גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגייסות מיליארדי שקלים מהגופים המוסדיים: החגיגה בנדל"ן ובתשתיות לא פוסחת על קרנות ההשקעה

לא רק פרייבט אקוויטי: המרדף אחר תשואה אטרקטיבית גורם לגופים המוסדיים להשקיע סכומי עתק בקרנות המתמחות בנדל"ן ובתשתיות, שני תחומי השקעה הנחשבים בטוחים יחסית ● "כשהשוק עולה כולם עושים תשואות יפות"

קרן JTLV - גייסה כמיליארד שקל בדצמבר 2019 / צילום: אתר החברה
קרן JTLV - גייסה כמיליארד שקל בדצמבר 2019 / צילום: אתר החברה

השנה האחרונה הייתה מצוינת למשקיעים בבורסה בתל אביב, ובפרט לאלה שהניחו את כספם על מניות חברות הנדל"ן, שהניבו על פי רוב תשואות דו-ספרתיות ותלת-ספרתיות. את הגאות בשוקי ההון והנדל"ן, שמנתבת זרימת כספים אדירה להשקעות בתחום, מנצלות היטב גם קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) לגיוסי ענק של מיליארדי שקלים.

מבדיקת "גלובס" עולה כי לאחרונה הולכים ומתרבים גיוסי ענק של קרנות המתמחות בהשקעות בנדל"ן ותשתיות בארץ ובעולם. מרבית הכספים המוזרמים לקרנות אלה מגיעים מגופים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור, וחלקם גם ממשקיעים פרטיים בעלי הון. זאת, כהמשך ישיר של המגמה בשנים האחרונות, שבהן גיוסי הקרנות הלכו וגדלו, על רקע ירידה באטרקטיביות של אפיקים אחרים (בעיקר איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות) ובמקביל להמשך הזרימה של כספים בהיקף אדיר לגופים המוסדיים (המנהלים חסכונות לטווח ארוך כמו קרנות פנסיה וקופות גמל).

גיוסי הכספים הגדולים על-ידי קרנות בתחומי הנדל"ן והתשתיות (בדומה לקרנות הפרייבט אקוויטי, כדוגמת פימי, פורטיסימו, סקיי ואחרות), זוכים לרוח גבית מהריביות האפסיות ומהתשואות הנמוכות בשוק האג"ח, אשר גורמות להיעדר אלטרנטיבות השקעה שיניבו תשואה אטרקטיבית. בין הקרנות הייעודיות הבולטות בתחומי הנדל"ן והתשתיות ניתן למנות את קרן ריאליטי, שגייסה ביוני האחרון כ-1.5 מיליארד שקל, אלקטרה נדל"ן (חברה ציבורית) שגייסה כמיליארד דולר לשלוש קרנות השקעה בתחום מקבצי הדיור בארה"ב, קרן JTLV2, שגייסה לאחרונה כמיליארד שקל, וכן שלוש קרנות ריט חדשות יחסית הנסחרות כחברות ציבוריות: ג'נריישן קפיטל , שגייסה בפרק זמן קצר יחסית כ-870 מיליון שקל, מגוריט , שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל, ומניבים, שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל עד היום.

קרן ריאליטי: "עיקר התשואה - מפעולות ההשבחה"

"העלייה החדה בהיקף הגיוסים שלנו נובעת מהיקף הגדילה בפעילות שלנו. בנוסף, כשגדלנו בהיקפי העסקאות, חלקן ביחד עם משקיעים שלנו, אז גם נחשפנו לעסקאות גדולות יותר, שבהן התחרות בין המשקיעים קטנה יותר. בנישה שלנו, של השבחת נדל"ן בארץ, היינו בהתחלה כמעט לבד, אבל במהלך השנים נכנסו עוד ועוד משקיעים בנכסים הקטנים יותר, ושם גדלה התחרות. לעומת זאת, בהשקעות ענק של מאות מיליוני שקלים התחרות יותר מצומצמת, כי זה תחום שדורש הרבה יותר ידע וניסיון", אומר אוהד רוזן, שותף בקרן ריאליטי, שגייסה עד היום כ-2.7 מיליארד שקל.

"בנוסף, כמובן שככל שגדלנו והצלחנו אז יכולנו גם לגייס יותר כסף מהמוסדיים על רקע ההצלחה שלנו. צריך לציין גם שיש מגמה כללית של המוסדיים להגדיל את תיקי הנדל"ן שלהם. אלטרנטיבות ההשקעה שלהם לא רבות, על רקע סביבת הריבית האפסית והתשואות הנמוכות. חלקם גם משקיעים בקרנות שלנו וגם מצטרפים אלינו ישירות בעסקאות".

הקרן הראשונה של ריאליטי, שהוקמה ב-2008 וגייסה כ-150 מיליון שקל, הניבה תשואה שנתית של כ-20% נטו. השנייה, מ-2012, גייסה כ-220 מיליון שקל, והקרן השלישית הוקמה ב-2015, וסכום הגיוס קפץ לכ-860 מיליון שקל. בשתי הקרנות הללו התשואה עומדת על כ-15% נטו לשנה.

ריאליטי, שבראשה עומדים מלבד רוזן גם מיקי ורדי, לשעבר ראש רשות מקרקעי ישראל, ובנו אסף, היא קרן ייחודית מסוגה בישראל, העוסקת בתחום השבחת הנדל"ן ופועלת לפיתוח עירוני בנכסיה, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות השונות. עם משקיעי הקרן נמנים גופים מוסדיים, אוניברסיטאות ומשקיעים פרטיים ישראלים וזרים. בין הנכסים שרכשה נמנים בית העיתונאים בתל אביב, קניון ארנה בהרצליה, בית המכס ביפו, מתחם מיומנה בנמל יפו, מתחם באזור ועוד.

הקרן הרביעית, שגייסה כאמור סכום עתק של 1.5 מיליארד שקל, ביצעה עד היום שלוש עסקאות מרכזיות: ביולי אשתקד רכשה הקרן את מרכז הקליטה במבשרת ציון בכ-266 מיליון שקל (חלקה ברכישה 58%). המתחם הוא בשטח של כ-51 דונם, ובכוונת הקרן לקדם תוכנית להגדלת זכויות הבנייה הקיימות בו לכ-900 דירות לפחות.

עסקה נוספת ביצעה ריאליטי בנובמבר האחרון, לרכישת 1.3 דונם ברחוב הצפירה בתל אביב, בכ-45 מיליון שקל, ובעסקה שלישית רכשה בדצמבר ממשפחת שטראוס מתחם בשטח של כ-18 דונם בקריית אריה בפתח תקווה בכ-100 מיליון שקל. מדובר במתחם הממוקם בפינת הרחובות גיסין ובזל, שבו קיים כיום מבנה קירור ומשרדים של שטראוס, המשתרע על שטח של כ-6,500 מ"ר, ומושכר בכ-5 מיליון שקל בשנה. במתחם זכויות בנייה לא מנוצלות של מעל 30 אלף מ"ר משרדים. בקרן מתכננים למכור את המבנה הקיים ולהגדיל את זכויות הבנייה במתחם.

לדברי רוזן, "זה תחום עם סיכון נמוך יותר מבחינת המוסדיים. את עיקר התשואה אנחנו משיגים מפעולות ההשבחה, ולא מעליית השוק, כך שהסיכון אצלנו נמוך יותר בהשוואה למי שקונה נכס במחיר מלא. כמובן שיש גם בטוחות של נכס נדל"ן אמיתי".

בשנים האחרונות גם חברות הנדל"ן המניב וגם קרנות יכלו להשיג בקלות יחסית תשואה דו-ספרתית. בעתיד זה יהיה כנראה הרבה יותר קשה. לאילו תשואות המשקיעים יכולים לצפות?

"בתחום שלנו, של קרן ריאליטי, בעיקר מכיוון שאנחנו הולכים על עסקאות גדולות והתחרות יותר מצומצמת, יש שם לא מעט הזדמנויות עסקיות עם תשואות מאוד אטרקטיביות. ההשפעה הרוחבית של שוק הנדל"ן הרבה פחות משפיעה על הנישה הספציפית שלנו. כמובן שעם חלוף השנים הצוות שלנו הופך ליותר מיומן ומקצועי, ולצד הרצון להשביח את הנכסים ולספק תשואה למשקיעים למדנו לפעול בהרמוניה ביחד עם הרשות המקומית והתושבים של האזור".

אלקטרה נדל"ן: "מאוד מדויקים וספציפיים בפעילות שלנו"

חברת אלקטרה נדל"ן, המשתייכת לקבוצת אלקו של משפחת זלקינד, חולשת כיום, באמצעות קרנות ההשקעה שלה, על כ-30 אלף יחידות דיור ב-82 מקבצי דיור בארה"ב (בעיקר במדינות דרום מזרח ארה"ב), זאת בהתאם לתוכנית האסטרטגית שהציגה החברה בינואר 2016, שלפיה החברה תהפוך לזרוע הנדל"ן המניב של קבוצת אלקו, תוך התמקדות בתחום מקבצי הדיור בארה"ב.

גיל רושינק, מנכ"ל החברה, אומר כי "אנחנו מאוד מדויקים וספציפיים בפעילות שלנו. אחת הבעיות של קרנות שפועלות בארץ זה שהן מתפרסות על פני פעילויות שונות בתחום הנדל"ן. קרן החוב שגייסנו לאחרונה, למשל, תתמקד במתן הלוואות רק באזורים שאלקטרה נדל"ן פועלת בהם - דרום מזרח ארה"ב - ורק לפרויקטים של נדל"ן מניב שהם מקבצי דיור. כלומר, לא נעניק הלוואות לפרויקטים יזמיים שונים שהם מאוד מסוכנים. אגב, אצלנו כל הפעילות ציבורית והכל שקוף, בניגוד לקרנות וחברות אחרות".

ביולי האחרון השלימה אלקטרה נדל"ן גיוס של כ-460 מיליון דולר לקרן שנייה, ובדצמבר עוד 100 מיליון דולר לקרן חוב חדשה (הלוואות למקבצי דיור). במקביל, הודיעה אלקטרה נדל"ן על פתיחת גיוסים לקרן השקעות שלישית בהיקף של כ-600 מיליון דולר, ובחודש האחרון קיבלה התחייבויות השקעה של כשליש מהסכום. לקרן הראשונה שלה, שנסגרה בחודש מאי 2018, גייסה אלקטרה נדל"ן כ-215 מיליון דולר ממשקיעים בישראל.

מתוך הסכום של כמיליארד דולר שגייסה החברה עד היום לקרנות הנדל"ן שלה בארה"ב, גויסו כ-450 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים (בעיקר משפחות עשירות) בארץ, ויתרת הסכום גויסה ממוסדיים אמריקאיים.

גיל רושינק / צילום: יונתן בלום, גלובס

החברה נכנסה לפעילות בתחום מקבצי הדיור בארה"ב ב-2016, לאחר כמה שנים שבהן התרכזה במימוש נכסים כדי לעמוד בהתחייבויותיה, על רקע מצב פיננסי מאתגר והפסדים משמעותיים שצברה, אשר הובילו לגל מכירות אינטנסיבי ולפרידה מעיקר נכסיה. התמונה כיום שונה לחלוטין, ומניית אלקטרה נדל"ן רשמה בשלוש השנים האחרונות קפיצה של 211%, שהביאה את שווייה לכ-1.1 מיליארד שקל.

אתם רואים קושי גדל לאתר עסקאות אטרקטיביות?

"זה תלוי מי השחקן. אלקטרה אמריקה (החברה הבת של אלקטרה נדל"ן, ק' י') דורגה בשנת 2019 במקום הרביעי בארה"ב מבחינת היקף הרכישות של מקבצי דיור. כשאתה נמצא בעשירייה הראשונה של פעילות בתחום מסוים, כמעט כל העסקאות מגיעות קודם כל אליך. כשאתה קונה מתחמים גדולים ומספר מקבצים, יש לך כוח לנהל מו"מ ולקבל הנחות יותר גדולות, ולכן התשואה יכולה להיות יותר גבוהה. מאוד קשה לאתר ולסגור עסקאות טובות היום, כמו בארץ אגב, אבל השחקנים הגדולים יותר יכולים להשיג עסקאות טובות".

לאילו תשואות המשקיעים יכולים לצפות אצלכם?

"אני כמובן לא יכול לדבר על תשואות עתידיות. אבל כשהשוק עולה, כולם עושים תשואות יפות. אנחנו נמצאים כיום בתקופה של האי-ודאות הכי גדולה שהייתה אי פעם, בגלל שהריבית אפסית ובגלל שהאיומים החיצוניים על הכלכלה האמריקאית מאוד גדולים. מצב כזה של אי-ודאות יכול כמובן לגרום לשנים קשות בכל הסגמנטים של הנדל"ן, וכאן המשקיע צריך לבחור את המשקיע הכי טוב שיניב לו את התשואות הטובות ביותר בתקופה כזו.

"אצלנו כל הדירות מנוהלות על-ידי חברת הניהול שאנחנו מחזיקים, שיש בה כ-700 עובדים. כשאתה שולט בניהול תוכל לעבור את המשברים שיגיעו בצורה חלקה יותר. היא עברה את המשבר הגדול של 2007-2009 בצורה טובה, ולכן אני מאמין שאנחנו נדע לטפל טוב מאוד גם במשבר הבא אם וכאשר הוא יגיע".

קרנות ההשקעה שגופים מוסדיים מנהלים בהן את חסכונות הציבור

ג'נריישן קפיטל: "סוג של הגנה פנימית בגלל הפיזור"

קרן ג'נריישן קפיטל היא קרן ההשקעות הציבורית הראשונה בתחומי האנרגיה והתשתיות בישראל. הקרן, שהוקמה בתחילת 2018 על-ידי ארז בלשה ויוסי זינגר, בשותפות עם קבוצת ויולה, מתמקדת בהשקעות בתחומי התשתיות והאנרגיה: חשמל, גז טבעי, תחבורה, סביבה, מים, בינוי זכייני ועוד.

תיק ההשקעות של הקרן ממוקד, נכון להיום, בשני תחומים מרכזיים: אנרגיה ותחבורה. לקרן ארבע השקעות: ייצור חשמל באמצעות גז טבעי (רפק אנרגיה ו-MRC), אנרגיה מתחדשת (סולגרין), חלוקת גז טבעי - דאונסטרים (נגב גז טבעי וגז טבעי דרום), תחבורה ציבורית והיסעים (בון תור ומטרופולין). בנוסף, ג'נריישן חתמה לאחרונה על מזכר הבנות לרכישת חברת GES, הפועלת במגזר איכות הסביבה - מים, טיפול בשפכים וטיפול באשפה.

בראש ג'נריישן קפיטל עומדים יוסי זינגר, המכהן כיו"ר פעיל, וארז בלשה, כמנכ"ל, שניהם בעלי ניסיון בניהול עסקים בתחום האנרגיה והתשתיות. מאז החלה להיסחר בבורסה רשמה מניית הקרן ירידה של אחוזים בודדים, ושווייה בבורסה עומד על כ-840 מיליון שקל.

לדברי זינגר, "בהתחשב בפעילות הצפויה בתחום התשתיות, התשואות בו יהיו עודפות ביחס לתחומים בעלי סיכון דומה, בעיקר בגלל היקפי ההשקעה הצפויים בתחום הזה בשנים הקרובות. אני מתכוון לכל מגזרי התשתיות - אנרגיה מתחדשת, תחנות כוח, איכות סביבה, תחבורה ועוד. אנחנו יודעים לייצר גם את העסקה הנכונה וגם את ההשבחה לאחר העסקה. בקרן כמו שלנו, שיכולה להשקיע בהרבה מגזרי תשתיות לעומת קרנות נדל"ן, יש סוג של הגנה פנימית, בגלל הפיזור על תחומים רחבים. יש מתאם מאוד נמוך למחזורי המאקרו".

ארז בלשה (מימין) ויוסי זינגר, יזמי קרן ג'נריישן / צילום: תמוז רחמן

היעדר ממשלה בישראל פוגע באפשרויות ההשקעה שלכם לנוכח העיכוב בפרויקטים רבים?

"בשנת 2019 זה לא הפריע לנו, אבל אין ספק שאנחנו נמצאים במצב שעשוי להוביל לעיכובים בתחומי תשתיות שונים. עם זאת, מרבית ההשקעות נעשות על-ידי הסקטור הפרטי עבור הסקטור הציבורי, ועד היום זה לא פגע בתהליכים שונים. נהפוך הוא. המדינה מבינה שהסקטור שיכול לתמוך הכי טוב בצמיחה לטווח ארוך זה סקטור התשתיות. יש בישראל פיגור גדול מאוד בהשקעה בתשתיות, ואין לאף משרד ממשלתי את הלוקסוס לצמצם או להאט את ההשקעה בתשתיות".

נכון להיום אתם נסחרים נמוך מההון העצמי שלכם.

"נכון. קרנות דומות לשלנו בחו"ל נסחרות מעל ההון העצמי. אנחנו זמן קצר בשטח, ואני מניח שיש פה תהליך של הבנת המוצר הזה והפעילות שלנו מצד המשקיעים, וזה לוקח זמן. באופן כללי, שוק ההון יודע לתמחר טוב מאוד את ניירות הערך הנסחרים בו, ובעתיד מחיר המניה בבורסה ישקף מן הסתם את הפעילות שלנו, ואם נצליח להראות תשואה טובה וניהול מוצלח של ההשקעות שאנחנו ביצענו, ועוד נבצע בעתיד, מחיר המניה ישקף מן הסתם את הערך הנכון של הפעילות".

JTLV2: בדרך להחזקה של 25% ב"יורופארק"

קרן 2JTLV עוסקת ברכישת נדל"ן בישראל, בהשבחתו על ציר הזמן ובמימושו. הקרן, אשר הוקמה בשנת 2019 על-ידי עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן כשותף מנהל, השלימה לאחרונה גיוס של כמיליארד שקל, שחלק עיקרי מהם הגיע ממשקיעים מוסדיים. לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי JTLV2 צפויה לרכוש את חלקה של חברת מבני תעשיה (50%) בפארק התעשייה והמשרדים "יורופארק" בקיבוץ יקום, תמורת כ-250 מיליון שקל. הקרן צפויה להחזיק ישירות ב-25% ממניות יורופארק, ולנהל את הפרויקט, בעוד שאת המחצית השנייה של המניות ירכשו כמה גופים מוסדיים שהשקיעו בקרן (Co-Investment).

הקרן הוקמה כהמשך לפלטפורמה של JTLV שהוקמה בשנת 2011 על-ידי בירם, רוטר, ושותפים ישראלים נוספים, ובין הפרויקטים שהיא מבצעת ניתן למנות את כיכר אתרים בת"א, שוק מחנה יהודה בירושלים, היקב בראשון לציון ועוד. הקרן מתמחה בספקטרום אפשרויות השבחת הנדל"ן, לרבות נכסים מניבים הסובלים מתמהיל נחות או מתפוסה נמוכה, הסרת חסמים תכנוניים או תכנון לא אופטימלי, תוספת זכויות בנייה, תוספת ושינוי ייעודי בנייה, בעיות קנייניות ומשפטיות, בעיות הנדסיות ועוד.

לאחרונה רכשה הקרן מספר נכסים, ביניהם קרקע של כ-12 דונם במתחם ה-1000 בראשון לציון, את מתחם מד"א בכיכר בזל ת"א, מרכז מסחרי בבנייה בראשון לציון (שהושכר מראש לרשת טולמנס ולמסעדת רביבה וסיליה) ועוד.

עמיר בירם / צילום: תמר מצפי

קרנות ההשקעה שגופים מוסדיים מנהלים בהן את חסכונות הציבור

מגוריט: רכישה וייזום של 1,100 יחידות דיור

קרן מגוריט הינה קרן נדל"ן העוסקת ברכישת נדל"ן למגורים בישראל, ניהולו ותפעולו לזמן ארוך. את הקרן הקימו בתחילת 2016 היו"ר ארז רוזנבוך ביחד עם עו"ד חיים ויספיש. השניים מחזיקים 32% ו-11% ממניות חברת הניהול של הקרן, בהתאמה.

הקרן הצטרפה לבורסה בספטמבר 2016, לאחר שגייסה כ-240 מיליון שקל - כ-60 מיליון שקל מתוכם בהנפקת המניות הראשונית. כספי ההנפקה הצטרפו לכ-180 מיליון שקל, שגויסו עוד קודם לכן מארבעה גופים - חברה קדישא וקרן אלמנות ויתומים, שהשקיעו יחד כ-100 מיליון שקל, וקק"ל ואקסלנס שהשקיעו כ-40 מיליון שקל כל אחת.

בהמשך ביצעה הקרן גיוסים נוספים, כך שסך הגיוסים שלה במניות ובאג"ח בבורסה עד היום מסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, כולל גיוס של כ-400 מיליון שקל בנובמבר האחרון בהנפקה פרטית של מניות למשקיעים מוסדיים.

עד היום השקיעה מגוריט או זכתה במכרזים ב-15 פרויקטים במרכז הארץ (ת"א, הרצליה, פ"ת, ר"ג, ירושלים, ראשון לציון ועוד). בסך הכול התקשרה הקרן בעסקאות לרכישה וייזום של כ-1,100 יחידות דיור, ביניהן ארבעה מכרזים של "דירה להשכיר" להקמת כ-510 דירות (בשיתוף עם קבוצת מנרב). לקרן יש היום כ-300 דירות מאוכלסות והשאר בשלבי ייזום שונים.

מאז גיוס ההון האחרון העלתה מגוריט הילוך בהשקעותיה וחתמה על מספר הסכמים גדולים: שני הסכמי אופציה לרכישת 110 דירות בפרויקט "אפר האוס" של גינדי החזקות בשכונת יד אליהו בת"א, תמורת 268 מיליון שקל, והסכם לרכישת 21 דירות שמצויות בשלבי בנייה מתקדמים בפרויקט בשכונת הדר יוסף בת"א של קבוצת גבאי בכ-57 מיליון שקל.

בנוסף התקשרה הקרן בהסכם לרכישת שני בניינים הכוללים 117 דירות ושטח מסחרי, שעתידים להיבנות על-ידי מנרב בשדרות ירושלים ביפו בכ-256 מיליון שקל, וכן בהסכם נוסף לרכישת 25 דירות בפרויקט שמקימה חברת מצלאווי בקריית אונו, שנמצאות בשלב בנייה ראשוני ותמורתן תשלם הקרן 55 מיליון שקל.

קרן מניבים ריט: עסקת ענק עם ורטהיימר

קרן הריט מניבים הוקמה ב-2015 על-ידי שרון שוופי (יו"רית), לשעבר מנכ"לית חברת הנדל"ן גב ים, ואיתי מל (סגן יו"ר) כקרן ריט - קרן המשקיעה בנדל"ן (בעיקר מתחמי תעשייה, לוגיסטיקה ומשרדים) מתוך מטרה להשכיר את הנכסים לתקופה ארוכה, שכפופה למשטר מיסויי ייחודי, הכולל הטבות מס. מנכ"ל החברה הוא עופר אברם.

הקרן הצטרפה לבורסה בתל אביב באפריל 2017, בעת שביצעה הנפקת אג"ח ומניות, שבמהלכה גייסה כ-290 מיליון שקל. מאז ביצעה הקרן עוד מספר גיוסים, כולל גיוס של כ-90 מיליון שקל בנובמבר האחרון במניות ועוד כ-312 מיליון שקל בימים אלה באג"ח. בסך הכול גייסה הקרן במניות ואג"ח כ-1.3 מיליארד שקל עד היום.

ביום חמישי האחרון דיווחה הקרן כי חתמה על הסכמים לרכישת ארבעה מתחמי תעשייה ומשרדים בצפון הארץ. במסגרת העסקה תרכוש מניבים, בסכום של כ-635 מיליון שקל (בתוספת מע"מ), שלושה מתחמים הממוקמים באזור התעשייה תפן ומתחם נוסף הממוקם באזור התעשייה בנהריה, בשטח בנוי כולל של כ-82,500 מ"ר, המשתרעים על כ-166 דונם בסה"כ. בנוסף, תשלם הקרן הוצאות עסקה ומסים של כ-39 מיליון שקל.

בצד המוכר, כך נחשף ב"גלובס" השבוע, עומדת משפחת ורטהיימר, מעשירי ישראל ולשעבר בעלת חברות התעשייה ישקר וטכנולוגית להבים (שאת מפעליה משמשים המתחמים שרכשה הקרן).

עוד לפני עסקת הענק האחרונה מחזיקה הקרן בתשעה נכסים בשטח של כ-96 אלף מ"ר (ועוד 24 אלף מ"ר חניות) ועתידה לרכוש בקרוב עוד שני נכסים: מגדל מניבים-מיטב שבהקמה ובניין משרדים ברעננה שרכישתו טרם הושלמה.

עופר אברם, מנכ"ל מניבים (מימין), היו"רית שרון שוופי וסגנה איתי מל / צילום: ועה זני

קרנות ההשקעה שגופים מוסדיים מנהלים בהן את חסכונות הציבור

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

פרויקט ''תלפיות החדשה'' בירושלים / צילום: יח''צ

תושב חוץ רכש 7 דירות בירושלים. כמה הוא שילם?

הדירות נקנו בפרויקט "תלפיות החדשה" וכולן בנות 4 חדרים ● המחיר הממוצע של דירה בעסקה הגיע ל־3.86 מיליון והמחיר למ"ר הגיע לכ־38.5 אלף שקל ● הפרויקט מוקם על סמך תוכנית מ־2014, שכוללת פארק פנימי גדול, שדרה מסחרית ושטחים משותפים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: מוכנים למו"מ עם איראן ביום שישי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם