גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דעה: נורבגיה היא סמל להשקעות ולאחריות לאומית

למרות שעפ"י ההערכות נורבגיה תישאר עוד עשרות שנים יצואנית גדולה של נפט וגז, המדינה נערכת כבר עתה להקים תעשיות יצוא חדשניות שיוכלו להחליף בבוא העת את ההכנסה הלאומית בתחום האנרגיה ● מכאן נובע העניין שהתעורר במדינה לשתף פעולה עם ישראל בכמה תחומי חדשנות ● דעה

מסירים שלג מהרכבים בנורבגיה / צילום: Maxim Shemetov, רויטרס
מסירים שלג מהרכבים בנורבגיה / צילום: Maxim Shemetov, רויטרס

בימים אלה כשהשלג מכסה כמעט את הכול והשמש נראית לעין אם בכלל חלק קטן מהיום נהנים נורבגים רבים במסלולי הסקי - הספורט הלאומי שגם שמו הומצא על ידם.

רבים מהם שמחו עוד יותר לשמוע שהקרן הלאומית שלהם ("גלובל" או בפשטות "קרן הפנסיה הלאומית") המנוהלת על ידי הבנק המרכזי הגיע בסוף 2019 לשווי חסר תקדים של 1.1 טריליון דולר.

בקרן מושקעים עודפיה של נורבגיה מהרווח הנובע מיצור נפט וגז טבעי המופקים בלב ים. האחריות הלאומית גרמה לממשלותיה השונות של נורבגיה לאגור לטובת הדורות הבאים את הרווחים האלה תוך שמירת ערכם הריאלי.

אין ספק כי הישגיה הגדולים של נורבגיה בניהול אחראי ויעיל של רווחיה הנובעים מהפקת אנרגיה ממאגרים תת-ימיים נזקפים לטובתה של יציבותה הפוליטית של המדינה.

בישראל מוזכר תכופות החוק הנורבגי המאפשר לשרים להתפטר מהפרלמנט ולאפשר לבאים אחריהם להחליפם. ואולם דווקא שיטת הבחירות הנורבגית היא הגורם העיקרי להתנהלותו התקינה של השלטון:

החוק הנורבגי קובע כי בחירות מתקיימות אך ורק אחת לארבע שנים ולפיכך מתאפשרת קיומה של ממשלת מיעוט כאשר האופוזיציה המפולגת בתוך עצמה מתאחדת בתמיכתה בממשלת המיעוט סביב נושאים חיוניים כמו תקציב המדינה, שמירת מדיניות הרווחה המשולמת עבור חמשת מיליון תושבי נורבגיה ומניעת זליגת עודפי רווח למשק כלומר ההיפך המוחלט מבזבוז וראוותנות . להתנהלות כזאת קוראים אחריות לאומית.

בנוסף, מתנהלות הבחירות ע"פ שיטת בחירות אזורית כאשר חברי הפרלמנט בכל אזור בחירה נבחרים באופן יחסי, בשונה מהשיטה הישראלית שהיא יחסית וללא חלוקה לאזורים. השיטה הנורבגית מאפשרת קרבה רבה יותר בין הבוחר לנבחר. ובמילים אחרות השתתפות משמעותית יותר של הציבור בבחירת נציגיו.

למרות שעל-פי ההערכות תישאר נורבגיה עוד עשרות בשנים יצואנית גדולה של נפט וגז (מעניין לציין כי נורבגיה היא היצואנית השנייה בגודלה בעולם של גז טבעי) נערכת המדינה כבר עתה להקים תעשיות יצוא חדשניות שיוכלו להחליף בבוא העת את ההכנסה הלאומית בתחום האנרגיה. מכאן נובע העניין שהתעורר בנורבגיה לשתף פעולה עם ישראל בכמה תחומי חדשנות ובעיקר בתחום הרפואה הדיגיטלית, חקלאות מתקדמת, סייבר ובתחום פתרונות תחבורתיים ידידותיים לסביבה. שיתוף-הפעולה עשוי להיות כמובן דו-צדדי - למשל השימוש בתחבורה חשמלית לרבות מכוניות בנורבגיה הוא הגבוה ביותר בעולם לנפש ואיכות האוויר בערים העיקריות גבוהה מאוד. יצור החשמל בנורבגיה הידרו אלקטרי ברובו ומבוסס על טכנולוגיה שעשתה את צעדיה הראשונים כבר בראשית המאה עשרים.

רפואה דיגיטלית בה נמצאת ישראל באחד המקומות הראשונים בעולם חיונית לנורבגיה שבה ישובים מבודדים עשויים להימצא במרחק של מאות ק"מ מהעיר הסמוכה ובחלק מהם אין כלל רופאים .

לפני מספר חודשים ביקרה בישראל משלחת טכנולוגית-עסקית שמנתה עשרות משתתפים ונפגשה עם גרומים רלוונטיים באקוסיסטם הישראלי וכן עם לא מעט חברות ומאז נבדקים מס' מסלולים לפעילות משותפת.

בשנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל פעילותה של הקרן הלאומית הנורבגית ובנוסף להשקעות הנחשבות שמרניות יותר השקיעה הקרן גם בחברות טכנולוגיה חדשנית אך עדיין לא בהון סיכון ובחברות הזנק.

שיא החזקותיה של הקרן בניירות ערך ישראלים הגיע לפני כשנתיים כאשר החזיקה בסך של כ-2.5 מיליארד דולר.

בסוף 2018 עמדו השקעות הקרן במניות ישראליות על סך של כמיליארד ורבע דולר בדומה לשנים 2016-2017. ואולם ההחזקה באג"חים ישראלים הייתה כמאה עשרים מיליון דולר בלבד - ירידה של כמיליארד דולר לעומת השנים הקודמות. לפי הערכתי לא חלו שינוים משמעותיים ב-2019 (כפוף לנתונים שיפורסמו).

השינוי נובע מכך שהקרן מכרה חלק ניכר מאגרות החוב שהחזיקה במדינות המוגדרות כשווקים מתעוררים (כולל ישראל) לטובת אג"חים של מדינות המוגדרות כשווקים מפותחים.

בתחום המניות כאמור לא חל שינוי והמניות הישראליות המובילות מבין ברשימת ההשקעות הנורבגיות הן למשל: טבע כ-230 מיליון דולר, כימיקלים לישראל כ-175 מיליון דולר, בנק לאומי כ-102 מיליון דולר, בנק דיסקונט כ-88 מיליון דולר, נייס קרוב ל-60 מיליון דולר, ובזק קרוב ל-50 מיליון דולר).

אגב לאחרונה השקיעה הקרן כ-7 מיליון דולר בהנפקה של חברת סלקום (הקרן הזמינה סכום גדול בהרבה אך כידוע ההקצאה הייתה בשיעור נמוך).

בנוסף, קיים בנורבגיה כל העת עניין רב בפעילותן של קרנות הון סיכון ישראליות מתכונת שכמעט אינה קיימת בנורבגיה - ייתכן שגם כאן נמצא פוטנציאל מעניין לשיתוף-פעולה.

המדיניות הישראלית המעודדת יזמות חדשנית מעוררת סקרנות ויישומה בנורבגיה יאפשר הזרמת הון נורבגי ממשלתי ופרטי להשקעות בתחום החדשנות שעשויות לכלול גם השתתפות ישראלית. 

הכותב הוא יו"ר לשכת המסחר ישראל-נורבגיה וקונסול כבוד של נורבגיה בתל-אביב

עוד כתבות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - אך מדוע הסתפק בפסיקת הוצאות משפט נמוכות?

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

דיווחים סותרים בארה"ב לגבי אפשרות של מלחמה קרובה באזור

ממבצע לחיסול הצמרת באיראן עד תקיפת הגרעין: האופציות הצבאיות שהוצגו לטראמפ ● הפלסטינים מדווחים על ירי טנקים ממזרח למחנה אל-בוריג' שבמרכז רצועת עזה ●  צה"ל תוקף תשתיות של חיזבאללה בדרום לבנון  ● על רקע איומי המלחמה: טראמפ כינס דיון עם יועציו בנושא איראן ● עדכונים שוטפים

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים