חברת המכשור הרפואי לייפבונד, המפתחת רשת לאיחוי בקע (Hernia Mesh), נמכרה לחברת המכשור הרפואי בארד, כיום חלק מספקית הציוד הרפואי האמריקאית, בקטון דיקינסון (BD). היקף העסקה הוא כמה עשרות מיליוני דולרים, דומה לסכום שגייסה עד היום - כ-60 מיליון דולר.
משקיעי החברה העיקריים מאז הקמתה ב-2007 היו קרן פיטנגו ומשקיע הביומד רוברט טאוב, שהיה המייסד של חברה שעסקה בטכנולוגיה דומה - אומריקס, שנמכרה לתאגיד ג'ונסון אנד ג'ונסון ב-438 מיליון דולר. טאוב בחר להשקיע בלייפבונד מתוך היכרות עמוקה עם הטכנולוגיה, אף שהמוצרים היו עלולים להיות מתחרים. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שרכשה כאמור את אומריקס, ביקשה לשחזר את ההצלחה בשותפות עם טאוב סביב מוצרים עוצרי דימום והשקיעה גם היא בחברה, מתוך מחשבה שהמוצרים עשויים להיות משלימים.
משקיעים נוספים בלייפבונד היו קרן אאורום, גיזה, גלנרוק של לירון רקנאטי, קרן Sino הסינית, Adams Street Partners וזייטלמן.
לייפבונד הוקמה ב-2007 בידי ישי אתר - מהנדס רפואי ויזם שמאז ייסד מספר חברות בתחומים שונים בעולם הביומד, ביניהן biochange, אקסימור ואאוטסנס, ואורן פרייס בלום - גם הוא מהנדס ביורפואי וחוקר ביומכניקה שייסד מאז את חברת המכשור הרפואי Ossio. השניים סיפרו בעבר כי החליטו להקים חברה שתפתח מוצר לעצירת דימומים בעקבות חשיפה לפציעות החיילים במלחמת לבנון השנייה. כשהחברה הוקמה התברר שהמוצר מתאים יותר לפגיעה השכיחה יותר של קרעים במעי ודליפות מן המעי לאחר כריתת חלק מן המעי.
בניסוי קליני בכ-70 חולים המוצר השיג תוצאות טובות ונרשם לשיווק באירופה. חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, שהשקיעה בחברה, התעניינה בשלב כלשהו ברכישתה, אך העסקה לא יצאה לפועל.
ניסוי מתקדם יותר, שנערך בשנים 2017-2015, נכשל, והחברה נאלצה לחשב מסלול מחדש. היא החליטה להתמקד בפיתוח מוצר נוסף על בסיס אותה הטכנולוגיה, הפעם רשת לניתוחי בקע. מוצר זה נמצא לקראת כניסה לניסויים קליניים, אבל כיוון שהחברה הלכה "אחורה" מבחינת שלב הפיתוח, סכום האקזיט כנראה נמוך או לא גבוה בהרבה מהיקפי הגיוס.