ממשלת ישראל התכנסה לדיון השבועי שלה, שהתנהל תחת עננת הפרישה המתקרבת של שר האוצר משה כחלון. היה זה סמלי שדווקא בישיבה הזאת, הוצגה הערכת האוצר לגבי הגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה.
על-פי החוק, האוצר מחויב לעדכן את הממשלה בינואר העדכון מתייחס לשנים 2021-2023 ותרחישים לגבי שנת 2020. את הפתרונות לבעיות מתכוונים באוצר להציג לממשלה החדשה. באוצר הזהירו מפני פגיעה חסרת תקדים בשירותים לאזרחים אם לא תוקם ממשלה בעקבות הבחירות, והמדינה תמשיך להתנהל לפי תקציב המשכי עד סוף 2020.
לפי תחזית האוצר לשנים 2021-2023, שנת 2020 צפויה להסתיים בגירעון של 3.9%, אך בהמשך, בשנת 2021, הממשלה תצטרך למצוא כ-30 מיליארד שקל כדי להתמודד עם גירעון שצפוי לעמוד על 4.2%.
במהלך הדיון על הגירעון הפסיק ראש הממשלה בנימין נתניהו את דברי בכירי האוצר על הגירעון הצפוי. נתניהו אמר להם, כי אי-אפשר לבנות כזו תחזית קדימה כשהבסיס לא ברור - כלומר קיומה של ממשלה, איזה סוג ממשלה תקום וכו'. לדבריו, אין כל אפשרות כעת לחזות את הגירעון.
עמדת אנשי המקצוע הייתה כי אמנם נכון שהתחשיב לגירעון העתידי מבוסס על הערכות, אך אלה היו שמרניות והביאו בחשבון את האפשרויות הפוליטיות העתידיות.
ל"גלובס" נאמר, כי ככל הנראה נתניהו העדיף שלא לשמוע כעת את הערכת הגירעון של האוצר, שמציגה תמונה בעייתית יותר של המשק הישראלי, אם לא ייפתר הפלונטר הפוליטי.
באוצר הדגישו כי המספרים אינם מביאים בחשבון תוספות תקציב לנכים, לביטחון ולהסכמים קואליציוניים, אם ייחתמו כאלה, ועוד שורה של תוכניות בהיקף כספי כולל, שמוערך באוצר בכ-10 מיליארד שקל נוספים.
בנוסף, מזהירים באוצר כי במקרה שתקציב המדינה לא יאושר ב-2020 והמשק ייכנס כתוצאה מכך להאטה, צפויה פגיעה של עד כ-5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה. יחד עם זאת, באוצר הדגישו כי "מדובר בתרחיש קיצוני ולא סביר".
תחזיות האוצר שהוצגו לממשלה מבוססות על תרחיש אופטימי יותר, שבו יאושר תקציב מדינה חדש לא יאוחר מחודש נובמבר 2020. תחזית הצמיחה של האוצר לשנת 2020 עומדת על 3%. התחזית לשיעור האבטלה עומדת על 3.7%. על-פי התחזית, קצב הצמיחה בשנים 2020-2023 יישאר מעל 3% בהובלת יצוא שירותי ההייטק והצריכה הפרטית.
הגירעון התקציבי ב-2019 עמד על 3.7% והיה חריג וסטה ב-0.8 נקודות אחוז מהמסגרת שתוקצבה. עם זאת, יחס החוב צפוי לרדת ב-2019, כפי שגם ציין כחלון בישיבת הממשלה.
תקציב 2020 הזמני יעמוד על 400 מיליארד שקל, כ-17 מיליארד שקל פחות מהסכום הדרוש לאוצר על-מנת לעמוד בכל המחויבויות שהמדינה לקחה על עצמה. באוצר מעריכים כי אם בסופו של דבר תוקם ממשלה בעקבות הבחירות הקרובות ותקציב מדינה חדש יאושר בממשלה בסביבות חודש יולי - הוא צפוי לעמוד על כ-410-412 מיליארד שקל.
כחלון ונתניהו: הנתונים מצוינים
למרות תמונת הגירעון השלילית, הציגו כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו תמונת מצב כלכלית חיובית. "יש לנו חדשות טובות", אמר נתניהו והציג לשרים גרף שמציג את השיפור בהשתתפות בכוח העבודה של הישראלים לעומת מדינות ה-OECD. נתניהו גם הפנה את תשומת הלב לריביות הפוחתות שישראל נדרשת לשלם בגיוסי ההון שלה: "ב-2003, כשהיינו בשיא של המשבר הכלכלי, נדרשנו לשלם 12% על אג"ח של 10 שנים, ותראו לאן זה ירד, אנחנו בקושי מנשקים את ה-1%, זה שיפור עצום".
את גיוס ההון הציג החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שסיפר על הצלחת הגיוס 3 מיליארד דולרים במחיר נמוך במיוחד בשבוע שעבר.
כחלון התעלם משאלות כתבים בעניין פרישתו הצפויה ומתח ביקורת על אנשי תקשורת המנסים לדבריו לגמד את ההצלחות: "יש לנו פרמטרים מצוינים שמנסים לפעמים לטשטש אותם. החוב של מדינת ישראל הוא הנמוך ביותר בגלל כלכלה חזקה. זאת עובדה קיימת. הצמיחה הגדולה מביאה להורדה בחוב. כשאתה מכניס יותר - החוב שלך קטן. את זה אי-אפשר לשנות בתקשורת". "כל העולם מאמין בכלכלת ישראל, האזרחים מאמינים בה, חוץ מכמה פרשנים", השלים אותו נתניהו.
שר: "אנחנו כמעט סטטיסטים בהצגה"
אחד מהשרים אמר ל"גלובס", ש"עובדת היותנו במערכת בחירות מתמשכת, הופכת את השרים לכמעט סטטיסטים בהצגה. מצד אחד האדרת הצדדים החיוביים, ויש כאלה, מנגד אין לנו ממש כלים להתמודד עם הבעיות - ובעיקר עם הגירעון".
לדברי השר, זו הייתה הסיבה לכך שהדיון הכלכלי התמקד בדברי כחלון ואנשי משרדו שהציגו את הנתונים בישיבה, ובמעט ולא היה בו דיון מהותי על הגירעון והטיפול בו. "כולנו יודעים שבבעיה הזו תטפל ככל הנראה ממשלה בהרכב שונה, מי יודע אולי אפילו שונה לחלוטין, ולכן אין ממש טעם לדבר על זה עכשיו".
סוגיית פרישתו של כחלון מעסיקה את הליכוד, ובעיקר בשאלה מי יירש אותו במשרד האוצר, אף שלא ברור כלל מתי כחלון יפרוש ואם המשרד הזה ישאר בידי הליכוד.
ניר ברקת לוטש עיניים לתפקיד שר האוצר
מי שמנסה לתקוע רגל בדלת הוא ח"כ ניר ברקת. לאחר פרסום נוסף אודות כוונת כחלון לפרוש, נשלחו מסרונים לטלפונים הסלולריים של מתפקדי הליכוד ורבים אחרים, שבהם נאמר: "לקראת פרישתו של כחלון כל הליכודניקים יודעים, רק ברקת יציל את כלכלת ישראל. ברקת ונתניהו צוות מנצח. ברקת לאוצר עכשיו!".
המסרים נשלחים מטעם גוף המכונה "הליכודניקים". אחר כך נשלח עוד מסרון שדורש את מינוי ברקת לאוצר עוד לפני הבחירות: "הסקרים לא משקרים. ניר ברקת למשרד האוצר מהלך שובר שוויון בדרך לניצחון הליכוד. נתניהו עשה את הדבר הנכון לפני שיהיה מאוחר מדי". בשבוע שעבר נשלחו מסרונים דומים ולפיהם "רוב מוחלט רוצה את ברקת שר אוצר - נתניהו עשה את הדבר הנכון עכשיו".
לפי גורם בלשכת ראש הממשלה, אין עדיין שום עיסוק בזהות מחליפו של כחלון, ובלי קשר ראש הממשלה מוקיר את תמיכתו של ברקת בו בבחירות המקדימות בליכוד.
כעת, עם פרישתו, יעמוד כחלון בהתחייבות שלו שלא לכהן לצידו של ראש ממשלה תחת כתב אישום ואחרי השימוע. התוכניות של כחלון אינן ברורות בשלב הזה, אך ככל הנראה הוא יעבור למגזר הפרטי ויעשה לביתו.
יצוין כי כחלון כמעט שלא התראיין בחודשים האחרונים ונמנע מהופעות פומביות. בראיון לעיתון "מעריב" לפני כמה שבועות הוא רמז כי אם לא יהיה שר האוצר אחרי הקמת הממשלה הבאה, הוא יפרוש מן החיים הפוליטיים.
בשלב זה גם לא ברור אם כחלון יישאר בתפקיד שר האוצר בתקופת המעבר. אם אכן הוא יפרוש מתפקידו זה עוד לפני הבחירות, תיק משרד האוצר אמור היה כעיקרון לעבור לידי ראש הממשלה נתניהו, כקבוע בחוק כהליך של ברירת מחדל. עם זאת, לאור כתב האישום נגדו ולאור הלכת דרעי-פנחסי, נתניהו פרש לאחרונה מתפקידי השרים השונים בהם החזיק והעבירם לחברי כנסת שונים, וכעת עדיין לא ברור מי יקבל לידיו את התיק החשוב.
