גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההישגים של תעשיית האוטו-טק הישראלית לא צפויים להגיע בקרוב לכבישים המקומיים

מי שמבקר בימים אלה בתערוכת האלקטרוניקה CES בווגאס עשוי לחשוב שישראל מובילה את מהפכת הרכב העתידי ● במישור הטכנולוגי ישראל היא אכן מעצמת אוטו-טק, אבל שורה ארוכה של חסמים מעכבת את היום שבו נראה על הכבישים המקומיים כמות משמעותית של רכבים ללא נהג

רכב של קוואלקום שהוצג השבוע בתערוכת CES / צילום: רויטרס Jane Lanhee Lee
רכב של קוואלקום שהוצג השבוע בתערוכת CES / צילום: רויטרס Jane Lanhee Lee

מי שעוקב אחרי החידושים בתחום הרכב, שנחשפים בימים אלה בתערוכת האלקטרוניקה הבינלאומית CES, עשוי לקבל את הרושם שישראל מחזיקה במפתח לדמותו של רכב העתיד, שיוביל את העולם בעשור החדש.

עשרות חברות סטארט-אפ ישראליות ושלוחות מקומיות של חברות רב לאומיות מציגות בתערוכה חידושים בתחום החישה, הקישוריות, הבינה המלאכותית, שיפור איכות החיים ברכב והנהיגה האוטונומית.

מובילאיי, ספינת הדגל המקומית, מביאה לתערוכה הדגמה חיה של שירותי תחבורה אוטונומיים ואילו קוואלקום הודיעה על כניסה אסטרטגית לתחרות בשוק הרכב האוטונומי ועל כוונתה להציג פלטפורמה מושלמת עבור כלי רכב אוטונומיים, בדגש על מוניות רובוטיות. קוואלקום אמנם לא הזכירה את ישראל בהקשר הזה, אבל מודעות הגיוס שלה מלמדות שחלק נכבד מהפיתוח בתחום כנראה כבר מתבצע בישראל.

זה טוב לגאווה הלאומית אבל השאלה, שאותה אנחנו שואלים מדי שנה, היא עד כמה כל זה נוגע לחצרנו הפרטית. כלומר, עד כמה עמדת ההובלה הטכנולוגית של האוטו-טק הישראלית עשויה לשפר את המציאות התחבורתית העגומה של ישראל בשנים הקרובות.

אין לוח זמנים קונקרטי

ביוני 2019 פורסם דוח של חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG שכותרתו "אינדקס מוכנות בתחום התחבורה האוטונומית". המחקר דירג מדינות שונות בעולם על פי מספר מדדים, שמעידים על רמת המוכנות שלהן לרכב אוטונומי. ישראל, מי שמכונה לעיתים בירת האוטו-טק הגלובלית, דורגה בו במקום ה-14 הבלתי מרשים מתוך 25 מדינות נסקרות. המחקר דירג אותנו במקום הראשון במדד הטכנולוגי - לא מעט בזכות מובילאיי ומאות חברות סטארט-אפ שמכסות כמעט כל פינה בתחום הרכב האוטונומי והחכם.

אבל מבחינת מוכנות הצרכנים לאמץ כלי רכב ללא נהג דורגנו רק במקום התשיעי ובסעיף קיום תשתיות תומכות דורגנו במקום ה-21 (!). סעיף קודר נוסף הוא זה שמתייחס למדיניות וחקיקה שבו דורגנו במקום ה-18.

במילים אחרות, אנחנו טובים בתיאוריה ובהשקעות במו"פ בתחום, ואפילו עושים כסף לא רע מיצוא המהפכה לתעשיית הרכב ברחבי העולם ומגיוס השקעות, אבל ישראל עצמה רחוקה מלהיות מקום אידאלי לכלי רכב אוטונומיים.

המחוקק אמנם משמיע קולות בנושא אבל עד כה לא פורסם שום מסמך אב רשמי, עם לוח זמנים קונקרטי להפעלה מסחרית נרחבת של רכב לא מאויש. לא ראינו גם מסמך מסודר, שמגדיר מסגרת על לניסויי פיילוט בכלי רכב אוטונומיים על כבישי הארץ - למרות ששלוש חברות כבר קיבלו אישורים לבצע ניסויים בכלי רכב כאלה על כבישים ציבוריים, בליווי נהג משגיח. בינתיים אין גוף ציבורי, מלבד משרד התחבורה, שמרכז את הנושא.

המחקר של KMPG אינו יתום. בדצמבר 2019 פרסמה מחלקת המחקר של הכנסת מחקר בנושא "מדיניות ישראל ביחס לרכב אוטונומי". מחברי המחקר הגישו שאילתה בנושא למשרד התחבורה. זו הייתה תשובתו: "הצבת רכבים אוטונומיים בכבישים תחייב רגולציה הוליסטית תומכת, לא רק של משרד התחבורה אלא גם של גופים ממשלתיים נוספים. אי הצבה של רגולציה תומכת ומקדמת עלולה ליצור חסמים שיעכבו את כניסתם של מערכות מתקדמות ורכבים אוטונומיים".

לפי תגובת המשרד "בוצעו עדכוני חקיקה, נכתבו הוראות נוהל ונקבעו תהליכים במטרה לאפשר לחברות להתקדם משלבי המו"פ לניסויים במתחמים סגורים ובכבישים ציבוריים". בנוסף "משרד התחבורה החל לפעול מול רגולטורים אחרים לקידום הנושא ובוחן רגולציות מובילות במדינות אחרות". נתרגם לך את זה לשפה פשוטה: עשינו ניסיון, אקדמי, לתת מענה לפערים לביקוש לניסויים ברמה הביורוקרטית קצרת הטווח, אבל אין מחשבה כוללת.

גם מינהלת תחליפי דלק ותחבורה חכמה רואיינה במסגרת המחקר של הכנסת וגם מהתגובה שלה קשה לראות את האור בקצה המנהרה. על פי המינהלת, "המצב כיום בישראל, שבו התהליכים הנדרשים מחברות הפועלות בתחום אינם ברורים מספיק ותוכניות עתידיות ביחס לרגולציה, סביבות ניסוי ועוד, אינן מפורטות דיין, מהווה חיסרון למדינת ישראל מול מתחרותיה בחו"ל. יש להפוך את הרגולציה הישראלית בתחום לגמישה יותר. יש לפעול לתהליך שקוף ומפורסם פומבית".

גמישות ושקיפות? במשרד התחבורה? אם אלה דרישות הבסיס, כנראה שנצטרך לחכות עוד הרבה למונית הלא מאוישת שלנו.

ההגינות מחייבת לציין שהעיכובים במוכנות של ישראל לרכב לא מאויש, אפילו ברמה של שירותי תחבורה אוטונומיים (MaaS), לא נובעים רק מקשיחות מנהלתית ומחשבתית של הרגולטור אלא גם מהשיתוק הכולל של מערכת המשילות בשנה האחרונה ומהיעדר תקציב מסודר. ובכל זאת, במבחן התוצאה עדיין מדובר בכישלון.

כוחות השוק נכנסים לפעולה

בהעדר יוזמה מלמעלה, ממלאים כוחות השוק את הוואקום ודוחפים להעלאת רכב לא מאויש על כבישי ישראל. במקרה שלנו מדובר בשחקנים בעלי כוח כלכלי ופוליטי ניכר במסדרונות השלטון, דוגמת אינטל/מובילאיי.

במהלך השנתיים הקרובות אמור להתחיל לפעול בכבישי גוש דן פרויקט של "תחבורה כשירות" (MaaS) שיכלול מוניות רובוטיות, שיסיעו, ללא נהג אנושי משגיח, נוסעים ברחובות גוש דן ואולי באזורים נוספים בעתיד. לוח הזמנים העדכני, שפורסם לאחרונה, מדבר על תחילת שירותי פיילוט ב-2021 ושירותים מסחריים סדירים החל מ-2022.

