גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה הפועלים ממשיכים למות: העשור האבוד של המלחמה בתאונות הבנייה

הכתבה הזו נכתבת מתוך ייאוש ותסכול: 2019 הסתיימה עם עלייה חדה במספר ההרוגים - 47 - וכבר בשבוע השני של 2020 נהרג פועל ראשון ● גם אם לא ניתן לצמצם את מספר הנפגעים לאפס, יש בהחלט עוד הרבה דברים שאפשר לעשות מחר בבוקר כדי לצמצם באופן משמעותי את ההרג באתרי הבנייה

אתר בנייה ברחוב משה דיין בו נהרג פועל הבניין בן ה-24 / צילום: מד"א
אתר בנייה ברחוב משה דיין בו נהרג פועל הבניין בן ה-24 / צילום: מד"א

לפני כמעט עשור, במרץ 2010, נהרג בוקר אחד פועל בניין בשכונה שבה גרתי. הוא היה אזרח סיני, ונפל מקומה שישית. בידיעה שפורסמה ב-ynet נאמר שחלק מחבריו הפועלים ברחו מהאתר, אולי מחשש שיגורשו. אחר הצהריים כבר לא היה זכר לתאונה. למחרת בבוקר האתר חזר לפעול כרגיל.

נזכרתי באירוע הזה בשבוע שעבר, כשפועל בניין נפל מגובה לא רחוק ממערכת "גלובס" באזור התעשייה במערב ראשון לציון - ונהרג. שמו גילמן סזר, אזרח טורקי בן 25. למחרת הלכתי לשם. אתר הבנייה של חברת "פדלון" בפינת הרחובות משה דיין והלח"י היה סגור כנדרש, על גדרות המתכת היו תלויות כרזות בשפות שונות שקוראות לשמור על הבטיחות.

עשור חלף והפועלים עדיין מתים. העובדה שאתרי הבנייה כבר לא חוזרים לשגרה אוטומטית היא נחמה קטנה, קטנה מדי.

2019 הסתיימה עם עלייה במספר ההרוגים

הכתבה הזו נכתבת מתוך ייאוש ותסכול.

בארבע השנים האחרונות קרו הרבה מאוד דברים שהיו אמורים, לפחות על הנייר, להקטין את מספר ההרוגים. כשלי הבטיחות עלו לכותרות וכך גם היקף התופעה. משרדי הממשלה הגבירו את מאמצי המאבק והאכיפה, גם אם חלקית ובאיחור. מספר צווי הבטיחות גדל דרמטית, היזמים לקחו אחריות (ולעתים אולצו לקחת), התאחדות הקבלנים הקימה מטה בטיחות, הסתדרות העובדים נרתמה אף היא לתקופה מסוימת, והמשטרה הקימה יחידה שמתמחה בתאונות בנייה.

זה לא עזר.

שנת 2019 הסתיימה עם עלייה במספר ההרוגים - 47 במספר. השמות והפרטים מופיעים בעמוד זה. לא בטוח שהמספרים הללו משקפים את התמונה המלאה, אבל על כך בהמשך.

התלבטנו האם ואיך לסכם את שנת הדמים הזו באתרי הבנייה. בשנים האחרונות אנחנו מקדישים ב"גלובס" יותר ויותר מקום לסיקור התופעה, להשלכות שלה ולדרכים שבהן ניתן להתמודד עמה. זה שלוש וחצי שנים שאנחנו מפרסמים במוסף זה נתון שבועי של מספר ההרוגים מתוך אמונה ששקיפות היא תמיד חלק מפתרון בעיה. כמה וכמה שערים הוקדשו במוסף נדל"ן זה להרוגים. ואנחנו ממש לא היחידים. התקשורת כולה מתייחסת בהרחבה לתופעה. הקרדיט במקרה הזה מגיע לשורה של גופים ועמותות כמו ד"ר הדס תגרי, מייסדת הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה, ארגון קו לעובד, ראובן בן שמעון מייסד הפורום למניעת תאונות עבודה ועוד.

משרד העבודה הציב יעד - ירידה של 10% במספר ההרוגים ב-2019, זה לא קרה.


גם המספר המדויק של ההרוגים הוא עניין בפני עצמו. ל"גלובס" נודע על אירוע שלא תועד, ולא נחקר, שבו פועל פלסטיני מאזור טול כרם בשנות העשרים לחייו, נפצע באתר בנייה בישראל ומת כעבור ימים אחדים בבית חולים ברשות הפלסטינית כתוצאה מפציעתו.

הוא לא היחידי. מוקדם יותר השנה נהרג מאהר עזאת שעת', פלסטיני מעזה, אב לעשרה ילדים, שעבד בראש העין. הוא נפצע באופן קשה במהלך עבודתו אך לא הוזעק למקום אמבולנס וגם לא משטרה - הקבלן שהעסיק אותו העביר אותו במכונית פרטית לבית החולים בקלקיליה, שם נקבע מותו. המשטרה הפלסטינית העבירה את הקבלן למשטרה הישראלית - וכך נודע בישראל על התאונה ונפתחה חקירה. על כמה מקרים דומים איננו יודעים? אפשר רק לנחש.

מספר ההרוגים בתאונות בניין

בידינו תיעוד ל-47 הרוגים בשנה האחרונה. המעקב של ד"ר הדס תגרי הניב מספר אחר (44) אלא שנתונים רשמיים של משרד העבודה מדברים על 40 הרוגים "בלבד". המדינה לא סופרת למשל פועלים שנפגעו מכלי רכב באתר בנייה. גם מי שנהרג מעבר לקו הירוק, לא זוכה להכרה.

גם לאתר את שמו של ההרוג היא משימה מורכבת. פעמים רבות לוקח לי שבועות על מנת להגיע לשמו של הקורבן. החברות בדרך כלל לא משתפות פעולה ובמשטרה טוענים שאין זה מתפקידם לפרסם את השמות. מוזר שאף גוף במדינה לא אחראי לריכוז ולטיפול בתחום שגבה רק השנה לפחות 47 קורבנות.

מאסון לאסון, לאף אחד אין חסינות: לא למי שמחליט לשפץ לבד את הבית והתקרה קורסת עליו, לא לפועלים בחברות קטנות שבונות פרויקטים של תמ"א 38, לא לסוללי הכבישים ולא לפועלים של חברות גדולות מהמובילות במשק. חברות כמו שיכון ובינוי, רוטשטיין, שבירו, אלקטרה, ואחרות, סופגות את מירב האש (ולא פעם בצדק) אבל התאונות מתרחשות בכל מקום ואין גרף של למידה. ביוני השנה נהרג פארס חמודה, בן 44 ואב לשישה ילדים, כשנפגע מזרוע של משאבת בטון שהתהפכה. לא עברה חצי שנה ובאותה דרך נהרג יוסף טאייע שריף, בן 46, הפעם בקריית גת.

2020: כבר יש שלושה הרוגים בתאונות עבודה

עוד לא עברו שבועיים מתחילת השנה האזרחית החדשה, ויש כבר שלושה הרוגים בתאונות עבודה. אחד בתאונת בנייה, אחד בשיפוצים באולם אירועים ואחר שנפל מגג מפעל. דוח תאונות העבודה השנתי של מנהל הבטיחות שפורסם בשבוע הצביע על עלייה דרמטית של 56% בתאונות עבודה בכלל. זה כבר ממש לא ענף הבנייה לבדו.

למצב הזה אין פתרונות קלים ומהירים, אבל הפתרונות ידועים. פרסנו אותם כאן בהרחבה בסדרת כתבות ואפשר גם לראות איך עושים זאת בעולם. אין תחליף ללמידה מסודרת מהכשלים, להשקעה בהכשרת עובדים, להגברת האכיפה והענישה, להכנסת טכנולוגיה לאתרי בנייה, ואפילו שיימינג וקנסות לחברות שיעברו עבירות בטיחות. בכל המשק, לא רק בתחום הבנייה.

מלחמה בתאונות עבודה תעלה לא מעט כסף. גם למדינה וגם לקבלנים. אלא שגם סגירת אתר בנייה לאחר תאונה עולה כסף וגם תאונות עבודה מכוסות מן הכיס הציבורי. יותר מארבעה מיליארד שקל בשנה מתקציב הביטוח הלאומי מופנה לקצבאות לנפגעי תאונות עבודה. התקציב יוצא, רק מכיס אחר. כמו בבריאות, בחינוך, בתחבורה ובתשתיות - מוטב להשקיע את הכסף הזה לפני התאונה ולא אחריה.

ועד אז, אנחנו כאן ב"גלובס" נמשיך להילחם על השינוי הכל כך נדרש הזה. 

הרוגים בתאונות באתרי בנייה ב-2019

עוד כתבות

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג / צילום: Associated Press, Patrick Post

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה • מניית הפניקס ירדה היום ב-2.6%

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פגרת הכנסת כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר