גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  בארץ

נתניהו קטע את הצגת תחזית הגירעון השלילית של האוצר: אי-אפשר לבנות הערכה כזאת כשהבסיס הפוליטי לא ברור

משרד האוצר הציג לממשלה תחזית קשה לגירעון התקציבי ב-2020-2023, שעלול להגיע ל-4.2% ● שר האוצר ורה"מ נתניהו העדיפו להתמקד בנתונים החיוביים על תעסוקה והריבית שמשלמת ישראל על האג"ח שלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בישיבת הממשלה / צילום:  אלכס גמבורג
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון בישיבת הממשלה / צילום: אלכס גמבורג

ממשלת ישראל התכנסה לדיון השבועי שלה, שהתנהל תחת עננת הפרישה המתקרבת של שר האוצר משה כחלון. היה זה סמלי שדווקא בישיבה הזאת, הוצגה הערכת האוצר לגבי הגירעון ההולך וגדל בתקציב המדינה.

על-פי החוק, האוצר מחויב לעדכן את הממשלה בינואר העדכון מתייחס לשנים 2021-2023 ותרחישים לגבי שנת 2020. את הפתרונות לבעיות מתכוונים באוצר להציג לממשלה החדשה. באוצר הזהירו מפני פגיעה חסרת תקדים בשירותים לאזרחים אם לא תוקם ממשלה בעקבות הבחירות, והמדינה תמשיך להתנהל לפי תקציב המשכי עד סוף 2020.

לפי תחזית האוצר לשנים 2021-2023, שנת 2020 צפויה להסתיים בגירעון של 3.9%, אך בהמשך, בשנת 2021, הממשלה תצטרך למצוא כ-30 מיליארד שקל כדי להתמודד עם גירעון שצפוי לעמוד על 4.2%.

במהלך הדיון על הגירעון הפסיק ראש הממשלה בנימין נתניהו את דברי בכירי האוצר על הגירעון הצפוי. נתניהו אמר להם, כי אי-אפשר לבנות כזו תחזית קדימה כשהבסיס לא ברור - כלומר קיומה של ממשלה, איזה סוג ממשלה תקום וכו'. לדבריו, אין כל אפשרות כעת לחזות את הגירעון.

עמדת אנשי המקצוע הייתה כי אמנם נכון שהתחשיב לגירעון העתידי מבוסס על הערכות, אך אלה היו שמרניות והביאו בחשבון את האפשרויות הפוליטיות העתידיות.

ל"גלובס" נאמר, כי ככל הנראה נתניהו העדיף שלא לשמוע כעת את הערכת הגירעון של האוצר, שמציגה תמונה בעייתית יותר של המשק הישראלי, אם לא ייפתר הפלונטר הפוליטי.

באוצר הדגישו כי המספרים אינם מביאים בחשבון תוספות תקציב לנכים, לביטחון ולהסכמים קואליציוניים, אם ייחתמו כאלה, ועוד שורה של תוכניות בהיקף כספי כולל, שמוערך באוצר בכ-10 מיליארד שקל נוספים.

בנוסף, מזהירים באוצר כי במקרה שתקציב המדינה לא יאושר ב-2020 והמשק ייכנס כתוצאה מכך להאטה, צפויה פגיעה של עד כ-5 מיליארד שקל בהכנסות המדינה. יחד עם זאת, באוצר הדגישו כי "מדובר בתרחיש קיצוני ולא סביר".

תחזיות האוצר שהוצגו לממשלה מבוססות על תרחיש אופטימי יותר, שבו יאושר תקציב מדינה חדש לא יאוחר מחודש נובמבר 2020. תחזית הצמיחה של האוצר לשנת 2020 עומדת על 3%. התחזית לשיעור האבטלה עומדת על 3.7%. על-פי התחזית, קצב הצמיחה בשנים 2020-2023 יישאר מעל 3% בהובלת יצוא שירותי ההייטק והצריכה הפרטית.

הגירעון התקציבי ב-2019 עמד על 3.7% והיה חריג וסטה ב-0.8 נקודות אחוז מהמסגרת שתוקצבה. עם זאת, יחס החוב צפוי לרדת ב-2019, כפי שגם ציין כחלון בישיבת הממשלה.

תקציב 2020 הזמני יעמוד על 400 מיליארד שקל, כ-17 מיליארד שקל פחות מהסכום הדרוש לאוצר על-מנת לעמוד בכל המחויבויות שהמדינה לקחה על עצמה. באוצר מעריכים כי אם בסופו של דבר תוקם ממשלה בעקבות הבחירות הקרובות ותקציב מדינה חדש יאושר בממשלה בסביבות חודש יולי - הוא צפוי לעמוד על כ-410-412 מיליארד שקל.

