גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התנפחה, וכמעט מחצית מהשרים לא קיבלו את אמון הכנסת

לממשלת נתניהו שמונתה ב-2015 ומתפקדת בשנה האחרונה כממשלת מעבר, הצטרפו השבוע שלושה חברים חדשים - והיא מונה כבר 25 שרים ● בזמן שמערכת בחירות רודפת מערכת בחירות, חלקם הגדול התמנה בלי לקבל את אישור הפרלמנט שנדרש בשגרה ● "גלובס" בעקבות הכנסת המשותקת

דוד ביטן, ציפי חוטובלי, יצחק כהן / צילומים: שלומי יוסף, דוברות הכנסת - יצחק הררי, איל יצהר
דוד ביטן, ציפי חוטובלי, יצחק כהן / צילומים: שלומי יוסף, דוברות הכנסת - יצחק הררי, איל יצהר

הכנסת משותקת מפעילות כבר יותר משנה, מאז הקדמת הבחירות (הראשונה) בסוף 2018. בשבועות האחרונים עסקנו ב"גלובס" בהשלכות של הוועדות הלא מכונסות, במליאה השוממת ובפגרה המתמשכת.

השבוע בוצע סבב מינויי שרים, עוד סבב, בלי אישור חברי הפרלמנט כפי שמתחייב בשגרה כשהכנסת מתפקדת. ממשלת ישראל ה-34, זו שמונתה בחודש מאי 2015, גדלה ומתנפחת. באופן חריג, היא נמתחת כבר על פני שלוש כנסות, ובקרוב היא תמשיך גם לתוך הכנסת ה-23. כל זאת בלי שזכתה לאמון הכנסת כבר בערך שנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר והחליף שרים רבים: את נפתלי בנט, למשל, הוא פיטר ממשרד החינוך ביוני 2019, רק כדי לתת לו על מגש של כסף את משרד הביטחון בתוך 5 חודשים; סגן השר יעקב ליצמן התפטר (אי שם ב-2017) מתפקידו כשר הבריאות על רקע חוק הגיוס, רק כדי לחזור לכהן במשרת שר ב-2019; ורק השבוע חילק נתניהו את התיקים שנותרו בידיו, כשמינה את ציפי חוטובלי לשרת התפוצות, את דוד ביטן לשר החקלאות, את יפעת ביטון-שאשא לשרת העבודה והרווחה ואת יצחק כהן לשר השיכון והבינוי.

אחד הדברים המוזרים במינויים המרובים הללו שמספר חברי הממשלה, שלא זכו לאמון הכנסת, גדול מאי פעם. בימי שגרה, סעיף 15 לחוק-יסוד הממשלה קובע שכל שר המתמנה לתפקידו, צריך לזכות לאישור בהצבעה במליאת הכנסת. אולם מאז פיזור הכנסת ה-20 בדצמבר 2018, לא היה רוב לממשלה שנתניהו רצה להרכיב. כתוצאה מכך, סעיף 15 הנ"ל לא חל, ובמקומו נמצא סעיף אחר בחוק יסוד הממשלה, סעיף 30 (ד) המאפשר לממשלה יוצאת, למנות ח"כים לתפקידי שרים ללא אישור הכנסת.

החוק לא צפה את הסיטואציה

הבעיה היא שהחוק לא צפה שבמשך כנסת אחר כנסת, אף צד לא יצליח להרכיב קואליציה. וכך, ההסדר החוקתי שנועד למצב זמני (בין ממשלות) הפך לדבר הקבוע שנמשך מעל שנה.

בממשלה ה-34, הנוכחית, יש כיום 25 שרים, כולל ראש הממשלה. 11 מתוך 25 נכנסו לתפקידם ללא הצבעת מליאת הכנסת. 11 השרים מונו באישור ממשלה ולא בהליך הרגיל שבו הרשות המחוקקת מצביעה ונותנת אמון בכל אחד מן השרים האלה. מדובר בשר הביטחון נפתלי בנט, שר החוץ ישראל כ"ץ, שר החינוך רפי פרץ, שר המשפטים אמיר אוחנה, שר התקשורת דוד אמסלם, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שרת העבודה והרווחה יפעת שאשא-ביטון, שר הבריאות יעקב ליצמן, שר החקלאות דוד ביטן, שרת התפוצות ציפי חוטובלי ושר השיכון והבינוי יצחק כהן.

אף אחד מן הפוליטיקאים לעיל לא זכה בהצבעת רוב במליאת כנסת. אף אחד מהם לא ישב בדיון על מהות המינוי שלו ושמע את הביקורת של האופוזיציה. אף אחד מהם לא נדרש להגיע לכנסת ולהשיב בשעת שאלות, לתת פתרונות בשאילתות, להתייצב בוועדות הכנסת ולתת דין וחשבון בתחום עשיית הממשלה.

ללא קשיים משפטיים, לפחות בינתיים

האם נתניהו הלך רחוק מדי ועשוי להיתקל בקשיים משפטיים? בשרשרת המינויים הראשונה שנעשו במהלך הקיץ, וכללו את שר החוץ כ"ץ, שר החינוך פרץ, שר המשפטים אוחנה, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ ושר התקשורת דוד אמסלם - לא נעשתה פניה ליועץ המשפטי לממשלה לעצור את המינויים. יתרה מכך, בחודש יוני 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמינויים הנ"ל התבצעו לפי סעיף 30 (ד) לחוק-יסוד הממשלה.

אולם אחרי מינויו של בנט, אחרי מערכת הבחירות לכנסת ה-22 וכשהסיכויים להקמת ממשלה הלכו ופחתו, נדרש היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, לבעייתיות שבמינויים ללא אישור מליאה. בעמותת שומרי הסף הגישו עתירה לבג"ץ נגד המינוי של בנט, וינון כתב בתשובת הכנסת כי אותו סעיף 30 (ד), מתאים למצב שבו שר קודם חדל לכהן. "סעיף זה לא רלוונטי למינוי של בנט, שבו בנט לא התמנה במקום שר שחדל לכהן אלא בעקבות העברת התיק מראש הממשלה שממשיך לכהן לידיו של בנט. לשיטתנו, סעיף 30(ד) מבטא את התפיסה לפיה כאשר שר עוזב את הממשלה נוצר 'ואקום תפקודי' שקיים צורך חיוני למלא אותו, ועל כן מוצדק במקרה זה לסטות מעקרון היסוד המשטרי-חוקתי לפיו מינוי שרים מחייב את אישור הכנסת.

"ואולם עמדתנו היא כי חוק היסוד לא קובע חריג גורף לפיו כל מינוי של שר בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור מאישור הכנסת, והוא בוודאי אינו קובע כי שינוי בחלוקת התפקידים הפנימית בין השרים בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור גם הוא מאישור הכנסת".

עוד ציין ינון בתגובה לאותה העתירה כי "יש לזכור, כי ממשלת מעבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אלא מכהנת רק מכוח עיקרון הרציפות השלטונית שנועד לשמר את המצב הקיים. לפיכך, יש לפרש את סעיף 30(ד) בצמצום ובאופן קוהרנטי עם עקרונות היסוד הקבועים בחוק היסוד, ואין מקום להרחיבו מעבר לכך".

בסיום תגובתו, ביקש ינון מבג"ץ שלא להתערב (וזאת על אף גישתו שמדובר במינוי שלא כדין) אלא להחיל את הכלל מכאן הלאה. הסיבה לכך הייתה הסתמכות ראש הממשלה על עמדות קודמות של היועץ המשפטי לממשלה. אולם גם הפעם, בינואר 2020, ראש הממשלה נתניהו ממשיך למנות שרים כאילו מדובר בממשלה רגילה ולא מתייחס לייעוץ המשפטי הנ"ל, המבקש לצמצם את הפעילות לפי סעיף 30 (ד).

גם בקרב חברי הכנסת יש התקוממות נגד חוסר הפיקוח של הכנסת על הממשלה ושריה. ח"כ עודד פורר, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, כתב ביום ראשון האחרון ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מכתב שבו דרש את הקמת ועדת הכנסת והדגיש גם את אי-אישרור השרים במליאה. "הקמת ועדות הכנסת היא לא רשות - זו חובה. הכנסת חייבת להקים ועדות כדי לפקח על ממשלה שאין לה אמון הציבור. יש בממשלה הזו שרים רבים שמונו ללא אישור הכנסת - צעד שלכתחילה הוא בעייתי מאוד במדינה דמוקרטית, ובנוסף אין לכנסת יכולת לקיים דיון באף אחת מהוועדות כדי לפקח על השרים הללו". פורר המשיך ופירט דוגמאות של מהלכים של השרים דרעי, ליצמן ואחרים, שלא ניתן לפקח ולהעביר ביקורת פרלמנטרית על פעילותם או מחדליהם. 

החוק קובע שיכולים לכהן רק 19 שרים. כך עוקפים אותו

בממשלה ה-34 מכהנים כיום 25 שרים. על פניו בניגוד למה שכתוב בחוק-יסוד הממשלה. ב-2013 שונה החוק, בהתאם לדרישת יש עתיד, ומספר השרים הוגבל ל-19. ב-2015, לקראת הקמת הממשלה ה-34, ביקש נתניהו לעקוף את הכלל ושילב בחוק היסוד הוראת שעה, שלפיה הגבלת מספר השרים לא תחול על הכנסת ה-20. ואכן, במהלך הממשלה ה-34 הגיע מספר שרי הממשלה ל-22-24, כאשר השיא הוא בשבוע האחרון עם 25 שרים.

מינוי ופיטורי שרים הוא אחד הכלים הפוליטיים החזקים ביותר שיש בידי ראש ממשלה בשיטה הפרלמנטרית, ורה"מ בנימין נתניהו עושה בכלי זה שימוש נרחב. רק לאחרונה, בדצמבר 2019 בעת הפריימריז על ראשות מפלגת הליכוד, החזיק נתניהו את הקלפים קרוב לחזה וחיכה לראות את התמיכה הפוליטית האישית בו, תוך שהוא מסכים למנות ח"כים בכירים לשרים, רק אחרי שייודע ההישג שלו בהתמודדות. לח"כ ניר ברקת, הייתה ציפייה גדולה לזכות בתפקיד שר, ולשם כך התייצב לימינו של נתניהו במהלך הפריימריז. בסופו של דבר, לא זכה בתפקיד.

אבל אם הוראת השעה לכאורה פגה וההגבלה על מספר השרים בתוקף, איך יכול נתניהו למנות מספר כה רב של שרים? נתניהו, כמו גם כל צמרת הליכוד, ידע שהוראת השעה פקעה, והנה שוב חלה מגבלת 19 השרים. אך הוא העדיף להתעלם ולהמתין לעתירות נגדו או לאיסור כלשהו מטעם היועץ המשפטי לממשלה. המודעות לבעייתיות הקיימת באה לידי ביטוי גם בהצעת החוק הראשונה והיחידה (למעט פיזור הכנסת) של הכנסת ה-21. ח"כ מיקי זוהר הספיק להגיש את ההצעה לשינוי חוק-יסוד הממשלה, כך שתוסר המגבלה. בסופו של דבר הכנסת פוזרה והצעת החוק לא עברה.

אף על פי כן, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט איפשר לנתניהו לחרוג מן המספר 19. משרד המשפטים העניק לנתניהו פרשנות מתירנית. מבחינתם, הוראת השעה פקעה עם סיום הכנסת ה-20, אבל ממשלת המעבר הנוכחית, הממשלה ה-34, מכהנת מתוקף הכנסת ה-20, ולכן לכאורה לא חלה עליה המגבלה.

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים מתקרבות אחרי נתק ארוך. המטרה: להדק שליטה בקרן אפריקה

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"