הרמטכ"ל אביב כוכבי / צילום: ארז חרודי – עושים צילום
מה יותר הגיוני מלתגמל כראוי אנשי צבא קבע? מה יותר מתבקש מלשלם שכר הוגן ודמי פרישה ראויים לאנשים שהקדישו ימים, לילות, שבתות וחגים למען ביטחוננו, לעיתים הרחק ממשפחותיהם? רבים מאזרחי המדינה יסכימו לכך, ולא בכדי. לאנשי הקבע מגיע שכר הוגן ודמי פרישה ראויים, הקבועים ומוסדרים בדין. אולם דווקא הגוף שראוי שידאג לכך, צבא הגנה לישראל (צה"ל), החליט משום מה לנהוג בעניין זה בדרך עקלקלה. צה"ל פועל להגדלת קצבת הפרישה של גמלאיו, אבל עושה זאת בחוסר סמכות ובניגוד לחוק.
בצה"ל יש נוהג המבוסס על סעיף קטן וחריג, סעיף 18(ב) בחוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גימלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה-1985, המאפשר במקרים ייחודיים ופרטניים, בתנאים ובשיעורים שקבעה הממשלה להגדיל את תקופת שירות הקבע ששירת אדם בפועל, לשם הגדלת זכויותיו בעת פרישתו. הנוהג מכונה בקיצור "הגדלות הרמטכ"ל".
באוקטובר 2016, נחשף לראשונה בדוח מיוחד של מבקר המדינה היקף השימוש שנעשה בסעיף חריג זה: לא מקרים פרטניים, אלא 98%! מפורשי צה"ל זוכים להגדלות בהיקף משמעותי (כ-8.8% בממוצע הגדלה; כלומר, חישוב של עוד יותר מארבע שנות שירות שמתווספות לצבירת הזכויות), שעלותן - של ההגדלות בלבד - נאמדת ב-1.3 מיליארד שקל לשנה (נכון לשנת 2014-2015). זאת, בניגוד לתנאים שקבעו הממשלות לאורך השנים, שהתנו הענקת הגדלות במצב כלכלי קשה, או שיקול ייחודי אחר המצדיק הענקה כאמור. גם אופן חישוב שיעור ההגדלה ע"י צה"ל חורג מאופן החישוב שקבעה הממשלה.
בכך לא מסתיים האבסורד. בדוח התגלה שלאורך השנים הוסתרו הנתונים מהחשב-הכללי באוצר, והם לא הועברו במלואם. בהקשר זה, נזכיר שאגף כוח-אדם בצה"ל הוא הגוף היחיד בשירות המדינה, שאין לו חשב מטעם משרד האוצר. ומנגד, נציין, שלמוסד, לשב"כ ולגופים ביטחוניים נוספים, יש חשב כאמור).
למעשה, צה"ל מצא לעצמו דרך עוקפת להגדלת התשלומים לגמלאיו - שבאמצעותה הוא מגדיל את בסיס הפנסיה שלהם, שנחזה כמנוגד להוראות החוק ולהחלטות הממשלה שניתנו מכוחו, ובלי לתת את הדין לאף גורם. במילים אחרות, צה"ל שם עצמו מעל הכנסת והממשלה, ומחליט לבדו לעשות מעשה ולתגמל את גמלאיו כראות עיניו. גם התנגדות תקיפה של משרד האוצר והחלטה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (ניהול ותפקידים מיוחדים), עו"ד רז נזרי, בדבר אי-חוקיות התשלום, שניתנה במחצית 2018, אינם עוצרים בינתיים את צה"ל.
כך בעצם הטיל הצבא מעין מס צללים על כל משפחה בישראל, שמשלמת כ-650 ₪ כל שנה לטובת הגדלת שיעור הפנסיה של גמלאיו, בלי שאיש מנציגי העם הנבחרים או ממשלתו, הסכימו לכך ואישרו זאת.
אדרבה, אם רוצה הצבא לתגמל באורח מוגדל חלק ממשרתי הקבע שלו, למשל את אנשי המערך הקרבי, יתכבד ויעשה זאת כדת וכדין, ע"פ חוק ובאישור, ולא על בסיס נוהג עתיק שיועד למטרות אחרות לחלוטין. זאת ועוד, שיטת החישוב של "הגדלות הרמטכ"ל" אינה מיטיבה כיום את מצבם הפנסיוני של רוב הלוחמים בקבע, שרובם משרתים ברצף מגיל 18, אלא מסייעת בעיקר להגדלת הפנסיות של אנשי קבע אחרים, שהשתחררו והתגייסו מחדש מסיבות שונות, אך מניין השנים מחוץ למדים נכלל גם הוא בחישוב הפנסיוני שלהם.
עמותת "צדק פיננסי" הגישה עתירה לבג"ץ נגד התנהלותו זו של צה"ל, שמטילה דופי בכלל גמלאי צה"ל, משעה שחלק מהתשלומים המועברים אליהם נעשה בניגוד להוראות החוק. ככל שצה"ל ומשרד הביטחון לא יבינו, כי עליהם להתעשת ולהביא להסדרה מקיפה ושקופה של הנושא, הם אף עלולים לחשוף את גמלאיהם לדרישת השבה מטעם המדינה, אם בג"ץ יקבע שתשלומי ההגדלות נעשו בניגוד לחוק.
ראוי כי צה"ל יתעורר, יגן על משרתיו ויפעל בהקדם להסדרת העניין. כן ראוי שמשרדי המשפטים והאוצר יתעוררו אף הם ויפעלו באופן אקטיבי ואפקטיבי לעצירת ההתנהלות הפנסיונית הלא-חוקית של צה"ל.
הכותבת היא היועצת המשפטית של "צדק פיננסי", ומרצה במכללת ספיר על אקטיביזם חברתי באמצעות המשפט