אביגדור ליברמן, ישראל ביתנו / צילום: שלומי יוסף
"לא חשוב מה אני חושב על בנט, חשובות העובדות!" פסק אביגדור ליברמן ב"פגוש את העיתונות", ונחלץ מיד להציג כמה "עובדות" כאלה. אחת מהן: "בנט היה שר החינוך קצת יותר מארבע שנים; בדיוק בסוף תקופתו היו מבחני פיז"ה. תלמידי ישראל התרסקו - התוצאה הכי גרועה מאז קום המדינה".
ליברמן צודק לפחות בדבר אחד: לא חשוב מה אנחנו חושבים על נפתלי בנט, חשובות העובדות. המדור הזה לא חסך את שבטו מיו"ר הימין החדש, אבל כשטופלים עליו טענות היסטוריות שגויות, מן הדין לתקן אותן.
אז ככה: מבחני פיז"ה, שבודקים את מיומנויות התלמידים במדינות שונות במתמטיקה, בקריאה ובמדעים, נולדו בשנת 2000, הרבה אחרי קום המדינה. הם נערכים כל שלוש שנים ביוזמת ארגון OECD, אבל עם השנים הצטרפו אליהם מדינות רבות מחוץ לארגון. תלמידי ישראל קפצו על העגלה ב-2002, נבחנו באיחור, ומאז 2006 נבחנים יחד עם השאר. הציון ניתן תמיד כך שממוצע ה-OECD בכל מקצוע הוא 500. ישראל מעולם לא הגיעה לרף הזה.
בנט התמנה לשר החינוך במאי 2015, חודשיים אחרי מחזור של מבחני פיז"ה. הוא פוטר ביוני 2019. מבחן פיז"ה האחרון לא התקיים "בדיוק בסוף תקופתו", אלא שנה ושלושה חודשים קודם. בין שני המועדים אכן ירדו הישגי ישראל בכל המקצועות - מ-470 ל-463 במתמטיקה; מ-469 ל-462 במדעים; מ-479 ל-470 בקריאה. אבל שפל היסטורי לא נרשם כאן.
במתמטיקה ובמדעים, הציונים הנמוכים ביותר היו במבחן הראשון ב-2002: 433 ו-434, בהתאמה. מאז היה שיפור עקבי, שנבלם רק ב-2012 (מדעים) וב-2015 (מתמטיקה). בקריאה נרשמה בתחילה ירידה בין שני המבחנים הראשונים, מ-452 ל-439, אבל בהמשך עלייה תלולה. ב-2012 הציון הממוצע הגיע ל-486. ההישגים בימי בנט מייצגים הידרדרות, אבל הם עדיין טובים מאשר עשור וחצי קודם.
■ בשורה התחתונה: דברי ליברמן לא נכונים ברובם. ישראל הצטרפה למבחני פיז"ה ב-2002. אף שהציון הממוצע של תלמידיה ירד בתקופת בנט בכל המקצועות, השפל במתמטיקה ומדעים נרשם ב-2002, ובקריאה ב-2006.
● תחקיר: אוריה בר־מאיר