נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק / צילום: כדיה לוי
בימים אלה מתנהל במסדרונות בתי המשפט, משרד המשפטים ולשכת רואי החשבון מאבק מנומס, מקצועי ושקט, אך משמעותי מאוד עבור רואי החשבון, שבמסגרתו נאבקת הלשכה להכניס את רגלם של רואי החשבון לזירה הנשלטת כמעט לחלוטין בידי עורכי דין: זירת בעלי התפקידים בתיקי חדלות פירעון.
פעם אחר פעם ממנה בית המשפט רק עורכי דין לניהול תיקי קריסת ופירוק חברות - כנאמנים, כמנהלים וכמפרקים - ואלה שוכרים את שירותים של רואי החשבון לפי הצורך, או כלל לא. ישנם תיקים שבהם ממונה גם רואה חשבון מוביל בתיק, כפי שנעשה למשל בתיק מגה, שכלל שלושה נאמנים שאחד מהם רואה חשבון; אולם לרוב ממודרים רואי החשבון מהליכי הובלת התיק ומניהולו, והם נחשבים ל"עזר כנגדו" של עורכי הדין.
את תמונת המצב הזה מנסה לשנות נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, באמצעות הידברות עם כונסת הנכסים הרשמית, שר המשפטים (וקודמתו בתפקיד), עריכת כנסים ופאנלים שמעלים את הנושא על סדר היום, שילוב השופטים הנוגעים בתחום בדיונים מקצועיים ושיגור מכתבים לכל הגורמים הרלוונטיים.
מדוע כה חשוב לרואי החשבון להיכנס לתחום חדלות הפירעון? יש בתחום הזה לא מעט כסף - בלשון המעטה - עבור בעלי התפקיד המובילים את התיק. בתיקי חדלות פירעון גדולים עומד שכר-הטרחה על מיליוני או עשרות מיליוני שקלים. לאחרונה נדמה היה כי המאבק של לשכת רואי החשבון מתחיל לחלחל אל מערכת המשפט: כמעט בכל תיק המליץ משרד הכנ"ר לבתי המשפט למנות בהליכי חדלות פירעון גם בעל תפקיד רואה חשבון.
אבל מהחלטה שניתנה בבית המשפט המחוזי נראה כי השינוי המיוחל מבחינת רואי החשבון כנראה רחוק מלהגיע. במסגרת ההחלטה מצנן השופט חגי ברנר את ההתלהבות של רואי החשבון ומבהיר כי אין שום סיבה למנות רואה חשבון לצד עורך דין בתיקי פירוק, אלא במקומות שקיימת מורכבות מיוחדת בתיק. "ככלל, עדיף ורצוי למנות בעל תפקיד אחד ולא שני בעלי תפקיד, וזאת משיקולי יעילות וכדי למנוע הכבדה על הפעילות השוטפת של התאגיד שמצוי בהליכי חדלות פירעון", כתב השופט ברנר בהחלטה שלא למנות רואה חשבון כנאמן נוסף בתיק הפירוק שנידון בפניו.
רואה חשבון חיצוני בתעריף שעתי
ההחלטה ניתנה במסגרת תיק הפירוק של השותפות "סיעוד הורים", המפעילה בית חולים סיעודי בבני-ברק המחזיק 162 מיטות. לאחרונה פנתה השותפות לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה כי ימונה לה נאמן. הכנ"ר הציע חמישה מועמדים, וציין כי לדעתו יש מקום למנות שני בעלי תפקיד בתיק: עורך דין ורואה חשבון.
בהחלטה שניתנה במעמד צד אחד בנובמבר האחרון, מינה השופט ברנר את עו"ד אלעד עפארי ממשרד כהן וילצ'יק ושות' לנאמן זמני, והורה כי בשלב זה אין הוא רואה צורך למנות שני בעלי תפקיד. בחלוף ימים ספורים נערך דיון בתיק, אשר במסגרתו ביקש הנאמן הזמני מבית המשפט לאשר לו לשכור את שירותיו של רואה חשבון חיצוני, לפי תעריף שעתי ועד תקרה של 10,000 שקל לחודש.
נציגת הממונה על חדלות פירעון מחוז תל-אביב ממשרד הכנ"ר, עו"ד מור מהלל כהן, חזרה בדיון על עמדת המשרד שלפיה יש למנות נאמן נוסף שתחום התמחותו הוא ראיית חשבון. "אנו סבורים כי עצם הבקשה להפעלה מחייב היעזרות קבועה ברואה חשבון... אנו מבקשים שבית משפט יקבע את שכרו של רואה החשבון, שיופחת משכרו של הנאמן הזמני", ציינה מהלל כהן.
בתגובה לכך השיב עו"ד עפארי כי הוא לא מעוניין במינוי בעל תפקיד רואה חשבון לצידו, אלא בשכירת רואה חשבון חיצוני. "מינוי שני בעלי תפקיד גורם לנזק אדיר בניהול התיק וגורם לפגיעה קשה גם לנושים, גם בהפעלה, וגם בסוף שכר-הטרחה הוא לא באמת אותו דבר. כשיש שני בעלי תפקיד אחראים, זה אומר שכל דבר הוא כפול, כגון שעות עבודה, כולל חתימות בבנק... לא מדובר בתיק מורכב שיש צורך למנות בו שני בעלי תפקיד", טען עפארי.
עוד הוסיף עפארי כי "החוק אומר שברגע שיש הפעלה, אני צריך שיהיה רואה חשבון לידי, שיעזור לי בניהול החשבונות. אפשר לקבוע תקרת שכר של עד 10,000 שקל, שזו תוספת של 25% ממה שמשולם היום לשירותי הנהלת החשבונות".
בית המשפט דחה את עמדת הכנ"ר וקבע, בהחלטה קצרצרה וכמעט אגבית, מסגרת של מקרים ושיקולים שבהם יש למנות שני בעלי תפקיד, עורך דין ורואה חשבון, בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש. ראשית ציין השופט ברנר כי ברירת המחדל היא מינוי בעל תפקיד אחד, ולא שניים. "החוק (חוק חדלות פירעון החדש, אל"ו) משמעו כי מינוי של יותר מבעל תפקיד אחד ייעשה אך ורק אם הדבר דרוש בשל טעמים מיוחדים שיירשמו, הנוגעים למורכבות ההליך. לא שוכנעתי כי מדובר בהליך מורכב בכלל, או בהליך מורכב מבחינה חשבונאית בפרט, ולכן לא מתעורר הצורך למנות בעל תפקיד נוסף שהוא רואה חשבון במקצועו".
מינוי שתכליתו לחסוך בעלויות
חוק חדלות פירעון החדש (שנכנס לתוקפו לפני מספר חודשים ונחשב למהפכה עצומה בתחום חדלות הפירעון) אמור היה להביא עמו בשורה משמעותית בנוגע להליכי מינוי בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון, כגון נאמן ומפרק. החוק אמור להוביל למינוי שוויוני יותר ולפתוח הזדמנויות למינוי שחקנים חדשים, שעד כה לא הצליחו לפרוץ את מחסום המינויים, בהם רואי חשבון. נדמה, כי החלטתו של ברנר מצמצמת מעט את הצוהר שנפתח.
הגם שהשופט ברנר כותב במפורש בהחלטתו כי ההחלטה נכונה לנסיבות של התיק שבפניו ו"מבלי לקבוע מסמרות לגבי הליכים אחרים שיהיו בעתיד", לא ניתן להתעלם מהעובדה שההחלטה משקפת מידה מסוימת של צמצום מינוי רואי חשבון כבעלי תפקיד, רק למקרים שבהם קיימת מורכבות חשבונאית.
השופט התייחס גם לשכר-הטרחה שישולם לבעל התפקיד אם ימונה בעל תפקיד נוסף. "מינוי כזה, תכליתו האחת היא לחסוך בעלויות, במובן זה ששכר-הטרחה שישולם לבעלי התפקיד יכסה גם את השכר שהיה צריך לשלם לרואה חשבון חיצוני, אך לא זו התכלית שעמדה לנגד עיני המחוקק כאשר הסמיך את בית המשפט למנות בעל תפקיד נוסף, במידת הצורך", ציין השופט.
עוד ציין השופט כי "אם ימונה בעל תפקיד נוסף, אזי בשכרו של בעל התפקיד ייאלצו להתחלק שני בעלי תפקיד גם יחד, והדבר מהווה פגיעה בלתי מוצדקת בשני בעלי התפקיד, במיוחד כאשר ניתן להסתפק בבעל תפקיד אחד שיהא זכאי למלוא השכר ולא יידרש לחלוק אותו עם בעל תפקיד נוסף. מטעם זה גם לא מצאתי הצדקה להורות כי שכרו של רואה החשבון החיצוני יופחת משכרו של בעל התפקיד הנוכחי, שהרי תוצאה זו אינה הוגנת ואינה מתחייבת על-פי הדין".
מתי ברנר היה שוקל להפחית את שכר בעל התפקיד הנוסף משכר הנאמן הזמני? אם הנאמן הזמני היה מבקש לשכור את שירותיו של עורך דין, ולא את שירותיו של רואה חשבון. "אכן, כאשר מדובר במינוי של עורך דין לתפקיד של נאמן או נאמן זמני, אזי אם אותו בעל תפקיד מבקש לשכור שירותיו של עורך דין אחר, בהחלט יש מקום לשקול הפחתה משום שחזקה על בעל תפקיד שהוא עורך דין במקצועו שהוא מסוגל לנהל הליכים משפטיים בלא להיעזר בעורך דין חיצוני. אך שונים הם פני הדברים כאשר מדובר במינוי של רואה חשבון, וכאשר ברור שלא ניתן לצפות מבעל תפקיד, שהוא עורך דין במקצועו, שיעסוק גם במלאכות שמי שאמור לעסוק בהן הוא רואה חשבון", קבע ברנר.