כחלון משאיר אחריו גירעון שצפוי להעמיק

כחלון ונתניהו: הנתונים מצוינים

למרות תמונת הגירעון השלילית, הציגו כחלון וראש הממשלה בנימין נתניהו תמונת מצב כלכלית חיובית. "יש לנו חדשות טובות", אמר נתניהו והציג לשרים גרף שמציג את השיפור בהשתתפות בכוח העבודה של הישראלים לעומת מדינות ה-OECD. נתניהו גם הפנה את תשומת הלב לריביות הפוחתות שישראל נדרשת לשלם בגיוסי ההון שלה: "ב-2003, כשהיינו בשיא של המשבר הכלכלי, נדרשנו לשלם 12% על אג"ח של 10 שנים, ותראו לאן זה ירד, אנחנו בקושי מנשקים את ה-1%, זה שיפור עצום".

את גיוס ההון הציג החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, שסיפר על הצלחת הגיוס 3 מיליארד דולרים במחיר נמוך במיוחד בשבוע שעבר.

כחלון התעלם משאלות כתבים בעניין פרישתו הצפויה ומתח ביקורת על אנשי תקשורת המנסים לדבריו לגמד את ההצלחות: "יש לנו פרמטרים מצוינים שמנסים לפעמים לטשטש אותם. החוב של מדינת ישראל הוא הנמוך ביותר בגלל כלכלה חזקה. זאת עובדה קיימת. הצמיחה הגדולה מביאה להורדה בחוב. כשאתה מכניס יותר - החוב שלך קטן. את זה אי-אפשר לשנות בתקשורת". "כל העולם מאמין בכלכלת ישראל, האזרחים מאמינים בה, חוץ מכמה פרשנים", השלים אותו נתניהו.

שר: "אנחנו כמעט סטטיסטים בהצגה"

אחד מהשרים אמר ל"גלובס", ש"עובדת היותנו במערכת בחירות מתמשכת, הופכת את השרים לכמעט סטטיסטים בהצגה. מצד אחד האדרת הצדדים החיוביים, ויש כאלה, מנגד אין לנו ממש כלים להתמודד עם הבעיות - ובעיקר עם הגירעון".

לדברי השר, זו הייתה הסיבה לכך שהדיון הכלכלי התמקד בדברי כחלון ואנשי משרדו שהציגו את הנתונים בישיבה, ובמעט ולא היה בו דיון מהותי על הגירעון והטיפול בו. "כולנו יודעים שבבעיה הזו תטפל ככל הנראה ממשלה בהרכב שונה, מי יודע אולי אפילו שונה לחלוטין, ולכן אין ממש טעם לדבר על זה עכשיו".

סוגיית פרישתו של כחלון מעסיקה את הליכוד, ובעיקר בשאלה מי יירש אותו במשרד האוצר, אף שלא ברור כלל מתי כחלון יפרוש ואם המשרד הזה ישאר בידי הליכוד.

ניר ברקת לוטש עיניים לתפקיד שר האוצר

מי שמנסה לתקוע רגל בדלת הוא ח"כ ניר ברקת. לאחר פרסום נוסף אודות כוונת כחלון לפרוש, נשלחו מסרונים לטלפונים הסלולריים של מתפקדי הליכוד ורבים אחרים, שבהם נאמר: "לקראת פרישתו של כחלון כל הליכודניקים יודעים, רק ברקת יציל את כלכלת ישראל. ברקת ונתניהו צוות מנצח. ברקת לאוצר עכשיו!".

המסרים נשלחים מטעם גוף המכונה "הליכודניקים". אחר כך נשלח עוד מסרון שדורש את מינוי ברקת לאוצר עוד לפני הבחירות: "הסקרים לא משקרים. ניר ברקת למשרד האוצר מהלך שובר שוויון בדרך לניצחון הליכוד. נתניהו עשה את הדבר הנכון לפני שיהיה מאוחר מדי". בשבוע שעבר נשלחו מסרונים דומים ולפיהם "רוב מוחלט רוצה את ברקת שר אוצר - נתניהו עשה את הדבר הנכון עכשיו".

לפי גורם בלשכת ראש הממשלה, אין עדיין שום עיסוק בזהות מחליפו של כחלון, ובלי קשר ראש הממשלה מוקיר את תמיכתו של ברקת בו בבחירות המקדימות בליכוד.

כעת, עם פרישתו, יעמוד כחלון בהתחייבות שלו שלא לכהן לצידו של ראש ממשלה תחת כתב אישום ואחרי השימוע. התוכניות של כחלון אינן ברורות בשלב הזה, אך ככל הנראה הוא יעבור למגזר הפרטי ויעשה לביתו.
יצוין כי כחלון כמעט שלא התראיין בחודשים האחרונים ונמנע מהופעות פומביות. בראיון לעיתון "מעריב" לפני כמה שבועות הוא רמז כי אם לא יהיה שר האוצר אחרי הקמת הממשלה הבאה, הוא יפרוש מן החיים הפוליטיים.

בשלב זה גם לא ברור אם כחלון יישאר בתפקיד שר האוצר בתקופת המעבר. אם אכן הוא יפרוש מתפקידו זה עוד לפני הבחירות, תיק משרד האוצר אמור היה כעיקרון לעבור לידי ראש הממשלה נתניהו, כקבוע בחוק כהליך של ברירת מחדל. עם זאת, לאור כתב האישום נגדו ולאור הלכת דרעי-פנחסי, נתניהו פרש לאחרונה מתפקידי השרים השונים בהם החזיק והעבירם לחברי כנסת שונים, וכעת עדיין לא ברור מי יקבל לידיו את התיק החשוב. 

עוד כתבות

קליניקת Tomorrow בתל אביב / צילום: נעם פרויליך - קריאייטיב ''שנון במחלוקת''

לשלם 9,000 שקל כדי לגלות עד מתי תחיו

בדיקות דם, סריקות וסוף עם ציון מפתיע - כתבת גלובס ביקרה במרפאת לונג'ביטי וגילתה מה מושך אליהן את אמידי העולם ● מדעי אריכות החיים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

אסף מהללאל / צילום: תמונה פרטית

בית ב־53 אלף אירו וזינוק חד במחירים: האם שווה להשקיע באלבניה?

מחשמלאי בתל אביב למדריך טיולים בבלקן: אסף מהללאל, שקנה בית עם חצר ענקית באלבניה, מספר על ההזדמנות הכלכלית ועל החסמים בהשקעה במדינה

איור: Shutterstock

סגנון הלימוד הוא לא המפתח להצלחה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו • והשבוע: לומדים "חזותית"? "שמיעתית"? "טקסטואלית"? הקשר של זה להישגים קטן משחושבים

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

אחרי הסערה שחוללה OpenAI: חוקר אנתרופיק טוען לפריצות דרך היסטוריות במתמטיקה

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

שירי וקס, מנכ''לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס / צילום: פיני סלוק

מנכ"לית חברת הגיוס: "אם תיכנסו לתחומים האלה - תהיו שווים יותר כסף"

"ההייטק הפך לשפוי יותר באופן שבו הוא מוציא כסף. יש פחות שואו אוף, משרדים ראוותניים או מסיבות חברה ענקיות. השכר הולך לעובדים ומסתכלים על כל שקל" ● שיחה קצרה עם שירי וקס, מנכ"לית חברת הגיוס הטכנולוגי גוטפרנדס (Gotfriends)

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

מטוס ישראייר / צילום: מוני שפיר

מתרחבת באמריקה: שיתוף הפעולה החדש של ישראייר וצפי ההכנסות

ההסכם יאפשר לישראייר לשווק טיסות המשך של אמריקן ליעדים בארה"ב ובקנדה, ולהתחרות גם על נוסעים שיעדם הסופי אינו ניו יורק ● החברה מעריכה כי המהלך ירחיב את קהל היעד הפוטנציאלי שלה ב-20%-25% וייצר הזדמנויות להכנסות נוספות של 20-40 מיליון דולר בשנה

אילוסטרציה: Shutterstock

הבורסה שנפלה ב־17.5% בשבוע

מדד המניות המרכזי בטייוואן צנח ב־6.23% ביום שישי וננעל בשפל של כשבעה חודשים ● מניית ענקית השבבים TSMC איבדה 4.8% ● שבוע גרוע כזה לא נראה מאז 1991. ומה עשו יתר הבורסות באסיה?

מניית אנבידיה צנחה ב־14% אמש / צילום: ap, Seth Wenig

חמש הצרות החדשות שנחתו אתמול על אנבידיה

עד לפני שבועיים היא הייתה החברה הגדולה בעולם, עם שווי של 5.6 טריליון דולר ● עכשיו, אחרי צניחה של כשליש במניה, אנבידיה מתמודדת עם חקירה רגולטורית של דיווחיה החשבונאיים, חשד להברחת שבבים, מגבלות חדשות על יצוא והקמת חוות שרתים, שחיקת התגמול לעובדים ותחקירים על התנהלות מייסדה ● מחיר המניה חזר אחורה בקרוב לשנתיים - האם זו הזדמנות?

פודטראק מרווה פיצריה מקומית / צילום: בר גוטהרץ

עם פיצה מושלמת ונוף גלילי: היישוב בו גילינו פיסה מנאפולי

בטיול בתוך השלווה הגלילית של יודפת פגשנו עדרי כבשים ובתי אבן, גילפנו יצירה מעץ תות והתענגנו על פיצה שלא הייתה מביישת את נאפולי ● חגית אברון תופרת יום

האוויר יוצא  ממניות ה–AI / איור: Shutterstock

החששות מבועה וההשוואה ל-2008: האוויר יוצא ממניות ה-AI

הביקוש לשבבים עדיין בשיא, אבל המשקיעים כבר לא מוכנים לממן הקמת חוות שרתים בחוב עתק ● בין החשש מהמינוף של קרנות הגידור לסימני השאלה המרחפים סביב ההתחייבויות של OpenAI - כך הפכה ההבטחה הגדולה של וול סטריט למבחן של רווחיות

אילה חסון / צילום: רונן אקרמן

אחרי הסערה בתאגיד: איילה חסון עוברת לערוץ 14

לאחר העימות החריף עם הנהלת חדשות כאן והעזיבה המתוקשרת של תאגיד השידור, אילה חסון הודיעה כי תצטרף לערוץ 14 כבר בימים הקרובים: "איש לא יכתיב לי ולא ישתיק אותי"

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

המוכרים הבינו שהדירה צריכה שיפוץ והורידו את המחיר. הקונה זיהתה את הפוטנציאל

דירת 4 חדרים בחולון נמכרה ב-2.24 מיליון שקל ● "המוכרים ניסו למכור את הדירה במשך תקופה די ארוכה במחיר שיווק של 2.58 מיליון שקל. אך מכיוון שהיא זקוקה לשיפוץ הבנו שצריך לתמחר אותה אחרת" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון 

נתניהו, טראמפ, חמינאי הבן / צילום: נעם ריבקין פנטון-הארץ, רויטרס-Hamed Jafarnejad, AP

ארה"ב מכחישה את הטענה האיראנית לפגיעה במטוס F16; עראקצ'י: "נתניהו מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש"

שר החוץ האיראני: "נתניהו, שרואה את המשך הקיום הפוליטי שלו בהתלקחות מחדש של מלחמה, מנסה לגרור את ארה"ב לעימות חדש ● שלושה מחבלים מהג'יהאד האיסלאמי חוסלו בעזה ● תיעודים מראים כי 20 מכליות נערכות לאפשרות של ניסיון פריצת המצור הימי בהורמוז ● שר החוץ עראקצ'י: איראן לא תאפשר להוציא את החומר המועשר מהמדינה ● עדכונים שוטפים 

עסקי הנדל''ן של עומר אדם / צילומים: שי פרנקו, אביב חופי, Shutterstock, קבוצת ענן

האימפריה של עומר אדם כבר שווה מיליארדים: הנדל"ן, הקמעונאות ומה הוא מתכנן לרשת זאפה

עסקי הנדל"ן של הזמר ומשפחתו, הכוללים מרכזים מסחריים, בנייני מגורים ובתי מלון ברחבי הארץ, הגיעו לשווי של יותר מחצי מיליארד דולר ● גלובס חושף את מתיחת הפנים המתוכננת של המשפחה במועדוני ההופעות של רשת זאפה, כולל מעבר לכשרות שיוביל לסגירה בשבת ● אדם לא עוצר גם בתחום הטכנולוגי לאחר שחוות השרתים ענן, שהוא חלק מבעליה, נסקה לשווי של 1.2 מיליארד דולר

מבלים ב''רובין''. מיקום מרכזי / צילום: ויקה פלסקוב

עם צ'יפס כמו בממלכה ואוכל מבוצע לעילא: תל אביב זכתה לפאב אנגלי כהלכתו

בעיר מלאת ברי יין כמעט שכחו מההנאה שבנקניקיות, כנפיים וביסים מושחתים ● "רובין" החדש נותן מענה עם אוכל נהנתני ולא מתנצל

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה