ראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי / צילום: שלומי יוסף
אירוע מזג האוויר הקשה שפקד את מרכז הארץ ביום שבת האחרון וגבה את חייהם של ארבעה בני אדם, מעלה שאלות קשות בנוגע להתנהלות הרשויות והמדינה והיערכותן להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוני. למרות התוצאות הקשות, לא ניתן שלא לתהות מה היה קורה אילו הגשמים הכבדים היו מכים את אזור המרכז באמצע השבוע, שעה שבה בני אדם רבים משוטטים ברחוב ועושים את דרכם לעבודה או למסגרות החינוך, כשאינם יכולים להישאר ספונים בביתם, והאם המדינה ערוכה להתמודד עם אירוע דומה בימי השגרה.
ברקע גוברים הקולות לקריאה להקמת ועדת חקירה לאירוע ולהפקת לקחים כאשר אירועים כאלה עלולים להישנות בעתיד, ולעת עתה לא ברור מה הייתה רמת הסנכרון בין הגופים, ומה מידת אחריותם, כשהם לא חוסכים ביקורת זה מזה. כעת נדרשים גופי החירום להעירך למערכת הגשם הצפויה בימים רביעי וחמישי ולהפיק לקחים מהמחדלים של סוף השבוע האחרון.
בשבת בבוקר, שעה שבה הכו הגשמים הכבדים, הודיעה עיריית תל-אביב על פתיחת חמ"ל, ולדברי העירייה, כל נציגי יחידות העירייה השונות הוקפצו לשטח על-מנת לטפל בכל המפגעים ולהחזיר את העיר לשגרה. לדברי העירייה, היא נכנסה לכוננות סופה כבר ביום שישי, כאשר ב-10:00 נפתח מוקד עירוני חפ"ק מצומצם, וב-12:00 חמ"ל מלא. בנוסף, נפתחו מספר מרכזים קהילתיים המיועדים לפינוי תושבים בעת הצורך, ומוקד השירות 106 תוגבר.
חולדאי יתפטר?
כעת, ישנם אנשים הקוראים לראש העירייה רון חולדאי לשאת באחריות למחדל המעלית בשכונת התקווה ולהתפטר. חולדאי מצידו אומר כי למרות שהעירייה תפקדה באופן הטוב ביותר שניתן, האירוע יתוחקר לעומק, ואם הוא יימצא אשם, הוא אכן יעזוב את כיסא ראש העיר.
בנוסף טוען חולדאי כי מערכת הניקוז בעיר השתפרה פלאים בשנים האחרונות, אך איננה אמורה להצליח להתמודד עם אירוע גשם נקודתי כה כבד הפוקד את העיר אחת ל-50 שנה.
אף על-פי כן, ישנן עדויות על קריאות של אזרחים למשטרה שלא נענו משך זמן רב, ומוקד מכבי אש שקרס, כאשר התקבלו 2,735 שיחות בפרק זמן של שעה וחצי, כשרק כ-10% מהן זכו למענה, ואחת הפניות לגבי הלכודים במעלית בשכונת התקווה, בשעה 12:45, הוגדרה כ"שוגג". בנוסף, במהלך היום אירעו תקלות עם מערכת ה"שלהבת" הדיגיטלית, בה מתעדים מוקדני רשויות החירום את האירועים המבצעיים, והם נדרשו לערוך רישום ידני.
דיירי הבניין בו הוצפה המעלית הלינו על מהירות התגובה של הרשויות, כשלדבריהם הם ניסו להתקשר עשרות פעמים למוקדים, אך לא זכו למענה. הקריאה הראשונה למוקד התקבלה בשעה 12:35, והכבאי ראשון הגיע לזירה ב-13:08, אך נוכח מורכבות האירוע, הוא לא יכול היה לסייע בגפו, כאשר המים הגיעו לגובה 2 מטרים והיו עכורים ללא ראות, כשתחתיהם המעלית ובה הלכודים. משהבחין בכך, הזעיק לזירה את צוות להבה הכולל צוללנים וציוד ריתוך מיוחד, שטיפל באותה העת בתקרית אחרת, והגיע רק לאחר שעה ורבע מרגע הדיווח הראשון.
מרגע הגעת הצוות, נדרשה כחצי שעה עבור החילוץ המורכב של ההרוג הראשון, דין שושני, ועוד מספר שעות בהן פעלו הצוללנים בכדי לאתר את גופתה בת זוגו, סתיו הררי. משפחות ההרוגים בתקרית המעלית תמהים אף הם על ההתנהלות ותוהים מדוע לקח לכוחות ההצלה זמן כה רב לטפל במקרה.
בנוסף, הבוקר (ג') מתברר כי במוצאי שבת הפעיל ועד העובדים של שירות הכבאות הארצי עיצומים (לאחר שהתברר מותם של שני בני אדם) והורה לעובדים לעבוד במתכונת שבת, למרות האירוע הקשה המתגלגל שהתחולל באותן שעות וההנחה כי בעת כזו איחוד ההצלה יעבוד בכוחות מתוגברים. ואולם, הוועד הנחה את הכבאים לא לתגבר בין התחנות ולא לבצע תרגילים, זאת מפני שמפקד מחוז ירושלים נתן הוראה לכבאי בית שמש לתגבר את התחנה בירושלים, לטענת הוועד בניגוד למנדט שלו.
האם ניתן היה להיערך מראש?
האם שירותי ההצלה היו יכולים להיערך מראש לאירוע מזג אוויר בסדר גודל כזה? לפי דיווחי שירות הכבאות, בשעה 06:55 הם קיבלו התראת חירום מטאורולוגית כתובה על צפי לכמויות משקעים חריגות, אך התראה זו התפרשה על פני אזור המרכז כולו - בו מתגוררים מיליוני אנשים, כשבשטח הממטרים הכבדים, בקנה-מידה היסטורי, ירדו באזור מצומצם. לדבריהם, לא הייתה התראה למזג אוויר קיצון, אלא התראה שעסקה בסכנת הצפות כבכל יום חורפי.
השירות המטאורולוגי חוזה מזג אוויר, ומאז אוקטובר מספק התראת הצפות עם השירות ההידרולוגי, כשכל התראה יוצאת בתיאום הגופים הללו. האזהרות הכלליות מועברות לציבור, והאזהרות הפרטניות מועברות לגופי ההצלה על-ידי קבוצות ווטסאפ אזוריות, בהן נמצאים גופי החירום (רשויות הניקוז, כיבוי אש, משטרה ועוד). מעבר לזה, ישנו אתר של חיזוי שיטפונות בו הגופים המבצעיים יכולים לברר את התחזיות הפרטניות אותן הציבור לא רואה. לפי השירות המטאורולוגי, לפני שבת נחזו הצפות במישור החוף, אך אירוע הגשם הכבד והנקודתי על דרום תל-אביב לא נצפה מראש.
התראה ממוקדת יותר אכן הייתה אפשרית - כשעה שעתיים לפני האירוע, אך כיום לא קיים מנגנון אזהרה בישראל לטווח קצר, אלא רק לטווח של כמה שעות עד יממה קדימה, שכן אלה הנהלים הקיימים שקבעו גופי החירום. מפני שאין שיטת עבודה מיידית של 24/7, כאשר החלו הממטרים הכבדים, לא הייתה התראה מיידית ומתגלגלת על התחזית והממטרים, וגופי החירום לא היו יכולים להיערך מעכשיו לעכשיו.
כעת, אחד הלקחים הברורים הוא שיש להקים שירות כזה ולהדק את פורמט שיתוף-הפעולה בין הגופים - ופורמט דומה מתקיים בטיפול באירועי חירום של שריפות.
"נדרשת ישיבת חירום בממשלה"
באירוע מזג האוויר הקיצוני שהתרחש בשבת ירדו 80 מ"מ של גשם בתוך שעתיים, כמות עימה מערכת הניקוז לא ערוכה להתמודד. לכן, להיערכות חירום של כלל הגורמים ישנה חשיבות מכרעת באירועים דוגמת זה, אך לא רק - שכן ישנו צפי להתגברות אירועי מזג אוויר קיצוניים בשנים הבאות, והצורך בהיערכות מתוכללת של כלל גורמי ההצלה, הרשויות והממשלה מתחדד.
"מוכנות לאומית של כלל מערכות ההתראה, המוכנות והתגובה חייבת להיות בליבת עבודת הממשלה. חיזוי מזג אוויר והידרולוגי נדרש לתת מידע שוטף בכל תנאי מזג אוויר, מגשמים והצפות ועד גלי חום, תנאי יובש ורוחות, על-מנת לכוון את משאבי שירותי ההצלה באופן אופטימלי", אומרת ד"ר סיניה נתניהו, מי ששימשה מדענית ראשית של המשרד להגנת הסביבה וכתבה את תוכנית ההיערכות הלאומית להתמודדות עם שינויי האקלים.
"עמדנו על הדברים בתוכנית הלאומית להיערכות לשינוי אקלים. נדרשת ישיבת חירום בממשלה שבה תהיה הקשבה למדעני אקלים ולאלה שעוסקים בתחום אירועי הקיצון במזג האוויר וההשלכות שלהם, שתטלטל את המערכות ביחס להיעדר מוכנות לאומית לתרחישים השונים. תרחישים אחרים מזה שראינו בשבת עלולים להוביל לתוצאות קשות יותר", מוסיפה נתניהו.
לדבריה, "השאננות והיעדר מומחיות ותקציבים עולה ביוקר וגובה קורבנות. שיקולי עלות-תועלת יכריעו את התיעדוף של הפעולות. עוד צנרת ניקוז ועוד פתרונות חלחול ומיתון מים במאגרים אלה הם פתרונות ברורים ורצויים אך גם יקרים, אבל בעיקר הם לא יעזרו באירועי קיצון".