גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: דוח העוני פוגע בטיפול בצמצום העוני

מוטב לעזור לחלשים במקום לספור אותם. ייתכן שאם הממשלה תפעל לשפר את חיי אזרחיה, ובעיקר אלה שבמצוקה, שיעורי העוני יגדלו, לשמחת חוגגי פסטיבל העוני ● דעה

חסר בית / צילום: שלומי יוסף
חסר בית / צילום: שלומי יוסף

כמידי שנה, עם פרסום דוחות הביטוח הלאומי ומגוון דוחות אלטרנטיביים על שיעורי העוני, התקשורת חוגגת בהפרזות על המצב העגום בישראל בהשוואה למדינות המפותחות, על מיליוני הילדים הרעבים, על מצוקת הנכים, לרוב בצירוף צילומים של קשישים מחפשים מזון בפחי האשפה. אבל מי שמכיר את הגדרת העוני ואופן מדידתו מקבל את הרושם שהשיח התקשורתי מבוסס בעיקר על חוסר הבנה. הביקורת על הממשלה סביב דוח העוני דווקא מסיטה את תשומת הלב ממחדלי הממשלה בטיפול בסוגיות הכלכליות והחברתיות.

מספר הערות על דוח העוני:

1. ישנן משפחות חרדית לא מעטות שבהן האם עובדת במשרה מלאה, בשכר שאינו רחוק מהממוצע בישראל, והאב לומד בכולל ומקבל קצבאות שונות. למשפחה 8-9 ילדים, ובני המשפחה בריאים בגופם ובנפשם. למשפחה קורת גג, מזון מספיק, בגדים סבירים ושירותי בריאות ציבוריים (באיכות גבוהה בהשוואה בינלאומית). המשפחה חיה בצניעות כלכלית אבל אין מצוקה. המשפחה כמובן מתחת קו העוני. מדוע עלינו להיות מוטרדים מהעוני של המשפחה והילדים? רצוי לדעת שגם אם שכר האם יוכפל ל-20 אלף שקל לחודש, המשפחה עדיין יכולה להיות מתחת קו העוני.

ובכן, חלק מהייחוד של ישראל בהשוואה למדינות המפותחות הוא ריבוי המשפחות שבוחרות להסתפק במפרנס אחד ולהביא לעולם ילדים רבים. מדובר על עוני מבחירה. ולכן ברור לחלוטין שיהיו בישראל הרבה יותר עניים, ובעיקר ילדים עניים, בהשוואה לכל מדינה מפותחת אחרת. ועוד יש לזכור שהעוני הנמדד הוא יחסי. עני בישראל אינו ילד או מבוגר שסובל מרעב, מהעדר קורת גג, או לבוש בסמרטוטים. העניים בישראל גם נהנים ממערכת החינוך והבריאות הציבוריים.

2. עובדים ועניים. העבודה לא תמיד מחלצת מעוני - יש משפחות שבהן יש מפרנס אחד ולפעמים אפילו שניים, ובכל זאת הן מתחת לקו העוני, למשל בגלל השילוב של שכר נמוך וריבוי ילדים. בעבר, עד תחילת שנות ה-2000, היו הרבה יותר עניים בישראל שחיו מקצבאות. הגידול במספר המשפחות העובדות העניות אינו תוצאה של התדרדרות של משפחות עובדות רבות אל מתחת לקו העוני, אלא תוצאה של הצטרפותן של משפחות עניות למעגל העבודה. המעבר מקצבאות לעבודה, הרבה בזכות קיצוץ הקצבאות בתחילת שנות ה-2000, הוא מבורך. הקיצוץ בקצבאות הגדיל את העוני בטווח הקצר, אבל הכניס את ישראל למסלול של שיעורים גבוהים של השתתפות בשוק העבודה ובסופו של דבר תרם לצמצום בשיעורי העוני.

3. הקיצוץ בקצבאות הקטין את הפער בין שיעורי העוני בהכנסה הכלכלית (הכנסה ברוטו) לבין שיעורי העוני בהכנסה הפנויה (הכנסה נטו בתוספת קצבאות). כיום, ישראל בולטת בהשוואה לממוצע המדינות המפותחות בפער הנמוך בין שני חישובי העוני (למרות שיש לציין שדוחות ביטוח לאומי מתעלמים מחלק מההכנסה ומהבעלות על דירה בחישובי העוני). כלומר, ממשלת ישראל לא עושה הרבה בהשוואה לעולם לצמצום העוני על ידי קצבאות, ורבים שמגדירים עצמם "חברתיים" קוראים להגדלת הקצבאות לעניים. אבל מדובר בדרישה מזיקה: הגדלת קצבאות ילדים, אברכים והבטחת הכנסה, תעודד בעלי כושר השתכרות נמוך להימנע מעבודה ויכולה בסופו של דבר להוביל לגידול בעוני ובילודה, כפי שהיה המצב לפני קיצוץ הקצבאות, כאשר ישראל הייתה מאופיינת בשיעורי השתתפות נמוכים בכוח העבודה.

4. די מפתיע למעשה שהעוני לא גדל משנה לשנה, כשלוקחים בחשבון את הדמוגרפיה. מספר המשפחות החרדיות שבוחרות לחיות בעוני גדל לאורך השנים. יש הטוענים, ובצדק מסוים, שאולי זכותם של מבוגרים לבחור בעוני, אבל תוהים לגבי זכותם של הורים לכפות עוני על ילדיהם. קשה לזלזל בטענה הזו, אבל המסקנה שרצוי להגדיל קצבאות ילודה ובכך להכביד את הנטל על מי שבחר להסתפק בשנים-שלושה ילדים ולעודד עוד ילודה בקרב העניים, אינה סבירה לדעתי. ואם מתערבים לאנשים בהחלטותיהם לגבי ילדיהם, מדוע אנחנו מאפשרים לציבור החרדי למנוע מילדיהם חינוך ראוי? או מדוע אנחנו לא דורשים למנוע את שטיפת המוח הדתית שהורים עושים לילדיהם? כדאי לזכור שהחרדים סבורים שדווקא הציבור החילוני הוא זה שעושה עוול לילדיו, ולכן נדמה לי שכדאי לצמצם את ההתערבות של החברה בהחלטות של משקי בית, ובכלל זה רצוי לא לסבסד ילודה, בעיקר לאור ההשלכות הכלכליות והסביבתיות של גידול האוכלוסייה.

5. בסופו של דבר בהחלט כדאי להיות מוטרדים מהמצוקה ומהעוני בישראל, אבל מוטב לא להתרגש מנתוני העוני הרשמיים, ובוודאי שרצוי להתעלם לחלוטין ממגוון דוחות העוני האלטרנטיביים, שהם ברובם מניפולטיביים. כדאי להיות מוטרדים מהפריון הנמוך של העובד הישראלי (בהשוואה לפריון העבודה במדינות המפותחות) ומיוקר המחיה, ורצוי לדרוש מהממשלה לפעול לשיפור רווחת הציבור. השילוב של פריון עבודה נמוך, שמוביל לשכר עבודה נמוך, עם מחירים גבוהים של מוצרי הצריכה, תורמים למצוקה של אזרחי ישראל, אבל לא משפיעים על העוני הנמדד. רצוי להבין שאם ממשלת ישראל תעשה (לשם שינוי) את הדבר הנכון, ותפעל בצורה נחרצת למען רווחת הציבור בישראל, היא יכולה להעלות את רמת החיים של כל הציבור, ובו בזמן להגדיל את העוני הנמדד.

ירידה ביוקר המחיה, כתוצאה מהסרת חסמי יבוא ומהגדלת התחרותיות במשק, תאפשר לתושבי ישראל לקנות יותר מוצרים ולהעלות את רמת החיים. אבל למהלך חשוב זה, שישפר בעיקר את מצב העניים, אין כל השפעה על מדידת העוני. העוני בישראל נמדד לפי ההכנסה, בלי קשר לכוח הקנייה. ומה לגבי הגדלת פריון העבודה וההכנסה? מאחר והעוני הנמדד הוא יחסי, ובפרט המדידה היא ביחס להכנסה החציונית, הרי ברור שאם פריון העבודה והשכר עולים, גם קו העוני עולה. עם העלייה בקו העוני גם ההכנסה של משקי הבית העובדים בישראל, שנמצאים בסביבת קו העוני, תעלה, ולכן אין לעליה בהכנסה השפעה שיטתית מצמצמת עוני נמדד על משקי הבית העובדים. אבל יש משקי בית (קשישים למשל) שאינם עובדים, או שחלק גדול מהכנסתם אינו מעבודה, ולכן גם אם מצבם הכלכלי השתפר בעקבות העלייה בכוח הקניה והעלייה בפריון העבודה, חלקם יפלו את מתחת לקו העוני: קו העוני טיפס מהר יותר מהכנסתם.

לסיכום, בהחלט ייתכן שאם הממשלה תעשה את הדברים הנכונים ותצליח לשפר מאוד את איכות חיי הציבור ובעיקר חיי העניים, בכל זאת שיעורי העוני יגדלו, לשמחתם של חוגגי פסטיבל העוני. ובאופן דומה, הלחץ על הממשלה לשנות את סטטיסטיקת העוני יכול דווקא להוביל לפגיעה ברווחת הציבור ולהגדלת המצוקה והעוני. ההתמקדות התקשורתית בסטטיסטיקת העוני מסיטה את הדיון הציבורי ממחדלי ממשלת ישראל, שלא עושה כמעט דבר לשיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל, נכנעת לקבוצות אינטרס צר שפוגעים בציבור הרחב, ומנהלת מדיניות כלכלית פופוליסטית. 

הכותב הוא פרופסור לכלכלה בבינתחומי הרצליה ובאוניברסיטת ווריק באנגליה

עוד כתבות

קובי חזן. / צלם: אורן קאן

זמן להשקיע ? "אני ממליץ למי שנמצא על הגדר לרדת ממנה"

קובי חזן, המנהל את קרן הגידור אמידה, מעריך כי בנקודת הזמן הזו כדאי לחזור להשקיע במניות, "אבל חייבים לעשות את זה בצורה סלקטיבית" ● באיזה מגזרים לדעתו כדאי להתמקד ?

רוני חזקיהו החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: משרד האוצר

הביקורת עשתה את שלה: עסקים קטנים יוכלו לקבל אשראי מוגדל מקרן הסיוע

החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, קבע כי עסקים קטנים בעלי מחזור מכירות שנתי של עד 25 מיליון שקל יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת מקרן הסיוע המיוחדת שהקים האוצר ● עפ"י ההנחיה החדשה, עסקים אלה יוכלו לקבל הלוואה מוגדלת בגובה עד 16% ממחזור המכירות השנתי

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

שמועת קורונה 30 / אילוסטרציה: גלובס

מדריך מיוחד: כך תדעו איך להתייחס לשמועות הקורונה שהגיעו אליכם ממקורות לא רשמיים

קראתם בפייסבוק על תרופה מוזרה למגפה? קיבלתם בוואטסאפ הודעה מלחיצה ממקור עלום? ● בודקי העובדות של "גלובס" מבררים את השמועות הטריות

סניף של סופר פארם / צילום: בר אל, גלובס

אפקט הקורונה: סופר-פארם סוגרת זמנית 9 סניפים

זאת על רקע ירידה משמעותית בפעילות באותם סניפים, כשבחברה העדיפו לנייד את כוח-האדם לטובת חנויות עמוסות ופעילות האונליין ● גם היצע המוצרים בסניפים ישתנה, לאור ירידה בביקוש למוצרי קוסמטיקה ולייף סטייל ועלייה בביקוש למוצרי הפעלות לילדים

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

השיאן הישראלי: שכר בעלות של יותר מ-13 מיליון דולר לברק עילם מנכ"ל נייס

רוב התגמול שקיבל עילם בשנה החולפת - באמצעות מניות ● בשנים 2019-2014 הצטברה עלות השכר של מנכ"ל נייס לכ-43 מיליון דולר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

דעה: הבנקים לא מלכ"רים, אך לא צריכים להגזים

הבנקים צריכים לעשות מאמצים ולסייע ללקוחות דווקא היום, ולא רק להצהיר שהם מסייעים ונותנים גרייס

אריה דרעי בשיחת וידאו עם ועדת הקורונה של הכנסת / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הקורונה בכנסת בדוח ביניים חריף: מדיניות בדיקות בעייתית, היעדר הנהגה וסכנה לנזק בלתי הפיך לכלכלה ולחברה

יו"ר הוועדה עפר שלח הכין מסמך מסכם ובו מתח ביקורת חריפה על התנהלות המדינה במשבר ● בין המלצותיו: לשנות את מדיניות הבדיקות ולהקים גוף לניהול משברים לאומיים ● "דרג מדיני לא אמור לקבל, במשבר רב-ממדי ועמוק כמו זה, החלטות מהירות תוך כדי תנועה"

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

מפעל עשות אשקלון / צילום: יח"צ

אלביט הגישה הצעת רכש להחזקות הציבור בעשות אשקלון, המניה מזנקת

ההצעה היא לפי מחיר של 7 שקלים למניית עשות ובהיקף כולל של כ-24.8 מיליון שקל

חיטוי של בית קולנוע בווהאן בסוף השבוע האחרון / צילום: Aly Song, רויטרס

הסינים יוצאים מהסגר אך מגלים שהם שבויים של החובות שצברו במהלכו

אם הביקוש העולמי למוצרים סיניים לא יעלה בחודשים הבאים, קיצוצי השכר יישארו, ומכירות העסקים הקטנים ימשיכו לרדת, חדלות הפירעון תטפס וההפסדים יחלחלו לבנקים ולחברות ההלוואות

אמיר מגנר / צילום: יוגב מאיר

CyberMDX גייסה 20 מיליון דולר כדי להגן על מכשירים רפואיים מחוברים

החברה, שהוקמה ב-2017 על ידי אמיר מגנר (מנכ"ל) ומוטי שנייברג, שאינו מחזיק בתפקיד פעיל בחברה כיום, מפתחת פלטפורמת אבטחת סייבר וניהול לוגיסטי של מכשור רפואי

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עצמאים, בונים על מענק מהמדינה? תקראו את האותיות הקטנות

בעלי עסקים, שקיוו לעזרה מהמדינה, גילו שדווקא ברגעים הכלכליים הקשים בחייהם כי הם נחשבים בעיני המדינה לתא משפחתי "עשיר" מדי בהכנסות או שפתחו את העסק בתאריך לא מתאים

צ'אנגפנג זאו (CZ), מנכ"ל Binance, גיא בן-ארצי, מנכ"ל Bancor  / צילום: רויטרס, יח"צ

מייסדיה הישראלים של חברת הבלוקצ'יין בנקור נתבעים בבקשה לייצוגית בארה"ב

אייל הרצוג, יהודה לוי והאחים גיא וגליה בן-ארצי הם בין הנתבעים ברשימה של 11 בקשות לתביעות ייצוגיות שהוגשו בניו יורק בסוף השבוע שעבר ● לטענת התובעים, המטבעות הדיגיטליים שהונפקו ע"י בנקור, בייננס וחברות בלוקצ'יין אחרות הם למעשה ניירות ערך שלא נרשמו כחוק

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מכת קורונה: השוכרים בורחים מת"א ומחפשים דירות זולות בפתח תקוה

שוק השכירות מגיב במהירות למשבר הכלכלי ומשנה את מפת הביקושים • מנתוני חברת WeCheck עולה כי השוכרים הצעירים מוותרים על הדירות היקרות של העיר ללא הפסקה ומחפשים תחליפים • במקביל נרשמת ירידה של כ-30% בהיצע הדירות להשכרה בכל הארץ

שלמה קרמר / צילום: בז רטנר, רויטרס

קאטו נטוורקס של שלמה קרמר גייסה 77 מיליון דולר

החברה מפתחת ומספקת תשתית לרשתות תקשורת ארגוניות מאובטחות מבוססות ענן, והיא הוקמה על ידי קרמר, ממייסדי צ'ק פוינט ומייסד חברת האבטחה אימפרבה (Imperva) ואחת הדמויות הבולטות בהייטק הישראלי

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

דוד אמסלם / צילום: יצחק הררי דוברות הכנסת

על רקע המשבר: ערבויות חברות התקשורת הופחתו בעשרות אחוזים

המטרה: פינוי משאבים לטובת השקעה בתשתיות ומתוך הכרה בפגיעה שהחברות צפויות לחוות בשל משבר הקורונה