גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה עושים רוטציה: "לתזמן" את השווקים ולנטרל את הגורם האנושי

אחד האתגרים החשובים בהשקעות טמון ביכולת שלנו לנצל הזדמנויות לטווח קצר כדי להגדיל את התשואה שלנו, אבל הבעיה היא שתזמון שווקים מנוגד לטבע האדם ● לצורך זה בדיוק נוצרו לאחרונה מדדים עם מנגנון מובנה לניצול הזדמנויות

NYSE / צילום: רויטרס
NYSE / צילום: רויטרס

אחת הדרכים המרכזיות להשיג תשואה גבוהה בהשקעות, היא לדעת מתי להיכנס ולצאת מהשוק. הבעיה שבמבחן המציאות, זה לא באמת אפשרי. מעבר לצורך בהבנה עמוקה של השווקים על מנת ל"תזמן" אותם כהלכה, שזאת כשלעצמה משימה קשה מאוד, המרכיב ההתנהגותי שלנו כבני אדם הוא החסם העיקרי לכך.

שהרי, כאשר השווקים עולים, אנחנו נוטים לצבור ביטחון ורוצים "לעלות על הגל" (ביחד עם כולם). לעומת זאת, כשהשווקים רועדים, רובנו נתקפים פחד ומבקשים להתרחק מהאש.

העניין הוא שהתנהגות מסוג זה היא מתכון בטוח להשגת תשואת חסר. אמנם המדדים ה"מעניינים" להשקעה, אותם אוסף של מדדי מניות שמוזכרים לעתים תכופות במדיה הכלכלית, יראו תשואות מכובדות לאורך זמן, אבל השאלה החשובה יותר מה עשו המשקיעים בפועל עם כספם.

מרווחי אשראי בדירוגי A לאורך השנים

מעבר אוטומטי בין אפיקי השקעה

לצורך זה, הושקו בשנים האחרונות בעולם מדדים שמנסים לתת מענה למשקיעים שמעוניינים ל"תזמן" את השווקים, אבל במקביל, מאפשרים לוותר על המרכיב האנושי באתגר זה.

לרוב, מדדים אלו מכונים מדדי "רוטציה" או מדדי מנגנון השקעה. למשל, מדד S&P 500 Growth Value Rotator שם לעצמו למטרה להתמקד בשוק המניות בארה"ב באופן שבו בתקופות מסוימות המדד יתבסס על מניות של חברות צמיחה ובתקופות אחרות על מניות של חברות ערך.

איך עובד המנגנון מאחורי הרוטציה בסוגי המניות השונים? פשוט מאוד, המדד מבוסס על מודל אוטומטי (כלומר, ללא מרכיב אנושי בתהליך), שבוחן אחת לתקופה (חודש במקרה של המדד הנ"ל) את התמחור היחסי של המניות ברכיבים השונים ו"ממליץ" על חלוקת המשקל בין מניות הצמיחה לבין מניות הערך. מטרת המודל היא לנצל הזדמנויות בשוק על פי סוגי המניות השונות.

מדד אחר שמבוסס על מנגנון רוטציה בין אפיקים, הוא S&P 500 High Momentum Value Sector Rotation. מדובר במדד שמגדיל ומקטין משקל באופן אוטומטי למניות הנכללות בסקטורים המרכזיים בארה"ב על פי פרמטרים של תמחור יחסי ומומנטום חיובי (ביצועים עודפים ביחס לשוק).

למעשה, האסטרטגיות הרווחות במדדים מסוג זה הן מעבר בין אפיקים דומים יחסית (מניות או איגרות חוב בשוק מסוים), אבל עם הבדלים ברמת הסיכון ביניהם.

יתרון מרכזי במדדי מנגנון השקעה הוא היכולת "לזוז" מאפיק השקעה אחד למשנהו מבלי ליצור אירועי מס למשקיע. הרי במצב שבו אנחנו מממשים את האסטרטגיות הנ"ל באמצעים "רגילים", קרי, קרנות סל מתמחות באפיק מסוים, נידרש למכור קרן מסוימת ולשלם בגינה מס על מנת לרכוש את הקרן החדשה שמעניינת אותנו.

יתרון נוסף שנגזר מכך הוא חיסכון בעלויות השקעה, אותן עמלות שהמשקיע נדרש לשלם במידה ובחר ליישם בעצמו מדיניות השקעות אקטיבית. לעומת זאת, במדד שמבוסס על מנגנון השקעה אוטומטי, המעברים נעשים באופן אוטומטי באותו מכשיר השקעה.

מה אתם הייתם עושים?

החלטנו לייבא לארץ את הרעיון של מדדי רוטציה וליצור מדד השקעה שיתבסס על מנגנון מובנה ואוטומטי, שבמסגרתו משקולות ניירות הערך במדד יקבעו על פי תנאי השוק המשתנים.

הרעיון מאחורי המנגנון שיצרנו הוא רוטציה מסדרות אג"ח בדירוגים גבוהים (קבוצת AA בארץ) לסדרות אג"ח בדירוגים בינוניים (קבוצת A בארץ) וזאת על פי פרמטר אחד פשוט - מרווח האשראי הנוכחי אל מול ההיסטורי.

לצורך ההמחשה, נניח שאנחנו נמצאים בחזרה בדצמבר 2018 ומרווח האשראי של סדרות אג"ח בדירוגי A בישראל עומד על 4.73% (זה באמת שיעור המרווח ב-24 בדצמבר 2018). מנגד, המרווח ההיסטורי של קבוצה זו עמד בזמנו על מחצית משיעור זה - 2.3%. מה ההחלטה הנכונה של משקיע סביר בנקודת הזמן הזאת?

בדיעבד התשובה פשוטה - להגדיל מיידית חשיפה לסדרות בדירוגי A על חשבון השקעות סולידיות - אג"ח ממשלתיות ואג"ח בדירוגים גבוהים יותר. אבל, כמה משקיעים באמת יישמו בזמן אמת מדיניות השקעה מתבקשת זו?

אפשר גם ללכת לנקודת זמן אחרת באותה שנה - ינואר 2018. הפיצוי הניתן בסדרות אג"ח בדירוגי A בישראל עומד על 1.6% בלבד לשנה אל מול מרווח היסטורי (3 שנים) של 2.4% באותו נקודת זמן.

מה אתם הייתם עושים במצב הזה? מן הסתם, היה מקום להפחית סיכון בתיק ולאמץ גישה שמרנית במצב הזה. אבל כאמור, במציאות זה הרבה יותר מורכב.

לכן, הפתרון הרלוונטי הוא מנגנון השקעה שמנטרל "רגשות" ופועל לפי היגיון כלכלי סדור - הגדלת חשיפה לנכסי סיכון בעת פתיחת מרווחי אשראי בשוק הקונצרני ומנגד, הפחתת סיכונים בזמן של הקטנת הפיצוי למשקיעים.

איפה צריך "לשבת" היום?

המדד מעלה כמה תובנות מעניינות וחשובות ליתרון של מנגנון השקעה המיושם על בסיס אוטומטי על פני החלטה סובייקטיבית של אדם כלשהו.

ראשית, ברוב המוחלט של הזמן, ההשקעה מבוססת על התמקדות בקבוצת הדירוג הגבוהה יותר, קרי אג"ח AA. ואילו, רק בעשירית מהזמן (11%, ליתר דיוק), מנגנון המרווח נטה לטובת סדרות בדירוגי A. למעשה, זאת אסטרטגיה מהסוג שמכונה בעולם הכדורגל "בונקר, עם יציאה להתקפות מתפרצות".

ההיגיון מאחורי האסטרטגיה הנ"ל ברור - ברוב המוחלט של הזמן התמחור בשווקים רציונלי ו"אין ארוחות חינם". אולם, בחלונות זמן מסוימים נוצרות בשוק הזדמנויות לטווח קצר. ניצול ההזדמנויות הללו הוא בדיוק הדרך לייצר תשואה עודפת על פני ההשקעה ה"סטנדרטית" שבחרנו.

במקרה של מנגנון מרווח AA-A, אפשר לראות שהמדד מניב ביצועים עדיפים על השקעה בדירוגי AA בלבד, וזאת למרות שהסיכון הגלום בשתי החלופות דומה.

ואיפה אנחנו עומדים כיום? אם לשפוט לפי חלוקת המשקל הנוכחית בין אג"ח AA לבין אג"ח A במדד, 80% ממשקלו מורכב היום מסדרות בדירוגים גבוהים. המשמעות היא שהמשקיעים צריכים לגלות זהירות רבה יותר בתקופה הנוכחית ולחכות לחלון ההזדמנויות הבא כדי לצאת להתקפה מתפרצת. 

הכותב הוא מייסד ומנכ"ל אינדקס מחקר ופיתוח מדדים בע"מ, המתמחה במחקר ופיתוח, חישוב ועריכת מדדי ניירות ערך למגוון צרכי השקעה. לכותב יש אינטרס אישי באמור לעיל וכן, יובהר כי חלק מהמדדים המצוינים לעיל מוצעים כמוצר השקעה על ידי לקוחות החברה. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק