גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההישגים של תעשיית האוטו-טק הישראלית לא צפויים להגיע בקרוב לכבישים המקומיים

מי שמבקר בימים אלה בתערוכת האלקטרוניקה CES בווגאס עשוי לחשוב שישראל מובילה את מהפכת הרכב העתידי ● במישור הטכנולוגי ישראל היא אכן מעצמת אוטו-טק, אבל שורה ארוכה של חסמים מעכבת את היום שבו נראה על הכבישים המקומיים כמות משמעותית של רכבים ללא נהג

רכב של קוואלקום שהוצג השבוע בתערוכת CES / צילום: רויטרס Jane Lanhee Lee
רכב של קוואלקום שהוצג השבוע בתערוכת CES / צילום: רויטרס Jane Lanhee Lee

מי שעוקב אחרי החידושים בתחום הרכב, שנחשפים בימים אלה בתערוכת האלקטרוניקה הבינלאומית CES, עשוי לקבל את הרושם שישראל מחזיקה במפתח לדמותו של רכב העתיד, שיוביל את העולם בעשור החדש.

עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות ושלוחות מקומיות של חברות רב לאומיות מציגות בתערוכה חידושים בתחום החישה, הקישוריות, הבינה המלאכותית, שיפור איכות החיים ברכב והנהיגה האוטונומית.

מובילאיי, ספינת הדגל המקומית, מביאה לתערוכה הדגמה חיה של שירותי תחבורה אוטונומיים ואילו קוואלקום הודיעה על כניסה אסטרטגית לתחרות בשוק הרכב האוטונומי ועל כוונתה להציג פלטפורמה מושלמת עבור כלי רכב אוטונומיים, בדגש על מוניות רובוטיות. קוואלקום אמנם לא הזכירה את ישראל בהקשר הזה, אבל מודעות הגיוס שלה מלמדות שחלק נכבד מהפיתוח בתחום כנראה כבר מתבצע בישראל.

זה טוב לגאווה הלאומית אבל השאלה, שאותה אנחנו שואלים מדי שנה, היא עד כמה כל זה נוגע לחצרנו הפרטית. כלומר, עד כמה עמדת ההובלה הטכנולוגית של האוטו-טק הישראלית עשויה לשפר את המציאות התחבורתית העגומה של ישראל בשנים הקרובות.

אין לוח זמנים קונקרטי

ביוני 2019 פורסם דוח של חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG שכותרתו "אינדקס מוכנות בתחום התחבורה האוטונומית". המחקר דירג מדינות שונות בעולם על פי מספר מדדים, שמעידים על רמת המוכנות שלהן לרכב אוטונומי. ישראל, מי שמכונה לעיתים בירת האוטו-טק הגלובלית, דורגה בו במקום ה-14 הבלתי מרשים מתוך 25 מדינות נסקרות. המחקר דירג אותנו במקום הראשון במדד הטכנולוגי - לא מעט בזכות מובילאיי ומאות חברות סטארט-אפ שמכסות כמעט כל פינה בתחום הרכב האוטונומי והחכם.

אבל מבחינת מוכנות הצרכנים לאמץ כלי רכב ללא נהג דורגנו רק במקום התשיעי ובסעיף קיום תשתיות תומכות דורגנו במקום ה-21 (!). סעיף קודר נוסף הוא זה שמתייחס למדיניות וחקיקה שבו דורגנו במקום ה-18.

במילים אחרות, אנחנו טובים בתיאוריה ובהשקעות במו"פ בתחום, ואפילו עושים כסף לא רע מיצוא המהפכה לתעשיית הרכב ברחבי העולם ומגיוס השקעות, אבל ישראל עצמה רחוקה מלהיות מקום אידאלי לכלי רכב אוטונומיים.

המחוקק אמנם משמיע קולות בנושא אבל עד כה לא פורסם שום מסמך אב רשמי, עם לוח זמנים קונקרטי להפעלה מסחרית נרחבת של רכב לא מאויש. לא ראינו גם מסמך מסודר, שמגדיר מסגרת על לניסויי פיילוט בכלי רכב אוטונומיים על כבישי הארץ - למרות ששלוש חברות כבר קיבלו אישורים לבצע ניסויים בכלי רכב כאלה על כבישים ציבוריים, בליווי נהג משגיח. בינתיים אין גוף ציבורי, מלבד משרד התחבורה, שמרכז את הנושא.

המחקר של KMPG אינו יתום. בדצמבר 2019 פרסמה מחלקת המחקר של הכנסת מחקר בנושא "מדיניות ישראל ביחס לרכב אוטונומי". מחברי המחקר הגישו שאילתה בנושא למשרד התחבורה. זו הייתה תשובתו: "הצבת רכבים אוטונומיים בכבישים תחייב רגולציה הוליסטית תומכת, לא רק של משרד התחבורה אלא גם של גופים ממשלתיים נוספים. אי הצבה של רגולציה תומכת ומקדמת עלולה ליצור חסמים שיעכבו את כניסתם של מערכות מתקדמות ורכבים אוטונומיים".

