גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מביטים אל השמש ורואים את העתיד: איך עסקים יכולים ליהנות כלכלית מאנרגיה מתחדשת

עסקים וארגונים רבים מסוגלים להגיע לאיפוס אנרגטי ולספק את צורכי האנרגיה לפעילותם בעצמם ● בנוסף, כל עסק מסחרי יכול לנצל את שטח הגג שברשותו לייצור חשמל וליהנות מהרווח ממכירתו לחברת החשמל

הכתבה בשיתוף ח.י אנרגיה

השיח על היתרונות שבהפקת אנרגיה מהשמש אינו חדש - בטח ובטח כאן, בישראל החמה והשמשית. בתקופה שבה כולם מדברים על הצלת כדור הארץ, על הפחתת זיהום האוויר ועל מעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת, אך טבעי שהעניין באנרגיה סולארית ילך ויגבר. בשנים האחרונות גם הממשלה בישראל נרתמה לנושא, במטרה להשיג יעדים שאפתניים שהציבה לעצמה, והביאה לכך שכיום הפקת חשמל באמצעות השמש יכולה להיות מהלך משתלם מאוד לעסקים ובעלי נכסים מסחריים הכוללים גגות. אלו צריכים להתחיל לשנן שני מושגים - ניצול אנרגיה מתחדשת ואיפוס אנרגיה.

"איפוס אנרגיה הוא מושג שמתחילים לדבר עליו יותר ויותר לאחרונה", מספר אמיר שכטרמן, מנכ"ל ח.י. פתרונות חכמים וסולגל אנרגיה מקבוצת ח.י., "לטעמי מדובר בנושא המעניין ביותר היום בעולם האנרגיה המתחדשת. לא מדובר בטרנד חולף, שמוזכר ללא הרף ולא עושים איתו דבר, אלא במשהו שמיושם יותר ויותר בשטח".

"ניקח למשל עירייה, רשות מקומית או אפילו בניין גדול: הרעיון באיפוס אנרגיה הוא להגיע למצב שהבניין צורך את אותה אנרגיה שהוא מייצר בעצמו, כאילו לא היה מחובר לרשת החשמל. איך עושים זאת? בעזרת שתי זרועות: זרוע אחת - צמצום באנרגיה; זרוע שנייה - ייצור חשמל מהשמש. מצד אחד מפחיתים את צריכת החשמל, ומצד שני מייצרים בעצמנו ולעצמנו את כל מה שאנחנו צריכים מבחינת אנרגיה. בעסק מסחרי, ברשות מקומית או במפעל, יש לכך תועלת גדולה".

נשמע כמו עניין לא פשוט? נהפוך הוא. כיום, בעזרת כמה צעדי חיסכון פשוטים ובזכות המהלכים שביצעה הממשלה לעידוד הייצור העצמי של אנרגיה מתחדשת, כל עסק מסחרי בעל שטחי גג לא מנוצלים, יכול להגשים את היעד ולנטרל לחלוטין, בתחשיבי התקציב השנתיים, את הוצאות החשמל.

מהלך מפחית עלויות

כאמור, הדרך לאיפוס אנרגיה מתחיל בשני צעדים עיקריים: הראשון הוא החיסכון באנרגיה, "ישנן כמה דרכים עיקריות להגיע לחיסכון משמעותי באנרגיה. מעבר לתאורת לד, תכנון נכון יותר של מערך התאורה ושימוש במזגני VRF ואינוורטר, שידועים כחסכוניים במיוחד", מסביר שכטרמן. "בעניין הזה קל מאוד לשכנע כל אחד, משום שהחיסכון אדיר: תאורת לד, לדוגמה, חוסכת 60%-70% בשימוש באנרגיה לעומת תאורה רגילה, והיא גם נחשבת איכותית יותר. עד כמה החיסכון הגדול מתבטא בכסף? נניח שעיר מסוימת רגילה לשלם עשרה מיליון שקלים בשנה לחברת החשמל עבור תאורת הרחובות; אם תעבור לתאורת רחוב חסכונית, כלומר לתאורת לד, היא תשלם מאותו רגע רק 4.5 מיליון שקלים בשנה שמהווים חיסכון של 55% על החלק היחסי בחשבון החשמל.

"לכל זאת חשוב להוסיף גם יתרון נוסף: עסק שצורך פחות אנרגיה, בהכרח גורם לייצור מופחת של חשמל בדרכים מזהמות ובכך גם תורם לסביבה. ברגע שחוסכים באנרגיה מקטינים את פליטת גזי החממה המתרחשת בתהליך ייצור החשמל, מזהמים פחות את האוויר - שהופך נקי יותר, אנשים חולים פחות, יש צורך מופחת בבתי חולים, ושימוש בפחות תרופות ועוד ועוד", זו השפעה על מעגלים נוספים בחיים שלנו מעבר לחיסכון מיידי בעלויות החשמל.

לחסוך אנרגיה ולהרוויח - בעלי עסקים, ייצור חשמל מהשמש נמצא בהישג ידכם. לפרטים הקליקו כאן>>

חוזה מובטח מהמדינה לרכישת החשמל במשך 25 שנה

הצעד השני, הוא ייצור חשמל מאנרגית השמש לטובת חסכון בחשמל, או לטובת רווח כלכלי. כעת, אחרי שהבנו איך כל עסק/בניין/רשות מקומית יכול לחסוך באנרגיה ולתרום לסביבתו, הגיע הזמן להבין איך עסק מסחרי יכול לייצר חשמל מאנרגיית השמש, ולתעל זאת לטובתו.

"כיום ניתן לייצר חשמל בעזרת מערכות של פאנלים סולאריים שאפשר להתקין על גגות פנויים - בבתי ספר, במבני עירייה, על גגות של מפעלים, על גגות של בנייני משרדים, על גגות קניונים ועוד ועוד", מסביר שכטרמן.

"לשם כך, חשוב מאד לבחור בציוד אמין ואיכותי בעל אחריות ארוכת שנים, פאנלים בנצילות גבוהה וממיר מיצרן מוכר (הרכיב שממיר את החשמל הנוצר בפאנלים מזרם ישר לזרם חלופין DC TO AC). פרט לציוד, גם לחברה שמתכננת את המערכת, מתקינה אותה ודואגת לרישוי שלה, יש השפעה מכרעת על תפוקת המערכת לאורך שנים ובסופו של דבר על הכלכליות של הפרויקט כולו. שכטרמן אומר כי "לניסיון של בעלי המקצוע בתחום זה אין תחליף. מערכת סולארית שתוכננה בצורה לא מקצועית או הותקנה בצורה רשלנית, לא תפיק מה שהיא יכולה, ולא משנה באיזה ציוד ישתמשו"

לדבריו, כל הענף הסולארי מתנהל תחת אסדרות (רגולציה בעברית) אותן קובעת רשות החשמל. "האסדרה הקיימת היום היא מצוינת ומאד כלכלית. במסגרתה כל בעל גג יכול להקים מערכת סולארית (פוטו-וולטאית) על גג המבנה, לייצר ממנו חשמל ולהשתמש בו לצורכי המבנה או למכור אותו ישירות לחברת החשמל. תעריף המכירה אותו קבעה רשות החשמל הינו 45 אגורות לכל קווט"ש ומי שיספיק להיכנס לאסדרה זו לפני סיום המכסה ייהנה מתעריף זה בחוזה מובטח ל-25 שנים.

"האסדרה הזו מיועדת רק למערכות המותקנות על גגות ומאגרי מים ובשלב זה היא מוגבלת למערכות בהספק של עד 100 קילו-וואט (הספק ממיר), לגגות בסדר גודל של עד כ-1,000 מ"ר (דונם). בשבועות הקרובים רשות החשמל עומדת לעדכן את האסדרה ולאפשר הקמה גם של מערכות בהספק של עד 200 קילו וואט".

ח.י. אנרגיה תחום תאורת LED. פרויקט בנוה זמר, רעננה / צילום: יח"צ

שכטרמן מסביר את המספרים מאחורי התחשיב הכלכלי של מערכת סולארית: "יש לנו בסך הכול 8,760 שעות בשנה, ומהן בישראל כ-1,700 שעות שמש אפקטיביות - פחות או יותר משבע בבוקר ועד לשקיעה, בעוצמות משתנות כמובן בהתאם לשעה, לעונה בשנה, לחודש ועוד", הוא ממשיך, "כך שמערכת בהספק של 150 קילו-ואט מסוגלת לייצר כ-250,000 קווט"ש בשנה, שמשמעותם הכנסה שנתית של כ-112,000 שקל, מאחר שהמדינה מתחייבת שחברת החשמל תרכוש את החשמל מהעסק למשך 25 שנה, אפשר להבין שמדובר בהכנסות מצטברות שמתקרבות ל-3 מיליון שקל, שכל בעל עסק ישמח להכניס לקופתו".

אך מה עושה עסק שיש לו, למשל, חמישה דונמים של שטח גג שהוא יכול לנצל? או עסק שלא רוצה להסתפק ב-100 קילו-וואט, אלא מעוניין להקים מערכות גדולות יותר ולייצר יותר חשמל? אין שום מניעה שיעשה זאת, אך תחת אסדרות אחרות. באסדרת ברירת המחדל (אסדרת סל) יכול בעל מפעל להקים מערכת סולארית בכל גודל, אך לצריכה עצמית בלבד. במידה ויווצרו עודפי חשמל שיוזרמו לרשת, חברת החשמל תשלם לו רק עבור עלות הייצור - כ-16 אגורות לקוט"ש - מחיר נמוך בהרבה, לכאורה, שאינו מאפשר למצות את מלוא הפוטנציאל הגלום באנרגיית השמש הבלתי נגמרת. אולם לשכטרמן יש שלושה דברים חשובים לומר בעניין.

"ראשית, האסדרה שמציעה המדינה באמצעות חברת החשמל לרכישת חשמל המיוצר באופן פרטי, אמורה להסתיים במרץ 2020", הוא מעדכן, "אך עושה רושם שהמדינה דווקא תאריך אותה. ישנם גם סימנים המעידים על כך שההיתר למגזר העסקי יגדל מ-100 קילו-וואט ל-200 קילו וואט, ואילו המחיר שתשלם חברת החשמל על כל קוט"ש יישאר על 45 אגורות. המשמעות היא שגם בעלי גגות בגודל של 2-3 דונם יוכלו לנצל את שטח הגג כולו ליצירת חשמל ולהגדיל משמעותית את ההכנסות מהגג.

"שנית, חברת החשמל אומנם לא תשלם כיום את התעריף הקבוע על מערכות בהספק ממיר של יותר מ־100 קילו-וואט, אך היא מאפשרת לעסק להקים בשטחו כמה מערכות נפרדות כאלו, בנפח של עד 100 קילו-וואט - בתנאי שלכל אחת מונה חשמל נפרד. זו גם אפשרות שבוודאי תעניין עסקים רבים.

"שלישית, אם עסק מסחרי, רשות או כל ארגון אחר רוצים להקים מערכות פוטו־וולטאיות בהספק של יותר מ-100 קילו-ואט הם יכולים - אך במקרה הזה כדאי להם, ככל הנראה, להשתמש בכל החשמל המיוצר אצלם לשימוש עצמי".

להתאים מערכת סולארית לצורכי העסק

כפי שניתן לראות, האפשרויות העומדות בפני עסקים הן מגוונות. ישנם כאלה שיעדיפו להקים מערכת סולארית ולייעד את כל החשמל המיוצר ממנה למכירה - כמקור הכנסה נוסף; אחרים מייצרים את כל החשמל לעצמם עבור פעילותם ונותרים עצמאיים אנרגטית; ויש אפילו מי שמחליטים לצד ייצור החשמל העצמי לכל צורכיהם, למכור בכל זאת את העודפים לחברת החשמל בתעריף הנמוך של 16 האגורות, משום שגם זו הכנסה מסוימת.

שכטרמן מסביר כי כדי לקבל את ההחלטה לגבי אופן הפעולה הנכון לעסק בנושא המדובר, צריך קודם כול לדעת מה פוטנציאל ייצור החשמל מהשמש באותו גג בכל רגע ביום ובכל יום בשנה. לאחר מכן, נדרש לבחון את איפיון צריכת החשמל של העסק עצמו בכל רבע שעה, בשלב הבא מבצעים ניתוח של צריכת האנרגיה של העסק, לפי חודש, לפי יום, לפי שעה, על מנת להבין את הצרכים האנרגטיים שלו, ועל פי כל אלה משדכים את המערכת הפוטו־וולטאית, המתאימה ביותר לאותו עסק.

"אנחנו בקבוצת ח.י. מהיחידים שמבצעים ניתוח כזה בשוק הישראלי. זו עבודת נמלים של ממש, שמתבצעת על-ידי הכלכלנים שלנו, שפשוט יושבים ומנתחים שנה לאחור את נתוני צריכת האנרגיה של העסק, ברמת היום וברמת השעה. בהתאם לזה אני יכול להגיד לבעל העסק, עוד לפני התקנת מערכת ה-PV שלנו אצלו, כמה חשמל היא תייצר לו. הרבה יותר קל להתקין את המערכת וללכת, מבלי לבדוק אם הנתונים שלה מתאימים באמת לדרישות האנרגיה של העסק, אך לנו חשוב מאוד כן לבדוק זאת. אנחנו מספקים גם שירותי ייעוץ אנרגטי וחיסכון וגם ייעוץ לייצור חשמל - אין הרבה חברות בישראל שנותנות ללקוח את שני אלו יחד.

"בזכות הייעוץ הזה והנתונים שאנחנו מספקים, ראשי הארגון יכולים לחשב את זמן החזר ההשקעה ולהבין אם המערכת באמת כדאית להם. אם היא אכן מתאימה ומסוגלת להגיע לאיפוס אנרגטי או לחיסכון באנרגיה ולהביא את העסק לצמצום משמעותי של המשאבים וההוצאות הקבועות לאורך השנה".

האם לעסק שלכם יש פוטנציאל לייצור ומכירת חשמל. לפרטים הקליקו כאן>>

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?