נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ
בנק ישראל הותיר היום (ה') את גובה הריבית במשק על רמה של 0.25%, וזאת בהתאם לתחזיות בשוק.
בבנק ישראל מעריכים כי תחול האטה מסוימת בקצב הצמיחה בשנה הקרובה. חטיבת המחקר בבנק ישראל הנמיכה את תחזית הצמיחה למשק וצופה כי ב-2020 הצמיחה תעמוד על 2.9%, לעומת התחזית הקודמת לצמיחה של 3.2%. התחזית כוללת השפעה של תחילת הפקת הגז מלווייתן, שלהערכתם תתרום 0.3% לתוצר בשנת 2020.
"בשנת 2021 צפויה עלייה בצמיחה לשיעור של 3.2%", אמר הנגיד אמיר ירון במסיבת העיתונאים עם פרסום ההודעה. "האינפלציה צפויה לעלות בהדרגה ולהסתכם ב-1% ברבעון הרביעי של 2020 (נמוך מהתחזית הקודמת -ג.ב.ס) וב-1.4% בסוף 2021. לאור ההתפתחויות באינפלציה, בשער החליפין ובכלכלה העולמית, חטיבת המחקר מעריכה שהריבית תיוותר ללא שינוי, אך ציינה שייתכן גם שיהיה צורך להפחית את הריבית במהלך השנה הקרובה". להערכת חטיבת המחקר כי הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25% או 0.1% בעוד שנה.
"הוועדה מעריכה כי לאור סביבת האינפלציה בישראל, המדיניות המוניטרית של הבנקים המרכזיים העיקריים, ההתפתחויות בכלכלה העולמית והסיכונים למשק המקומי, וההתפתחויות בשער החליפין, יהיה צורך להותיר את הריבית ברמתה למשך זמן ממושך או להפחיתה, על מנת לתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז תחום היעד, ושהמשק ימשיך לצמוח בקצב נאה", נכתב בהודעת הבנק.
הנגיד ירון: "השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות"
נזכיר כי מאז החלטת הריבית בסוף נובמבר בנק ישראל נקט באסטרטגיה של רכישות מט"ח, ופעל בשוק המט"ח בהיקפים משמעותיים יחסית. בדצמבר לבדו רכש בנק ישראל 2.26 מיליארד דולר בשוק על מנתן למתן את מגמת התחזקות השקל.
הנגיד אמיר ירון אמר במסיבת העיתונאים שנערכה לצד פרסום הודעת הריבית, כי "במהלך 2019 התחזקות השקל הייתה חריגה ביחס למטבעות אחרים, ולהערכתנו השקל התחזק מעל ומעבר למה שניתן היה לצפות כתוצאה מהנתונים המקרו כלכליים הבסיסיים של המשק. כתוצאה מכך, שער החליפין סטה מהחלון שתואם את הפעילות הכלכלית הנאותה ויציבות המחירים. על סמך נתונים פרטניים שבנק ישראל אוסף ניתן ללמוד שחלק מהייסוף היה תוצאה של גורמים פיננסיים קצרי טווח, שהיו עלולים לפגוע בפעילות הכלכלית ובחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
"אדגיש, שבנק ישראל ערוך למנוע ייסוף חריג של השקל באמצעות רכישת מט"ח ככל שיידרש, ובפרט ככל שנעריך שהייסוף יהיה תוצאה של גורמים בעלי אופי פיננסי. החלטות לגבי היקף ההתערבות מתקבלות אך ורק בהתאם להערכות אודות התפתחות שער החליפין והשפעתו על המשתנים המקרו כלכליים", אמר ירון.