גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרופ' רות צ'אנג הגיעה לגילוי שיאפשר לנו להיחלץ מהחלטות קשות ומייסרות

נכון שלימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד, אבל זה לא עוזר במקרה של דילמה קשה באמת ● אז מה עושים כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן? בראיון מיוחד ל"ליידי גלובס" מסבירה פרופ' צ'אנג, מהמומחיות הגדולות בעולם בקבלת החלטות, מה יעזור לנו להיחלץ ממבוי סתום

פרופ' רות צ'אנג / צילום: אלבום פרטי
פרופ' רות צ'אנג / צילום: אלבום פרטי

את הפרסום העולמי שלה קיבלה פרופ' רות צ'אנג מאוניברסיטת אוקספורד בזכות העיסוק שלה בהחלטות קשות. היא עצמה עמדה בפני הבחירה אם להיות עורכת דין או ללכת אחרי ליבה ולהיות פילוסופית. היא התייסרה והתחבטה ולבסוף בחרה מתוך פחד, לדבריה, להיות עורכת דין - בעיקר מפני שחששה שלא תוכל להתפרנס מפילוסופיה. זוהי בדיוק הבעיה, לדעתה: במקום לעמוד מאחורי הבחירות שלנו אנו 'נסחפים' מתוך חשש או בהלה. היא למדה הכול על בשרה, 'נסחפה' ו'נישאה ברוח ללא מטרה', ורק כעבור שנים אזרה אומץ ושינתה כיוון. היא פיתחה מודל של קבלת החלטות קשות בחיים, כדי להקל על עצמה ועל רבים אחרים.

במשך שנים עמדה נבוכה מול צמתים שונים שבהם הייתה צריכה להחליט כיצד לפנות, אבל לא עוד. "אנשים כל-כך מתייסרים כשהם נדרשים לקחת החלטה, קשה לי לראות את זה".

למה, כי זה בעצם פתיר?
"בוודאי".

אז איך מקבלים החלטות קשות בקלות?
"בוא נחלק את תהליך קבלת ההחלטות בחיים לשלושה סוגים - יש מקרים סופר קלים, שמתבססים על חישוב פשוט. נגיד כשאתה חולה בצהבת וזקוק באופן דחוף לויטמין סי, יכולים להיות לך תפוז אחד או שניים, ואתה צריך ויטמין מהר, וכמה שיותר - הבחירה קלה: שני תפוזים יעזרו יותר, בתפוז אחד יש רק חצי כמות".

חישוב פשוט וקל.
"נכון, אבל רק במקרים מהסוג הזה ממש זה יעבוד לנו ככה. הסוג השני הוא בעיות קלות יחסית, שכבר אי-אפשר לשקול כמותית. למשל, האם עליי לשלוח את הבת שלי למחנה קיץ נחשב במיוחד, גם במחיר זה שלא נוכל לצאת לחופשות משפחתיות? כאן אנחנו לא נותנים לדברים ערך כמותי בסגנון 'ההזדמנות של הילד שלי שווה 10 וחופשה משפחתית שווה 4'. אבל זה מקרה די ברור. מה לדעתך צריך לעשות?".

לאפשר לילדה ללכת לחוויה המיוחדת שלה?
"כן. זה מקרה שבו נכון עבורי לתת לילדה הזדמנויות חדשות בחיים".

אז זו דילמה שאי-אפשר לחשב מתמטית, אבל היא עדיין קלה, יחסית.
"זה כמו לשאול איך לבחור בין להציל שניים מהילדים שלך שטובעים, לעומת ילד אחד שטובע. מאוד קל - אתה צריך להציל את שניהם, ולא אחד מהם. אבל זה לא משום שלהציל שני ילדים זה פי שניים יותר טוב מלהציל ילד אחד. יש דברים שאסור להתייחס אליהם כאל מערכת של ערך. הילדים לא יכולים להימדד".

אז במקרים האלה אמור להיות ברור מאוד מה עלינו לעשות.
"אלה ההחלטות הקלות. מה שניתן לכמת ולחשב עלות-תועלת, או מה שקופץ באופן ברור להיגיון שלנו. ההחלטות שלנו הופכות לקשות כשיש לנו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר להכריע ביניהן בצורה ברורה. כל אפשרות והיתרונות שלה".

לימדו אותנו להכין טבלה של בעד ונגד.
"זה לא באמת עוזר. לא במקרה של דילמה קשה".

אז מה קורה כשאנחנו ניצבים מול החלטה קשה, כמו להישאר בעבודה או לעזוב, לעבור למדינה אחרת, לעבור תחום או מקצוע?
"בכל מקרה כזה יש שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר באמת לשקול את כל המרכיבים שלהן. הבעיה היא שאנשים נוטים לחשוב שהבעיה בהחלטות קשות היא היעדר מידע וחוסר ודאות - אבל זו טעות לחשוב שהחלטות קשות הן קשות כי אנחנו לא יודעים מספיק".

אז מה עושים?
"יש חמישה שלבים. בשלב הראשון צריך להעריך מה בעצם חשוב לנו בבחירה בין האפשרויות שלנו. הרבה אנשים מדלגים על השלב הזה, חושבים מה טוב יותר וזהו, אבל צריך לחשוב מה באמת משמעותי לי בבחירה הזאת".

איזה ערך אני בוחן אם, למשל, אני רוצה לעזוב הכול ולנסוע לשנה לארץ אחרת?
"השאלה מה בעצם אתה רוצה: פיתוח אישי? לימוד שפה? התגברות על משהו?".

אנחנו קוראים לזה בחשיבה יצירתית 'מה בעצם הבעיה?', כי מאחורי כל בעיה יש בעיה יותר מדויקת שצריך לפתור.
"זה מאוד דומה, ולפעמים זה מסדר את זה. בשלב השני - כמו שכל ההורים לימדו את הילדים שלהם - צריך לחשוב על יתרונות וחסרונות בהקשר למה שחשוב".

הנה, הגענו לזה, הטבלה של בעד ונגד.
"נכון. אבל הבעיה היא שתקבל רשימה מסובכת של כל הגורמים בעד ונגד".

מתי זה כן עוזר?
"כשיש לך בעיה פשוטה".

אנחנו אוהבים בעיות קשות. איך ממשיכים?
"בשלב השלישי אנחנו מחשבים את היתרונות והחסרונות, ומנסים להגיע לשיפוט כללי ביחס לדילמה שלנו".

מה זה אומר שיפוט כללי?
"איך נכון לי באופן אישי לפעול. כאן יש אלפי מחקרים על ההטיות שיהיו לך בקבלת ההחלטה. מדעי ההתנהגות יאמרו לך ללכת לאכול צהריים לפני שתחליט, או לחכות לשעה הנכונה שלך ביום, או שידברו איתך על התת המודע שלך".

וזה לא הולך לעזור לי.
"ממש לא. אתה בעיקר תגלה שאתה תקוע - אתה לא תגיע למסקנה שמשהו אחד טוב מהשני. שלושת השלבים האלה מייצגים את הדרך השכיחה לגשת לבחירות קשות או קלות. ככה אנחנו חושבים, זה המודל שאנו משתמשים בו".

וזה לא מה שאנחנו צריכים לעשות?
"זה לא יעזור. מה שיקרה אחרי הבחירה הקשה הוא שאתה תחזור ותנסה שוב, מתוך מחשבה שאולי פספסת משהו חשוב, תעבור שוב על החישוב של היתרונות והחסרונות, ושוב תיכשל".

מה שיגרום לי להרגיש רע עם עצמי.
"בבחירה קשה אין Doing it right, אתה כנראה תיכשל בשלב הזה. השלב הרביעי הוא להבין שאתה עומד בפני שתי ברירות שאפשר ואי-אפשר להשוות ביניהן, בעצם".

התחלת לסבך. עורכת הדין שהפכה לפילוסופית מתחילה להשתעשע.
(צוחקת) "זה יותר מורכב ויותר מעניין. בבחירות באמת קשות בחיים יש בפנינו שתי אלטרנטיבות שאי-אפשר לכמת באופן פשוט ולהכריע ביניהן. זה לא שדברים לא ניתנים להשוואה, אפשר להשוות אותם - אבל זה לא אומר שאחד טוב יותר או פחות טוב. הם On par".

כלומר, שווי ערך?
"בצורה כזאת או אחרת הם בעלי ערך דומה, אבל שונה".

אני הולך לאיבוד.
(צוחקת) "אוקיי. מה להיות - עורך דין או מדריך טיס? אלו שתי אפשרויות שיכולות להיות באותה סביבת ערכים (מבחינת סיפוק, מעמד או שכר). אבל זה לא אומר ששתיהן טובות לך באותה המידה".

השאלה היא למי מהן יש ערך רב יותר עבורי.
"נכון, כי גם אם תשפר אחת קצת (יותר כסף, משרד יפה יותר), המקצוע המשופר הזה טוב יותר ממה שהיה קודם, אבל לא בהכרח טוב יותר מהאלטרנטיבה. זו עדיין בחירה קשה. אפשר להשוות בין האלטרנטיבות, אבל לא באופן שהתרגלנו אליו.

"ואז מגיע השלב החמישי: אתה מתחייב לאחת מהאופציות. יש כאן החלטה פנימית - אני יכול לעמוד מאחורי האופציה הזו ולא מאחורי השנייה. אם אתה יכול להתחייב לאחת האופציות, מה שאתה עושה זה בעצם ליצור Extra value לאופציה הזו עבורך, אתה יוצר בפועל את הסיבה בשבילך לבחור באופציה הזו".

כלומר, ברגע שאני זה שיוצר סיבה לבחור להיות מדריך טיס ולא עורך דין, אני הופך את זה לבחירה נכונה?
"אתה מבצע פעולה של Make it true, ועכשיו אופציה אחת טובה יותר מהשנייה עבורך".

אז את אומרת שמה שחשוב הוא מה שקורה אחרי ההחלטה, יותר מההחלטה עצמה.
"נכון, ואתה גם הופך את עצמך לאדם ייחודי. לפני שהתחייבת שני המקצועות היו זהים עבורך, ואחרי שהתחייבת הפכת מקצוע אחד לטוב יותר ואת עצמך הפכת לאדם שעבורו מדריך טיס זה מקצוע טוב יותר מעורך דין. ככה אנחנו הופכים לסוגים אחרים של אנשים".

איל דורון / צילום: עידו איז'ק

להיכנס לתהליך התחייבות

אני חייב להודות שהרבה קלישאות צצות לי פה, למשל: אנחנו מייצרים את הסיפור של עצמנו, נבואה שמגשימה את עצמה, לספר את הסיפור של עצמי. את לא תאהבי את זה.
"זה תהליך של התחייבות, כדי לבדוק מאחורי מה אתה יכול לעמוד, כל השאר לא חשוב".

אבל יש פה גם המון אלמנטים מודעים ולא מודעים. משהו, הרי, גורם לי להרגיש יותר בטוח ביחס לבחירה מסוימת.
"יכול להיות שאפשר להסביר את ההחלטות שלנו באמצעות גישות פסיכולוגיות, או חלקיקים תת-אטומיים, או איזה 'עצמי' עמוק שגורם לנו לנהוג בצורה מסוימת".

אני שומע כאן ציניות זועקת.
"כי כל ההסברים האלה לא נותנים לנו את החופש שאני חושבת שיש לנו. כשאנחנו מתחייבים למשהו אנחנו מתפתחים, ודרך הרצון שלנו יכולים לשנות את הכיוון שלנו ולהפוך למשהו חדש.

"בבחירות קשות יש לנו חופש לעמוד מאחורי משהו שמשנה אותנו, את האופי שלנו, את המסלול של חיינו. בגלל זה בחירות קשות הן מאוד חשובות. אנו יכולים להפוך כמעט לכל דבר, כשאנחנו עומדים בפני הבחירות הקשות האלה".

אז באופן פרדוקסלי, אם אנחנו רוצים חיים משמעותיים, חשוב להתמודד עם החלטות קשות.
"זאת הדרך להפוך למי שאנחנו יכולים להיות".

את יכולה לחלוק איתנו דילמה אישית שהיית צריכה להכריע?
"כל הבחירות הקשות שלי היו כאלה שבהן לא עשיתי את הדבר הנכון, בלי התיאוריה שלי".

ומאז הגילוי הזה אין לך החלטות קשות?
"אני גורמת להן להיות החלטות יותר פשוטות".

כי את עצמך מייצרת להן סיבות ונימוקים.
"בדיוק כך".

אני חוזר לטבלה של הבעד ונגד שגדלנו עליה ומבין עכשיו שיש כאן דימוי פאסיבי. כי הכנת טבלה משמעותה - בוא נסתכל על המציאות ונקטלג אותה לפי בעד ונגד. ואת אומרת לי למעשה - אין טבלה, היא נוצרת ומתהווה על ידינו.
"נכון, כמו שאין גם 'אני אמיתי' שאני צריכה לגלות".

אני אוהב את האופן שבו את בועטת בכל המושגים שהחזקנו בהם.
"כי זה המלכוד. זה מה שהופך את ההחלטות שלנו לכל-כך מייסרות".

אם אני מסתכל על השיח הפסיכולוגי, באופן כללי אומרים לנו שני דברים עד היום: תחשוב טוב, מדויק, מזוקק ואז תדע. רק שים לב לכל ההטיות הקוגניטיביות שיש לך כאדם - הן מכשילות אותך. ומהצד השני, אם מסכימים שעל ההיגיון אי-אפשר תמיד לסמוך, ישנם האינטואיציה, הניסיון. מה שצריך כאן זה להתחבר לעצמי ולדעת.
"ושניהם לא יעזרו לך".

וואו.
"לא יעזרו לך, אייל".

זה מאוד דרמטי, אני כבר אוהב את זה, אבל אני חייב להבין מה בא במקום.
"להתחייב לבחירה שלך. אתה אולי רוצה להיות המנכ"ל הכי מצליח בעולם, אבל לא תקום בארבע בבוקר ותקרא את כל הדוחות - אתה לא יכול לעמוד מאחורי זה, אפילו אם אתה רוצה את זה. אולי אתה רוצה להיות מיליארדר, אבל אתה יכול להתחייב רק להיות בעל עסק קטן עם חיי משפחה. כל הרעיון הוא שהתשוקות שלך הן לא אותו דבר כמוך".

רגע, זאת נקודה חשובה. התשוקות שלנו הן לא אותו דבר כמונו. הנה עוד משהו שאת מנתצת: 'תתחבר לתשוקה שלך'.
"תתחבר לדבר אחד בלבד - למה שאתה יכול להתחייב אליו".

גם לתשוקות עכשיו צריך להתחייב. אי-אפשר להאמין כמה השיח בעולם המערבי הפך למעייף. לכל דבר צריך להתחייב.
"אני חושבת שאני מציעה דווקא משהו יותר פשוט ופחות מסבך וסיזיפי. תחשוב שאין לך עצמי אמיתי שאתה צריך לגלות בתוכך. אין כאן תהליך חפירה פנימה במשך כל השנים. אתה בוחר, מתחייב לזה ויוצר את זה".

זה הסיפור שגדלנו עליו, שצריך 'לגלות את עצמנו'. ההבטחה הזאת שיש איזה עצמי עמוק, Deep self. "ואני מדגישה הבחנה אחרת - בין גילוי עצמי לבין עיצוב עצמי ועשיית עצמי (Fashioning myself ו-Making myself)".

אז כל דילמה קשה בחיים היא הזדמנות לעיצוב עצמי?
"בכל בחירה מורכבת בחיים יש לך חופש להביע את עצמך".

אז את משחררת אותי מהתחושה שהייתי צריך להבין ולדעת יותר, אם רק הייתי יותר מרוכז, מדויק, בוגר, מבין או חכם?
"בדיוק ככה. ואני בטוחה שחלק גדול מהאנשים יבינו את זה כשנזכיר להם החלטות קשות שהם כבר עמדו בפניהן. ניקח, לדוגמה, מערכות יחסים. נגיד שאתה יוצא עם שרה 12 פעמים ועכשיו אתה הולך לדירה שלה ואתה רואה גרביים מלוכלכים על הרצפה. אם אתם רק יוצאים, ולא במערכת יחסים מחייבת, אתה אומר - איכס, היא מלוכלכת. כל אחד מבין את ההבדל בין מערכת יחסים מחייבת ללא מחייבת. כל קומדיה רומנטית בהוליווד משחקת על הרעיון שאנחנו מחכים לאשטון קוצ'ר שיתחייב לנטלי פורטמן. ברגע שהוא מחליט, והוא הולך לדירה שלה, כשהוא רואה את הגרביים המלוכלכים יש להם משמעות אחרת - זה כבר לא איכס, זה כבר לא אדם מלוכלך וזה לא דוחה. במקום זה, זה אומר לו - אני צריך לעזור לה או לומר לה. כשאתה מתחייב למשהו, האופן שבו אתה רואה את העולם הנורמטיבי משתנה מהותית".

אני מנסה לחשוב על החלטות אישיות שקיבלתי בחיים.
"תחשוב על הזמן שהילד שלך נולד, בבית החולים. מה הבסיס שעליו התחייבת להפוך את היצור הקטן הזה לחלק מהחיים שלך".

נדרשו לי כמה חודשים טובים להבין שנהפכתי לאבא ולהתחייב לכל הקונספט.
"מה קרה כשהפכת למחויב? הבנת שאתה אבא - הילד הזה הוא חלק מהחיים שלי, והדרך שבה אני רואה דברים תהיה עכשיו שונה מאוד. בראייה שלי זה פשוט משהו שעשית, להחליט שאתה עומד מאחורי משהו, או לא. זה כוח שיש לנו, ואסור לצמצם אותו לדברים הפסיכולוגיים המוכרים. עמדת מאחורי הדבר הזה של להיות אבא. זה מה שחסר ברוב התיאוריות על קבלת החלטות. ויש נטייה לצמצם את זה לידע, ניסיון, תכונות אישיות. כל הנקודה היא מה שאתה יכול להתחייב אליו ולעמוד מאחוריו, שאי-אפשר להבין כמשהו שנגזר מהאישיות שלך, או מהיעדר ידע שאפשר להשיג מניסיון".

ליצור את ההסבר, לא לחפש

ולך עצמך אין יותר בעיות בקבלת החלטות?
"כן, בעיקר הפסקתי להתייסר ולסבול. אנשים סובלים כי הם חושבים שיש תשובה אחת. הם חושבים שתמיד יש הסבר למה A טוב יותר מ-B".

אבל כל התרבות מבוססת על זה. בכל סרט טוב או מחזה ישנו הרגע הזה שבו מוסבר למה הכול התחיל. מאז פרויד כולנו בלשים, ותמיד יש סיבה.
"ואני אומרת לך - תיצור את ההסבר, אל תחפש אותו".

מה נשאר לי, בכל זאת, לקראת הצומת הבא שלי, מה הבנתי כבר מההחלטות הקודמות?
"אתה לא תאהב את התשובה".

חשדתי ככה.
"החיים משתנים, אנחנו משתנים. משום שהסיבות או הערכים שאתה יוצר כשאתה מתחייב לילדים שלך, למשל, תלויים ברצון שלך, אתה חייב להתחייב אליהם כל הזמן, לנקוט עמדה - חיי הם איתם".

וזה משהו שאנחנו עושים בכל פעם מחדש.
"אתה יכול להתעורר מחר ולהיות לא מחויב יותר - תרצה לטפס על הר במקום להמשיך בחייך עם המשפחה. אתה לא יכול לעמוד מאחורי החיים שאתה מנהל עכשיו. הערך שאתה יוצר כשאתה מתחייב למשהו, הוא הדבר המעניין".

אם לסכם, אז במקרים מורכבים לא נכון לצפות, לחשב, לנתח, לדייק ולשקול אפשרויות, זה לא יעבוד ורק יתסכל. החלטה קשה היא הזדמנות. אנחנו מייצרים את הסיבות שהופכות את ההחלטה שקיבלנו לנכונה עבורנו. נתת לנו הרבה אחריות בצד הרבה חופש.
"זה תמיד הולך ביחד".

עוד כתבות

כלי רכב חדשים בנמל אשדוד / צילום: Shutterstock

השיא של הסינים וההצלחה של "אפס ק"מ": מסירות הרכב מתחילת השנה

מנתוני המסירות הרשמיים עולה כי בחודש נובמבר נרשמה עלייה של 22.5% במסירת רכבים לעומת נובמבר אשתקד ● בנוסף, בענף מעריכים כי סך רכבי "אפס קילומטר" שנרשמו השנה נע סביב 50-40 אלף רכבים

חוות השרתים של אמזון בתנובות / צילום: ט. ג. הפקות

דוחות חדשים חושפים: אלה העובדים המבוקשים בעידן ה־AI באמריקה - ובישראל

לפי נתוני חברת המחקר Synergy Research Group, חוות השרתים הפכו לאחד ממוקדי התעסוקה הצומחים ביותר כיום ● כתוצאה מכך, הביקוש לעובדים טכניים מתרחב - מחשמלאים ועד רתכים

לשכת גיוס תל השומר / צילום: מיטב ודובר צה''ל

באוצר משרטטים את המחיר הכלכלי הכבד של הצעת חוק הגיוס

באגף התקציבים במשרד האוצר פרסמו ניתוח כלכלי מקיף להצעת החוק שהציג יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בועז ביסמוט, והציפו שורת כשלים מהותיים ● ממנגנון "גיל הפטור" שמרחיק את הצעירים החרדים משוק העבודה, דרך החורים בסנקציות ועד להשבת ההטבות שנלקחו ● וגם: איך שינוי אחד יכול להזניק את הכלכלה

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום (ד') את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

רה''מ בנימין נתניהו ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Chip Somodevilla

ישראל וארה"ב לקראת סגירת הסכם סחר: המכסים יופחתו, אבל לא באופן אחיד

לגלובס נודע כי הצוותים קרובים לחתימה על הסכם מכסים: השיעור יהיה נמוך מ־15%, אך עדיין לא ברור מה גובהו והוא ישתנה בין ענף לענף ● הסנונית הראשונה הגיעה השבוע עם חתימת הסכם סחר בתחום החקלאות, במסגרתו תעניק ישראל פטור ממכס לכ־300 פריטי מזון אמריקאי, תוך החרגת 28 מוצרים ● וגם: עסקת המטוסים של אל על ובואינג בסכנה, ויש לזה קשר למכסים

פעילות כוחות צה''ל ברפיח (ארכיון) / צילום: דובר צה''ל

בתגובה לתקרית ברפיח: חיל האוויר תקף בדרום רצועת עזה

ארבעה לוחמים נפצעו בהיתקלות ברפיח, אחד מהם במצב קשה; צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח בתגובה ● החל הליך הזיהוי של החטוף החלל במכון לרפואה משפטית ● מעבר רפיח ייפתח בימים הקרובים ליציאת תושבים בלבד מרצועת עזה למצרים ● העצרת הכללית של האו"ם אישרה החלטה הקוראת לישראל לסגת מרמת הגולן ● עדכונים שוטפים

משרד הפנים בירושלים / צילום: Shutterstock, shutterstock

חברות שיתמודדו במכרזי הרשויות המקומיות יחויבו להצהיר על עבר פלילי

משרד הפנים מבטיח מנגנון שיחסום התמודדות של חברות תחת חקירה במכרזים עירוניים, לאחר שנים שבהן הרשויות המקומיות נמנעו מבדיקת עבר פלילי – בניגוד לנעשה בשירות המדינה ● זאת על רקע מספר פרשיות שחיתות ובעקבות לחץ ציבורי

פאנליים סולריים על שטחים חקלאיים / צילום: תמר מצפי

לראשונה: מינהל התכנון עוקף רשות מקומית ונותן היתר בנייה

רשות הרישוי הארצית הוציאה לראשונה היתר בנייה, לאחר שהמועצה האזורית הגלבוע סירבה לאשר הקמת שדה סולארי בתחומה למרות הוראות ועדת הערר ● מדובר בשימוש תקדימי בסמכויות שקיבלה הרשות השנה, במסגרת מהלך שמטרתו להסיר חסמים תכנוניים ● האם נראה בקרוב שינוי כיוון גם בתחום הבנייה למגורים?

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם אפשטיין, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

מסקר שנערך, עולה כי בממוצע הישראלים מקדישים 1.5 שעות לכלי AI, על חשבון גלישה רגילה, צפייה טלוויזיונית ורשתות חברתיות ● כלי ה–AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT ובמקום השני נמצא ג'מיני

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

גיוס הון מגופים זרים והעלאת דמי ניהול: כך מנצל מיטב את הזינוק המטאורי במניה

זינוק של 1,000% במניית בית ההשקעות בשלוש שנים, תורגם לגיוס הון של חצי מיליארד שקל, בעיקר ממוסדיים זרים ● הדוחות של בית ההשקעות מלמדים כי הוא מעלה את דמי הניהול לכספים חדשים שנכנסים אליו בגמל, בניגוד למגמה בענף, אך עדיין הוא "זול" בממוצע

פלורנטין פינת מטלון, תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

עיריית ת"א שלחה צווים, והעליון יכריע: האם מותר לדרוש מבעלי דירות לשפץ את חזיתות הבתים

תושבים עתרו לבית המשפט העליון כדי לעצור את דרישתה של עיריית ת"א לאחידות בחזיתות הבניינים ● לטענתם, העלות גבוהה, ומדובר בהרחבה שגויה של חוק העזר העירוני: "מה עם הקשישים והחד־הוריות?" ● העירייה: עומדים על הזכות לשמור על מראה אחיד, נספק סיוע כלכלי

תחנת הכוח אשכול של משק אנרגיה / צילום: חברת החשמל

17 מניות בת"א זינקו ביותר מ-100%. האם יגיע גל מימושים לפני סוף השנה?

סוף השנה האזרחית מייצר באופן מסורתי תכונה בשווקים, כשמשקיעים מתאימים את התיק לקראת השנה הקרובה ● בבורסה בת"א העריכו השבוע שלאחר שנת שיא בשוק המניות המקומי, משקיעים עשויים לנצל את דצמבר "למימוש רווחים", גם לצורך קיזוז מס ● בשוק חלוקים

איראן ממשיכה את המרוץ לגרעין בעזרת "רשתות סודיות"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המרוץ האיראני לגרעין לא הופסק, בצרפת מתלוננים שישראל פוגעת בחופש העיתונות, והשתתפות ישראל באירוויזיון עלולה להיות בסכנה ● כותרות העיתונים בעולם

ישראלים בלרנקה בדרך לארץ / צילום: דוברות ארקיע

ביטולי הטיסות הולידו הר תביעות, ובתי המשפט נותנים פסיקות סותרות

בעקבות ביטולי עשרות טיסות במלחמה, נוסעים רבים פנו לבתי המשפט כדי לזכות בפיצוי ● בחינת מספר פסקי דין מגלה החלטות סותרות, כשבחלקן בתי המשפט מאשרים את התביעות ובאחרות לא ● חברות התעופה: החוק בלתי ישים

צורי דבוש, יו''ר קליל / צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

יו"ר החברה הציבורית שיתמודד על נשיאות התאחדות התעשיינים

צורי דבוש, יו"ר ובעל השליטה בקליל, החליט להתמודד על תפקיד נשיא התאחדות התעשיינים ● זהו צעד מפתיע, משום שהציפייה הייתה שאברהם נובוגרוצקי, יו"ר איגוד המתכת החשמל והתשתיות, יהיה המועמד היחיד ● כעת יש לדבוש שבועיים לנסות להשיג 50 חתימות של תעשיינים תומכים

מייסיד MHR1, צח חרמון ויגיל מנוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

המאבק המשפטי בחברת הנדל"ן הגרמנית מתקרב לסיום

הסכם שהוגש לבית המשפט הכלכלי מסדיר לראשונה שליטה משותפת על התאגיד ההולנדי שמחזיק במרבית נכסי MHR1 ● השליטה תעניק למשקיעים גם 50% בקבלת החלטות בתאגיד ההולנדי ובחברות-הבנות שלו

מפעלי ICL בים המלח / צילום: ap, Ariel Schalit

בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על שאיבה מים המלח

בעקבות עתירות שהגישו אדם טבע ודין ולובי 99, בג"ץ חייב את חברת ICL לשלם על המים ששואבים מפעלי ים המלח ● היקף התשלום עשוי להגיע לכ-500 מיליון שקל משנת 2018 ועד סוף הזיכיון, שנכון לעכשיו צפוי להסתיים בשנת 2030 ● ICL בתגובה: "פסק הדין אינו מידתי וסותר את עמדת המדינה ואת לשון החוק"

שר הכלכלה ניר ברקת פגוש את העיתונות, קשת 12, 22.11.25 / צילום: איל יצהר

ברקת אכן מממן לעצמו את כרטיסי הטיסה, אבל זה לא הכול

שר הכלכלה חוזר ואומר שהוא משלם על שלל טיסותיו לחו"ל • אבל העלויות לא מתמצות במושב במטוס • המשרוקית של גלובס