גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מודל הגומייה, הטלת מטבע או דילמת האסיר: החוקרים שבדקו מה עובד מקרב כל המודלים לקבלת החלטות

במקרים רבים בינה מלאכותית מקבלת החלטות טוב יותר מאיתנו, כשאנו מתלבטים על נעלי ספורט חדשות למשל ● אבל מה קורה כשצריך להחליט על החלפת עבודה, מעבר לארץ אחרת או פרידה מבן הזוג? מייקל קרוגרוס ורומן טשפלר מסבירים איך אפשר לסמוך על יכולת השיפוט שלנו ● "ליידי גלובס"

מייקל קרוגרוס ורומן טשפלר / צילום: Guy Perrenoud
מייקל קרוגרוס ורומן טשפלר / צילום: Guy Perrenoud

כל חיינו אנחנו מקבלים החלטות ברמות מודעות שונות. לעתים נדרשת החלטה ספציפית, ואנחנו יודעים היטב מה עומד על הפרק. לדוגמה, בהתלבטות בזמן קניית מכונית, בהחלטה אם לעזוב מקום עבודה, במענה להצעת נישואים. לעתים אנחנו בקושי יודעים (אם בכלל) שעמדה הכרעה לפנינו ושמשהו בנו, איזה מנגנון נסתר או נסתר למחצה, החליט בשבילנו.

אבל מה קורה כשעומדת בפנינו החלטה קשה יותר, כשאנחנו לא מצליחים להכריע ולבחור? שניים שנתקלו בבעיה הזו והחליטו לחקור את המודלים שפותחו לפיתוח אסטרטגיות חשיבה הם מייקל קרוגרוס ורומן טשפלר.

קרוגרוס הוא עיתונאי יליד שבדיה, שחי בשווייץ והיה עורך בכיר במגזין Das Magazin, עד שהחליט להתפטר ולהיות כותב פרילאנס בעיתונים בגרמניה ובשווייץ; וכפי שהתברר מאוחר יותר, גם מחבר של רב מכר אחד לפחות. טשפלר נולד בשווייץ ועוסק בהפקת סרטים ופרויקטים תרבותיים. השניים נפגשו בלימודים באוניברסיטת Kaospilot בדנמרק, וכתבו יחד את הספר 'כך מקבלים החלטה - 50 מודלים לחשיבה אסטרטגית'. החיבור ביניהם מבליט את קרוגרוס כצד הוורבאלי והתקשורתי יותר, בעוד שטשפלר מסתפק בעיקר באיור איורים משעשעים על לוח ומשפטי פאנץ' ליין בודדים.

לראיון ל"ליידי גלובס" קרוגרוס, 42, התייצב לבדו. לצד שאלות על קבלת החלטות באופן כללי, ניסיתי לבדוק אתו עד כמה, אם בכלל, הוא מיישם את המודלים בחייו האישיים ומה צפוי בכלל למודלים כאלה בימים שבהם נדמה שהבינה המלאכותית (AI) הולכת ומשתלטת על חיינו, בדרך לקבלת החלטות עצמאית על סמך דאטה (ובעיקר, ביג דאטה), גם בתחומים שלא האמנו שיישלטו אי פעם על ידי מכונות. בין לבין קרוגרוס סיפר לי גם על הסדר קבלת ההחלטות יוצא הדופן שיש לו עם אשתו.

הטענות נגד מודלים לקבלת החלטות הן שאם אתה מאמין בהם, תלך אחרי דרך המחשבה שלהם, ובעצם לא תחשוב לבד.
"אבל זה לא נכון, מודלים לא אומרים לך איך לחשוב, הם כלי שאמור לסייע לך לנתח מצבים ולקבל החלטות. מה תעשה עם הכלי הזה? תלוי בך. תחשוב על פטיש: גם זה כלי עבודה שאם תשתמש בו לא נכון, אתה עלול להרוג, או לפצוע, או סתם להרוס. לעומת זאת, אם תשתמש בו נכון תוכל לבנות בית".