לפי תגובת המשרד "בוצעו עדכוני חקיקה, נכתבו הוראות נוהל ונקבעו תהליכים במטרה לאפשר לחברות להתקדם משלבי המו"פ לניסויים במתחמים סגורים ובכבישים ציבוריים". בנוסף "משרד התחבורה החל לפעול מול רגולטורים אחרים לקידום הנושא ובוחן רגולציות מובילות במדינות אחרות". נתרגם לך את זה לשפה פשוטה: עשינו ניסיון, אקדמי, לתת מענה לפערים לביקוש לניסויים ברמה הביורוקרטית קצרת הטווח, אבל אין מחשבה כוללת.

גם מינהלת תחליפי דלק ותחבורה חכמה רואיינה במסגרת המחקר של הכנסת וגם מהתגובה שלה קשה לראות את האור בקצה המנהרה. על פי המינהלת, "המצב כיום בישראל, שבו התהליכים הנדרשים מחברות הפועלות בתחום אינם ברורים מספיק ותוכניות עתידיות ביחס לרגולציה, סביבות ניסוי ועוד, אינן מפורטות דיין, מהווה חיסרון למדינת ישראל מול מתחרותיה בחו"ל. יש להפוך את הרגולציה הישראלית בתחום לגמישה יותר. יש לפעול לתהליך שקוף ומפורסם פומבית".

גמישות ושקיפות? במשרד התחבורה? אם אלה דרישות הבסיס, כנראה שנצטרך לחכות עוד הרבה למונית הלא מאוישת שלנו.

ההגינות מחייבת לציין שהעיכובים במוכנות של ישראל לרכב לא מאויש, אפילו ברמה של שירותי תחבורה אוטונומיים (MaaS), לא נובעים רק מקשיחות מנהלתית ומחשבתית של הרגולטור אלא גם מהשיתוק הכולל של מערכת המשילות בשנה האחרונה ומהיעדר תקציב מסודר. ובכל זאת, במבחן התוצאה עדיין מדובר בכישלון.

כוחות השוק נכנסים לפעולה

בהעדר יוזמה מלמעלה, ממלאים כוחות השוק את הוואקום ודוחפים להעלאת רכב לא מאויש על כבישי ישראל. במקרה שלנו מדובר בשחקנים בעלי כוח כלכלי ופוליטי ניכר במסדרונות השלטון, דוגמת אינטל/מובילאיי.

במהלך השנתיים הקרובות אמור להתחיל לפעול בכבישי גוש דן פרויקט של "תחבורה כשירות" (MaaS) שיכלול מוניות רובוטיות, שיסיעו, ללא נהג אנושי משגיח, נוסעים ברחובות גוש דן ואולי באזורים נוספים בעתיד. לוח הזמנים העדכני, שפורסם לאחרונה, מדבר על תחילת שירותי פיילוט ב-2021 ושירותים מסחריים סדירים החל מ-2022.

בפרויקט, ששם הקוד הפנימי שלו Pinta, לוקחות חלק שלוש שותפות - פולקסווגן שתספק את כלי הרכב (מיניבוסים חשמליים, שטרם הושקו רשמית ומסחרית); מובילאי שתספק את מערכת הנהיגה האוטונומית, המיפוי והמסגרת הרגולטורית; וצ'מפיון מוטורס שאמורה לספק את ההבטים התפעוליים, כולל יבוא, תשתית טעינה, תחזוקה שוטפת ועוד.

מובילאיי לא מסתירה את מטרתה המרכזית בפרויקט: הוכחת היתכנות בינלאומית של מערכת הנהיגה האוטונומית שלה על כבישים ציבוריים בתנאי אמת. זאת כשלב ביניים הכרחי לקראת מיסחור המוני של מערכות נהיגה אוטונומיות בכלי רכב פרטיים, שצפוי להתחיל באמצע העשור ולצבור תאוצה משמעותית לקראת תום העשור.

על פי מצגות שחל החברה, לאותן מוניות רובוטיות יש שלוש מטרות לוואי עיקריות. הראשונה היא לבצע מבחן שטח ותוך כדי כך להוריד את עלות המערכת האוטונומית המורכבת, שבשנים הראשונות תהיה בלתי קבילה עבור התקציב של רוב רוכשי הרכב הפרטיים.

מנתוני מובילאיי עולה, שבבסיס המערכת של המונית הרובוטית "הישראלית" בפרויקט Pinta יעמדו שני שבבי על מדגם EYEQ6 - הדור הבא של שבבים בעלי כושר עיבוד חזק פי שניים מזה של הדור הקודם של הצ'יפ, שאמור היה למלא במקור את המשימה האוטונומית, על פי פרסומים מלפני שנתיים. מחירי הצ'יפים הללו טרם פורסמו אבל אפשר להניח שלפחות בשלב הראשון מדובר באלפי דולרים ליחידה.

במקביל יצויד קיט הנהיגה האוטונומי של המוניות הללו בכ-16 חיישני מצלמה, ארבעה מתוכם חיישנים סטריאוסקופים יקרים יחסית. בנוסף לצורך יצירת גיבוי, שחיוני בסיטואציות בעייתיות כמו נסיעה בלילה ובמזג אוויר קשה (מישהו אמר הצפות בכבישי גוש דן?), יכלול הקיט גם חיישני רדאר ולייזר (ליידאר).

בקיצור מדובר במערך שיעלה בשנים הראשונות עשרות אלפי דולרים לסט. רחוק מאד מהיעד של כ-4000 דולר, שמוצב כיום עבור קיט אוטונומי-סדרתי, שאותו לקוחות פרטיים ישקלו לקנות כחלק ממחיר הרכב. העלויות יכללו גם הקמה ותפעול של מוקד פיקוח בזמן אמת, אבטחת סייבר, מערכת ניהול ציים, שירותי בידור ומידע לנוסעים, הקמת מערך טעינה מהירה ועוד.

כאן עולה השאלה האם בהינתן העלויות הכבדות יש בכלל כדאיות כלכלית לשירותים של מוניות רובוטיות בגוש דן, או בכלל. במיוחד לאור העובדה שהן יצטרכו להתמודד מול עלויות מסובסדות ומפוקחות של מוניות רגילות. אם לשפוט על פי המצגות של מובילאיי, החיסכון העיקרי יגיע מוויתור על מוקד העלות הגדול ביותר של שירותי תחבורה חכמה - הנהגים המאוישים - ומאופטימיזציה של התחבורה.

מטרת הלוואי השנייה של הפרויקט היא ניצול יכולות המיפוי ברזולוציה גבוהה, שלפחות בשלב הראשון יהיו מוגבלות לאזורים נתונים. במילים אחרות, עד שלא יקום בסיס מיפוי גלובלי בלתי מוגבל, יהיה קל יותר לנוע עם רכב אוטונומי במסלולים מוגדרים וידועים, שממופים היטב, למשל מסלולי הנסיעה הקבועים של המונית הרובוטית בתל אביב.

הרגולטור לא קופץ למים

המטרה השלישית, וכאן אנחנו חוזרים לזירה של הרגולטור, היא הקמת תשתית רגולציה והוכחת יכולת בטיחותית של רכב ללא נהג בישראל. זה אולי היעד הסמוי החשוב ביותר, שבשלו נבחרה ישראל הקטנה כיעד עבור הפיילוט האסטרטגי הזה.

נזכיר כי הרגולציה היוותה עד כה אבן-נגף משמעותית בדרכו של הרכב האוטונומי בעולם ובמיוחד באיחוד האירופאי, בצפון אמריקה ובאסיה. למרות שנים של דיונים במוסדות השלטון ולמרות לחצי לובי כבדים, עדיין לא נמצאו רגולטורים מערביים שיהיו מוכנים לקפוץ למים העמוקים והקרים ולגבש מסגרת משפטית להטלת אחריות במקרה של תאונה בה יהיה מעורב רכב ללא נהג. הקונגרס האמריקאי כבר טוחן מים בנושא כמעט ארבע שנים.

מובילאיי מנסה לקדם מזה כשנתיים אלגוריתם שאמור להגדיר את גבולות האחריות של הרכב האוטונומי בסיטואציות נהיגה מקובלות ולהעניק לרכב האוטונומי, ליצרניו ולמשתמשיו, מעין חסינות משפטית במקרה של מעורבות בתאונה. ישראל עשויה להיות המדינה הראשונה שתפנים את המערכת לתוך הרגולציה שלה וזאת עשויה להיות פריצת דרך שתצדיק את קיום הפרויקט, גם אם לא יצליח להרוויח.

בהתחשב במשקל של מובילאיי ואינטל בכלכלה הישראל וביכולת שלהן לפתוח דלתות, לא היינו פוסלים על הסף את האופציה שהמודל יהפוך לרגולציה מחייבת. גם במצב כזה יהיה צורך לתת עדיפות בתנועה לכלי רכב לא מאוישים, שאם לא כן הכלים הללו יהיו תקועים שעות בפקקי העיר ויתקשו להגיע אל הלקוחות, עם או בלי נהג. פרשת הנתיבים המהירים, שניסה משרד התחבורה לקדם, מלמדת שהמהלך צפוי להתנגד. ועוד לא דיברנו על תרבות הנהיגה הבעייתית, על לחצים פוליטיים, למשל מצד נהגי המוניות.

עוד כתבות

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט