גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' רות צ'אנג הגיעה לגילוי שיאפשר לנו להיחלץ מהחלטות קשות ומייסרות

נכון שלימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד, אבל זה לא עוזר במקרה של דילמה קשה באמת ● אז מה עושים כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן? בראיון מיוחד ל"ליידי גלובס" מסבירה פרופ' צ'אנג, מהמומחיות הגדולות בעולם בקבלת החלטות, מה יעזור לנו להיחלץ ממבוי סתום

פרופ' רות צ'אנג / צילום: אלבום פרטי
פרופ' רות צ'אנג / צילום: אלבום פרטי

את הפרסום העולמי שלה קיבלה פרופ' רות צ'אנג מאוניברסיטת אוקספורד בזכות העיסוק שלה בהחלטות קשות. היא עצמה עמדה בפני הבחירה אם להיות עורכת דין או ללכת אחרי ליבה ולהיות פילוסופית. היא התייסרה והתחבטה ולבסוף בחרה מתוך פחד, לדבריה, להיות עורכת דין - בעיקר מפני שחששה שלא תוכל להתפרנס מפילוסופיה. זוהי בדיוק הבעיה, לדעתה: במקום לעמוד מאחורי הבחירות שלנו אנו 'נסחפים' מתוך חשש או בהלה. היא למדה הכול על בשרה, 'נסחפה' ו'נישאה ברוח ללא מטרה', ורק כעבור שנים אזרה אומץ ושינתה כיוון. היא פיתחה מודל של קבלת החלטות קשות בחיים, כדי להקל על עצמה ועל רבים אחרים.

במשך שנים עמדה נבוכה מול צמתים שונים שבהם הייתה צריכה להחליט כיצד לפנות, אבל לא עוד. "אנשים כל-כך מתייסרים כשהם נדרשים לקחת החלטה, קשה לי לראות את זה".

למה, כי זה בעצם פתיר?
"בוודאי".

אז איך מקבלים החלטות קשות בקלות?
"בוא נחלק את תהליך קבלת ההחלטות בחיים לשלושה סוגים - יש מקרים סופר קלים, שמתבססים על חישוב פשוט. נגיד כשאתה חולה בצהבת וזקוק באופן דחוף לויטמין סי, יכולים להיות לך תפוז אחד או שניים, ואתה צריך ויטמין מהר, וכמה שיותר - הבחירה קלה: שני תפוזים יעזרו יותר, בתפוז אחד יש רק חצי כמות".

חישוב פשוט וקל.
"נכון, אבל רק במקרים מהסוג הזה ממש זה יעבוד לנו ככה. הסוג השני הוא בעיות קלות יחסית, שכבר אי-אפשר לשקול כמותית. למשל, האם עליי לשלוח את הבת שלי למחנה קיץ נחשב במיוחד, גם במחיר זה שלא נוכל לצאת לחופשות משפחתיות? כאן אנחנו לא נותנים לדברים ערך כמותי בסגנון 'ההזדמנות של הילד שלי שווה 10 וחופשה משפחתית שווה 4'. אבל זה מקרה די ברור. מה לדעתך צריך לעשות?".

לאפשר לילדה ללכת לחוויה המיוחדת שלה?
"כן. זה מקרה שבו נכון עבורי לתת לילדה הזדמנויות חדשות בחיים".

אז זו דילמה שאי-אפשר לחשב מתמטית, אבל היא עדיין קלה, יחסית.
"זה כמו לשאול איך לבחור בין להציל שניים מהילדים שלך שטובעים, לעומת ילד אחד שטובע. מאוד קל - אתה צריך להציל את שניהם, ולא אחד מהם. אבל זה לא משום שלהציל שני ילדים זה פי שניים יותר טוב מלהציל ילד אחד. יש דברים שאסור להתייחס אליהם כאל מערכת של ערך. הילדים לא יכולים להימדד".

אז במקרים האלה אמור להיות ברור מאוד מה עלינו לעשות.
"אלה ההחלטות הקלות. מה שניתן לכמת ולחשב עלות-תועלת, או מה שקופץ באופן ברור להיגיון שלנו. ההחלטות שלנו הופכות לקשות כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן בצורה ברורה. כל אפשרות והיתרונות שלה".

לימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד.
"זה לא באמת עוזר. לא במקרה של דילמה קשה".

אז מה קורה כשאנחנו ניצבים מול החלטה קשה, כמו להישאר בעבודה או לעזוב, לעבור למדינה אחרת, לעבור תחום או מקצוע?
"בכל מקרה כזה יש שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר באמת לשקול את כל המרכיבים שלהן. הבעיה היא שאנשים נוטים לחשוב שהבעיה בהחלטות קשות היא היעדר מידע וחוסר ודאות - אבל זו טעות לחשוב שהחלטות קשות הן קשות כי אנחנו לא יודעים מספיק".

אז מה עושים?
"יש חמישה שלבים. בשלב הראשון צריך להעריך מה בעצם חשוב לנו בבחירה בין האפשרויות שלנו. הרבה אנשים מדלגים על השלב הזה, חושבים מה טוב יותר וזהו, אבל צריך לחשוב מה באמת משמעותי לי בבחירה הזאת".

איזה ערך אני בוחן אם, למשל, אני רוצה לעזוב הכול ולנסוע לשנה לארץ אחרת?
"השאלה מה בעצם אתה רוצה: פיתוח אישי? לימוד שפה? התגברות על משהו?".

אנחנו קוראים לזה בחשיבה יצירתית 'מה בעצם הבעיה?', כי מאחורי כל בעיה יש בעיה יותר מדויקת שצריך לפתור.
"זה מאוד דומה, ולפעמים זה מסדר את זה. בשלב השני - כמו שכל ההורים לימדו את הילדים שלהם - צריך לחשוב על יתרונות וחסרונות בהקשר למה שחשוב".

הנה, הגענו לזה, הטבלה של בעד ונגד.
"נכון. אבל הבעיה היא שתקבל רשימה מסובכת של כל הגורמים בעד ונגד".

מתי זה כן עוזר?
"כשיש לך בעיה פשוטה".

אנחנו אוהבים בעיות קשות. איך ממשיכים?
"בשלב השלישי אנחנו מחשבים את היתרונות והחסרונות, ומנסים להגיע לשיפוט כללי ביחס לדילמה שלנו".

מה זה אומר שיפוט כללי?
"איך נכון לי באופן אישי לפעול. כאן יש אלפי מחקרים על ההטיות שיהיו לך בקבלת ההחלטה. מדעי ההתנהגות יאמרו לך ללכת לאכול צהריים לפני שתחליט, או לחכות לשעה הנכונה שלך ביום, או שידברו איתך על התת המודע שלך".

וזה לא הולך לעזור לי.
"ממש לא. אתה בעיקר תגלה שאתה תקוע - אתה לא תגיע למסקנה שמשהו אחד טוב מהשני. שלושת השלבים האלה מייצגים את הדרך השכיחה לגשת לבחירות קשות או קלות. ככה אנחנו חושבים, זה המודל שאנו משתמשים בו".

וזה לא מה שאנחנו צריכים לעשות?
"זה לא יעזור. מה שיקרה אחרי הבחירה הקשה הוא שאתה תחזור ותנסה שוב, מתוך מחשבה שאולי פספסת משהו חשוב, תעבור שוב על החישוב של היתרונות והחסרונות, ושוב תיכשל".

מה שיגרום לי להרגיש רע עם עצמי.
"בבחירה קשה אין Doing it right, אתה כנראה תיכשל בשלב הזה. השלב הרביעי הוא להבין שאתה עומד בפני שתי ברירות שאפשר ואי-אפשר להשוות ביניהן, בעצם".

התחלת לסבך. עורכת הדין שהפכה לפילוסופית מתחילה להשתעשע.
(צוחקת) "זה יותר מורכב ויותר מעניין. בבחירות באמת קשות בחיים יש בפנינו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר לכמת באופן פשוט ולהכריע ביניהן. זה לא שדברים לא ניתנים להשוואה, אפשר להשוות אותם - אבל זה לא אומר שאחד טוב יותר או פחות טוב. הם On par".

כלומר, שווי ערך?
"בצורה כזאת או אחרת הם בעלי ערך דומה, אבל שונה".

אני הולך לאיבוד.
(צוחקת) "אוקיי. מה להיות - עורך דין או מדריך טיס? אלו שתי אפשרויות שיכולות להיות באותה סביבת ערכים (מבחינת סיפוק, מעמד או שכר). אבל זה לא אומר ששתיהן טובות לך באותה המידה".

השאלה היא למי מהן יש ערך רב יותר עבורי.
"נכון, כי גם אם תשפר אחת קצת (יותר כסף, משרד יפה יותר), המקצוע המשופר הזה טוב יותר ממה שהיה קודם, אבל לא בהכרח טוב יותר מהאלטרנטיבה. זו עדיין בחירה קשה. אפשר להשוות בין האלטרנטיבות, אבל לא באופן שהתרגלנו אליו.

"ואז מגיע השלב החמישי: אתה מתחייב לאחת מהאופציות. יש כאן החלטה פנימית - אני יכול לעמוד מאחורי האופציה הזו ולא מאחורי השנייה. אם אתה יכול להתחייב לאחת האופציות, מה שאתה עושה זה בעצם ליצור Extra value לאופציה הזו עבורך, אתה יוצר בפועל את הסיבה בשבילך לבחור באופציה הזו".

כלומר, ברגע שאני זה שיוצר סיבה לבחור להיות מדריך טיס ולא עורך דין, אני הופך את זה לבחירה נכונה?
"אתה מבצע פעולה של Make it true, ועכשיו אופציה אחת טובה יותר מהשנייה עבורך".

אז את אומרת שמה שחשוב הוא מה שקורה אחרי ההחלטה, יותר מההחלטה עצמה.
"נכון, ואתה גם הופך את עצמך לאדם ייחודי. לפני שהתחייבת שני המקצועות היו זהים עבורך, ואחרי שהתחייבת הפכת מקצוע אחד לטוב יותר ואת עצמך הפכת לאדם שעבורו מדריך טיס זה מקצוע טוב יותר מעורך דין. ככה אנחנו הופכים לסוגים אחרים של אנשים".

איל דורון / צילום: עידו איז'ק

להיכנס לתהליך התחייבות

אני חייב להודות שהרבה קלישאות צצות לי פה, למשל: אנחנו מייצרים את הסיפור של עצמנו, נבואה שמגשימה את עצמה, לספר את הסיפור של עצמי. את לא תאהבי את זה.
"זה תהליך של התחייבות, כדי לבדוק מאחורי מה אתה יכול לעמוד, כל השאר לא חשוב".

אבל יש פה גם המון אלמנטים מודעים ולא מודעים. משהו, הרי, גורם לי להרגיש יותר בטוח ביחס לבחירה מסוימת.
"יכול להיות שאפשר להסביר את ההחלטות שלנו באמצעות גישות פסיכולוגיות, או חלקיקים תת-אטומיים, או איזה 'עצמי' עמוק שגורם לנו לנהוג בצורה מסוימת".

אני שומע כאן ציניות זועקת.
"כי כל ההסברים האלה לא נותנים לנו את החופש שאני חושבת שיש לנו. כשאנחנו מתחייבים למשהו אנחנו מתפתחים, ודרך הרצון שלנו יכולים לשנות את הכיוון שלנו ולהפוך למשהו חדש.

"בבחירות קשות יש לנו חופש לעמוד מאחורי משהו שמשנה אותנו, את האופי שלנו, את המסלול של חיינו. בגלל זה בחירות קשות הן מאוד חשובות. אנו יכולים להפוך כמעט לכל דבר, כשאנחנו עומדים בפני הבחירות הקשות האלה".

אז באופן פרדוקסלי, אם אנחנו רוצים חיים משמעותיים, חשוב להתמודד עם החלטות קשות.
"זאת הדרך להפוך למי שאנחנו יכולים להיות".

את יכולה לחלוק איתנו דילמה אישית שהיית צריכה להכריע?
"כל הבחירות הקשות שלי היו כאלה שבהן לא עשיתי את הדבר הנכון, בלי התיאוריה שלי".

ומאז הגילוי הזה אין לך החלטות קשות?
"אני גורמת להן להיות החלטות יותר פשוטות".

כי את עצמך מייצרת להן סיבות ונימוקים.
"בדיוק כך".

אני חוזר לטבלה של הבעד ונגד שגדלנו עליה ומבין עכשיו שיש כאן דימוי פאסיבי. כי הכנת טבלה משמעותה - בוא נסתכל על המציאות ונקטלג אותה לפי בעד ונגד. ואת אומרת לי למעשה - אין טבלה, היא נוצרת ומתהווה על ידינו.
"נכון, כמו שאין גם 'אני אמיתי' שאני צריכה לגלות".

אני אוהב את האופן שבו את בועטת בכל המושגים שהחזקנו בהם.
"כי זה המלכוד. זה מה שהופך את ההחלטות שלנו לכל-כך מייסרות".

אם אני מסתכל על השיח הפסיכולוגי, באופן כללי אומרים לנו שני דברים עד היום: תחשוב טוב, מדויק, מזוקק ואז תדע. רק שים לב לכל ההטיות הקוגניטיביות שיש לך כאדם - הן מכשילות אותך. ומהצד השני, אם מסכימים שעל ההיגיון אי-אפשר תמיד לסמוך, ישנם האינטואיציה, הניסיון. מה שצריך כאן זה להתחבר לעצמי ולדעת.
"ושניהם לא יעזרו לך".

וואו.
"לא יעזרו לך, אייל".

זה מאוד דרמטי, אני כבר אוהב את זה, אבל אני חייב להבין מה בא במקום.
"להתחייב לבחירה שלך. אתה אולי רוצה להיות המנכ"ל הכי מצליח בעולם, אבל לא תקום בארבע בבוקר ותקרא את כל הדוחות - אתה לא יכול לעמוד מאחורי זה, אפילו אם אתה רוצה את זה. אולי אתה רוצה להיות מיליארדר, אבל אתה יכול להתחייב רק להיות בעל עסק קטן עם חיי משפחה. כל הרעיון הוא שהתשוקות שלך הן לא אותו דבר כמוך".

רגע, זאת נקודה חשובה. התשוקות שלנו הן לא אותו דבר כמונו. הנה עוד משהו שאת מנתצת: 'תתחבר לתשוקה שלך'.
"תתחבר לדבר אחד בלבד - למה שאתה יכול להתחייב אליו".

גם לתשוקות עכשיו צריך להתחייב. אי-אפשר להאמין כמה השיח בעולם המערבי הפך למעייף. לכל דבר צריך להתחייב.
"אני חושבת שאני מציעה דווקא משהו יותר פשוט ופחות מסבך וסיזיפי. תחשוב שאין לך עצמי אמיתי שאתה צריך לגלות בתוכך. אין כאן תהליך חפירה פנימה במשך כל השנים. אתה בוחר, מתחייב לזה ויוצר את זה".

זה הסיפור שגדלנו עליו, שצריך 'לגלות את עצמנו'. ההבטחה הזאת שיש איזה עצמי עמוק, Deep self. "ואני מדגישה הבחנה אחרת - בין גילוי עצמי לבין עיצוב עצמי ועשיית עצמי (Fashioning myself ו-Making myself)".

אז כל דילמה קשה בחיים היא הזדמנות לעיצוב עצמי?
"בכל בחירה מורכבת בחיים יש לך חופש להביע את עצמך".

אז את משחררת אותי מהתחושה שהייתי צריך להבין ולדעת יותר, אם רק הייתי יותר מרוכז, מדויק, בוגר, מבין או חכם?
"בדיוק ככה. ואני בטוחה שחלק גדול מהאנשים יבינו את זה כשנזכיר להם החלטות קשות שהם כבר עמדו בפניהן. ניקח, לדוגמה, מערכות יחסים. נגיד שאתה יוצא עם שרה 12 פעמים ועכשיו אתה הולך לדירה שלה ואתה רואה גרביים מלוכלכים על הרצפה. אם אתם רק יוצאים, ולא במערכת יחסים מחייבת, אתה אומר - איכס, היא מלוכלכת. כל אחד מבין את ההבדל בין מערכת יחסים מחייבת ללא מחייבת. כל קומדיה רומנטית בהוליווד משחקת על הרעיון שאנחנו מחכים לאשטון קוצ'ר שיתחייב לנטלי פורטמן. ברגע שהוא מחליט, והוא הולך לדירה שלה, כשהוא רואה את הגרביים המלוכלכים יש להם משמעות אחרת - זה כבר לא איכס, זה כבר לא אדם מלוכלך וזה לא דוחה. במקום זה, זה אומר לו - אני צריך לעזור לה או לומר לה. כשאתה מתחייב למשהו, האופן שבו אתה רואה את העולם הנורמטיבי משתנה מהותית".

אני מנסה לחשוב על החלטות אישיות שקיבלתי בחיים.
"תחשוב על הזמן שהילד שלך נולד, בבית החולים. מה הבסיס שעליו התחייבת להפוך את היצור הקטן הזה לחלק מהחיים שלך".

נדרשו לי כמה חודשים טובים להבין שנהפכתי לאבא ולהתחייב לכל הקונספט.
"מה קרה כשהפכת למחויב? הבנת שאתה אבא - הילד הזה הוא חלק מהחיים שלי, והדרך שבה אני רואה דברים תהיה עכשיו שונה מאוד. בראייה שלי זה פשוט משהו שעשית, להחליט שאתה עומד מאחורי משהו, או לא. זה כוח שיש לנו, ואסור לצמצם אותו לדברים הפסיכולוגיים המוכרים. עמדת מאחורי הדבר הזה של להיות אבא. זה מה שחסר ברוב התיאוריות על קבלת החלטות. ויש נטייה לצמצם את זה לידע, ניסיון, תכונות אישיות. כל הנקודה היא מה שאתה יכול להתחייב אליו ולעמוד מאחוריו, שאי-אפשר להבין כמשהו שנגזר מהאישיות שלך, או מהיעדר ידע שאפשר להשיג מניסיון".

ליצור את ההסבר, לא לחפש

ולך עצמך אין יותר בעיות בקבלת החלטות?
"כן, בעיקר הפסקתי להתייסר ולסבול. אנשים סובלים כי הם חושבים שיש תשובה אחת. הם חושבים שתמיד יש הסבר למה A טוב יותר מ-B".

אבל כל התרבות מבוססת על זה. בכל סרט טוב או מחזה ישנו הרגע הזה שבו מוסבר למה הכול התחיל. מאז פרויד כולנו בלשים, ותמיד יש סיבה.
"ואני אומרת לך - תיצור את ההסבר, אל תחפש אותו".

מה נשאר לי, בכל זאת, לקראת הצומת הבא שלי, מה הבנתי כבר מההחלטות הקודמות?
"אתה לא תאהב את התשובה".

חשדתי ככה.
"החיים משתנים, אנחנו משתנים. משום שהסיבות או הערכים שאתה יוצר כשאתה מתחייב לילדים שלך, למשל, תלויים ברצון שלך, אתה חייב להתחייב אליהם כל הזמן, לנקוט עמדה - חיי הם איתם".

וזה משהו שאנחנו עושים בכל פעם מחדש.
"אתה יכול להתעורר מחר ולהיות לא מחויב יותר - תרצה לטפס על הר במקום להמשיך בחייך עם המשפחה. אתה לא יכול לעמוד מאחורי החיים שאתה מנהל עכשיו. הערך שאתה יוצר כשאתה מתחייב למשהו, הוא הדבר המעניין".

אם לסכם, אז במקרים מורכבים לא נכון לצפות, לחשב, לנתח, לדייק ולשקול אפשרויות, זה לא יעבוד ורק יתסכל. החלטה קשה היא הזדמנות. אנחנו מייצרים את הסיבות שהופכות את ההחלטה שקיבלנו לנכונה עבורנו. נתת לנו הרבה אחריות בצד הרבה חופש.
"זה תמיד הולך ביחד".

עוד כתבות

יהודה אליהו / צילום: תמונה פרטית

לאחר חמישה חודשים ללא מנהל: הממשלה בחרה מנכ"ל חדש לרמ"י

יהודה אליהו, המכהן היום כראש מנהלת ההתיישבות במשרד הביטחון ונחשב למקורב לשר האוצר, נבחר לתפקיד ● מועמדתו זכתה להתנגדות מטעם יועמ"שית משרד הבינוי והשיכון, שסברה, כי אין לו "כישורים מיוחדים" כנדרש לתפקיד

מייסד פורטיסימו, יובל כהן / צילום: שלומי יוסף

אקזיט ענק: פורטיסימו מוכרת מניות סוגת ב־430 מיליון שקל

קרן ההשקעות שמוביל יובל כהן תמכור למוסדיים 35% ממניות חברת המזון סוגת, בין היתר כדי להגדיל את החזקות הציבור, אך תמשיך להיות בעלת המניות הגדולה בחברה ● סוגת השלימה לפני פחות משנה הנפקה ראשונית בת"א, ומאז המניה עלתה ב־8%

טל בן פורת ואביב חצבני, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

השלכות השקל החזק ואתגרי ענף המזון: "יש גישה של לייבא את עצמנו לדעת"

טל בן פורת, מנכ"לית חטיבת המלוחים בשטראוס, ואביב חצבני, מנהל איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, השתתפו בפאנל "תעשייה כמנוע צמיחה" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס והתייחסו להשפעות התחזקות השקל, הרגולציה ויוקר המחיה על ענף המזון בישראל ● חצבני מתח ביקורת:"בישראל מעבירים את העלות לצרכן. ככה לא מטפלים ביוקר המחיה" ● בן פורת תיארה את האתגרים התפעוליים בתקופת המלחמה והדגישה את רציפות הייצור: "המפעל לא עוצר, זו משימה לאומית"

אלימות בני נוער / צילום: Shutterstock

גל האלימות מתרחב: מספר העבירות החמורות בקרב בני נוער זינק ב־150% מאז 2019

לקראת דיון חירום בכנסת בעקבות רצח בנימין ימנו זלקה בפ"ת, נתוני מרכז המחקר והמידע חושפים היפוך מגמה: לאחר מספר שנות ירידה, מספר התיקים הפליליים שנפתחו לבני נוער זינק ב־25% ב־2025, ומספר העבירות שבהן נחשדים קטינים עלה ב־22% בתוך שנה

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

הבורסה בשיאים; מדד הביטוח מזנק במעל 3%, השקל נחלש

מדד ת"א 35 קופץ בכ-1.4% ● גופים מוסדיים מובילים רוכשים מקרן פורטיסימו מניות סוגת בכ-430 מיליון שקל ● תורפז עולה לאחר שהודיעה על רכישת חברת תמציות ריח בתחום הבישום מניו ג'רזי ● בלומברג: המומנטום בשווקים מתחיל להיחלש

השינוי במדרגות המס נכנס לתוקף / אילוסטרציה: Shutterstock

השינוי במדרגות המס נכנס לתוקף: השכירים שייהנו מעוד כ־5,000 שקל בשנה

במשכורת אפריל ירווחו מדרגות המס, במטרה להקל על בעלי ההכנסה הבינונית, שעד כה הושת עליהם שיעור מס גבוה יחסית ● איך נקבע גובה ההטבה ולמה יש לה רף מינימום, ממתי היא תשולם רטרואקטיבית, מי זכאים ליהנות ממנה, והאם גם העצמאים והגמלאים כלולים בה

רשות המסים / צילום: איל יצהר

4,500 עובדי רשות המסים הכריזו על סכסוך עבודה: "סבלנותנו פקעה"

הסכסוך נוגע לשינויים מבניים ברשות המסים ולאיחוד פעילויות אגף המכס והמע"מ ואגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, ולטענות העובדים על פגיעה בתנאי ההעסקה שלהם ובזכויותיהם ● העובדים מאיימים להשבית את הרשות החל מה-19 במאי ● רשות המסים: "ההנהלה מוקירה ומעריכה את עובדיה, ופעלה ללא לאות והשיגה הישגים רבים, זאת בתקופה תקציבית קשה"

אתר ''אלקטריק דיל'' / צילום: צילום מסך

אלקטריק דיל גרמה ללקוחות לרכוש מוצרים יקרים יותר - ותיקנס בכ-1.3 מיליון שקל

לפי ממצאי החקירה של הרשות להגנת הצרכן, לקוחות הזמינו מוצר דרך אתר אלקטריק דיל, אך לאחר הרכישה עודכנו כי הוא לא זמין במלאי – והוצעה להם במקומו חלופה יקרה יותר ● מי שסירב להצעה והתעקש לבטל את העסקה, נדרש לשלם דמי ביטול גבוהים מהמותר בחוק, לעתים בשיעור של 10% מהעסקה

וורן באפט / צילום: Associated Press, Nati Harnik

מתי וורן באפט יחזור לקנות מניות? "כשאף אחד אחר לא יענה לטלפון"

האסיפה השנתית של ברקשייר האת'ווי נוהלה לראשונה על ידי המנכ"ל החדש גרג אייבל ● ובכל זאת, עיניי המשקיעים עדיין היו נשואות למושב בשורה הראשונה שבו ישב וורן באפט ● מה דעתו על השווקים ומה תהיה ההשקעה הבאה שלו: 5 תובנות מה"וודסטוק של הקפיטליזם"

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המוסדיים מכרו שיא של דולרים והקפיצו את השקל. כך עבד המנגנון

הגופים המוסדיים מצמצמים בהדרגה את החשיפה שלהם למט"ח ומוכרים סכום שיא של דולרים ● הדומיננטיות המוחלטת שלהם בשוק המקומי עושה את שלה ומהווה כוח מרכזי בהתחזקות השקל ● התעשיינים מצדם טוענים לפגיעה דרסטית בשורת הרווח ודורשים מהממשלה להתערב כל עוד בנק ישראל יושב על הגדר

העיר אופקים בדרום / צילום: איל יצהר

בין ציונות להטבות מס: הפריחה הנדל"נית בדרום והמחיר שמשלמת באר שבע

דוח חדש של מינהלת תקומה מלמד כי מספר התושבים בדרום כיום גדול יותר מהתקופה שלפני ה־7 באוקטובר ● אולם בין הנתונים החיוביים מסתתרים לא מעט אתגרים, בראשם סוגיות המשילות והפשיעה ● תמונת מצב לקראת ועידת הדרום לעסקים של גלובס

רענן קובלסקי, מנכ''ל שטראוס ישראל, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

מנכ"ל שטראוס ישראל: "כמעט כל המפעלים שלנו נמצאים בצפון ובדרום, ואנחנו נמשיך להשקיע"

רענן קובלסקי, מנכ"ל שטראוס ישראל, פתח את ועידת הדרום לעסקים של גלובס והצביע על חוסנם של האזרחים: "למרות המציאות הקשה, אנשים קמים ובאים למפעלים. בזכותם אנחנו ממשיכים לייצר" ● לדבריו, מציאות דומה מתרחשת בימים אלה גם בצפון הבוער: "הספקים, החקלאים והקמעונאים מצליחים לייצר רציפות"

כנס מתמחים בעריכת דין / צילום: איל יצהר

הראיונות להתמחות בעריכת דין חזרו, אך הדרישות עשויות להשתנות בקרוב

סבב הראיונות להתמחות בעריכת דין במשרדים הגדולים חזר השבוע, באיחור של חודשיים בעקבות המלחמה ● בעבר המתמחים בעריכת דין נדרשו לבצע מטלות טכניות כגון איסוף ומעבר על חומר, ואילו כיום מבצעת אותן הבינה המלאכותית ● האם הדרישות השתנו?

דוד אזולאי ואלון דוידי / צילום: שלומי יוסף, גולן סבג

"אנחנו לא רוצים כסף, תנו לנו ביטחון - תורידו את חיזבאללה כארגון צבאי"

בפאנל בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שהפגיש את ראש המועצה המקומית מטולה, דוד אזולאי, עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, מתח אזולאי ביקורת על כך שהשיקום "לא קיים" ● דוידי הציג תמונת מצב אופטימית של התפתחות אזורית ןפרגן לקולגה מנתיבות, ● אזולאי לא חסך ביקורת מהממשלה: "מי המנהיג של היום? טראמפ. הוא זה שמודיע לנו מה קורה"

אלונה שפר-קארו, מנכ''לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות, נגב מערבי / צילום: שלומי יוסף

אלונה שפר-קארו על המהפך בנתיבות: "מקימים מרכז רפואי עם הדסה, מרכז מדעי עם מכון ויצמן ומסלול להכשרת טייסים"

מנכ"לית הסכמי הגג לפיתוח נתיבות דיברה בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות, על ההתקדמות שעשתה בתחומי החינוך, הבריאות והנדל"ן, לצד שיתופי הפעולה עם חיל האוויר ועם מכון ויצמן ● שפר-קארו: "נתיבות תהיה הראשונה שתעשה התחדשות עירונית בקנה מידה גדול"

תחבורה ציבורית / צילום: Shutterstock

דירוג חברות התחבורה הציבורית: זו שבראש ואלה שבתחתית

סופרבוס במקום הראשון בפעם השנייה ברציפות ומקדימה את אגד שהובילה במשך שנים ● בתחתית: דן, חרף שיפור משמעותי שרשמה, ומטרופולין

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

ביטוח ישיר התקפלה: תורשה לשוב לשווק ביטוחים מקיפים

חברת ביטוח ישיר קיבלה הלילה אישור מרשות שוק ההון לחזור למכור ביטוחי רכב ● זאת לאחר סנקציה חריפה שהופעלה עליה מצד רשות שוק ההון, כאשר מתחילת החודש החברה לא הורשתה למכור ביטוחי רכב, כפי שנחשף אתמול בגלובס

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים / צילום: שלומי יוסף

ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ': "מדינת ישראל מקדשת את גוש דן ומייצרת קניבליזם בנגב"

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס: "כל הממשלות קבעו שהעוגן המרכזי יהיה גוש דן. מי אמר שהייטק צריך להיות באזור המרכז?" ● לדבריו, "המסלול האחד שאני מאמין בו הוא להפוך את הנגב לחלום הישראלי החדש"

נעה באוער, חנה רדו ופואד אלזיאדנה, בפאנל משותף / צילום: שלומי יוסף

“המרחק בין נתיבות לתל אביב הוא מרחק תודעתי”: כך מנסים לבנות חוסן בדרום

נעה באוער, סמנכ"לית שיווק גלובלי בתגלית; חנה רדו, מייסדת גרופ 19 וסופרסונס; ופואד אלזיאדנה, מנכ"ל מתנ"ס רהט; השתתפו בפאנל "איך בונים חוסן קהילתי" בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, והתייחסו לאתגרי התקופה שלאחר המלחמה ● באוער הזהירה מפני ריחוק מישראל: "גם אני לא הייתי שולחת ילד לאזור מלחמה" ● רדו מתחה ביקורת על המדינה: "לא מתקצבים יזמים כמוני" ● ואלזיאדנה הדגיש אחריות קהילתית למיגור הפשיעה וצופה עתיד ורוד יותר עבור רהט: "הצעירים אצלנו יחזקו את כלכלת המדינה"

יחיאל זוהר, ראש עיריית נתיבות, בוועידת הדרום לעסקים של גלובס / צילום: שלומי יוסף/תמר מצפי

"ב-7 השנים האחרונות נתיבות הכפילה את עצמה. אנחנו משקיעים בתעשייה ונבנה בית חולים, לא יעזור כלום"

יחיאל זוהר, ראש העיר נתיבות, דיבר בוועידת הדרום לעסקים של גלובס, שנערכה בנתיבות והצהיר: "בתוך עשור עד 15 שנים האוכלוסייה יכולה להגיע ל־180 אלף תושבים" • על חוסר הוודאות הביטחונית אמר: "אני לא ממתין לתשובות מהנשיא האמריקאי, אני מחכה לתשובות מראש הממשלה שלי ומהמדינה שלי"