גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  ליידי גלובס

פרופ' רות צ'אנג הגיעה לגילוי שיאפשר לנו להיחלץ מהחלטות קשות ומייסרות

נכון שלימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד, אבל זה לא עוזר במקרה של דילמה קשה באמת ● אז מה עושים כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן? בראיון מיוחד ל"ליידי גלובס" מסבירה פרופ' צ'אנג, מהמומחיות הגדולות בעולם בקבלת החלטות, מה יעזור לנו להיחלץ ממבוי סתום

פרופ' רות צ'אנג / צילום: אלבום פרטי
פרופ' רות צ'אנג / צילום: אלבום פרטי

את הפרסום העולמי שלה קיבלה פרופ' רות צ'אנג מאוניברסיטת אוקספורד בזכות העיסוק שלה בהחלטות קשות. היא עצמה עמדה בפני הבחירה אם להיות עורכת דין או ללכת אחרי ליבה ולהיות פילוסופית. היא התייסרה והתחבטה ולבסוף בחרה מתוך פחד, לדבריה, להיות עורכת דין - בעיקר מפני שחששה שלא תוכל להתפרנס מפילוסופיה. זוהי בדיוק הבעיה, לדעתה: במקום לעמוד מאחורי הבחירות שלנו אנו 'נסחפים' מתוך חשש או בהלה. היא למדה הכול על בשרה, 'נסחפה' ו'נישאה ברוח ללא מטרה', ורק כעבור שנים אזרה אומץ ושינתה כיוון. היא פיתחה מודל של קבלת החלטות קשות בחיים, כדי להקל על עצמה ועל רבים אחרים.

במשך שנים עמדה נבוכה מול צמתים שונים שבהם הייתה צריכה להחליט כיצד לפנות, אבל לא עוד. "אנשים כל-כך מתייסרים כשהם נדרשים לקחת החלטה, קשה לי לראות את זה".

למה, כי זה בעצם פתיר?
"בוודאי".

אז איך מקבלים החלטות קשות בקלות?
"בוא נחלק את תהליך קבלת ההחלטות בחיים לשלושה סוגים - יש מקרים סופר קלים, שמתבססים על חישוב פשוט. נגיד כשאתה חולה בצהבת וזקוק באופן דחוף לויטמין סי, יכולים להיות לך תפוז אחד או שניים, ואתה צריך ויטמין מהר, וכמה שיותר - הבחירה קלה: שני תפוזים יעזרו יותר, בתפוז אחד יש רק חצי כמות".

חישוב פשוט וקל.
"נכון, אבל רק במקרים מהסוג הזה ממש זה יעבוד לנו ככה. הסוג השני הוא בעיות קלות יחסית, שכבר אי-אפשר לשקול כמותית. למשל, האם עליי לשלוח את הבת שלי למחנה קיץ נחשב במיוחד, גם במחיר זה שלא נוכל לצאת לחופשות משפחתיות? כאן אנחנו לא נותנים לדברים ערך כמותי בסגנון 'ההזדמנות של הילד שלי שווה 10 וחופשה משפחתית שווה 4'. אבל זה מקרה די ברור. מה לדעתך צריך לעשות?".

לאפשר לילדה ללכת לחוויה המיוחדת שלה?
"כן. זה מקרה שבו נכון עבורי לתת לילדה הזדמנויות חדשות בחיים".

אז זו דילמה שאי-אפשר לחשב מתמטית, אבל היא עדיין קלה, יחסית.
"זה כמו לשאול איך לבחור בין להציל שניים מהילדים שלך שטובעים, לעומת ילד אחד שטובע. מאוד קל - אתה צריך להציל את שניהם, ולא אחד מהם. אבל זה לא משום שלהציל שני ילדים זה פי שניים יותר טוב מלהציל ילד אחד. יש דברים שאסור להתייחס אליהם כאל מערכת של ערך. הילדים לא יכולים להימדד".

אז במקרים האלה אמור להיות ברור מאוד מה עלינו לעשות.
"אלה ההחלטות הקלות. מה שניתן לכמת ולחשב עלות-תועלת, או מה שקופץ באופן ברור להיגיון שלנו. ההחלטות שלנו הופכות לקשות כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן בצורה ברורה. כל אפשרות והיתרונות שלה".

לימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד.
"זה לא באמת עוזר. לא במקרה של דילמה קשה".

אז מה קורה כשאנחנו ניצבים מול החלטה קשה, כמו להישאר בעבודה או לעזוב, לעבור למדינה אחרת, לעבור תחום או מקצוע?
"בכל מקרה כזה יש שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר באמת לשקול את כל המרכיבים שלהן. הבעיה היא שאנשים נוטים לחשוב שהבעיה בהחלטות קשות היא היעדר מידע וחוסר ודאות - אבל זו טעות לחשוב שהחלטות קשות הן קשות כי אנחנו לא יודעים מספיק".

אז מה עושים?
"יש חמישה שלבים. בשלב הראשון צריך להעריך מה בעצם חשוב לנו בבחירה בין האפשרויות שלנו. הרבה אנשים מדלגים על השלב הזה, חושבים מה טוב יותר וזהו, אבל צריך לחשוב מה באמת משמעותי לי בבחירה הזאת".

איזה ערך אני בוחן אם, למשל, אני רוצה לעזוב הכול ולנסוע לשנה לארץ אחרת?
"השאלה מה בעצם אתה רוצה: פיתוח אישי? לימוד שפה? התגברות על משהו?".

אנחנו קוראים לזה בחשיבה יצירתית 'מה בעצם הבעיה?', כי מאחורי כל בעיה יש בעיה יותר מדויקת שצריך לפתור.
"זה מאוד דומה, ולפעמים זה מסדר את זה. בשלב השני - כמו שכל ההורים לימדו את הילדים שלהם - צריך לחשוב על יתרונות וחסרונות בהקשר למה שחשוב".

הנה, הגענו לזה, הטבלה של בעד ונגד.
"נכון. אבל הבעיה היא שתקבל רשימה מסובכת של כל הגורמים בעד ונגד".

מתי זה כן עוזר?
"כשיש לך בעיה פשוטה".

אנחנו אוהבים בעיות קשות. איך ממשיכים?
"בשלב השלישי אנחנו מחשבים את היתרונות והחסרונות, ומנסים להגיע לשיפוט כללי ביחס לדילמה שלנו".

מה זה אומר שיפוט כללי?
"איך נכון לי באופן אישי לפעול. כאן יש אלפי מחקרים על ההטיות שיהיו לך בקבלת ההחלטה. מדעי ההתנהגות יאמרו לך ללכת לאכול צהריים לפני שתחליט, או לחכות לשעה הנכונה שלך ביום, או שידברו איתך על התת המודע שלך".

וזה לא הולך לעזור לי.
"ממש לא. אתה בעיקר תגלה שאתה תקוע - אתה לא תגיע למסקנה שמשהו אחד טוב מהשני. שלושת השלבים האלה מייצגים את הדרך השכיחה לגשת לבחירות קשות או קלות. ככה אנחנו חושבים, זה המודל שאנו משתמשים בו".

וזה לא מה שאנחנו צריכים לעשות?
"זה לא יעזור. מה שיקרה אחרי הבחירה הקשה הוא שאתה תחזור ותנסה שוב, מתוך מחשבה שאולי פספסת משהו חשוב, תעבור שוב על החישוב של היתרונות והחסרונות, ושוב תיכשל".

מה שיגרום לי להרגיש רע עם עצמי.
"בבחירה קשה אין Doing it right, אתה כנראה תיכשל בשלב הזה. השלב הרביעי הוא להבין שאתה עומד בפני שתי ברירות שאפשר ואי-אפשר להשוות ביניהן, בעצם".

התחלת לסבך. עורכת הדין שהפכה לפילוסופית מתחילה להשתעשע.
(צוחקת) "זה יותר מורכב ויותר מעניין. בבחירות באמת קשות בחיים יש בפנינו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר לכמת באופן פשוט ולהכריע ביניהן. זה לא שדברים לא ניתנים להשוואה, אפשר להשוות אותם - אבל זה לא אומר שאחד טוב יותר או פחות טוב. הם On par".

כלומר, שווי ערך?
"בצורה כזאת או אחרת הם בעלי ערך דומה, אבל שונה".

אני הולך לאיבוד.
(צוחקת) "אוקיי. מה להיות - עורך דין או מדריך טיס? אלו שתי אפשרויות שיכולות להיות באותה סביבת ערכים (מבחינת סיפוק, מעמד או שכר). אבל זה לא אומר ששתיהן טובות לך באותה המידה".

השאלה היא למי מהן יש ערך רב יותר עבורי.
"נכון, כי גם אם תשפר אחת קצת (יותר כסף, משרד יפה יותר), המקצוע המשופר הזה טוב יותר ממה שהיה קודם, אבל לא בהכרח טוב יותר מהאלטרנטיבה. זו עדיין בחירה קשה. אפשר להשוות בין האלטרנטיבות, אבל לא באופן שהתרגלנו אליו.

"ואז מגיע השלב החמישי: אתה מתחייב לאחת מהאופציות. יש כאן החלטה פנימית - אני יכול לעמוד מאחורי האופציה הזו ולא מאחורי השנייה. אם אתה יכול להתחייב לאחת האופציות, מה שאתה עושה זה בעצם ליצור Extra value לאופציה הזו עבורך, אתה יוצר בפועל את הסיבה בשבילך לבחור באופציה הזו".

כלומר, ברגע שאני זה שיוצר סיבה לבחור להיות מדריך טיס ולא עורך דין, אני הופך את זה לבחירה נכונה?
"אתה מבצע פעולה של Make it true, ועכשיו אופציה אחת טובה יותר מהשנייה עבורך".

אז את אומרת שמה שחשוב הוא מה שקורה אחרי ההחלטה, יותר מההחלטה עצמה.
"נכון, ואתה גם הופך את עצמך לאדם ייחודי. לפני שהתחייבת שני המקצועות היו זהים עבורך, ואחרי שהתחייבת הפכת מקצוע אחד לטוב יותר ואת עצמך הפכת לאדם שעבורו מדריך טיס זה מקצוע טוב יותר מעורך דין. ככה אנחנו הופכים לסוגים אחרים של אנשים".

איל דורון / צילום: עידו איז'ק

להיכנס לתהליך התחייבות

אני חייב להודות שהרבה קלישאות צצות לי פה, למשל: אנחנו מייצרים את הסיפור של עצמנו, נבואה שמגשימה את עצמה, לספר את הסיפור של עצמי. את לא תאהבי את זה.
"זה תהליך של התחייבות, כדי לבדוק מאחורי מה אתה יכול לעמוד, כל השאר לא חשוב".

אבל יש פה גם המון אלמנטים מודעים ולא מודעים. משהו, הרי, גורם לי להרגיש יותר בטוח ביחס לבחירה מסוימת.
"יכול להיות שאפשר להסביר את ההחלטות שלנו באמצעות גישות פסיכולוגיות, או חלקיקים תת-אטומיים, או איזה 'עצמי' עמוק שגורם לנו לנהוג בצורה מסוימת".

אני שומע כאן ציניות זועקת.
"כי כל ההסברים האלה לא נותנים לנו את החופש שאני חושבת שיש לנו. כשאנחנו מתחייבים למשהו אנחנו מתפתחים, ודרך הרצון שלנו יכולים לשנות את הכיוון שלנו ולהפוך למשהו חדש.

"בבחירות קשות יש לנו חופש לעמוד מאחורי משהו שמשנה אותנו, את האופי שלנו, את המסלול של חיינו. בגלל זה בחירות קשות הן מאוד חשובות. אנו יכולים להפוך כמעט לכל דבר, כשאנחנו עומדים בפני הבחירות הקשות האלה".

אז באופן פרדוקסלי, אם אנחנו רוצים חיים משמעותיים, חשוב להתמודד עם החלטות קשות.
"זאת הדרך להפוך למי שאנחנו יכולים להיות".

את יכולה לחלוק איתנו דילמה אישית שהיית צריכה להכריע?
"כל הבחירות הקשות שלי היו כאלה שבהן לא עשיתי את הדבר הנכון, בלי התיאוריה שלי".

ומאז הגילוי הזה אין לך החלטות קשות?
"אני גורמת להן להיות החלטות יותר פשוטות".

כי את עצמך מייצרת להן סיבות ונימוקים.
"בדיוק כך".

אני חוזר לטבלה של הבעד ונגד שגדלנו עליה ומבין עכשיו שיש כאן דימוי פאסיבי. כי הכנת טבלה משמעותה - בוא נסתכל על המציאות ונקטלג אותה לפי בעד ונגד. ואת אומרת לי למעשה - אין טבלה, היא נוצרת ומתהווה על ידינו.
"נכון, כמו שאין גם 'אני אמיתי' שאני צריכה לגלות".

אני אוהב את האופן שבו את בועטת בכל המושגים שהחזקנו בהם.
"כי זה המלכוד. זה מה שהופך את ההחלטות שלנו לכל-כך מייסרות".

אם אני מסתכל על השיח הפסיכולוגי, באופן כללי אומרים לנו שני דברים עד היום: תחשוב טוב, מדויק, מזוקק ואז תדע. רק שים לב לכל ההטיות הקוגניטיביות שיש לך כאדם - הן מכשילות אותך. ומהצד השני, אם מסכימים שעל ההיגיון אי-אפשר תמיד לסמוך, ישנם האינטואיציה, הניסיון. מה שצריך כאן זה להתחבר לעצמי ולדעת.
"ושניהם לא יעזרו לך".

וואו.
"לא יעזרו לך, אייל".

זה מאוד דרמטי, אני כבר אוהב את זה, אבל אני חייב להבין מה בא במקום.
"להתחייב לבחירה שלך. אתה אולי רוצה להיות המנכ"ל הכי מצליח בעולם, אבל לא תקום בארבע בבוקר ותקרא את כל הדוחות - אתה לא יכול לעמוד מאחורי זה, אפילו אם אתה רוצה את זה. אולי אתה רוצה להיות מיליארדר, אבל אתה יכול להתחייב רק להיות בעל עסק קטן עם חיי משפחה. כל הרעיון הוא שהתשוקות שלך הן לא אותו דבר כמוך".

רגע, זאת נקודה חשובה. התשוקות שלנו הן לא אותו דבר כמונו. הנה עוד משהו שאת מנתצת: 'תתחבר לתשוקה שלך'.
"תתחבר לדבר אחד בלבד - למה שאתה יכול להתחייב אליו".

גם לתשוקות עכשיו צריך להתחייב. אי-אפשר להאמין כמה השיח בעולם המערבי הפך למעייף. לכל דבר צריך להתחייב.
"אני חושבת שאני מציעה דווקא משהו יותר פשוט ופחות מסבך וסיזיפי. תחשוב שאין לך עצמי אמיתי שאתה צריך לגלות בתוכך. אין כאן תהליך חפירה פנימה במשך כל השנים. אתה בוחר, מתחייב לזה ויוצר את זה".

זה הסיפור שגדלנו עליו, שצריך 'לגלות את עצמנו'. ההבטחה הזאת שיש איזה עצמי עמוק, Deep self. "ואני מדגישה הבחנה אחרת - בין גילוי עצמי לבין עיצוב עצמי ועשיית עצמי (Fashioning myself ו-Making myself)".

אז כל דילמה קשה בחיים היא הזדמנות לעיצוב עצמי?
"בכל בחירה מורכבת בחיים יש לך חופש להביע את עצמך".

אז את משחררת אותי מהתחושה שהייתי צריך להבין ולדעת יותר, אם רק הייתי יותר מרוכז, מדויק, בוגר, מבין או חכם?
"בדיוק ככה. ואני בטוחה שחלק גדול מהאנשים יבינו את זה כשנזכיר להם החלטות קשות שהם כבר עמדו בפניהן. ניקח, לדוגמה, מערכות יחסים. נגיד שאתה יוצא עם שרה 12 פעמים ועכשיו אתה הולך לדירה שלה ואתה רואה גרביים מלוכלכים על הרצפה. אם אתם רק יוצאים, ולא במערכת יחסים מחייבת, אתה אומר - איכס, היא מלוכלכת. כל אחד מבין את ההבדל בין מערכת יחסים מחייבת ללא מחייבת. כל קומדיה רומנטית בהוליווד משחקת על הרעיון שאנחנו מחכים לאשטון קוצ'ר שיתחייב לנטלי פורטמן. ברגע שהוא מחליט, והוא הולך לדירה שלה, כשהוא רואה את הגרביים המלוכלכים יש להם משמעות אחרת - זה כבר לא איכס, זה כבר לא אדם מלוכלך וזה לא דוחה. במקום זה, זה אומר לו - אני צריך לעזור לה או לומר לה. כשאתה מתחייב למשהו, האופן שבו אתה רואה את העולם הנורמטיבי משתנה מהותית".

אני מנסה לחשוב על החלטות אישיות שקיבלתי בחיים.
"תחשוב על הזמן שהילד שלך נולד, בבית החולים. מה הבסיס שעליו התחייבת להפוך את היצור הקטן הזה לחלק מהחיים שלך".

נדרשו לי כמה חודשים טובים להבין שנהפכתי לאבא ולהתחייב לכל הקונספט.
"מה קרה כשהפכת למחויב? הבנת שאתה אבא - הילד הזה הוא חלק מהחיים שלי, והדרך שבה אני רואה דברים תהיה עכשיו שונה מאוד. בראייה שלי זה פשוט משהו שעשית, להחליט שאתה עומד מאחורי משהו, או לא. זה כוח שיש לנו, ואסור לצמצם אותו לדברים הפסיכולוגיים המוכרים. עמדת מאחורי הדבר הזה של להיות אבא. זה מה שחסר ברוב התיאוריות על קבלת החלטות. ויש נטייה לצמצם את זה לידע, ניסיון, תכונות אישיות. כל הנקודה היא מה שאתה יכול להתחייב אליו ולעמוד מאחוריו, שאי-אפשר להבין כמשהו שנגזר מהאישיות שלך, או מהיעדר ידע שאפשר להשיג מניסיון".

ליצור את ההסבר, לא לחפש

ולך עצמך אין יותר בעיות בקבלת החלטות?
"כן, בעיקר הפסקתי להתייסר ולסבול. אנשים סובלים כי הם חושבים שיש תשובה אחת. הם חושבים שתמיד יש הסבר למה A טוב יותר מ-B".

אבל כל התרבות מבוססת על זה. בכל סרט טוב או מחזה ישנו הרגע הזה שבו מוסבר למה הכול התחיל. מאז פרויד כולנו בלשים, ותמיד יש סיבה.
"ואני אומרת לך - תיצור את ההסבר, אל תחפש אותו".

מה נשאר לי, בכל זאת, לקראת הצומת הבא שלי, מה הבנתי כבר מההחלטות הקודמות?
"אתה לא תאהב את התשובה".

חשדתי ככה.
"החיים משתנים, אנחנו משתנים. משום שהסיבות או הערכים שאתה יוצר כשאתה מתחייב לילדים שלך, למשל, תלויים ברצון שלך, אתה חייב להתחייב אליהם כל הזמן, לנקוט עמדה - חיי הם איתם".

וזה משהו שאנחנו עושים בכל פעם מחדש.
"אתה יכול להתעורר מחר ולהיות לא מחויב יותר - תרצה לטפס על הר במקום להמשיך בחייך עם המשפחה. אתה לא יכול לעמוד מאחורי החיים שאתה מנהל עכשיו. הערך שאתה יוצר כשאתה מתחייב למשהו, הוא הדבר המעניין".

אם לסכם, אז במקרים מורכבים לא נכון לצפות, לחשב, לנתח, לדייק ולשקול אפשרויות, זה לא יעבוד ורק יתסכל. החלטה קשה היא הזדמנות. אנחנו מייצרים את הסיבות שהופכות את ההחלטה שקיבלנו לנכונה עבורנו. נתת לנו הרבה אחריות בצד הרבה חופש.
"זה תמיד הולך ביחד".

עוד כתבות

פרופ' אמנון שעשוע / צילום: Nasdaq, Inc

אמנון שעשוע טוען: הצלחנו להכות את מהירות העיבוד של אנבידיה

חברת הסטארט-אפ doubleAI של פרופ' אמנון שעשוע תשיק בחודשים הקרובים מודל שפה חדש לפיתוח קוד ● לדברי שעשוע, ב-doubleAI האיצו פי 3.5 את אחת מספריות התוכנה של אנבידיה, ואגב כך איתרו תקלות רבות שלא אותרו קודם לכן, באמצעות שיטת אימון המודלים החדשה שלו

פטריק דרהי, בעלי הוט מובייל, ואבי לוי, יו''ר דלק ישראל / צילום: Studio Alterego, יח''צ

לפי שווי נמוך מההערכות: נחתמה עסקת הוט מובייל

קבוצה הכוללת את דלק ישראל (40%), קרן התשתיות קיסטון (40%) ולאומי פרטנרס (20%), תרכוש את חברת הסלולר מידי קבוצת התקשורת אלטיס של המיליארדר פטריק דרהי ● מדובר בשווי שנמוך בכ-600 מיליון שקל ביחס להערכות המוקדמות

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

עשרות מיליוני שקלים: המדינה תפצה את חברות התעופה על חלק מנזקי "שאגת הארי"

לאחר שחברות התעופה הישראליות נאלצו להחנות עשרות מטוסים בחו"ל במהלך המלחמה, המדינה תפצה אותן על רוב עלויות החניה – בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

יפית גריאני, מנכ''לית כאל / צילום: ענבל מרמרי

אחרי המכה של פליי קארד: כאל במגעים לרכישת חברת סליקה במחיר גבוה

לגלובס נודע כי כאל במגעים לרכישת חברת הסליקה גרואו (Grow) ב-200 מיליון שקל, במהלך המשמעותי הראשון של המנכ"לית יפית גריאני, לאחר אובדן שיתוף הפעולה עם מועדון הנוסע המתמיד של אל על ● גורמים בשוק מעריכים את מחיר העסקה כגבוה ביחס לפעילות

מתוך הסרטון של משרד המשפטים / צילום: צילום מסך

"מעליב": הסרטון שמסעיר את מערכת המשפט

סרטון של נציבות תלונות הציבור על שופטים מעורר זעם במערכת המשפט, וזאת לאחר שמוצגות בו דוגמאות להתנהלות שעלולה להיות לא הוגנת מצידם של שופטים ● גורם במערכת המשפט: "התשדיר הפשטני והמעליב הזה פוגע במעמד השופטים ובמעמדו של בית המשפט"

רועי כחלון, מנהל רשות החברות הממשלתיות / צילום: רשות החברות הממשלתיות

ברשות החברות רצו דיבידנדים של 8 מיליארד שקל, אבל קיבלו רק 1.6 מיליארד שקל

רשות החברות הממשלתיות ציפתה להכרזת דיבידנד למדינה בשנת 2025 בסך 8 מיליארד שקל, אבל בפועל הוכרזו רק 1.6 מיליארד שקל, כך עולה מהדוח השנתי שפרסמה הרשות ● וגם: איזו חברה מרוויחה עברה להפסד בגלל החלטות הממשלה, היכן העובדים משתכרים הכי הרבה והחברה המפתיעה בשיעור הנשים הבכירות

אביגדור וילנץ / צילום: אינטל

סטארט-אפ השבבים מקיסריה מגייס לפי שווי ענק של 4 מיליארד דולר

אחרי גיוס הענק באקסייט, חברת השבבים הצעירה אלמנטס לאבס של היזם הסדרתי אביגדור וילנץ זוכה להשקעה של 300-400 מיליון דולר ● שווי החברה, שפועלת מתחת לראדר, עולה על 4 מיליארד דולר

אורית שלום בג / צילום: שי פרנקו

סכסוך בצמרת חצי חינם: בתו של זקי שלום תובעת את שותפיה

השותפות ארוכת-השנים שמאחורי אימפריית חצי חינם מגיעה לבית המשפט:אורית שלום-בג טוענת לקיפוח, ניהול בלתי תקין והסתרת מידע בחברת הנדל"ן קופרלי ושלום השקעות ● במוקד גם טענות על חובות של מאות מיליוני שקלים, מחלוקות סביב מינוי מנכ"ל ואירוע אלים בין הצדדים

בשר במעדניה בסופר / צילום: Shutterstock

שופרסל טלטלה את השוק ותעמיד למבחן את יבוא הבשר ללא תיווך

כוונת הקמעונאית הגדולה בישראל לייבא בשר באופן ישיר צפויה לחולל תחרות באחת ההוצאות הגדולות בסל המזון הישראלי ● המניות של יבואניות הבשר נחתכו, אבל גם האתגרים הגדולים עדיין לפניה: הרשת עדיין לא הכשירה משחטה משלה והרגולציה בתחום אדירה

ים המלח / צילום: Unsplash, Dave Herring

שנים של דחיות ועיכובים: מבקר המדינה מזהיר לגבי עתיד ים המלח

ארבע שנים לאחר המועד שנקבע, המשרד להגנת הסביבה טרם הגיש לממשלה את הדוח שאמור לשמש בסיס לגיבוש מדיניות לשיקום ים המלח, כך עולה מדוח מבקר המדינה ● המבקר מתריע גם מפני הזנחת הטיפול בבולענים, עיכובים בפיתוח תשתיות תיירות והיעדר הכרעה בין חלופות השיקום, בזמן שהמדינה מקדמת מכרז חדש לניצול משאבי ים המלח

גל עמית, יו''ר רשות שוק ההון וספי זינגר, יו'' רשות ני''ע / צילום: מארק ניימן-לע''מ, יוסי כהן

הפטור ממס רווחי הון בקופות הגמל להשקעה יוגבל ל-200 אלף שקל

פרטים חדשים על הצגת הרפורמה בגדולה במוצרי החיסכון: לגלובס נודע כי תקרת הפטור ממס תעמוד על 200 אלף שקל בלבד ותהיה אחידה בקופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות ● זאת, בניגוד להטבה הנוכחית בגמל להשקעה, שיכולה להגיע אף למיליוני שקלים ● רשות שוק ההון צפויה להביע התנגדות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט חתמה את הרבעון הטוב ביותר מזה שש שנים, מניות השבבים עשו היסטוריה

נאסד"ק עלה ב-1.6% ● SOXX, תעודת הסל על מניות השבבים זינקה במעל 90%  ברבעון הטוב שלה אי פעם ● הזהב רושם את החודש הגרוע ביותר מאז 2008 ● הדולר בשיא של 13 חודשים ● הדוח המסקרן של נייקי יפורסם לאחר הנעילה

ישראל מובילה עולמית בעושר בנכסים פיננסיים / צילום: Shutterstock

הדוח שמגלה: כמה מיליונרים יש בישראל?

מדד העושר של הבנק השוויצרי UBS מציב השנה את ישראל במקום ה-18 ● ככלל, יש בישראל 195 אלף מיליונרים בדולרים, המהווים כ-3% מהאוכלוסייה הבוגרת

הפרויקט של אשטרום בשכונת המשתלה / צילום: אול אין

"המניע העיקרי הוא הביקושים": מגדל משקיעה בהשכרת הדירות של אשטרום

חברת הביטוח תרכוש 20% מעסקי המגורים להשכרה לטווח ארוך של אשטרום תמורת 451 מיליון שקל ● אשטרום מחזיקה פרוטפוליו של למעלה מ-3,200 יח"ד להשכרה בשלבים שונים ● מגדל: "התחום נהנה מביקושים חזקים, עם אכלוס מהיר ורשימות המתנה בפרויקטים רבים"

מערכת ההגנה האווירית ספיידר / צילום: רפאל

עסקת הענק של רפאל: כמה ירוויחו העובדים וכמה המדינה?

רפאל מכרה לרומניה בשני מיליארד אירו את "ספיידר" - מערכת הגנה אווירית לשכבות נמוכות ● העסקה משקפת את מגמת העלייה ברכש האירופי בצל האיום הרוסי ואת דרישת נאט"ו להגדיל את תקציבי הביטחון ● למה נבחרה דווקא היא נבחרה, וכמה כסף ייכנס לקופת המדינה?

ג'יי די ואנס ומרקו רוביו / צילום: AP - Jacquelyn Martin, אבי אוחיון-לע''מ

רוביו מול ואנס: המאבק על נשיאות 2028 התחיל במזרח התיכון

שני בכירים בממשל טראמפ, מרקו רוביו וג'יי.די ואנס, מחזיקים בתפיסות מנוגדות לתפקידה של ארה"ב בסדר הגלובלי ● מאחורי אי ההסכמות נמצא המרוץ לשליטה במפלגה ביום שאחרי טראמפ ● והנשיא? הוא יתמוך במי שיביא לו הישגים

פריגו / צילום: Shutterstock, Piotr Swat

הקריסה במניית פריגו לאחר שנמחקה מת"א: למוסדיים נחסך הפסד כבד

כ-4.5 שנים לאחר שנמחקה מהמסחר בבורסה המקומית ונפרדה מעסקיה בישראל, התדרדרה חברת התרופות, ולאחרונה אף הדיחה את המנכ"ל ● פסגות: "הקריסה הייתה תהליך ארוך והדרגתי"

כותרות העיתונים בעולם

ההכרה ברצח העם הארמני: בטורקיה כעסו, אבל למה בארמניה שתקו?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: בטהרן מעלים לראשונה אפשרות למתג מחדש את משמרות המהפכה, מכליות הנפט חוזרות למצר הורמוז והתחזיות למחירי הנפט מתהפכות, וההכרה הישראלית ברצח העם הארמני מעוררת סערה בטורקיה אך שתיקה בארמניה ● כותרות העיתונים בעולם  

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה וכבר מחוללת סערה

תרופת ההרזיה החדשה של אלי לילי עוד לא אושרה לשיווק, וכבר יש סביבה שוק שחור ושאלות; תחום ההתקרחות מסתמן כדבר החם הבא; וסטארט־אפ ישראלי יעזור לחוקרים לברור בין מחקרים איכותיים לכאלה שפחות ● השבוע בביומד

המוסד לביטוח לאומי / צילום: Shutterstock, KiyechkaSo

ליקויים חמורים: דוח המבקר חושף את מצב המרחבים המוגנים במבני ציבור

דוח מבקר המדינה חושף ליקויים חמורים במרחבים מוגנים במוסדות חיוניים ● מהבדיקה שבוצעה במהלך מלחמת "חרבות ברזל" עלה כי שיעור המבנים שבהם לא היה כלל מיגון תקני נע בין כ־8% לכ־23% ● בין המבנים שנבדקו: המוסד לביטוח לאומי, שירות התעסוקה, טיפות חלב וקופות החולים כללית ומכבי