גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מניית טסלה שוברת שיאים, אז למה המכונית החשמלית עוד רחוקה מכבישי ישראל

המניה של יצרנית הרכב טסלה מזנקת בוול סטריט, אבל מחקר של דלויט מוכיח כי הביקוש לרכב חשמלי עדיין צנוע ● מה יגרום ללקוחות לוותר על רכבי בנזין, איזו תוספת מוכנים הלקוחות לשלם כדי לצמצם את הפליטה, וכמה תעלה מכונית של טסלה בישראל?

יונדאי Kona חשמלית / צילום: שלומי יוסף
יונדאי Kona חשמלית / צילום: שלומי יוסף

קשה להישאר אדיש בימים אלה לנוכח הרעש התקשורתי, שמייצר שוק הרכב החשמלי. את התזמורת מובילה טסלה, שנסקה החודש לשווי שוק שמתקרב ל-95 מיליארד דולר, כ-80% יותר משווי השוק של ב.מ.וו, למשל, שמכרה ב-2019 בערך פי חמישה מכוניות ממנה, משווקת ליין דגמים גדול פי שבעה וצפויה לרשום רווח נטו של כ-2.5 מיליארד אירו ב-2019 לעומת רווח סמלי, אם בכלל, שאמורה טסלה לרשום על פי התחזיות.

טסלה היא רק הסמן הקיצוני. במקביל מציפים את התקשורת יצרני רכב מכל העולם שמודיעים על כוונתם להשיק בשנה הקרובה עשרות דגמים חשמליים. הסינים מוסיפים שמן למדורה החשמלית ומדברים על מתקפת יצוא מתקרבת וממשלות בכל העולם מודיעות על יוזמות לעידוד רכב חשמלי. גם בישראל הנושא נמצא על סדר היום הציבורי, לא מעט בשל קדחת טסלה ובזכות כמה דגמים חשמליים חלוציים, שכבר מתחילים להתחרות על ליבם של הלקוחות הפרטיים וציי הרכב.

לנוכח כל הרעש אנחנו מחויבים לבצע עבור קוראינו מבחן מציאות עדכני ולהכניס את הבאזז לפרופורציה. מבחן המציאות שלנו מכסה גם את צד ההיצע וגם את צד הביקוש בשוק הרכב החשמלי בישראל.

ההיצע: מעט דגמים, מעט אספקה

נכון לרגע זה היצע כלי הרכב החשמליים הפרטיים, שמוצעים ללקוחות בישראל ואלה שמעבר לפינה, הוא מזערי. למעשה, בשוק העממי מוצעים כרגע רק שלושה דגמים: הגרסה החשמלית של הג'יפון ZS מבית SAIC הסינית, רנו זואי וניסאן ליף.

ה-ZS החשמלי נחת כאן בליווי תמחור אגרסיבי למדי וקמפיין החדרה נמרץ, אבל עדיין לא ברור כמה כלי רכבה כאלה יוקצו לישראל ב-2020. הדגם הזה מושק בימים אלה במספר מוקדים באירופה - בעיקר בריטניה, נורבגיה והולנד - וזוכה לביקוש היסטרי.

בהולנד, למשל, נמכרו בחודש דצמבר בלבד כמעט אלף כלים כאלה, נתון חסר תקדים ליצרן סיני. ל-SAIC יש אמנם נגישות לאספקה נרחבת של סוללות מתוצרת סין, אבל אפשר להניח שהיבואן ייאלץ להיאבק על כל הקצאה מול שווקים גדולים, עשירים וחשובים לא פחות ליצרן. בשורה התחתונה נופתע אם ישראל תזכה ב-2020 להקצאה של יותר מ-1,200-1,500 יחידות של הרכב, בהנחה שאכן יהיה ביקוש.

רנו זואי מוכרת בשנים האחרונות בקצב של כמה מאות יחידות בשנה, אבל רוב המכירות הן מוסדיות והמכונית ממוצבת בתור פתרון עירוני ולא כתחליף מלא לרכב בנזין. לניסאן ליף יש בינתיים מגבלה של תמחור והיא מתקשה ליצור נוכחות שוק משמעותית.

בחודש הבא אמור להיכנס לשוק המקומי רכב פנאי חשמלי של GAC הסינית. למרות שהסיפור מאחורי כניסתו לישראל הוא מרתק - מוצר דגל שמיוצא דרך פרויקט דרך המשי - השפעתו על השוק ב-2020 תהיה שולית. הרכב נכנס לשוק הישראלי עם תקינה מקלה של סדרות קטנות, שמוגבלת למאות בודדות של יחידות בשנה, ולא עם תקינה אירופאית מלאה ובלתי מוגבלת.

בהיצע הקיים מדובר על נפח שוק מצרפי שנע בין כ-1,500 מכירות חשמליות עממיות ברף התחתון עד כ-2,500 ברף העליון. אמנם זו צמיחה של מאות אחוזים לעומת 2019, אבל עדיין פחות מ-1% מהשוק.

בתיאוריה יש עוד שני מותגים, שעשויים להעניק דחיפה משמעותית לשוק הרכב החשמלי המקומי ב-2020. אלו האחיות הקוריאניות יונדאי וקיה, שלשתיהן יש כיום גרסאות חשמליות של דגמים מבוקשים בשוק הרכב הישראלי - יונדאי קונה וקיה נירו. לשתיהן טווח נסיעה פוטנציאלי של יותר מ-400 קילומטר בין טעינות, מה שמגדיל את האטרקטיביות שלהן, ותמחור די אגרסיבי באירופה.

אבל כרגע שתיהן סובלות מעיכובי אספקה של יותר מחצי שנה בחלק גדול מאירופה ובארה"ב. בהתחשב בתקנות הפליטה החדשות והמחמירות, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר באיחוד האירופאי, אפשר להניח שחברת האם תעדיף להקצות את עיקר הייצור לשווקים, שבהם הביקוש לרכב חשמלי הוא כיום קשיח - עם אפס הנחות מהמחירון של היצרן. אמנם ליבואנים הישראלים של שני המותגים הללו יש קשרים אצל היצרן, כך שיש מקום להפתעות, אבל לפחות כרגע אין תאריך יעד לשיווק שלהן.

פרט לכך עשויים להגיע כאן כמה מותגים אירופאים, דוגמת אופל ופיז'ו ואולי גם כמה מותגים סינים דוגמת BYD. עם זאת, ספק אם הם יגיעו בעיתוי ועם תמחור אפקטיביים מספיק כדי להשפיע על שוק הרכב החשמלי ב-2020.

חשמליות פרימיום: טסלה לא ממהרת

חשמליות הפרימיום, בטווח של כ-130 אלף דולר אחרי מס, הובילו השנה את המכירות בשוק הרכב החשמלי בישראל ויש להן לקוחות מכורים. בשלב זה הפלח עדיין מנסה להתאושש מהסיכול הממוקד שביצע בו האוצר בתחילת ינואר, באמצעות הצבה של תקרה נמוכה לגובה הטבת המס. המהלך העלה את מס הקנייה הריאלי על דגמי פרימיום חשמליים רבים מכ-10% לאזור של 30%-40% ויותר וצינן משמעותית את הביקוש.

אנחנו לא שוכחים כמובן את כניסתה הצפויה של טסלה לשוק הישראלי, שנחשפה לראשונה ב"גלובס". נכון להיום לטסלה לא אצה הדרך והיא מבצעת כאן פרוטוקול מוכר וקבוע של כניסה לשווקים חדשים, שאותו כבר ראינו מיושם במקומות שונים באירופה ובעולם: יבוא כמות מוגבלת של כלי רכב לצורך מבחן שטח ובחינת התאמתם לתנאי הנהיגה והאקלים המקומיים, הכשרה והדרכה של מערך תמיכה ושירות והקמה של מערך טעינה ייחודי.

גם כאשר יחל השיווק, המכונית העיקרית בארץ תהיה טסלה 3, שתתחרה מבחינת המחיר (250-300 אלף שקל) והמיצוב בדגמי פרימיום מבוססים, מה שיגביל את השוק הפוטנציאלי של המותג בישראל למאות בודדות של יחידות בשנה בתרחיש האופטימי. בקיצור טסלה מייצרת הרבה צבע, תשומת לב ציבורית ורוח תקשורתית, אבל לפחות בהתחלה ההשפעה על התמונה העסקית הרחבה של שוק הרכב המקומי תהיה זניחה.

הביקוש: לא מוכנים לשלם

מהאמור לעיל אפשר להבין שהיצע כלי הרכב החשמליים בישראל צפוי להיות מוגבל למדי בשנה הקרובה, אבל השאלה הגדולה היא איך ייראה הביקוש המקומי. אפשר להעריך, שעיקר הביקוש לחשמליות בשנה הקרובה, ואולי בשנתיים-שלוש הבאות, יגיע משוק הציים.

הן בשל הרצון והצורך של ארגונים להציג אג'נדה ציבורית ירוקה ולחסוך בהוצאות דלק והן בשל העובדה שחוזי הליסינג התפעולי משמשים בתור בלמי זעזועים, שיכולים למתן את החששות של מסגלים מוקדמים מאובדן ערך, תחזוקה מסובכת (שירותי חילוץ וטעינה למקרה של התרוקנות סוללה) ואפילו מהחלפת הרכב במקרה של אי התאמה לצרכים. כל זה בכפוף לכך, שחברות הליסינג המקומיות, שחלקן נכוו בפרשת בטר פלייס, ירצו לשתף פעולה עם יבואני החשמליות.

הערכת הביקוש הפרטי מסובכת יותר לאור שמרנות הלקוחות בישראל ולאור המצב הבתולי שבו נמצאת כרגע תשתית הטעינה הציבורית בארץ ולאור המסר הקריר, שמשדר משרד האוצר לציבור ביחס לעתיד הטבות המס על כלי רכב חשמליים.

כדי להעריך את הביקוש הפרטי נעזרנו במחקר בינלאומי, שפרסמה החודש חברת הייעוץ דלויט ובו נסקרו עמדות של לקוחות לגבי עתיד הרכב בכלל והחשמלי בפרט. נקדים ונסייג שהמחקר בוצע בשווקים הרבה יותר מתקדמים מישראל מבחינת המוכנות לרכב חשמלי בפרמטרים של תשתית, הטבות, רגולציה וכו', בהם גרמניה, ארצות-הברית, סין, דרום קוריאה, יפן והודו.

המחקר גילה כי בשנה האחרונה חלה עלייה משמעותית בנכונות של לקוחות לשקול רכישה של רכב בעל הנעה אלטרנטיבית בתור הרכב הבא שלהם. בהשוואה ל-2018 נרשמה עלייה של בין 41% ל-63% בנכונות אבל היא מתייחסת בעיקר לכלי רכב היברידיים בעוד, שדגמים חשמליים מונעי סוללה תופסים נתח קטן של 8%-15%, למעט סין שבה 19% מהלקוחות שוקלים לרכוש רכב חשמלי.

המחקר מגלה בצורה ברורה גם מה עשויה נקודת המפנה בביקוש לרכב חשמלי: הכפלה של מחיר ליטר דלק בתחנות, לעומת המחיר הנוכחי. זו תביא לעלייה דרמטית בנכונות הלקוחות לעבור לרכב חשמלי - בין 46% מהלקוחות באירופה ועד 61% מהלקוחות בדרום קוריאה.

על פי המחקר, הנימוק העיקרי לבחירה ברכב חשמלי ברוב המדינות הוא פליטה נקיה יותר. אפשר לשער שהשיקול הזה נמצא במקום נמוך, אם בכלל, אצל הלקוח הישראלי. שיקול חשוב יותר הוא טווח הנסיעה המינימלי בין טעינות, שאותו מצפים רוב הלקוחות לקבל לרכישת רכב חשמלי. הטווח שאותו רוצים רוב הלקוחות כתנאי לרכישה: בין כ-320 קילומטר ליותר מ-600 קילומטר. זאת למרות, שממוצע הנסועה היומי ברוב המדינות אינו עולה על 50 קילומטר. כלומר, אין קשר בין הרצון לבין צורך המעשי.

המחקר גם גילה, שרק אחוז קטן מהלקוחות בעולם, בין 1% ל-9%, מוכנים להמתין ארבע שעות או יותר לטעינה מלאה. רוב הלקוחות מוכנים להמתין לטעינה בין כעשר דקות ועד כשעה, לכל היותר. כלומר, קיומה של תשתית טעינה מהירה חיוני לפיתוח השוק.

אבל הנתון המדאיג ביותר מבחינת עתיד שוק הרכב החשמלי, בוודאי השוק המקומי, הוא חוסר נכונות בולט של הלקוחות לשלם תוספת מחיר משמעותית עבור רכב חשמלי. כמעט בכל המדינות שנסקרו, למעט סין, בין 20% ל-53% מהנשאלים אמרו כי לא ישלמו אף תוספת עבור רכב חשמלי. רוב הלקוחות, שכן יהיו מוכנים לשלם יותר, אמרו כי ישלימו עם תוספת מחיר של בין 1,000 ל-3,000 דולר לכל היותר לעומת רכב בנזין/דיזל מקביל.

בשורה התחתונה המחקר מגלה פער משמעותי בין הציפיות הגבוהות של הלקוחות בעולם המפותח מרכב חשמלי לבין הנכונות שלהם לשלם עבורו אקסטרה. הפער הזה בעייתי בנקודה הנוכחית ומלמד, על גובה המכשולים שניצבים כיום בפני החלוצים בתחום. ועוד לא הזכרנו את הפיל שבחדר, שהוא משרד האוצר. היום שבו הרכב החשמלי יהפוך לזרם מרכזי בשוק הישראלי ויאיים על הכנסות המדינה ממיסוי דלק, יהיה גם היום האחרון שבו הוא יזכה להטבות מס. 

עוד כתבות

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

סניף של שירותי בריאות כללית -קופת חולים כללית / צילום: עינת לברון

יו"ר ועד העובדים בכללית מזהיר: "אם משרד הבריאות ימנה מנהל מטעמו - כל העובדים ישבתו"

יו"ר הוועד של הכללית מצטרף למאבק על מינוי המנכ"ל ונעמד מול משרד הבריאות: "איומים אגרסיביים יכשלו. לא ניתן להפוך את הכללית לסניף של האוצר ואגף התקציבים במשרד הבריאות" ● ועד עובדי הכללית הוא לא גורם שמשתתף רשמית בבחירת המנכ"ל, אבל יש לו בהחלט השפעה מכרעת על הישרדותו

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: איל יצהר

מי אחראי על המקלטים ועוד כמה דברים שכדאי לנו לדעת מראש על התמגנות

מתי מקלטים ציבוריים נפתחים ● מה קורה אם מתנהלים בהם פעילויות בעת שגרה ● האם מותר לזרוק חפצים ממקלט בבית משותף ● והאם חייבים להכניס כל אחד ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד  

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים החמירה את הכללים ועוררה סערה: "עלולה לגרום לתאונות מס רבות"

תזכיר חוק חדש של רשות המסים קובע שמי ששהה בארץ למשך 75 יום בשנה - ייחשב לתושב לצרכי מס וכלל הכנסותיו בישראל ובחו"ל ימוסו ● המהלך צפוי להשפיע לרעה על ישראלים ברילוקיישן ותושבי חוץ שמרבים לבקר בארץ ● מהם עיקרי השינוי ואילו השלכות יהיו לו על תכנון מס עתידי? ● גלובס עושה סדר

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

הניו יורק טיימס: זה "מחיר הניצחון" שישראל משלמת על המלחמה באזור

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: חמאס נתון ללחץ מתושבי הרצועה "שדורשים הקלה מהמשבר",  המדינה המפתיעה עם יותר מאלף פעילי חיזבאללה, וכך המלחמה באיראן "החלישה את מעמדה של ישראל בעולם" ● כותרות העיתונים בעולם

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

שר המשפטים ויו''ר ועדת השרים לענייני חקיקה, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהכפפת היועמ"שים במשרדי הממשלה למנכ"ל ולשר

הצעת החוק, שעלתה לוועדת השרים לחקיקה בראשות שר המשפטים יריב לוין, מבטלת את הכפיפות של היועמ"שים במשרדים ליועצת המשפטית לממשלה, וקובעת כי הם יידרשו לפרסם תזכירי חוק לפי דרישה ישירה של השר במשרד ● ועדת השרים לחקיקה אישרה כי הקואליציה תתמוך בקידום הצעת החוק, בניגוד לעמדת היועמ"שית

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בעליות קלות; ישרוטל קפצה בכ-12%, סלקום ירדה ב-3%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.3% ● השקל התחזק בחדות מול הדולר ● בוול סטריט נתוני התעסוקה מגבירים את החשש שהורדות הריבית מתרחקות ● מנגד, בארץ, הכלכלנים מעריכים שההקלה המוניטרית מתקרבת, אולי כבר ביום שני ● וגם: המניה שזינקה ב-1000% בשנה ועדיין צופים לה אפסייד

דיפ פייק / צילום: Shutterstock

הרופא המוכר נרצח רגע לפני שעמד לחשוף "תרופת פלא"? פייק מוחלט

סרטון המשתמש בטכנולוגיית דיפ פייק מסתובב ברשת ובו ניתן לראות, כביכול, כיצד אלמונים יורים בפרופ' רענן ברגר מבית החולים שיבא ● מבית החולים נמסר כי: "פרופ' רענן חי בריא ושלם, ומדובר בזיוף חמור שנעשה ככל הנראה כחלק מקמפיין הונאה נרחב שבו מופץ מידע שקרי לציבור במטרה להונות ולהטעות"