חוק עידוד השקעות הון / אילוסטרציה: S
יזמים בתחילת דרכם משקיעים את מרב מרצם (ובצדק) בפעילותם החדשה, ולעתים קרובות לא שמים לב להטבות שהמדינה מעניקה להם - כמו למשל שיעור מופחת של מס חברות ודיבידנד. מקורן של הטבות אלה הוא בחוק לעידוד השקעות הון. עמידתן של חברות בקריטריונים של הוראות חוק העידוד תעמיד להן ולבעלי מניותיהן הטבות מס לא מבוטלות.
החוק לעידוד השקעות הון נתפס על-ידי רבים כמיטיב בעיקר עם תאגידי ענק בעלי פעילות ענפה, אולם הוא בהחלט עשוי להיות רלוונטי גם לחברות פיתוח קטנות המעסיקות מספר בודד של עובדים מקצועיים. למשל, חברות המפתחת אפליקציות הנהנות מהכנסות מפרסומות, חברות המפתחות תוכנות לקהל הפרטי או העסקי ועוד.
במועד בו חוקק החוק לעידוד השקעות הון, התעשייה בארץ התמקדה בייצור מוצרים פיזיים שיוצרו על-ידי תעשיות כבדות ומפעלים יצרניים, ולכן חוק העידוד התמקד בהם. במרוצת השנים, עם התפתחות הטכנולוגיה, התוצר הלאומי שינה את עורו, וכיום חלק הארי מהפעילות העסקית בישראל נובע מתעשיית ההייטק ומפיתוחי טכנולוגיות ותוכנה.
מפאת החשש מ"בריחת מוחות" למדינות המנהיגות משטרי מס מטיבים יותר, תוקן החוק לעידוד השקעות הון בהתאם לרוח השעה, והתאים את עצמו למציאות המשתנה, כך שגם חברות פיתוח שבבעלותן קניין רוחני כדוגמת טכנולוגיה או תוכנה, יכולות ליהנות מהקלות המס. שני המסלולים העיקריים העומדים כיום בפני חברות המפתחות תוכנה בתחילת דרכן, לקבלת הקלות המס לפי החוק, הם מסלול "מפעל מועדף" ו"מפעל טכנולוגי מועדף".
החוק לעידוד השקעות הון מעניק הטבות מס מפליגות. החברות הזכאיות להיכנס לתחולת החוק ייהנו משיעורי מס חברות בשיעור של 16% על הכנסות המפעל המועדף או 7.5%, אם המפעל ממוקם באזור פיתוח א'. נזכיר כי שיעורי המס נמוכים משמעותית משיעור מס החברות העומד כיום על 23% על הכנסותיה של חברה "רגילה".
גם בעלי המניות בחברות יוצאים נשכרים. חלוקת דיבידנד תחויב במס בשיעור של 20% חלף שיעור מס של 30% החל כיום על-ידי בעל מניות מהותי בחברה "רגילה". לצד האמור, "מפעל טכנולוגי מועדף" יהיה זכאי לשיעור מס נמוך עוד יותר על הכנסותיו, בגובה 12% או 7.5%, התלוי במיקומו.
גם חברת הייטק יכולה להיות "מפעל מועדף"
אחד מהתנאים העיקריים שיש לעמוד בו על-מנת להיחשב כמפעל מועדף, הוא ש-25% מכלל הכנסות החברה ינבעו מ"יצוא" לשווקים המונים למעלה מ-14 מיליון תושבים.
תנאי נוסף הוא קיומה של "פעילות ייצורית". "פעילות ייצורית" פורשה בעבר בפסיקת בית המשפט כיצירת "יש" חדש וממשי באמצעות חומר גלם והעברתו בתהליך שבסופו נוצר המוצר המוגמר. פרשנות זו איבדה ממשמעותה במהלך השנים, בעיקר כי הייתה נכונה יותר לעידן התעשייה הכבדה, שבה היה תוצר מוגמר ממשי ופיזי. בהתאם תוקן החוק כך שגם פיתוח מוצרי תוכנה מהווים פעילות ייצורית.
בעוד שבעבר מיקומו של המפעל היה קל לאיתור, ולכן מפעל שבשטח מדינת ישראל היה זכאי להטבות מכוח חוק העידוד, בפיתוח מוצרי תוכנה לא אחת העבודה נעשית במיקור חוץ ("אאוטסורסינג"). לעתים מיקור החוץ יהיה באמצעות מפתחים תושבי ישראל, אך לעתים גם באמצעות מפתחים תושבי חוץ. לכן, על-מנת לקיים את תכלית החקיקה, יש לאתר את מקום הפיתוח ולהעניק רק לחלק את ההקלות שבחוק העידוד.
שאלה נוספת שמעסיקה רבות את רשויות המס ואת בתי המשפט, היא לגבי מספר העובדים המינימלי שיש להעסיק על-מנת לחסות תחת הוראות החוק. אם בעבר עמדת רשות המסים קבעה כי יש להעסיק לפחות 10 עובדי פיתוח - כיום הביעה רשות המסים עמדה מקלה, לפיה די בשלושה עובדי פיתוח במשרה מלאה על-מנת שפעילותה תיחשב כפעילות ייצורית של פיתוח תוכנה.
מפעל טכנולוגי מועדף הוא מפעל שהוצאות המו"פ שלו הן לפחות בשיעור של 7% מסך הכנסותיו או עולה על 75 מיליון שקל בשנה ועומד באחת או יותר מהחלופות שמציע החוק. ביניהן, 20% מעובדי החברה הם עובדים שמלוא שכרם מוכר כהוצאות מחקר ופיתוח; השקעה של קרן הון סיכון בסך העולה על 8 מיליון שקל; והצגת צמיחה של 25% במספר העובדים או במחזור ההכנסות במשך שלוש שנים. כמו כן, יש לעמוד בתנאי שיעור הכנסות היצוא ביחס לכלל הכנסות החברה.
אופן קבלת ההטבה
קיימים שני מסלולים לקבלת ההטבה: מסלול על דרך של החלטת מיסוי ("רולינג") ומסלול ירוק. מסלול "רולינג" הוא למעשה פנייה יזומה לחטיבה המקצועית ברשות המסים למען קבלת החלטת מיסוי בהסכם לפיה לחברה זכאות להטבות על-פי החוק, וזאת בתנאי שהחברה תעמוד בעתיד בכל אחד מתנאי החוק אשר ייבחנו על-ידי פקיד השומה.
במסלול הירוק החברה מדווחת על הכנסותיה כהכנסות מועדפות, במידת הצורך בהתבסס על חוות-דעת מומחה, תוך השארת סמכות לפקיד השומה סמכות לבדוק את הזכאות להטבות.
חוק עידוד השקעות הון עשוי להיות רלוונטי לחברות רבות הפועלות במשק, גם אם אינן בעלות מחזורים משמעותיים ומעסיקות כמות מצומצמת של עובדים. המודלים העסקיים היום שונים משמעותית אחד ממשנהו, ולכן מומלץ לבחון כל מקרה לגופו, באם פעילותו עונה על התנאים הקבועים בחוק ומשכך זכאית לקבלת ההטבות המוענקות מכוחו.
לירון פריימן היא עורכת דין (רו"ח) במשרד ירון-אלדר, פלר, שורץ ושות', עופר גרוס הוא עורך דין במשרד