גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: החקיקה בארה"ב בתחום הקנאביס - מה קרה בשנת 2019, ולמה אפשר לצפות ב-2020?

המסגרת הרגולטורית המתפתחת והמשתנה באופן תכוף עשויה להיות די מבלבלת, במיוחד כשהיא גם שונה ממדינה למדינה ומזן לזן ● ישנן מספר רגולציות והצעות חוק שלחברות קנאביס-טק ישראליות כדאי להכיר ● דעה

חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
חממה לגידול קנאביס / צילום: shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

ישראל נחשבת כמרכז גלובלי מוביל בתחום המחקר והפיתוח של תעשיית הקנאביס הרפואי. לתוצאות הניסויים והמחקרים פורצי הדרך שנערכו בארץ בעשורים האחרונים ישנה השפעה ותרומה אדירה. עם העניין הגובר בתעשיית הקנאביס וההקלות הרגולטוריות בתחום, כך יותר ויותר חברות ישראליות בתחום הקנאביס-טק שמות את פעמיהן לחו"ל. אחד השווקים בעלי הפוטנציאל המשמעותי עבור אותן חברות, הוא השוק האמריקאי.

אך למי שעוקב אחר הנעשה בשוק האמריקאי, המסגרת הרגולטורית המתפתחת והמשתנה באופן תכוף עשויה להיות די מבלבלת, במיוחד כשהיא גם שונה ממדינה למדינה ומזן לזן. בעוד שמריחואנה אושרה לשימוש רפואי ב-33 מדינות בארה"ב וב-11 מדינות גם לשימוש אישי, על פי החוק הפדרלי, היא עדיין סם בלתי חוקי. המפ (HEMP) לעומת זאת, הפך לחוקי בכל המדינות על פי חוק החקלאות שחוקק הקונגרס האמריקאי ושנחתם על-ידי הנשיא טראמפ בדצמבר 2018.

הקונגרס האמריקאי בשנת 2019 הרבה להתדיין בתחום וישנן מספר רגולציות והצעות חוק שכדאי לחברות קנאביס-טק ישראליות השוקלות להרחיב את פעילותן בארה"ב להכיר:

בנקאות

אחד האתגרים עמם מתמודדים העוסקים בענף בארה"ב הן המגבלות על השימוש בשירותי בנקאות רגילים. לכן, הרבה עסקים בתחום המריחואנה הרפואית פועלים על בסיס מזומן ונמצאים בסיכון תמידי לשוד ועבירות אחרות.

בספטמבר 2019, בית הנבחרים האמריקאי אישר הצעת חוק המגינה על בנקים שמענקים שירותים בנקאיים לתעשיית הקנאביס: Secure And Fair Enforcement (SAFE) Banking Act. חוק זה נמצא עתה בפני הסנאט האמריקאי, ושאם אכן בסופו של דבר יאושר גם בסנאט - גם אם יכלול שינויים רבים מהנוסח שאושר בבית הנבחרים - יעמיד לרשות חברות הקנאביס מקורות מימון שלא זמינים להן כיום. בעתיד אף יוכל להוביל לפתיחת המסחר במניות חברות אלה בבורסות המובילות בארה"ב.

אך גם אם לא יחוקק על-ידי הקונגרס האמריקאי בטווח הקצר, ההשלכות של מאמצי החקיקה בתחום כבר נותנות את אותותיהן, ומוסדות הבנקאות המובילים בארה"ב מגלים יותר עניין לבחינת הענקת שירותים לחברות ומתחילים להערך כבר עתה לקראת פתיחת השוק.

לבנקים המעניקים שירותים משפטיים לחברות העוסקות בהמפ שהוגדר כחוקי ברמה הפדרלית לעומת זאת, פורסמו באחרונה הנחיות המאשרות שהבנקים רשאים להעניק שירותים משפטיים לחברות העוסקות בענף ההמפ באותו האופן שבו הם מעניקים שירותים משפטיים לעוסקים בגידולים חקלאיים אחרים.

המפ

על-פי חוק החקלאות האמריקאי, המפ מוגדר כזן קנאביס בעל אחוזי THC נמוכים של עד 0.3%. בין היתר, ניתן להפיק מההמפ שמן CBD.

בחודש אוקטובר 2019 פרסם משרד החקלאות האמריקאי תקנות זמניות בעניין גידולי ההמפ התעשייתי. אחד האתגרים של מגדלי ההמפ הוא החשש שבשל תנאי אקלים, עונות גידול ונתונים משתנים אחרים, הגידולים עלולים לחרוג שלא בכוונה, מאחוזי ה- THC המאושרים, ובכך לחשוף את החקלאי לקנסות ואת הגידולים להשמדה. בעניין זה למשל, משרד החקלאות אישר למדינות לקבוע תהליך לתיקון חריגות שכאלה.

שמן ה-CBD

בין אם מופק מהמפ ובין אם ממריחואנה, שמן ה-CBD הוא ללא ספק מוצר הקנאביס היותר פופולרי כיום בארה"ב. השאלה כמובן היא האם נעשה פיקוח הולם על ממכר השמן והאם הוא אכן מכיל את המרכיבים המפורסמים באריזות השונות. וכאן, בעקבות תלונות רבות שהוגשו, נכנס מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה- FDA לפעולה.

ב-25 בנובמבר 2019 פרסם המנהל מכתבי אזהרה לחברות שמכרו מוצרים מבוססי שמן באופן בלתי חוקי, קרי תוך פרסום בחנות, באריזת המוצר, אונליין או ברשתות החברתיות שלשימוש בשמן ישנן הטבות בריאותיות שונות, לבני אדם או לחיות. הטענה הייתה כי פרסום הטבות כאלה ניתן לייחס רק לתרופות מאושרות על-ידי המנהל. המנהל גם פרסם הנחיות לצרכנים עם הסיכונים הכרוכים בשימוש בשמן בשל, בין היתר, "המידע המוגבל" בנושא בטיחות השימוש. עוד חזר והזהיר שעדיין לא ניתן לשווק את השמן כמזון או כתוסף מזון.

הגם שרב הנסתר על הגלוי בשלב זה בתחום הרגולטורי בארה"ב בענף, אין ספק שצפויות התפתחויות רבות בתחום בשנת 2020. כבר עתה, כאמור, תוך הבנה ועמידה במגבלות החקיקתיות הקיימות, יכולות החברות הישראליות להתחיל בפעילות בארה"ב, גם אם מוגבלת, תוך ביסוס קשרים עם שותפים אסטרטגיים, חברות מקומיות וחקלאים במדינות בהן כבר עתה מאושר הקנאביס לשימוש רפואי או אישי. והחברות הישראליות טוב יעשו אם ימשיכו לעקוב אחר הנעשה בתחום הן ברמה הפדרלית והן ברמה המדינתית, ותהנה ערוכות לשווק את הפתרונות והמוצרים אותן פיתחו בשוק האמריקאי.

הכותבת היא יו"רית שותפה בפרקטיקה הישראלית של פירמת עורכי הדין הבינלאומית Holland & Knight

עוד כתבות

הפגנה בירושלים נגד גיוס חרדים לצה''ל / צילום: Reuters, Ilia Yefimovich

"השלכות כלכליות הרסניות": אגף התקציבים באוצר נגד מתווה חוק הגיוס

טיוטת החוק לפטור מגיוס, שהוגשה בשבוע שעבר, מעוררת התנגדות גם באגף התקציבים: "מתווה זה לא יביא להגדלת היקף המתגייסים" ● לפי האוצר, החוק יביא להפסד של עשרות מיליארדי שקלים למשק ולהכבדת הנטל על משרתי המילואים

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

התקדמות משמעותית במגעים על עסקת היצוא בין משרד האנרגיה לחברות הגז

לגלובס נודע על התקדמות משמעותית במגעים לגבי עסקת הגז הענקית עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר ● לפי המתווה, חברות הגז יתחייבו לספק גז למשק המקומי במחיר נמוך יותר, שיוצמדו למה שנקבע במתווה

בנייה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?

ירידה של 24% במספר הדירות שנמכרו ושל 9% במחיר הממוצע: דוחות תשע חברות נדל"ן בולטות חושפים מה באמת קורה בשוק הדיור בישראל ● וגם: מדוע סיום המלחמה לא הביא לזינוק במכירות, ומי מכרה מאות דירות במחיר ממוצע של 6.6 מיליון שקל?

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: שלומי יוסף

יו"ר רשות ני"ע בביקורת על הבנקים: מקשים על חברות הפינטק להיכנס לשוק

לדברי יו"ר רשות ניירות ערך בכנס של בנק ישראל, "המערכת של שירותי תשלום יושבת על כמה רגולטורים וגם על מערכת מורכבת בין חברות התשלומים למערכת הבנקאית שמספקת להם שירותים" ● עוד הוסיף זינגר כי "נעשים הרבה מאמצים, אבל צריך להגיד ביושר, זה לא עובד נכון לעכשיו והמצב לא טוב"

ניו יורק / צילום: Shutterstock

לראשונה בעולם: ניו יורק מחייבת קמעונאים לדווח מתי AI קובעת מחירים

חוק חדש בניו יורק מחייב קמעונאים לדווח כאשר מחירי מוצרים נקבעים ע"י AI על בסיס מידע שנאסף על הלקוחות ● המהלך מעורר זעם בקרב ארגוני הצרכנים, שרוצים ללכת רחוק יותר ודורשים איסור מוחלט על תמחור פרסונלי

נתניהו וסמוטריץ'. רה''מ לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ביטחון, חלב ומס על קרקעות: המחלוקות שמאיימות על אישור תקציב המדינה

מאבקי התקציב מגיעים לשיא, לקראת אישורו בממשלה בסוף השבוע ● עיקר המחלוקת הוא סביב הגדלת תקציב משרד הביטחון, רפורמה בשוק החלב ומיסוי קרקעות ● בעוד סמוטריץ' דוחף ליישום הרפורמות, אי־הוודאות בעמדת נתניהו מטילה צל על סיכויי אישור התקציב

חלוקת רכוש לא שיוויונית / צילום: Shutterstock

מתי בגידה מצדיקה חלוקת רכוש לא שוויונית בין בני זוג שמתגרשים?

התנהלות כלכלית שלילית של אחד מבני הזוג עשויה להוות נסיבה מיוחדת שתצדיק סטייה מחלוקת הנכסים המשותפים בצורה שוויונית

נגיד הבנק המרכזי ביפן, קאזו אואדה / צילום: Reuters, Kyodo

ביפן נערכים להעלאת ריבית בניגוד למגמה העולמית, ובשווקים מודאגים

בזמן שבעולם החלו להוריד ריבית, בבנק המרכזי של יפן נערכים להעלות אותה ברבע אחוז, לרמה של 0.75% ● "נדון בהתפתחויות הכלכליות", אמר הנגיד קאזו אואדה, וטלטל את הבורסה בטוקיו ● המהלך מעלה תהיות, ברקע התוכנית שחשפה לאחרונה הממשלה כדי לתמרץ את הכלכלה

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

אחרי הזינוק בבורסה: מיטב מכרה 5% מהמניות בחצי מיליארד שקל

לאחר שמניית מיטב זינקה בתוך שנה וחצי ב-650% והפכה לאחת מ-40 החברות הגדולות בבורסה עם שווי שוק של 9.5 מיליארד שקל, החברה מגייסת 500 מיליון שקל ממשקיעים בארץ ובחו"ל ● את הגיוס הוביל בנק ההשקעות ג'פריס

מאיה לור, משפיענית ה-AI של סופר פארם / צילום: צילום מסך מאינסטגרם

סופר־פארם השקיעה 2 מיליון שקל בבניית משפיענית AI

מאיה לור היא משפיענית AI שרשת סופר–פארם יצרה לפני חודש ובנתה לה חשבון אינסטגרם שכולל כ–9,500 עוקבים ● "האפיון הזה נבחר כי בעולם, הדור הצעיר עוקב אחרי משפיעניות וירטואליות, הוא פתוח ל–AI ומכיר את זה", אומרים ברשת

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל Open AI / צילום: ap, Markus Schreiber

"רגע קריטי": סם אלטמן בהודעה חריגה לעובדי OpenAI

על רקע התחזקות התחרות מצד גוגל, מנכ"ל OpenAI סם אלטמן הכריז על "קוד אדום" והגדיר את התקופה הנוכחית כקריטית עבור ChatGPT ● כעת ירכזו עובדי החברה משאבים ושכבות ניהול סביב שיפור מיידי של הצ'אטבוט, במהלך שידחוק הצידה פרויקטים אחרים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה אדומה בוול סטריט; המניה שזינקה לאחר שאנבידיה השקיעה בה

אירופה ננעלה בירידות קלות ● אנבידיה רכשה מניות סינופסיס בהיקף של 2 מיליארד דולר ● המניות הביטחוניות באירופה ירדו על רקע המגעים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● פעילות המפעלים בסין התכווצה בחודש השמיני ברציפות ● מחירי הנפט עלו ● הביטקוין צנח

חיים גליק ודדי שמחי / צילום: בר לביא, איל יצהר, צילום מסך

דדי שמחי וחיים גליק רוצים לחבר את אצולת אזרבייג'ן למכרזי הענק של המטרו

על רקע מכרזי המטרו הגדולים בתולדות המדינה, צמד המתווכים פועלים להביא לישראל שחקנים זרים חדשים ● בין המתעניינות: אקורד האזרית, שכבר החלה במהלך לרישום כקבלן ישראלי - בזמן שחברות אירופיות ותיקות דווקא נסוגות מהשוק ● מי עומד מאחורי החברה?

שלמה אליהו, דוד פורר, ישי דוידי, זוהר לוי, אהרון פרנקל / איור: גיל ג'יבלי

עלייתם של הפיננסיירים, והשכירים שהפכו למיליונרים: מעולם לא ראינו שנה כזאת בתל אביב

מדוד פורר דרך שלמה אליהו ועד זוהר לוי: בעלי העניין בחברות הנסחרות בת"א ניצלו את העליות החדות בבורסה כדי למכור מניות בהיקף גבוה פי 3 מבשנה שעברה - כמעט 16 מיליארד שקל, ושברו את שיא כל הזמנים ● וגם: השכירים שמכרו מניות בעשרות מיליוני שקלים

מבצעי בלאק פריידיי / צילום: ap, David Zalubowski

המרוויחים הגדולים מהבלאק פריידיי: ענף מוצרי החשמל וענף המחשבים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי ענף האופנה הוא מהנפגעים הגדולים בנובמבר, בשל תחרות בינלאומית חזקה

ראש הממשלה ג'ורג'ה מלוני / צילום: ap, Phil Noble

2,452 טון זהב עלולים להצית עימות חדש שיטלטל את כלכלת איטליה

תיקון חוק חדש באיטליה מבהיר כי זהב המדינה שייך לעם, ומעורר חשש שהממשלה תנסה להשתלט על העתודות ולפגוע בעצמאות הבנק המרכזי ● המהלך מעורר דאגה גם באיחוד האירופי: לאיטליה יש עתודות זהב בשווי 280 מיליארד אירו, שהן חלק מהגיבוי למטבע המשותף

אפליקציית יד2 / צילום: Shutterstock, shutterstock

העסקה הגדולה בתולדות אתרי האינטרנט בארץ: האם יד2 שווה מיליארדים?

קרן אייפקס העולמית רוכשת את אתר היד שנייה תמורת 3.1 מיליארד שקל - פי ארבעה מהשווי שבו נמכר לפני עשור ● בשוק מביעים ספק לגבי היכולת של הקרן להשביח את האתר באופן דרמטי כמו רוכשיו הקודמים ● וגם: איך הכל התחיל ומתי הייתה הפריצה הגדולה?

הקרנות הכספיות גייסו הכי הרבה כסף גם השנה / אילוסטרציה: Shutterstock

זינוק של 100% בשלוש שנים: תעשיית קרנות הנאמנות בשיא כל הזמנים

ב-11 החודשים הראשונים של השנה גייסו הקרנות המסורתיות, המנוהלות על ידי בתי השקעות סכום של 23 מיליארד שקל ● זוהי הפעם הראשונה מאז 2021 שהן יעקפו את הקרנות המחקות וקרנות הסל, שגייסו באותה תקופת זמן כ-18.6 מיליארד שקל

בניין משרד האוצר / צילום: רפי קוץ

ה־OECD בצפי אופטימי: הצמיחה החזקה בישראל לאחר המלחמה לא תסתכם בריבאונד חד פעמי

תחזית הארגון לצמיחה בשנה הקרובה נמצאת באמצע בין צפי בנק ישראל למשרד האוצר ועומדת על 4.9% ● בניגוד להערכת האוצר כי צפויה שנת ריבאונד חד פעמי, ב-OECD צופים שקצב הצמיחה החזק יימשך גם ב־2027 לצד ירידה באינפלציה, הורדות ריבית ופריחה ביצוא ● עוד צוין כי "הפסקת האש אמורה להסיר מקור של היסוס לעשות עסקים עם ישראל"

תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

למרות ההנחיות: חברות ביטחוניות שילמו מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות

מבקר המדינה פרסם דוח בנוגע לבקרה של משרד הביטחון על השימוש ב"משווקים" במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני ● לפי הדוח, החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022 ● עוד עולה כי לא הוקם מנגנון לביצוע ביקורות לעמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות