גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  המשרוקית

מכל קצוות הקשת הפוליטית זורקים מספרים; המשרוקית של גלובס יצאה לבדוק כמה מכספי הגז הגיעו לציבור

רה"מ נתניהו בישר לפני שבוע לאומה כי הררי שקלים ממכירות הגז כבר זורמים למטרות שהובטחו בחוק ששינסקי - רווחה, בריאות וחינוך ● יו"ר המחנה הדמוקרטי קרא לו "שקרן" וטען כי המספר האמיתי הוא אפס ● שני הצדדים טועים ● "גלובס" מתחקה אחר המספרים האמיתיים

בנימין נתניהו, ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
בנימין נתניהו, ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ויכוחים על נתונים כלכליים הם שגרת חיים, אבל נדיר שהפער בין הצדדים הוא בין אפס לבין קרוב לטריליון. חילוקי דעות כאלה בדיוק התגלעו לפני שבוע בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ובין יו"ר המחנה הדמוקרטי ניצן הורוביץ, וסלע המחלוקת היה הסוגיה הטעונה של נתח הציבור בהפקת הגז הטבעי.
סמוך לכבש המטוס, בדרכו לפגישה עם מנהיגי יוון וקפריסין לקידום צינור גז חדש, סיפר נתניהו לעיני המצלמות על ה"מהפכה" שהוא מחולל בתמונת האנרגיה של ישראל. את הדברים הוא מיהר לפרסם בנוסח מלוטש יותר ברשתות החברתיות: "עשר שנים אני נלחם להוציא את הגז מהמים, נגד התנגדות מטורפת של השמאל. לא נכנעתי להם - ועכשיו הגז זורם, מחירי החשמל יורדים, ומאות מיליארדים מגיעים לקשישים, למערכת החינוך והבריאות שלנו".

"נתניהו שקרן" - פסק הורוביץ בפוסט תגובה. "ההתרברבות שלו על תמלוגי הגז האדירים שמגיעים לציבור היא בדיה מסמרת שיער. שקל אחד הציבור לא קיבל מתמלוגי הגז. גם לא אגורה". לקינוח דבריו הזמין הורוביץ את נתניהו להגיש נגדו תביעת דיבה.

כמו שנראה מיד, שני הצדדים טועים ומטעים. הסכומים האסטרונומיים שמזכיר נתניהו, ובפרט המטרות שהוא מונה, "קשישים, חינוך ובריאות", מעידים שהוא מדבר על הפירות של קרן העושר שאמורה לקלוט ולהשקיע את הכנסות המדינה מהגז. כללי הפעילות של הקרן הזאת, שעוגנו בחוק ב-2014, אמנם קובעים שפירותיה ישמשו למטרות "חברתיות, כלכליות וחינוכיות". שום דבר מזה עוד לא קרה. אבל "תמלוגי הגז" שהורוביץ מזכיר הם סיפור אחר, והם זורמים מזמן.

אז מה אנחנו יודעים על הכסף שגבתה המדינה עד כה מחברות הגז?

שיעור במיסוי: ממה מורכבות הכנסות המדינה מהגז

המדינה ממסה את חברות הגז בכמה דרכים. האחת - תמלוגים, שנקבעים לפי כמות הגז שהזכייניות מכרו. השנייה - מס חברות, שנקבע לפי ההכנסה הכספית שלהן. השלישית, והצנועה יחסית - אגרות מסוגים שונים, שזכייניות הגז צריכות לשלם למשל על שמירת הזיכיון בשדות הגז. הרביעית, שאמורה להיות הכבדה ביותר - מס רווחי יתר, שנקבע כאחוז משורת הרווח.

המס האחרון מכונה גם "היטל ששינסקי", כי הוא נולד מהמלצות הוועדה של איתן ששינסקי, שהולידו את "חוק ששינסקי" - החוק שהתיימר להכפיל את חלקו של הציבור בכספי הגז. ועדת ששינסקי הגישה את המלצותיה לשינוי מדיניות מיסוי הנפט והגז בינואר 2011. ההמלצות אושרו בממשלה כלשונן, ובמאי אותה שנה אישרה הכנסת את החוק שקרוי על שם ששינסקי, "חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע".

ב-2014, כאמור, אושר החוק המסדיר את אופן השימוש הייחודי בהכנסות מההיטל - קרן בתוך בנק ישראל שתשקיע את ההכנסות בחברות בחו"ל, ותקצה בכל שנה את הריבית שהשיגה לתכליות ספציפיות. הקרן תתחיל לעבוד אחרי שיצטברו בה מיליארד השקלים הראשונים.

מס חברות ותמלוגים נגבו לפני שנולדה ועדת ששינסקי. זכייניות הגז, ככל תאגיד עסקי, משלמות מס חברות. שיעורו ירד עם השנים, ועומד על 23% מההכנסה. בנוסף, הן משלמות למדינה תמלוגים בשיעור תיאורטי של 12.5% מערך הגז ששאבו, כי בניגוד לרושם שנוצר לפעמים, הגז לא שייך להן. הן מחזיקות רק בזיכיון לשאוב אותו.

הכסף שכבר נכנס: תמלוגים ומס חברות

על הכנסות המדינה מתמלוגים קל למצוא מידע. סכומי התמלוגים שנגבו ממפיקי אוצרות הטבע לסוגיהם מפורטים בדוחות השנתיים של מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה. במקרה של הגז, אפשר לראות כמה שקלים הניב למדינה כל מאגר ומאגר.

הדוחות מלמדים שבשנת 2012 עדיין נבעו רוב ההכנסות מתמלוגים, כ-200 מיליון שקל, ממאגר ים תטיס שאזל מאז. ב-2013 החלו לזרום התמלוגים מהמאגר הגדול, תמר, ומאז ועד היום כמעט כל התמלוגים נבעו מהמאגר הזה. ב-2018 נטלה המדינה כ-860 מיליון שקל כתמלוגי גז, 99.8% מהם מתמר.

הדוחות אינם מפרטים כמה תמלוגים נגבו עד 2012, אבל שמעון כהן, מנהל תחום חשבונאות וכלכלה במינהל אוצרות טבע, מסר למשרוקית כי מתחילת הפקת הגז בישראל ב-2004 ועד 2011 הסתכמו התמלוגים ב-1.2 מיליארד שקל בערך. בסך הכול נכנסו לאוצר המדינה עד אמצע 2019 כ-6.3 מיליארד שקל מהמקור הזה - לא "פחות מאגורה", כפי שאמר הורוביץ.

לשאלה אם הכסף הזה הופנה "לקשישים ולחינוך" קשה לענות, מפני שהוא נטמע באוצר המדינה. בניגוד להיטל ששינסקי, החוק לא מייעד אותו למטרות ספציפיות; וזה מבלי לדון בשאלה אם הליכי ההקצאה שנקבעו בקרן העושר אמנם יבטיחו שכספיה יגיעו ליעדים המובטחים.
אשר לסוג ההכנסה השני, ממסי הכנסה וחברות, אי-אפשר לקבל נתון רשמי. ברשות המסים סירבו לפני חצי שנה למסור למשרוקית מידע על כלל הכנסות המדינה ממיסוי זכייניות הגז. לאחרונה, עמיתנו ב"גלובס" עמירם ברקת פנה שוב לרשות, אך הושב ריקם.

כדי לקבל מושג על היקף המס הסתכלנו בדוח השנתי של תמר פטרוליום, שהיא חברה בע"מ, בניגוד לרוב הזכייניות המאוגדות במתכונת מסובכת יותר של "שותפות מוגבלת". תמר פטרוליום מחזיקה כיום 16.75% מהזכויות בתמר. בדיווח לבורסה לשנת 2018 מופיעים ההכנסות ממכירת הגז והקונדנסט (תוצר לוואי של זיקוק הגז), פירוט ההוצאות, וכן התמלוגים ומס ההכנסה ששולמו למדינה.

הדוח מראה כי הכנסות תמר פטרוליום, שנבעו מחלקה במכירות מהמאגר, הסתכמו ב-311 מיליון דולר. כלל ההוצאות על הפקת הגז, לצד הוצאות הנהלה, מימון, פחת וכדומה, הסתכמו ב-125.5 מיליון דולר. במילים אחרות, תמר פטרוליום מדווחת שרווחיה לפני תשלום מסים ותמלוגים עמדו על קרוב ל-186 מיליון דולר. מתוך זה שילמה תמר פטרוליום תמלוגים בסך 49.7 מיליון דולר, שהם כ-180 מיליון שקל, ומס הכנסה בסך 37.3 מיליון דולר - כלומר כ-134 מיליון שקל.

אם שאר המחזיקים בתמר שילמו מס בשיעור דומה, נקבל - בחשבון גס - שמיסוי המאגר הניב למדינה 800 מיליון שקל באותה שנה. כיוון שהמאגר פעיל כשש שנים, ייתכן שהסכום הצטבר ל-5 מיליארד שקל. ומס נגבה גם ממאגרים נוספים. אבל אלה לא עובדות מדויקות אלא סדרי גודל בלבד, מפני שהנתונים הרשמיים אינם חשופים לציבור.

ולבסוף, אגרות. לפי מינהל אוצרות טבע, סך כל תקבולי האגרה כולם מאז 2012 היה 34 מיליון שקל.

ההון שלא מגיע: היטל ששינסקי

חוק ששינסקי נחקק לפני יותר מתשע שנים, אבל קבע מראש שההנאה מפירותיו תתחיל בעוד זמן רב. סיבה אחת שכבר הזכרנו היא שקרן העושר תתחיל לפעול רק כשיצטברו בה מיליארד שקל. אבל סיבה שנייה היא שמס רווחי יתר לא אמור להיגבות מיד, אלא רק אחרי שהזכייניות החזירו 150% מההשקעה, ובמקרה של תמר - 200%.

מחברי דוח ששינסקי העריכו שבזכות ההסדר הזה "חלקם של המדינה והציבור ברווח הנקי, מהפקות הגז והנפט, יעלה משיעור של כשליש לשיעור של 52%-62%". זה המקור לטענה שמשמיע לפעמים שר האנרגיה יובל שטייניץ, שהמדינה לוקחת 62% מרווחי הגז.

הניסוח הזה מטעה משני טעמים. האחד, ההערכה של ששינסקי מדברת על הנתח הממוצע לכל אורך חיי המאגרים - עד 2063, לפי הדוח - כשבהתחלה הנתח יהיה נמוך יותר. השני, המס עוד לא משולם.
לפי בדיקה שפורסמה ב"גלובס", המאגר היחיד ששילם מס רווחי יתר היה מארי-B של דלק ונובל אנרג'י.

הוא הניב 460 מיליון שקל, אזל ב-2015. הסכום הזה נמוך מהרצפה שנקבעה לתחילת ההפעלה של הקרן. אשר לתמר, השותפות במאגר הודיעו בסוף 2017 שהחזירו 100% מההשקעה, לא מספיק כדי לשלם מס. מתי יתחילו לשלם? לפני כחצי שנה אישרו לנו מבנק ישראל שבשנה החולפת לא גבתה המדינה שקל אחד של מס ששינסקי. אמנם, כשנחקק החוק העריכו במועצה הלאומית לכלכלה שקרן העושר תתחיל לפעול ב-2018. אבל המועד הולך ונדחה. כשפרסמנו בדיקה קודמת בנושא, אמרו במשרד האנרגיה שמתמר יתחילו כנראה תשלומי מס ב-2020. שטייניץ העריך לאחרונה שזה יקרה באמצע השנה. הערכה עדכנית שפורסמה לא מזמן ב"גלובס" נקבה בחודש יולי, ואם זה יקרה - קרן העושר תגיע לרף מיליארד השקלים רק ב-2021.

אז תמלוגים יש, אבל "קרן לרווחת אזרחי ישראל", כשמה הרשמי, עוד אין. נראה שגם במשרד ראש הממשלה הבינו שהדיבור על "מאות מיליארדים" שזורמים בזמן הווה היה מטעה, שכן באתר המשרד פורסמו דברי נתניהו בשינוי קל. "עם היצוא שמתאפשר דרך הצינור הזה אנחנו נוכל לתת הכנסות של מאות מיליארדי שקלים לאזרחי ישראל", נכתב שם. "נוכל" - בלשון עתיד. ועל העתיד, כרגיל, המשרוקית לא עורכת בדיקות.

כמה קיבלה המדינה בינתיים מכספי הגז

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock

האוצר מנסה לקדם מס חברות מינימלי. מה זה אומר?

כדי למשוך חברות בינלאומיות, מדינות העולם מורידות עוד ועוד את שיעורי המס אצלן • עכשיו יש ניסיונות לשים לזה סוף ● המשרוקית מארחת: המוניטור מבאר מושגים 

הפגנת עובדי ארקיע

מסתמן: זה המועמד של עובדי ארקיע לרכישת החברה, ויש לו תנאי דרמטי

עד היום ב-17:00 נדרשים עובדי ארקיע להציג משקיע חלופי שיוכל להיכנס בנעלי קבוצת הרוכשים שחתמה על עסקה עם האחים נקש • אחד השמות שעל הפרק הוא היזם החרדי־אמריקאי עזרא אונגר, שמציב תנאי: הפסקת הטיסות בשבת • במקביל, בוועד נערכים גם לאפשרות שלא יימצא משקיע חלופי

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Go Nakamura/Pool Photo via AP

דיווח: מנכ"ל אנבידיה מנסה לחזור לתפקידו ימים ספורים לאחר שהתפטר

לפי הפייננשל טיימס, מייסד ענקית השבבים דן עם מקורביו באפשרות לשוב לתפקיד, במקביל לכך שבכירים בעמק הסיליקון מפעילים לחץ על הדירקטוריון להחזירו ● אילון מאסק ומנכ"ל Epic Games הצטרפו לקריאה פומבית להשבתו, ומשקיעים גדולים דורשים להשאיר את האפשרות על השולחן ● מנגד, בממשל האמריקאי נשמעים קולות הקוראים לשינוי בהנהלת החברה

פוקט, תאילנד / צילום: ap, Sakchai Lalit

ארקיע תבטל את הקו ליעד הפופולרי במזרח - חצי שנה בלבד לאחר שהושק

החברה תפסיק את הטיסות לתאילנד בינואר 2027, בעקבות הנחיות ביטחון האוסרות על חברות תעופה ישראליות להפעיל טיסות ליעד באמצעות מטוסים חכורים • הקו הושק רק ביולי האחרון, ומצטרף לטיסות לטוקיו ולמרקש שבוטלו או הוקפאו בחודשים האחרונים ● בימים אלה מתקדמת עסקת מכירת השליטה בארקיע לקבוצת משקיעים חדשה

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

איתי פרי, מנכ''ל פרופיט ציריך / צילום: יח''צ

הישראלים מסתערים על הבנקים בשווייץ. הבנקאי הבכיר מסביר למה

הבנקים השוויצריים נעשו נגישים יותר לישראלים, ופתיחת חשבון כבר לא מחייבת טיסה ● איתי פרי, מנכ"ל פרופיט ציריך ולשעבר בנקאי ב־UBS, מעריך כי כ־20 מיליארד דולר של כספים ישראליים מנוהלים בשווייץ, ומסביר מה מושך לשם את בעלי ההון ומה נותר מהסודיות הבנקאית ● "המסלול לצמיחה פיננסית", סדרת מפגשים בשיתוף פרופיט

תקיפת צה''ל בלבנון (ארכיון) / צילום: ap, Hassan Ammar

תקיפה לילית בגבול סוריה-לבנון: צה"ל תקף משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה

מטוסי קרב ישראליים תקפו לפנות בוקר בא-שערא שבבקעת הלבנון, בגבול לבנון-סוריה ● צה"ל: "תקפנו משלוח אמל"ח שיועד לחיזבאללה" ● נושאת המטוסים האמריקאית רוזוולט הגיעה ביום ראשון בערב לאזור האחריות של פיקוד המרכז של צבא ארה"ב והצטרפה לנושאות המטוסים ג'ורג' בוש וג'ורג' וושינגטון ● מכלית נפט פגעה במוקש ימי במצר הורמוז ועלתה באש ● החות'ים טוענים כי תקפו אמש את נמל התעופה הבין-לאומי המלך חאלד בריאד ●  הישראלי שנעצר בירדן שוחרר ממעצר ושב ארצה ● עדכונים שוטפים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בת"א: מניות השבבים נופלות, הבנייה והתוכנה קופצות

סקטור התוכנה והבנייה מובילים את העליות בת"א; מניות השבבים והבנקים מכבידות ● מלם תים מזנקת לאחר שהציגה שיא בהכנסות הרבעוניות ● שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב של יותר מ-4 מיליארד שקל ● הרווח וההכנסות של בנק הפועלים ירדו, יחלק דיבידנד ענק ● שמן נדל"ן ואנלייט מקימות חוות שרתים בחיפה ● רמי לוי נכנס לשוק האשראי ● ההכנסות עלו והרווח נשחק, ישראכרט תפטר מאות עובדים ● בשוק המט"ח, הדולר ממשיך להתחזק

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

לאור הפרסומים: המשטרה תבדוק את התנהלות לשכת נתניהו ביום הבחירות

הבדיקה מתבצעת בעקבות מעורבות לשכת רה"מ בפתיחת החקירה שהובילה למעצר פעילי רע"ם זמן קצר לפני פתיחת הקלפיות ● אמש פורסם ב"עובדה" כי המידע שהעביר ראש הסגל בלשכת נתניהו שימש עילה לפשיטה ללא צו על בתי פעילי רע"ם ● סמפכ"ל המשטרה הונחה לבדוק גם את התנהלות המשטרה בבחירות

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

המניות שייפלו היום בת"א והסקטור שיעמוד למבחן

עונת הדוחות בת"א תצבור תאוצה עם תוצאות הבנקים הגדולים שעל פי הערכות יהיו נמוכות מבעבר • מניות טאואר ופאלו אלטו חוזרות בפער שלילי ● נתוני האינפלציה בישראל מחזירים לשולחן אפשרות להורדת ריבית ● שני אירועים קריטיים יעמידו למבחן את וול סטריט: דוחות אנבידיה והנפקת הענק של אנת'רופיק • וגם: חברת המחקר שטוענת שמניית אפל הפכה לחוף מבטחים ● כל מה שכדאי לדעת לקראת שבוע המסחר

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט חושפים פיטורים נרחבים: עד 370 משרות

עפ"י הודעת ישראכרט, היא תצמצם כ-18% מכוח-האדם ● במקביל מדווח חברת האשראי, שעברה לפני כשנה לידי יצחק תשובה, על עלייה בהכנסות לצד ירידה ברווח ● אישרה הנפקת זכויות של כ-27 מיליון מניות, וקבוצת דלק הודיעה על כוונתה להשתתף בהנפקה

אחד הרכבים שמחירו הוזל. סקודה אוקטביה / צילום: יח''צ

עד 31 אלף שקל: יבואנית הרכב שחותכת מחירים

בצעד חריג בענף, צ'מפיון מוטורס חותכת את מחירי המחירון הרשמיים של דגמי סקודה ל-2027 ● לא מדובר במבצעים נקודתיים או בעסקאות אפס ק"מ, אלא בהפחתה שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים ● אלו הדגמים שמוזלים

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים

לירן אבישר בן חורין היא המועמדת לכהן באופן זמני כיו"ר הוועדה, ובעלה הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ ● למשרד עשרות לקוחות שחולשים על התחומים המרכזיים במשק ● ספרנו כמה דיונים עסקו בתחומים האלה בכנסת האחרונה ● המשרוקית של גלובס

המתקנים באתר הגרעין בנתנז / צילום: Reuters, 2026 PLANET LABS PBC

20 מיליון דולר בתמורה למידע: בארה"ב לא יודעים מה קורה בגרעין האיראני

כותרות העיתונים בעולם: ארה"ב מציעה מיליוני דולרים תמורת מידע על תוכנית הגרעין האיראנית למרות הצהרות טראמפ כי הושמדה, סנטור דמוקרטי מאיים לעזוב את מפלגתו אם ייבחר מנהיג ביקורתי כלפי ישראל, ומצרים מכניסה לרשימת ארגוני הטרור ארגון מוסלמי המעורב בהפגנות פרו־פלסטיניות בבריטניה • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל  

רונן אלעד / צילום: יח''צ

יוצא השייטת ומשקיע סדרתי: המועמד של ועד עובדי ארקיע לרכישת החברה

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

הדמיית חוות השרתים המתוכננת של אנלייט ושמן נדל''ן במפרץ חיפה / הדמיה: סטודיו פיק שליט

אנלייט ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במאות מיליונים במפרץ חיפה

אנלייט אנרגיה ושמן נדל"ן יקימו חוות שרתים במפרץ חיפה בעלות פיתוח של כ־100 מיליון שקל ● הפרויקט יתבסס על תשתית החשמל הקיימת ויתחרה על מכסת החיבורים המוגבלת שקבעה רשות החשמל

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים / צילום: Shutterstock

חמש שנים, אפס תשואה: אפילו "נשיא הקריפטו" לא הצליח לרומם את הביטקוין

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים ונסחר בכ־65 אלף דולר - חצי מהשיא שנקבע לפני שנה ● קרנות סל של ענקיות ההשקעות, תקוות לרגולציה מקלה וכהונת טראמפ שהיה אוהד לתופעה לא סייעו ● אלה הסיבות שגרמו למפולת