שיר אלמליח בקמפיין משרד התיירות / צילום מסך: יוטיוב
יותר מ-4.55 מיליון תיירים ביקרו בישראל בשנת 2019, מספרם גדל ב-10.5% ביחס לשנה קודמת וישראל מבססת את מעמדה יותר יותר על מפת התיירות העולמית. שתי הערים המבוקרות ביותר על ידי התיירים בישראל הן ירושלים ותל-אביב, שתיהן אף הוזכרו בדירוגים עולמיים שפורסמו לאחרונה (דוגמת תל-אביב שזכתה להערכה כיעד לחובבי הקולינריה) - כעת תל-אביב מקבלת מקום נוסף של כבוד כש-Google מפרסמת את רשימת היעדים החמים ביותר לשנת 2020.
כבר אין יעד שחסין לטרור
הרשימה גובשה על-פי נתוני החיפוש של גולשים מכל העולם עבור מלונות ברחבי העולם, והיא נערכה בחודש דצמבר (לפיכך מתקבלת אינדיקציה למפת היעדים החמים בתקופה הקרובה שהתיירים בוחנים לנסוע אליהם). רשימה זו כוללת גם את תל-אביב במקום החמישי - את הרשימה פותחת את הרשימה פותחת דה נאנג שבווייטנאם ואחריה סאו פאולו ברזיל. סיאול בירת דרום קוריאה היא שלישית וטוקיו רביעית. תל-אביב כאמור במקום החמישי והמכובד ואחריה מרסיי, וינה, בנגקוק ודובאי. סוגרת את הרשימה - פרת' שבאוסטרליה.
המשמעות של ההכרה בישראל בכלל ובערים הבולטות בפרט לגידול היא מהותית גם בהיבט התדמיתי וגם בהיבט הכספי. אמנם הגידול בשיעור של 10.5% במספר התיירים בשנת 2019 לעומת 2018 הוא מתון יותר לעומת שיעור הגידול בין 2018 ל-2017, אולם עדיין מדובר בקצב כפול ומכופל ביחס לשיעור הגידול העולמי בתיירות. הקפיצה בכניסות התיירים לישראל קשורה בקשר ישיר למצב הביטחוני, ומכאן שמספר התיירים שמבקרים בישראל מדי שנה מזנק מאז שנת 2016 ובישראל שורר שקט ביטחוני (יחסי) מאז - לזה נוסיף גם את שינוי היחס של תיירים לאירועים ביטחוניים שפחות מבריחים תיירים לעומת העבר. אירועים אלה מתרחשים במדינות רבות יותר, ונדמה שבעיני התייר כמעט שאין יעד שחסין לאירועי טרור. כלכלני בנק לאומי מציינים כי יציבות במצב הגיאופוליטי באזור, מהווה גורם בעל חשיבות עליונה להמשך המגמה החיובית בענף התיירות המקומי, שכ-40% מהפדיון שלו מקורו בתיירות מחו"ל. עוד הם מעריכים כי המגמה החיובית בתיירות הנכנסת עשויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בהנחה שהמצב הביטחוני באזור לא ישתנה לרעה, בין היתר, על רקע החרפת העימות בין איראן לבין ארה"ב. "יש לציין שצפוי שיפור מסוים בצמיחה העולמית בשנת 2020, התפתחות אשר עשויה לתמוך בתיירות הנכנסת במהלך השנה וכתוצאה גם בפעילות של החברות הפועלות בענף התיירות והמלונאות והענפים הקשורים, כמו: תחבורה והסעדה. עם זאת, יש לציין שבקרב המדינות המפותחות, שמהוות את מקור התיירים העיקרי של המשק, לא צפויה האצה משמעותית בצמיחה", כך לפי יניב בר כלכלן בבנק.
ממשלת המעבר עלולה לעצור את הגל
אלא שלמרבה האבסורד במציאות של היום, המצב הביטחוני הוא לא זה שעשוי לבלום את התיירות. במשרד התיירות מעריכים על פי תחשיב הוצאה של כ-1,400 דולר לתייר בממוצע כי ההכנסות למשק הישראלי ב-2019 מהתיירות הנכנסת עמדו על כ-22 מיליארד שקל. באותה נשימה מזהירים במשרד התיירות שהגל החיובי הזה עלול להיעצר כשתקציב השיווק ל-2020 לא אושר במלואו לאור העובדה שישראל מנוהלת על ידי ממשלת מעבר. ראשת מטה מנכ"ל משרד התיירות דקלה כהן-שינפלד הסבירה ל"גלובס" כי המשרד נערך עם תקציבים מהשנה הקודמת (שכבר אושרו על ידי החשכ"ל) לטובת קמפיינים שיעלו בינואר-פברואר ולאחר מכן לדבריה הפרסומים עשויים להיעצר. מדובר בפרסום דיגיטלי באתרים רבים. "ברגע שניאלץ לעצור את זה נקבל מחירים אחרים במדיה העולמית והשקל שלנו יהיה שווה פחות. כרגע נשאר לנו תקציב של 100 מיליון שקל לגל ראשון של פרסומים, מתוכו האוצר חתך לנו 25 מיליון שקל, ולאחר מכן נראה שנצטרך לעצור אותם. התחלנו במחיר של 14.9 שקל לקליק והיום אנחנו בפחות משקל אחד כי אנחנו ב-"ALWAYS ON". הפרסום הדיגיטלי נותן לנו המון כלים ומאפשר לנו לדעת עד כמה קרוב הגענו לתייר הפוטנציאלי".
תקציב השיווק של משרד התיירות עומד על כ-450 מיליון שקל והוא תקציב נפרד מתקציב הבסיס של המשרד שאושר בדומה לשאר משרדי הממשלה. מהתקציב הזה מממן משרד התיירות קמפיינים, מהלכים שיווקיים דרך מובילי דעת קהל, מענקים וסבסוד לחברות התעופה שמפעילות קווים לישראל - בסך 250 אלף אירו לשנה לכל קו שמפעילה חברת תעופה מיעד חדש ובעל פוטנציאל להבאת תיירים לישראל (כסף שאמור לשמש לעידוד תיירות נכנסת), וסבסוד של 60 אירו לכל נוסע שנוחת בנמל התעופה רמון במסגרת קמפיין החורף לעידוד טיסות ישירות לרמון באילת, בעיקר של חברות לואו קוסט מאירופה. התקציב לטיסות שמתקיימות בימים אלה בקצב של כ-45 טיסות בשבוע כבר אושר ב-2019, וכך גם מענקים שכבר אושרו בשנה הקודמת ימשיכו להינתן לחברות תעופה שמפעילות טיסות לנתב"ג - אבל אם חברה חדשה תגיש בקשה כעת, היא תסורב. "אם לצורך הדוגמה סינגפור איירליינס תבוא ותגיד שהיא רוצה לפתוח קו ישיר לישראל, במצב רגיל היא הייתה מקבלת מענק אלא שכעת - ניאלץ לסרב לבקשה כזו", מסבירה כהן-שינפלד. "גם אם חברות הלואו קוסט שטסות לאילת יבקשו לקבל אישור לסבסוד לשנה הבאה, לו"ז שהן כבר צריכות לתכנן - לא נוכל כרגע לאשר סבסוד כזה. זה ינחית מכה אנושה על אילת".
השאלה עד כמה התיירים באמת מושפעים מהפרסומים שלכם. סקרים שנערכים בקרב תיירות נכנסת מצביעים כי הפרסום זוכה לשיעור נמוך בשיקולו של התייר.
"זה לא רק פרסומים זה גם הרבה פעילות בשטח. אני מעריכה שברגע שנוריד את הרגל מהגז, המכונית תמשיך לנסוע על אדי הגז, אבל בסוף היא תאט עד שהיא תיעצר. אני לא חושבת שהתיירים לא יבואו אבל הגידול יהיה בשיעורים נמוכים יותר, ובטח שלא נראה גידול שנתי דו-ספרתי. כבר כעת אנחנו חוששים שב-2021 נראה ירידה. בחודש האחרון היו מדינות שכבר לא היינו בדיגיטל באתרים שלהן אלא רק בשילוט אוטובוסים - זה עשוי להשפיע על מספר התיירים שמבקרים ויבקרו בחודש ינואר בישראל. קורה עוד דבר - כשאנחנו לא שם, מדינות אחרות לא בדיוק יושבות בחיבוק ידיים - יש עוד שווקים במזרח התיכון שמנסים לעודד תיירות והם מפרסמים במקומנו - ערב הסעודית ודובאי נכנסו חזק לפרסום בדיגיטל והם פונים לקטגוריה דומה של תיירים. ברור לי שעבור תיירים זה יכול לשנות את ההחלטה אם לבוא לישראל או לנסוע למדינה שכנה אחרת".