גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה עושים רוטציה: "לתזמן" את השווקים ולנטרל את הגורם האנושי

אחד האתגרים החשובים בהשקעות טמון ביכולת שלנו לנצל הזדמנויות לטווח קצר כדי להגדיל את התשואה שלנו, אבל הבעיה היא שתזמון שווקים מנוגד לטבע האדם ● לצורך זה בדיוק נוצרו לאחרונה מדדים עם מנגנון מובנה לניצול הזדמנויות

NYSE / צילום: רויטרס
NYSE / צילום: רויטרס

אחת הדרכים המרכזיות להשיג תשואה גבוהה בהשקעות, היא לדעת מתי להיכנס ולצאת מהשוק. הבעיה שבמבחן המציאות, זה לא באמת אפשרי. מעבר לצורך בהבנה עמוקה של השווקים על מנת ל"תזמן" אותם כהלכה, שזאת כשלעצמה משימה קשה מאוד, המרכיב ההתנהגותי שלנו כבני אדם הוא החסם העיקרי לכך.

שהרי, כאשר השווקים עולים, אנחנו נוטים לצבור ביטחון ורוצים "לעלות על הגל" (ביחד עם כולם). לעומת זאת, כשהשווקים רועדים, רובנו נתקפים פחד ומבקשים להתרחק מהאש.

העניין הוא שהתנהגות מסוג זה היא מתכון בטוח להשגת תשואת חסר. אמנם המדדים ה"מעניינים" להשקעה, אותם אוסף של מדדי מניות שמוזכרים לעתים תכופות במדיה הכלכלית, יראו תשואות מכובדות לאורך זמן, אבל השאלה החשובה יותר מה עשו המשקיעים בפועל עם כספם.

מרווחי אשראי בדירוגי A לאורך השנים

מעבר אוטומטי בין אפיקי השקעה

לצורך זה, הושקו בשנים האחרונות בעולם מדדים שמנסים לתת מענה למשקיעים שמעוניינים ל"תזמן" את השווקים, אבל במקביל, מאפשרים לוותר על המרכיב האנושי באתגר זה.

לרוב, מדדים אלו מכונים מדדי "רוטציה" או מדדי מנגנון השקעה. למשל, מדד S&P 500 Growth Value Rotator שם לעצמו למטרה להתמקד בשוק המניות בארה"ב באופן שבו בתקופות מסוימות המדד יתבסס על מניות של חברות צמיחה ובתקופות אחרות על מניות של חברות ערך.

איך עובד המנגנון מאחורי הרוטציה בסוגי המניות השונים? פשוט מאוד, המדד מבוסס על מודל אוטומטי (כלומר, ללא מרכיב אנושי בתהליך), שבוחן אחת לתקופה (חודש במקרה של המדד הנ"ל) את התמחור היחסי של המניות ברכיבים השונים ו"ממליץ" על חלוקת המשקל בין מניות הצמיחה לבין מניות הערך. מטרת המודל היא לנצל הזדמנויות בשוק על פי סוגי המניות השונות.

מדד אחר שמבוסס על מנגנון רוטציה בין אפיקים, הוא S&P 500 High Momentum Value Sector Rotation. מדובר במדד שמגדיל ומקטין משקל באופן אוטומטי למניות הנכללות בסקטורים המרכזיים בארה"ב על פי פרמטרים של תמחור יחסי ומומנטום חיובי (ביצועים עודפים ביחס לשוק).

למעשה, האסטרטגיות הרווחות במדדים מסוג זה הן מעבר בין אפיקים דומים יחסית (מניות או איגרות חוב בשוק מסוים), אבל עם הבדלים ברמת הסיכון ביניהם.

יתרון מרכזי במדדי מנגנון השקעה הוא היכולת "לזוז" מאפיק השקעה אחד למשנהו מבלי ליצור אירועי מס למשקיע. הרי במצב שבו אנחנו מממשים את האסטרטגיות הנ"ל באמצעים "רגילים", קרי, קרנות סל מתמחות באפיק מסוים, נידרש למכור קרן מסוימת ולשלם בגינה מס על מנת לרכוש את הקרן החדשה שמעניינת אותנו.

יתרון נוסף שנגזר מכך הוא חיסכון בעלויות השקעה, אותן עמלות שהמשקיע נדרש לשלם במידה ובחר ליישם בעצמו מדיניות השקעות אקטיבית. לעומת זאת, במדד שמבוסס על מנגנון השקעה אוטומטי, המעברים נעשים באופן אוטומטי באותו מכשיר השקעה.

