גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: השקרים והמניפולציות של דוח העוני

כשמביאים בחשבון את ההכנסות הנוספות של משפחות, כמו הבטחת הכנסה ומענק עבודה, מתברר כי מצבן טוב בהרבה מהנתונים שבדוח • אם כותבי הדוח היו נמנעים מטעויות, הם היו מגלים כי בתי-אב רבים שבהם ההורים עובדים במשרה מלאה חיים מעל קו העוני • דעה

עוני / אילוסטרציה: שאטרסטוק
עוני / אילוסטרציה: שאטרסטוק

דוח העוני לשנת 2018 של המוסד לביטוח לאומי שפורסם לאחרונה היווה מצע לקריאות פופוליסטיות על אודות רמת החיים הגרועה בשכבות החלשות ועל אזלת ידה של הממשלה בכל הנוגע לסיוע לשכבות אלו. הנה כמה כותרות לדוגמה: "יותר ילדים וקשישים עניים... ישראל סגרה את נושא העוני בחצר האחורית", "ירידה בהכנסות מעמד הביניים, החמרה במצב הילדים והקשישים", "עובדים במשרה מלאה ועדיין עניים: סטירת לחי מהמדינה", "ישראל שכחה את קשישיה". שיח זה מטריד מבחינות רבות. החמורות שבהן הן שדווקא מנתוני הדוח עולה תמונה אחרת ושאף-על-פי-כן כותבי הדוח מעודדים את השיח הפופוליסטי הזה.

דוח העוני עוסק ביסודו באי-שוויון. שיעור העוני איננו מדד לכמות משקי הבית, הפרטים, הקשישים או הילדים שמחפשים אוכל בפחי אשפה ומקבצים נדבות (האילוסטרציות המניפולטיביות שמצורפות לכל הכתבות שנוגעות לדוח העוני מנסות לשכנע את הקורא אחרת). בפועל, שיעור העוני מודד עוני יחסי , ומסמן את שיעור הפרטים או משקי הבית באוכלוסייה שנמצאים מתחת לרף מסוים של התפלגות ההכנסות. רוב העיתונאים והפרשנים המסקרים את הדוח יודעים זאת וכותבי הדוח בוודאי יודעים זאת, אך חלק ניכר מהציבור אינו יודע זאת. לא רק שאין שום ניסיון רציני של כותבי הדוח ושל התקשורת הכלכלית להסביר ולחנך את הציבור בהקשר זה, נראה שקיימים גורמים רבים שמנצלים חוסר ידע זה ומטים את דעת הקהל באמצעות תמונות של ילדים מסכנים, פחי אשפה, ומקררים ריקים.

למעשה, משפחות רבות שמוגדרות עניות בדוח העוני לא מדווחות על תחושה של מחסור חומרי. הדוגמה הבולטת ביותר היא משפחות חרדיות. תחולת העוני בקרב חרדים בשנת 2018 עמדה על כ-42%. יתרה מזו, מהדוח עולה כי "שיעור הנפשות החיות בעוני מתמשך הוא הגבוה ביותר בקרב חרדים... [ועומד] על 80%". ואולם, על-פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2018, כ-70% מהחרדים שנמצאים בתחתית התפלגות ההכנסות מדווחים שהם לא מתקשים לכסות את הוצאותיהם, וכ-56% מדווחים כי הם מרוצים עד מרוצים מאוד ממצבם הכלכלי. כיצד ניתן להסביר את הסתירה הזאת? העדפות, ובפרט העדפות ילודה.

כמות הילדים הממוצעת למשפחה חרדית היא למעלה משלוש פעמים כמות הילדים הממוצעת למשפחות יהודיות אחרות. תוספת של כל ילד למשפחה גורמת לירידה ברמת החיים החומרית שלה, אך לא בהכרח לפגיעה ברווחתה. מכיוון שמשפחה יכולה לבחור להביא פחות ילדים לעולם, סביר שהבחירה במספר ילדים גדול משקפת דווקא עלייה ברווחתה. משפחה חרדית עם שלושה ילדים שיש לה הכנסה נטו (מעבודה ומתשלומי העברה) של 12,000 שקלים בחודש נמצאת מעל קו העוני. כשנולד הילד רביעי במשפחה, כל בני המשפחה, כולל התינוק החדש, וכולל שלושת הילדים הבוגרים - כולם הופכים ל"עניים". ברם, ברור שהולדת התינוק, שהמשפחה השתוקקה להביא לעולם, הוא אירוע משמח המגדיל את הרווחה והאושר של המשפחה. מדדים גבוהים של עוני ושל אי-שוויון בישראל, שמתקבלים בעקבות בחירות של משפחות להוליד ילדים רבים על-חשבון רמת חייהן החומרית, משקפים תמונה מעוּותת של פערים ברווחה. אבל עובדה פשוטה זו לא מונעת מגורמים רבים, הן בביטוח הלאומי והן בתקשורת הכלכלית, להאשים את הממשלה באזלת יד ולטעון שהשיעור הגבוה של ילדים עניים בישראל הוא בושה וחרפה ומוכיח את נזקי הניאו-ליברליזם האכזרי.

נוסף על כך, על-פי נתוני הדוח, מצבן החומרי של השכבות החלשות ביותר דווקא הוטב מאד בשנה החולפת. ההכנסה נטו לנפש תקנית עלתה ריאלית בשנה שחלפה בכל חמישוני ההכנסה בשיעורים מרשימים (4.6% בממוצע), ויותר מכולם בקרב החמישון התחתון (עלייה ריאלית פנומנלית של 6.9%). כל קבוצות האוכלוסייה המרכזיות - ובפרט הקבוצות החלשות יחסית - שיפרו את הכנסתן בשנת 2018. כותבי הדוח מסכמים כי "ב-2018 הוטב מצבה של האוכלוסייה החיה בעוני: המדדים לעומק העוני ולחומרתו ירדו בשיעורים של 9.4% ו-1.4% בהתאמה" כלומר, ככלל, מצב האוכלוסייה הענייה בישראל השתפר.

כותבי דוח העוני תורמים אף הם לשיח המניפולטיבי שהתפתח בתקשורת. בלוח מרכזי בדוח מוערכת רמת הקושי של משפחה לצאת ממצב של עוני. הבדיקה מתמקדת בשאלה עד כמה עבודה של ההורים במשרה מלאה בשכר מינימום (5,300 שקלים ב-2018) בתוספת קצבת ילדים מונעת ממשפחות לחיות במצב של עוני. בפועל, הבדיקה משווה בין הכנסות של משפחה לנפש לבין רמת ההכנסה לנפש שנדרשת לה כדי להיות מעל קו העוני, עם תלות מסוימת במספר הילדים.

המסקנות של כותבי הדוח הן כי אם עצמאית (חד-הורית) עם שכר כזה תחיה בעוני כבר מהילד הראשון, כי "אם עצמאית עם שני ילדים העובדת במשרה מלאה בשכר מינימום, לא תיחלץ מעוני בלי שתמצא משאבים נוספים בסדר גודל של כ-40% מהכנסתה…" וכי במידה ש"שני בני זוג עובדים במשרה מלאה בשכר מינימום - הם יחיו בעוני אם יש להם שלושה ילדים, וכל ילד נוסף בבית משמעותו עוני עמוק יותר".

מסקנות אלה מדאיגות למדי. ואולם תמונת מצב זו שקרית ומניפולטיבית. המצב טוב בהרבה כאשר מביאים בחשבון הכנסות אחרות שמשפחות אלה זכאיות להן על פי חוק. כותבי הדוח החליטו משום מה להתעלם מההכנסה של המשפחות מקצבת הבטחת הכנסה ומענק עבודה. אם היו נמנעים מטעות זו, הם היו מגלים שמשפחות עם עד שלושה ילדים (חד-הוריות ודו-הוריות), שבהן ההורים עובדים במשרה מלאה, חיות כולן מעל קו העוני.

אבל כותבי הדוח מתעלמים מההכנסות הנוספות של משפחות אלה בניתוחם. לגבי ההכנסה ממענקי עבודה - כותבי הדוח דחקו את השפעתה על מסקנות הבדיקה לנספח 26, שם התמונה כבר אינה עגומה כפי שהוצגה בגוף הדוח. הנימוק להזנחת מענק העבודה בחישוב הוא ששיעורי המיצוי של המענק נמוכים, ומציינים שהם עומדים על כ-60% (למרבה ההפתעה, במקום אחר הם דווקא כותבים שמדובר ב-70%). באופן תמוה, כותבי הדוח סבורים שנכון להניח שהיקף מענקי העבודה המגיעים בסופו של דבר למשקי הבית הוא 0 שקלים, ולא מיליארדים - העלות לציבור של מענקי העבודה. לגבי קצבת הבטחת הכנסה, אין התייחסות כלל, אפילו בנספחים בתחתית הדוח. אילו מחר יוכפלו הגמלאות האלו, ומשפחות רבות יגדילו מאוד את הכנסתן, התחשיב המעוות של כותבי דוח עדיין יציג תמונה לפיה אין בכוח משפחות שמרוויחות שכר מינימום לחיות בכבוד. מעבר לכך, התעלמות זו יוצרת חוסר עקביות עם תחשיב קו העוני עצמו, המביא בחשבון את ההכנסות מכל שאר הקצבאות וההטבות, ולפיכך לא הגיוני להשוותו להכנסה שאינה מתחשבת בתשלומי ההעברה האלה.

הפנינו את תשומת לב המוסד לביטוח לאומי לטעות חמורה זו בדצמבר 2017 ושנית בדצמבר 2018, אך לצערנו הם שוב חזרו עליה - דבר שמצביע על כך שהטעות אינה מקרית אלא מכוונת. כתוצאה מההטעיה נוצר רושם, בכל שנה מחדש, כי מצבן של משפחות דו-הוריות וחד-הוריות, שבהן ההורים עובדים במשרה מלאה ומשתכרים שכר מינימום, מחמיר - בשונה ממגמת השיפור הכללית במדדי העוני ואי‑השוויון שעולה מהדוחות בעשור האחרון.

ישראל אמנם איננה אוטופיה של שוויוניות וקיימים עיוותים רבים במדיניות הרווחה, אולם הניתוח המגמתי והמניפולטיבי שמוצג בדוח, והתמונה החד‑ממדית והטרגית שמציג השיח התקשורתי בעקבות הדוח, אינם משקפים את המציאות. 

הכותב הוא ראש פורום קהלת לכלכלה

עוד כתבות

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

דן בודנר, מנכ''ל ורינט / צילום: איל יצהר

לא הסיבוב הראשון בארץ: הקרן שעשויה להפוך לגלגל ההצלה של מניית ורינט

חברת הטכנולוגיה הוותיקה שנסחרת בשווי של 1.1 מיליארד דולר עשויה לעבור לידי קרן ההשקעות תומא בראבו, לה היסטוריה מוצלחת עם חברות בישראל ● ורינט המספקת פתרונות למוקדי שירות, איבדה שליש מהשווי שלה רק השנה

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

ארז קמיניץ, לשעבר המשנה ליועמ''ש / צילום: אייל טואג

עו"ד ארז קמיניץ: "המדינה חייבת לעשות מסלול ירוק להיתרים"

על רקע הפגיעות בעורף, קמיניץ מציע מודל של שולחן עגול, בלי רפורמות חדשות, שנוטות להתעכב ואינן מתאימות למצב חירום ● "שיתוף פעולה בין מינהל התכנון, רשות המסים, רמ"י, משרד הפנים, משרד המשפטים וגופים נוספים הוא הכרחי. אין טעם להניע תהליכים ללא גיבוי ממשלתי רחב", אמר קמיניץ

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

נתב''ג / צילום: Shutterstock

טורקיה בחוץ, מלטה ומדגסקר בפנים: מפת הטיסות של ישראל השתנתה

משברים דיפלומטיים וביטולים של חברות תעופה זרות צמצמו את מפת היעדים עבור הישראלים ● דרום אפריקה וטורקיה נסגרו, וכדי להגיע למערב אירופה בזמן הקרוב צריך לעבור דרך החברות הישראליות ● באילו קווים המצוקה הכי גדולה ואיזה יעדים דווקא התווספו?

אלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי. פרש מצה''ל ב-2018 / צילום: דובר צה''ל

קטאר-גייט: האלוף במיל' יואב (פולי) מרדכי נחקר באזהרה

מרדכי - שפרש מצה"ל ב-2018, אחרי ששימש, בין היתר, כמתאם פעולות הממשלה בשטחים - הוא בעליה של חברה החשודה כי העבירה מאות אלפי שקלים ליונתן אוריך, יועצו הקרוב של רה"מ נתניהו, במהלך 2024 ● זאת, לכאורה, לטובת קמפיין לטובת קטאר ● מטעמו של מרדכי נמסר: "פולי מרדכי שרת ומשרת את מדינת ישראל מזה עשרות שנים, ולא דבק רבב בפעילותו"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

כריסטין לגארד, נשיאת ה־ECB / צילום: Associated Press, Michael Probst

התחזיות התבדו: האירו זינק מול הדולר, אך לאירופה יש כמה סיבות לדאוג

לפני חצי שנה ההערכות ניבאו דעיכה - אבל מאז האירו זינק ב־14% מול הדולר ושבר שיא של 4 שנים ● לצד שביעות הרצון בבנק המרכזי האירופי, גוברים הקולות המזהירים מפני פגיעה ביצוא וביציבות הכלכלית ● האם האירו בדרך להפוך למטבע רזרבה או שמדובר בשיא חולף?

ח''כ משה גפני, יו''ר ועדת הכספים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

עשרות אלפים נותרו מחוץ למתווה החל"ת - המאבק מגיע לכנסת

עובדי החנויות והקניונים ששבו לעבוד בעת הקלת הנחיות פיקוד העורף נאלצים כעת לראות כיצד מתווה החל"ת שגובש מדלג עליהם ● באיגוד לשכות המסחר יוצאים בחריפות נגד המתווה, ויוצאים בקמפיין שאמור למשוך את תשומת ליבם של חברי ועדת הכספים, במטרה למנוע את אישור הנוסח הנוכחי

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

נשיא טורקיה ארדואן עם עמיתו הסורי, אחמד אל–שרע / צילום: ap, Francisco Seco

טראמפ שם על השולחן: נשק לטורקיה בתמורה להסכם בין ישראל לסוריה

האמריקאים שואפים לצרף את סוריה להסכמי אברהם בעסקת חבילה: האיסור על מכירת F-35 לטורקיה יבוטל - בתמורה לנרמול יחסים עם ישראל ● החשש: היתרון האווירי של ישראל ייפגע

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

שלמה אליהו, אהרון פרנקל, אלון עמרם / צילום: עמית באום מתוך ויקיפדיה, עינת לברון, תמר מצפי

האחים שמכרו מניות של חברת נדל״ן והבעלים שמימש אחרי זינוק של 80% בשנה: גל המימושים החריג בבורסה

עליות השערים החדות בבורסה הובילו בשבועיים האחרונים לגל מימושים ע"י בעלי שליטה ומנהלים, בעיקר בחברות נדל"ן ופיננסים ● האם מדובר באיתות למשקיעים הקטנים שהשוק עלה יותר מדי וגם להם כדאי לממש? לא כולם מסכימים: "גם בעלי עניין יכולים להיות מופתעים"

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

גיא דוננפלד, יו''ר איגוד מהנדסי ואדריכלי ערים / צילום: אלעד מלכה

"ההרס עצום": יו"ר איגוד מהנדסי הערים על קשיי השיקום ביום שאחרי

יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים, האדריכל גיא דוננפלד, מתריע על המגבלות במענה למתקפות הטילים מאיראן: "ברמת המדינה יש הרבה בלבול וחוסר תקשורת" ● כמהנדס עיריית בית שמש לא חווה מקרה של פגיעת טיל ישירה, אך הוא מודע היטב לקושי שאיתו מתמודדים הקולגות: "בזירות הקשות צפויה עבודה של ימים ואפילו שבועות"