גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האיש שיעזור לרשות החדשנות להכשיר מדעני נתונים תוך חודשים ספורים

הביקוש הגובר למדעני נתונים הוביל את רשות החדשנות לייבא מארה"ב תוכנית הכשרה אינטנסיבית של 8 שבועות כדי להכשיר מדעני נתונים ● מייקל לי, האיש מאחורי התוכנית: "גילינו שגם אנשים עם רקע בכימיה או כלכלה יכולים להיות מדעני נתונים טובים, לא חייבים להיות עם רקע במתמטיקה"

מייקל לי, מומחה לגיוס הון / צילום: איל יצהר
מייקל לי, מומחה לגיוס הון / צילום: איל יצהר

"בשנים האחרונות מדע הנתונים (Data Science) משתלט על העולם. לא רק בתחום הטכנולוגיה אלא גם בתחומים כמו בריאות, שירותים פיננסיים, קמעונאות, משאבים טבעיים ועוד. האתגרים איתן פייסבוק או גוגל מתמודדות כשהן מנסות להיכנס לתחום, מחווירים לעומת האתגרים עמם מתמודדות חברות מסורתיות שאינן דיגיטליות", כך אומר מייקל לי, מדען נתונים אמריקאי והמייסד של ארגון "The Data Incubator", המפעיל תוכנית להכשרת מדעני נתונים תוך שמונה שבועות, בראיון ל"גלובס". לי הגיע לארץ לאחרונה כאורח של רשות החדשנות במסגרת שבוע הבינה המלאכותית שנערך באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף אינטל ורשות החדשנות.

השימוש במדע נתונים גובר בשנים האחרונות בשל העובדה כי קיימים היום הרבה יותר נתונים, כתוצאה מחיבור מכשירים רבים לאינטרנט, ומהבנה של ארגונים כי ניתן להסיק מהם תובנות עסקיות משמעותיות. לאור זאת גדל גם הביקוש למדעני נתונים, שמשתמשים בכלי למידת מכונה כדי להפיק את אותן תובנות ולייצר תחזיות. הצורך הקיים בארגונים, וההבנה כי מי שלא יעסיק מדעני נתונים עלול להישאר מאחור, יצר מחסור בשוק. כך, לפי נתונים מעודכנים של חברת ההשמה להייטק אתוסיה, חסרים קרוב ל-400 אנשי מקצוע בתחום. תוכנית ההכשרה של לי אמורה לעזור לענות על הצורך הזה.

לי אומר כי הרקע האקדמי שלו - תואר ראשון במדעי המחשב מאוניברסיטת פרינסטון, תואר שני במתמטיקה וסטטיסטיקה מאוניברסיטת קיימברידג' ודוקטורט במתמטיקה שימושית מפרינסטון - הובילו אותו לתחום של מדע הנתונים. לאחר הלימודים עבד בוול סטריט כאנליסט כמותי (Quant) בחברות כמו ג'יי פי מורגן, D. E. Shaw ובלומברג. "זה תפקיד שדומה למדען נתונים, אבל זה היה עוד לפני שקראו לו ככה. הכלים הטכנולוגיים לא היו טובים כמו היום, אז לעשות את אותו הניתוח היה יקר יותר ודרש כישורים טובים יותר. לכן המקום היחיד בו היה רווחי לעשות את זה היה מסחר בשוק ההון".

לאחר מכן הפך לי למדען הנתונים הראשון בקרן הון הסיכון אנדרסן הורוביץ, משם עבר לאחת מחברות הפורטפוליו של הקרן, Foursquare - אפליקציית המלצות על מקומות קרובים לסביבתו של המשתמש. את ה-Data Incubator הקים ב-2014 מתוך רצון לסייע לאקדמאים שרוצים להיכנס לעבוד בתעשייה, וגם למנהלים שמעסיקים עובדים.

"אנחנו מסוגלים לאסוף היום כמויות גדולות של נתונים כי יש לנו סמארטפונים, לפטופים, מכשירים לבישים, וכולם מעבירים עדכונים בזמן אמת לענן. כך שאנחנו חיים בעולם מאוד מדוד, ועם כל המידע הזה מגיעים אתגרי מחשוב עצומים. מדען נתונים חייב ללמוד טכניקות כדי לעבוד עם ג'יגה-בייטים, אם לא טרה-בייטים ופטה-בייטים של מידע", אומר לי. "יש גם הרבה ערך בכמות המידע הזו כי עם יותר מידע אפשר לאמן מודלים טובים בהרבה".

לי מדגיש מספר אתגרים נוספים איתן צריכות להתמודד חברות שמשלבות מדע נתונים בארגון: "חברות שמתחילות את המסע הזה חייבות לעבור מספר עקומות של בגרות. עקומה אנליטית, שהיא היכולת לקחת הרבה מידע ולהסיק ממנו מסקנות; תפעולית - היכולת לקחת את כל מה שנלמד מהניתוח וליישם אותו בעולם האמיתי; וארגונית - להביא את הארגון כולו למצב בו הוא יכול לאמץ את השינויים שנגזרים מהמידע".

לדברי לי, למרות הקשיים של חברות מסורתיות להיכנס לתחום, חשוב שאלו יאמצו את מדע הנתונים והבינה המלאכותית משתי סיבות - הראשונה היא דרישה צרכנית: "צרכנים מצפים היום מכל חברה לחוויה צרכנית שתהיה פשוטה כמו לקנות מהאפסטור של אפל או לשלוח מייל בג'ימייל, וכן למענה דיגיטלי מיידי ואינטיליגנטי. זה כופה על חברות שימוש ביותר כלי אנליטיקה, מדע נתונים ובינה מלאכותית", אומר לי.

הסיבה השנייה היא הדינמיקה התחרותית. "אפשר לקחת כדוגמה את מנועי ההמלצות. צרכנים דורשים הרבה תכנים אבל לא תמיד יודעים מה הם רוצים, ולכן צריך לעזור להם למצוא תוכן. אחת הסיבות שאפשרה לנטפליקס להיות טובה יותר מספקי וידיאו אחרים היא שיש להם את המידע שמאפשר להם לעשות את זה".

מנהל לא יכול שלא להבין בתחום

על מנת להכשיר מדעני נתונים ולהתמודד עם המחסור באנשי מקצוע בתחום, לי מתאר שני מסלולים בדאטה אינקובטור - הראשון, תוכנית ה-Fellowship, שאורכת שמונה שבועות אינטנסיביים ומיועדת לבעלי דוקטורט או לפחות תואר שני. "הרעיון הוא לקחת אנשים מאוד מבריקים שיכולים ללמוד את החומר מהר, ולסייע לשילובם בתעשייה, ובכך להרחיב את היצע המומחים", אומר לי. לאחר ההכשרה, הדאטה אינקובטור פועל גם לשילוב הבוגרים בחברות שמשלמות עבור הגיוס, וכך מתאפשר לארגון להציע את ההכשרה בחינם. התוכנית פועלת בארבעה מיקומים בארה"ב ובכל רבעון מגישים מועמדות כ-3,000 איש, מהם רק 2% מתקבלים.

מה הרקע האקדמי של מדעני הנתונים בישראל

לדברי לי, הסטודנטים בתוכנית יכולים להגיע מדיסציפלינות מגוונות, ואפילו ממדעי החברה. "כשאנשים חושבים על מדען נתונים, הפרופיל הטיפוסי יהיה מישהו עם רקע בפיזיקה, מתמטיקה, אולי מדעי המחשב. אבל מה שמצאנו באמצעות תהליך המיון הקפדני שלנו, זה שגם אנשים עם רקע בכלכלה, כימיה, או מדעי המוח, למשל, יכולים להיות לפעמים מאוד טובים כמדעני נתונים. בכל שלב בתהליך המיון אנחנו בוחנים כישורים וטכניקות אחרים - קידוד ותוכנה, מתמטיקה וסטטיסטיקה ואפילו יכולת הצגת מצגות. אנחנו מחפשים אנשים עם שילוב הכישורים העוצמתי הזה, שדרוש כדי להפוך למדעני נתונים". לפי נתוני חברת אתוסיה מלפני כשנה, 75% ממדעני הנתונים בישראל למדו הנדסת מכונה, הנדסת חשמל, הנדסה, תעשייה וניהול, מערכות מידע ומדעים מדויקים.

מסלול לימודים נוסף שהדאטה אינקובטור מציע נוגע להכשרת עובדים קיימים בתאגידים. "עבדנו עם עשרות חברות פורצ'ן 500, וכן עם ממשלת ארה"ב, צבא ארה"ב וממשלת בריטניה, ועזרנו להם להכשיר צוותי עובדים קיימים. התאמת והגדרת תוכנית הלימודים נעשית עם החברות בהתאם לרמה הנוכחית של העובדים בתחום, והרמה אליה הם רוצים להגיע. קורס נוסף שהתחלנו להציע לאחרונה נוגע לצד העסקי של מדע הנתונים. הקורס אורך יומיים ומיועד עבור מנהלים שלא מגיעים מהתחום הטכני אבל צריכים להבין מה זה מדע נתונים, איך זה משפיע על העסק שלהם, איך לעבוד באופן אפקטיבי עם מדעני נתונים, וכן את נושא הפרטיות וההשלכות החוקיות של שימוש בנתונים ועוד. לפי מחקר של מקינזי יש מחסור של 190-140 אלף מדעני נתונים באופן גלובלי, אבל גם של פי עשרה יותר מנהלים ממוקדי נתונים".

לי הגיע לישראל כדי להציע הכשרה דומה לארגונים בארץ בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות, במסגרת תוכנית חדשה שהרשות משיקה בשם "הסדנה לאיגוד לימודי טכנולוגיה מתקדמת". התוכנית החדשה תציע הכשרות לעובדים בתחומי הייטק שונים, כאשר המיקוד הראשוני הוא תחום מדע הנתונים והבינה המלאכותית. נעמי קריגר-כרמי, ראש הזירה החברתית-ציבורית ברשות החדשנות, מסבירה כי "כל חברת הייטק ישראלית צריכה עכשיו מדען נתונים, ואי אפשר פשוט לשבת ולחכות שהם יגיעו עם תארי דוקטור מהאקדמיה. חשוב לנו להגדיל את העוגה כי היום החברות גונבות את אותם אנשים אחת מהשנייה.

"לכן אנחנו מתעניינים במודלים כמו ההכשרה שמייקל מציע, שיכולים לקחת אנשים מרקעים שונים ולעזור להם בזמן קצר יחסית. התוכנית החדשה מאפשרת לקבוצה של חמש חברות הייטק ומעלה להתקבץ יחד ולהציע תוכנית הכשרה לעובדים שלהן, והן יכולות להשתמש בארגון חיצוני, כמו הדאטה אינקובטור, שיציע את ההכשרה הזו". חברות יכולות להגיש לרשות החדשנות הצעות להכשרות עד ה-9 בפברואר, והרשות תעזור לממן עד שני שלישים מהעלות ההכשרה. "נצליח להגדיל את העוגה כשנתחיל לחשוב איך חברות יכולות לשתף פעולה במקום להתחרות", אומרת קריגר-כרמי.

קריגר-כרמי התייחסה גם לסוגיה הניהולית, ולצורך בהכשרה של מנהלים שאינם מהתחום הטכני: "זה כמו שאי אפשר לדמיין מנכ"ל שלא מבין בתחום הפיננסים. הוא לא יכול להגיד - יש לי סמנכ"ל כספים שמתעסק בזה ואני לא עוסק בחלק הזה של העסק. אנחנו מבינים שדאטה יהיה דומה לכך בדרכים רבות. אי אפשר יהיה לא להבין בתחום".

צריך לדעת גם לספר סיפור

לי מדגיש כי התוכנית של הדאטה אינקובטור שונה מתוכניות אקדמיות בכך ש"אנחנו הרבה יותר מחוברים לתעשייה בהשוואה לאקדמיה. לכן אנחנו מצליחים להישאר מעודכנים במגמות הכי חדשניות. בעוד ששיעור באקדמיה יהיה מאוד תיאורטי, המטרה שלנו היא להפוך את המשתתפים בתוכנית לפרודוקטיביים מהר ככל האפשר. עבור מעסיקים החלק התיאורטי פחות משמעותי, אך מי שמנהל את האקדמיה זה פרופסורים. הם מקבלים קידום בהתבסס על מחקרים שעשו, והמחקר נוגע בעיקר למה שמעניין באופן תיאורטי, בניגוד לפתרונות שפשוט גורמים לדברים להיעשות ועוזרים לחברה לעשות כסף".

כחלק מההתמקדות בצד הפרקטי של מדע נתונים, חלק מתוכנית הלימודים נוגעת לכישורי תקשורת. "אני חושב שאחד הדברים הכי חשובים במדע נתונים זו היכולת לשכנע את המנהל לפעול באופן מסוים בעקבות התובנות שהוצאת מניתוח שעשית, ובשביל זה צריך לדעת לפשט את הדברים ולספר סיפור", אומר לי.

מה אתה חושב על כלים וקורסים שמאפשרים לאנשים ללמוד את התחום באופן עצמאי?

"הרבה אנשים שמגיעים לתוכניות שלנו בילו זמן בקורסים אונליין, ולדעתי זה מקום נהדר להתחיל ממנו. מהניסיון שלנו, רוב האנשים צריכים שיחזיקו להם קצת את היד, כי בלמידת מכונה ובינה מלאכותית אפשר להיתקע במקומות בהם למישהו עם ניסיון ברור למה נתקעת. מדריך יכול לעזור לך לצאת מהתקיעות ולחסוך ימים ושבועות בתהליך הלמידה. בעיקר בצד הארגוני בו זמן שווה כסף, מאוד חשוב לארגונים שהעובדים שלהם ילמדו את החומר מהר ככל האפשר".

אתה חושב שהחינוך צריך להשתנות בהתאם לטכנולוגיות החדשות גם לפני האקדמיה?

"אנחנו צריכים לשנות את הפרדיגמה החינוכית של חינוך בחטיבה ובתיכון כך שיהיה פחות ממוקד בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי (חדו"א), וממוקד יותר באלגברה ליניארית ותכנות. המיקוד בחדו"א נובע ממורשת של המלחמה הקרה, כשהדבר הכי חשוב לעשות היה לבנות עוד טילים גרעיניים. כמובן שזה כבר לא דבר מאוד חשוב, יש לנו את כל הטילים הגרעיניים שאי פעם נצטרך, ומה שאנחנו באמת צריכים לעשות זה לחקור תחומים כמו ביומכניקה, ביולוגיה, בינה מלאכותית. אלה התעשיות החדשות של העתיד, וזה אומר שאנחנו צריכים לשנות את הדגש שלנו במתמטיקה". 

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

עידן עופר / צילום: סיון פרג'

בדקנו: האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

בעלי חברת הספנות לשעבר החל לממש את החזקותיו במחירי השיא של 2022 ונהנה מתמורה כוללת של מעל 2 מיליארד דולר, בעיקר מדיבידנדים ● עופר יכול היה להרוויח יותר על יתרת המניות שמימש, אך גם כך הערך המצטבר שלו בצים גבוה מהמחיר בעסקה למכירתה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%, מחירי הנפט מזנקים

עליות באירופה ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"