גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקראת מהפכה ירוקה באירופה: ה"גרין ניו דיל" של האיחוד יעלה טריליון דולר

הנציבות האירופית מעוניינת במהפכה כלכלית מותאמת לרוח הזמן ● המטרה: להפוך את הכלכלה ביבשת ל"ירוקה" ע"י השקעה מסיבית של רבע מתקציב האיחוד בעשור הקרוב ● האמצעי: ביטול תעשיית הפחם, בידוד תרמי של מבנים, השקעות בטכנולוגיות ירוקות ומיסוי פחמן דו-חמצני

מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס
מפגינים למען שינוי במדיניות האקלים במומביי / צילום: Francis Mascarenhas, רויטרס

סגירה הדרגתית של תחנות כוח פחמיות, פיצויי עתק לאזורי כריית פחם, השקעה בטכנולוגיית בנייה ירוקה ומסים גבוהים ואחידים ברחבי אירופה על פחמן דו־חמצני; אלה רק חלק מהסעיפים ב"תוכנית הירוקה האירופית" - ה"גרין ניו דיל" - שמוצגת על ידי הנציבות האירופית בבריסל כתוכנית עבודה לעשור הקרוב. תקציב התוכנית יעמוד על לא־פחות מטריליון אירו (1.1 טריליון דולר) עד שנת 2030, והיא נועדה להפוך את אירופה ליבשת ניטרלית מבחינת פליטת פחמן דו־חמצני עד שנת 2050.

■ פרשנות: קשה להפריז בחשיבות של הנושא האקולוגי בחיי תושבי אירופה | אסף אוני, ברלין

הרטוריקה שבה השתמשו ראשי האיחוד האירופי בשבועות האחרונים, מאז הוכרזה התוכנית בדצמבר, לא הייתה חפה מסופרלטיבים. היו שהגדירו אותה כ"מקבילה האירופית לנחיתה על הירח" וכ"משימה החשובה בדורנו". עצם ההשוואה ל"ניו דיל" האמריקאי בשנות ה־30, אמור לרמוז על הצלחה מסתמנת - על העברת אחד מגושי הכלכלה הגדולים בעולם (האיחוד האירופי) למסלול בר-קיימא, ירוק, ידידותי לסביבה - וגם משתלם כלכלית וחברתית. לכל הפחות, התוכנית אמורה לשנות מהיסוד את תחום האנרגיה באיחוד האירופי, ליצור גל של השקעות בחברות ובטכנולוגיות חדשות, וגם להשפיע על תחומים כמו בנייה, נסיעות, חקלאות, צרכנות ועוד.

מי שמובילה את החזון היא נשיאת הנציבות האירופית החדשה, הפוליטיקאית הגרמנית אורסולה פון־דר־לאיין (64), שהצהירה כבר עם כניסתה לתפקיד על התוכנית המקיפה, לקול תשואות הפרלמנט האירופי, שבו המפלגות הירוקות הכפילו את כוחן בבחירות שהתקיימו בשנה שעברה.

הפרלמנט אירופי ידון השבוע (שלישי ורביעי) במימון של התוכנית שמציגה הנציבות, ששמה הרשמי הוא "Sustainable European Investment Plan", לאחר שהמונח "ירוק" הורד ממנה. לפי התוכנית, כ־500 מיליארד אירו יושקעו עד שנת 2030 מתקציב האיחוד האירופי - רבע מהתקציב הכולל שלו; עוד 280 מיליארד אירו יגיעו כתוצאה מהשקעות של גורמים פרטיים או ממשלתיים בשל בטוחות שיעמיד האיחוד לפרויקטים או לתחומים מסוימים וסכום נוסף יגיע כתוצאה מהבנק האירופי להשקעות (EIB) או מיוזמות אחרות.

ירידה מתונה בזיהום פחמן דו-חמצני באירופה

במרץ הקרוב: חוק אקלים אירופי

מעבר להשקעה עצמה, הנציבות מתכננת להעביר במרץ הקרוב את "חוק האקלים האירופי", שיעגן התחייבויות כלל־אירופיות במקום יוזמות ממשלתיות מקומיות, כפי שנעשה עד כה בגרמניה ובדנמרק, ותפרט בדיוק כיצד יוצאו המיליארדים. כחלק ממנו צפויה לקום קרן כלל־אירופית בשווי מאה מיליארד אירו ("קרן פיצוי הולם") שתיועד לפצות אזורים אירופיים בעלי תעשיה כבדה ומזהמת, או אזורים שעדיין משמשים לכריית פחם (כמו בפולין, בצ'כיה ובחבל לוסאטיה שבגרמניה) על צמצום או אפילו סגירת עסקיהם.

הקו המנחה של התוכנית הוא להפוך את היבשת לנייטרלית מבחינת פחמן דו־חמצני - גז חממה המשתחרר משריפת דלקי מאובנים כמו פחם, נפט או גז. היא יכולה לעשות זאת על ידי הפחתת השימוש במקורות אנרגיה אלה (והעלאת חלקם של מקורות אנרגיה אחרים), על ידי אגירת פחמן דו־חמצני באמצעים טכנולוגיים חדשים ולבסוף - בסעיף שהוא שנוי במחלוקת - על ידי פיצוי על הפליטות באמצעות "קיזוז" לכאורה על ידי השקעה בפרויקטים ירוקים, בשתילת עצים או ברכישת זכויות פליטת פחמן דו־חמצני ממדינות אחרות.

לפי הפרסומים המקדימים, שדלפו לעיתונים אירופיים בימים האחרונים לפני הצגת תוכנית המימון בשלישי אחר הצהריים, חלק גדול מהכסף יוקצה בעשור הקרוב להשקעה גבוהה בבידוד תרמי של בניינים, ובבנייה ירוקה של בניינים חדשים, בטכנולוגיה המאפשרת להם לצמצם את השימוש בחימום. חימום בחורף באירופה הוא אחד הגורמים המרכזיים לשחרור פחמן דו־חמצני ביבשת, ולפי העיתון הגרמני "הנדלסבלאט", כ־120 מיליארד אירו יושקעו כדי לצמצם את הצורך בו.

חיכוכים בתוך האיחוד האירופי

התוכנית אינה חפה מחיכוכים בתוך האיחוד האירופי. פולין, המפיקה כ־80% מהחשמל שלה כתוצאה מפחם ויש בה עדיין תעשיית פחם משגשגת, טרם התחייבה לחזון הנייטרליות של האיחוד עד 2050. גם הונגריה וצ'כיה נסמכות עדיין על תעשיית פחם. הקמת קרן הפיצוי בשווי מאה מיליארד אירו אמורה להיות הפתרון בעבורן, אך העובדה שגם גרמניה העשירה תוכל להסתייע בה כדי לתמוך באזורים שבהם עדיין יש כריית פחם, מעוררת כעס. גרמניה רשמה בימים האחרונים עודף תקציבי מפתיע של 13 מיליארד אירו ב-2019, מעל לציפיות. "מדינה כמו גרמניה מסוגלת לבצע פייז־אאוט של תעשיית הפחם באופן עצמאי", אמר חבר הפרלמנט האירופי ההולנדי באס איקהוט לתקשורת.

בנוסף, צרפת מצליחה להוריד פליטות גזי חממה על ידי שימוש רחב היקף באנרגיה גרעינית (שכמעט ואינה משחררת פחמן דו־חמצני לאטמוספירה), ומנסה לדאוג שתחום זה ייכלל גם הוא במסגרת המעבר לאנרגיה שאינה מדלקי־מאובנים. הישג כזה יכול להניב מיליארדים לחברות צרפתיות בתחום.

למרות ההשקעה, חלק מחברי הפרלמנט האירופי מהמפלגות הירוקות הביעו ביקורת על התוכנית המסתמנת. אלה טוענים כי מדובר ב"להטוטים פיננסיים" ש"צובעים" חלקים קיימים בתקציב - בתחומי התחבורה והחקלאות למשל - ומסמנים אותם כחלק מרפורמה אקולוגית, למרות שלמעשה לא יועברו כספים חדשים. בעבורם, המבחן יהיה במארס הקרוב, אז יוצגו הסעיפים שבהם יושקעו מאות המיליארדים. בנוסף, התקציב דורש את הסכמת המדינות החברות באיחוד האירופי, ואת תמיכתן הכספית, בעוד התקציב לשנים 2021־2027 כלל אינו מוסכם וסגור עדיין. למרות זאת נראה, כי אחרי מריבות פנימיות, משברי מטבע ועימותים חריפים בנושא הגירה, האיחוד האירופי מצא את נושא המאבק בשינויי האקלים ככזה שאפשר להתאחד סביבו. נותר לראות עם האחדות תסתכם במלים ובהצהרות בלבד, או בהישגים משמעותיים.

עוד כתבות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

אוניית צים LNG / צילום: Mr YC Chou

זכרונות מעסקת טאואר: הסיבה שמניית צים זינקה לפחות מהשווי במכירה

השווי של צים זינק אל פחות משווי העסקה בגלל החשש שזו לא תצא לפועל ● השגת האישורים הנדרשים לעסקה צפויה להימשך עוד חודשים ארוכים, והחששות כבר צפים על פני השטח

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום