גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

תכירו: מניות הטכנולוגיה מישראל שזינקו ביותר מ-100% בוול סטריט

למרות העלייה הנאה, עדיין מדובר בביצועי חסר ביחס למדדי הבנצ'מרק - ת"א-125 שעלה ב-21.3% והנאסד"ק שזינק בשיעור של 35.2% ● בסיכום חודשי המדד עלה קלות, ב-0.5%, בעוד שמדד ת"א-125 ירד בשיעור דומה, ונאסד"ק טיפס 3.5% ● מדד גלובס-פרומתאוס

שנת 2019 הייתה שנה חזקה לחברות הישראליות הנסחרות בוול סטריט. מדד גלובס-פרומתאוס, שעוקב אחר החברות הישראליות הללו, הוסיף לערכו 20.1%. עם זאת, המדד רשם ביצועי חסר לעומת הבנצ'מרק: באותה תקופה, מדד ת"א-125 עלה ב-21.3%, ומדד נאסד"ק זינק בשיעור של 35.2%. תתי-המדד הראו מגמות מעורבות: תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים איבד מערכו בשנה החולפת 6.8%, בעוד שתת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה נסק בשיעור של 35.7%.

בסיום השנה, 112 חברות מרכיבות את מדד גלובס-פרומתאוס, לאחר שבמהלך 2019 נמחקו שמונה חברות מהמדד, ושלוש חברות הצטרפו אליו - שלוש ישראליות שהונפקו לראשונה בארה"ב - תופין, פייבר ואינמוד. מרבית המדד מורכב מחברות טכנולוגיה, דבר שמסביר את העלייה הכללית של המדד למרות המגמות המעורבות של תתי-המדד.

מדד גלובס-פרומתאוס החל את דרכו בינואר 2017. מאז הוסיף המדד לערכו 36%. לשם השוואה, בתקופה המקבילה מדד ת"א-125 עלה בשיעור של 26.6%, ומדד נאסד"ק נסק בשיעור של 66.7%. שנת 2017 ושנת 2019 היו שתיהן שנים מצוינות, שבהן עלו המדדים בצורה ניכרת, לעומת שנת 2018 שבה חלה ירידה מתונה עקב הירידות החדות לקראת סוף אותה שנה. בדומה לשינוי השנתי, גם בראייה תלת-שנתית הראו תתי-המדד מגמות מעורבות. תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים איבד מערכו בשלוש השנים האחרונות 15.3%, בעוד שתת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה נסק בשיעור של 85%.

גלובס-פרומתאוס 2019

בשנת 2019, אחת החברות הבולטות בתת-המדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים הייתה קומפיוג'ן. מחיר מניית החברה זינק במהלך השנה האחרונה בשיעור של 175%. החברה עוסקת במחקר ופיתוח של תרופות אימונותרפיה לסרטן, תרופות אשר מסייעות למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. החברה נוסדה ב-1993, ופרצה דרך עם מערכת להשוואת מידע גנטי באופן מהיר בהרבה מכלל מתחרותיה באותה עת. כאשר החברה הנפיקה את מניותיה לראשונה בבורסת נאסד"ק בשנת 2000, היא עסקה בעיקר בתוכנות ובאפליקציות, אך כשנה לאחר מכן שינתה מסלול, ועיסוקה העיקרי עבר להיות פיתוח חלבונים למטרות רפואיות באמצעות אותן טכנולוגיות מתקדמות שפיתחה קודם לכן. בשנת 2002 נרשמה החברה גם למסחר בבורסה בתל אביב.

במחלקת המחקר של פרומתאוס מציינים, כי במהלך שנת 2019 פרסמה קומפיוג'ן מספר הודעות משמעותיות. בפברואר הודיעה על מהלך התייעלות שבו פיטרה 35% מעובדיה, ובמהלך השנה עדכנה על התקדמותם של הפרויקטים המרכזיים שלה - המוצרים COM701 ו-COM902. ב-COM701 החברה הודיעה על תוצאות קליניות חיוביות ראשונות מניסוי שלב 1.

על פי הדיווח, הטיפול הראה תוצאות חיוביות בהתמודדות עם פעילות סרטנית. בחודש נובמבר קיבלה החברה את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאית, FDA, לניסוי שלב 1 ב-COM902. טיפול זה הינו טיפול משלים ל-COM701 ונועד לטפל בחולים עם סרטן מתקדם. בדצמבר 2019, נוספה קומפיוג'ן למדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה.

במקביל, אחת החברות שמשכו תשומת לב שלילית ב-2019 היא אינטק פארמה שאיבדה 93% משווייה במהלך השנה. אינטק פארמה מתמקדת בפיתוח תרופות מבוססות טכנולוגיה בשם "גלולת האקורדיון" לטיפול בחולי פרקינסון. בחודש יולי 2019, הודיעה אינטק פארמה כי גלולת האקורדיון נכשלה בשלב 3 (השלב המתקדם ביותר) בניסויים הקליניים, היות ולא הראתה הצלחה כלשהי מעבר לתרופות הקיימות. זאת, אף שבשלב השני של הניסויים הושגה תוצאה שלפיה חלה הפחתה ב"זמן הקיפאון", הזמן שבו חולי הפרקינסון לא מצליחים לזוז. עם זאת, בפרומתאוס אומרים שהיות שהמוצר המרכזי של חברת אינטק הוא הפלטפורמה של תרופות אקורדיון לשחרור מושהה של תרופות בתוך המעי, היא עשויה ליישם את יכולותיה בתחומים נוספים, או בשיתוף פעולה עם חברות אחרות בעתיד.

אחת החברות שמנייתן נסקה השנה בתת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה היא אודיוקודס הוותיקה, המפתחת ומייצרת מכשירים להעברת קול ונתונים ברשתות תקשורת. אודיוקודס היא חברה דואלית שנסחרת בבורסות תל אביב ונאסד"ק. בשנת 2019 מניית החברה זינקה ב-160%, מה שהוביל את החברה לשווי שוק של כ-750 מיליון דולר, כאשר היא ממשיכה ליהנות ממגמת הצמיחה בשוק ה-UC (תקשורת אחודה המיושמת במערכות תקשורת ומחשוב מקומיות) ושוק ה-UCaaS (תקשורת אחודה כשירות).

ברבעון השלישי של השנה החברה הציגה גידול של 15.5% בהכנסות בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד לסך של כ-51.5 מיליון דולר. כמו כן, החברה הציגה עלייה בשיעור הרווחיות התפעולית לכ-14.5%. על פי נשיא ומנכ"ל החברה, שבתאי אדלרסברג, החברה משקיעה בהצלחה גם בתחום המתפתח של בינה מלאכותית קולית (Voice AI) כאשר עד כה התוצאות מעודדות, והציפייה היא שבעתיד תחום זה יניב רווחים נוספים לחברה. בפרומתאוס מציינים כי החברה הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת אמזון כדי לאפשר אנליטיקה של שיחות טלפון עסקיות.

למרות המגמה הכללית החיובית, ישנן גם חברות שלא הצטרפו לחגיגה והשפיעו על תת-המדד לרעה. אחת מהן היא חברת הסייבר סייפ-טי העוסקת בפיתוח ושיווק פתרונות לאבטחת מידע ארגוני. מוצריה של החברה נועדו לצמצם התקפות סייבר על שירותים עסקיים קריטיים ונתונים רגישים של ארגונים. סייפ-טי היא חברה דואלית ובשנת 2019 מנייתה קרסה בוול סטריט בכ-95% משער של 59.40 דולר למניה בסוף שנת 2018 לשער של כ-3.03 דולרים למניה בסוף שנת 2019, לאחר שהחברה ביצעה השנה מספר דילולים למשקיעים. סייפ-טי המשיכה להפסיד השנה, כאשר בתשעת החודשים הראשונים של השנה הפסידה כ-1.7 מיליון דולר (על בסיס כללי החשבונאות המקובלים, GAAP). תוצאות החברה ברבעון השלישי הושפעו מרכישת חברת NetNut שאותה רכשה באפריל השנה.

בדצמבר: אינמוד הפילה את מדעי החיים

בבחינה חודשית, החברות הישראליות בוול סטריט נסחרו בחודש דצמבר בעלייה של 0.5%. באותה תקופה, מדד ת"א 125 ירד ב-0.5%, ומדד הנאסד"ק טיפס בשיעור של 3.5%.

תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים ירד בדצמבר בשיעור של 3.6%, בעוד שמדד ת"א ביומד עלה ב-0.2% ואילו מדד נאסד"ק ביוטכנולוגיה עלה בשיעור של 0.8%. החברה שהשפיעה באופן המשמעותי ביותר על הירידה של תת-המדד היא חברת האסתטיקה הרפואית אינמוד שאיבדה במהלך החודש 23% מערכה לאחר שהחלה החודש מגעים לקראת הנפקה משנית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. למרות הירידה החדה החודש, נכון לסוף שנת 2019, מחיר מניית אינמוד עדיין גבוה ב-180% ממחיר המניה בהנפקה הראשונית שלה באוגוסט האחרון, ומשקף לחברה שווי של כ-1.3 מיליארד דולר.

מניות הטכנולוגיה הישראליות שנסחרות בארה"ב עלו בחודש דצמבר והובילו את תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה לעלייה של 1.9%. באותה תקופה, מדד ת"א טכנולוגיה עלה בשיעור של 0.7%, ומדד נאסד"ק טכנולוגיה הוסיף לערכו 5.2%. החברה שבלטה ביותר בתת-המדד החודש היא סולאראדג' שעלתה בדצמבר בשיעור של 17% והשלימה עלייה של 171% במחיר המניה מתחילת השנה. החברה, העוסקת בפיתוח ובייצור של מערכות למיצוי הספק של מתקני אנרגיה סולארית פוטו-וולטאיים, עקפה בשנה האחרונה באופן עקבי את תחזיות האנליסטים להכנסות ו-לEBITDA בשלושת הרבעונים הראשונים של 2019, ונכון לסוף השנה שווי השוק של החברה עומד על כ-4.6 מיליארד דולר.

גלובס-פרומתאוס דצמבר 2019

"השווקים אופטימיים לגבי המשך העליות"

לדברי אייל שבח, שותף מייסד בפרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהל מחלקת הייטק בפירמה, שנת 2019 הסתיימה באופטימיות בכל הנוגע לשווקים הפיננסיים, עם גל של עליות לאורך ולרוחב המפה. "ככל הנראה הגורם העיקרי הוא המשך זרימת הכסף הזול לשווקים כתוצאה מהריבית האפסית ושינוי מדיניות הפד, שהחל השנה להוריד את הריבית בארה"ב, וציפיות השוק שהתעדכנו בהתאם לצפי לעליות הן באפיקים המנייתיים והן באפיקי החוב הקונצרני.

"העליות בשווקים אינן טריוויאליות לאור החששות הגואים ממלחמות מטבע, מלחמות סחר שמנהלת ארה"ב תחת ממשל טראמפ, וכמובן לאור החששות מסכסוכים צבאיים הפורצים או מאיימים לפרוץ מעת לעת. בנוסף, המשך דחיית הברקזיט מהווה גם הוא עננה על כלכלת אירופה אשר קשה להעריך את השפעותיו לכשיתממש ככל שיתממש".

שבח מוסיף כי "שנת 2019 הייתה מהשנים הטובות בעשור האחרון מבחינת שוק ההון, ונראה כי השווקים אופטימיים לגבי הסתברות להמשך עליית שווי הנכסים. בתחום הטכנולוגיה ממשיכות חברות בינה מלאכותית, סייבר, ביג דאטה ומובייל, אנרגיה חלופית, ומערכות מידע ארגוניות לתדלק גלי עליות כאשר משקיעים מחפשים את טכנולוגיות העתיד להשקיע בהן".

לדברי שבח, בהיבט של החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב, "חשוב לשים לב שהן פעמים רבות נסחרות בתשואת חסר ביחס למדדי הבנצ'מרק. כפי שסקרנו במהלך השנים האחרונות במסגרת מדד גלובס-פרומתאוס, חלק גדול מהחברות המגיעות להיסחר בארה"ב הן חברות חלום, וככאלו - התנודתיות במניות שלהן גדולה מאוד". 

המדד, שהורכב על ידי כלכלני פרומתאוס ייעוץ כלכלי, מייצג את כלל החברות הישראליות הנסחרות בבורסות המרכזיות בארה"ב - נאסד"ק ובורסת ניו יורק - ובכלל זה חברות ישראליות אשר נרשמו ברישום כפול. חישוב המדד החל בתחילת 2015 ועמד על 1,000 נקודות ביום השקתו. משקל כל חברה נקבע בהתאם לשווי השוק שלה, אך לא יעלה על 10% מסך המדד. פרומתאוס ייעוץ כלכלי ומנהליה ביצעו בשנים האחרונות עבודות כלכליות לחברות הכלולות במדד. העבודה אינה מהווה ייעוץ ואין לראות בה תחליף לייעוץ השקעות

עוד כתבות

דליה קורקין, מנכ''לית ושותפה בחברת עמל ומעבר, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס / צילום: שלומי יוסף

דליה קורקין, מנכ"לית עמל ומעבר: "15% מהאוכלוסייה שלנו עברה את גיל מאה"

דליה קורקין, מנכ"לית ושותפה בקבוצת עמל ומעבר, שממעטת להתראיין בתקשורת, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על הדרך שעשתה מגזברית בקיבוץ עני לניהול חברה שהונפקה לפי שווי של 2.6 מיליארד שקל ● על המשבר הכלכלי בקיבוצים: "כל שבוע הייתי צריכה לחפש את הדרך להביא כסף ולשרוד" ● ועל המעבר לבורסה: "אחריות עצומה כלפי המדינה וכלפי המשקיעים"

מה יעשו מחר המניות הדואליות, והאם טלטלה חדשה בדרך לוול סטריט?

בחירות האמצע בארה"ב עשויות לטרוף את הקלפים בוול סטריט, בעוד השווקים מתחילים לתמחר חזרה אפשרית למלחמה נגד איראן ● הבורסות בת"א ובניו יורק חתמו חודש אדום, הכסף יצא ממניות הטכנולוגיה לענפים הדפנסיביים ● עונת הדוחות בת"א תיפתח השבוע באופן רשמי, עם דיווחים של טאואר, טבע ואל על ● נתוני התעסוקה בארה"ב יעמדו במוקד ויקבעו את כיוון הריבית ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר 

עו''ד אביב פריאנטי, משנה למנכ''ל נדב ב. לוגיסטיקה, חברה עם פעילות במגזר הקיבוצי / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל נדב ב. לוגיסטיקה: "יש המון פוטנציאל בקיבוצים בעוטף עזה"

חברת נדב ב. לוגיסטיקה משקיעה 650 מיליון שקל בהקמת מרכזים לוגיסטיים בקיבוצים זיקים ורעים ● החברה בוחנת גם הקמת חוות שרתים בזיקים, בהספק של 50-60 מגה־וואט, ומקדמת פרויקטים דומים באזורים נוספים בשיתוף עם קיבוצים ושותפים עסקיים ● עו"ד אביב פריאנטי, המשנה למנכ"ל החברה, בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס: אנחנו מאמינים באזורים האלה"

עופר סתוי, מנכ''ל דוראל ישראל / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל ישראל: "הביקוש הוא אינסופי. להצמיד למתקני חשמל חוות שרתים"

החלק האגרו-וולטאי בפרויקט "הדרי שאן" צפוי להניב לדוראל כ-150 מיליון שקל בשנה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, סיפר עופר סתוי, מנכ"ל דוראל ישראל, כי "לנהל מיזם של 11 קיבוצים עם עשרות אסיפות ושינויים רגולטוריים היה אתגר יוצא דופן"

אייל אוסטרינסקי ואסף לנגלבן בשיחה עם דרור מרמור בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

"אחרי שלוש שנות מלחמה אי־אפשר להסתיר עשרות שנים של אי־השקעה בצפון"

בפאנל מיוחד על שיקום הצפון בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס, התייחסו אייל אוסטרינסקי, יו"ר קק"ל, ואסף לנגלבן, ראש המועצה האזורית גליל עליון, למגוון סוגיות: היעדר ההשקעה הממשלתית, הסוגיות שדורשות מענה מיידי והפערים בין הקיבוצים לקריית שמונה: "יש פה אירוע חסר תקדים במדינת ישראל, וצריך לדבר פחות ולעשות יותר"

בן סוכמן, מנכ''ל דפוס בארי / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל שהוביל לפתיחת דפוס בארי: "אנחנו בתחושת שליחות. 90% מחברי הקיבוץ יחזרו"

מנכ"ל דפוס בארי בן סוכמן, שאיבד את אמו וחברים בטבח ה-7 באוקטובר, סיפר כיצד ההחלטה לפתוח מחדש את דפוס בארי ימים ספורים לאחר מכן, הפכה לסמל של תקווה ושיקום הקהילה ● בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הוא דיבר על החזרה לבארי, על האתגרים שנותרו ועל האמונה בעתיד הקיבוץ והעוטף

אלי כהן, מיכל צורן ועדו רודוי, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

תיירים מהודו ורכבת לסוריה? החזון לעתיד המלונאות בצפון

בפאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס הציג אלי כהן, מנכ"ל קבוצת מנרב ונשיא התאחדות המלונות, חזון לחיבור יבשתי בין ישראל לאירופה דרך סוריה ולהרחבת התיירות מהודו ● מנגד הזהיר עדו רודוי, יו"ר איגוד התעשייה הקיבוצית, מפני התגברות החרמות על תוצרת ישראלית: "אנחנו רואים את זה גובר וזולג מההתנחלויות לכל המדינה" • מיכל צורן מאיגוד התעשייה הקיבוצית התריעה: "התעשייה מתחילה לזלוג אחורה מקו העימות"

שרון רייך, מנכ''ל איילון ביטוח ויאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: רמי זנגר, סם יצחקוב

בדרך למיזוג הגמל הגדול בישראל, רשות שוק ההון מציבה תנאי דרמטי

לגלובס נודע כי הרשות דרשה מווישור למזג את פעילות הגמל של איילון עם זו של אלטשולר שחם כדי שלא יהיו שתי חברות גמל תחת אותה בעלות, כתנאי לרכישת בית ההשקעות ● זאת לאחר שאיילון השקיעה עשרות מיליוני שקלים בהשקת פעילות גמל חדשה ● וגם: המחלוקת על מי יוביל את הפעילות המאוחדת

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות, דיסקונט / צילום: שלומי יוסף

בכירה בדיסקונט: "יותר ויותר קיבוצים רוצים להיכנס כשותפים אמיתיים בפרויקטים"

ג'ני חלפין, מנהלת תחום תשתיות בבנק דיסקונט, סיפרה בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס על השינוי במעמדם של הקיבוצים בשוק האנרגיה המתחדשת ● לדבריה, הבנק מעניק כיום מימוני גישור גם ליזמים שטרם השלימו את ההסכמים לפרויקט, ומציע פתרונות מימון לטווחים קצרים יותר ובנוגע לחוות השרתים: "זה שוק מתפתח, הרגולציה עדיין לא לחלוטין מגובשת"

מגדל תוהא 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

כפי שנחשף בגלובס: חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2

חברת סיילספורס תשכור חמש קומות במגדל תוהא 2 בתל אביב ותאחד את כ-1,000 עובדיה בישראל תחת קורת גג אחת ● היקף העסקה מוערך ביותר מ-140 מיליון שקל לחמש שנים

 

רפי אלמליח, ד''ר עידית שכנאי-רן, תומר גרינשפון ועו''ד מיכי דרורי בפאנל משותף בכנס צמיחת הקיבוצים / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מינהל התכנון: "המודל של וילה וקדילק ביישובים לא יהיה יותר. מוכרחים להצטופף"

פאנל בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס עסק תיקון 5 לתמ"א 35, המאפשר את ביטול מגבלת יחידות הדיור בקיבוצים ומאפשר את הגדלת הצפיפות ● עו"ד מיכי דרורי, מנהל המחלקה המשפטית בתנועה הקיבוצית: "עם הזמן הם התחילו לכרסם בתוכנית. אולי חשבו שהם מיטיבים איתנו מדי" ● רפי אלמליח, מנכ"ל מינהל התכנון: "לא שותלים 'עיזים' בתוכנית. אני עובד כבר ארבע שנים כדי לוודא שהדבר הזה יקום ויהיה"

גל שוחמי, מייסד ויו״ר גרעין התיישבות ״יחד - אדם ואדמה״ בבקעת ערד / צילום: שלומי יוסף

התא"ל שמקים קיבוץ אחרי 39 שנה: "מישהו צריך לגור בקרווילה במדבר"

בכנס צמיחת הקיבוצים של גלובס סיפר גל שוחמי, שהשתחרר לאחר 32 שנות שירות בצה"ל, על הקמת קיבוץ חדש בבקעת ערד עם משק משותף, חקלאות ואנרגיה מתחדשת ● "אנחנו מתחברים ערכית, ואנחנו מגיעים מתוך הבנה שהחובה הערכית המוסרית היא למצוא דרך חדשה"

בורסת הקריפטו בייננס / צילום: Shutterstock

פריצת המיליארדים בקריפטו, העקבות לצפון קוריאה וההטרלה של אילון מאסק

בתוך כ־20 דקות נגנבו מבייננס, בורסת הקריפטו הגדולה בעולם, מטבעות בשווי 6.3 מיליארד דולר ● האם צפון קוריאה, כפי שחושדים בה עד כה, אכן אחראית, איך בייננס החזירה את הכסף וכיצד ניתן להשקיע בקריפטו בלי ארנק דיגיטלי

עומר בראמי / צילום: תמונה פרטית

"עליתי על רכבת הנדל"ן": הכדורגלן לשעבר שהפך את החיסכון לשתי דירות

עומר בראמי רכש את דירתו הראשונה בגיל 21, אחרי שבחן כ־35 דירות בבאר שבע ● חמש שנים לאחר מכן, עם דירה נוספת על הנייר, הוא מסביר מדוע בחר להשקיע דווקא בדירות קטנות - ואיך הוא מתכנן להתמודד עם חשבון המימון שיגיע בעוד ארבע שנים וחצי

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר ויו''ר בריל / צילום: רמי זרנגר

שחר תורג'מן על סמוטריץ': "כמה שהוא חכם ככה הוא שחצן"

נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, יצא נגד הרחבת הפטור ממע"מ והיה ממובילי המהלך לביטולו ● בראיון לגלובס הוא תוקף את סמוטריץ' ("שחצן"), מכנה את הליכי השימוע לעובדים "מפעל זבל בירוקרטי" ומתעקש שהיבואנים והקמעונאים אינם אחראים ליוקר המחיה ● "לפני סטארט־אפ־ניישן - אנחנו רגוליישן־ניישן"

תל אביב / צילום: Shutterstock

100 התנגדויות ביום, 5 דקות לאדם: בקשה להאריך את הדיון בתוכנית המתאר של ת"א

לקראת הדיונים על מאות התנגדויות לתוכנית המתאר החדשה של תל אביב, לשכת עורכי הדין דורשת מהעירייה לדחות את המועדים, להאריך את זמן הטיעון לכל מתנגד ולאפשר השתתפות בזום, בטענה שהמתכונת שנקבעה אינה מאפשרת דיון מעמיק בתוכנית שתעצב את עתיד העיר

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

האם זה הזמן להצטייד בדולרים? מומחים מנתחים – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

מנהל השקעות בכיר: "הבורסה לא אטרקטיבית, הנדל"ן מת" ● איפה להשקיע? המומחים ממליצים להתרחק מנדל"ן; להתמקד באג"ח קצרות, טק דואלי וביטחון ●  מניית הרחפנים שצנחה ב-50%: הזדמנות השקעה או מלכודת? ● אבנר חדד מהפניקס מרגיע: "אין פאניקה בשווקים, מדובר בתיקון טבעי" ● וגם: רשות שוק ההון סוגרת את מלכודת ההנחות בביטוחי החיים - אך האם המבוטחים באמת ישלמו פחות?

מנכ''ל משרד הביטחון אמיר ברעם ביקר בחברת קובננט / צילום: משרד הביטחון

טילי השיוט הבאים של צה"ל? מערכת הנשק שבוחנים בישראל

כותרות העיתונים בעולם: משרד הביטחון בוחן רכישת טילי שיוט במחירים נמוכים, מערכת הגנה אווירית של התעשייה האווירית עומדת להיות מוטמעת בספינות בזירת מכירות שבה היא דווקא פחות פעילה, ובקנדה - המל"טים של אלביט הגיעו לקוטב הצפוני • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

בג"ץ הוציא צו על-תנאי נגד הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בתחום המזונות

תנועת ישראל חופשית טענה כי התיקון לחוק מאפשר לאחד מבני הזוג, רק משום שהקדים והגיש את תביעת הגירושים, לקבוע היכן יתנהלו גם הדיונים על מזונות, רכוש ומשמורת - ולגרור את בן או בת הזוג להתדיין בבית הדין הרבני, גם בניגוד לרצונם ● במסגרת הצו של בג"ץ, המדינה נדרשת להסביר מדוע אין לבטל את הרחבת הסמכויות הזו

מטה סוכנות הדירוג מודי'ס / צילום: Shutterstock, Andrius Zemaitis

מודי'ס משפרת את תחזיות הצמיחה לישראל, אך מזהירה מהסיכונים לממשלה הבאה

חברת דירוג האשראי העלתה את תחזית הצמיחה ל־5% השנה ול־6% ב־2027, אך מדגישה כי חלק ניכר מהשיפור נובע משינוי סטטיסטי הקשור לפעילות חברות ישראליות בחו"ל ● במקביל, מודי'ס שיפרה את תחזיות הגירעון והחוב, ומזהירה מפני פגיעה בעצמאות מערכת המשפט והידרדרות ביחסי החוץ