איך יודעים מתי צברנו מספיק ידע כדי לקבל החלטה?
"המחקרים מראים שאם יש לנו ידע מועט בנושא כלשהו, אנחנו מרגישים חסרי ביטחון. עם העלייה ברמת הידע, אנחנו מתחילים להרגיש יותר ויותר טוב ונכונים לקבל החלטה. אבל יש לעניין הזה נקודת מפנה, נקודה שאם נעבור אותה נרגיש שאנחנו יודעים יותר מדי, ושהידע הזה מקשה עלינו לקבל החלטה. זה נקרא הפרדוקס של הידע העודף, TMI. כשיש לנו יותר מדי ידע אנחנו מתחילים לפקפק במה שאנחנו יודעים. ברמה האקדמית זה דווקא יכול להועיל, אבל בפרקטיקה זה מאוד מבלבל.

"החוכמה היא לזהות מראש איפה נמצאת נקודת המפנה. הבעיה היא שאין לזה חוקים ידועים או קבועים. בבחירת מכונית, לדוגמה, מחקרים מראים שאם המבחר נע בין חמש לשמונה, זה נראה מספק. לעומת זאת, בחירה בין ארבע מכוניות נראית דלה ובחירה בין יותר משמונה מכוניות מציפה אותנו באופן שמקשה עלינו. בקיצור, בכל מצב של בחירה אנחנו צריכים לשאול את עצמנו אם ניתן לצמצם את אפשרויות הבחירה - אבל לא יותר מדי".

תוכל לתת דוגמה מעשית נוספת?
"הפרופסור לפסיכולוגיה בארי שוורץ ממליץ לעיין בתפריט במסעדה, לבחור במנה הראשונה שמוצאת חן בעיניכם, ולהזמין אותה. פשוט לסגור את התפריט ולהזמין. לפי המודל שלו, ככל שתתלבטו בין אפשרויות רבות יותר, כך תפחת שביעות הרצון שלכם. זו אולי נשמעת עצה קצת מוזרה, אבל היא מאוד אפקטיבית".

מבין 50 המודלים שבדקתם, איזה חביב עליך במיוחד?
"אני אוהב את מודל הגומייה, שיכול לסייע בקבלת החלטות מכריעות בין אופציות כמעט שוות בעינינו. במודל זה אנחנו שואלים את עצמנו מה מחזיק אותנו במצב הנוכחי ומה מושך אותנו לשנות אותו. זה, אמנם, נראה כמו רשימה פשוטה של יתרונות וחסרונות, אבל ההבדל הוא שכאן זה בא מנקודת מבט חיובית, מהנחה ששתי האפשרויות לבחירה טובות בעינינו.

"אתה גר בתל אביב? נניח שאתה מתלבט אם לעבור לירושלים. במקום לרשום יתרונות וחסרונות תשאל את עצמך מה מושך אותך בירושלים, ומה משאיר אותך בתל אביב. ההשוואה בין שתי אפשרויות חיוביות עשויה לאפשר קבלת החלטה. זה יכול להיות מאוד אפקטיבי במקרים שבהם אנחנו רוצים משהו, אבל לא לגמרי מודעים לכך שכבר יש לנו ביד משהו נהדר".

"הכי גרוע זה לקרוס תחת אי קבלת החלטה, והיעזרות במודלים מכניסה סדר ומפחיתה מהלחץ"  / צילום: Guy Perrenoud

אתה משתמש במודלים לקבלת החלטות בחיי היומיום שלך?
(צוחק) "האמת שכן, בהחלט, אם כי לא כל הזמן. כמה מהמודלים מסייעים לי בארגון החיים, בעיקר בכל מה שקשור לניהול. ניהול הוא משימה קשה בהגדרה, אתה כל הזמן מתעסק בשאלות כמו מה אתה רוצה לעשות ואיך אתה רוצה לעשות את זה - ומתי וכמה ואיפה. המודלים מכניסים מבנה וסדר, ובכך מפחיתים מהלחץ. אנשים מקבלים הרבה מאוד החלטות באינטואיציה, על סמך תחושות בטן, אבל זה קשה וגוזל הרבה מאוד אנרגיות. כאן המודלים יכולים לבוא לעזרתנו".

הפסיכולוג גרד גיגרֶנצֶר מציע להטיל מטבע במצב שבו אי אפשר להחליט בין שתי אפשרויות. לדבריו, בזמן שהמטבע יסתובב באוויר תרגישו על איזה צד תרצו שייפול. זו שיטה רצינית בעיניך לקבלת החלטה?
"האמת שזו דרך ממש אפקטיבית לקבל החלטה. אנחנו יודעים ממחקרים שמצב של אי החלטיות יוצר הרבה מאוד לחץ נפשי. במצב כזה עדיף לבקש עזרה מהחלקים האינטואיטיביים שלנו, הרי ידוע שאנחנו יודעים יותר ממה שנדמה לנו שאנחנו יודעים. תקרא לזה אינטואיציה, תחושת בטן, לא משנה. אם נחזור לדוגמה הקודמת, ברגע שתזרוק את המטבע באוויר אתה עשוי להרגיש חשש שהוא ייפול על 'ירושלים', כי בתוך תוכך אתה יודע שאתה רוצה להישאר בתל אביב. ואם זה המצב, אתה כבר לא צריך לראות על איזה צד ייפול המטבע. אתה כבר יודע מה אתה רוצה.
"יתרון נוסף בהטלת מטבע הוא להעביר את ההחלטה לצד שלישי. במקרים שבהם אנחנו לא מצליחים להחליט בעצמנו, אין שום פסול בהעברת ההחלטה לבן או בת הזוג. ובעצם, למה לא מטבע? תמיד חשוב, לדעתי, לקבל החלטה, הכי גרוע זה להתחיל לקרוס תחת הלחץ הנובע מאי קבלת ההחלטה".

האם אנחנו בכלל זקוקים למודלים לחשיבה אסטרטגית בתקופה שבה הבינה המלאכותית (AI) מתחילה לחלוש על עוד ועוד תחומים, ולמעשה מקבלת החלטות על סמך זרם אדיר של נתונים? אולי עדיף להירגע ולהניח למכונות להחליט במקומנו?
"זו שאלה במקומה. במקרים רבים הבינה המלאכותית מקבלת כבר כיום החלטות בצורה יותר טובה מאיתנו. למשל, אם אתה רוצה לקנות נעלי ספורט, סביר להניח שתהליכים מבוססי בינה מלאכותית יוכלו להביא אותך לבחירה המוצלחת ביותר.
"ועדיין, לא היינו רוצים שהבינה המלאכותית תבחר לנו בני זוג. אנחנו מוכנים שהיא תציע לנו מועמדים, אבל בחירה היא צעד אחד יותר מדי. לכן, במקרה זה נצטרך להמשיך לסמוך על יכולת השיפוט שלנו, ויכולת השיפוט הזו זקוקה לעוזרים, שבהם גם המודלים.
"למודלים יש גם תפקיד בפיתוח המחשבה העצמאית שלנו. החלטות רבות, למשל הצבעה בבחירות, לא יכולות להיות מבוססות על בינה מלאכותית, זה יהיה טירוף מבחינתנו לוותר לגמרי על זכותנו לחשוב ולהחליט ולבחור".

אנשים יכולים לקבל החלטה להיות מאושרים?
"במקומות שבהם אנחנו יכולים להשפיע על אופן החשיבה שלנו - אסור לנו לזלזל בזה. ההגעה למצב של זרימה כן מאפשרת לנו להיות מסופקים יותר. יש חשיבות גדולה לשאלה איזה זאב בתוכנו אנחנו בוחרים להאכיל: האם זה הזאב שאומר שהעולם הוא מקום רע ואכזרי, או הזאב שמתעקש שיהיה בסדר".

אתם ממליצים לכל אחד לשאול את עצמו לעתים תכופות 'מתי לאחרונה עשית משהו בפעם הראשונה?', מה אפקטיבי בשאלה הזו?
"זו שאלה מומלצת לכל הגילים, לבן 5 ולבת 95. לשניהם תהיה תשובה ברורה עליה. זו גם שאלה שמזכירה לנו את החשיבות, היופי וההשראה הנלווים לעשיית משהו חדש. אנחנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו, פוגשים אנשים חדשים, טועמים מאכלים לא מוכרים, רואים נופים שעוד לא ראינו - כל זה חלק מיופייה של הסקרנות האנושית".

החזקת במשרת עורך בכיר בעיתון מוביל, והתפטרת. למה? שתף אותנו בתהליך ההחלטה הזה.
"זה היה לפני שהתחלתי לעסוק בנושא קבלת ההחלטות. הייתי צעיר ונאיבי, וייתכן שקיבלתי אז החלטות ביתר קלות ראש. זה אולי היה טיפשי, אבל גם מאוד מעורר השראה, כי במהלך כזה אתה פותח את עצמך לספקטרום שלם של הזדמנויות. זה נשאר אצלי כתזכורת לכך שגם צעדים טיפשיים, לכאורה, יכולים להוביל למקומות מפתיעים.

"מה הרגשתי בזמן אמיתי? רצון לשנות משהו, אפילו שעוד לא ידעתי מה. שמעתי באותה תקופה איזו שורה בסרט, שאמרה ש'אם אתה לא יודע עוד מה לעשות, לך לפחות למקום שבו היית רוצה לעשות את זה'. באתי למשפחה הצעירה שלי ואמרתי: בואו נעבור לברלין. קורים שם המון דברים והרבה דברים עדיין לא מקובעים, לא מוחלטים. וזהו, זה הוחלט. עברנו לברלין מתוך תקווה שהעיר הזו תיתן לנו אנרגיה וכיוון. גרנו שם חמש שנים".

כשפרסמתם את "איך לקבל החלטה" לא הייתה לכם שום דרך לנחש שהוא ימכור יותר ממיליון עותקים. ההצלחה הזו שינתה את חייך?
"לא, ההצלחה לא שינתה את חיי. אני עדיין דואג בגלל אותם דברים בלילה, עדיין מפקפק בעצמי ובמעשיי כל הזמן, עדיין מתמודד עם אותם דברים קטנים שהפריעו לי תמיד. אין לי, כמובן, טענות להצלחה פיננסית, ברור שעדיף להיות עשיר מעני, אבל זה לא שינה אותי. אני אגיד לך יותר מזה: מאז שהצלחתי בעצמי, אני פחות מעריך את ההצלחה ופחות מתעניין באנשים מצליחים אחרים. אני חושב שחלק גדול מאוד מכל הצלחה זה להיות שם במקום הנכון וברגע הנכון. סיפורים מעניינים קורים בכל מקום, בטח שלא רק לאנשים שהצליחו". 

"חשוב לקבל החלטות לאחר שהצבת לעצמך סט ברור של ערכים"

מייקל קרוגרוס, מה הייתה ההחלטה הקשה ביותר שקיבלת בשנה האחרונה?
"משפחתי ואני עברנו לעיר אחרת בשנה האחרונה - וזה לא משהו שרציתי בו. לאשתי ולי יש הסכם בנוגע לקבלת החלטות, שאומר שאם אחד מאיתנו ממש רוצה משהו, השני חייב להגיד לו: 'אוקיי, בוא נעשה את זה'. אשתי רצתה לעבור ואני הסכמתי, כי זה ההסכם בינינו, אף שאהבתי את החיים שלנו בעיר שעזבנו. היה בזה גם משהו מעניין, ללכת בעקבות רצון שמנוגד, במקרה זה, לרצון שלי. החלטתי להפיק את המיטב מזה, גם אם עדיין יש בי חלקים שעצובים על המעבר".

אתה מעדיף לקבל החלטות לבדך, או יחד עם אנשים אחרים?
"אני שמח לקבל פידבק ואוהב לשמוע דעות אחרות - אבל לא מכל אחד. יש לי חבורה של אנשים שאני מכנה 'רשת האתגר שלי', ואני שמח לשמוע תמיד כל מה שיש להם לומר. הם אמנם מאתגרים אותי, אבל אני יודע שלא יפנו נגדי. בסופו של דבר, לאחר ששמעתי ואותגרתי, אני מקבל החלטה לבד".

מה העצה שלך לקבלת החלטות חשובות?
"קודם כל, חשוב להציב דד-ליין, טווח זמן שבו תקבל את ההחלטה. חשוב גם לערוך מחקר כדי להגיע לקבלת ההחלטה עם ידע מספק, אבל לא לעבור את נקודת המפנה שמעבר לה יודעים יותר מדי ומתחילים להתבלבל.

"חשוב ומועיל מאוד לקבל החלטות לאחר שהצבת לעצמך סט ברור של ערכים וחוקים. לא מומלץ לגבש את הערכים תוך כדי קבלת ההחלטה, זה בדרך כלל לא עובד ומבלבל מאוד. לאחר שביררת לעצמך מה חשוב לך ומה פחות, ההחלטות נעשות קלות הרבה יותר".

יש לי ידידה טובה שמתלבטת כבר תקופה די ארוכה אם לעזוב את מקום העבודה שלה. מה היית עושה אם היית מתבקש לעזור לה בתהליך ההחלטה?
"מודל הגומייה יכול מאוד לעזור לה. כלומר, שתשאל את עצמה מה מושך אותה החוצה ומה מחזיק אותה בכיסאה. היא צריכה לנסות להיות מה שיותר כנה עם עצמה, לא להסתפק באמירות כמו 'משעמם לי בעבודה', אלא לנסות להבין מה בדיוק זה אומר, לרדת שכבה אחת מתחת למובן מאליו. על כל שאלה כזו היא צריכה לשאול 4-5 פעמים 'למה' - ואז לרדת עוד שכבה. 'אני במתח בעבודה' - למה? 'כי הבוסית שלי מלחיצה אותי' - למה, מה מלחיץ בה? וכך הלאה.

"היא צריכה גם לנסות לדמיין מה יקרה אם תעזוב את מקום העבודה שלה, איך זה ירגיש. יש מודל החלטה ממש עתיק, עוד מימי הביניים, שממליץ לנסות את שני המצבים עוד לפני קבלת ההחלטה. כלומר, במשך שלושה ימים היא צריכה להסתובב בתחושה שהחליטה לעזוב ובשלושה ימים שאחר כך - בתחושה שהחליטה להישאר. הרעיון הוא לבחון איך היא מרגישה, מה מתאים לה יותר ברמה הרגשית, אפילו ברמת התגובה הגופנית. אחר כך היא צריכה לנשום עמוק - ולקבל את ההחלטה".

עוד כתבות

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

פרסומים בעולם מהחודשים האחרונים משרטטים את האופן שבו המיליארדר פטריק דרהי הצמיח את עסקיו ● לפיהם, גלגול החובות, בסך עשרות מיליארדי אירו, נתקל כעת גם בעליית ריבית ● כשברקע המו"מ המתקדם לרכישת רשת 13 נשאלת השאלה: האם הדרך בה בנה אימפריה הגיעה למיצוי?

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

CNN: תקיפה של ארה"ב באיראן אינה צפויה בקרוב

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

עליות בבורסת תל אביב; השקל מתחזק, מניית ישראל קנדה מזנקת ב-5%, נייס ב-6%

המניות הדואליות חוזרות בפערים קטנים ● הבוקר: ירידות באסיה, עליות קטנות בחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● אמזון עקפה את וולמארט והפכה לחברה הגדולה בעולם לפי הכנסות ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות