישראל על פי סדר חומרה:
האיום הגדול ביותר הוא מלחמה כוללת נגד כל גורמי הכוח בצפון: איראן, חיזבאללה בלבנון, משטר סורי, מליציות פרו-איראניות: "חלפו העשורים שבהם ישראל 'נהנתה' מעימות בזירה אחת בלבד". במתאר זה, ישראל עשויה לעמוד בפני ירי מסיבי לעורף, שמקצתו טילים מדויקים, עם מאמץ להכנסת כוחות קרקעיים לשטחה ועם מתקפה תודעתית רחבה לערעור כושר העמידה של הציבור והאמון שלו בהנהגה המדינית והצבאית.
כדי להיערך למתקפת טילים מדויקים, מוצע בדוח שיש לשקול מתקפת מנע כלפי החיזבאללה.
האיום השני במדרג הוא חזרתה של תכנית הגרעין של איראן, לה יש השלכות חמורות מעבר לשנת 2020: "על ישראל להיערך לתרחיש הקיצוני, גם אם סבירותו בשנת 2020 נמוכה, שאיראן תחליט על פריצה לעבר הפצצה. על ישראל להתכונן, במקביל, לשני תרחישים ריאליים יותר - משא ומתן מחודש (שסבירותו פחתה, כנראה, עקב חיסול סולימאני) ו'זחילה' איראנית לסף הגרעין. שני תרחישים אלה מחייבים הבנות קרובות ותוכנית פעולה משותפת, גם צבאית, עם ארה"ב".
האיום השלישי במדרג הוא עימות צבאי בדרום עם פוטנציאל ההתלקחות מול חמאס, אשר נותר גבוה על אף מאמצי ההסדרה: "חומרת איום זה פחותה משמעותית מזה הנשקף לישראל מצפון".
בהגשת דוח ההערכה האסטרטגית, באירוע של "ידיעות אחרונות", אמר הנשיא ריבלין: "השיתוק הפוליטי בישראל מגיע בנקודת זמן גרועה במיוחד. אזרחי ישראל לא תמיד חשופים למידע ולמשמעויות של פרויקט הדיוק של חיזבאללה, ושל התשתיות שפורסת איראן ברחבי המזרח התיכון. באופן טבעי הם עסוקים, בעיקר, באיומים המיידים, ובוויכוח הפוליטי החריף, הנוקב, והמסובך. לצערי, השחקנים הפוליטיים המרכזיים מודעים היטב לסכנה, אך נמנעים מלשלב ידיים ולנסות לצמצם את הפערים ביניהם. אינני יודע מה יילד יום, ומה תהיינה תוצאות הבחירות השלישיות. אבל יהיו התוצאות אשר יהיו, ובהנחה שתקום ממשלה בישראל, ולא נִגַרר לבחירות רביעיות, על ממשלה זו תוטל המשימה - גם להתמודד באופן אפקטיבי עם האיום האיראני, וגם להתמודד באופן מהותי עם הקיטוב הפוליטי המחריף, קיטוב המערער את החוסן הלאומי שלנו".