גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תפנית בנתוני האבטלה? עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה - וירידה במספר המשרות הפנויות ובסיכוי למצוא אחת

אחרי שנים של נתונים חיוביים, דוח שירות התעסוקה לשנת 2019 מציג תמונה מדאיגה שעשויה להצביע על היפוך מגמה ● בנוסף מצביע הדוח על עלייה בשיעור דורשי דמי אבטלה לעומת דורשי הבטחת הכנסה ● כמעט מחצית מדורשי העבודה - בגילאי 35-44

מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר
מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

המשק הישראלי מציג לאורך השנים שיעור אבטלה נמוך לעומת מדינות ה-OECD: כ-3.9% לעומת ממוצע של 5.3% ב-OECD, וגם שיעור השתתפות גבוה בשוק העבודה (60.9% לעומת 63.5%). אולם נתוני דוח שירות התעסוקה לשנת 2019 מציגים תמונה מדאיגה שעשויה להצביע על היפוך מגמה, שכוללת עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה, ירידה במספר המשרות הפנויות ובסיכוי למצוא עבודה.

לפי הדוח, בשנה החולפת התייצבו בלשכות שירות התעסוקה ברחבי הארץ כ-161.6 אלף איש בממוצע בחודש, לעומת כ-160.7 אלף איש בחודש בשנת 2018. שיעור דורשי העבודה היה בירידה משנת 2015 עד יוני 2018, אז עמד על כ-3.8%. במחצית השנייה של שנת 2018 ירידה זו התמתנה, וב-2019 המגמה התהפכה, והתחילה עלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה. בדוח מציינים כי זו אומנם עלייה קלה בלבד, אולם היא מהווה שינוי מגמה, אחרי הירידה בשיעור דורשי העבודה שאפיינה את ישראל מאמצע שנות האלפיים, עם הפסקה קצרה בתקופת משבר הכלכלי העולמי.

יותר דמי אבטלה, פחות הבטחת הכנסה

דורשי העבודה כוללים שתי קבוצות: תובעי דמי האבטלה ותובעי אבטלת הכנסה. בין השנים 2015-2016 ירד מספרם של תובעי דמי האבטלה מ-110 אלף לכ-91 אלף ב-2016 והגיע לשיא שלילי 2.17% מסך כוח העבודה במשק במרץ 2017, אבל מאז חלה עלייה עקבית בשיעור תובעי אבטלה עד לרמה של 2.5% מסך כוח העבודה באוקטובר 2019.

נתון מעניין המופיע בדוח הוא שבשנת 2019, 45% מסך תובעי האבטלה השתייכו לקבוצת הגילאים 35-44. אופיר פינטו, סמנכ"ל שירות התעסוקה, מסביר כי מדובר באנשים חסרי השכלה אקדמאית או מקצועית שנכנסים ויוצאים שוב ושוב ממעגל העבודה. 

 

בשירות התעסוקה מתגאים שהתוכנית "מעגלי תעסוקה", שמפעיל השירות, הובילה לירידה מתמדת בשיעור דורשי אבטחת הכנסה. בין השנים 2015 ל-2019 ירד מספר המתייצבים, דורשי קצבת הבטחת הכנסה, בכ-44%, מ-110 אלף בחודש ל-62 אלף מתייצבים בחודש. בעקבות התוכנית חלה ירידה בשיעור דורשי הבטחת הכנסה ועלייה מתונה בשיעור דורשי העבודה. בשירות התעסוקה קובעים כי בהיעדר תוכנית "מעגלי תעסוקה", שיעור האבטלה במשק היה גבוה ב1.5%. למעשה, לדברי פינטו, כל הירידה באבטלה מוסברת בירידה במקבלי קצבת הבטחת הכנסה. 

הנתון הזה מעניין משום שההבחנה בין מקבלי הבטחת הכנסה למקבלי קצבת אבטלה לא עולה מנתוני הלמ"ס. בשירות התעסוקה מדגישים כי אף שנתוני שיעור הבלתי מועסקים של הלמ"ס ושיעור דורשי העבודה בשירות התעסוקה מצביעים על מגמות זהות, נתוני שירות התעסוקה המבוססים על מספר דורשי העבודה המתייצבים בלשכות יציבים יותר בהשוואה לנתוני הלמ"ס המבוססים על סקר כוח-אדם.

בסקרי הלמ"ס נשאלים הנסקרים שאלה אחת: האם עבדת בשבוע שעבר? אם התשובה היא לא, הם נשאלים: האם אתה מחפש עבודה? ואם התשובה היא חיובית, הנסקר נספר כמובטל. בנתונים האלה אין התייחסות להבדל בין מקבלי הבטחת הכנסה למובטלים, וגם אין משמעות להיקף המשרה; גם אם אדם עבד כמה שעות בשבוע שעבר, הוא אינו נחשב מובטל.

בקרב אקדמאים שיעור דורשי העבודה יחסית נמוך לחלקם באוכלוסייה, אך גם בשיעור האקדמאים דורשי העבודה חלה עלייה של 5% בין השנים 2013 ל-2019. ייתכן כי הדבר קשור לכך שלמרות שישראלים רבים מחזיקים בתואר ראשון, התעודה לא תמיד מספיקה בשוק העבודה הנוכחי, ונדרשים גם כישורים אישיים.

נתון מדאיג נוסף הוא עלייה של 3.75% במספר הישראלים שפוטרו או התפטרו במהלך 2019 - 20,800 ישראלים בממוצע בחודש (לעומת 20,300 ישראלים ב-2018). 12,300 מהם פוטרו - עלייה של 2% לעומת 2018.

כדי לבדוק את הסיכוי למצוא עבודה, שירות התעסוקה חישב לראשונה את היחס בין מספר המשרות למספר דורשי העבודה. בין ינואר 2015 לינואר 2018 טיפס הסיכוי למצוא עבודה ב-82%, מנתון של 35% ל-64%. לעומת זאת, החל מסוף 2018 חלה ירידה בסיכוי למצוא עבודה, מ-64% ל-60% בחודש נובמבר 2019. הגורמים לכך הם עלייה במספר דורשי העבודה מחד וירידה במספר המשרות הפנויות מאידך.

הנתונים על ירידה במשרות הפנויות מתחזקים לנוכח דבריה של הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג בסוף השבוע, שלפיהם הגידול היחיד במשרות הפנויות חל במגזר הממשלתי - משרות שהן לא יצרניות ואינן תורמות לצמיחה.

לפי פילוח גאוגרפי, בתל-אביב הכי קל למצוא עבודה, ובמחוזות הצפון והדרום הכי קשה - 30% בדרום ו-28% בצפון. הכלל שלפיו יש יותר דורשי עבודה ממשרות פנויות חל בכל המחוזות, למעט במחוז תל-אביב, שם המצב הפוך. מחוז המרכז הוא השני בקלות למציאת עבודה.

בתל אביב הסיכוי הגדול ביותר למצוא עבודה

מבחינת משלחי יד, הכי קל למצוא עבודה כאנשי מכירות ושירותים: עובדי מכירות, שירותי אבטחה, סייעות ומטפלים סיעודיים, שירותי תיירות וטיפוח, מזון ושתייה וכו'. לאחר מכן נמצאים משלחי היד של פקידים ומפעילי מכונות. מקצועות שבהם ההבדל בין מספר דורשי העבודה לעובדים הוא גבוה, ולכן קשה יותר למצוא בהם עבודה, הם בשני הקצוות: בלתי מקצועיים ומנהלים. אולם בעוד העובדים הבלתי מקצועיים מושפעים מתנודתיות עונתית, משרות הניהול נשארו יציבות בשנתיים האחרונות.

הירידה בשיעור דורשי העבודה הושפעה מירידה משמעותית דווקא בקרב נשים, והעלייה בשיעור דורשי העבודה בשנה האחרונה נובעת בעיקר מעלייה בשיעור הגברים (מ-72.1 אלף דורשים בחודש ממוצע ב-2018 ל-73.5 אלף - גידול של 2%), בשעה שהנשים נותרו ב-2019 ללא שינוי.

שיפור נרשם במהלך השנים בשיעור דורשי העבודה בקרב החברה הערבית - מוסלמים, נוצרים ודרוזים. אף ששיעור דורשי העבודה בקרבם עדיין גבוה ביחס למשקלם באוכלוסייה, שיעור זה ירד באופן משמעותי יותר במהלך השנים לעומת שיעור הירידה של דורשי העבודה היהודיים. בשתי הקבוצות נרשמה עלייה ב-2019.

נתון מעניין שמזהה הדוח הוא ירידה בשיעורי ההשתתפות בשוק העבודה של בני 15-24. אם בשנת 2019 חלה עלייה בשיעור ההשתתפות של גילאי העבודה העיקריים (24-64), הרי שבקרב הצעירים יותר חלה ירידה מתונה. ההסבר לכך נעוץ בדחיית הכניסה של עובדים אלה לשוק העובדה עד לאחר רכישת השכלה או הכשרה מקצועית, משיקולים אישיים או מהכרח של השוק. בדוח נקבע כי יש לתת מענה מותאם לקהלי יעד אלה כבר בגיל צעיר כדי סייע לכניסה שלהם לשוק העבודה בגילאים מאוחרים יותר.

לדברי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, "על אף סביבת האבטלה הנמוכה, אנו מזהים מגמות מדאיגות בשוק העבודה בכלל ובקרב תובעי דמי אבטלה בפרט, כפי שהצגנו בדוח. שירות התעסוקה הכין תוכנית סיוע רחבה ומקיפה להתמודות עם מגמות אלה ובכך להימנע ממשבר שעלול לבוא. במסגרת התכנית יינתנו כלים תומכי השמה כגון: סדנאות מתקדמות, אימון אישי וליווי פרטני ומקצועי. כלים אלה יינתנו במיוחד לאלה שנמצאים זמן רב יותר בתקופת האבטלה. בנוסף לכך, אנו נמצאים בתהליך טיוב השירות הניתן לאזרח בלשכות. בכוונתנו להוציא את התוכנית המקיפה לפועל בקרוב ובכך לשנות את כיווני המגמות שרוגשות מתחת לפני השטח".

איך מסתדרים נתוני האבטלה הנמוכים, שיעור ההשתתפות וההשכלה הגבוהים עם הפריון הנמוך בישראל

האבטלה הנמוכה ושיעורי ההשתתפות הגבוהים בשוק העבודה בישראל, כמו גם שיעורי ההשכלה הגבוהה, לא מסייעים לתוצרים אחרים של המשק. התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) של ישראל עומד על קצת יותר מ-40,000 דולר לשנה, לעומת ממוצע של 46,000 דולר בשנה במדינות ה-OECD, שבהן שיעורי האבטלה גבוהים יותר, ושיעורי ההשתתפות בכוח העבודה נמוכים יותר.

רמת תמ"ג זו, הנמוכה ב-15% משיעור התמ"ג בממוצע המדינות המפותחות, היא מפתיעה לנוכח שיעור גבוה של השכלה על-תיכונית בקרב ישראלים - 50.9%, פחות רק מרמת ההשכלה ביפן ובקנדה. 72.5% מאלה הם בעלי השכלה אקדמית, והשאר בעלי תעודות מקצועיות.

הסבר אפשרי אחד לפרדוקס הזה הוא העובדה שישראל מובילה בשיעור העובדים בענפי השירותים, שבהם רוב המשרות דורשות פחות מיומנויות, שכן הן אינן חשופות לתחרות הגלובלית, ולכן הפריון בהן נמוך יותר. הסבר נוסף הוא רמת המיומנויות הנמוכה של העובדים בישראל ביחס לעובדים ב-OECD, גם בניכוי ערבים וחרדים. לפי סקר מיומנויות להערכת כישורי בוגרים (PIAAC), הנתונים של הישראלים נמוכים הן במיומנויות כמותניות, הן במיומנויות הקריאה והן בפתרון בעיות בסביבה טכנולוגיות. 

"מעגלי תעסוקה": שילוב של דורשי קצבת הבטחת הכנסה בעבודה

תוכנית "מעגלי תעסוקה", הפועלת מאז 2014 בלשכות התעסוקה, משלבת אימונים, סדנאות, השתלמויות וליווי לשכתי ממוקד ותורמת באופן מוכח לשילובם של דורשי קצבת הבטחת הכנסה בעבודה. התוכנית הובילה לעלייה של 25% בשיעור התעסוקה בקרב משתתפיה, קפיצה של 200% בהכנסותיהם וירידה של 27% בשיעור הזכאים לקצבת הבטחת הכנסה.

לפי הדוח, התוכנית הובילה לעלייה של 82% בתעסוקת נשים ערביות, עלייה של 61% בתעסוקת אנשים עם מגבלה רפואית, עלייה של 200% בהכנסות המשתתפים וירידה של 27% במספר הזכאים לקצבאות הבטחות הכנסה. התוכנית מחזירה את עלות הפעלתה לאחר כשנה. 

עוד כתבות

פרמדיקים מכניסים חולה קורונה לביה"ח, בירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

שיא של נדבקים: 10,021 מאומתים לקורונה אובחנו אתמול

אחוז הבדיקות החיוביות היה גבוה מאוד גם כן ועמד על 10.2%, זאת על אף שחלפו יותר משבועיים מתחילת הסגר השלישי ● התחלואה הגבוהה איננה מתפזרת באופן שווה ברחבי הארץ: בביתר עלית, בעמנואל ובכוכב יעקב 29% מהבדיקות חיוביות

אילוסטרציה - בורסה ת"א / צילום: שלומי יוסף

המשקיעים הקטנים נוהרים לבורסה: עלייה חדה בפתיחת חשבונות ני"ע וירידה בשווי העסקה הממוצעת

משבר הקורונה הוביל לעלייה של כ-40% במחזור היומי במניות ב-2020, עם זינוק בהיקף העסקאות במניות הטכנולוגיה - שהפכו לתחום הלוהט במשבר ● הפחתת שווי העסקה המינימלית עשויה לתמוך בהמשך המגמה של חזרת הציבור לבורסה

אמיר גל–אור  / צילום: איל יצהר, גלובס

אינפיניטי מדיקל חתמה על הסכם שת"פ עם חברת השקעות סינית מקבוצת סינופארם

סינופארם הסינית שייכת לקבוצת החברות ממנה יצא החיסון הסיני המוביל לקורונה ● אינפיניטי מדיקל הונפקה בבורסה לפני כשבועיים ● "החברה תקים משרד לאיתור שיתופי-פעולה ישראלים בתוך המשרדים של אינפיניטי מדיקל בת"א ותחפש השקעות ישראליות"

הדפסת דולרים בוושינגטון / צילום: REUTERS/Gary Cameron

רגיעה בשוק המט"ח: הדולר והאירו מתחזקים בשיעורים קלים מול השקל

הדולר מתחזק בכ-0.3% לעומת שערו היציג ונסחר סביב 3.238 שקלים ● עפר קליין מהראל: "פעולת בנק ישראל תאט משמעותית את הייסוף של השקל , אך לא תשנה את המגמה שנובעת מזרמים אלו לצד היחלשות הדולר בעולם"

נתניהו בנימין / צילום: אוליביה פיטוסי

נתניהו מגיב לאישומים נגדו: כתב האישום לוקה מיסודו

ראש הממשלה הגיב היום לראשונה פירוט לאישומים שהוגשו נגדו ● "כתב האישום מתיימר באורח ראשוני - ובדיעבד - להפליל התנהגויות שלא היה ואין בינן ובין הדין הפלילי דבר"

פרטיות הלקוח / אילוסטרציה: Reuters, Monster Ztudio

מפעילי התקשורת נגד דרישת המשרד למידע פולשני על לקוחותיהם

"פגיעה קשה בפרטיות הלקוחות. מדוע המדינה צריכה לדעת איזו חבילת אינטרנט הלקוח צורך ומדוע היא צריכה את כתובתו?"

סקוט גאלוויי / צילום: ג'ים בלוק

הביטקוין יגיע ל-50 אלף דולר: גורו העסקים סקוט גאלווי מגיע לאירוע פתיחת השנה של גלובס - אלה התחזיות שלו

פרופ' סקוט גאלוויי הוא יזם סדרתי ומומחה לעסקים ושיווק ● לרגל אירוע פתיחת השנה של גלובס, שייערך הערב בשיתוף בנק הפועלים, ריכזנו טעימה מהתחזיות שלו לשנה הנכנסת

פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה / צילום: יונתן בלום, גלובס

משרד רה"מ החליט לא להאריך את פעילות מינהלת תחליפי דלקים ורכב חכם

סמכויות המינהלת, שתמכה בעשור החולף בקהיליית האוטוטק ובפרויקטים לפיתוח מקורות אנרגיה ירוקים, יועברו למועצה הלאומית לכלכלה

ישראלים מתחסנים לקורונה. שיעור המאומתים בשיא / צילום: Associated Press, Oded Balilt

יש סגר, יש חיסון, אז למה המספרים עדיין תקועים ומתי נראה ירידה בתחלואה?

יותר משלושה שבועות לתוך הסגר ובתוך תוכנית ההתחסנות המהירה, היו סיבות לתרחיש אופטימי יותר ● מספר החולים המאומתים והחולים קשה עדיין גבוהים, ומספר הנפטרים שובר שיאים ● אילו נתונים מעודדים בכל זאת אפשר למצוא ומתי נתחיל לראות את התפנית המיוחלת

טל פרלמוטר / איור: גיל ג'יבלי

טל פרלמוטר מקים את "הקרקס" וינהל את קמפיין ישראל ביתנו

פרלמוטר, עד לאחרונה שותף בשמעוני-פינקלשטיין, פרש מהמשרד והקים סוכנות עצמאית ● אחרי עזיבתו של פרלמוטר, תומר פולישוק מונה למנהל הקריאטיב הראשי של המשרד

מתקפות סייבר. הפחדות עובדים לא יעזרו / צילום: Shutterstock

רוצים להגן על הארגון ממתקפת סייבר? הפחדות עובדים לא יעזרו

מחקרים מראים כי טקטיקה של הפחדה וקניסת עובדים על טעויות אבטחה לא תגרום להם לאמץ משמעת סייבר בטווח הארוך ● החדשות הטובות הן שיש דרכים אחרות לרתום אותם למאמץ הארגוני ● ניהול וקריירה

השופטת דפנה ברק-ארז / צילום: תמר מצפי

השופטת דפנה ברק-ארז: "אנחנו כאן כדי להבטיח שכל אסיר שמעוניין יקבל חיסון"

שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד החלטת השר לביטחון הפנים אוחנה שלא לחסן אסירים נגד קורונה בשלב הראשון ● שב"ס החל אתמול לחסן אסירים, כך שהסעד האופרטיבי שהתבקש בעתירה התייתר, אך היועמ"ש מנדלבליט ביקש לקבל החלטה עקרונית כי אוחנה פעל בהיעדר סמכות

בריונות רשת / אילוסטרציה: שאטרסטוק

סקר: 82% מהציבור מעוניין בגוף שיחליש את עוצמת השיח האלים ברשתות

סקר חדש של איגוד האינטרנט מגלה כי חלק גדול מהציבור בישראל מוטרד מסגנון השיח ברשתות החברתיות ● 53% נמנעים מתגובות ברשת מחשש לתגובות אלימות ● 60% חשים שאין להם למי לפנות אם חוו פגיעה רגשית ברשת

פריצת האקרים איראנים לרשתות ישראליות, מהשנה האחרונה / צילום: צילום מסך

גורמים ביטחוניים מעריכים: איראן עומדת מאחורי ריבוי מתקפות הסייבר נגד ישראל

לדברי גורם ביטחוני בכיר, בחודש האחרון ניכרת התגברות של ממש בתקיפות סייבר איראניות על מטרות ישראליות, במסווה של קבוצות האקרים עצמאיות, שחלקן קשורות גם למדינות כמו טורקיה ● ובינתיים, כך פתחו הסכמי השלום לסייבריזן הישראלית את הדלת לפרויקטי סייבר בסעודיה

נתב"ג. אין פיקוח על הנוסעים הנכנסים / צילום: שלומי יוסף

המחלוקות סביב חובת הבדיקות לנכנסים לישראל: למה זה יקרה רק עכשיו?

המהלך, שנדחה בעקבות מאבקים פוליטיים, צפוי לצאת לפועל בימים הקרובים • יותר מ-200 חולי קורונה הגיעו לישראל מחו"ל רק במהלך השבועיים האחרונים ● משטרת ישראל: "חלק מהרשויות, מנהלי המוסדות ומנהיגי הציבור נוהגים בחוסר אחריות ונותנים יד להפרות"

אורית אברהם / צילום: תמונה פרטית

"כבר למדתי, בכל פעם שיש סגר, בשבוע הראשון יש ירידה בהזמנות, ואז כשמתרגלים יש עלייה"

אורית אברהם היא קונדיטורית שיצאה לדרך עצמאית לפני ארבע שנים ● "הקורונה הייתה מקפצה לעסק שלי" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

גבאי אבי / צילום: תמר מצפי

אחרי 14 שנים: סלקום מוחקת את מניותיה מהמסחר בניו יורק

סלקום הונפקה בבורסת ניו יורק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, והיא נמחקת ממסחר כאשר השווי שלה עומד על 866 מיליון דולר ● לפי הערכות, גם פרטנר צפויה לשקול את האפשרות למחוק את מנייתה ממסחר בארה"ב

דני גבע, שותף בכיר במיתר, וליאור סושרד באירוע ההכרזה על השותפים החדשים / צילום: משרד מיתר

משרד מיתר הודיע על צירופם של תשעה שותפים חדשים

השותפים שהצטרפו הם רן קמחי, ליאור לוי, טלי לונגין, יהונתן זלוף, בוריס רוגינקין, רועי בר, דורון לוי, ג'ונה אברמוביץ ומאור חקק

גרמניה - ברלין / צילום: שרון בק

במקום לצאת מהסגר כמתוכנן: באירופה מחמירים את ההגבלות

ברוב מדינות היבשת, הסגרים ההדוקים יחסית שהוטלו בחודשים האחרונים לא הצליחו להפחית את התחלואה כמו סגרי האביב בתחילת המגפה ● כעת, מול האיום במוטציות חדשות, ממשלות היבשת בוחנות צעדים נוספים

קניון ביג אשדוד / צילום: עדי גרוס

הצעת הרכש הצליחה: ביג תהפוך לבעלת השליטה באפי נכסים

היום דיווחה ביג כי תרכוש במסגרת הצעת הרכש עוד 37.5% ממניות אפי נכסים, לאחר שעד כה החזיקה ב-22.8% ממניותיה