בפרויקט, ששם הקוד הפנימי שלו Pinta, לוקחות חלק שלוש שותפות - פולקסווגן שתספק את כלי הרכב (מיניבוסים חשמליים, שטרם הושקו רשמית ומסחרית); מובילאי שתספק את מערכת הנהיגה האוטונומית, המיפוי והמסגרת הרגולטורית; וצ'מפיון מוטורס שאמורה לספק את ההבטים התפעוליים, כולל יבוא, תשתית טעינה, תחזוקה שוטפת ועוד.

מובילאיי לא מסתירה את מטרתה המרכזית בפרויקט: הוכחת היתכנות בינלאומית של מערכת הנהיגה האוטונומית שלה על כבישים ציבוריים בתנאי אמת. זאת כשלב ביניים הכרחי לקראת מיסחור המוני של מערכות נהיגה אוטונומיות בכלי רכב פרטיים, שצפוי להתחיל באמצע העשור ולצבור תאוצה משמעותית לקראת תום העשור.

על פי מצגות שחל החברה, לאותן מוניות רובוטיות יש שלוש מטרות לוואי עיקריות. הראשונה היא לבצע מבחן שטח ותוך כדי כך להוריד את עלות המערכת האוטונומית המורכבת, שבשנים הראשונות תהיה בלתי קבילה עבור התקציב של רוב רוכשי הרכב הפרטיים.

מנתוני מובילאיי עולה, שבבסיס המערכת של המונית הרובוטית "הישראלית" בפרויקט Pinta יעמדו שני שבבי על מדגם EYEQ6 - הדור הבא של שבבים בעלי כושר עיבוד חזק פי שניים מזה של הדור הקודם של הצ'יפ, שאמור היה למלא במקור את המשימה האוטונומית, על פי פרסומים מלפני שנתיים. מחירי הצ'יפים הללו טרם פורסמו אבל אפשר להניח שלפחות בשלב הראשון מדובר באלפי דולרים ליחידה.

במקביל יצויד קיט הנהיגה האוטונומי של המוניות הללו בכ-16 חיישני מצלמה, ארבעה מתוכם חיישנים סטריאוסקופים יקרים יחסית. בנוסף לצורך יצירת גיבוי, שחיוני בסיטואציות בעייתיות כמו נסיעה בלילה ובמזג אוויר קשה (מישהו אמר הצפות בכבישי גוש דן?), יכלול הקיט גם חיישני רדאר ולייזר (ליידאר).

בקיצור מדובר במערך שיעלה בשנים הראשונות עשרות אלפי דולרים לסט. רחוק מאד מהיעד של כ-4000 דולר, שמוצב כיום עבור קיט אוטונומי-סדרתי, שאותו לקוחות פרטיים ישקלו לקנות כחלק ממחיר הרכב. העלויות יכללו גם הקמה ותפעול של מוקד פיקוח בזמן אמת, אבטחת סייבר, מערכת ניהול ציים, שירותי בידור ומידע לנוסעים, הקמת מערך טעינה מהירה ועוד.

כאן עולה השאלה האם בהינתן העלויות הכבדות יש בכלל כדאיות כלכלית לשירותים של מוניות רובוטיות בגוש דן, או בכלל. במיוחד לאור העובדה שהן יצטרכו להתמודד מול עלויות מסובסדות ומפוקחות של מוניות רגילות. אם לשפוט על פי המצגות של מובילאיי, החיסכון העיקרי יגיע מוויתור על מוקד העלות הגדול ביותר של שירותי תחבורה חכמה - הנהגים המאוישים - ומאופטימיזציה של התחבורה.

מטרת הלוואי השנייה של הפרויקט היא ניצול יכולות המיפוי ברזולוציה גבוהה, שלפחות בשלב הראשון יהיו מוגבלות לאזורים נתונים. במילים אחרות, עד שלא יקום בסיס מיפוי גלובלי בלתי מוגבל, יהיה קל יותר לנוע עם רכב אוטונומי במסלולים מוגדרים וידועים, שממופים היטב, למשל מסלולי הנסיעה הקבועים של המונית הרובוטית בתל אביב.

הרגולטור לא קופץ למים

המטרה השלישית, וכאן אנחנו חוזרים לזירה של הרגולטור, היא הקמת תשתית רגולציה והוכחת יכולת בטיחותית של רכב ללא נהג בישראל. זה אולי היעד הסמוי החשוב ביותר, שבשלו נבחרה ישראל הקטנה כיעד עבור הפיילוט האסטרטגי הזה.

נזכיר כי הרגולציה היוותה עד כה אבן-נגף משמעותית בדרכו של הרכב האוטונומי בעולם ובמיוחד באיחוד האירופאי, בצפון אמריקה ובאסיה. למרות שנים של דיונים במוסדות השלטון ולמרות לחצי לובי כבדים, עדיין לא נמצאו רגולטורים מערביים שיהיו מוכנים לקפוץ למים העמוקים והקרים ולגבש מסגרת משפטית להטלת אחריות במקרה של תאונה בה יהיה מעורב רכב ללא נהג. הקונגרס האמריקאי כבר טוחן מים בנושא כמעט ארבע שנים.

מובילאיי מנסה לקדם מזה כשנתיים אלגוריתם שאמור להגדיר את גבולות האחריות של הרכב האוטונומי בסיטואציות נהיגה מקובלות ולהעניק לרכב האוטונומי, ליצרניו ולמשתמשיו, מעין חסינות משפטית במקרה של מעורבות בתאונה. ישראל עשויה להיות המדינה הראשונה שתפנים את המערכת לתוך הרגולציה שלה וזאת עשויה להיות פריצת דרך שתצדיק את קיום הפרויקט, גם אם לא יצליח להרוויח.

בהתחשב במשקל של מובילאיי ואינטל בכלכלה הישראל וביכולת שלהן לפתוח דלתות, לא היינו פוסלים על הסף את האופציה שהמודל יהפוך לרגולציה מחייבת. גם במצב כזה יהיה צורך לתת עדיפות בתנועה לכלי רכב לא מאוישים, שאם לא כן הכלים הללו יהיו תקועים שעות בפקקי העיר ויתקשו להגיע אל הלקוחות, עם או בלי נהג. פרשת הנתיבים המהירים, שניסה משרד התחבורה לקדם, מלמדת שהמהלך צפוי להתנגד. ועוד לא דיברנו על תרבות הנהיגה הבעייתית, על לחצים פוליטיים, למשל מצד נהגי המוניות.

עוד כתבות

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

ירידה עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים / צילום: יח''צ

הם שלטו בכבישי ישראל יותר מ־40 שנה. היום רק מותג רכב יפני אחד נותר בצמרת

בתוך שנים ספורות הפכו רוב מותגי הרכב היפניים ממובילי שוק לזן שנמצא על סף הכחדה, לנוכח הפלישה הסינית ● נתוני ינואר ממחישים זאת היטב, עם ירידה דו–ספרתית עמוקה במכירות של רוב המותגים היפניים, למעט טויוטה ● האם עוד מכשול הוסר מדרכם של הסינים?

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים, וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

שלטי מבצעי קבלן / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות בתל אביב זינקו? הנתונים שבלמ"ס לא הביאו בחשבון

האם מחירי הנדל"ן בת"א באמת עולים או שזו תוצאה של "בליץ" הטבות סוף שנה? ● הכלכלן הראשי בהפניקס מסביר: כך מבצעי המימון האגרסיביים של הקבלנים מנפחים את המחירים - על הנייר

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI