גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חולדאי: מחדל המעלית המוצפת ייחקר; אם אמצא אשם - אתפטר

האם ניתן למנוע את האסון הבא? כיום לא קיים בישראל מנגנון התראה על הצפות לטווח קצר, אלא רק לטווח של כמה שעות עד יממה קדימה, שכן אלה הנהלים הקיימים שקבעו גופי החירום

ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי / צילום: שלומי יוסף
ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי / צילום: שלומי יוסף

אירוע מזג האוויר הקשה שפקד את מרכז הארץ ביום שבת האחרון וגבה את חייהם של ארבעה בני אדם, מעלה שאלות קשות בנוגע להתנהלות הרשויות והמדינה והיערכותן להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוני. למרות התוצאות הקשות, לא ניתן שלא לתהות מה היה קורה אילו הגשמים הכבדים היו מכים את אזור המרכז באמצע השבוע, שעה שבה בני אדם רבים משוטטים ברחוב ועושים את דרכם לעבודה או למסגרות החינוך, כשאינם יכולים להישאר ספונים בביתם, והאם המדינה ערוכה להתמודד עם אירוע דומה בימי השגרה.

ברקע גוברים הקולות לקריאה להקמת ועדת חקירה לאירוע ולהפקת לקחים כאשר אירועים כאלה עלולים להישנות בעתיד, ולעת עתה לא ברור מה הייתה רמת הסנכרון בין הגופים, ומה מידת אחריותם, כשהם לא חוסכים ביקורת זה מזה. כעת נדרשים גופי החירום להעירך למערכת הגשם הצפויה בימים רביעי וחמישי ולהפיק לקחים מהמחדלים של סוף השבוע האחרון.

בשבת בבוקר, שעה שבה הכו הגשמים הכבדים, הודיעה עיריית תל-אביב על פתיחת חמ"ל, ולדברי העירייה, כל נציגי יחידות העירייה השונות הוקפצו לשטח על-מנת לטפל בכל המפגעים ולהחזיר את העיר לשגרה. לדברי העירייה, היא נכנסה לכוננות סופה כבר ביום שישי, כאשר ב-10:00 נפתח מוקד עירוני חפ"ק מצומצם, וב-12:00 חמ"ל מלא. בנוסף, נפתחו מספר מרכזים קהילתיים המיועדים לפינוי תושבים בעת הצורך, ומוקד השירות 106 תוגבר. 

חולדאי יתפטר?

כעת, ישנם אנשים הקוראים לראש העירייה רון חולדאי לשאת באחריות למחדל המעלית בשכונת התקווה ולהתפטר. חולדאי מצידו אומר כי למרות שהעירייה תפקדה באופן הטוב ביותר שניתן, האירוע יתוחקר לעומק, ואם הוא יימצא אשם, הוא אכן יעזוב את כיסא ראש העיר.

בנוסף טוען חולדאי כי מערכת הניקוז בעיר השתפרה פלאים בשנים האחרונות, אך איננה אמורה להצליח להתמודד עם אירוע גשם נקודתי כה כבד הפוקד את העיר אחת ל-50 שנה.

אף על-פי כן, ישנן עדויות על קריאות של אזרחים למשטרה שלא נענו משך זמן רב, ומוקד מכבי אש שקרס, כאשר התקבלו 2,735 שיחות בפרק זמן של שעה וחצי, כשרק כ-10% מהן זכו למענה, ואחת הפניות לגבי הלכודים במעלית בשכונת התקווה, בשעה 12:45, הוגדרה כ"שוגג". בנוסף, במהלך היום אירעו תקלות עם מערכת ה"שלהבת" הדיגיטלית, בה מתעדים מוקדני רשויות החירום את האירועים המבצעיים, והם נדרשו לערוך רישום ידני.

דיירי הבניין בו הוצפה המעלית הלינו על מהירות התגובה של הרשויות, כשלדבריהם הם ניסו להתקשר עשרות פעמים למוקדים, אך לא זכו למענה. הקריאה הראשונה למוקד התקבלה בשעה 12:35, והכבאי ראשון הגיע לזירה ב-13:08, אך נוכח מורכבות האירוע, הוא לא יכול היה לסייע בגפו, כאשר המים הגיעו לגובה 2 מטרים והיו עכורים ללא ראות, כשתחתיהם המעלית ובה הלכודים. משהבחין בכך, הזעיק לזירה את צוות להבה הכולל צוללנים וציוד ריתוך מיוחד, שטיפל באותה העת בתקרית אחרת, והגיע רק לאחר שעה ורבע מרגע הדיווח הראשון.

מרגע הגעת הצוות, נדרשה כחצי שעה עבור החילוץ המורכב של ההרוג הראשון, דין שושני, ועוד מספר שעות בהן פעלו הצוללנים בכדי לאתר את גופתה בת זוגו, סתיו הררי. משפחות ההרוגים בתקרית המעלית תמהים אף הם על ההתנהלות ותוהים מדוע לקח לכוחות ההצלה זמן כה רב לטפל במקרה.

בנוסף, הבוקר (ג') מתברר כי במוצאי שבת הפעיל ועד העובדים של שירות הכבאות הארצי עיצומים (לאחר שהתברר מותם של שני בני אדם) והורה לעובדים לעבוד במתכונת שבת, למרות האירוע הקשה המתגלגל שהתחולל באותן שעות וההנחה כי בעת כזו איחוד ההצלה יעבוד בכוחות מתוגברים. ואולם, הוועד הנחה את הכבאים לא לתגבר בין התחנות ולא לבצע תרגילים, זאת מפני שמפקד מחוז ירושלים נתן הוראה לכבאי בית שמש לתגבר את התחנה בירושלים, לטענת הוועד בניגוד למנדט שלו. 

האם ניתן היה להיערך מראש?

האם שירותי ההצלה היו יכולים להיערך מראש לאירוע מזג אוויר בסדר גודל כזה? לפי דיווחי שירות הכבאות, בשעה 06:55 הם קיבלו התראת חירום מטאורולוגית כתובה על צפי לכמויות משקעים חריגות, אך התראה זו התפרשה על פני אזור המרכז כולו - בו מתגוררים מיליוני אנשים, כשבשטח הממטרים הכבדים, בקנה-מידה היסטורי, ירדו באזור מצומצם. לדבריהם, לא הייתה התראה למזג אוויר קיצון, אלא התראה שעסקה בסכנת הצפות כבכל יום חורפי.

השירות המטאורולוגי חוזה מזג אוויר, ומאז אוקטובר מספק התראת הצפות עם השירות ההידרולוגי, כשכל התראה יוצאת בתיאום הגופים הללו. האזהרות הכלליות מועברות לציבור, והאזהרות הפרטניות מועברות לגופי ההצלה על-ידי קבוצות ווטסאפ אזוריות, בהן נמצאים גופי החירום (רשויות הניקוז, כיבוי אש, משטרה ועוד). מעבר לזה, ישנו אתר של חיזוי שיטפונות בו הגופים המבצעיים יכולים לברר את התחזיות הפרטניות אותן הציבור לא רואה. לפי השירות המטאורולוגי, לפני שבת נחזו הצפות במישור החוף, אך אירוע הגשם הכבד והנקודתי על דרום תל-אביב לא נצפה מראש.

התראה ממוקדת יותר אכן הייתה אפשרית - כשעה שעתיים לפני האירוע, אך כיום לא קיים מנגנון אזהרה בישראל לטווח קצר, אלא רק לטווח של כמה שעות עד יממה קדימה, שכן אלה הנהלים הקיימים שקבעו גופי החירום. מפני שאין שיטת עבודה מיידית של 24/7, כאשר החלו הממטרים הכבדים, לא הייתה התראה מיידית ומתגלגלת על התחזית והממטרים, וגופי החירום לא היו יכולים להיערך מעכשיו לעכשיו.

כעת, אחד הלקחים הברורים הוא שיש להקים שירות כזה ולהדק את פורמט שיתוף-הפעולה בין הגופים - ופורמט דומה מתקיים בטיפול באירועי חירום של שריפות. 

"נדרשת ישיבת חירום בממשלה"

באירוע מזג האוויר הקיצוני שהתרחש בשבת ירדו 80 מ"מ של גשם בתוך שעתיים, כמות עימה מערכת הניקוז לא ערוכה להתמודד. לכן, להיערכות חירום של כלל הגורמים ישנה חשיבות מכרעת באירועים דוגמת זה, אך לא רק - שכן ישנו צפי להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים בשנים הבאות, והצורך בהיערכות מתוכללת של כלל גורמי ההצלה, הרשויות והממשלה מתחדד.

"מוכנות לאומית של כלל מערכות ההתראה, המוכנות והתגובה חייבת להיות בליבת עבודת הממשלה. חיזוי מזג אוויר והידרולוגי נדרש לתת מידע שוטף בכל תנאי מזג אוויר, מגשמים והצפות ועד גלי חום, תנאי יובש ורוחות, על-מנת לכוון את משאבי שירותי ההצלה באופן אופטימלי", אומרת ד"ר סיניה נתניהו, מי ששימשה מדענית ראשית של המשרד להגנת הסביבה וכתבה את תוכנית ההיערכות הלאומית להתמודדות עם שינויי האקלים.

"עמדנו על הדברים בתוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים. נדרשת ישיבת חירום בממשלה שבה תהיה הקשבה למדעני אקלים ולאלה שעוסקים בתחום אירועי הקיצון במזג האוויר וההשלכות שלהם, שתטלטל את המערכות ביחס להיעדר מוכנות לאומית לתרחישים השונים. תרחישים אחרים מזה שראינו בשבת עלולים להוביל לתוצאות קשות יותר", מוסיפה נתניהו.

לדבריה, "השאננות והיעדר מומחיות ותקציבים עולה ביוקר וגובה קורבנות. שיקולי עלות-תועלת יכריעו את התיעדוף של הפעולות. עוד צנרת ניקוז ועוד פתרונות חלחול ומיתון מים במאגרים אלה הם פתרונות ברורים ורצויים אך גם יקרים, אבל בעיקר הם לא יעזרו באירועי קיצון".

עוד כתבות

בני גנץ נכנס למליאת הכנסת לקראת מינויו כיו"ר הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

פרשנות: לגנץ היו את כל הקלפים ביד ו-14 יום נותרים. מה קרה?

בני גנץ, מי שהיה מבין מקימי מפלגת כחול לבן, מונה אתמול ליו"ר הכנסת ונטש את מפלגתו ואת שותפיו מאחור ●
גנץ חיסל את "גישת השלבים" של לפיד, יעלון, ליברמן, הורביץ ועודה

קבוצת ברצלונה חוגגת / צילום: ג'ואן מונפורט, AP

בלי משכורות מנופחות ועם פחות חסויות: הכדורגל האירופי כבר לא ייראה אותו דבר

בליגות הבכירות מחכים לחזור לשחק באצטדיונים מלאים, אבל גם כשהמשבר הבריאותי יסתיים בקבוצות יצטרכו להסתגל למציאות חדשה ● סביר להניח שכבר לא נראה סכומי העברה מופרזים על כוכבים ומשכורות מפוצצות כפי שהתרגלנו בשנים האחרונות ● וגם: החלופה המפתיעה שמצאו בתי ההימורים

מה אפשר לקנות ב-1.8 מיליון שקל בירושלים ואיו"ש / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

איזו דירה אפשר לקנות ב-1.8 מיליון שקל בירושלים ובאיו"ש

קוטג עם חמישה חדרים במעלה אדומים, דירת 4 חדרים בגבעת זאב, דירת גן בת 5 חדרים בירושלים וקוטג' בבית אל

שלט חוצות מותקן בדרום אפריקה ומבקש מאנשים להישאר בבתיהם / צילום: נארדוס אנגלברכט, AP

הנגיף בעין המצלמה: 10 תמונות מהעולם שהדהימו אותנו השבוע

מה שהיה נראה כאילו הוא לקוח מסרט אימים גרוע או סיוט לילי מעיק מתגלה בכל יום, שעה ודקה כמציאות המסויטת שבתוכה אנחנו חיים ● וירוס הקורונה נישא על גבי הישגיה של הגלובליזציה וחדר כמעט לכל מקום על פני הגלובוס ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אל תשכחו את ה-QA: תקלה גם באפליקציית המגן של משרד הבריאות

אחרי שבבוקר דווח על תקלה בהעברת נתונים בבדיקות הקורונה, כעת נודע שישנה תקלה באפליקציה שאמורה לזהות שהות בקרבת חולי קורונה ● שלושה רופאים ממערך בריאות הנפש קיבלו הודעות שנחשפו לחולי קורונה, אך במיקום שבו לא ביקרו מעולם

בנימין נתניהו מול בני גנץ / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

בזבוז בימי קורונה: כמה תעלה הממשלה הגדולה של נתניהו וגנץ?

במסגרת אישור תקציב המדינה 2019 קיבלה הממשלה החלטה לצמצם בהדרגה את מספר משרדי הממשלה מ-29 ל-17 החל משנת 2020 ● אך כעת מסתמן שכחלק ממשלת האחדות של נתניהו וגנץ מספר המשרדים יזנק ל-30, ואיתו גם הגירעון, שיעלה ב-700 מיליון שקל

אחמד טיבי / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: האביב הערבי הגיע לכנסת ישראל

איך הפכו חברי הרשימה המשותפת מקבוצה של עסקנים, שאף אחד לא סופר, לכוח הפוליטי השלישי בגודלו בכנסת, למה כוח העל של בנימין נתניהו יכול לסייע למאבק בקורונה ומי ניסה לשכנע את יולי אדלשטיין לכתוב נאום שמציג אותו כמרטיר

מורה בבית ספר יסודי בארה"ב מעבירה שיעור באפליקציית זום / צילום: Amanda Inscore, רויטרס

כך תתחברו לאפליקציית זום

נעמי בת ה-14, בתה של הלית ינאי–לויזון, עורכת מוסף הנדל"ן של גלובס עם מדריך קצר ופשוט לכל המשפחה

מעבדה של כללית ברמת החייל שבודקת דגימות קורונה  / צילום: דוברות משרד הבריאות, יח"צ

מחיר העלייה בקצב הבדיקות: תוצאות לא בטוחות ובדיקות אבודות

ל"גלובס" נודע כי כלל הנראה ישנן בדיקות נוספות שאבדו ● משרד הבריאות אישר כי התקבלו תוצאות סותרות בחלק מהבדיקות, אך טוען כי לא מדובר בתוצאות שכבר נמסרו לחולים ● אתמול בוצעו כ-6,000 בדיקות ברחבי הארץ, ובמשרד מקווים להגיע ל-10 אלף בדיקות יומיות בשבוע הבא

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

"לא פוסל את האפשרות שארקיע, ישראייר ואל על יתמזגו בסוף לחברה אחת"

"מה שקורה כיום הפך אותי לפסימי. בארה"ב המדינה מזרימה כסף למשק, אבל בישראל יש ממשלת מעבר שלא יכולה לקבל החלטות", אומר יו"ר ארקיע אבי חורמרו ● כשרוב עובדי ארקיע בחל"ת, ו-15 המלונות בראשם הוא עומד סגורים, חורמרו מעריך: "את המשבר הזה יצליחו לשרוד רק הגדולים"

היסטוריה של 4 מיליארד שנים מציעה צד אחר של סיפור המגפה / צילום: Dean Lewins, רויטרס

לא רק מעבירי מחלות: הווירוסים שמעצבים את הדנ"א שלנו

איך קשורים נגיפים להתפתחות הזיכרון ואיזה תפקיד יש להם בהתפתחות היריון? הביולוג פרופ' ניל שובין הסביר במאמר במיוחד ל"וול סטריט ג'ורנל" מדוע וירוסים הם לא רק מעבירי מחלות אלא הכרחיים להתפתחות האבולוציונית שלנו

מטוסי לופטהאנזה בשדה התעופה בפרנקפורט. טיסות רבות בוטלו בשל משבר הקורונה / צילום: Michael Probst, AP

מנמלי תעופה ענקיים חדשים ועד השקות קווי טיסה חדשים: חמישה דברים שכבר לא תראו במציאות התעופתית

דווקא כשהיה בשיא פריחתו, ענף התעופה הולך ודועך עם עוצר כמעט מוחלט של השמים ● עדיין לא ברור מתי הטיסות העתידיות יחזרו לשגרה, אך בינתיים דברים שעד לאחרונה היו חלק מהותי מעולם התעופה, כבר נראים כמו דמיון רחוק ● צ'ק אין לסופ"ש

עובדת בצוות רפואי מחוץ לבית חולים בניו יורק, ארה"ב / צילום: Kathy Willens, AP

הישראלית שמחפשת תרופה לקורונה: "הנגיף לא ייעלם כמו הסארס ואסור להתייחס אליו כאל שפעת"

פרופ' מיכל ליניאל, מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, חוקרת את נגיפי הקורונה: את הנוכחי, את סארס המקורי ואת מרס שהופיע ב-2012 ● "הפיתוחים שהיו בקנה להתמודדות עם הסארס, לא יעזרו לקורונה, כי הנגיפים שונים בהתנהגות שלהם"

מגדל פאנקייקס / צילום: שאטרסטוק | א.ס.א.פ קריאייטיב

להמתיק את הגלולה של ההסגר: זה הזמן לקינוח

הסגר, הבידוד והימים הארוכים בסמיכות למקרר מוציאים מאנשים תשוקות חבויות, אבל דומה שדבר אחד מאחד את כולם: הכמיהה למתוק

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

יצחק תשובה בלחץ? מימש מניות קבוצת דלק בהפסד אחרי נפילה של עשרות אחוזים בערך הקבוצה

בעל השליטה בקבוצת דלק מימש השבוע מניות דלק בכ-5.7 מיליון שקל ● רק בחודש פברואר האחרון רכש תשובה מניות הקבוצה בכ-44 מיליון שקל, מאז מניית דלק התרסקה

בנימין נתניהו נואם במטה הליכוד, לאחר פרסום תוצאות המדגמים, אמש / צילום: Oded Balilty, Associated Press

ממשלת הימין המסתמנת: כ"ץ שר האוצר, ויכוח על שר המשפטים

מספר שרי הממשלה יעמוד בין 30 ל-34 איש ● חוסן לישראל תקבל את משרדי המשפטים, החץ והביטחון, והליכוד תקבל את  משרדי ביטחון הפנים והאוצר ● גנץ יגיע הערב לפגישה אישית עם נתניהו בבלפור

אנשים עם מסכות בשוק הכרמל בתל אביב / צילום: Oded Balilty, AP

3,619 נדבקים בקורונה בישראל; אזרח ישראלי נפטר באיטליה

מספר הנדבקים בעולם עומד על 645,606 איש, מתוכם, 139,552 איש החלימו ● היקף הקורבנות בעולם עלה ל-29,971 ● 54 ישראלים במצב קשה, מתוכם 43 מונשמים

איור: אייל אונגר

עושים שרירים: כך לא תתנוונו בהסגר הביתי

במקום לחלום על חדר הכושר, הנה כמה תרגילים שיעזרו לכם לשמור על כושר בימי הסגר

המטבח של שרון בימי קורונה / צילום: שרון היינריך הדרי

"הפרנסה נעלמה ברגע": חייה של קונדיטורית ישראלית בפריז המסוגרת

שרון היינריך הדרי חוקרת את עולם המאפים והשוקולד של פריז כבר כמעט עשור, ובדרך כלל הימים שלה עמוסים בסיורים, מפגשים וסדנאות ● אבל הקורונה חתכה את הכל בשנייה, ועכשיו היא ובת זוגה גלי מנסות להתרגל למציאות החדשה ● כך נראה הסגר מתוך דירת 30 מטר בפריז, ליד האייפל

איגנץ זימלווייס. הכרה מאוחרת  / צילום: Associated Press

זמלווייס אמר לשטוף ידיים: הכירו את הרופא הראשון שהבין את חשיבותם של סבון ומים

שטיפת ידיים עם סבון נראית בנאלית בימינו, אך היא גילוי חדש יחסית בהיסטוריה של הרפואה ● התיאוריות של איגנץ זמלווייס ההונגרי על חשיבות השמירה על היגיינה נדחו על ידי הקהילה הרפואית בתחילת המאה ה-19, הוא הושמץ וסיים את חייו באופן טרגי