מה אתם הייתם עושים?

החלטנו לייבא לארץ את הרעיון של מדדי רוטציה וליצור מדד השקעה שיתבסס על מנגנון מובנה ואוטומטי, שבמסגרתו משקולות ניירות הערך במדד יקבעו על פי תנאי השוק המשתנים.

הרעיון מאחורי המנגנון שיצרנו הוא רוטציה מסדרות אג"ח בדירוגים גבוהים (קבוצת AA בארץ) לסדרות אג"ח בדירוגים בינוניים (קבוצת A בארץ) וזאת על פי פרמטר אחד פשוט - מרווח האשראי הנוכחי אל מול ההיסטורי.

לצורך ההמחשה, נניח שאנחנו נמצאים בחזרה בדצמבר 2018 ומרווח האשראי של סדרות אג"ח בדירוגי A בישראל עומד על 4.73% (זה באמת שיעור המרווח ב-24 בדצמבר 2018). מנגד, המרווח ההיסטורי של קבוצה זו עמד בזמנו על מחצית משיעור זה - 2.3%. מה ההחלטה הנכונה של משקיע סביר בנקודת הזמן הזאת?

בדיעבד התשובה פשוטה - להגדיל מיידית חשיפה לסדרות בדירוגי A על חשבון השקעות סולידיות - אג"ח ממשלתיות ואג"ח בדירוגים גבוהים יותר. אבל, כמה משקיעים באמת יישמו בזמן אמת מדיניות השקעה מתבקשת זו?

אפשר גם ללכת לנקודת זמן אחרת באותה שנה - ינואר 2018. הפיצוי הניתן בסדרות אג"ח בדירוגי A בישראל עומד על 1.6% בלבד לשנה אל מול מרווח היסטורי (3 שנים) של 2.4% באותו נקודת זמן.

מה אתם הייתם עושים במצב הזה? מן הסתם, היה מקום להפחית סיכון בתיק ולאמץ גישה שמרנית במצב הזה. אבל כאמור, במציאות זה הרבה יותר מורכב.

לכן, הפתרון הרלוונטי הוא מנגנון השקעה שמנטרל "רגשות" ופועל לפי היגיון כלכלי סדור - הגדלת חשיפה לנכסי סיכון בעת פתיחת מרווחי אשראי בשוק הקונצרני ומנגד, הפחתת סיכונים בזמן של הקטנת הפיצוי למשקיעים.

איפה צריך "לשבת" היום?

המדד מעלה כמה תובנות מעניינות וחשובות ליתרון של מנגנון השקעה המיושם על בסיס אוטומטי על פני החלטה סובייקטיבית של אדם כלשהו.

ראשית, ברוב המוחלט של הזמן, ההשקעה מבוססת על התמקדות בקבוצת הדירוג הגבוהה יותר, קרי אג"ח AA. ואילו, רק בעשירית מהזמן (11%, ליתר דיוק), מנגנון המרווח נטה לטובת סדרות בדירוגי A. למעשה, זאת אסטרטגיה מהסוג שמכונה בעולם הכדורגל "בונקר, עם יציאה להתקפות מתפרצות".

ההיגיון מאחורי האסטרטגיה הנ"ל ברור - ברוב המוחלט של הזמן התמחור בשווקים רציונלי ו"אין ארוחות חינם". אולם, בחלונות זמן מסוימים נוצרות בשוק הזדמנויות לטווח קצר. ניצול ההזדמנויות הללו הוא בדיוק הדרך לייצר תשואה עודפת על פני ההשקעה ה"סטנדרטית" שבחרנו.

במקרה של מנגנון מרווח AA-A, אפשר לראות שהמדד מניב ביצועים עדיפים על השקעה בדירוגי AA בלבד, וזאת למרות שהסיכון הגלום בשתי החלופות דומה.

ואיפה אנחנו עומדים כיום? אם לשפוט לפי חלוקת המשקל הנוכחית בין אג"ח AA לבין אג"ח A במדד, 80% ממשקלו מורכב היום מסדרות בדירוגים גבוהים. המשמעות היא שהמשקיעים צריכים לגלות זהירות רבה יותר בתקופה הנוכחית ולחכות לחלון ההזדמנויות הבא כדי לצאת להתקפה מתפרצת. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר והבעל נותר בלי זכויות בבית

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות, תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה״

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?