בינה מלאכותית / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
בחודש פברואר 2019 פרסם הבית הלבן צו נשיאותי בנושא בינה מלאכותית, כמעין הד ממלכתי אמריקאי להשקעות הגלובליות של מיליארדים ע"י חברות רב-לאומיות וקרנות השקעה בסטארט-אפים. אלה סימנים מובהקים שתחום הבינה המלאכותית לא רק יצא מה"חורף" בו היה שרוי יותר מפעם אחת מאז שמייסדי התחום בשנות החמישים טבעו את המושג Artificial Intelligence (בקיצור AI). עתה, תחום ה-AI קיבל מעמד של סקטור טכנולוגי אסטרטגי ברמה הלאומית האמריקאית.
הצו הנשיאותי מדבר על שמירת ההובלה הטכנולוגית של ארה"ב ועל אף שזה לא נאמר במפורש, ברור שהמתחרה העיקרית, המשקיעה הון עתק בתחום, היא סין. בעקבות היוזמה הנשיאותית התקיים כנס בהשתתפות התעשייה להגדרת המרכיבים השונים של התוכנית הלאומית. גופי הממשל השונים הונחו למקד השקעות מחקר ופיתוח בתחום הבינה המלאכותית לשיפור תהליכים ולהתייעלות. התכנית מתייחסת לנושאי חינוך, לביטחון וגם מקדמת שיתוף פעולה בינלאומי.
במאי השנה ה-OECD אימץ "עקרונות לבינה מלאכותית" לשימוש הוגן של הטכנולוגיה, תוך שקיפות, שמירה על בטיחות ועוד. ארה"ב, ישראל ועוד מדינות רבות אישרו את העקרונות. מסגרת זו מעודדת שיתוף פעולה להסרת חסמים ולהכוונת ההתפתחות הטכנולוגית לערוצים בעלי ערך חיובי לאנושות כולה, וצמצום הסכנות לשימוש הרסני של הטכנולוגיה.
תחום ה-AI מתאים לישראל כמו כפפה ליד. פוטנציאל משמעותי מאד שהצטבר באקדמיה ובתעשייה מתורגם בשנים האחרונות למאות סטארט-אפים, שבשנת 2018 משכו השקעות של מעל 2 מיליארד דולר. דו"ח רשות החדשנות לשנת 2018-19 מקדיש פרק נרחב לנושא, עם דגש על הצעדים הנחוצים לשמירת מעמדה של ישראל בתחום. אולם עבור ישראל זה לא רק עניין של להיות מקור לחדשנות וספקית של טכנולוגיות - מדובר על תחום קריטי להעלאת הפריון הלאומי, לשיפור איכות החיים ולביטחון.
צריך לקחת בחשבון שהדרך עוד ארוכה מאד למימוש החזון של "מערכות מחשוב, המבצעות באופן אמין ועקבי פעילויות מורכבות בתנאים משתנים ובלתי צפויים, ללא התערבות אדם משמעותית, כולל לימוד ושיפור ביצועיהם מניסיון", כפי שאפיינה לאחרונה חקיקה אמריקאית.
עוד צפויים קשיים רבים ולא מן הנמנע שיהיו עוד רגעי אכזבה וסכנה ל"חורפים" נוספים. ההצלחות המרשימות בעידן הנוכחי הן תוצאה של פריצות דרך בשיטות של "למידה עמוקה" (רשתות נוירונים לומדות בשילוב עם ביג דאטה). קיימת הסכמה בין המומחים שעל מנת להשיג את קפיצת המדרגה הבאה יש להשקיע במחקר בסיסי ולהעמיק את הקשר תעשייה-אקדמיה.
לאחר שתחום הבינה המלאכותית זוהה כאסטרטגי לארה"ב ולישראל, מתבקשת גישה של נשימה ארוכה, תוך מעורבות ממשלתית משמעותית ושיתוף פעולה בין שתי המדינות, כפי שעלה בקבוצה המשותפת לכלכלה ופיתוח (JEDG- Joint Economic Development Group), בישיבתה האחרונה בוושינגטון.
באופן טבעי, כבר מתקיימים שיתופי פעולה רבים בתחום הבינה המלאכותית בין חברות ואקדמיה מישראל ומארה"ב. עתה, יש לנצל את היתרון הנוכחי של ישראל כדי ליצור שיתוף פעולה עם ארה"ב ברמה הממלכתית, כפי מתקיים כיום, למשל, בתחום האנרגיה. שיתוף פעולה זה צריך להיות מגובה בהסכמים בין המדינות, חקיקה בארה"ב והחלטות ממשלה בישראל, שיובילו להקמת תוכניות שיתוף פעולה במחקר ופיתוח, בהשקעה משותפת של שתי המדינות ושל המגזר הפרטי. כך, למשל, הוקם מרכז אנרגיה ארה"ב-ישראל למימון משותף של מאגדים (קונסורציומים), הכוללים חברות, אקדמיה ומוסדות מחקר משתי המדינות.
תחום ה-AI מתאים מאד לגישה זו. בארה"ב יש עניין רב ביכולות הישראליות ורבים רואים בישראל שותפה עיקרית לשמירת היתרון התחרותי של אמריקה, כפי שמבוטא בצו הנשיאותי. בשלו התנאים להקמת מרכז מחקר ופיתוח ישראל-ארה"ב בתחום הבינה המלאכותית.
הכותב הוא מנכ"ל קרן בירד - קרן דו-לאומית למחקר ולפיתוח בין ישראל-ארה"ב. הקרן משקיעה בשיתופי פעולה טכנולוגיים ועסקיים בין חברות ישראליות וחברות אמריקאיות