גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיתוף פוסט “דיבתי” עלול לגרור תביעת לשון הרע / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פסק דין חדש של בית המשפט העליון מטלטל את משתמשי הרשתות החברתיות. השופטים, בהובלתה של דפנה ברק-ארז, קבעו כי גם שיתוף פוסט בפייסבוק מהווה עילה להגשת תביעת לשון הרע, ובכך אימצו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. ממה כדאי להיזהר, האם דין לייק כדין שיתוף ומה אומר החוק? "גלובס" עושה סדר.

■ האם פוסט בפייסבוק או ציוץ בטוויטר מהווה עילת תביעה?

כעיקרון כל פרסום ברשת חברתית, כמו למשל ציוץ בטוויטר או פוסט בפייסבוק, מהווה עילה לתביעת דיבה. קביעה מפורשת בעניין נאמרה בערעור של העיתונאי יגאל סרנה נגד רה"מ בנימין נתניהו, אז נדחתה טענתו של סרנה כי פייסבוק היא שטח הפקר. "מתן חסינות לפרסום בפייסבוק מפני איסור לשון הרע, משקפת גישה רומנטית-משהו כלפי כיכר השוק הווירטואלית", נכתב אז בהחלטה. בית המשפט הוסיף כי במקרה כזה "עלול דווקא הניחוח הכבד של מי השופכין שעלו על גדותיהם להשתלט על השיח".

גם בפסק הדין הטרי של העליון נקבע חד משמעית כי "לא יכול להיות ספק כי פעולה ישירה של כתיבת 'סטטוס' או 'פוסט' ברשת החברתית היא אכן פרסום כמובנו בחוק, ועל כן עשויה להקים עילה לתביעה ככל שיש בו משום לשון הרע".

■ ומה לגבי שיתוף של אחד מהם?

פסק הדין קובע כי הן כותב הפוסט והן משתפי הפוסט חשופים לתביעה. החוק קובע שגם חזרה על פרסום קודם מהווה עילה לתביעה. משום כך, קבעה ברק-ארז כי הוא הדין לשיתוף פוסט. עם זאת, כשבית המשפט ניגש לפסוק פיצויים לצד שנפגע, הוא רשאי להתחשב בעובדה שמדובר בהדהוד של המסר בלבד. הדברים קיבלו משנה תוקף גם בפסק הדין של השופטת ברק-ארז.

■ לא שיתפתי פוסט עם תוכן שנוי במחלוקת אבל עשיתי "לייק". האם אני בסכנה?

לא. בית המשפט קבע כי אין לראות בלחיצה על כפתור ה"לייק" יצירת העתק של הפרסום. זאת למרות העובדה שככל שפוסט מקבל יותר לייקים, כך הוא זוכה לחשיפה רחבה יותר. "אין לומר שהמשתמש עצמו - אשר לא ביקש ליצור עותק של הפרסום המקורי - הוא שחוזר עליו בפני משתמשים אלו, אלא אך משפיע בעקיפין על פעולת האלגוריתם של הרשת החברתית", נכתב בפסק הדין של העליון.

■ כתיבת פוסט או שיתוף עלולים לגרור תביעה, אבל מה לגבי תגובה?

בית המשפט קבע כי הדבר תלוי בתוכן התגובה. אם מדובר בתגובה המפרה את הוראות חוק איסור לשון הרע, אזי מפרסם התגובה חשוף לתביעה. עם זאת, לא ניתן לתבוע אדם רק על כך שהגיב לפוסט פוגעני ובכך הגדיל את חשיפתו.

■ מה חשבו צייצנים בולטים?

לציבור הצייצנים ערב טוב. בית המשפט העליון קיבל את פסיקת המחוזי ועמדת היועמ"ש לפיה שיתוף/ריטווט מהווה עילה לתביעת דיבה, זאת בניגוד ללייק/פיברוט.

יידע הציבור ויישמר.

- אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) January 8, 2020

זו פסיקה סופר חשובה, וממליץ שתעיין בה. אי אפשר יהיה לקבל את הסכומים המקסימליים של תביעת לשון הרע על שיתוף של אדם מהשורה (להבדיל משיתוף של איש ציבור, לדוגמה).

אדם צריך לדעת לא להפיץ לשון הרע, ככה זה.

- נחמיה גרשוני-איילהו 刚 (@Nehemia_GA) January 8, 2020

פסיקה לא טובה ליאיר נתניהו. השופטת דפנה ברק-ארז קובעת כי המשתף בפייסבוק דבר לשון הרע של אחר כמוהו כמוציא לשון הרע

- ברוך קרא (@baruchikra) January 8, 2020

- ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) January 9, 2020

זה פסיקה איומה לכל הציבור https://t.co/iaPPvMjTTk

- Chaim Levinson 刚刚 (@chaimlevinson) January 8, 2020

ניהלתי דיון בדיוק על זה עם ד״ר מגי אוצרי בפרק האחרון של הפודקאסט! בגדול חזרה על לשון הרע היא לשון הרע, אבל מטבע הדברים יכולה להיות הבחנה לעניין הנזק בגלל השוני בתפוצה

- Liad Vertzhaizer (@LVertzhaizer) January 8, 2020

■ נקבע ששיתפתי או פרסמתי פוסט דיבתי. מה גובה הקנס שאשלם?

חוק "איסור לשון הרע התשכ"ה-1965" מחיל אחריות נזיקית על כל פרסום, בין אם הפרסום נעשה בכתב ובין אם נעשה בכל דרך אחרת. החוק לא מתייחס דווקא לכלי התקשורת. תקרת הפיצוי ללא צורך בהוכחת נזק, היא כ-70 אלף שקל בגין כל פרסום. סכום הפיצוי מוכפל על פי חוק במידה והוכח כי המפרסם פעל מתוך כוונת זדון ורצון לפגוע.

■ פרסמו נגדי פוסט פוגעני והרבה אנשים שיתפו אותו. האם אני יכול לבחור את מי לתבוע ואת מי לא?

השופטת ברק-ארז פסקה כי לאור העובדה שפוסטים עשויים להיות משותפים על ידי מאות משתמשים, עולה השאלה כיצד יבחר הנפגע כנגד מי מהם להגיש את התביעה.

ברק-ארז פסקה כי במקרה של ברננות יתרה יהיה על השופט לסלק את התביעה על הסף. לדוגמה, אם התביעה מוגשת רק נגד משתפים שאינם בעלי אמצעים ושכוח התביעה נגדם עשוי להיות משמעותי יותר.

■ את מי אני צריך לתבוע כדי לוודא שהתביעה לא תיחשב ל"תביעה בררנית"?

בפסק הדין של העליון נכתב כי ברירת המחדל היא לתבוע קודם כל את המפרסם המקורי. הוא זה ש"חולל" את הפגיעה בשם הטוב. עם זאת, ברק-ארז מציינת כי ייתכנו נסיבות חריגות, למשל כאשר המפרסם המקורי הוא אנונימי או בלתי ניתן לאיתור, כמות העוקבים שנחשפו לשיתוף מסוים או היותו של המשתף דמות ציבורית.

■ שיתפתי פוסט בעייתי אבל הוספתי הסתייגות מהתוכן. האם גם במקרה כזה אני חשוף לתביעה?

לא. ברק-ארז קבעה כי במקרה כזה תחול הגנה למי שהסתייג מהתוכן או גינה אותו. הגנה זו קבועה בחוק לשון הרע, תחת פרסום אשר "לא נעשה אלא כדי לגנות או להכחיש לשון הרע שפורסמה קודם לכן".

■ כתבתי בפרופיל שלי בטוויטר שאני לא מסכים עם כל הציוצים שאני משתף. האם אני מכוסה?

התשובה ככל הנראה שלילית. חלק מן המשתמשים ברשת הטוויטר מציינים בפירוש ב"ביו" (המקביל ל"פרופיל" בפייסבוק) שלהם כי ציוץ מחדש אינו מהווה הסכמה, כדי להימנע מתביעות דיבה. ברק-ארז לא מתייחסת לכך בפירוש, אך לדבריה דרוש כי המשתף יסתייג באופן ברור מן הפרסום או יגנה אותו.

■ פרסמתי קישור לאתר או לפרסום עם "תוכן דיבתי". זה אותו דבר כמו לפרסם או לשתף תוכן כזה?

לא. השופטת ברק-ארז פסקה כי "היפר-קישור, בעומדו לבדו וללא 'תמיכה' נוספת בתוכן הקישור אינו צריך להיחשב פרסום כמובנו בדיני לשון הרע".

■ פרסמתי "תוכן דיבתי" אבל בסה"כ חזרתי על פרסום קודם ולא חידשתי. מה קורה במקרה כזה?

ייתכן ובית המשפט יחליט לפסוק פיצוי מופחת. "תהא הצדקה לפסוק פיצויים על הצד הנמוך מקום שבו מדובר בשיתוף שהוא 'בטל בששים' מבחינת היקפו לעומת הפרסום המקורי, וזאת אף במצבים שבהם זהותו של המפרסם המקורי אינה ידועה", פסקה ברק-ארז. אולם היא מציינת שלא תמיד בתי המשפט יעניקו הקלה במקרים כאלה, כמו למשל "אם השיתוף הגביר באופן משמעותי את היקף החשיפה או שניתן לקבוע כי הוא תרם באופן משמעותי ועצמאי לפגיעה בתובע".

■ שיתפתי פוסט דיבתי של גוף תקשורת או פוליטיקאי. האם יקלו עלי בפיצויים?

כן. החוק קובע הקלה בגובה הפיצוי אם המפרסם האמין באמיתות התוכן שפרסם. לאור זאת, כותבת ברק-ארז כי אפשר להחיל הקלה זאת כש"מדובר בשיתוף של כתבה או מאמר של גוף תקשורתי או אקדמי, או פוסט של עיתונאי או פוליטיקאי".

■ שיתפתי פוסט דיבתי, אך בהמשך מחקתי אותו. האם אני עדיין חשוף לתביעה?

כן, אך בית המשפט יתחשב בכך בקובעו את סכום הפיצוי. ביהמ"ש קבע כי ניתן להתחשב בנתבע בפסיקת הפיצויים, אם הוא נקט צעדים להפסקת הפצתו של שיתוף הפוסט (או הציוץ) המכיל לשון הרע.