נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, השופטת ורדה וירט-לבנה / צילום: אוריה תדמור
"גלובס" ממשיך במאבק לחשיפת שמות של חברות שנמצאו אחריות בדין להטרדות מיניות שבוצעו אצלן. היום (ג') הגישו "גלובס" והחתום מעלה לבית הדין הארצי לעבודה בקשה להתיר לפרסם את שמה של החברה שנמצאה אחראית להטרדה מינית שבוצעה בעובדת בכירה שלה, בעת שזו שהתה ברילוקיישן במדינה זרה.
באותו מקרה שחשפנו השבוע פסק בית הדין הארצי לעבודה פיצוי של כרבע מיליון שקל לעובדת בכירה בחברה שהוטרדה מינית בעת ששהתה ברילוקיישן בשליחות החברה במדינה דרום-אסייתית. ההטרדה בוצעה על-ידי אדם זר שהיה בקשר עם החברה ומנהליה. בפסק הדין, שניתן ב-7 בינואר, חויבה החברה באחריות משפטית בגין הטרדה מינית, אי-נקיטת צעדי מנע לאחר מעשה ההטרדה והתנכלות.
באותו פסק דין נקבע, בין היתר, כי "מעסיק השולח ביודעין את עובדו לרילוקיישן במדינה שבה תרבות עסקית שבה הגבולות מטושטשים, עליו לנקוט אמצעי מנע מוגברים על-מנת להבטיח שמסגרת יחסי העבודה תהא חפה מהסיכון להטרדה מינית".
תוכן פסק הדין הותר לפרסום, אולם בית הדין הארצי לעבודה לא התיר לפרסם את שם החברה או פרטים מזהים אודותיה. לא מדובר בפעם הראשונה שבה בתי הדין לעבודה אוסרים פרסום של שמות של חברות, גם אחרי שהם עצמם הטילו עליהן אחריות משפטית לטיוח או טיפול בלתי הולם במקרים של הטרדות מיניות שבוצעו אצלן.
לנו ב"גלובס" קשה לקבל קביעה זאת. לטעמנו, האינטרס הציבורי מחייב את פרסום שם החברה שנמצאה אחראית להטרדה, למען יראו וייראו, מה שיסייע להילחם בתופעת ההטרדות המיניות בעבודה, ירתיע חברות אחרות מלנהוג באופן דומה, יעודד עובדים ועובדות להתלונן על מעשים כאלה ויגביר את המודעות לאופן שבו יש למנוע מקרים דומים ולטפל בתלונות.
לאור האמור פנינו היום, באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי, לבית הדין הארצי לעבודה בבקשה כי יתיר לנו לפרסם את שם החברה. בבקשה מובהר כי אין בכוונתנו לפרסם את שם העובדת שהוטרדה ולא את שם מנכ"ל החברה, שהתביעה שהיא הגישה נגדו נדחתה.
בבקשה מציינים עורכי הדין מושקט ואשכולי לגבי החברה כי בפסק הדין נקבעו לגביה קביעות חמורות. בין היתר נקבע כי בוצע כלפי המערערת מעשה הטרדה מינית פיזי חמור על-ידי אדם אחר, ממונה מטעם המעסיק, שהוא שותף עסקי של בעלי החברה, וזאת במסגרת נסיעת עבודה.
עוד לפי פסק הדין, במדינה הזרה נשכרה וילה אחת, שבה טושטשו הגבולות בין הפרטי והעסקי, ובחלל העבודה בווילה היה אלכוהול; ונקבע כי שונות עסקית במדינה זרה אינה מונעת את כפיפות המעסיק לדין הישראלי ולחובות המנע המוטלות עליו מכוחו גם במדינה זרה. "כאשר השונות בתרבות העסקית מתבטאת בשימוש באלכוהול במסגרת יחסי העבודה, הרי שיש בכך נסיבה המגבירה חובות המוטלות על מעסיק לנקוט אמצעי מנע ולא המקלה עמו".
עוד פסק בית הדין הארצי כי חרף נורות האזהרה, החברה לא נקטה אמצעי מנע כנדרש, וגם לאחר גילוי מעשה ההטרדה המינית - לא חל שינוי בתנאי ביצוע העבודה, כמו גם צריכת האלכוהול. בית הדין הארצי גם העלה את סכום הפיצוי בגין התנכלות מצד החברה כלפי המערערת, בשל הטיפול הלקוי של החברה באירוע ההטרדה המינית.
לפי בקשת "גלובס", קיימת חשיבות ציבורית בפרסום שם החברה המעסיקה גם על-מנת להרתיע התנהלות דומה במקומות עבודה נוספים וגם אצל אותה מעסיקה.
אנחנו טוענים כי "לא יכולה להיות מחלוקת כי נשוא פסק הדין - סוגיית ההטרדות המיניות במקום העבודה - מצדיק בפני עצמו את הבקשה לפרסום פרטי המעסיקה, וקיימת חשיבות גם בפרסום הפרטים כאשר עסקינן בעבודה במדינה זרה. היקף תופעת ההטרדות המיניות במקום העבודה הוא רחב, אך סמוי באופן יחסי ובמרבית הנסיבות מעיני הציבור הרחב".
עוד נכתב בבקשה להתרת פרסום שם החברה, כי פרסום שמה יוכל לעודד קורבנות נוספות/ים לאזור אומץ ולפעול נגד הטרדות כלפיהן/ם. בנוסף יגרום פרסום שם המעסיקה להגברת ההרתעה והאכיפה". כמו כן, "פרסום שמה של החברה בעיתון 'גלובס' יביא את הסוגיה לידיעת מנהלים אחרים וידליק אצלם 'נורה אזהרה אדומה' בנוגע למצב בארגונם ולצורך בהגברת האכיפה".