גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מגייסות מיליארדי שקלים מהגופים המוסדיים: החגיגה בנדל"ן ובתשתיות לא פוסחת על קרנות ההשקעה

לא רק פרייבט אקוויטי: המרדף אחר תשואה אטרקטיבית גורם לגופים המוסדיים להשקיע סכומי עתק בקרנות המתמחות בנדל"ן ובתשתיות, שני תחומי השקעה הנחשבים בטוחים יחסית ● "כשהשוק עולה כולם עושים תשואות יפות"

קרן JTLV - גייסה כמיליארד שקל בדצמבר 2019 / צילום: אתר החברה
קרן JTLV - גייסה כמיליארד שקל בדצמבר 2019 / צילום: אתר החברה

השנה האחרונה הייתה מצוינת למשקיעים בבורסה בתל אביב, ובפרט לאלה שהניחו את כספם על מניות חברות הנדל"ן, שהניבו על פי רוב תשואות דו-ספרתיות ותלת-ספרתיות. את הגאות בשוקי ההון והנדל"ן, שמנתבת זרימת כספים אדירה להשקעות בתחום, מנצלות היטב גם קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) לגיוסי ענק של מיליארדי שקלים.

מבדיקת "גלובס" עולה כי לאחרונה הולכים ומתרבים גיוסי ענק של קרנות המתמחות בהשקעות בנדל"ן ותשתיות בארץ ובעולם. מרבית הכספים המוזרמים לקרנות אלה מגיעים מגופים מוסדיים המנהלים את חסכונות הציבור, וחלקם גם ממשקיעים פרטיים בעלי הון. זאת, כהמשך ישיר של המגמה בשנים האחרונות, שבהן גיוסי הקרנות הלכו וגדלו, על רקע ירידה באטרקטיביות של אפיקים אחרים (בעיקר איגרות חוב ממשלתיות וקונצרניות) ובמקביל להמשך הזרימה של כספים בהיקף אדיר לגופים המוסדיים (המנהלים חסכונות לטווח ארוך כמו קרנות פנסיה וקופות גמל).

גיוסי הכספים הגדולים על-ידי קרנות בתחומי הנדל"ן והתשתיות (בדומה לקרנות הפרייבט אקוויטי, כדוגמת פימי, פורטיסימו, סקיי ואחרות), זוכים לרוח גבית מהריביות האפסיות ומהתשואות הנמוכות בשוק האג"ח, אשר גורמות להיעדר אלטרנטיבות השקעה שיניבו תשואה אטרקטיבית. בין הקרנות הייעודיות הבולטות בתחומי הנדל"ן והתשתיות ניתן למנות את קרן ריאליטי, שגייסה ביוני האחרון כ-1.5 מיליארד שקל, אלקטרה נדל"ן (חברה ציבורית) שגייסה כמיליארד דולר לשלוש קרנות השקעה בתחום מקבצי הדיור בארה"ב, קרן JTLV2, שגייסה לאחרונה כמיליארד שקל, וכן שלוש קרנות ריט חדשות יחסית הנסחרות כחברות ציבוריות: ג'נריישן קפיטל , שגייסה בפרק זמן קצר יחסית כ-870 מיליון שקל, מגוריט , שגייסה כ-1.4 מיליארד שקל, ומניבים, שגייסה כ-1.3 מיליארד שקל עד היום.

קרן ריאליטי: "עיקר התשואה - מפעולות ההשבחה"

"העלייה החדה בהיקף הגיוסים שלנו נובעת מהיקף הגדילה בפעילות שלנו. בנוסף, כשגדלנו בהיקפי העסקאות, חלקן ביחד עם משקיעים שלנו, אז גם נחשפנו לעסקאות גדולות יותר, שבהן התחרות בין המשקיעים קטנה יותר. בנישה שלנו, של השבחת נדל"ן בארץ, היינו בהתחלה כמעט לבד, אבל במהלך השנים נכנסו עוד ועוד משקיעים בנכסים הקטנים יותר, ושם גדלה התחרות. לעומת זאת, בהשקעות ענק של מאות מיליוני שקלים התחרות יותר מצומצמת, כי זה תחום שדורש הרבה יותר ידע וניסיון", אומר אוהד רוזן, שותף בקרן ריאליטי, שגייסה עד היום כ-2.7 מיליארד שקל.

"בנוסף, כמובן שככל שגדלנו והצלחנו אז יכולנו גם לגייס יותר כסף מהמוסדיים על רקע ההצלחה שלנו. צריך לציין גם שיש מגמה כללית של המוסדיים להגדיל את תיקי הנדל"ן שלהם. אלטרנטיבות ההשקעה שלהם לא רבות, על רקע סביבת הריבית האפסית והתשואות הנמוכות. חלקם גם משקיעים בקרנות שלנו וגם מצטרפים אלינו ישירות בעסקאות".

הקרן הראשונה של ריאליטי, שהוקמה ב-2008 וגייסה כ-150 מיליון שקל, הניבה תשואה שנתית של כ-20% נטו. השנייה, מ-2012, גייסה כ-220 מיליון שקל, והקרן השלישית הוקמה ב-2015, וסכום הגיוס קפץ לכ-860 מיליון שקל. בשתי הקרנות הללו התשואה עומדת על כ-15% נטו לשנה.

ריאליטי, שבראשה עומדים מלבד רוזן גם מיקי ורדי, לשעבר ראש רשות מקרקעי ישראל, ובנו אסף, היא קרן ייחודית מסוגה בישראל, העוסקת בתחום השבחת הנדל"ן ופועלת לפיתוח עירוני בנכסיה, תוך שיתוף פעולה עם הרשויות השונות. עם משקיעי הקרן נמנים גופים מוסדיים, אוניברסיטאות ומשקיעים פרטיים ישראלים וזרים. בין הנכסים שרכשה נמנים בית העיתונאים בתל אביב, קניון ארנה בהרצליה, בית המכס ביפו, מתחם מיומנה בנמל יפו, מתחם באזור ועוד.

הקרן הרביעית, שגייסה כאמור סכום עתק של 1.5 מיליארד שקל, ביצעה עד היום שלוש עסקאות מרכזיות: ביולי אשתקד רכשה הקרן את מרכז הקליטה במבשרת ציון בכ-266 מיליון שקל (חלקה ברכישה 58%). המתחם הוא בשטח של כ-51 דונם, ובכוונת הקרן לקדם תוכנית להגדלת זכויות הבנייה הקיימות בו לכ-900 דירות לפחות.

עסקה נוספת ביצעה ריאליטי בנובמבר האחרון, לרכישת 1.3 דונם ברחוב הצפירה בתל אביב, בכ-45 מיליון שקל, ובעסקה שלישית רכשה בדצמבר ממשפחת שטראוס מתחם בשטח של כ-18 דונם בקריית אריה בפתח תקווה בכ-100 מיליון שקל. מדובר במתחם הממוקם בפינת הרחובות גיסין ובזל, שבו קיים כיום מבנה קירור ומשרדים של שטראוס, המשתרע על שטח של כ-6,500 מ"ר, ומושכר בכ-5 מיליון שקל בשנה. במתחם זכויות בנייה לא מנוצלות של מעל 30 אלף מ"ר משרדים. בקרן מתכננים למכור את המבנה הקיים ולהגדיל את זכויות הבנייה במתחם.

לדברי רוזן, "זה תחום עם סיכון נמוך יותר מבחינת המוסדיים. את עיקר התשואה אנחנו משיגים מפעולות ההשבחה, ולא מעליית השוק, כך שהסיכון אצלנו נמוך יותר בהשוואה למי שקונה נכס במחיר מלא. כמובן שיש גם בטוחות של נכס נדל"ן אמיתי".

בשנים האחרונות גם חברות הנדל"ן המניב וגם קרנות יכלו להשיג בקלות יחסית תשואה דו-ספרתית. בעתיד זה יהיה כנראה הרבה יותר קשה. לאילו תשואות המשקיעים יכולים לצפות?

"בתחום שלנו, של קרן ריאליטי, בעיקר מכיוון שאנחנו הולכים על עסקאות גדולות והתחרות יותר מצומצמת, יש שם לא מעט הזדמנויות עסקיות עם תשואות מאוד אטרקטיביות. ההשפעה הרוחבית של שוק הנדל"ן הרבה פחות משפיעה על הנישה הספציפית שלנו. כמובן שעם חלוף השנים הצוות שלנו הופך ליותר מיומן ומקצועי, ולצד הרצון להשביח את הנכסים ולספק תשואה למשקיעים למדנו לפעול בהרמוניה ביחד עם הרשות המקומית והתושבים של האזור".

אלקטרה נדל"ן: "מאוד מדויקים וספציפיים בפעילות שלנו"

חברת אלקטרה נדל"ן, המשתייכת לקבוצת אלקו של משפחת זלקינד, חולשת כיום, באמצעות קרנות ההשקעה שלה, על כ-30 אלף יחידות דיור ב-82 מקבצי דיור בארה"ב (בעיקר במדינות דרום מזרח ארה"ב), זאת בהתאם לתוכנית האסטרטגית שהציגה החברה בינואר 2016, שלפיה החברה תהפוך לזרוע הנדל"ן המניב של קבוצת אלקו, תוך התמקדות בתחום מקבצי הדיור בארה"ב.

גיל רושינק, מנכ"ל החברה, אומר כי "אנחנו מאוד מדויקים וספציפיים בפעילות שלנו. אחת הבעיות של קרנות שפועלות בארץ זה שהן מתפרסות על פני פעילויות שונות בתחום הנדל"ן. קרן החוב שגייסנו לאחרונה, למשל, תתמקד במתן הלוואות רק באזורים שאלקטרה נדל"ן פועלת בהם - דרום מזרח ארה"ב - ורק לפרויקטים של נדל"ן מניב שהם מקבצי דיור. כלומר, לא נעניק הלוואות לפרויקטים יזמיים שונים שהם מאוד מסוכנים. אגב, אצלנו כל הפעילות ציבורית והכל שקוף, בניגוד לקרנות וחברות אחרות".

ביולי האחרון השלימה אלקטרה נדל"ן גיוס של כ-460 מיליון דולר לקרן שנייה, ובדצמבר עוד 100 מיליון דולר לקרן חוב חדשה (הלוואות למקבצי דיור). במקביל, הודיעה אלקטרה נדל"ן על פתיחת גיוסים לקרן השקעות שלישית בהיקף של כ-600 מיליון דולר, ובחודש האחרון קיבלה התחייבויות השקעה של כשליש מהסכום. לקרן הראשונה שלה, שנסגרה בחודש מאי 2018, גייסה אלקטרה נדל"ן כ-215 מיליון דולר ממשקיעים בישראל.

מתוך הסכום של כמיליארד דולר שגייסה החברה עד היום לקרנות הנדל"ן שלה בארה"ב, גויסו כ-450 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים (בעיקר משפחות עשירות) בארץ, ויתרת הסכום גויסה ממוסדיים אמריקאיים.

גיל רושינק / צילום: יונתן בלום, גלובס

החברה נכנסה לפעילות בתחום מקבצי הדיור בארה"ב ב-2016, לאחר כמה שנים שבהן התרכזה במימוש נכסים כדי לעמוד בהתחייבויותיה, על רקע מצב פיננסי מאתגר והפסדים משמעותיים שצברה, אשר הובילו לגל מכירות אינטנסיבי ולפרידה מעיקר נכסיה. התמונה כיום שונה לחלוטין, ומניית אלקטרה נדל"ן רשמה בשלוש השנים האחרונות קפיצה של 211%, שהביאה את שווייה לכ-1.1 מיליארד שקל.

אתם רואים קושי גדל לאתר עסקאות אטרקטיביות?

"זה תלוי מי השחקן. אלקטרה אמריקה (החברה הבת של אלקטרה נדל"ן, ק' י') דורגה בשנת 2019 במקום הרביעי בארה"ב מבחינת היקף הרכישות של מקבצי דיור. כשאתה נמצא בעשירייה הראשונה של פעילות בתחום מסוים, כמעט כל העסקאות מגיעות קודם כל אליך. כשאתה קונה מתחמים גדולים ומספר מקבצים, יש לך כוח לנהל מו"מ ולקבל הנחות יותר גדולות, ולכן התשואה יכולה להיות יותר גבוהה. מאוד קשה לאתר ולסגור עסקאות טובות היום, כמו בארץ אגב, אבל השחקנים הגדולים יותר יכולים להשיג עסקאות טובות".

לאילו תשואות המשקיעים יכולים לצפות אצלכם?

"אני כמובן לא יכול לדבר על תשואות עתידיות. אבל כשהשוק עולה, כולם עושים תשואות יפות. אנחנו נמצאים כיום בתקופה של האי-ודאות הכי גדולה שהייתה אי פעם, בגלל שהריבית אפסית ובגלל שהאיומים החיצוניים על הכלכלה האמריקאית מאוד גדולים. מצב כזה של אי-ודאות יכול כמובן לגרום לשנים קשות בכל הסגמנטים של הנדל"ן, וכאן המשקיע צריך לבחור את המשקיע הכי טוב שיניב לו את התשואות הטובות ביותר בתקופה כזו.

"אצלנו כל הדירות מנוהלות על-ידי חברת הניהול שאנחנו מחזיקים, שיש בה כ-700 עובדים. כשאתה שולט בניהול תוכל לעבור את המשברים שיגיעו בצורה חלקה יותר. היא עברה את המשבר הגדול של 2007-2009 בצורה טובה, ולכן אני מאמין שאנחנו נדע לטפל טוב מאוד גם במשבר הבא אם וכאשר הוא יגיע".

קרנות ההשקעה שגופים מוסדיים מנהלים בהן את חסכונות הציבור

ג'נריישן קפיטל: "סוג של הגנה פנימית בגלל הפיזור"

קרן ג'נריישן קפיטל היא קרן ההשקעות הציבורית הראשונה בתחומי האנרגיה והתשתיות בישראל. הקרן, שהוקמה בתחילת 2018 על-ידי ארז בלשה ויוסי זינגר, בשותפות עם קבוצת ויולה, מתמקדת בהשקעות בתחומי התשתיות והאנרגיה: חשמל, גז טבעי, תחבורה, סביבה, מים, בינוי זכייני ועוד.

תיק ההשקעות של הקרן ממוקד, נכון להיום, בשני תחומים מרכזיים: אנרגיה ותחבורה. לקרן ארבע השקעות: ייצור חשמל באמצעות גז טבעי (רפק אנרגיה ו-MRC), אנרגיה מתחדשת (סולגרין), חלוקת גז טבעי - דאונסטרים (נגב גז טבעי וגז טבעי דרום), תחבורה ציבורית והיסעים (בון תור ומטרופולין). בנוסף, ג'נריישן חתמה לאחרונה על מזכר הבנות לרכישת חברת GES, הפועלת במגזר איכות הסביבה - מים, טיפול בשפכים וטיפול באשפה.

בראש ג'נריישן קפיטל עומדים יוסי זינגר, המכהן כיו"ר פעיל, וארז בלשה, כמנכ"ל, שניהם בעלי ניסיון בניהול עסקים בתחום האנרגיה והתשתיות. מאז החלה להיסחר בבורסה רשמה מניית הקרן ירידה של אחוזים בודדים, ושווייה בבורסה עומד על כ-840 מיליון שקל.

לדברי זינגר, "בהתחשב בפעילות הצפויה בתחום התשתיות, התשואות בו יהיו עודפות ביחס לתחומים בעלי סיכון דומה, בעיקר בגלל היקפי ההשקעה הצפויים בתחום הזה בשנים הקרובות. אני מתכוון לכל מגזרי התשתיות - אנרגיה מתחדשת, תחנות כוח, איכות סביבה, תחבורה ועוד. אנחנו יודעים לייצר גם את העסקה הנכונה וגם את ההשבחה לאחר העסקה. בקרן כמו שלנו, שיכולה להשקיע בהרבה מגזרי תשתיות לעומת קרנות נדל"ן, יש סוג של הגנה פנימית, בגלל הפיזור על תחומים רחבים. יש מתאם מאוד נמוך למחזורי המאקרו".

ארז בלשה (מימין) ויוסי זינגר, יזמי קרן ג'נריישן / צילום: תמוז רחמן

היעדר ממשלה בישראל פוגע באפשרויות ההשקעה שלכם לנוכח העיכוב בפרויקטים רבים?

"בשנת 2019 זה לא הפריע לנו, אבל אין ספק שאנחנו נמצאים במצב שעשוי להוביל לעיכובים בתחומי תשתיות שונים. עם זאת, מרבית ההשקעות נעשות על-ידי הסקטור הפרטי עבור הסקטור הציבורי, ועד היום זה לא פגע בתהליכים שונים. נהפוך הוא. המדינה מבינה שהסקטור שיכול לתמוך הכי טוב בצמיחה לטווח ארוך זה סקטור התשתיות. יש בישראל פיגור גדול מאוד בהשקעה בתשתיות, ואין לאף משרד ממשלתי את הלוקסוס לצמצם או להאט את ההשקעה בתשתיות".

נכון להיום אתם נסחרים נמוך מההון העצמי שלכם.

"נכון. קרנות דומות לשלנו בחו"ל נסחרות מעל ההון העצמי. אנחנו זמן קצר בשטח, ואני מניח שיש פה תהליך של הבנת המוצר הזה והפעילות שלנו מצד המשקיעים, וזה לוקח זמן. באופן כללי, שוק ההון יודע לתמחר טוב מאוד את ניירות הערך הנסחרים בו, ובעתיד מחיר המניה בבורסה ישקף מן הסתם את הפעילות שלנו, ואם נצליח להראות תשואה טובה וניהול מוצלח של ההשקעות שאנחנו ביצענו, ועוד נבצע בעתיד, מחיר המניה ישקף מן הסתם את הערך הנכון של הפעילות".

JTLV2: בדרך להחזקה של 25% ב"יורופארק"

קרן 2JTLV עוסקת ברכישת נדל"ן בישראל, בהשבחתו על ציר הזמן ובמימושו. הקרן, אשר הוקמה בשנת 2019 על-ידי עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן כשותף מנהל, השלימה לאחרונה גיוס של כמיליארד שקל, שחלק עיקרי מהם הגיע ממשקיעים מוסדיים. לאחרונה נחשף ב"גלובס" כי JTLV2 צפויה לרכוש את חלקה של חברת מבני תעשיה (50%) בפארק התעשייה והמשרדים "יורופארק" בקיבוץ יקום, תמורת כ-250 מיליון שקל. הקרן צפויה להחזיק ישירות ב-25% ממניות יורופארק, ולנהל את הפרויקט, בעוד שאת המחצית השנייה של המניות ירכשו כמה גופים מוסדיים שהשקיעו בקרן (Co-Investment).

הקרן הוקמה כהמשך לפלטפורמה של JTLV שהוקמה בשנת 2011 על-ידי בירם, רוטר, ושותפים ישראלים נוספים, ובין הפרויקטים שהיא מבצעת ניתן למנות את כיכר אתרים בת"א, שוק מחנה יהודה בירושלים, היקב בראשון לציון ועוד. הקרן מתמחה בספקטרום אפשרויות השבחת הנדל"ן, לרבות נכסים מניבים הסובלים מתמהיל נחות או מתפוסה נמוכה, הסרת חסמים תכנוניים או תכנון לא אופטימלי, תוספת זכויות בנייה, תוספת ושינוי ייעודי בנייה, בעיות קנייניות ומשפטיות, בעיות הנדסיות ועוד.

לאחרונה רכשה הקרן מספר נכסים, ביניהם קרקע של כ-12 דונם במתחם ה-1000 בראשון לציון, את מתחם מד"א בכיכר בזל ת"א, מרכז מסחרי בבנייה בראשון לציון (שהושכר מראש לרשת טולמנס ולמסעדת רביבה וסיליה) ועוד.

עמיר בירם / צילום: תמר מצפי

קרנות ההשקעה שגופים מוסדיים מנהלים בהן את חסכונות הציבור

מגוריט: רכישה וייזום של 1,100 יחידות דיור

קרן מגוריט הינה קרן נדל"ן העוסקת ברכישת נדל"ן למגורים בישראל, ניהולו ותפעולו לזמן ארוך. את הקרן הקימו בתחילת 2016 היו"ר ארז רוזנבוך ביחד עם עו"ד חיים ויספיש. השניים מחזיקים 32% ו-11% ממניות חברת הניהול של הקרן, בהתאמה.

הקרן הצטרפה לבורסה בספטמבר 2016, לאחר שגייסה כ-240 מיליון שקל - כ-60 מיליון שקל מתוכם בהנפקת המניות הראשונית. כספי ההנפקה הצטרפו לכ-180 מיליון שקל, שגויסו עוד קודם לכן מארבעה גופים - חברה קדישא וקרן אלמנות ויתומים, שהשקיעו יחד כ-100 מיליון שקל, וקק"ל ואקסלנס שהשקיעו כ-40 מיליון שקל כל אחת.

בהמשך ביצעה הקרן גיוסים נוספים, כך שסך הגיוסים שלה במניות ובאג"ח בבורסה עד היום מסתכם בכ-1.4 מיליארד שקל, כולל גיוס של כ-400 מיליון שקל בנובמבר האחרון בהנפקה פרטית של מניות למשקיעים מוסדיים.

עד היום השקיעה מגוריט או זכתה במכרזים ב-15 פרויקטים במרכז הארץ (ת"א, הרצליה, פ"ת, ר"ג, ירושלים, ראשון לציון ועוד). בסך הכול התקשרה הקרן בעסקאות לרכישה וייזום של כ-1,100 יחידות דיור, ביניהן ארבעה מכרזים של "דירה להשכיר" להקמת כ-510 דירות (בשיתוף עם קבוצת מנרב). לקרן יש היום כ-300 דירות מאוכלסות והשאר בשלבי ייזום שונים.

מאז גיוס ההון האחרון העלתה מגוריט הילוך בהשקעותיה וחתמה על מספר הסכמים גדולים: שני הסכמי אופציה לרכישת 110 דירות בפרויקט "אפר האוס" של גינדי החזקות בשכונת יד אליהו בת"א, תמורת 268 מיליון שקל, והסכם לרכישת 21 דירות שמצויות בשלבי בנייה מתקדמים בפרויקט בשכונת הדר יוסף בת"א של קבוצת גבאי בכ-57 מיליון שקל.

בנוסף התקשרה הקרן בהסכם לרכישת שני בניינים הכוללים 117 דירות ושטח מסחרי, שעתידים להיבנות על-ידי מנרב בשדרות ירושלים ביפו בכ-256 מיליון שקל, וכן בהסכם נוסף לרכישת 25 דירות בפרויקט שמקימה חברת מצלאווי בקריית אונו, שנמצאות בשלב בנייה ראשוני ותמורתן תשלם הקרן 55 מיליון שקל.

קרן מניבים ריט: עסקת ענק עם ורטהיימר

קרן הריט מניבים הוקמה ב-2015 על-ידי שרון שוופי (יו"רית), לשעבר מנכ"לית חברת הנדל"ן גב ים, ואיתי מל (סגן יו"ר) כקרן ריט - קרן המשקיעה בנדל"ן (בעיקר מתחמי תעשייה, לוגיסטיקה ומשרדים) מתוך מטרה להשכיר את הנכסים לתקופה ארוכה, שכפופה למשטר מיסויי ייחודי, הכולל הטבות מס. מנכ"ל החברה הוא עופר אברם.

הקרן הצטרפה לבורסה בתל אביב באפריל 2017, בעת שביצעה הנפקת אג"ח ומניות, שבמהלכה גייסה כ-290 מיליון שקל. מאז ביצעה הקרן עוד מספר גיוסים, כולל גיוס של כ-90 מיליון שקל בנובמבר האחרון במניות ועוד כ-312 מיליון שקל בימים אלה באג"ח. בסך הכול גייסה הקרן במניות ואג"ח כ-1.3 מיליארד שקל עד היום.

ביום חמישי האחרון דיווחה הקרן כי חתמה על הסכמים לרכישת ארבעה מתחמי תעשייה ומשרדים בצפון הארץ. במסגרת העסקה תרכוש מניבים, בסכום של כ-635 מיליון שקל (בתוספת מע"מ), שלושה מתחמים הממוקמים באזור התעשייה תפן ומתחם נוסף הממוקם באזור התעשייה בנהריה, בשטח בנוי כולל של כ-82,500 מ"ר, המשתרעים על כ-166 דונם בסה"כ. בנוסף, תשלם הקרן הוצאות עסקה ומסים של כ-39 מיליון שקל.

בצד המוכר, כך נחשף ב"גלובס" השבוע, עומדת משפחת ורטהיימר, מעשירי ישראל ולשעבר בעלת חברות התעשייה ישקר וטכנולוגית להבים (שאת מפעליה משמשים המתחמים שרכשה הקרן).

עוד לפני עסקת הענק האחרונה מחזיקה הקרן בתשעה נכסים בשטח של כ-96 אלף מ"ר (ועוד 24 אלף מ"ר חניות) ועתידה לרכוש בקרוב עוד שני נכסים: מגדל מניבים-מיטב שבהקמה ובניין משרדים ברעננה שרכישתו טרם הושלמה.

עופר אברם, מנכ"ל מניבים (מימין), היו"רית שרון שוופי וסגנה איתי מל / צילום: ועה זני

קרנות ההשקעה שגופים מוסדיים מנהלים בהן את חסכונות הציבור

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות, בהובלת מניות הטכנולוגיה

הנאסד"ק קפץ בכ-1.3% ● העליות בוול סטריט מגיעות בעקבות הפוגה בעליות החדות במחירי הנפט, לצד נתוני מאקרו חיוביים שפורסמו בארה"ב ● שר האוצר האמריקאי: המכסים הגלובליים בגובה 15% ייכנסו לתוקף השבוע ● בורסות אירופה סיימו את היום בעליות ● הביטקוין נסחר סביב 73 אלף דולר ונמצא ברמתו הגבוהה מזה כחודש ● סיאול צנחה ביותר מ-10% הבוקר והשלימה נפילה של 17% ביומיים

כותרות העיתונים בעולם

"טראמפ מזין את הפרנויה של פוטין": האם הסיוט הגדול של נשיא רוסיה יתממש?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: אנליסטים טוענים שישראל צריכה לשתף פעולה עם אזרבייג'ן ואיחוד האמירויות כדי להילחם בציר הסוני שמתחזק במזרח התיכון, חיסול חמינאי תפס את פוטין בהפתעה, והסכנה לנשיאות טראמפ בשל המלחמה עם איראן • כותרות העיתונים בעולם

זירת נפילת שבר יירוט בשטח פתוח בצפון הארץ / צילום: כב''ה

בגודל של מקרר או משאית: למה צריך להיזהר גם מ"רסיסים"

למערך ההגנה האווירית של צה"ל שיעור הצלחה גבוה ביירוט טילים, אך כשהוא קורה מעל שטח המדינה, נשקפת מכך סכנה לא פחות גדולה ● איך היא נוצרת, ומה ההבדל בין שבר יירוט לרסיס? ● שאלת השעה, מדור חדש

רכבים שניזוקו מטיל איראני בתל אביב / צילום: אלה לוי וינרייב

מאות תביעות הוגשו למס רכוש בגלל מכוניות שנפגעו

כ-669 תביעות בגין נזק לכלי רכב התקבלו בקרן הפיצויים ברשות המסים עד כה ● סוכנויות הרכב החלו לפעול היום באופן חלקי ● וגם: הנתח של המותגים הסיניים במכירות בישראל המשיך לגדול בינואר-פברואר ● השבוע בענף הרכב

האם החגיגה בתעשיית הקרנות בת''א מוצדקת? / אילוסטרציה: Shutterstock

תעשיית הקרנות חוגגת ובשוק כבר מזהירים: "אל תעשו את הטעות של משקיעי S&P 500"

האופטימיות של המשקיעים המקומיים באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות המקומית, אליה זרמו 700-800 מיליון שקל בצל המלחמה עם איראן, בעיקר לקרנות אקטיביות המשקיעות בתל אביב • התעשייה שברה השבוע שיא חדש וחצתה את רף 800 מיליארד השקלים של נכסים מנוהלים ● עם זאת בתעשייה יש מי שמתריע: "צריך להיזהר מהטעות שעשו חלק מהמשקיעים עם מסלולי ה-S&P 500"

תומר בר־זאב ממייסדי איירון סורס (מנכ''ל) וזיג, ועומר קפלן  ממייסדי איירון סורס וזיג / איור: גיל ג'יבלי

הסטארט-אפ של יוצאי איירון סורס ויחידה 81: גייסו 58 מיליון דולר למערכת שיווק מותגים מבוססת AI

חברת הסטארט-אפ החדשה של מייסדי איירון סורס, תומר בר-זאב ועומר קפלן ויזמים נוספים נחשפת ● המערכת מזהה חברות המשווקות מוצרי צריכה ברשת שיש להן פוטנציאל מסחרי ומספקת להן לדבריה "יכולות של סוכני AI שמאפשרות להן לבלוט, לצמוח ולהצליח בסביבה תחרותית"

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

שיא חדש לבנק הפועלים: הרווח ב-2025 זינק ל-9.8 מיליארד שקל

בנק הפועלים דיווח על רווחי שיא של 9.8 מיליארד שקל ב-2025 - זינוק של 28% לעומת השנה שקדמה לה ● שיעור התשואה על ההון ב-2025 עומדת על 15.3% ● הדירקטוריון הודיע על חלוקת דיבידנד בסכום של 1.24 מיליארד שקל ● ועד עובדי הבנק: "בלתי נתפס שהנהלת הבנק מפרסמת רווחי עתק, ובאותה נשימה בוחרת לפגוע ישירות בכיס של העובדים"

אנבידיה / צילום: Shutterstock

"זו לא בועה, זו רק ההתחלה": המיליארדר שהתעשר מטסלה רכש מניות של אנבידיה ב־180 מיליון דולר

ליאו קוגואן, מיליארדר ומבעלי המניות הפרטיים הגדולים של טסלה, הודיע ביממה החולפת כי רכש מיליון מניות של אנבידיה ● לדבריו, החששות מבועת בינה מלאכותית מוגזמים ומהפכת ה-AI והרובוטיקה נמצאת עדיין בשלבים מוקדמים

ניר צוק / צילום: ענבל מרמרי

ניר צוק חושף את חברת הסייבר החדשה שלו

החברה החדשה Cylake, שמודיעה היום על גיוס סיד בהיקף 45 מיליון דולר, מפתחת פלטפורמת סייבר מבוססת בינה מלאכותית עבור ארגונים גדולים שאינם יכולים להשתמש בענן ציבורי, בהם מוסדות פיננסיים וגופי ממשל הפועלים תחת רגולציה מחמירה ● בין שותפיו להקמה של צוק, שהקים בעברו את פאלו אלטו, אחד ממייסדי סנטינל וואן

מכון ויצמן ברחובות אחרי פגיעת הטיל האיראני בקיץ האחרון / צילום: כפיר זיו

אפקט מכון ויצמן: מה עושים גופי המחקר כדי להגן על המדע מפני נפילת טיל

הטילים שנפלו במכון ויצמן ובבית החולים סורוקה בסבב הקודם מול איראן הובילו להשמדה של דגימות יקרות־ערך ● במשרד הבריאות אומרים שגיבשו נוהל חדש, אבל גורמים שדיברנו איתם בבתי החולים לא שמעו עליו ● חלק מהגופים הפיקו לקחים באופן עצמאי ● כך הם מתכוונים למנוע אסון מדעי

בניית ממ''ד / צילום: תמר מצפי

איך תשפיע המלחמה עם איראן על מחירי הדירות?

האירועים בשוק בשנתיים וחצי האחרונות מלמדים כי צפויות עליות מחירים בשוק, הן ברכישה הן בשכירות ● מי שידחוף את המחירים למעלה תהיינה דירות עם ממ"ד, שבערים רבות יש עדיין מעט מדי מהן

אילוסטרציה: Shutterstock, Maxx-Studio

האיכון הסלולרי הוכיח: האישה אינה ידועה בציבור ולא זכאית לירושה

באופן תקדימי, בית המשפט החליט באמצעות איכון סלולרי שבני הזוג לא היו יחדיו בשעות מסוימות, ולכן הם אינן נחשבים ידועים בציבור ● כמו כן, הוכח כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, וכי המנוח לא היה מעוניין בשיתוף כלכלי ● גם המסמך שהציגה בת הזוג, בו תיאר המנוח את מערכת היחסים איתה, לא הועיל

אורן קניאל - מנכ''ל AppsFlyer אפספלייר / צילום: איל יצהר

מדוע בוטל אקזיט המיליארדים של אפספלייר הישראלית?

האקזיט המיוחל שמצפים לו המשקיעים באפספלייר ממשיך להתעכב ● מאז תחילת השנה ירדו מניות חברות התוכנה בעשרות אחוזים, וקרן הפרייבט אקוויטי אפולו שביקשה לרכוש את אפספלייר - חששה מירידת שווי ● אפספלייר עומדת מאחורי תוכנה לניהול קמפיינים פרסומיים ברשת, היא חברה רווחית שמייצרת כ-500 מיליון דולר בשנה בהכנסות

מכוניות סיניות נפרקות ממכולות בנמל המפרץ / צילום: יח''צ

מהשפעות המלחמה המסתמנות: התייקרות של אלפי שקלים בכלי רכב חדשים

חברות ספנות מתחילות להקפיץ את מחירי התובלה הימית במכולות מהמזרח בשל המלחמה ● כך, לגלובס נודע כי MSC העלתה את תעריפי הובלת המכולות מהמזרח לישראל ב-1200 דולר ● יבואנים בענף הרכב: ההתייקרות של אלפי שקלים עשויה לחול גם על כלי רכב שכבר בדרכם לישראל

בניין בבת ים שנפגע מטיל איראני. ההתחדשות והשיקום בשטח עוד נראים רחוקים מאוד / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"פתרונות מיידיים"? החוק שאמור להבטיח שיקום מהיר של אתרי הרס עדיין מתעכב

כבר באוגוסט הושגו הסכמות על נוסח החוק שאמור לסייע לשיקום מהיר של מבנים שנפגעו מטילים או ברעידת אדמה, כלקחי מבצע "עם כלביא" - אך גם חודשים אחרי, וכשאנחנו כבר בהתנגשות חזיתית חדשה מול איראן, החוק טרם אושר ● גלובס בודק היכן הדברים עומדים נכון להיום

צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אחרי תוצאות השיא של הפועלים: למה מניות הבנקים ירדו?

מדד הבנקים נסחר בירידות בניגוד למגמה הכוללת בבורסה בתל אביב ● בנק הפועלים דיווח הבוקר על עלייה חדה של 28% ברווח הנקי ב-2025 ● מנהל מחלקת המחקר של IBI, לירן לובלין, ציין כי הדוחות כוללים הרבה הכנסות חד־פעמיות, וכי הם "מעט מאכזבים ביחס לציפיות ברבעון"

פרופ' מאיה תמיר / צילום: Robert Schoen

הטוב, הרע והכועס: החוקרת שמגלה מי באמת מנהל את הרגשות שלנו

האם הכעס משתלם, ובאילו תרבויות אהבה לא בהכרח מתבטאת במתן הרגשה טובה? ● פרופ' מאיה תמיר, שזכתה לאחרונה בפרס רוטשילד היוקרתי, מספרת על המחקרים שחושפים עד כמה אנחנו יכולים לבחור מה נרגיש

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

החל מהיום: השינוי בבורסה בת"א שיסייע למשקיעים להתמודד עם חוסר ודאות

הבורסה משיקה פקיעה יומית באופציות על מדד ת"א 35 ● המשמעות: משקיעים מתוחכמים יוכלו להגיב בכל יום לאירועים גיאופוליטיים וכלכליים וגם "לבטח" את עצמם מפני תנודתיות חדה במדד הדגל

הרמטכ''ל אייל זמיר / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל אייל זמיר: עוברים לשלב הבא במערכה; 60% ממשגרי הטילים הושמדו

חיל האוויר השלים את גל התקיפות ה-13 בטהרן; בצה"ל מעריכים כי 60% מיכולות הירי של איראן הושמדו ● נאט"ו: הגברנו את ההגנה נגד טילים במדינות הברית • צה"ל בהודעת פינוי חריגה לשכונות שלמות בדאחיה, שהתרחבה גם לאזור הבקעא ● יותר מ-300 משגרים הושמדו באיראן מתחילת המלחמה • איראן תקפה את אזרבייג'אן: שניים נפגעו • עדכונים שוטפים 

החות'ים בצנעא / צילום: ap, Osamah Abdulrahma

הפתעה: לאיפה נעלמו החות'ים ולמה הם לא יורים?

מי שהתמידו בירי על ישראל במהלך "חרבות ברזל", מסתפקים כעת בהצהרות בלבד ● מומחית מסבירה: החות'ים הם לא פרוקסי של איראן במלוא מובן המילה, אלא יותר משתפי פעולה; גם במלחמת 12 הימים התגובה שלהם הייתה מינורית ● ומה בכל זאת יכול להביא לירי מתימן ● שאלת השעה, מדור חדש