גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה התנפחה, וכמעט מחצית מהשרים לא קיבלו את אמון הכנסת

לממשלת נתניהו שמונתה ב-2015 ומתפקדת בשנה האחרונה כממשלת מעבר, הצטרפו השבוע שלושה חברים חדשים - והיא מונה כבר 25 שרים ● בזמן שמערכת בחירות רודפת מערכת בחירות, חלקם הגדול התמנה בלי לקבל את אישור הפרלמנט שנדרש בשגרה ● "גלובס" בעקבות הכנסת המשותקת

דוד ביטן, ציפי חוטובלי, יצחק כהן / צילומים: שלומי יוסף, דוברות הכנסת - יצחק הררי, איל יצהר
דוד ביטן, ציפי חוטובלי, יצחק כהן / צילומים: שלומי יוסף, דוברות הכנסת - יצחק הררי, איל יצהר

הכנסת משותקת מפעילות כבר יותר משנה, מאז הקדמת הבחירות (הראשונה) בסוף 2018. בשבועות האחרונים עסקנו ב"גלובס" בהשלכות של הוועדות הלא מכונסות, במליאה השוממת ובפגרה המתמשכת.

השבוע בוצע סבב מינויי שרים, עוד סבב, בלי אישור חברי הפרלמנט כפי שמתחייב בשגרה כשהכנסת מתפקדת. ממשלת ישראל ה-34, זו שמונתה בחודש מאי 2015, גדלה ומתנפחת. באופן חריג, היא נמתחת כבר על פני שלוש כנסות, ובקרוב היא תמשיך גם לתוך הכנסת ה-23. כל זאת בלי שזכתה לאמון הכנסת כבר בערך שנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פיטר והחליף שרים רבים: את נפתלי בנט, למשל, הוא פיטר ממשרד החינוך ביוני 2019, רק כדי לתת לו על מגש של כסף את משרד הביטחון בתוך 5 חודשים; סגן השר יעקב ליצמן התפטר (אי שם ב-2017) מתפקידו כשר הבריאות על רקע חוק הגיוס, רק כדי לחזור לכהן במשרת שר ב-2019; ורק השבוע חילק נתניהו את התיקים שנותרו בידיו, כשמינה את ציפי חוטובלי לשרת התפוצות, את דוד ביטן לשר החקלאות, את יפעת ביטון-שאשא לשרת העבודה והרווחה ואת יצחק כהן לשר השיכון והבינוי.

אחד הדברים המוזרים במינויים המרובים הללו שמספר חברי הממשלה, שלא זכו לאמון הכנסת, גדול מאי פעם. בימי שגרה, סעיף 15 לחוק-יסוד הממשלה קובע שכל שר המתמנה לתפקידו, צריך לזכות לאישור בהצבעה במליאת הכנסת. אולם מאז פיזור הכנסת ה-20 בדצמבר 2018, לא היה רוב לממשלה שנתניהו רצה להרכיב. כתוצאה מכך, סעיף 15 הנ"ל לא חל, ובמקומו נמצא סעיף אחר בחוק יסוד הממשלה, סעיף 30 (ד) המאפשר לממשלה יוצאת, למנות ח"כים לתפקידי שרים ללא אישור הכנסת.

החוק לא צפה את הסיטואציה

הבעיה היא שהחוק לא צפה שבמשך כנסת אחר כנסת, אף צד לא יצליח להרכיב קואליציה. וכך, ההסדר החוקתי שנועד למצב זמני (בין ממשלות) הפך לדבר הקבוע שנמשך מעל שנה.

בממשלה ה-34, הנוכחית, יש כיום 25 שרים, כולל ראש הממשלה. 11 מתוך 25 נכנסו לתפקידם ללא הצבעת מליאת הכנסת. 11 השרים מונו באישור ממשלה ולא בהליך הרגיל שבו הרשות המחוקקת מצביעה ונותנת אמון בכל אחד מן השרים האלה. מדובר בשר הביטחון נפתלי בנט, שר החוץ ישראל כ"ץ, שר החינוך רפי פרץ, שר המשפטים אמיר אוחנה, שר התקשורת דוד אמסלם, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ', שרת העבודה והרווחה יפעת שאשא-ביטון, שר הבריאות יעקב ליצמן, שר החקלאות דוד ביטן, שרת התפוצות ציפי חוטובלי ושר השיכון והבינוי יצחק כהן.

אף אחד מן הפוליטיקאים לעיל לא זכה בהצבעת רוב במליאת כנסת. אף אחד מהם לא ישב בדיון על מהות המינוי שלו ושמע את הביקורת של האופוזיציה. אף אחד מהם לא נדרש להגיע לכנסת ולהשיב בשעת שאלות, לתת פתרונות בשאילתות, להתייצב בוועדות הכנסת ולתת דין וחשבון בתחום עשיית הממשלה.

ללא קשיים משפטיים, לפחות בינתיים

האם נתניהו הלך רחוק מדי ועשוי להיתקל בקשיים משפטיים? בשרשרת המינויים הראשונה שנעשו במהלך הקיץ, וכללו את שר החוץ כ"ץ, שר החינוך פרץ, שר המשפטים אוחנה, שר התחבורה בצלאל סמוטריץ ושר התקשורת דוד אמסלם - לא נעשתה פניה ליועץ המשפטי לממשלה לעצור את המינויים. יתרה מכך, בחודש יוני 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה שהמינויים הנ"ל התבצעו לפי סעיף 30 (ד) לחוק-יסוד הממשלה.

אולם אחרי מינויו של בנט, אחרי מערכת הבחירות לכנסת ה-22 וכשהסיכויים להקמת ממשלה הלכו ופחתו, נדרש היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, לבעייתיות שבמינויים ללא אישור מליאה. בעמותת שומרי הסף הגישו עתירה לבג"ץ נגד המינוי של בנט, וינון כתב בתשובת הכנסת כי אותו סעיף 30 (ד), מתאים למצב שבו שר קודם חדל לכהן. "סעיף זה לא רלוונטי למינוי של בנט, שבו בנט לא התמנה במקום שר שחדל לכהן אלא בעקבות העברת התיק מראש הממשלה שממשיך לכהן לידיו של בנט. לשיטתנו, סעיף 30(ד) מבטא את התפיסה לפיה כאשר שר עוזב את הממשלה נוצר 'ואקום תפקודי' שקיים צורך חיוני למלא אותו, ועל כן מוצדק במקרה זה לסטות מעקרון היסוד המשטרי-חוקתי לפיו מינוי שרים מחייב את אישור הכנסת.

"ואולם עמדתנו היא כי חוק היסוד לא קובע חריג גורף לפיו כל מינוי של שר בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור מאישור הכנסת, והוא בוודאי אינו קובע כי שינוי בחלוקת התפקידים הפנימית בין השרים בתקופת ממשלת מעבר יהיה פטור גם הוא מאישור הכנסת".

עוד ציין ינון בתגובה לאותה העתירה כי "יש לזכור, כי ממשלת מעבר אינה נהנית מאמון הכנסת, אלא מכהנת רק מכוח עיקרון הרציפות השלטונית שנועד לשמר את המצב הקיים. לפיכך, יש לפרש את סעיף 30(ד) בצמצום ובאופן קוהרנטי עם עקרונות היסוד הקבועים בחוק היסוד, ואין מקום להרחיבו מעבר לכך".

בסיום תגובתו, ביקש ינון מבג"ץ שלא להתערב (וזאת על אף גישתו שמדובר במינוי שלא כדין) אלא להחיל את הכלל מכאן הלאה. הסיבה לכך הייתה הסתמכות ראש הממשלה על עמדות קודמות של היועץ המשפטי לממשלה. אולם גם הפעם, בינואר 2020, ראש הממשלה נתניהו ממשיך למנות שרים כאילו מדובר בממשלה רגילה ולא מתייחס לייעוץ המשפטי הנ"ל, המבקש לצמצם את הפעילות לפי סעיף 30 (ד).

גם בקרב חברי הכנסת יש התקוממות נגד חוסר הפיקוח של הכנסת על הממשלה ושריה. ח"כ עודד פורר, יו"ר סיעת ישראל ביתנו, כתב ביום ראשון האחרון ליו"ר הכנסת יולי אדלשטיין מכתב שבו דרש את הקמת ועדת הכנסת והדגיש גם את אי-אישרור השרים במליאה. "הקמת ועדות הכנסת היא לא רשות - זו חובה. הכנסת חייבת להקים ועדות כדי לפקח על ממשלה שאין לה אמון הציבור. יש בממשלה הזו שרים רבים שמונו ללא אישור הכנסת - צעד שלכתחילה הוא בעייתי מאוד במדינה דמוקרטית, ובנוסף אין לכנסת יכולת לקיים דיון באף אחת מהוועדות כדי לפקח על השרים הללו". פורר המשיך ופירט דוגמאות של מהלכים של השרים דרעי, ליצמן ואחרים, שלא ניתן לפקח ולהעביר ביקורת פרלמנטרית על פעילותם או מחדליהם. 

החוק קובע שיכולים לכהן רק 19 שרים. כך עוקפים אותו

בממשלה ה-34 מכהנים כיום 25 שרים. על פניו בניגוד למה שכתוב בחוק-יסוד הממשלה. ב-2013 שונה החוק, בהתאם לדרישת יש עתיד, ומספר השרים הוגבל ל-19. ב-2015, לקראת הקמת הממשלה ה-34, ביקש נתניהו לעקוף את הכלל ושילב בחוק היסוד הוראת שעה, שלפיה הגבלת מספר השרים לא תחול על הכנסת ה-20. ואכן, במהלך הממשלה ה-34 הגיע מספר שרי הממשלה ל-22-24, כאשר השיא הוא בשבוע האחרון עם 25 שרים.

מינוי ופיטורי שרים הוא אחד הכלים הפוליטיים החזקים ביותר שיש בידי ראש ממשלה בשיטה הפרלמנטרית, ורה"מ בנימין נתניהו עושה בכלי זה שימוש נרחב. רק לאחרונה, בדצמבר 2019 בעת הפריימריז על ראשות מפלגת הליכוד, החזיק נתניהו את הקלפים קרוב לחזה וחיכה לראות את התמיכה הפוליטית האישית בו, תוך שהוא מסכים למנות ח"כים בכירים לשרים, רק אחרי שייודע ההישג שלו בהתמודדות. לח"כ ניר ברקת, הייתה ציפייה גדולה לזכות בתפקיד שר, ולשם כך התייצב לימינו של נתניהו במהלך הפריימריז. בסופו של דבר, לא זכה בתפקיד.

אבל אם הוראת השעה לכאורה פגה וההגבלה על מספר השרים בתוקף, איך יכול נתניהו למנות מספר כה רב של שרים? נתניהו, כמו גם כל צמרת הליכוד, ידע שהוראת השעה פקעה, והנה שוב חלה מגבלת 19 השרים. אך הוא העדיף להתעלם ולהמתין לעתירות נגדו או לאיסור כלשהו מטעם היועץ המשפטי לממשלה. המודעות לבעייתיות הקיימת באה לידי ביטוי גם בהצעת החוק הראשונה והיחידה (למעט פיזור הכנסת) של הכנסת ה-21. ח"כ מיקי זוהר הספיק להגיש את ההצעה לשינוי חוק-יסוד הממשלה, כך שתוסר המגבלה. בסופו של דבר הכנסת פוזרה והצעת החוק לא עברה.

אף על פי כן, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט איפשר לנתניהו לחרוג מן המספר 19. משרד המשפטים העניק לנתניהו פרשנות מתירנית. מבחינתם, הוראת השעה פקעה עם סיום הכנסת ה-20, אבל ממשלת המעבר הנוכחית, הממשלה ה-34, מכהנת מתוקף הכנסת ה-20, ולכן לכאורה לא חלה עליה המגבלה.

עוד כתבות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

הדגם שחוגג חמש שנים על הכביש וממשיך להיות רלוונטי

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קופת חולים כללית / צילום: Shutterstock

ועדת הבדיקה של משרד הבריאות לקופ"ח כללית מתקרבת לפרסום מסקנותיה

ועדת הבדיקה שמינה משרד הבריאות לבחינת הממשל התאגידי בקופת חולים כללית תפרסם את מסקנותיה בשבועות הקרובים ● עדיין לא ידוע לאיזה כיוון הולכת הוועדה, אך משרד הבריאות דרש בעבר הגבלה משמעותי של תפקיד יו"ר הקופה יוחנן לוקר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר